{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "39", "title": "תיקוני זהר — קטע 39", "hebrewTitle": "קטע 39", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/39/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/39/", "segments": [{"index": 1, "he": "ה') מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, ואיהו כ\"ח יקו\"ק, פלגו דילה יד ימין, ופלגו דילה \nיד שמאל, ולקבל תרוויהו אדכר קהלת בה כ\"ח זמנין עת: \n \nתיקוני זהר דף קא/ב\nתקונא שתין ותשע: \nהדא הוא דכתיב עת ללדת ועת למות עת לטעת וכו', ואינון י\"ד י\"ד, יד ימינא רחמי, ללדת \nלטעת לרפוא לבנות לשחוק לרקוד כנוס אבנים לחבוק לבקש לשמור לתפור לדבר לאהוב שלום. \nיד שמאלא דינא למדן, למות לעקור להרוג לפרוץ לבכות ספוד להשליך אבנים לרחוק לאבד \nלהשליך לקרוע לחשות לשנוא מלחמה, יד ימינא איהי פשוטה לקבל שבים, דכתיב (שמות י\"ד) \nובני ישראל יוצאים ביד רמה, ימינך ה' נאדרי בכח, יד ימינא רחמי. יד שמאלא דינא, \nדכתיב (שם ט') הנה יד ה' הויה, (דברים ב') יד ה' היתה בם להמם: \nובגין דא אית עת רצון ואתמר בה בזאת יבא אהרן אל הקדש, ואית עת דדינא דאתמר בה ואל \nיבא בכל עת אל הקדש, ובגין דא אינון כ\"ח יומי דסיהרא, י\"ד יומין איהי שלימתא, וי\"ד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "חסרה, ומאן דאתייליד ביומי שלימותא איהו שלים בבנין בחיי ובעותרא במזוני בחדוה \nבשלוה בבנינא, בכל י\"ד עתות טוב. ומאן דאתייליד בזמנא דאיהי חסרה, בכל י\"ד יומין \nאלין איהו חסר בכלהו, איהו עניא מסכנא בלא מזוני ובלא חיי. מאן דאתייליד באמצעיתא \nיהא בינוני: \nוכל דא מאן גרים דאתייליד ברישא או בסופא או באמצעיתא, דא גלגול דיליה דמחייב ליה, \n(ומאן גרים דאתייליד תמן בגין דמזליה גרים דאתחייב מלעילא) קדם דאתיא לעלמא, ובגין \nדא אמר לרבי פדת דאי בעי אחריב לעלמא וכו', (ומאן דאתייליד בחסרונא דסיהרא בכל י\"ד \nיומין איהו חסר דמזליה גרים האי בר נש קשין לו מזונותיו כקריעת ים סוף), (נ\"א אפשר \nדנפלת בשעתא דמזונא, דלהאי בר נש דאתייליד בי\"ד שמאלא קשין מזונתיו כקריעת ים סוף, \nדמזונא דנשמתא אורייתא, מזונא דגופא נהמא, בין בהאי ובין בהאי קשין מזונותיו), בגין \nדאינון מסטרא דדינא דאתברי בדינא דאיהו אדנ\"י, ומאן דאתברי ברחמי דאיהו יקו\"ק, לאו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אינון קשין מזונותיו, ומזונא דנשמתא אורייתא, מזונא דגופא נהמא מחמשת המינין: \nומאן דאיהו מסטרא דאדם דאיהו יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, אתמר ביה וירדו בדגת הים וכו', \nבכלא שליט במה דאתברי בשמיא ובארעא ובימא, ועליה אתמר מה שהיה כבר הוא, מה שהיה קדם \nדייתי להאי עלמא, כמה דאת אמר אין כל חדש תחת השמש, כבר הוא מחויב למיהוי בהאי \nעלמא, כמה דאת אמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ואשר להיות כבר היה, ואשר איהו למהוי \nבהאי עלמא, כבר הוא מחוייב למיהוי קדם דייתי לעלמא הכא בגלגולא: \nוהאלקי\"ם יבקש את נרדף, זה הבל דאיהו נרדף מקין, וקם קין וקטל ליה, הדא הוא דכתיב \nויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, ויקם ודאי, דהוה הבל עליה, וקם קין ויהרגהו, קין \nאתקרי על שם דקני על אחוה, בגין דחזא יקריה ותוקפיה לעילא, דקרבניה אסתלק לאתר \nדעתיק יומין, דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב וכו', וקרבניה הוה מבכורות צאנו, ואתקבל \nליה ברעוא: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אמר ליה, אם כן דקרבנא דיליה אתקבל, אמאי אתייהיב חילא לקין למקטליה, (בגין דא יש \nהבל אשר נעשה על הארץ וגומר אמאי), אמר ליה הכא ודאי רזא עלאה, דאיהו הוה דרגא דעץ \nהדעת טוב ורע דחאב ביה, ובמה דחאב ביה קביל ענשיה בהאי עלמא, ובההוא קרבנא דאתקביל \nמניה אשתזיב מענשא דההוא עלמא, דתרי ענשי הוה מחוייב חד לעילא וחד לתתא, הדא הוא \nדכתיב כי ביום אכלך ממנו מות תמות: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תיקוני זהר דף קב/א\nאמר ליה, והא אדם דחאב בהאי אילנא, אמר ליה עובדא דאבוה הוה ליה ומת, אמר ליה כי \nביום אכלך ממנו כתיב, אמר ליה בההוא יום הציץ ומת: \nאמר רבי שמעון בגין דא כתיב (קהלת ה') יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע \nאליהם כמעשה הרשעים וגומר, והכא אתרמיז צדיק ורע לו רשע וטוב לו, צדיק ורע לו הכא \nאתרמיז, יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, ודא רזא דצדיק דאערע ליה כמעשה \nהרשעים, לאו דאיהו רשע ולאו בן רשע, אלא כמעשה הרשעים דחב בעובדא דחייביא, דאינון \nסמא\"ל ונחש, אירע ליה עובדא דילהון, והאי איהו רזא פוקד עון אבות על בנים, בגין \nדמעשה אבותיהם בידיהם, דא גרים להבל מיתה, ומת בלא בן, ובגין דא אזיל בגלגולא, שי\"ן \nדמשה איהו ש\"ת מתמן רווח שי\"ן (ס\"א שת), הדא הוא דכתיב כי שת לי אלקי\"ם זרע אחר תחת \nהבל כי הרגו קין, תחת הבל ודאי, דהבל רכיב עליה, ואתעביד שת הרכבה ליה, ואיהי סיומא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דאלפא ביתא, ובגין דא תחת הבל: \nהבל הלב, ועליה אתמר הלב רואה, ואיהו ה' ממשה, והלב איהו לשמאלא דאיהו אלקי\"ם, הלב \nמבין, ואיהו סתיר בניינא ונפלת בגיניה, בגין דא ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל \nהאלקי\"ם, בגין דתמן הוה דחב באלקי\"ם, דאיהו אלקי\"ם דעובדא דבראשית, ודא איהו דחב \nבמעשה, לבת אש ברתא דמלכא דחב ביה, ואתבייש כסי ליה בדיליה (ס\"א בחיליה) בשת, ומה \nדהוה שת אתחבר עמיה ב' ואתעביד בשת, ודא איהו יר\"א בש\"ת, ועוד שת בא\"ת ב\"ש אינון \nאב, ש\"ת לבתר דזכה באת יו\"ד, ברא שית, ואיהי יו\"ד דאתמר ביה ה' קנני ראשית דרכו, \nדאיהי עשרה דורות, ותב לה לאתרה, אתקרי בראשית, ומתמן זכה לאורייתא דאתייהיבת על \nידיה: \nוהאי י' איהי מיעקב וי' מישראל, י' מאדנ\"י י' מיקו\"ק, שי\"ן ממשה איהי משת תמן רווח \nלה, וכד אזל לשם רווח תמן תרין אתוון ש\"ם, וכד אזל עשרה דורות עד אברהם תמן רווח ה' \nדיליה, ואתקרי מש\"ה, ורזא דמלה מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לו שם עולם, ובה אפיק לבנוי מגלותא, ובה מחא למצראי, הדא הוא דכתיב (שמות ט') הנה \nיד ה' הויה, ה' חמש אצבעין, ובה בקע ימא, ודא איהו בוקע מים מפניהם, ובה עתיד למהוי \nבוקע ימא דאורייתא מימינא, ההוא זמנא מה דהוה לשמאלא בלבא, הוה הבל דאיהו הלב, הבל \nאסתלק לימינא, ומתמן סליק למוחא דאיהו חכמה, דהא לבא איהו אימא עלאה, עלה אתמר הלב \nמבין, ולבתר נחית על ארעא לנחתא אורייתא על ארעא: \nובגין דא יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, דא \nאדם והבל, דדא חב במחשבה ובעובדא, ודא חב במחשבה ובעובדא, במחשבה איהי י', עליה \nאתמר וינסו אותי זה עשר פעמים, ובגין דא כד אתא אדם בגלגול באברהם, אתנסי ביה בעשר \nנסיונין, ובגין דחאב במעשה כד אתגלגל ביצחק נתנסה במעשה, באברהם נתנסה במחשבה, \nוביצחק במעשה, יעקב כליל תרוייהו, מסטרא דיצחק קרא ליה יעקב, מסטרא דאברהם דתמן \nמחשבה קרא ליה ישראל, דאבא אתגלגל באברהם דאיהו לימינא, ואמא ביצחק דאיהו לשמאלא, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יעקב בגין דאיהו כליל תרוייהו אבא ואימא, אתמר ביה ישראל עלה במחשבה בכתר עליון \nדאיהו מחשבה סתימא, וכד אתא אדם אצטרף באברהם, ואתפשטו שרשוי בארעא, ורזא דמלה \n(משלי י\"ז) מצרף לכסף וכור לזהב, מצרף לכסף דא אברהם, וכור לזהב: \n \nתיקוני זהר דף קב/ב\nדא יצחק, ובוחן לבות ה' דא יעקב, לית ספירה דלא אתגלגל אדם עלאה, דאיהו יו\"ד ק\"א \nוא\"ו ק\"א, כ\"ח מ\"ה חכמה ודאי, בגין לצרפא וללבנא לאדם דברא בדיוקניה לתתא, ואציל \nביה אצילותיה, וכל טרחא דלעילא לא הוה באדם אלא בגין אצילות דאדם דלעילא, דדא בדא \nתליא: \nאמר רבי אלעזר אם כן מאי וישוב לימי עלומיו (ובגין דא ישראל עלה במחשבה, אמר ליה \nמנלן דאברהם תמן במחשבה, אמר ליה לאו למגנא תקינו מארי מתניתין הרוצה להחכים ידרים \nדאיהי חכמה ואיהי מחשבה, באברהם אתלבן אדם, וביצחק אצטריף, ורזא דמלה מצרף לכסף \nוכור לזהב, מצרף לכסף דא אברהם, וכור לזהב דא יצחק, ובוחן לבות ה' דא יעקב, והן כל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר, אמר ליה אם כן מאי וישוב לימי עלומיו): \nאמר ליה לאילנא דהוה קשיש יומין ואתייבשו ענפין דיליה, קציצו ליה ואצמח בשרשוי, \nדקמו מניה ענפין חדתין כקדמיתא, כגוונא דהוה בעולמוי, ודא איהו וישוב לימי עלומיו, \nודא הוה חלמא דחזא נבוכדנצר בחלמיה, אילנא רבא ותקיף, ובסוף חלמיה הוה אמר גדו \nאילנא וקציצו ענפוהי, ולבתר אמר ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו, ולית אילן הכא אלא אדם \nעלאה, דאתמר ביה כי האדם עץ השדה, והאי אילנא קודשא בריך הוא נטע ליה בכמה דרין ולא \nאצלח: \n(עד דנטע ליה בארעא דישראל, וארכיב ליה בתלת אבהן ואצלח תמן, ובגין דא הן כל אלה \nיפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר, מיד דאצלח תמן ואחיד תמן, אתפשטו שרשוי על ארעא דאיהי \nשכינתא, ואסתלקו ענפוי בכל רקיעין, ובכל מרכבין, דנשמתין ומלאכיא וחיוון ושרפים \nואופנים, עד דאתחזר כקדמיתא (ס\"א עד אין סוף), והא אוקמוה עץ החיים מהלך ת\"ק שנה, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "רבא אילנא ותקיף ורומיה ימטי לשמיא, וחזותיה לסוף כל ארעא, תחותוהי תטלל כל חיות \nברא, ובענפוהי ידורון צפרי שמיא, דאינון נשמתין קדישין, ומניה יתזן כל בשרא): \nוארכיב ליה עד אלף דור, כגוונא דשכינתא דאיהי סליקת לאלף דור בעשר ספירן, דבהון \nסליקא עשר זמנין מאה, עד דסליקת בהון לאלף דור, ומיד דאצלח אילנא בארעא נחית אילנא \nמלעילא, שרשוי בארעא דאיהי שכינתא, ואתרביאו תמן ענפוי עד אין סוף, ובה אתפשטו \nשרשוי עד אין תכלית, בההוא זמנא אתרבי אילנא כמלקדמין, הדא הוא דכתיב רבא אילנא \nותקיף ורומיה מטי לשמיא, וחזותיה לסוף כל ארעא, ומניה יתזן כל בשרא, כל בני אדם \nדלתתא, בההוא זמנא אתרבי אילנא כמלקדמין, הדא הוא דכתיב רבא אילנא ותקיף וכו', חיות \nברא אלין חיות הקדש, צפרי שמיא אלין נשמתין, ומניה יתזן כל בשרא לתתא. דבזמנא דחב \nאדם והוה מקצץ בנטיעות כביכול, כאלו אעקר חיוון ומלאכים ושרפים ואופנים מאתריהון, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ולא הוה מאן דמקבל צלותין, דאתמר בהון כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל כנפים יגיד \nדבר, מאי יגיד דבר, בצלותין וזכוון דישראל: \nאמר ליה רבי אלעזר, בודאי עלאין ותתאין הוו תליין באדם קדמאה, ולאו למגנא אוקמוה \nמארי מתניתין, לעולם יראה האדם על עצמו כאלו כל העולם תלוי עליו, אבל בר נש דטרח \nעליה קודשא בריך הוא בגלגולא ולא אצלח באתריה, אעקר ליה מאתריה ושוי ליה באתר אחרא, \nושני ליה אתר, ורזא דמלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיקוני זהר דף קג/א\nועפר אחר יקח וטח את הבית, ודא שנוי מקום, (כאן חסר והוא בתקונים ז\"ח דף כח ע\"ג) אם \nאצלח מוטב, ואם לא אצלח אעקר ליה מתמן וארכיב ליה באתר אחרא, ושני שמיה ודא שנוי \nהשם, אם אצלח מוטב ואי לא אצלח אעקר ליה מתמן, ודא ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, \nונטע ליה באתר אחרא, ושני עובדוי מכל מה דהוה בקדמיתא, ומכל ציורין דיליה, משנה \nפניו ותשלחהו: \nהן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר, קרקע דנטע ליה תמן ואצלח ומתפשט ענפוי ושרשוי \nעד אלף דור דא שכינתא, ודא שנוי מעשה, ועד כמה זמנין עד אלף כמה, דאת אמר דבר צוה \nלאלף דור, ועליה אתמר האלף לך שלמה, ואינון אלף עלמין, דנטע ליה עד דאצלח וארכיב \nליה תמן, ורזא דמלה ועשה חסד לאלפים, למאן לאהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור: \nאמר ליה, ולרשיעיא מאי, דהא כתיב (קהלת ח') ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וכו', מה \nתימא בהון, אמר ליה שמענא בהון רזא יפול מצדך אלף וגומר, הכי אמרו לי ברמיזא, אמר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ליה אי הכי מאי אשר קומטו בלא עת וגומר, אמר ליה אלין תשע מאה ושבעים וארבעה דרין \nדאתקמטו ואסתלקו קדם זמנייהו, ודא איהי אשר קמטו בלא עת, דאסתלקו קדם זמנייהו, \nוזריק לון קודשא בריך הוא על כל דרא ודרא, דא איהו נהר יוצק יסודם, ודא הוא רזא, \nדאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, וכדין חדתין עתידין למיתי, אדהכי אסתלק \nסבא, אמר רבי שמעון לחבריא, חבריא, ודאי האי איהו סבא דסבין אדם עלאה, זכאה דרא \nדהאי רזא אתגליא ביה: \nפתח כמלקדמין ואמר, יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו', תא חזי שמענא דעובדא הוה בחד בר \nנש מאינון בעלי קבין, דהוה אזיל בארחא, אערע בתרין חכימין מארי דדרא מארי דחכמתא \nדאורייתא, אמר לון שלמא עליכו רבנן, שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא, לאן אתר \nאזליתון, אמרו ליה לדוך פלן וערב שבת הוה, אמר לון אנא אזילנא תמן (איזיל) ואתקין \nלכו אתר בי מותביכי, אי אתון בעיתון, אמרו ליה והא אנן בסוסוון ואנת בלא רגלין, איך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יתכן למהוי האי, אמר לון אף על גב דאתון רכיבין בבעירי דרהיטי סגי, ואנא חגר בלא \nרגלין, אי אתון בעיתו אנא אקדם לתקנא לכו שבתא, תווהו, אדהכי אחזרו רישייהו לגביה \nוחמו ליה (נוסח אחר וזה לשונו והוא מכתב יד): \nעובדא הוה דחד בר נש חגר בלא רגלין אשכח לתרין חכימין דלא הוי בכל דרא חכימין \nכוותייהו אערע בהו ההוא חגר אמר לון שלמא עלייכו רבנן שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא \nאנה אתון אזלין אמרו ליה לדוך פלן וערב שבת הוה אמר לון אף על גב דאתון רכיבין \nבבעירן דרהטי סגי ואנא חגר בלא רגלין אי אתון בעיתו אנא אקדם לכו לתקנא לכו שבתא \nתווהו אמרו ליה והלא את חגר ואיך את יכיל לאקדמא לבעירן דרהטי טובא אמר לון שמא \nדמ\"ב אתוון ודליג לון ת\"ק פרסי ברגעא חדא אשכחו גרמייהו לפום מערתא חדא ופתורא \nלשמאלא בכל מעדני עלמא עלהא ומנרתא לדרום בשבעה נרין עלהא ומטה דכספא ודהבא ואבנין \nיקירין למערב בין צפון לדרום וכורסיא למזרח ותלת מאה תלמידין בההוא פתורא בתר דאכלו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כלהו ואינון חכימין עמהון קם ההוא חגר ופשט גרמיה מההוא גופא בלא רגלין ואתלבש \nבגופא דאנפוי זהירין כזוהרא דאתמר ביה והמשכילים יזהירו וכו' ואנפי תלמידוי נהירין \nככוכבים לעולם ועד והוו פתחין ספרא דקהלת וקריין ביה הבל הבלים אמר קהלת כו' והוו \nחזרין: \n \nתיקוני זהר דף קג/ב\nכמה זמנין אמרו ליה אינון חכימי דרא וכי שלמה לא עבד קרא אחרא בקהלת על להו ההוא \nדאתחזי חגר בארחא לשבעה היכלין מכספא ודהבא ואבנין יקירין ובהיכלא שבעה כורסיין \nדארבע חיוון ויונה תמן דכספא ועטרה דדהבא על רישה וכתוב בה כל מאן דלא ידע באלין \nהבלים עליה כתיב והזר הקרב יומת אינון חכימי דרא מיד דחזו הכי דהוה כתיב בההיא עטרה \nחזרו לאחורא אמר לון ההוא דאתחזי עלייהו כחגר וכי עלייכו אתמר דאתון חכימי דרא לית \nאתון אלא טפשי דרא ולא חזיתון בכל למודייכו כי בי חשק עד אורך ימים אשביעהו לעלמא \nדכלא אריך אלין הבלים דקהלת אינון ברזא דשבע שמהן דבהו מ\"ב אתוון לקבל שבעה יומי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בראשית דאית בהו עשר אמירן ול\"ב אלקי\"ם ואינון מ\"ב ועלייהו לב דאתמר בהו אלקי\"ם \nהאלקי\"ם והיינו וגבוהים עליהם אלין שבע תיבין אבגית\"ץ עלייהו אתמר שרפים וגומר והאי \nשמא איהו סגולתא דיליה לכסאה לנשמתא כד סליקת לעילא בכל ליליא לאסהדא על עובדין \nטבין דבר נש ממלאכי חבלה ומכל מזיקין ורוחין ולילין ושדין ובהון פרחת לעילא בתרין \nאתוון מכל שם תכסה אנפהא מנהון ובתרין אתוון תכסה רגלהא ובתרין אתוון פרחת לעילא \nואוף הכי לרוחא ואוף הכי לנפשא ואית שם בן מ\"ב בצורת חותמא דשעוה נכתב ואית שם מ\"ב \nבציור דיוקנא דמלכא: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תיקוני זהר דף קד/א\nחקיק על חותמא ואית שם מ\"ב דאיהו דיוקניה ממש שם מ\"ב דאיהו דיוקניה איהו יקו\"ק יו\"ד \nק\"א וא\"ו ק\"א יו\"ד וא\"ו דל\"ת ה\"א אל\"ף וא\"ו אל\"ף וא\"ו ה\"א אל\"ף שם מ\"ב דאיהו חותמא \nאיהו אהי\"ה אשר אהי\"ה ציור מ\"ב בשעוה דא אבגית\"ץ ורשיעיא נשמתהון דשדין וממזיקין \nולא פועלין בהון אלא כישוף ועובדי שדין כותייהו בגין דרשיעיא כל שמהן וכל הויי\"ן \nדקודשא בריך הוא וכל מלאכים שנאין לון ובגין כך לא מועיל לא קמיע ולא שמהן קדישין \nולא מלאכיא דלא תפיס אלא מין במינו ובגין דא לא תזרע כרמך כלאים דאתמר בהון כי כרם \nה' צבאו\"ת וגומר צבאו\"ת נקודה דילה יקו\"ק עליה אתמר רק באבותיך חש\"ק חול\"ם שב\"א \nקמ\"ץ ואינון זרע אברהם יצחק ויעקב דרגא דילהון חסד כהנא רבא גבורה לוי ישראל עמודא \nדאמצעיתא בגין דחול\"ם כתר על תפארת קמ\"ץ חכמה על חסד וביה הרוצה להחכים ידרים \nובחכמה אשרי המחכה לתחיית המתים חכמה מחכ\"ה קמו כלהו ואשתטחו קמיה וכו': \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": " \nתיקוני זהר דף קג/ב\nדהוה רהיט כשרביטא דככבא, עבד לון קפיצה ואשכחו גרמייהו לפום מערתא כהרף עין (ס\"א, \nאמר לון שמא דמ\"ב אתוון, דליג לון חמש מאה פרסי ברגעא חדא, אשכחו כו'), אמר לון \nרבנן עולו, עאלו אבתריה מערתא גו מערתא, עד דעאלו לחד פרדסא, והוה תמן ההוא בעל \nקבין מתפשט מההוא גופא, והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא, והוה יתיב \nעל כורסיא דמלכותא, ותלת מאה תלמידוי תחות כורסיא לרגלוי, והוו קראן הבל הבלים אמר \nקהלת, והוו קראן האי קרא זמנין בלא חושבנא, אמרו לון אינון חכימין מארי דדרא, מאי \nהאי, וכי לית קרא אחרא בספר קהלת, מיד קם ההוא מארי קבין דהוה יתיב על כורסיא, \nואחיד בידיהון, ואעיל לון לשבעה היכלין, ובכל היכלא והיכלא הוה כתיב הבל הבלים, \nובהיכלא שביעאה הוה נשרא ועטרה בפומהא, ודמות יונה בההיא עטרה, והוה כתיב בעטרה כל \nמאן דלא ידע באלין הבלים וברזא דילהון, עליה אתמר והזר הקרב יומת, מיד אתחזרו אינון \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "לאחורא, אמר לון ההוא בעל קבין אתון חכימין מארי דדרא, דאזלית אבתרייכו עד כאן \nלמנדע ית חכמתייכו, ובודאי לאו אתון חכימין, דודאי בהאי קרא עבידנא כל בנינא דא, \nוביה הוינא טס עלמא בטיסה חדא, ובזמנא בתרין, ובזמנא בתלת, ובזמנא בארבע, ובזמנא \nבחמשא, ובזמנא בשית, ובזמנא בשבע, ואנן בהאי ארעא כלהו אזלינן בעלי קבין, והאי קרא \nיריתנא מאבא, ואבא מאבוי, עד דרא כלהו, יהב לון ממונא סגיא ושוי לון באתרייהו כהרף \nעין: \n", "en": ""}]}
