{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "9", "title": "תיקוני זהר — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "גוונין דשרגא, דאתמר בהון וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, וירא הא גוון חד, \nבלבת אש מתוך הסנה הא גוון תניינא, וירא והנה הסנה בוער באש הא תלתא, ואינון לקבל \nשלשה גוונין דעינא, בלבת אש דא בת עין, בההוא זמנא דיהון נהירין תלת גוונין דעינא, \nדאינון לקבל תלת גוונין דקשת, מיד וראיתיה לזכר ברית עולם, ובההוא זמנא כי עין בעין \nיראו בשוב ה' ציון: \nאור דעינא הוא עמודא דאמצעיתא, בת עין ביתא דילה, בההוא זמנא דיתפני עננא מן בת \nעינא, דאתמר בה סכתה בענן לך וגומר, דאיהי תבלול דעינא, דא רומי רבתא, שכינתא עלאה \nעתידה למימר לקודשא בריך הוא, למה תעמוד בחוץ, ואנכי פניתי הבית, אנכי דיציאת \nמצרים, ואף על גב דאין חבוש מתיר עצמו (מבית האסורים), דאיהי שכינתא, דאיהי אסורה \nבגלותא, שכינתא עלאה יפרוק לה, הדא הוא דכתיב (רות ג') אם יגאלך טוב יגאל, ואם לא \nיחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי, חי ה' שכבי עד הבקר, דאיהי ימינא פשוטה לקבל שבים, דלית \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מלתא דא תליא אלא בתיובתא, ימין עלאה דשכינתא: \nבההוא זמנא שכינתא עלאה כנשר יעיר קנו, דאיהי ירושלם, ק\"ן ו' על גוזליו ירחף, יפרוש \nכנפיו יקחהו ישאהו על אברתו, הדא הוא דכתיב (שמות י\"ט) ואשא אתכם על כנפי נשרים \nואביא אתכם אלי: \nדבזמנא דשכינתא איהי בגלותא, אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח וגומר, אלא בשבת ויומין \nטבין, ובההוא זמנא אתייחדת עם בעלה, וכמה נפשות יתרין קא נחתין עמה, לדיירא בישראל, \nהדא הוא דכתיב ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם, זכאה איהו מאן דמתקן \nלה דירה נאה בלביה, וכלים נאים באיברים דיליה, ואשה נאה דאיהי נשמתיה, דבגינה שריא \nשכינתא עלאה דאיהי נשמת כל חי עליה, וקודשא בריך הוא איהו שבת בחד, וינפש בחד, \nבשכינתא עלאה איהו שבת עלייהו, ובשכינתא תתאה איהו וינפש עלייהו, ויהיב לון נפשאן \nיתירן: \nדאינון בתולות אחריה רעותיה, דקא אתייאן עמה, וכמה מלאכים ממנן ומשמשין דילהון קא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אתייאן עמהון, דאינון ע', דתליין מן זכור ושמור, ודא איהו ויכל\"ו, כליל שבעין \nותרין, ואתקריאו אלין נפשות אושפיזין, בגין דלא שרייאן בישראל אלא ביום השבת, וכד \nנפיק שבת כלהו חזרין לאתרייהו: \nונשמתין דאינון מסטרא דשכינתא עלאה אתקריאו אפרוחין, ונפשין מסטרא דשכינתא תתאה \nאקרון ביצים, ודא איהו רזא דהפורס סכת שלום עלינו, אימא עלאה דאיהי סכת שלום דמסכך \nעלייהו, ושלום עמה, דאתמר ביה הנני נותן לו את בריתי שלום, ואית סוכה לתתא כ\"ו ה\"ס \nדאיהו יאקדונק\"י, סוכת שלום, כו\"ס, ת' דאיהו תפארת: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיקוני זהר דף כג/א\nבההוא זמנא יהון בנין ברשותא דקודשא בריך הוא, וקלא נפיק ויימא לא תקח האם על \nהבנים, מיד דנפיק זכור ושמור דשבת, וייתי ליליא דיומא קמא דשבתא, קלא תניינא נפיק \nשלח תשלח: \nותו כי יקרא קן צפור לפניך, דא סוכה דאיהי אימא עלאה, בכל עץ, הדא הוא דכתיב (ויקרא \nכ\"ג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, אפרוחים אלין שבעת ימי הסכות, או ביצים \nדבהון עבדין שבע הקפות, ורזא דמלה נקבה תסובב גבר, (ודא רזא והחזיקו שבע נשים באיש \nאחד, דא קודשא בריך הוא ושכינתא): \nפרי עץ הדר אימא תתאה, עץ איהו לול\"ב, (ל\"ו ל\"ב נתיבות), דאיהו אתרוג, וצריך לנענעא \nביה לשית סטרין, ארבע רוחין ועילא ותתא, לאתערא עליה ו', ותלת נענועין לכל סטרא \nסלקין ח\"י, וצריך ארבע זמנין ח\"י, חד בנטילת לולב, וחד (נ\"א ותרין) באנא ה', תרין \nאחרנין בהודו לה' תחלה וסוף, ובאלין נענועין אינון משפילין מעילא לתתא לשבעין ותרין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אומין, ולבתר דנצחי לון אמרי אנ\"י וה\"ו הושיעה נא תרין זמנין, דאינון וא\"ו מן וה\"ו \nאנ\"י וה\"ו, מן ויס\"ע ויב\"א וי\"ט, בההוא זמנא לא תקח האם על הבנים: \nביצים אינון מסטרא דאופנים, אפרוחים מסטרא דנער מטטרו\"ן, בנים מסטרא דכורסיא דאיהי \nסכת שלום, דאיהי קנא דשכינתא, דאימא עלאה מקננא בכורסיא בתלת ספירן עלאין, עמודא \nדאמצעיתא כליל שית ספירן, מקננן במטטרו\"ן, אימא תתאה מקננא באופן, דאתמר ביה והנה \nאופן אחד בארץ: \nועוד שכינתא מסטרא דכורסיא אתקריאת נשר, ומסטרא דנער (נ\"א דחיה) יונה, ומסטרא דאופן \nצפור, ושכינתא דמות אדם להנה: \nועוד שלח תשלח, תא חזי מלאכא אית דממנא על עופין, דאינון נפשין דאתקריאו צפרין, \nוסנדלפו\"ן שמיה, ובזמנא דישראל מקיימי האי פקודא, ואזלת אימא מתתרכא, ובנין צווחין, \nאיהו אוליף זכו על עופין דיליה, ויימא לקודשא בריך הוא, והא כתיב בך ורחמיו על כל \nמעשיו, אמאי גזירת על האי עופא דאתתרכת מקינה, וכן מטטרו\"ן אוליף זכו על עופין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דיליה, דאינון רוחין דפרחין בבני נשא, דמכורסיא אינון נשמתין, ומהאי חיה רוחין, \nומאופן נפשין, ואינון בבריאה יצירה עשייה: \nבשבת ויומין טבין נחתין עלייהו נשמתין ורוחין ונפשין בארח אצילות, דאינון רוחא \nדקודשא מעשר ספירן, וכל ממנא אוליף זכו על עופין דיליה, דאינון נשמתין דפרחין בבני \nנשא, ובזמנא דישראל מקיימין האי פקודא, כל ממנא אוליף זכו על עופין דיליה, וקודשא \nבריך הוא מה עביד, כניש לכל חיילין דיליה, ויימא, וכי (נ\"א הא) כל ממנא דעופי דלתתא \nאוליף זכו על עופין דיליה דממנא עלייהו, ולית בכו מאן דאוליף זכו על בני דאינון \nישראל, בני בכרי ישראל, ועל שכינתא דאיהי בגלותא, דקנא דילה דאיהי ירושלם חרבה, \nובנוי בגלותא תחות יד אדונים קשין אומין דעלמא, ולית מאן דבעי עלייהו רחמי, ויוליף \nזכו עלייהו, בההוא זמנא צווח קודשא בריך הוא ואמר, למעני למעני אעשה, ואעשה למען \nשמי, ובדא יתער רחמי על שכינתיה ועל בנוי דבגלותא: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "קם רבי אלעזר ואמר, והא קדם דגלו ישראל ושכינתא, במאי הוו מקיימין שלוח הקן, אמר \nליה רבי שמעון, ברי, בגין לאתערא רחמין על אינון נפשין ורוחין ונשמתין, דהוו אזלין \nבגלותא בגלגולא מתתרכין מגופיהון דאתחרבו, דעלייהו אתמר דקודשא בריך הוא בונה עלמין \nהוה ומחריבן, דאשתארו חרבין גופיהון מנייהו, ומניעו דברכאן לעילא גרים ונהר יחרב \nויבש, והכי אוקמוהו אתחרב בית ראשון והארץ היתה תהו ובהו: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תיקוני זהר דף כג/ב\nאתחרב בית שני וחשך על פני תהום, ובגין אלין נשמתין דאתבריאו קדם דאתברי עלמא ולית \nלון גופין, בגין לאתערא רחמי עלייהו, הוו מקיימי האי פקודא, אמר ליה, אבא, אם כן \nתלמיד חכם דאיהו מסטרא דמחשבה, דאתמר ביה ישראל עלה במחשבה ליבראות, האי אורייתא \nאיהי בן לתלמיד חכם, אם כן אתתא דיליה אמאי צריכה יבום, דהא לא שוו אפרשותא מארי \nמתניתין לתלמיד חכם משאר בני נשא, אמר ליה, ברי, (איהי) ודאי צריכה יבום, לאלין \nנשמתין דאזלין ערטילאין משית יומי בראשית: \nאמר ליה, והא כתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו וגומר, וכי האי אתתא דאיהי קדש קדשין, \nתהא קינא (נ\"א תיקא) למאן דלאו איהו ממינה, דהא כתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה, ולית \nלה הרכבה אלא ממינה, אמר ליה, בני, גלגולין אינון רזא דהרכבה, כגון מאן דמרכיב \nאילנא דלאו איהו מיניה באילנא אחרא, כגון מאן דמרכיבין אילנין דא בדא, אבל עקרא דאם \nהמר ימירנו, צריך דיהא קדש בקדש, דאילנא אית מסטרא דמסאבו דאיהו רע, ובגיניה אתמר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב, דהאי איהו רזא דצדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל אם \nהמר ימירנו, והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, ובדא מרכיבין קדש בקדש, ומקבלין דין מן \nדין, ורזא דמלא מקבילות הללאת, ומין במינו האי איהו צדיק וטוב לו, וכד ההיא נשמתא \nדאיהי קדש לא אשכחת מינה, אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה: \nוהכי רזא דקן צפור, דאתמר בה שלח תשלח את האם, ואזלא מנדדא מן קנה, והן כל אלה יפעל \nא\"ל פעמים שלש עם גבר, לקבל תלת שלוחים דיונה, וכד אשכחת אתר לשריא תמן, אתמר בה \nולא יספה שוב אליו עוד, (מאי עוד), למיתי זמנא אחרא בהרכבה: \nובגין דא שלוח הקן בכל עופין קדישין איהו (ולא במסאבין), דאינון נשמתין דאזלין \nמתתרכין, לאתערא רחמי עלייהו, ומה כתיב בהו (תהלים פ\"ד) גם צפור מצאה בית דא גלגולא \nקדמאה דאיהי נפש, ודרור קן לה דא גלגולא תניינא דרוחא, אשר שתה אפרוחיה דא גלגולא \nתליתאה דנשמתא, (בגלגולא דילה את מזבחותיך ה' צבאות), ובגין דא שלח תשלח לקבל נפש \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ורוח, את האם לרבות נשמתא, דאתמר בה ובפשעיכם שלחה אמכם, את האם, את אתא לרבות \nגלגולא תליתאה: \nובגין דא מאן דמקבלין אושפיזין, דאינון נשמתין יתירין, דאינון מרכיבין עלייהו בערב \nשבת, באנפין צהובין (בגופין נהירין) בחדוה בענוגא בהאי עלמא, כד נשמתא ורוחא ונפשא \nנפיק מן גופיה מהאי עלמא, הכי מקבלין לון בעלמא דאתי, ואתמר בהון גם צפור מצאה בית \nוכו', זכאה איהו מאן דמקבל אורחין ברעו שלים, כאילו מקבל אפי שכינתא, דבמדה דמדד בר \nנש בה מודדין ליה, אתא רבי אלעזר בריה ונשיק ידוי, ואשתטחו ליה כל חבריא, ואמרו \nליה, אילו לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי: \nאדהכי הא אליהו קא נחית מעילא, בכמה חיילין דנשמתין, וכמה מלאכיא סוחרניה, ושכינתא \nעלאה עטרה על כלהו, כתר בריש כל צדיק, בההוא זמנא קלא אתער באילנא דלעילא בנגונא, \nוכמה עופין דנשמתין שריין תמן בענפוי, הדא הוא דכתיב רבה אילנא ותקיף וכו', ויימא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הכי, רבי רבי אנת הוא אילנא דרבה ותקיף באורייתא, בענפין דילך דאינון איברין \nקדישין, כמה עופין שריין תמן, דנשמתין קדישין כגוונא דלעילא, דאתמר ביה ובענפוהי \nידורן צפרי שמיא, וכמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי: \n \nתיקוני זהר דף כד/א\nחבורא דילך, כד יתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגיניה וקראתם דרור בארץ וגומר: \n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פתח אליהו ואמר, כד נפיק שבתא ויומין טבין, וישראל אינון תחות ממשלה דסמא\"ל ושבעין \nממנן, ודחקין לישראל, קלא נפיק מן שמיא לגביה, ויימא הכי, יר\"א בש\"ת, ודא בראשית, \nיהא לך כסופא מן שמיא, ודא (בראשית): \nתקונא שביעאה: \nבראשית, יר\"א בש\"ת, ווי ליה לסמא\"ל, כד קודשא בריך הוא ייתי למפרק לשכינתא ולישראל \nבנהא, ותבע מניה ומשבעין אומין ומממנן דילהון, כל עאקו דעאקו לישראל בגלותא, בגין \nדקדם דגלו ישראל, גלי ליה קודשא בריך הוא, דהוו עתידין ישראל למהוי תחות שעבודייהו, \n(למפק מתחות שעבודייהו), ואחזי ליה ולשבעין ממנן דתחות ידיה, אגרא דילהון אי הוו \nאוקרין לישראל בגלותא, הדא הוא דכתיב (בראשית ל\"ט) ויברך ה' את בית המצרי בגלל \nיוסף, ואיהו וממנן דיליה לא עבדין להון יקרא, אלא עבדין בהון ובשכינתא קלנא, דאמרין \nלון כל יומא איה אלהי\"ך, ובגין דא קלא נפיק לגביה כל יומא מן שמיא, ואמר יר\"א בש\"ת, \nיהא לך כסופא מן שכינתא, יר\"א שמים יהא לך כסופא מקודשא בריך הוא דאיהו שמים, הדא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוא דכתיב ואתה תשמע השמים, ודא (בראשית): \nתקונא תמינאה: \nבראשית, ש' שמי\"ם, (יר\"א שמי\"ם), יר\"א בי\"ת דיליה, דאיהו רא\"ש בי\"ת, דחיל ליה \nבביתיה, (דא הוא בראשית), ואיהו וממנן דיליה לא דחילו מניה, וחריבו ביתיה בית ראשון \nובית שני, ובגין דא וחפרה הלבנה דאיהי נחש אשת זנונים, ובושה החמה דאיהי גיהנם, \nדנחש אשת זנונים חריבת ביתא דשכינתא, וחמה דאיהי גיהנם סם המות אוקידת היכלא: \nובזמנא דקודשא בריך הוא בני לון כמלקדמין, דכתיב בונה ירושלים ה', בההוא זמנא וחפרה \nהלבנה ובושה החמה, אימתי, בזמנא דכי מלך ה' צבאות, דבניינא קדמאה אתעביד (נ\"א \nאתבני) על ידי דבר נש, ובגין דא שליטו עלייהו, בגין דאם ה' לא יבנה בית שוא עמלו \nבוניו בו, ובגין דבניינא בתראה יהא על ידא דקודשא בריך הוא, יתקיים, ועל דא אמר \nקרא, (חגי ב') גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון: \nובההוא זמנא דיתבני בניינא על ידא דקודשא בריך הוא לעילא ותתא, אתמר בשכינתא עלאה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ותתאה, והיה אור הלבנה כאור החמה, וחפרה הלבנה ובושה החמה, דאינון נוקבין דסמא\"ל, \nובגין דלא דחיל סמא\"ל מן קודשא בריך הוא דאיהו שמים, ובת זוגיה לא דחילת משכינתיה \nדאיהי ארעיה, אתמר בהון, כי שמים כעשן נמלחו, והארץ כבגד תבלה, הוא סמא\"ל ובת \nזוגיה: \n \nתיקוני זהר דף כד/ב\nתקונא תשיעאה: \nבראשית, יר\"א שבת, דאיהי שכינתא, דעלה אתמר מחלליה מות יומת, דעאלו אויבים בחלל \nדילה דאיהו קדש קדשים, ואתמר בהון את מקדש ה' טמא, חלל ממלכה ושריה, ושפחה עאלת \nבאתר דגבירה, דאיהי נדה שפחה גויה זונה, וסאיבת אתרהא, דתמן הוה נייחא דשכינתא, \nוקלא הוה נחית ואמר, ירא שבת, ואיהי לא עבדת כך, אלא חלל ממלכה ושריה, וברחת שכינתא \nמתמן, בההוא זמנא שחקו על משבתיה, ואמרת שפחה, לאו האי כגוונא דעבדת שרי לשפחה \nדילה, הדא הוא דכתיב מפני שרי גברתי אנכי ברחת, אמר קודשא בריך הוא, ברתא דרשע \nחייבא, והא אף על גב דשרי תרכת לה, אנא רחימנא עלה ועל בנה, ואתון לא עבדתון הכי, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אלא גרמתון (נ\"א גמלתון) ביש תחות טב, אנא אומינא לאעברא מלכותא חייבא מעלמא, ולא \nיהא חדוה קדמי עד דיתאבידו מעלמא, ובההוא זמנא יהא חדוה קדמי, הדא הוא דכתיב (משלי \nי\"ח) ובאבד רשעים רנה: \nתקונא עשיראה: \nבראשית, שי\"ר תא\"ב, והאי איהו שיר משובח מכל השירים, תאב מכל השירים, ועליה אתמר \nשיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו, הכי אוקמוהו, והאי שיר מתי יתער, בזמנא \nדיתאבדון סמא\"ל וממנן דיליה חייביא מן עלמא, ובההוא זמנא (שיר) אז ישיר משה, אז שר \nלא כתיב אלא ישיר, והא אוקמוהו: \nוהאי שיר באז, סליק בפומא, (באן סליק בפומא שיר אל) אבל שיר איהו ודאי חכמת שלמה, \nבההוא זמנא ותרב חכמת שלמה, (דבההוא זמנא ומלאה הארץ דעה את ה' וכו'): \nומאן סליק לה לאתרה, דא משה, ורזא דמלה אז ישיר משה, באן סליק לה בתלשא, האי תגא \nדתלשא איהי י' ישיר, ותקום מן ה' דמשה (נ\"א איהי י' שיר ו\"ו תקום מן ה\"ה דמשה) \nושריא על רישא דו', ואתעבידת תגא ז', וסליק לה עד אתר דאתגזרת מתמן: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כד סלקא לגבי י' עלאה אתקריאת שיר זכר, וכד נחתא לגבי ה' אתקריאת שירה, הדא הוא \nדכתיב אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וגומר, דעלה אתמר אבן מאסו הבונים \nוגומר, דאיהי אבנא די מחת לצלמא דעבודה זרה, בההיא זמנא דאתמחי צלמא דעבודה זרה \nדיוקנא בישא, אתמר בה ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא, הדא הוא דכתיב \n(ישעיה ו') מלא כל הארץ כבודו, והכי סליקת עד דלא אשכחין לה אתר, ושאלין מלאכין \nבגינה איה מקום כבודו להעריצו, ולא אשכחין לה שיעורא, עד דאמרין ברוך כבוד ה' \nממקומו, בגין דסלקא ליה עד אין סוף דאיהו י' רישא דא': \nובאן סליקת בעמודא דאמצעיתא דאיהו ו', עטרה על רישיה, כד סליקת עטרה על רישיה אתמר \nבה אשת חיל עטרת בעלה, וכד נחיתת תחותיה אתקריאת בת זוגיה יחודיה,: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תיקוני זהר דף כה/א\nאיהו תגא לעילא, תגא דספר תורה, בגינה אתמר ודאשתמש בתגא חלף, ואיהי נקודה דקמ\"ץ א' \nלתתא, כגוונא דא א' יחודיה, לעילא איהו כגוונא דא א' תגא על ספר תורה, לתתא כגוונא \nדא א' נקודה דאורייתא, ובגינה אתמר מגיד מראשית אחרית: \nכד איהי חיה בינייהו, אומרים ממקומו יפן ברחמיו לעמו, כד אסתליקת מנייהו, שואלים \nאיה מקום כבודו להעריצו, ובההוא זמנא דסלקא איהי כלהו חיוון תרפינה כנפיהם, ואימתי \nסלקא איהי לעילא, בעמדם ישראל בעמידה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל א') בעמדם תרפינה \nכנפיהם, דסליקת עד אין סוף, למשאל מזונא מעלת העילות, וכד נחיתת נחיתת מליא מכל \nטבין, בההוא זימנא חיוון פתחין גדפייהו לגבה, (נ\"א לקבלא לה בחדווה), בכמה שירות \nותושבחן: \nובאן אתר נחתת באת ו' דאיהי באמצעיתא דא' (נ\"א עמודא דאמצעיתא), ביה קראן ליה שמע \nישראל שי\"ר א\"ל, ובההוא זמנא דנחתת מה כתיב בחיוון ואשמע את קול כנפיהם: \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "קם אליהו ואמר רבי רבי חזור בך, בודאי כד איהי סליקת, כלהו חיוון מצפצפין לגבה בכמה \nשירין ותושבחן, ואיהי סלקא על כלהו עד אין סוף, הדא הוא דכתיב (משלי ל\"א) רבות בנות \nעשו חיל ואת עלית על כלנה: \nעד דקראן לה ישראל לתתא בקריאת שמע דתיחות לגבייהו, ובאן קראן לה בבן זוגה דאיהו \nו', ישראל סבא, ואיהו שיר א\"ל, שיר דיליה, דאם לא קראן לה ביה לא נחתא עלייהו: \nובההוא זמנא דנחיתת קשרין לה בתפלה דיד לתתא, דתהא קשורה עמיה, ורזא דמלה ונפשו \nקשורה בנפשו, וקשר דתרוייהו איהו שר\"ק לתתא, ולעילא שלשל\"ת תפלין על רישיה, ברזא \nדטעמי אתקריית תנועה, מסטרא דנקודה יחודא, וצריך לארכא לה בתנועה (נ\"א בתרועה) \nדאיהו רביע עד אין סוף לעילא, וצריך לנחתא לה בחיר\"ק עד אין תכלית, לאמלכא לה על \nתתאין: \nובשור\"ק צריך לייחדא לה בבעלה, ובחל\"ם איהי תגא על רישיה, ובחיר\"ק איהי כורסיא \nתחותיה, ובשור\"ק איהו יחודא לגביה, כגוונא דא ו', וכד איהי לעילא תגא על רישיה, \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ואיהי ברתא (נ\"א נחתא) תחות רגלוי, ואיהי ביחודא דיליה בחיקיה, אתעבידת שר\"ק קשורה \nדיליה, וכד בעי לתברא קליפין דאינון צלמים, בה אתקרי שב\"א תבי\"ר, ובה שבר תשבר \nמצבותיהם: \nאבל יחודא דילה בנקודת שור\"ק ו' דאיהו יסוד ח\"י עלמין, ח\"י ברכאן דצלותא, בזמנא \nדאינון ביחודא חדא, צריכין ישראל למיקם בצלותא בחשאי, ורזא דמלה הביאו לה בחשאי, \nובגין דא בעמדם ישראל בעמידה, לאתערא לגבה ח\"י ברכאן בחשאי, לארקא לה ברכאן, אתמר \nבחיוון בעמדם תרפינה כנפיהם, דלא צריך למשמע גדפייהו (נ\"א קלא), כגוונא דחנה דאתמר \nבה וקולה לא ישמע: \n", "en": ""}]}
