{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "37", "title": "תיקוני זהר — קטע 37", "hebrewTitle": "קטע 37", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "ובשר, איש ואשה דאתמר בה כי מאיש לקחה זאת, הא ארבע, אדם זכר ונקבה, הדא הוא דכתיב \nזכר ונקבה בראם וגומר, הא שית, ובגין דא ויאמר ה' אלקי\"ם הן האדם היה כאחד ממנו \nלדעת טוב ורע וגומר, ואוקמוה קדמאין כאחד ממלאכי השרת: \nאדהכי הא אליהו אזדמן לגביה ואמר רבי כאחד מהם הוה ליה למימר אם על מלאכי השרת הוה \nאמר, מאי כאחד ממנו, ועוד הן אדם הוה ליה למימר, מאי האדם בתוספת ה', אלא ה' דהאדם \nהיה כאחד ממנו, יהא (נ\"א הוא) לא כתיב אלא היה, חד מארבע אתוון דאינון יקו\"ק כחד מן \nארבע אתוון דאיהו ו': \nועתה פן ישלח ידו דא י', אם זכה ולקח גם מעץ החיים דא ו' (נ\"א ה'), ואכל וחי לעולם \nדא ו', חי ודאי, כד ה' הות יחידא מניה עאלת בין טוב לרע, הדא הוא דכתיב וייצר ה' \nאלקי\"ם את האדם תרין יצירות טוב ורע, למנדע (ואתמר בהון ויפח באפיו נשמת חיים ודא \nה' לדעת טוב ורע למנדע) מה דהוו גרמין למעבד, ובגין דא אעלת בינייהו: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בתר דחאב אדם דיצירה, אתפרשת ה' עלאה ואסתלקת מניה, ובגין דלא אתחזרת לגביה, אמר אם \nזכה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, והאי עץ החיים הוה נטוע בעץ הגן, ובגין דלא \nזכה למיכל מניה, מה כתיב ביה וישלחהו ה' אלקי\"ם מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח \nמשם, ההוא דאתמר ביה וייצר ה' אלקי\"ם את האדם עפר מן האדמה דלא הוה כדאי למהוי \nבגנתא דאורייתא, כיון דלא נטיר בה עץ הדעת טוב ורע באסור והתר, ועבר על מימרא \nדמאריה, דאם הוה נטיר דלא עבר על מימרא דמאריה, ולקח גם מעץ החיים דאתמר בה תורת \nחכם מקור חיים לסור ממוקשי מות, עץ חיים היא למחזיקים בה, ודא איהו ולקח גם מעץ \nהחיים ואכל וחי לעולם, גם לרבות נוקבא, איבא דאילנא פרי צדיק: \nועוד הן האדם היה כאחד ממנו, אמרו מלאכין קדישין בגין למהוי איהו כאחד מיננא כמה \nדאמר חויא והייתם כאלקי\"ם יודעי טוב ורע, ודא איהו לדעת טוב ורע, דא גרים ליה מותא, \nדאם זכה למיכל מאילנא דחיי דאיהו עץ חיים היא למחזיקים בה, מה כתיב בה ולקח גם מעץ \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "החיים וגומר: \nאמר רבי שמעון ווי לון לאינון דמניחין לאשתדלא באורייתא דאתמר בה ולקח גם מעץ \nהחיים, ובפקודין דילה דאינון איבא דאילנא דאתמר ביה ואכל וחי לעולם, ואזלין בתר \nאלין דמפתי לון מסטרא דנחש הקדמוני, דאמרי לון השתדלון במלאכיא דממנן על ככביא \nושמשא וסיהרא, ועל אלין דממנן על רוחין ושדין, למיהוי כאלקי\"ם יודעי טוב ורע, \nועלייהו: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיקוני זהר דף צז/א\nאתמר, כה אמר ה' למזבחים ולמקטרים לככבים ולמזלות ולשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר \nלא צויתי, ודא איהו דמני קודשא בריך הוא לאדם ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו \nוגומר, ויש\"ו חייבא בהאי הוה משתדל, ודור אנוש ודור המבול ודור הפלגה, וקודשא בריך \nהוא אעקר לון מעלמא דין ומעלמא דאתי, ודא איהו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, מות \nבעלמא דין ותמות בעלמא דאתי, וחובא דא גרים חורבן בי מקדשא וגלות ישראל בין אומין \nדעלמא ואתקטילו מנייהו: \nדכל חד הוה מזבח ומקטר, והוו נחתין חיילין דלעילא, וכד הוה נביא מייסר לון, מה כתיב \nבהון ולא שמעו לקול נביא וחוזה, ובמה הוה מייסר לון נביא, הוה אומר להון דיהון \nחזרין בתיובתא, ואי לאו ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואינון \nהוו מזלזלין ביה, והוו אמרין אנן אומינן לאלין דממנן על מטרא, וכפינן להון לנחתא \nמטרא, וקודשא בריך הוא אחליף להון לממנן בשליחותייהו בגינייהו, וקטיל לון וחריב בי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מקדשא בגינייהו, וגלו ישראל בין אומין דעלמא, ודא איהו חובא דאדם דגרם ליה חויא \nמיתה ליה ולאתתיה, דפתי לון בההוא אילנא, הדא הוא דכתיב כי יודע אלקי\"ם וכו', ובגין \nדא מני קודשא בריך הוא לבר נש במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות: \nאמר רבי אלעזר במה הוה נחתין אלין חיילין, אמר ליה ברי מה את חשיב דהוו נחתין, ודאי \nהא רזא דאילנא דעץ הדעת טוב ורע, דלא עתיד קודשא בריך הוא לגליא ליה מפורסם לעלמא \nאלא ביני חבריא, עד דייתי דרא דמלכא משיחא, אמר ליה כיון דאיהו אתגליא ביני חבריא \nמאי ניהו, אמר ליה בני, ממראה מתניו ולמעלה הוה טוב, ממראה מתניו ולמטה הוה רע, \nנבוכדנצר הוה ידע ביה, והכי עביד צלמא דיליה, וביה אשתמודע אילנא דטוב ורע, הדא הוא \nדכתיב (דניאל ב') רישיה די דהב טב, חדוהי ודרעוהי די כסף, עד הכא הוה מסטרא דטוב, \nובגין דא אמר די דהב טב, ממראה מתניו ולמטה רע, הדא הוא דכתיב מעוהי וירכתיה די נחש \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מסטרא דנחש הקדמוני: \nומהאי אילנא נחתין נשמתין דערב רב דאינון דערבוביא דטוב ורע, וכמה נימין תליין מהאי \nאילנא דאינון צבא השמים, די ממנן על כוכביא ומזלי, וכלהו מעורבין טוב ורע, והוו \nענפין תליין מהאי סטרא ומהאי סטרא, אלין ממיתין ואלין מחיין, אלין שדים מסטרא \nדשמאלא, ואלין מלאכיא מסטרא דימינא, והוו ידעין כל גוונין דענפין דאילנא דאינון \nמזלות וככבים, והוו לקטין עשבין כגוונא דאלין גוונין, והוו עבדין דיוקנין כפום ההוא \nמזל דהוו בעאן לנחתא ליה, כגון טלה או שור או בתולה או תאומים דאיהו צורת אדם דו \nפרצופין, דאיהי דיוקנא דנוקבא, או סרטן או אריה או מאזנים או עקרב או קשת או גדי או \nדלי או דגים, והוו מקטרין לון באלין עשבין בכל גוון, לכל חד כפום גוון דיליה לעילא, \nוהכי הוו עבדין דיוקנין דצורת חמה ולבנה ושבעה ככבי לכת, והוו מקטרין לכל צורה דהוו \nבעאן לנחתא לעלמא, ובגין דא אתמר עלייהו כה אמר ה' למקטרים ולמזבחים לככבים ולמזלות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי: \nאמר ליה מאי למזבחים, אמר ליה לכל דיוקנא הוו עבדין, דנטלין בעירן או עופין כפום \nההוא מזל, והוו דבחין עלייהו, ודא איהו למזבחים, והוו נחתין לון וממללין עמהון והוו \nעבדי רעותהון, והוו סגדין לון והמנין בהון, אמר ליה במאי הוו נחתין לון, אמר ליה \nברי הוו ידעין כל שמהן דשמא מפרש, והוו משביעין לון, ולבתר עאלין שמא מפרש: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תיקוני זהר דף צז/ב\nבפומיהון דאלין דיוקנין והוו ממללן, ודא איהו רזא דקרא (ירמיה נ\"א) והוצאתי את בלעו \nמפיו, נפל שמא מפרש ומיד נפלת צלמא על אנפוהי, אמר ליה רבי אלעזר וכי איך הוה שמא \nדקודשא בריך הוא מליל בהון, אמר ליה ברי על האי אתמר לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כי \nלא ינקה וכו', אמר ליה וכי יכיל בר נש לאוליף שמא דקודשא בריך הוא למגנא, אמר ליה \nאין: \nוכגוונא דא מאן דנפיק מרשות היחיד ועאיל ברשות הרבים, או דאפיק זרע מניה מאות ברית \nקדש ואעיל ברשות נוכראה, כאלו האי נטע אילנא דטוב ורע, ובגין האי בר דנטע בזונה או \nשפחה או גויה או נדה, אתמר לא תעשה לך פסל, ועל ברתא דאתעבידת בגוונא דא אתקריאת \nמסכה, ועלייהו אתמר ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגומר, ושם בסתר, מאי בסתר בסתרו \nדעלמא, ובגין דא אמר קודשא בריך הוא לא תעשון (אתי) אלקי כסף ואלקי זהב, והכי \nאוקמוה חבריא לא תעשון אתי כדמות שמשי שמשמשין אותי (נ\"א לפני) במרום, לציירא בסתר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דילי שום ציור או דמיון, דכל מאן דצייר לעיל לקודשא בריך הוא, בסתר (דאיהי שכינתיה, \nכלילא מעשר ספיראן), שום ציור וצלם ודמות כגוונא דמציירין בשמשין דיליה, נשמתיה \nאתלבשא בההוא צלמא, כד נפקת מהאי עלמא, קלא נפקת לגבה לצלמא תוקדון בנורא, ובגין דא \nאמר קודשא בריך הוא (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, ואל מי תדמיון א\"ל \nומה דמות תערכו לו: \nוברי ודאי כל מאן דנפיק מרשות הרבים ואעיל ברשות היחיד או מרשות היחיד ואעיל ברשות \nהרבים, כאלו ערב שמא דקודשא בריך הוא בעבודה זרה, ועביד אילנא דטוב ורע, ודא הוא \nרזא דהוה נפיק בלעו מפיו, דביה הוה אמר צלמא דנבוכדנצר אנכי ה' אלקיך, ובגין דא לא \nתשא את שם ה' אלקי\"ך לשוא, ועתיד הקדוש ברוך הוא לאעקרא האי אילנא מעלמא ולאוקדא \nליה בגיהנם, הדא הוא דכתיב (שם א') והיה החסן לנעורת וגומר: \nאמר ליה רבי אלעזר, אם כן אסיר לעמא לאשתמשא בשום מלאך ולא בשמא בעלמא בתר דאית \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ערבוביא, אמר ליה ברי לאו הכי, דהא אמר קודשא בריך הוא לאדם מכל עץ הגן אכול תאכל, \nומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, אמר רבי אלעזר האי הוה קדם דחאב, בתר דחב נחית מאתריה \nואתערב באילנא דטוב ורע, אמר ליה ודאי הכי הוא, ובזמנא דישראל אינון בגלותא, כאלו \nהוו מעורבין באילנא דטוב ורע, ובגין דא אוקמוהו קדמאין, ישראל בגלותא עובדין עבודה \nזרה בטהרה הם: \nאבל אלין דידעין אילנא דקודשא בריך הוא דאיהו עץ החיים, נטוע בגן דיליה דאיהי \nשכינתא דיליה, דאתמר בה לא יגורך רע, יכלין לנחתא חילא מתמן לגבי שכינתיה בלא \nערבוביא כלל, בכל פקודא ופקודא, איהו עץ פרי עושה פרי למינו, נטוע בגן בלא ערבוביא \nכלל, ובגין דא אמר למינו, אבל עץ הדעת טוב ורע לא אתמר ביה למינו, אבל מעורב מין \nדלא במיניה, ובגיניה אתמר שדך לא תזרע כלאים וכו', שעטנז לא יעלה עליך: \nזכאה איהו מאן דסליק אמונה דקודשא בריך הוא דאיהי שכינתיה כלילא מעשר אמירן, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "במחשבתא חדא ברעותא חדא בלא ערבוביא כלל, דכל ספירה וספירה נטועה ביה, ואיהי גן \nדכלהו ספירן בה אינון חד, וכל חד עביד בה פרי למינו, איהי מין דכל חד וחד, לא נפיק \nמניה זרעין לבר, הכי צריך בר נש דלא אפיק זרעא לבר מבת זוגיה, דאיהי מין דיליה \nיחודא דיליה, ובההוא זמנא דצריך בר נש לייחדא לקודשא בריך הוא בשכינתיה, צריך \nלהפשיט מניה כל מחשבין דאינון קליפין, דאתמר בהון רבות מחשבות בלב איש, ולסלקא \nשכינתיה לגביה במחשבתא חדא, הדא הוא דכתיב ועצת ה' היא תקום, כגוונא דבר נש דמתיחד \nבבת זוגיה, ואתפשט מלבושוי למהוי עמה חד, הדא הוא דכתיב והיו לבשר אחד, הכי צריך \nלאפשטא מניה כל מחשבין אחרנין, בזמנא דמייחד לקודשא בריך הוא בכל יומא תרין זמנין, \nשמע ישראל ה' אלקינ\"ו ה' אחד: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיקוני זהר דף צח/א\nתקונא שתין ושבע: \nבראשית ברא אלקי\"ם דא מטטרו\"ן, דברא ליה קודשא בריך הוא קדמון וראשית לכל צבא השמים \nדלתתא, ודא איהו אדם הקטן, דקודשא בריך הוא עבד ליה בדיוקנא (וציורא) דלעילא בלא \nערבוביא, ועליה אתמר תוצא הארץ נפש חיה למינה, ואיהו עץ פרי עושה פרי למינו, כגוונא \nדלעילא ווי מאן דעביד ערבוביא לעילא ולתתא, דהאי איהו אילנא דערבוביא, ערבוביא \nמאילנא דמותא, בגין דא אתקרי מטה, דאתהפך לנחש לאלקאה ביה לחייביא, ומאן איהו דאפיך \nליה קודשא בריך הוא דשליט עליה והא אוקמוה: \nאמר ליה רבי אלעזר אבא, כיון דקודשא בריך הוא הוה ידע דאילנא דא הוה עתיד לגרמא \nמיתה לאדם (ולכל בריין דעתידין למהוי אבתריה) אמאי ברא ליה לאדם דעתיד למחטי קמיה, \nאמר ליה ברי דיוקנא דלעילא לא הוה שלים עד דברא לאדם, דהכי הוה אדם דלעילא (כ\"י \nלגבי אדם דלתתא), כגוונא דנשמתא לגבי גופא, וכמה דלא אית עובדא לנשמתא בלא גופא, \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הכי הוה צריך למעבד דיוקנא לתתא לאפקא ביה עובדא, וכלא כגוונא דלעילא, אד\"ם איהו \nלחשבן זעיר דחנו\"ך תשעה נקודין, פעולה דיליה שכינתא כלילא בכל אתוון דאורייתא, וכלא \nכגוונא דלעילא: \nאדם דלעילא לא הוה שלים בלא נוקבא, הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם, \nאדם דכר, ואדם נוקבא, וכד אתברי אדם דלתתא דאיהו נוקבא, הדא הוא דכתיב ויברא אלקי\"ם \nאת האדם בצלמו, אשתלים דיוקנא דלעילא, ודא איהו רזא כי לא המטיר ה' אלקי\"ם וכו', \nואמאי בגין דאדם אין, ובגין דא מוכרח הוה אדם למברי ליה, לאשתלים ביה דיוקנא \nדלעילא, ונוקבא בהאי אדם בה הוה חד, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ\"א) כי אחד קראתיו \nוגומר, ודא רזא דנשמתא: \nלבתר אמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, דא גופא דאיהו עבד שפחה כלילא \nמטוב ורע, בגין למהוי ליה אגרא ועונשא, ובגינה הוה אמר ראה נתתי לפניך היום את \nהחיים ואת הטוב את המות ואת הרע, ואמר ליה ובחרת בחיים, דאם לא יהבה בידיה, לא הוה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ליה אגרא ועונשא, והוה כבעירא, ועם כל דא אחזי קודשא בריך הוא ליה, כל מה דאירע \nליה, אם הוה מטה כלפי חסד דהוא כלפי זכו, או אם הוה מטה בה כלפי חובא, דאי קודשא \nבריך הוא בעא במיתתיה לא הוה אחזי ליה תרין אורחין דיליה, דאינון מות וחיים ביד \nלשון: \nואחזי ליה דלא הוה מערב טוב ברע, דאפריש לון קודשא בריך הוא, כמה דאת אמר ויבדל \nאלקי\"ם בין האור ובין החשך, ורזא דמלה והבדילה הפרכת לכם, והכי עבד קודשא בריך הוא \nבגופא דבר נש טרפשא, דאפריש בין דרגין דאילנא דטוב, ובין דרגין דאילנא דרע, ומני \nליה דלא לערבא טוב עם רע, כמה דאת אמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, קודשא בריך \nהוא מני ליה לאסתמרא מניה, ולבתר אמר איהו האשה אשר נתת עמדי וגומר: \nאדהכי הא סבא חד אזדמן ליה, ואמר רבי רבי, הא חזינא קרא דאמר באורייתא (במדבר י\"ט) \nאדם כי ימות באהל, והא אורייתא קדם דאתברי עלמא הות, וחזינא דעלמא אקדים לאדם, דכל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עלמא וצרכוי אתבריאו קדם דאתברי אדם, אי הכי מאי תקנתא אית הכא, אמר ליה סבא והא \nכתיב דנשמתין דצדיקיא אתבריאו קדם דאתברי עלמא, כמה דאת אמר בראשית ברא אלקי\"ם, \nולית ראשית אלא נשמה, דאתמר ביה נר ה' נשמת אדם, איהי נשמתא דאדם דלעילא, אלא אית \nאדם ואית אדם, אית אדם דאיהו אדם דנשמתא, ואית אדם דגופא, דאתמר ביה אדם להבל דמה, \nועליה אתמר אדם כי ימות באהל, ועליה אתמר ארור הגבר אשר יבטח: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תיקוני זהר דף צח/ב\nבאדם ושם בשר זרועו, ודא סמא\"ל אדם בליעל איש און, ואית ליה תרין נוקבין בישין, \nועלייהו אתמר על כל נפשות מת לא יבא, לאביו ולאמו לא יטמא, ולית אביו אלא קודשא \nבריך הוא, ולית אמו אלא שכינתא, וכי לא אתמר בקודשא בריך הוא ובשכינתיה הלא כה דברי \nכאש נאם ה', מה אש אינו מקבל טומאה הכי איהו לא מקבל טומאה, אמר ליה והא כתיב \n(במדבר י\"ט) את מקדש ה' טמא ודא שכינתיה, אמר ליה ודאי דקודשא בריך הוא ושכינתא לא \nמקבל טומאה, אבל כל מאן דסאיב אתר דאיהי שריא ביה, אתחשיב ליה כאלו עביד ליה, ובגין \nדא לאביו ולאמו לא יטמא, ולית אביו אלא קודשא בריך הוא, ולית אמו אלא שכינתא, ודא \nאיהו רזא מאן דאעיל מרשות הרבים לרשות היחיד, ובגין דא אמר ולא תחללו את שם קדשי, \nודא אדנ\"י, דאיהו רשות היחיד דאיהו יקו\"ק יחידו דעלמא, ודא איהו אדם: \n(ובגין דא לאביו ולאמו לא יטמא, ודא איהו רזא מאן דאעיל מרשות הרבים לרשות היחיד, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ובגין דא אמר) אדם כי ימות באהל, דא אדם בליעל, ומסטרא דא בר נש רשע קרוי מת מעיקרא \nמקמי דאתברי עלמא, אבל לא אתמר על אדם דאיהו מסטרא דקודשא, וכמה טפשין אינון בעלמא \nדאמרין הא קודשא בריך הוא גזר על בר נש דימות, הדא הוא דכתיב אדם כי ימות, ואיך \nאמרין דלא יהא מיתה מיניה, וי לון דטב לון דלא אתבריאו בעלמא, דאלין אינון דשוין \nלון, שוין לאדם דאתקרי ישראל ולאדם בליעל, ואמרין כאדם טוב כחוטא כלהון שוין, יהיו \nכמוץ לפני רוח אלין חייביא דאמרי הכי, ומלאך ה' דוחה מנייהו: \nדאית אדם דאיהו ישראל, ואית אדם דאיהו מלאך ודא מטטרו\"ן, ואית אדם בדיוקנא דקודשא \nבריך הוא דאיהו אצילותיה, ודא יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, ולית ליה בריאה ויצירה ועשיה אלא \nאצילותא, ובאתר דא לית חטא ולא מות, הדא הוא דכתיב לא יגורך רע, ועל האי אדם בליעל \nמני קודשא בריך הוא דלא למיכל מניה, ודלא לערבא ליה עם טוב, דהאי איהו כמאן דעריב \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כספא עם עופרת, ודא גרים בלבולא בפמליא דלעילא, וערב חשוכא בנהורא מה דאפריש קודשא \nבריך הוא, כמה דאת אמר ויבדל אלקי\"ם בין האור ובין החושך: \nולא עוד אלא מאן דאעיל זרעיה בנדה או שפחה או גויה או זונה, כאלו מערב מה דאפריש \nקודשא בריך הוא, דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים, דאינון מי נדה למי דכיא, דדא אסור \nודא מותר, ודא כשר ודא פסול, דא טומאה ודא טהרה, אלין אינון שית סדרין דאתיהיבת \n(בהון משנה) (למשה), לאפרשא בין טוב לרע, דערב לון אדם ודרין דאתו אבתריה: \nתקונא תמניא ושתין: \nבראשית ברא אלקי\"ם, מאי אלקי\"ם, להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, מטה \nהאלקי\"ם ודאי, ודא מטטרו\"ן, והא אוקימנא ליה דאתהפך מדינא לרחמי, וביה אשתניו (נ\"א \nאשתכחו) כל דיוקנין דלא דמו דא לדא, כד אתהפך מימינא לשמאלא אחזי פרצופא דשור, וכד \nאתהפך משמאלא לימינא אחזי פרצופא דאריה, וכד אתהפך מתרווייהו למערב אחזיר אנפוי \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ואתהפך לנשר (נ\"א לאדם), וכד אתהפך מתרוייהו למזרח דאיהו באמצעיתא אתהפך לאדם (נ\"א \nלנשר), מלמטה לנשר, לית דיוקנא בעלמא דלא אשתמודע ביה: \nתרין עשר מזלות אתחזיין ביה, וכל דיוקנין דמלאכיא ודיוקנין דנשמתין ודיוקנין דכל מה \nדאתברי בשמיא ובארעא, (לאו איהו דיוקנא דאדם שלים בכל תקונין, אלא אם הוא) (כלא \nהוה) כליל בשמיא וארעא ושמשא וסיהרא וככביא ומזליא וכורסיא ומלאכיא וגן עדן וגיהנם, \nמסטרא דתרויהו אתיהיב יצר הטוב ויצר הרע, גן עדן מצא אשה מצא טוב, גיהנם ומוצא אני \nמר ממות את האשה, ותרוייהו בלבא, לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "תיקוני זהר דף צט/א\nתקונא שתין ותשעה: \nבראשית ב' תרין חכמה ותבונה (ובינה), תליתאה יראת ה' ראשית דעת. ובהאי דעת אתמר \nוהאדם ידע את חוה אשתו, דלית זווג אלא בדעת דאיהו עמודא דאמצעיתא. יחודא דאבא \nואימא. הכי איהו לתתא צדיק יחודא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא דלתתא, וגוף וברית עלייהו \n", "en": ""}]}
