{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "3", "title": "תיקוני זהר — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "שמביאה לאדם לידי מעשה, דמהכא משמע דכל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, אלא כלא \nקשוט, תפארת אתקרי אדם, כגוונא דיליה הוה אדם הראשון דלתתא, דאוקמוהו עליה דהוה \nראשון למחשבה ואחרון למעשה, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ישראל עלה במחשבה ליבראות, \nדאתמר עלייהו אדם אתם, אוף הכי תפארת דאיהו יקו\"ק, איהו ראשון למחשבה דאיהי חכמה \nעלאה, ואחרון למעשה דאיהי י' מן אדנ\"י, חכמה תתאה, יראת ה', מלכות דיליה: \nובגין דא אתמר בה אשה כי תזריע, אתתא אית לה לאקדמא בכל פקודיא, דאתמר בה אשה יראת \nה' היא תתהלל, ובגין דא מצא אשה בקדמיתא, מצא טוב, דאתמר ביה טוב ה' לכל: \nואי אקדים לה בצלותא, כמה דאוקמוהו אדנ\"י שפתי תפתח, מיד ויפק רצון מה', ובגין דא \nכוונה דאיהי מחשבה, צריך לאקדמה למצוה, ובגין דא שויאו רבנן כוון מחשבתא דצלותא \nבברכה קדמאה, דהכי אוקמוהו אם לא כוון בברכה ראשונה חוזר לראש, ובגין דא צריך \nלאקדמא יראה מסטרא דשכינתא, בין באורייתא, בין בפקודיא, אבל מסטרא דקודשא בריך הוא, \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "צריך לאקדמא אורייתא ליראה בכל פקודיא, דיראה דאורייתא אית, דאתקרי נוקבא תורה שבעל \nפה: \nדבגינה אתמר תמן אז ירננו עצי היער, ענה מלאך מן השמים ואמר הן הן מעשה מרכבה, מהאי \nא\"ז תליין ע\"ב שמהן דהיינו חסד, דביה צריך לאתקנא כורסיא למאריה, בכנפי מצוה, וישב \nעליו באמת, עשור אמת מ\"ה יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, מוריד הט\"ל לאנהרא לגבי ה\"א: \nדאיהו כליל תלת ברכאן קדמאין דצלותא, ותלת בתראין, ודא עשר ספירות בלי מה, דאינון \nלקבלייהו תרין שמהן יקו\"ק אדנ\"י, ותמניא אתוון, דאינון עשרה עשרה הכף בשקל הקדש, \nודא כ' מן כתר, עשרה מן: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תיקוני זהר דף ו/ב\nשכינתא תתאה אדנ\"י, מתתא לעילא מן אנ\"י עד אי\"ן, עשרה מעילא לתתא מעמודא דאמצעיתא \nדאיהו יקו\"ק, ובגין דא כ' כליל לון, ובקץ דפורקנא מדלג על ההרים דא מ\"ה, ולית הרים \nאלא אבהן, דאינון מרכבתיה, אוף הכי מ\"קפץ על ה\"גבעות אינון אמהן, אקי\"ק אדנ\"י, \nבההוא זמנא אז ישיר משה וכו', וכלא אתקשר ואתכליל בח\"י ברכאן דצלותא, דכלילן בח\"י \nעלמין, הדא הוא דכתיב (משלי י') וברכות לראש צדיק: \nואית כבוד נברא כגוונא דכבוד נאצל, מסטרא דכבוד נברא אמרין ישראל לגבי אדון על כלא \nאם כעבדים, ומסטרא דכבוד נאצל אתמר בהון אם כבנים, איהו עלת על כלא לית אל\"ה עליה, \nולא תחותיה, ולא לארבע סטרין, איהו ממלא כל עלמין (עד כאן ההגה\"ה שהתחיל מדף ה' ע\"א \nבד\"ה ומקבל בה): \nואיהו אסחר לכל סטרין, דלא מתפשטין יתיר מגבול דשוי לכל חד, ומדה דשוי לכל חד, \nוכלהו ברשו דיליה ברשות היחיד: \nאדנ\"י מרכבה ליקו\"ק, ובה אתעטף, ואוף הכי יקו\"ק אתעטף באקי\"ק למברי עלמא, אבל שם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "יקו\"ק איהו מרכבה למאריה לכתר עלאה, ובגין דא אין קדוש כה', עלת על כלא טמיר וגניז \nבכתר, ומניה אתפשט נהוריה על יקו\"ק, דאיהי י' חכמה, ה' בינה, ו' כליל שית ספירן, ה' \nמלכות, והאי איהו אתפשטותיה מעילא לתתא, ואוף הכי אתפשט נהוריה על י' מן אדנ\"י מתתא \nלעילא, עד אין סוף, דאתרמיז באדנ\"י אי\"ן, ובגין דא י' מן יאקדונק\"י עשרה עשרה, הכף \nדא כ' מן כתר, ומאריה דכלא לית ביה ציור דאות ונקודה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') ואל \nמי תדמיוני ואשוה, ואל מי תדמיון א\"ל, ומה דמות תערכו לו: \nאיהו צייר בתרין אתוון תרין עלמין, באת י' צייר עלמא דאתי, ובאת ה' עלמא דין, הדא \nהוא דכתיב (שם כ\"ו) כי בי\"ה ה' צור עולמים: \nומקורין דכל שמהן אינון יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י, יקו\"ק, יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, יקו\"ק, כל \nיו\"ד איהי אחזי יקו\"ק, כל א' אחזי אקי\"ק לעילא, אדנ\"י לתתא, הכא שם יקו\"ק איהו \nבכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה, אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה, לאו שם יקו\"ק \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וכנוייה חד, הדא הוא דכתיב (שם מ\"ג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו', הרי (דאית) \nספירות אתקריאו בשם יקו\"ק, ובשם אדנ\"י, ואינון דאדנ\"י אתבריאו: \nובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא, דבהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא ציורא \nממש, ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה, והכי דחילין מההוא רשימו \nכאילו הוה מלכא ממש, אבל אדון על כלא לית ליה מכל אלין ציורין כלל, הדא הוא דכתיב \nואל מי תדמיון א\"ל וכו': \nומסטרא דציורין דשעוה, חמא יחזקאל כל אלין מראות דחמא, ובגין דא אתמר בהון ודמות \nכמראה אדם, ולא מראה אדם ממש, כמראה חשמ\"ל ולא חשמ\"ל, כמראה אש בית לה סביב, הוא \nמראה דמות כבוד ה', ולא כבוד ה' ממש, אלא מראה ציור דיליה: \nפתח ואמר יחזקאל נביאה, קום משינתך לגלאה הכא מראות דאתגליין לך, דכלהו לגבך בארח \nסתים ובאתגליא, באתגליא ציורין, אבל בסתימו דעיינין דיוקנא דמלכא ומטרוניתא, כל שכן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וכל שכן ההוא דלית ליה דיוקנא, דבגיניה אתמר האי קרא למאן דצייר ביה דיוקנא, (דברים \nכ\"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל וכו', ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואפילו מכל מה דבר נש \nיכיל לאסתכלא בעינא, ואפילו מכל דיוקנין דאחזי לנביאי: \nצורת דיוקנא דכלילא מכמה נהורין, חד וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות \nכסא, דא אבן ספיר דמות כסא, ואיהו (כמעשה לבנת הספיר) לעילא כגוונא דא א' ותחת \nרגליו כמעשה לבנת: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "תיקוני זהר דף ז/א\nהספיר, כגוונא דא א' וכלא א', נקודה דא הוא כגון חל\"ם לעילא כתר עליון, דרכיב על \nי\"ק דאינון חכמה ובינה כחושבן חל\"ם, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר חיר\"ק, ודא מלכות, \nוהארץ הדום רגלי, איהו תחות ו\"ה, דאיהו חושבון חר\"ק, והכי סליק א' יקו\"ק יו\"י: \nועוד רקיע דא עמודא דאמצעיתא, דכליל שם יקו\"ק, ואיהו כליל שית ספירן באמצעיתא, \nדעליה אתמר נטוי על ראשיהם מלמעלה, דעליה אתמר נוטה שמים כיריעה, כגוונא דא א' \nבאמצע א', נוטה שמים לבדי, מאן נטה ליה, עלת על כלא לבדו, יחידא בלא תניינא למעזר \nליה: \nתניינא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא איהו יוד הא ואו ה\"א כליל תשע \nנקודין, ועשיראה שכינתא כלילא מכלהו, וכלא א', דלית אדם בלא א', וכלא איהו עמודא \nדאמצעיתא, איהו יקו\"ק דכליל א', ואיהו שמא מפרש דכליל א' לאחזאה דאם רץ לבך שוב \nלאחור (נ\"א לאחד): \nתליתאה, כמראה אש בית לה סביב, ודא שכינתא, דהכי אוקמוהו רבנן, דנשמתין דומין קדם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שכינתא כנרות לפני האבוקה, ובגין דא כמראה אש בית לה, ואיהי בי שכינתא (בי כנישתא) \nדלעילא, א\"ש נג\"ה, כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ואיהי אש בית לה מסטרא דגבורה, \nדאיהי ב', יומא תניינא דאתברי ביה גיהנם, א' יומא קדמאה דאתברי ביה גן עדן, ודא \nחסד, עמודא דאמצעיתא כמראה אדם כליל תרוייהו, וא\"ו לימינא אח\"ד, ל\"ב לשמאלא יו\"ד \nה\"א ה\"א (ל\"ב לשמאלא י\"ק יו\"ד ה\"א ה\"א): \nממראה מתניו ולמעלה, וממראה מתניו ולמטה, אינון תרין שוקין, תרין נביאי קשוט, \nואינון רביעאה וחמשאה לחסד, דמתמן בנינא דעלמא, הדא הוא דכתיב (תהלים פ\"ט) עולם חסד \nיבנה, ה' עלאה אתפשטת עד הוד, חמשין תרעין, ובגין דא קא רמיז עלה, ראיתי כמראה אש \nבית לה, ובה שית מראות: \nשביעאה, כמראה הקשת, הקשת דא צדיק יסוד עלמא, כמראה דילה לתתא מטטרו\"ן, דא חזא \nיחזקאל, דאיהו כליל כל מראות: \nחיזו תמינאה, כן מראה הנגה סביב, דא שכינתא תתאה, דאתמר בה נקבה תסובב גבר, ובגין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דא כן מראה הנגה סביב, אש נגה: \nתשיעאה, הוא מראה דמות כבוד ה', חכמה עלאה, דמות דילה חזא יחזקאל לתתא, ולא חכמה: \nוכד מטא לדמות כתר דאיהו דרגא עשיראה, חזי מה כתיב ביה, ואראה ואפול על פני, דלא \nיכיל למסבל, ואם מראות דלתתא הכי, כל שכן וכל שכן מראות עלאין דספירות דבריאה, כל \nשכן וכל שכן מראות דאצילות: \nוברזא דאת א' תשכח חל\"ם חיר\"ק שור\"ק כגוונא דא חלם ואיהו גלגל דאתהפך לשית סטרין \nלעילא ולתתא ולארבע סטרין, אתהפך לימינא וסהיד על עלת כלא דלית אל\"ה אחרא לימינא \nדעלמא, אתהפך לשמאלא וסהיד עליה, והכי לכל סטרא סהיד על יחודיה, דלית אל\"ה אחרא \nעילא ותתא ולארבע סטרין, האי איהו דאוקמוהו מארי מתניתין כדי שתמליכהו על השמים ועל \nהארץ ועל ארבע רוחות העולם: \nו' כליל תלת נקודין, עילא ותתא ואמצעיתא, דסהדין, ותלת סהדין תחותייהו לתתא, על עלת \nעל כלא דאיהו ראשון ואחרון ומבלעדיו אין אלקי\"ם, דאיהו כליל שית נקודין כחושבן ו', \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דסהדין על עלת על כלא, דלית אל\"ה אחרא לשית סטרין אלא הוא, הא תשע נקודין דכלילן \nבאת ו' מן א', ואת א' ביה אשתלימו לעשר, וביה כלהו אזלין לאתר חד, הא הכא רזא \nדבניינא דיחזקאל: \n \nתיקוני זהר דף ז/ב\nברזא דנקודין. ועוד רזא נקודי צריך לאחזרא עלייהו, פתח בחושבן אותיותיו איהו יו\"ד, \nוכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ואוקמוהו אל תקרי ידך אלא יודי\"ך, ואינון ה' \nמן יאקדונק\"י, ובאן אתר מתפתחין (ס\"א מפתחין) ברקיעא דאיהו פתח, ואיהו מפתח כליל \nאקדונ\"ק שית אתוון באמצע ה', ותרין יודין עם רקיע דאיהו ו' סליק לחושבן יהוה: \nקמ\"ץ רקיע וניצוץ, אינון י\"ו, איהו קומץ כל נקודין, דאינון שית סרי כחושבן שית סרי \nאנפין דחיוון, ובגין דא איהו קומץ כל נקודין, צרי איהו חושבן ו' ו', ותחות צדיק \nתרין נצוצין דאינון י' י', את שני המאורות הגדולים, ואינון ו' ו' י' י' סלקין ל\"ב, \nואינון ל\"ב נתיבות פליאות חכמה, ונקודה תחות ר' מן צר\"י דאיהי י' עשר ספירות, הרי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מ\"ב, ובגין דא צר\"י, ביה צייר עלמין, וייצר תמן צר\"י, ביה צייר אדם, הרי רזא דנקוד \nצרי מ\"ב, ותלת אתוון הרי מ\"ה, כחושבן אדם: \nשב\"א אוף הכי את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן וגומר, וביה רזא מ\"ב, \nוביה רזא דאדם, כגוונא דא, חושבן שב\"א ו', ותלת ניצוצות ורקיע י' י' י'ו' דחושבנהון \nל\"ו, הרי מ\"ב, ותלת אתוון שבא הרי מ\"ה, ורזא דמלה ואמרו לי מה שמו מ\"ה אומר אליהם, \nונקוד שב\"א נקוד בשם יקו\"ק באורייתא: \nסגל ח\"י חושבניה, ואיהו ו' וו' מן ו'יסע ו'יבא ו'יט, ותלת נקודין י' י'' איהו ח\"ם, \nוארבע אתוון מן סגו\"ל ואיהו חמ\"ד, ותיבה הא אינון חמ\"ה, פני משה כפני חמה: \nחלם חסר ו' חושבניה י\"ה, ותלת ניצוצות י' י' י' הא אינון מ\"ה, שמא מפרש יו\"ד ק\"א \nוא\"ו ק\"א, ועם תלת אתוון ותיבה הא איהו מ\"ט, כחושבן מ\"ט אתוון שמע ישראל וכו', ברוך \nשם כבוד וכו', ואוקמוהו רבנן דמתניתין, חמשים שערי בינה נבראו בעולם ונתנו למשה, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חוץ מאחד, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקי\"ם, ולתתא במלאכים אינון מ\"ט פנים טהור מן \nמטטרו\"ן, דאיהו חל\"ם במלאכים: \nחיר\"ק עם חושבן אתוון איהו א\"ם, חירק חושבניה ו\"ה, ותלת נצוצות י' י' י' תלתין, הא \nאיהו א\"ם: \nשורק איהו חושבן אתווי ו', וחמש ניצוצות חמשין, הא נ\"ו, תלת אתוון ותיבה הא אינון \nס', סוד ה' ליראיו, וביה רנו ליעקב שמחה נוטריקון שר\"ק: \nדכל נקודי מחכמה עלאה מתפשטאן, תשעה עד מלכות, וטעמי מכתר עד מלכות, ושור\"ק צדיק \nיסוד עלמא, ביה סוד שורק תניינא בתוספות ו' מ\"ב: \nועוד קמ\"ץ, אוקמוהו מארי דקדוק דאיהו תנועה גדולה, בגין דאיהו קדמאה דכלהו נקודין \nדספיראן, אף על גב דכלהו שמהן קדישין אתעבידו דא כסא לדא, כגון ברא דצריך למפלח \nלאבוי ולאמיה, ולמעבד לגרמיה לגבייהו כעבד, ושמש, וכרסיא, ומצב תחותייהו, הכי אינון \nספירן דא לדא, ובגין דא אית נקודה מלכא, ואית נקודה עבדא לגביה, כגון שב\"א דאיהו \nעבד לקמ\"ץ, ורץ בשליחותיה ומזנב אחריו, אבל באתריה מלכא איהו: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ורזא דקמ\"ץ, חושבן ק\"מץ י\"ד, ותלת ניצוצי ורקיעי נ', מ' דאיהו מלך, אינון רמיזין \nארבע יודי\"ן מן יו\"ד ק\"י וא\"ו ק\"י יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א (נ\"א ארבע יודי\"ן מן יו\"ד ה\"י \nוי\"ו ה\"י), ולאו למגנא אתמר ביה מלך, דאיהו מלך גדול על כל מלכין: \nפת\"ח איהו מ\"ב, חושבן פת\"ח איהו כ', וניצוץ ותרין רקיעי וו\"י, הא מ\"ב, כ\"י ב\"י חשק \nואפלטהו, פתחו לי שערי צדק אבא בם וכו', ב\"ם ארבעים ותרין, כי בי חשק ואפלטהו, חש\"ק \nחיר\"ק שב\"א קמ\"ץ מן א\"בגי ת\"ץ, קמ\"ץ קומץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תיקוני זהר דף ח/א\nסתים באת יו\"ד, פת\"ח אתפתח ביה בחמש אצבען דאינון ה', וכמה רזין בנקודי, והאי (צ\"ל \nאיהו) אבא בם אודה י\"ק, ופת\"ח עליה אתמר פתחו לי וכו', זה השער לה': \nמלאכין אית דמשמשין לאלין נקודין, ואינון אתוון, דאינון כסוסוון לנקודי, וטעמי \nמנהיגי לון, ואינון תנועות לגבייהו, כגון על פי ה' יחנו, ועל פי ה' יסעו, ואינון \nנקודין לגבי טעמי, כעאנא בתר רעיין דאנהיגין לון לכל סטרא, לסלקא ולנחתא עילא ותתא, \nולאנהגא לון לכל סטרא לימינא ושמאלא לקמא ולאחורא: \nוטעמי אינון נשמתין ונקודין רוחין, ואתוון נפשין, אלין מתנהגין בתר אלין, ואלין בתר \nאלין אתוון מתנהגי בתר נקודי, ונקודי בתר טעמי, כי גבוה מעל גבוה שומר, ועוד אתוון \nאינון אש, נקודי רוח, אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, ואינון כמבועי מיא, דאתמר \nעלייהו המשלח מעינים בנחלים, ישקו כל חיתו שדי וגומר, אלין אתוון: \nואית דשוי לון לאתוון, מים אש רוח ועפר ארבע רגלין דכורסיא, נקודי אדם לשבת על \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הכסא, (נ\"א מסטרא דאימא ההי\"ן לעילא, מסטרא דברתא ההי\"ן לתתא), מסטרא דאבא יודי\"ן \nלעילא, מסטרא דברתא יודי\"ן לתתא, מסטרא דבן ווי\"ן לעילא, כגוונא דא וו\"י, מסטרא \nדאבא ווי\"ן לתתא, כגוונא דא יו\"ו, ההי\"ן דאימא כגוונא דא הה\"ו הה\"י, ההי\"ן דברתא \nכגוונא דא יה\"ה וה\"ה, והכי בכל הוי\"ה והוי\"ה: \nועוד מאן דאוליף אלין הויי\"ן, צריך לאולפא לון למבני בהון בנינא לקודשא בריך הוא, \nדאתמר ביה וירפא את מזבח ה' ההרוס, ורזא דמלה דיכלין למהרס באתווי דשמיה, הדא הוא \nדכתיב (שמות י\"ט) פן יהרסו אל ה', ובגין דא דיהרסו לון בחובייהו, צריך למבני לון \nבצלותהון: \nדאת י' איהי אבן יסודא דבנינא, ה' מן יי\"ק, מן יי\"ו, מן וה', בהון אבנים שלמות תבנה \nאת מזבח ה' אלקי\"ך, דא ה', ו' דא קורה, ועמודא, לסמוך עלה בית, ובגין דא חבורא דתלת \nאתוון בי\"ת, ב' בנינא, י' יסוד בנינא, ת' תפארת, ואינון ב' מלכות, י' יסוד ספירה \nתשיעאה, דאיהו סומך גאולה לתפלה, וביה סומך ה' לכל הנופלים, ת' תפארת, דאתמר ביה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כתפארת אדם לשבת בית, וביה כל הזוקף זוקף בשם, אבל לגבי יסוד כל הכורע כורע בברוך, \nהדא הוא דכתיב ברכות לראש צדיק: \nואיהו ערוב, דישפיל ביה הקורה אם היא למעלה מעשרים, דאיהי יו\"ד, דלעילא מכ', דאיהו \nכ' כתר, איהו עלת העלות על כלא, דלית עינא שליט עליה, ובגין דא מבוי דאיהי שכינתא \nתתאה דאיהי י' זעירא, עשרה טפחים שעורה, ביה צריך להשפיל הקורה דאיהו ו', אבל לגבי \nסכה דאיהי אימא, דשיעור דילה יו\"ד דאיהו כ' כתר, לעילא מכתר לית אדם דמרכבה דר ביה \nגו (נ\"א גג) סכה, דלית עינא שליט עליה: \nומקור דאלין הויי\"ן כחושבן חסד, דבהון צריך למבני בנינא דא דאינון מחסד, דמקור \nדהווייתי\"ה איהו יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י, דסלקי לע\"ב הוויי\"ן כחושבן חסד, כלהו אבן וקורה \nובנינא דאתבני בתרוייהו, ואלין אינון ע\"ב הוויי\"ן דנפקין מן יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י(נ\"א \nוא\"ו ועוקר): \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תיקוני זהר דף ח/ב\nיקו\"ק י\"ו קקי קקו קוק יקק יוק יוק וקי קוי קקו קקי קיק וקק ויק ויק קוי וקי ווק \nווי ויו קוי קיו קוק יוק ויק ווי ווק וקו יוו יקו יקו ויק יוק ייו ייק יקי ויי וקי \nוקי קיו יקו ייק ייו יוי קיו קוי קוי יקי קיי קקיי קיק יקק ייק ייק קוק וקק ווק ווק \nוקו קוו קקו קקו ויו יוו ייו ייו יוי ויי ווי ווי: \nואלה מצאתי בספר אחר: \nיקי קוי וקי ויק ייק קיי יקי קוק וקו קיק קיי וקק קוו יקק קקו ווק קקי יקו קוק קיו \nיקק קקו קוי יקו קיו ויק קוי קוי וקי יקק וקק יוו יקק קקי קיק יקי קקו קקו קיו קיק \nקיק ויק קוק קיו ויק קקק ויי וקק קוי קוק קיק יוק יקו קקו קיו קיק קיק יקק וקק יוו \nיקק קקו יוק קקו יקו קקו יקו קיו ויק יקק קקי וקיק קיקו יקקו קקיו ויקק קקוי יוקק \nקויק וקקי קיוק: \n(נ\"א בשם בן ע\"ב וכתוב בחסרונות של כתיבת זקני הרב). יהי הוה והו היה יהו היי והה \nהוו יהה היו ייה ההו ווה ההי ויה יהו היו ויה הוי הוי הוי והי היו יוה והי יוה יהו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "היו הוה יהו הוי והי היו והה הוי והי היו יהו ההו והי היו יהו הוי היו יהו הוי והי \nיהה והה יוו יהה ההי היה יהו ההו היו היה היה ויה הוה היו ויה ההה ויי והה הוי הוה \nהיה יוה יהוה הוהי והיה היה יההו ההיו ויהה ההוי יוהה הויה וההי היוה יהו ההו היו \nהיה היה יהה והה יוו יהה ההו יוה ההו יהו ההי היו ויה: \nשם יקו\"ק, י' דיליה ברישא דחרבא, דלית מאן דנצח ודאי למארי חרבא דא, ובה נצח לכל \nסטרין אחרנין, ולית חד קיימא קמה, גופא דהאי חרבא ו', זכאה איהו מאן דידע לאניף ליה \nבידיה לכל סטרא, עילא ותתא וארבע סטרין בשית ספירן, תרין פיפיות דחתיך בהון עילא \nותתא מתרין סטרין אינון ה\"ה, ונקודה אלהי\"ם, והיינו נרתק דיליה, ובגין דא בינה \nנקודה אלהי\"ם, כגוונא דא יהוה כמה דאתמר: \nוהאי איהו דאוקמוהו מארי מתניתין, כל הקורא קריאת שמע, כאלו אוחז חרב פיפיות בידו, \nוהא אוקמוהו על מטתו, להגן מן המזיקין, אבל בקריאת שמע דצלותא, אדון המזיקין קשור, \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "לית ליה רשו למברח, וזכאה איהו מאן דשחיט ליה בההוא זמנא, לקיים (בא להורגך) השכם \nלהרגו בצלותא, דאתמר בה וישכם אברהם בבקר, כל שכן מאן דלא חשש ליקריה לשחטא יצריה \nושנאיה, דלית שנאיה לחוד אלא שנאיה דקודשא בריך הוא, דבכל יומא תבע חובין דבנוי \nלשחטא לון: \n", "en": ""}]}
