{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "34", "title": "תיקוני זהר — קטע 34", "hebrewTitle": "קטע 34", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "שריא לסטרא דימינא. פרת כליל כלהו, האי פריה ורביה, עליה אתמר אם תשכבון בין שפתים, \nאם ודאי למעבד תמן פריה ורביה: \nובאלין ארבעה עאלו לפרדס אלין ארבעה, אלין דעאלו בקליפין חד הציץ ומת, חד הציץ \nונפגע, וחד אשתמד (נ\"א נפק לתרבות רעה), רביעאה דעאל במוחא דאגוזא עאל בשלם ונפיק \nבשלם, האי דאתמר ביה הציץ ונפגע, עאל בענג ולא עאל ביה כדקא יאות, אתהפך ליה לנגע, \nודא נהר דיוצא מעדן, דאיהו סימן ענ\"ג נה\"ר ג\"ן, הכא אסור והתר טומאה וטהרה כשר \nופסול: \nויקח ה' אלקי\"ם את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, תא חזי קודשא בריך הוא אוליף \nלאדם אורייתא, הדא הוא דכתיב (איוב כ\"ח) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם, \nודא איהו ויניחהו בגן עדן, דא גן דאורייתא, לעבדה בפקודין דאורייתא דעשה דאיהו זכור \nדכר, ולשמרה בפקודין דלא תעשה דאיהו שמור נוקבא, את האדם דהוה בדיוקנא דאורייתא, \nדא\"ת לרבות אורייתא דאתיהיבת לאדם מא' ועד ת', דאתיהיבת מימינא ומשמאלא, דתמן \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פקודין דעשה ולא תעשה, פקודין דעשה מימינא לקבל ז\"ה זכר\"י ודא זכרונות, פקודין דלא \nתעשה משמאלא לקבל י\"ה שמ\"י, עמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו יקו\"ק שמיה, ואיהו קול \nהשופר מסטרא דאימא עלאה דאיהי שופר, תקיעה איהי מסטרא דימינא, ושברים מסטרא דשמאלא, \nשלשל\"ת דאיהי תרועה מסטרא דתרוייהו: \nבראשית (בר\"א שי\"ת) ברא אלקי\"ם, האי אלקי\"ם איהי אימא עלאה, דרכיבת וסליקת בתרועה \n(דאיהי ראש השנה הדא הוא דכתיב (תהלים מ\"ז) עלה אלקי\"ם בתרועה), דאתמר ביה לא הביט \nאון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקי\"ו עמו ותרועת מלך בו, הרי לך דתרועה איהי \nביעקב, ואתמר ביה עלה אלקי\"ם בתרועה, ה' בקול שופר סליק. תקעו בחדש שופר דא תקיעה, \nודא ירחא דסיהרא אתכסיא, מלכיות מסטרא דמלכות דאיהו זה שמי, דתמן קודשא בריך הוא \nאשתמודע למלך על כל הארץ, ובה איהו המלך הקדוש המלך המשפט מסטרא דשמאלא, מלך על כל \nהארץ אלקי\"ם, ודא לבא לשמאלא מלכות, זכרונות זכור לזכור ודא מוחא לימינא ותמן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זכרונות, שופרות דא קנה דאיהו שופר, ומתמן נפיק קול השופר דאיהו עמודא דאמצעיתא, \nואיהו יקו\"ק, במוחא בלבא בגופא: \nואוקמוהו מארי מתניתין, דלית פוחתין ביה מעשרה מלכיות ומעשרה זכרונות ומעשרה \nשופרות, דא יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א (נ\"א יו\"ד ק\"י וא\"ו ק\"י), מלכיות ותמלוך אתה הוא ה' \nאלקינ\"ו, זכרונות אתה זוכר זכרנו לחיים, שופרות תקע בשופר גדול ועוד תקעו בחדש שופר \nבכסה ליום חגנו, מאי בכסה דא שכינתא תתאה, ובה כתבנו לחיים, דאיהי כתיבה מסטרא \nדימינא ומסטרא דשמאלא, ובגין דאתאחד ביה אדכיר תרין זמנין כתיבה (נ\"א דאיהו יד עלאה \nיד תתאה), (נ\"א אימא תתאה מסטרא דשמאלא איהי) בכסה בההוא דאתמר ביה במכוסה ממך אל \nתחקור, כתבנו לחיים, איהו בקרא דא (שמות ל\"ב) והלחות מעשה אלקי\"ם המה והמכתב מכתב \nאלקי\"ם הוא חרות על הלחת, מאי חרות דא ה', דאתמר בה וקראתם דרור בארץ, דרור איהי \nחרות, ו\"הלחו\"ת אינון ו\"ה ברא וברתא, ואינון מעשה אלקי\"ם דאיהי אימא עלאה, מעשה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "איהו בתרין ידין דתמן עשייה, ומכתב אלקי\"ם בתרין ידין: \n \nתיקוני זהר דף פט/א\nדתמן כתיבה, ואיהי חרות על הלחת, יד כותבת ויד חותמת, ואיהי חד יד הגדולה דאתמר בה \nוירא ישראל את היד הגדולה, ותניינא יד החזקה הדא הוא דכתיב (דברים ד') וביד חזקה \nוכו', ורזא דמלה ה' אלקינו ה' יד הגדולה, (כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו י\"ד) החזקה, ואינון \n(נ\"א אימא עלאה ואימא תתאה), יד עלאה מסטרא דימינא, יד תתאה מסטרא דשמאלא, וכלא כ\"ח \nפרקין, דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח אדנ\"י, ודא כח מעשיו הגיד לעמו, כח מעשה בראשית: \n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ועוד אית י\"ד דאתקרי יד רמה, ודא יקו\"ק יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, ואית יד תניינא לקבלה \nודא אקי\"ק אל\"ף ק\"א יו\"ד ק\"א, ודא כ\"ח, בזמנא דחאבו ישראל אסתלק האי כח מנייהו \nואתמר בהון וילכו בלא כח לפני רודף: \nובמלאכים כתב\"יאל ממנא על הכתיבה, חתמי\"אל על החתימה, כתבי\"אל כת\"ב אל\"י, אל\"י איהו \nאם בחושבן, זה אלי ואנוהו, כתב כ' כתר ת' תורה ב' ברכה, וכלא אימא עלאה, איהי כתר \nבראש כל צדיק, ואיהי תורת ה' תמימה, ואיהי ברכת ה' היא תעשיר, חתמי\"אל מסטרא דחכמה, \nותרווייהו חיים, חכמה דכתיב (קהלת ז') החכמה תחיה בעליה, אימא עלאה עץ חיים היא \nלמחזיקים בה, ותרוייהו לימינא ושמאלא: \nתלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים \nלמים התחתונים אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי \nדסחיפי אהדדי. רזיא\"ל איהו אוריא\"ל. ועליה אתמר וזה זכר\"י עם ו\"ה רמ\"ח, ודא רזיא\"ל, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שמי עם י\"ק שס\"ה ש'מועא\"ל מ'טטרו\"ן י'הוא\"ל ראשי תיבין שמי, חסדיא\"ל מסטרא דחסד, \nגבריא\"ל מסטרא דגבורה, אוריא\"ל מסטרא דעמודא דאמצעיתא, בכל סטרא אלי איהו מסטרא \nדאם, ואינון אל\"י א' כתר י' חכמה ל' אימא עלאה, דאיהי מגדל עוז שם ה': \nועוד אמר ההוא סבא רבי רבי, והמכתב מכתב אלקי\"ם הוא, תרין ידין כותבות מימינא \nומשמאלא, אבל חרות על הלוחות עמודא דאמצעיתא, (בן י\"ה איהו ודאי), כמה מלאכיא ספריא \nאית לעילא דכתבין זכוון דישראל, וכמה מלאכיא דחותמא דמלכא בידיהון דחתמין זכוון \nדישראל, וכמה מלאכיא אינון שקלין קלין וחמורין דאורייתא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל\"ג) \nאיה סופר איה שוקל, וכד איהו חתים בטבעת המלך דאיהו ו' (נ\"א י') אין להשיב, חותם \nאיהו ו' חותם אמת, יד כותב ויד חותם ה' תתאה כותב ה' עלאה חותם, דאינון ה' אצבעאן \nדיד ימינא וה' אצבעאן דיד שמאלא, ה' תתאה כותב באת ו' דאיהו קולמוס, קנה דדרועא ה' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עלאה חותם באת י' דאיהו כף היד: \nש\"ם הדורש איהו צדיק, עליה אתמר ה' אלקי\"ם נתן לי לשון למודים, ודא (ז') י\"ו זעירא, \nלדעת לעות את יעף דבר, אינון ה\"ה, דבהון ועוף יעופף על הארץ, ונקודה דשם הכותב, \nוהמכתב מכתב אלקי\"ם הוא דא יהוה, ש\"ם הדורש, ה' אלקי\"ם נתן לי לשון למודים, לדעת \nלעות את יעף דבר ודא יהוה\", ידיעת קודשא בריך הוא בשכינתיה, בהאי נקודה יתהלל \nהמתהלל השכל וידוע, ודא יההו: \nכל אלין נקודין צריך לנקדא לון מקראין דאורייתא, כמה דאינון כתיבין בארח קשוט, וכל \nהוי\"ה אית לה משמשא דרכיב עליה, ואיהי מרכבה ליה, וההיא הוי\"ה אית לה מנהיגא דשליט \nעליה, כגון דכורא על נוקבא, ולית רשו לנוקבא ולא לשליחא דילה למעבד מדעם בלא רשות \nבעלה, דכל מאן דמקבל: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תיקוני זהר דף פט/ב\nאיהי נוקבא, מאתר דאיהו מקבל, ורזא דמלה כי גבוה מעל גבוה שומר, וכגוונא דא שליחא \nלעילא מטטרו\"ן, וכמה ממנן דתחות ידיה דאינון שליחן דשכינתא, ושכינתא איהי נוקבא, \nלית לה רשו לאזלא לשום אתר בלא רשו בעלה, ורזא דמלה ויקחו לי תרומה, אם אתון בעיתון \nדשריא שכינתי ביניכון, ויקחו לי, נסיבו מני רשו בקדמיתא לאתגליא: \nתקונא חמשין ושיתא: \nבראשית ברא אלקי\"ם, אלקי\"ם הא אוקמוה תמן דחילו מסטרא דאת ה' (נ\"א ה\"י), דאיהי \nלשמאלא, דאף על גב דאת י' איהו רחמי, באתר דשלטא ה' עלה נוקבא אתקריאת, כגוונא דא \nק\"י, ורזא דא אתגליא (בי\"ה ק\"א וא\"ו ק\"א) יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י (ס\"א ביו\"ד ק\"א וא\"ו \nק\"א) דלית בריה בלא דכר ונוקבא, דתרין שותפין אינון בברא וברתא, אבא ואימא, חד יהיב \nטפה דכורא וחד נוקבא, וכד שליט דכורא על נוקבא איהו דכר, וכד שליט נוקבא על דכורא \nאיהו נוקבא, והא אוקמוהו ברזא דאשה כי תזריע וילדה זכר: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ורזא עלאה הכא, לזמנין אזדריקו תרין טפין, לזמנין תלת, לזמנין ארבע, לזמנין חמש, \nלזמנין שית, לזמנין שבע, ודא רזא דסליקו למטה תרין ונחתו שבעה. תרין טפין אינון \nלזמנין צר\"י ולזמנין שב\"א, תלת לזמנין אינון סגו\"ל ולזמנין שור\"ק, לזמנין שבע, \nכגוונא דא ז' מן זרע, ותלת טפין צריכין נטירו מן כב\"ד טחו\"ל מר\"ה, דאתמר בהון ויצו \nה' אלקי\"ם על האדם, ואוקמוהו לית צו אלא עבודה זרה, ודא כבד, דאתמר בה כל הכועס \nכאלו עובד עבודה זרה, ובגין דא לא צריך לארקא טפין אלא ברחימו, ולא בכעסא ובקטטה, \nוכד זריק בר נש אלין תלת טפין ברחימו אתקריאו סגולת\"א, ורזא דמלה זרק\"א מק\"ף שופר \nהולך סגול\"תא: \nעל האדם דא שפיכות דמים, הדא הוא דכתיב באדם דמו ישפך, דא אתערותא דטפה דנוקבא \nדאיהי מליחה סומקא. ואי איהי סגו\"ל נקודה לתתא איהי נוקבא, נקודה דלעילא דכר, וכד \nזריק לה במר\"ה דאיהי גיהנם קטילת (לה): \nלאמר דא גלוי עריות, ודא טחו\"ל, מאן דזריק טפה באתתיה בעציבו ובקטטה, אתגליאת ביה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ערייתא, ובגין דא ערות אביך וערות אמך לא תגלה, איהי טחול לילית, מרה אוכמא ערוה \nדכלא (נ\"א דכלה): \nאמר רבי אלעזר, אבא, שעורא דעריות אינון באתר ידיע או לא, אמר ליה ברי, יקו\"ק איהו \nי' אב ה' אם ו' בן ה' בת, ה\"ה אינון אשה ובתה כלה וחמותה, כפום ענפין דאילנא הכי \nאתקריאו, ענפין דאילנא מתפרשין לעילא באילנא, כמה דאוקמוהו ופניהם וכנפיהם פרודות \nמלמעלה, ועליהן אתמר ולא יגלה כנף אביו, ואינון מתייחדין לתתא: \nכגון לולב דאיהו אגודה חדא לתתא בכל אלין מינין דהדס וערבה, דאינון תלת הדסין, \nותרין ערבות, ואיהו בפרודא לעילא, דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא, ובגין דא נפרצו \nעליו פסול, נפרדו עליו כשר, והאי פרץ איהו פרוץ בערוה דאיהו בין ענפא וענפא, ובגין \nדא אתמר תמן לא תקרבו לגלות ערוה, לאו צריך לקרבא אתוון דאינון יקו\"ק באתר: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תיקוני זהר דף צ/א\nדערוה, ורזא דערוה אתרמיז בתרין (בהדי) אתוון ע\"ר ו\"ה ע\"ר ר\"ע בעיני ה' ואלין ענפין \n(נ\"א לא) אתפרשו דיהא ערוה בינייהו, לאו איהו אלא בר מאתריה דקודשא בריך הוא דאיהו \nאדנ\"י, הדא הוא דכתיב לא יגורך רע, דבספירן תשכח אב ואם ובן כחדא, בבינ\"ה ב\"ן י\"ק, \nולית תמן ערוה, ותשכח לון לתתא אח ואחות תרוייהו ביחודא, אח איהו עמודא דאמצעיתא ד' \nאחות דיליה, ותרוייהו אינון חד בלא פרודא, אף על גב דצדיק איהו יחודא דכלהו: \nאדהכי הא אליהו קא אזדמן ליה לרבי שמעון, ואמר ליה רבי רבי, שעורא דעריין הכי איהו \nודאי, בכל ספירן לית יחודא חד בחברתה כגוונא דדכר ונוקבא אלא בצדיק, דיחודא \nדתרוייהו לאו איהו בכל אברין דילהון אלא בברית מילה, בשאר אברין קורבא דאחוה אית \nתמן ולאו דיחודא, ודא איהו רזא דאילנא דענפוי מתפרשין לעילא בכל סטרא, ורזא דמלה \nותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו, אבל לתתא כלהו אגודה אחת יחודא חדא, ובגין דא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לתתא בצדיק צריך לקרבא אתוון דיקו\"ק עם שכינתיה, דאיהי קורבא דיליה קרבן ליקו\"ק: \nוהכי שכינתא עלאה עם חכמה צריך לקרבא לון בצדיק, וכל ענפין תמן מתייחדין ומתקשרין \nומשלבין, ומקבלין דא מן דא, וכלא על ידא דצדיק, ובלא צדיק לית קורבא דיחודא, אלא \nאחוה, ובגין דא חסד תמן אתקרי ו' אח וה' אחות מסטרא דימינא, ובהאי אתר אתמר ואיש \nאשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וגומר חסד הוא, ועם כל דא דחסד הוא ונכרתו \nלעיני בני עמם, מאן דמחבר אתוון באתר דפרודא כאלו אפריש בינייהו, ובגין דא ונכרתו \nמדה לקבל מדה: \nוהכי י\"ק בימינא אינון באחוה, ולית יחודא אלא על ידא דצדיק, ובגין דא בהאי אתר לא \nתקרבו לגלות ערוה, והכי בשוקא ימינא ושמאלא תמן אלקים אחרים, ולא צריך לקרבא תמן \nאתוון, בזמנא דאלקי\"ם אחרים תמן דאינון מסטרא דעבודה זרה, ורזא דמלה ויקריבו לפני \nה' אש זרה: \nוכל אינון עריין אינון סמא\"ל ונחש, דתבעין למעבד דינין ומגלין לון קדם ה', ובגין דא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אתקריאו עריות, ודא איהו רזא וסוד אחר אל תגל, דדא גרים גלות ואתגלי בין עממיא, מאן \nדגלי עריתיה תמן הכי איהו אתגלי בין עריין דאינון אלקים אחרים, ומאן דמכסי עלייהו \nהכי איהו אתכסי בינייהו, ובגין דא ולא יגלה כנף אביו, דא שכינתא דגלת בין עממיא \nבגין חובא דא, כמה דאת אמר ובפשעיכם שולחה אמכם: \nוארבע זמנין גלת שכינתא בגלותא, בגין דאעילו ערוה בין ארבע אתוון, ואף על גב דאתמר \nכל אלין עריין בספירן ובשמא דיקו\"ק, לאו באתריה דלעילא, אלא כד שכינתא גלת, כל \nספירן נחתו עמה, ולית פרודא בה ובין עשר ספירן, וכד נחתו אתלבשו בשית יומין דחול \nשית ענפין, חסד ביומא קדמאה, גבורה ביומא תניינא, עמודא דאמצעיתא ביומא תליתאה, תלת \nספירן תניינין בתלת יומין אחרנין, דאינון רביעאה חמשאה ושתיתאה: \nועשר אמירן דא י' אבא, חמש אור דא ה' אימא, שית זמנין טוב ו' דאית בשית יומי דחול, \nה' דהששי ה' דיקו\"ק, רא\"ש דבראשית דא כתר רישא דכל רישין: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואמאי אית פרודא, בגין דלית צדיק אות ברית תמן, ורזא דמלה אדם אין צדיק בארץ דאיהו \nאות ברית תמן, ובשבת דאיהו יומא שביעאה תמן קריבו ויחודא דשמא דיקו\"ק וכל ספירן, \nובגין דא תלמידי חכמים זווגייהו מלילי שבת ללילי שבת, האי עריין אינון ודאי לתתא, \nאבל לעילא: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תיקוני זהר דף צ/ב\nאתמר לא יגורך רע, וצדיק דקריב לאתתיה ביומין דחולא, ההוא בן דעביד עליה אתמר צדיק \nורע לו, דגרים דאתעביד קדש חול דאיהו יום השביעי, ובההוא זמנא איהו רזא דצדיק ורע \nלו רשע וטוב לו, אבל לעילא לית ערוה וקצוץ ופרוד ופרוץ, ובגין דא לעילא (לית לך \nלידמה ליוצרך, דתימא הכי דלעילא) אית יחודא באח ואחות ובבן ובבת ובאם עם בן, אם כן \nלית לך לידמה ליוצרך, דאנת הוית גרים דלא תהא בדיוקנא דיליה לעילא, כמה דאת אמר כי \nאם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכ\"ם: \nותא חזי בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למברי אדם, הכי הוה בעי למעבד ליה כגוונא \nדדיוקנא דיליה, בלא ערוה ובלא פרץ ופירוד, כמה דאת אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, \nלמהוי כל ספירן כלילן ביה, בלא פרוד וקצוץ, ולאתייחדא בן עם בת דאינון אחים, \nדעלייהו אתמר אחים תאומים, הדא הוא דכתיב (שמות כ\"ו) ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו \nיהיו תמים על ראשו, באן אתר, אל הטבעת, דא טבעת דאות ברית מילה, דאיהו שעור לכל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עריין לתתא, ושעור דיחודא לעילא, ולעילא אתמר ביה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי \nלעולם, אבל לתתא אתמר ביה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, לא תערב ביחודא טוב עם \nרע, ואם לאו מות תמות, אתמר הכא מות תמות ואתמר בשבת מחלליה מות יומת: \nואדם ודאי אתעביד בדיוקנא דלעילא, ועבד תמן פרודא, ואתפריש מתמן, אמר ליה רבי אלעזר \nאבא איך אתעביד בדיוקנא דלעילא, דהא שמענא כמה דעות תמן, אמר ליה ברי, כד אתעביד \nכלהו ספירן אתכלילו בדיוקנא דנשמתיה, ונשמתיה הוה מרכבה לון (כגוונא דנשמתיה), דעלה \nאתמר ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו, כגוונא דעשר ספירות בלימה, וכלהו גוונין דנשמתין \nהוו נהרין בנשמתיה, והוו נהירין על אנפוי, ומניה הוו מזדעזעין עלאין ותתאין, והוו \nסגדין ליה בגין אלין נהורין דהוו נהירין ביה, כגוונא דאדם דלעילא דהוו סגדין ליה, \nהכי הוו סגדין לאדם דלתתא, עד דהוה אמר איהו בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עושנו, ובההוא זמנא הוה איהו שליט על כל המוני עילא ותתא: \nגוון אוכם דעינא ושערוי אוכמין וכל גוונין אוכמין שפירין, אתייהיבן ביה מסטרא \nדאימא, חוורו דעינא וחוורו דאנפין וחוורו דמוחא וחוורו דגרמין, אתיהיבת ביה מסטרא \nדאבא, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין, דלובן שבעין ומוחא ועצמות אתייהיבו מאבא, ואוכמו \nדעינא ושערא אתייהיבו מאימא, וחוורו ואוכמו תרוייהו אשתכחו מכתרא עלאה, אוכמו מלבר \nוחוורו מלגאו, ועליה אתמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים, וכתוב אחד אומר (תהלים \nי\"ח) ישת חשך סתרו: \nוהא אוקמוהו חבריא, אוכמו נוקבא לחוורו (נ\"א אוכמא לנוקבא חוורא לגברא), ואורייתא \nמתמן איהי חוורו מלגאו אוכמו מלבר, ולעילא אבא ואימא אמרו על עמודא דאמצעיתא \nושכינתיה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, עמודא דאמצעיתא בחוורו, ושכינתא באוכמו, הדא הוא \nדכתיב שחורה אני ונאוה, ותא חזי אימא עלאה הות אוכמא קדם ההוא נהורא דלגאו מינה, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אבל כד נחתא לתתא אתחזיית גוונהא בחמש ספירן, דאינון ה' ענפין דאילנא, דרועא ימינא \nושמאלא וגוף ותרין שוקין, צדיק נטיל כל גוונין, הדא הוא דכתיב (בראשית ט') וראיתיה \nלזכור ברית עולם, וראיתיה בגוונין נהירין, והכי שכינתא תתאה אתחזיית בחמש גוונין \nמתתא לעילא, ואלין גוונין דשית ספירן, ועלייהו אתמר ותכלת וארגמן ותולעת שני: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תיקוני זהר דף צא/א\nושש ועזים, וכמה דאתכלילן כל גוונין מעילא לתתא בצדיק, הכי אתכלילן כל גוונין מתתא \nלעילא בעמודא דאמצעיתא: \nתא חזי ארבע ענפין רברבין הוו באילנא, ואינון הוו תרין דרועין ותרין שוקין, וכלהו \nבשעורא דאת ו' עלאה, ובכל אמה ה' ענפין זעירין דאינון זרת, דאתמר ביה ושמים בזרת \nתכן, ואינון שעורא דה', ועל ה' ענפין הוה י' דאיהו כף היד, ודא איבא דאילנא, וכמה \nשרטוטין מרקמין בכף דיד, דאינון גוונין שפירין דאיבא, דבהון אתפתחת שושנה דאתעבידת \nמינה איבא, ואינון כפתור ופרח, כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה, ואלין תלת גרמין \nבדרועא ימינא, ותלת בדרועא שמאלא, מנרתא גופא דאמצעיתא: \nברי בכל אלין תקונין ברא לאדם ובת זוגיה, (ואי) ואיהו עבד פרודא לעילא בין קודשא \nבריך הוא ושכינתיה, דגרים לסלקא שכינתא מקודשא בריך הוא, הכי קודשא בריך הוא סליק \nמניה בת זוגיה, ואסתלק קודשא בריך הוא מניה, דבאתר דלא שריא שכינתא תמן, קודשא בריך \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הוא לא שריא תמן, ומנלן דאסתליקת בת זוגיה מניה, כמה דאת אמר ויאמר ה' לא טוב היות \n", "en": ""}]}
