# תיקוני זהר — קטע 49

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1a325a12b279/1/49/)

<div lang="he" dir="rtl">

קוראיו, בההוא זמנא אתמר ביה רחוק מה שהיה, ועמק עמק מי ימצאנו, לית מאן דאשיג ליה 
אלא בחכמה ובבינה, ובגין דא כד אסתלק להאי אתר לא משיגין ליה בכל ספירן, אלא בחכמה 
ובבינה, דאינון י&quot;ם י&#x27; חכמה מ&#x27; בינה, ובגין דא רחוק מה שהיה, ועמק עמק מ&quot;י ימצאנו, 
ורזא דמלה קרובים אל ה&#x27; אלקינ&quot;ו: 
וכד אסתכל דוד ברוחא דקודשא, וחזא דאסתלק לאי&quot;ן בגלותא בתראה, אמר עלייהו אשא עיני 
אל ההרים מאין יבא עזרי, אי&quot;ן א&#x27; כתר עלאה י&#x27; חכמה ן&#x27; בינה, חזא דלא הוו משיגין 
ליה, אלא בתלת צלותין דתקינו אבהן, דאתקריאו הרי יקו&quot;ק, אמר עלייהו אשא עיני אל 
ההרים מאין יבא עזרי, עזרי מעם ה&#x27;, דא מלך יושב על כסא רחמים, וכסא דין אסתלק מתמן, 
ודא יקו&quot;ק דאיהו מלגאו דכל ספירה וספירה, עליה אתמר לך ה&#x27; הגדולה והגבורה וגומר, 
בעשר ספירן שבח ליה דוד, בגין דאיהו לגו מכלהו, ואיהו מלבר דכל ספירה וספירה, ואיהו 
בין כל ספירה וספירה, לא אשתני בכל אתר: 


אית עיינין מכמה גוונין, כגון ארגמ&quot;ן רגמ&quot;ן, ר&#x27; רפא&quot;ל, ג&#x27; גבריא&quot;ל, מ&#x27; מיכא&quot;ל, ן&#x27; 
נוריא&quot;ל, ורזא דמלה מרכבו ארגמ&quot;ן, א&#x27; אור דנהיר באלין ארבע גוונין, א&#x27; אורפניא&quot;ל 
ואיהו: 
 
תיקוני זהר דף קכז/ב
מטטרו&quot;ן, אור פניא&quot;ל, ובגין דא אתקרי שר הפנים, ואיהו רזיא&quot;ל ואיהו אוריא&quot;ל, דהכי 
סליק לחושבן רזיא&quot;ל, ואיהו סליק לחושבן רמ&quot;ח פקודין דאורייתא, כחושבן אברה&quot;ם, ודא 
מלאך החסד, דמתמן, אורייתא אתייהיבת, הדא הוא דכתיב (דברים ל&quot;ג) מימינו אש דת למו, 
ואיהו ממונא על רזי אורייתא, והוא גלי עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא, בגין דחשך 
איהו לבושא דאור, וביה אל&quot;י דאתמר ביה זה אל&quot;י ואנוהו, אור הוא ר&quot;ז, וכל מאן דידע 
ביה עליה אתמר וכל רז לא אניס לך, ואיהו נהיר בגוון חוור דעינא, ואיהו נוריא&quot;ל נור 
דליק מסטרא דשמאלא, דתמן רי&quot;ו גבורה, ומתמן פקודין דלא תעשה, כורסיא דרחמי לימינא 
כורסיא דדינא לשמאלא, עמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו וביה יקו&quot;ק, דכפל שמיה תרין 


זמנין ה&#x27; ה&#x27;, ומשה דאתאחיד ביה כפל שמיה משה משה, ובגין דא ואדעך ב&#x27;ש&quot;ם בתרין שמהן: 

עיינין מרקמן נקידין בנקודין חוורין, כגון נקודין דעל לול&quot;א, אסתמר מניה רמאי איהו, 
ומאן דאיהו בנקודין סומקין אושיד דמא איהו, בנקודין ירוקין כעסן איהו מסטרא דמרה, 
בנקודין אוכמין גזלן איהו גנב, כל בישין דעלמא אית ביה, עיינין עמיקין אית בהון עמק 
טוב ועמק רע, האי לא ידע בר נש לביה, (לביה) עמוק עמוק מי ימצאנו, אם הוא עומק טוב 
לא יכיל בר נש למנדע חכמתיה, ואם הוא עם הארץ כמה עמוקין מחשבתין דיליה בישין, האי 
איהו קבר פתוח, הדא הוא דכתיב (תהלים ה&#x27;) קבר פתוח גרונם וכו&#x27;, לשונם עמל ואון, 
אסתמר מעינא דא, בכל מה דאסתכל אתלטיא, איהו מסתכל לתתא למחשב כל מחשבין בישין, לית 
סופא לרשיעותיה: 
עיינין גבהנין בהפוכא, עלייהו אתמר וגביהן וגבה להם ויראה להם, וגבותם מלאות עינים 
וגומר, כמה דעיינין עמיקין אינון דינא ומותא, הכי עיינין גבהנין אינון חיי ורחמי, 


ואית עיינין גבהנין מסטרא דההוא דאתמר ביה כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים, ואית 
מנהון דאתחזיין (נ&quot;א דאחזיין על גבי) גבה רוחא, ואחרנין דאתקריאו גאונים באורייתא, 
וכלהו אית לון עקרא לעילא, ובגין דא וגביהן וגבה להם ויראה להם, מסטרא דההוא דאתמר 
ביה כי גבה מעל גבה שמר, ודא מרכבה לעילא מן מרכבה, וגבהים עליהם, הדא הוא דכתיב 
(ישעיה כ&quot;ב) משא גיא חזיון מה לך איפא כי עלית כלך לגגות, ואלין אינון דרכבין על 
מרכבות: 
ועוד וגביהן אלין אינון אופנים, דאינון כגוונא דאתוון, וגבה להם אלין אינון שרפים 
דאינון לקבל טעמי דלעילא, כתרין על אתוון, וגבותם מלאות עינים אלין נקודין, דאתוון 
מלאות עינים מנייהו, כמה דאת אמר עיני ה&#x27; המה משוטטים בכל הארץ, מאי לארבעתם, אלין 
תלת חיוון, אינון דאתקריאו בשמא דיקו&quot;ק, תלת זמנין כגוונא דא יקו&quot;ק יקו&quot;ק יקו&quot;ק 
אלין, אינון ארבע אנפין לכל סטר לכל חיה, וגבותם מלאות עינים כגוונא דא הא הכא 


שבעין ותרין עיינין דאינון לקבל שבעים סנהדרין, ומשה ואהרן על גביהון, אלין אינון 
וגביהן וגבה להם: 
 
תיקוני זהר דף קכח/א
כגוונא דא א אא א א הא הכא חמש וארבעין עיינין כחושבן אדם ואינון יק&quot;ו קו&quot;י וק&quot;י. 
ועוד וגביהן דא שכינתא דאיהי על גבי חיוון ומשיריין כלהו, הדא הוא דכתיב (תהלים 
ק&quot;ג) ומלכותו בכל משלה, וגבה להם דא עמודא דאמצעיתא, דשכינתא איהי על גבי אופנים, 
ועמודא דאמצעיתא דאיהו כליל שית ספירן על גבי חיוון, דאיהו כליל לון מטטרו&quot;ן, ודא 
איהו כי גבה מעל גבה שומר וגבוהים עליהם, אלין אינון אבא ואימא, כתרא על ראשיהון, 
דאינון על גבי שרפים דתליין מכורסיא: 
ועוד וגביהן דא אימא עלאה, דאיהי על גבי ספירן דאינון תחותה, דמינה כל אתוון, וגבה 
להם דא חכמה, דמתמן נקודין, ויראה להם דא כתרא דתמן טעמי, וגבותם מלאות עינים, 
אינון אור צח אור מצוחצח אור קדמון, וכמה נהורין דתליין מנייהו דנהרין מלגאו, 


כנשמתא בגופא: 
ועוד וגביהן אלין אינון שבעה גלדי עינא, דאינון דא על גב דא כגלדי בצלים, וגבה להם 
דא עינא דאיהו כליל כל גוונין, וגבותם מלאות עינים אלין כנפי עינא ועפעפי וכרובי 
עינא, דארבע גוונין אית בעינא לקבל ארבע אנפין דכל חיה, ותרין כנפי עינא דאינון 
עפעפים, ותרי כרובי עינא, אינון לקבל ארבע גדפין דכל חיה, ובאלין ארבע גוונין דעינא 
נהרין ארבע אתוון יקו&quot;ק, ובארבע כנפי עינא נהיר אדנ&quot;י, דא איהו כי גבה מעל גבה שמר, 
וגבהים עליהם אלין אינון יקו&quot;ק אקי&quot;ק אבא ואימא: 
ועוד עיינין גבוהין מסטרא דימינא, ועיינין עמיקין מסטרא דשמאלא, דא ענו ודא ביישן, 
מסטרא אחרא דא גס רוח ודא עז פנים, כרובי עינא ועפעפי עינא עלייהו אתמר והיו 
הכרובים פורשי כנפים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפרת, דא כפורתא דעינא, תלת גוונין 
דעינא אינון אקי&quot;ק יקו&quot;ק אדנ&quot;י, כלל ופרט וכלל, ואינון יחודא ברכה קדושה, וסימן 


י&quot;עננו ב&quot;יום ק&quot;ראנו, דהכי סליק חושבן תלת שמהן אלין כחושבן יב&quot;ק, אקי&quot;ק כתר עלאה, 
יקו&quot;ק עמודא דאמצעיתא, אדנ&quot;י שכינתא תתאה, אדנ&quot;י כלל (נ&quot;א יהו&quot;ה), אקי&quot;ק פרט, יקו&quot;ק 
(נ&quot;א אדנ&quot;י) וכלל: 
ועוד עינא כגוונא דגופא, תרין כרובין דיליה כגוונא דתרין שוקין, תרין עפעפי עינא 
לקבל תרין דרועין, אלין מסככין ואלין פרחין, ואית כרובי עינא רברבין ועינא זעירא, 
ואית כרובי עינא זעירין ועינא רברבא, בגין דא אמר לאהרן ולבש הכהן מדו בד, ואוקמוהו 
מארי מתניתין, מאי מדו כמדתו, הכי צריכין לבושי עינא דאינון כרובי עינא, דאינון דו 
פרצופין כתנות עור, דיהון כמדה דעינא: 
ובגין דא לא יהיה לך בביתך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה, דגודל איהו מדה 
לעיינין לחוטמא לשפוון לאודנין לפומא, האי איהו מדה דכלא, ובגין דא אמר קרא (שמות 
כ&quot;ו) מדה אחת לכל היריעות, ועל כנפי עינא אתמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, 
אלין אינון גווני עינא, ולקבל תרין כנפי עינא אינון תרין שפוון דפתחין וסגרין, 


ולקבלייהו תרין כנפי ריאה, ועינא לקבל לבא דאיהו אש לוהט, ובכנפי ריאה רוחא דנשיב 
בהון, עלייהו אתמר עושה מלאכיו רוחות: 
וכל אבר ואבר ברא ליה קודשא בריך הוא במדה במשקל, ואם תשכח עיינין חד זעיר וחד 
רברבא, לאו איהו דא במשקל ובמדה, שקרן איהו, אסתמר מניה, או אם עיינין רברבין ופומא 
זעירא, וחוטמא אריכא ואנפין זעירין, דלא אזלין כלהו במדה, עיינין וחוטמא ואנפין 
ופומא, עולן איהו דא, ובגין דא לא תעשו עול במשפט במדה וגומר, במדה דא מדה דשיעור 
קומה: 
 


תיקוני זהר דף קכח/ב
דכל מאן דלא איהו בעל מדות, אכחיש שעור קומה דלעילא, ולא אתנטיל מתמן, דעשר ספירן 
דלעילא כלהו אזלין במדה מסטרא דאת י&#x27;, ובמשקל מסטרא דאת ו&#x27;, תרי מאזני השקל אינון 
ה&#x27; ה&#x27;, מדה אחת: 
תא חזי י&#x27; איהו רישא, ואיהו מדה דעיינין דאודנין דאנפין דתרין נוקבין דחוטמא, מדה 
דפומא, שקל הקדש דא ו&#x27;, שקל דגופא, כנפי השקל ה&#x27; אצבען דימינא וה&#x27; דשמאלא, ובגין 
דשמא דיקו&quot;ק איהו מדה ושעור ומשקל, אמר קרא (ויקרא י&quot;ט) לא תעשו עול במשפט במדה 
במשקל ובמשורה, וכגוונא דא לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, מאי כיס הכא דא 
פומא: 
אדהכי הא סבא עלאה אזדמן לגביה, ואמר והא אם עיינין שקילין הא אינון במדה, אבל אם 
אינון עיינין רברבן ושפוון זעירין לא אכחיש מדה, אלא אם עיינין דא רב ודא קצר, דא 
עב ודא כחוש, או אנפין דא אריך ודא קצר, דא עב ודא כחוש, אלא בתר דזיווגין שקולין 
כל חד למיניה, ודאי לא אכחיש עובדא דבראשית: 


ב&#x27; בתוספת, תרין כיסות פומא ולבא, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין עלייהו, מי שאין תוכו 
כברו אל יכנס לבית המדרש, דודאי איהו מאילנא דטוב ורע, דאיהו יימא חד בלב וחד בפה, 
מאן דאיהו מאילנא דחיי איהו תוכו כברו, פומא ולבא שוים, ועלייהו אתמר ולקח גם מעץ 
החיים ואכל וחי לעולם, אבל אחרא דאין תוכו כברו דלאו פומיה ולביה שוין, עליה אתמר 
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, דודאי דא איהו ערבוביא בישא, דמשקר מוניטא דמלכא, 
דמערב כספא בעופרת. ודא הוה חטא דחוה דהטיל בה נחש זוהמא, דאיהו עופרת דאתערב בטפה 
(נ&quot;א בכספא) חוורא כספא מזוקק, ולא אתדכי זוהמא מניה עד דאתא אברהם ועאל בנורא 
ואתלבן כספא, ונפיק עופרת לבר דאיהו ישמעאל, ואתמר באדם מושך בערלתו הוה, אתערב 
ערבוביא בדהבא, אצטריף ביצחק, ואפיק זוהמא לבר ודא עשו, ביעקב נח ואשתרש ואפיק 
תולדין, ואתרבי עץ החיים בענפוי ושרשוי: 
עיינין בעגולא מסטרא דאת י&#x27;, באריכו מסטרא דאת ו&#x27;, כנפי עינא אינון ה&quot;ה, בארבע 


אתוון אלין איהו עינא במדה במשקל ובמשורה, והכי כל אבר ואבר ביה תשכח יקו&quot;ק, דאזיל 
במדה ובמשקל, ואיהו במדה ובמשקל דדבורא, קלא איהו שקל, מדה דבור, כנפי תקלא תרין 
הבלין דאינון אמירה וקריאה: 
גוונין דעינא, חוור לבנ&quot;ה סומק מאדי&quot;ם, ירוק חמ&quot;ה, אוכם שבתא&quot;י, תכלת צד&quot;ק, ואינון 
כגוונא דחסד גבורה תפארת יסוד ומלכות, תרי כרובי עינא נצח והוד לקבלייהו נג&quot;ה ככ&quot;ב, 
כגוונא דסטרא דדכיו, הכי אינון מסטרא אחרא. שבעה ככבי לכת אינון שבע כפולות ב&#x27;ג&#x27;ד&#x27; 
כ&#x27;פ&#x27;ר&#x27;ת&#x27; כגוונא דא ב ב ג ד ד כ פ פ ר ת ת, דינא רפיא ודינא קשיא, ובהון והחיות 
רצוא ושוב, רצוא בדג&quot;ש ושוב ברפ&quot;ה, ואינון דינא ורחמי, והכי אינון מסטרא אחרא שבע 
כפולות, לקבלייהו שבע רקיעין שבע ארעין, ואינון שבעה ושבעה מוצקות, והכי אינון שבע 
תרעין דגיהנם ושבע היכלין, מליין נחשים ועקרבים וחשוכא, דמתמן הוה מתנבא בלעם 
חייבא, ועלייהו אתמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, וככביא דילהון עלייהו 


אתמר ונמקו כל צבא השמים, המה יאבדו ואתה תעמוד, ובאבודא דילהון י&quot;שמחו ה&quot;שמים 
ו&quot;תגל ה&quot;ארץ דאתבריאו בשמא דיקו&quot;ק. אנפין אינון בארבע גוונין, אית בר נש: 
 
תיקוני זהר דף קכט/א
דאנפוי חוורין מסטרא דאנשי חיל, ואית בר נש דאנפוי סומקא מסטרא דיראי אלקי&quot;ם, ואית 
בר נש דאנפוי ירוקין מסטרא דאנשי אמת, ואית בר נש דאנפוי אוכמין מסטרא דשונאי בצע, 
לקבלייהו ארבע אחרנין מסטרא דמסאבו כלהו חשוכין, אנפין מסטרא דימינא בישא עופרת, 
דמתרבין מליחה חוורא, אינון עבים וגסים, ועינוי גסים ועבים, וגופיה עב וגס. מסטרא 
דימינא מוחא, חוורא ככספא, זרע אברהם אוהבי. ומאן דאיהו אנפוי וגופיה וכל אברין 
דיליה גסין ועבים, איהו עצל כבד חשוך, ומסטרא דהאי ליחא אתמר באברהם ותרדמה נפלה על 
אברם, והנה אימה חשכה גדולה נפלת עליו, והאי ליחה איהי זוהמא דהטיל נחש בחוה, 
ומסטרא דיליה תכבד העבודה, ומסטרהא ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה, ומסטרהא 


ויכבד לב פרעה ועבדיו, ואיהי כובד המס וכובד המלאכה: 
אנפין ירוקין, אינון מסטרא דמרה, ירוקין חשוכין, והאי בר נש איהי קל, בהפוכא דליחה 
דאיהי כבדה, האי קל והאי כבד, האי פתי לביש והאי פקחא לביש, האי מזקין במהירו 
ואקדים בסיבו, והאי קשיש בסיבו, ואיהו מאוחר בסיבו, האי אתעביד פתי למפתי בני נשא 
ברמאות, בגין דאיהו מסטרא דנחש הקדמוני דמפתי לבני נשא, אסתמר מניה, והאי ירוקא 
פקיחא לביש, האי כל מה דאית בליביה שפיך לבר, והאי גניז לון לגאו, האי כל עובדוי 
בעכובא, ודא כל עובדוי במהירו, ואיהו יבש גופא ואנפין וכל אברין דיליה, בהפוכא 
דאחרא, בגין דגיהנם דאיהי מרה ירוקא אוקיד ביה דאיהי כעס, כעסן איהו ודאי, דאוקיד 
ביה נורא לפום שעתא ומיד שכיך, הכי כל עובדוי בעי למעבד במהירו, ואחרא דאיהו כבד 
בנחת, דא בהפוכא דדא, דא נחש ודא שרף, דא מיא ודא אשא, מיא דמי טופנא דחביל כל 
בשרא, האי אחרא מניה גפרית ואש: 


אנפין סומקין מסטרא אחרא, האי אתחזי בינוני לא גס ולא יבש, האי אתאדם מסטרא דמאדים, 
אושיד דמא איהו, אסתמר מניה, ותרין אינון בהפוכא סומק ואוכם, דא בינוני במתקלא, ודא 
בהפוכא מסטרא אחרא, דא שמחן ודא עציב, שמחן מסטרא דדם, שחוק הכסיל, ודא עציב מסטרא 
דמרה אוכמא, דא גזיל ושפיך דמא, ואיהו וותרן, ודא כניש קובץ על יד: 
מסטרא דדכיו בהפוכא, אנשי חיל אנפין חוורין מסטרא דמוחא, יראי אלקי&quot;ם מסטרא דלבא, 
אנשי אמת מסטרא דפומא, שונאי בצע מסטרא דגופא, והא אוקמוה אנשי חיל יראי אלקי&quot;ם 
אנשי אמת שונאי בצע מסטרא דאדנ&quot;י, שעור ומדה דילהון יקו&quot;ק מלגאו ומלבר, י&#x27; אתלבש 
באנשי חיל ודא מוחא דתמן חכמה, ה&#x27; ביראי אלקי&quot;ם דאיהו לבא, ותמן דחילו ורחימו 
דאינון י&quot;ק בימינא ובשמאלא, ואינון נסתרות במוחא ובלבא, ו&#x27; אתלבש בפומא מסטרא דאלין 
דאינון אנשי אמת, ה&#x27; אתלבש בגופא מסטרא דאלין שונאי בצע, ואינון תורה ומצוה, 


ועלייהו אתמר וה&#x27;נגלות: 
אנפין עגולין מסטרא דנקודי, דאינון קמ&quot;ץ פת&quot;ח צר&quot;י סגו&quot;ל שב&quot;א חל&quot;ם חר&quot;ק שר&quot;ק 
שור&quot;ק, מלכות עגולה דכלהו. תא חזי, תשע זמנין יקו&quot;ק, בכל ספירה וספירה נקודה דיליה, 
ואיהו יקו&quot;ק במלכות בלא נקודה, ואלין אינון נקודין דמחייבין כל ספירה וספירה, תשע 
נקודין אינון חד יקו&quot;ק בקמ&quot;ץ, תניינא יקו&quot;ק בפת&quot;ח, תליתאה יקו&quot;ק בציר&quot;י, רביעאה 
יקו&quot;ק בסגו&quot;ל, חמישאה יקו&quot;ק בשב&quot;א: 
 


תיקוני זהר דף קכט/ב
שתיתאה יקו&quot;ק בחל&quot;ם, שביעאה יקו&quot;ק בחיר&quot;ק, תמינאה יקו&quot;ק בשלש נקודות, תשיעאה יקו&quot;ק 
בשור&quot;ק, מלכות יקו&quot;ק כלילא מכלהו. קמ&quot;ץ אתקרי בנקודה דא מסטרא דכתר עלאה דאיהו סתים 
כקמ&quot;ץ, דאיהו סתים במחשבה, דלא ידע בר נש מה דאית בגויה, ומאן דאיהו לגו סתים 
במחשבה, עלת העלות קרינן ליה: 
ואתקרי פת&quot;ח כנקודה דא מסטרא דחכמה, דבה אתפתח ואתגליא מחשבה סתימא, כגוונא דא 
לעילא כדיוקנא דא א&#x27;, לתתא כדיוקנא דא א&#x27;, ותרין נקודין אתגליאו באימא, בכתרא עלאה 
סתימין אינון, ואתעבידו צרי יקוק, עלייהו אתמר וייצר ה&#x27;, כי בי&quot;ה ה&#x27; צור עולמים, 
צייר תרין עלמין עלמא דין ועלמא דאתי: 
סגו&quot;ל דא חסד, ביה שכינתא איהו סגולת&quot;א לעילא, סגו&quot;ל לתתא, סגולתא ורחימא מסטרא 
דימינא. שב&quot;א כגוונא דא מסטרא דשמאלא, כי באש ה&#x27; נשפט, ותפול שבא ותקחם, שבה עמדי 
דאיהי שכינתא דאתקרי שב&quot;א מסטרא דשמאלא. ואתקרי חל&quot;ם כגוונא דא מסטרא דעמודא 


דאמצעיתא, משם רועה אבן ישראל, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, כל מרגליתא יקירא 
איהי בחל&quot;ם, הדא הוא דכתיב (שמות כ&quot;ה) לשם שבו ואחלמה, וביה ונחלמה חלום: 
חר&quot;ק אתקרי מסטרא דשוקא ימינא כגוונא דא ביה חקירה, החקר אלו&quot;ה תמצא, ואיהו קרח 
הנורא, קרח מההוא נורא דאיהו עמודא דאמצעיתא. שר&quot;ק הוד אתקרי, כגוונא דא יהוה, מתמן 
אתקריאת שכינתא שר&quot;ק, קשר המרכבה, ואיהו הוד דמשה, ביה אשתלימו חמשה בריחים לקרשי 
צלע המשכן השנית, כחושבן ה&#x27; דיליה, אשתאר ו&quot;ד דו פרוצפין, עליה אתמר עשר אמות ארך 
הקרש, קרש, קשר: 
שורק יהוה, דא צדיק, דאיהו קושר המרכבה, דאיהי שכינתא עם קודשא בריך הוא, הדא הוא 
דכתיב כי כל בשמים ובארץ, ודא דמתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא, ועליה אתמר ואנכי 
נטעתיך שורק כלה זרע אמת, זרע אמת הוא ודאי, דאתמר ביה תתן אמת ליעקב, איהו זרע, 
ושכינתא עזר, הדא הוא דכתיב (בראשית ב&#x27;) אעשה לו עזר כנגדו. כל אלין נקודין אתחייבו 


בשמא (נ&quot;א אתחייב שמא) קדישא מסטרא דתשע ספירן, ומלכות כלילא דכלהו, אהבת כלולתיך, 
הא הכא אנפין עגולין דלעילא, נקודין בנקודין: 
ואית אנפי רברבי, ואנפי זוטרי, אנפין דרחמי, ואנפין דזעם, דבהון וא&quot;ל זועם בכל יום, 
ובגין דא אמר למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם, ומיד ויעבור ה&#x27; על פניו ויקרא, 
ה&#x27; ה&#x27; א&quot;ל רחום וחנון, דאינון ברזא דאת וא&quot;ו, תלת עשר מכילן, א&#x27; דבאמצעיתא דוא&quot;ו 
ארך אפים, מאי אפים דיליה ו&quot;ו, דבהון מאריך אנפין על חייביא, ומרחם על עלמא, 
ועלייהו אתמר יאר ה&#x27; פניו אליך ויחנך, ישא ה&#x27; פניו אליך, ה&#x27; ה&#x27; אינון גוונין דאנפין 
חוור וסומק, וחוטמא איהו אריך אנפין, יו&quot;ד פומא כללא דתלת דרגין, י&#x27; חוט בעגולא, ו&#x27; 
לשון, ד&#x27; כללא דארבע תקונין שפוון ושינים וחיך וגרון: 
תא חזי אתמר באדם משנה פניו ותשלחהו, ומאן גרים ליה שנויא דאנפין, לשנאה ליה דלא 
ישתמודען ביה מארי דדינא, האי איהו שנוי מקום שנוי השם שנוי מעשה. ועוד נקודין 


אינון סגולין נהרין (נ&quot;א בהדין) נקודה דאורייתא, ואינון נענועין דאתוון, לקבל פרקין 


</div>
