{"bookId": "kabala-1d43b74bb744", "part": "1", "torah": "114", "title": "פרי עץ חיים — שער ספירת העומר - פרק ו:", "hebrewTitle": "שער ספירת העומר - פרק ו:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1d43b74bb744/1/114/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1d43b74bb744/1/114/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ספירת העומר - פרק ו:\nועתה נבאר לך ברכת העומר, ע\"י הכוונה הנ\"ל, ברוך אתה ה', במלת הוי\"ה תכוין שהוא מ\"ה \nבאלפין, כי הכוונה כולה תלוי בז\"א כנ\"ל. לכן תכוין לכלול בשם זה, י' שמות דמ\"ה \nדמילוי אלפי\"ן, כנודע כי ז\"א הוא שם מ\"ה דאלפין, וא\"כ הי\"ס שבו יהיה כולם ממלוי \nאלפין, והם י' הויו\"ת דמ\"ה. ובתוך י' הויו\"ת אלו דמ\"ה, מתלבשין י' שמות דאחוריים \nדאהיה. וביאור ענין הכוונה - כי כבר בארנו, שבתחילה היו מאירין הי' אחוריים י' \nדמים, ועתה אנו מבליעין אותן הדמים בתוך הז\"א כנ\"ל, שהם סוד א' שבתוך וא\"ו דשם מ\"ה, \nולכן אנחנו מכוונין י' שמות דמ\"ה, להבליע אותו בדמים של חו\"ג, להבליע בזעיר אנפין \nעצמו, כי הלא הדעת שלו הוא י' מדות, ה\"ח ה\"ג: \nעל ספירת העומר - יכוין בר\"ת ס\"ה, שהוא שם אדנ\"י, כי כמו שאנו ממשיכין אל הז\"א, ג\"כ \nאנו צריכין להמשיך לתקן בנין הנוקבא וכמ\"ש בע\"ה. במלת העומר יכוין, כי הלא כבר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בארנו כי הם י' אחוריים י' דמים, ולכן עתה אשר נכנסים ונבלעים בז\"א, נמשכין \nהחיצוניות עצמן, וחוזרין להיות פנימים. כיצד - אהי\"ה גי' כ\"א, וכשתמלאהו, יהיה בו \nי' אותיות, והם כ\"א וי', גי' אל. נמצא כי הי' דמים, שהם אחוריים, נעשו עתה י' \nפנימים, שהם י\"פ א\"ל. ונלע\"ד, שמלוין אלו יהיה באלפין, דמיון הז\"א שהוא בשם מ\"ה. \nואלו הי\"פ א\"ל גי' עמר, והנה תכוין להמשיך מזה השם א\"ל היוצא מן אהי\"ה וי' אותיותיו \nכנ\"ל, להמשיך אל שם אדנ\"י, הרמוז בר\"ת ספירת העומר, ויהיה אל אדני: \nגם תכוין להמשיך במלת יום, אל ז\"א הנקרא אל הוי\"ה כמנין יום. וכשתאמר המספר יום אחד \nלעומר, תכוין להמשיך הויה א' במלוי ע\"ב, והוא סוד ע\"ב דאבא דגדלות, של בחי' חכמה \nדז\"א. גם תכוין אל אות ראשונה דשם אהי\"ה ראשון, מאותן י' שמות דאהי\"ה, שהם סוד י' \nדמי\"ם. גם תכוין להמשיך א\"מ וא\"פ, מן בחי' המלכות שיש בחסד ראשון מן הה\"ח. וכעד\"ז \nיכוין בשאר הימים, ויש לי ספק במה שבארנו במלת העומר, שהם י\"פ א\"ל, יש לי ספק בזה, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אם י' מקיפים, כי א\"ל במלוי גי' הק\"ף: \nגם צריך שתדע סוד אחר והוא, כי הלא סוד העומר, כולם הם סוד דינין, והם סוד הש\"ך \nניצוצי הנודעים, אמנם כי סוד הש\"ך ניצוצין אנו צריכין להמתיקם, כי הם שורש כל \nהדברים כמבואר אצלינו. אמנם הם סוד ל\"ב נתיבות חכמה, ונ' שערי בינה, כי סוד הל\"ב \nנתיבות חכמה נמשכין הם מן החכמה. וז\"ס מ\"ש בזוהר פקודי, שבמחשבה אתברירו, שהמחשבה \nעלאה זריק ש\"ך ניצוצין וכו', והם סוד ש\"ך נצוצין, והם סוד הל\"ב נתיבות של חכמה, כי \nבמחשבה הובררו ניצוצין אלו, ולכן הם סוד ל\"ב אלהי\"ם שבעובדא דבראשית, וכולם סוד \nאלהים. וכאשר נמשכין מן החכמה אל הבינה נעשין שם נ' שערי בינה, כי הם סוד ה\"ג, כל \nא' כלול מי'. נמצא כי נ' שערים, הם סוד הש\"ך נצוצים, והם בסוד צרופים, נחלק כל חלק \nמחבירו, ומאלו הנ' שערים נמשכין הנשמות, כל א' משער שלו: \nאמנם נבאר ה' או ו' שערים, והם - שער א' כי הנה מן בינה נמשך ס\"ג, והנה בינה היא ה' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עלאה, לכן כנגדה הם נ' שערים, כי כל א' מה' שבה כלול מי' הם נ'. אמנם כשנמנה ה\"פ \nס\"ג, הם גי' שט\"ו, ועם ה' של בינה עצמה שהם ה\"ג מנצפ\"ך, הרי הם ש\"ך נצוצין: \nשער ב' של הש\"ך הוא, כשתקח ג' אותיות דין מאדנ\"י. ותמנה ה\"פ די\"ן נגד ה' של בינה, \nיהיה גי' ש\"ך, כי הה' אלפי\"ן ה' שמות של אדנ\"י, הם המיתוק של הדינין, כמבואר \nאצלינו, ואז הם שכ\"ה. שער ג', כשתמנה ז\"פ שם מ\"ה דאלפי\"ן העולה אד\"ם, והם ז\"פ אדם, \nז' מלכים שמתו בארץ אדו\"ם, שכל א' נקרא אדם, הנה ז\"פ אד\"ם הם שט\"ו, ועם ה' דבינה \nהרי ש\"ך: \nונלע\"ד שער הד', כי הל\"ב אלהים עצמם כל אחד כלול מי', גי' ש\"ך שער ה' הוא בשם שד\"י, \nועם ו' בתים של צירוף שד\"י, הרי ש\"ך. שער ו' הוא בשם אל הוי\"ה, כי הם ו' אותיות, \nוכנגדן תמנה אותן ו\"פ א\"ל הוי\"ה גי' שי\"ב, ועם ו' אותיות שלהם הרי שי\"ח, ועם כללות \nב' שמותן, הרי ש\"ך: \nהרי בארנו ו' מיני שערים, אע\"פ שאין אלו הו' שערים הראשונים מנ' שערים, רק הם שערים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מהם, והם מפוזרות, ואינן כסדר. והנה השער הראשון מאלו ו' שערים שכתבנו, הוא שער \nשורש נשמתי, וראוי לכוין ולעיין בכל שבוע מן הז' להמתיקם: \nוהנה הש\"ך ניצוצין אלו, הם בסוד שם ס\"ג, והוא על דרך זה - כי כשתאמר על ספירת \nהעומר, במלת עומר יכוין, כי עומר גימטריא ש\"ך עם ד' אותיות עומר, וכונתינו להמתיקם, \nותכוין כי ה' פעמים ס\"ג ועם ה' דבינה הרי ש\"ך: \nאמנם לפי שאינם ממתיקים רק בשבוע א', לכן אנו צריכין לחלקם לאלו ה' פעמים ס\"ג לשבעה \nחלקים, ולכוין להם חלק אחד בליל אחד בכל לילה מן השבוע. חלק אחד כיצד, ליל א' תכוין \nלהמתיק אותיות אלו מן ס\"ג, יו\"ד ה\"י וא', ועוד שלשה ניצוצין מן ו' אחרונה, שהם ג', \nוהם גימטריא מ\"ה, אד\"ם, הרי בלילה א' נמתק אד\"ם א'. ליל שני, תמתיק ג' שנשאר מן אות \nו' אחרונה, ותוסיף עליהם אותיות ה\"י יוד ה', ותקח ב' ניצוצין מן אות י' של מלוי \nה\"י, הרי אדם ב'. וכן תשלים כל הס\"ג באלו הז' לילות של שבועה ראשונה, וכה תעשה בכל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הז' שבועות: \nוהענין, כי ז' אד\"ם הם ז' מלכים, וכל אחד כלול מן הז', לכן בשבוע אחד אנו מכוונים \nלאדם אחד, שכל זה כלול מכל הז', וכן כלול מן הז' בשבוע ב', וכן בשאר הז' שבועות. \nוכן הדרך בשאר הנ' שערים, צריך לכוין כל אחד כפי הבחי' של נשמתן, לחלק השער שלו, \nלז' חלקים שהם ז' פעמים אדם: \nוהנה נמצא, כי כל שבוע ושבוע, תכוין להשלים ה\"פ ס\"ג, שהם כנגד הבינה שהיא ה' עלאה \nשבשם, ועוד ה' יתירים להשלים מנין הש\"ך ניצוצין, ואלו הה' יתירים ההם כנגד בחי' \nהבינה, הנכנסת תוך הז\"א כנודע, וכשנכנסה בו הוא בסוד אות ה' שהם ס\"ג ג\"כ: \nענין המזמור של אלהים יחננו, ראיתי למורי ז\"ל הקפיד מאוד, לכוין בכל יום באות א' מן \nמ\"ט אותיות, של פסוק ישמחו וירננו וכו', ובתיבה א' מן מ\"ט תיבות שיש בזה המזמור, כי \nתשפוט מלא ו', לאמים חסר ו', מישור מלא ו', וצריך לאומרו מעומד: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער ספירת העומר - פרק ז:\nענין ימי העומר. הנה ענין העומר, כבר בארנו שהם ימי הדינין, שהם סוד ש\"ך דינין. \nאמנם בימים האלו, אין בז\"א עדיין רק מוחין דקטנות, ולכן מתו כ\"ד אלף תלמידי ר' \nעקיבא בזמן העומר וסוד הענין, שכבר ידעת, שר\"ע שורש נשמתו מן הה' גבורות, רק שאינו \nמבחינת הה' גבורות אחרי התפשטותן, רק בהיותם בשרשם למעלה במקום הדעת דז\"א. והנה \nהכ\"ד אלף תלמידים שלו, היו מן המוחין דקטנות אלהים, ולכן היו מקטרגים ושונאים זה את \nזה. והנה מספרם היו כ\"ד אלף תלמידים, והענין כי שם מוחין דקטנות הוא שם אלהים, \nואמנם יש בו ק\"ך צירופים, ויש בו כ\"ד צרופים שמתחילין באות אלף כנודע, ואלו הכ\"ד, \nהיו כולם שרשם מן כ\"ד צרופי אלהים המתחילין באות אלף, לכן היו כ\"ד אלף תלמידים, כי \nהם מסוד צרופי האלף, ואלף ואלף הכל אחד: \nוזולת זה כבר ידעת, כי אלהים דמילוי ההי\"ן ברבוע, גימטריא אלף, ולכן מתו כ\"ד אלף \nתלמידים בימים ההם של עומר, שנאחזו בהם החיצונים, להיותן דינין, דוגמת עליונים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שיונקים החיצונים משם אלהים דקטנות, ולכן נתייחסו אלו תלמידים לרבי עקיבא, כי הם \nדינין דקטנות, וכשבאים שם דינין דגבורות וגדלות, יונקים משם: \nואח\"כ מה עשה ר\"ע, לקח חמשה תלמידים - רבי מאיר, ורבי יהודה, ור\"א בן שמוע, ורש\"מ, \nורבי נחמיא, ואלו נתקיימו. והענין, כי אלו הם סוד ה\"ג דגדלות, ולכן נתקיימו. ואלו \nבאו אחרי הכ\"ד אלף תלמידים. כי כן דרך ה\"ג דגדלות, לבא אחר גבורות דקטנות, \nומתקיימין אותן דגדלות: \nוהנה בארנו, כי ר\"ע הוא מן ה\"ג לבד שבדעת למעלה, ואלו ה' חכמים אע\"פ שהם ה\"ג, עכ\"ז \nמפני שהם ה' גבורות המתפשטין, הם תלמידים לר\"ע, שהוא הגבורת הוד שבדעת לבד, מפני \nשהיא עליונה שהוא בדעת: \nודע, כי אע\"פ שבארנו כי אלו הה' חכמים שרשם מה\"ג אלו, עכ\"ז זהו רשם הראשון בעת \nשנולדו, אמנם אח\"כ ע\"י מעשיהם, גדלו למעלה למעלה, כל א' לפי מציאותו: \nאמנם סוד כ\"ד אלף תלמידי ר\"ע שמתו עד ל\"ג בעומר אלו, לפי שר\"ע הוא סוד הדעת, בין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מבחי' קטנות בין מבחי' גדלות, והנה הדעת כלול מחו\"ג, ושניהם אלהים במלוי אלפין, \nונחלקים בציורם, יו\"י או יו\"ד כנודע, וז\"ס שם עקיבא, כי עקב גי' ב' אלהים, של ה\"ח \nוה' גבורות, וי\"א היתרים במלת עקיבא, הם מיני הציורים של ב' אלהים עצמן דחו\"ג, \nהראשון במלת עק\"ב מעקיבא, כי אלהי\"ם של גבורה ציור א' יו\"ד, ושל חסדים א' העיקרי \nיו\"י. ומן כ\"ד צרופי של אות א' של אלהים, כולם מתחילין בא', ומשם כ\"ד אלף תלמידי \nר\"ע, להיותן שרשם מן האלף, לכן היו כ\"ד אלף. ולהיותן שרשם מן הדינין, לכן בימי \nהעומר שאז התעוררות המוחין אלו דקטנות, אז פגעה בהן מדת הדין של קטנות, ומתו \nבקטנותם. ובא ל\"ג בעומר, אז נתגלה שם אכדט\"ם שבבינה, שהוא חילוף שם אלהים, ולכן הוא \nיותר רחמים, משא\"כ בחילוף הוי\"ה, שהוא נהפך מרחמים לדין. אך חילוף שם אלהים, מורה \nעל התחלפות הדין לרחמים, ואלו הם סוד ה' גבורות דגדלות, וז\"ס בטחו בה' עדי עד, הוא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שם אכדט\"ם גימ' ע\"ד, להיותו רחמים, לכן תלוי בו הבטחון, ולזה רמזו בזוהר פרשת וארא, \nעל פסוק זה, ושם נאמר כי עד\"י ע\"ד הוא בבינה, ויובן עם מה שאמרנו כאן: \nואמנם מה שנתחלף שם אלהים, הן ג' אותיות אמצעית שהם כד\"ט, כי אותיות א\"ם, אינן \nמתחלפות, ואותיות אלו המתחלפות מדין ונעשין רחמים, הם גי' ל\"ג, וזהו ע\"ד הג\"ל הזה \nביני וביניך, כי שם נקרא ע\"ד, וג' אותיות אלו המתחלפות, גי' ג\"ל, זהו הגל הזה ע\"ד. \nואמנם בהתגלות שם זה, אז פסקו מלמות, כי הוא רחמים, ואז סמך ר\"ע תלמידים אחרים, שהם \nר\"מ ור\"י וכו', שהם ה' גבורות דגדלות, נגד ה' אותיות אכדט\"ם רחמים, ואלו נתקיימו \nבעולם, והגדילו ועשו פרי. ואמנם רבי עקיבא, שהוא כולל גם הדעת דגדלות, הוא שורש \nלכולם, ורב להם, כי התלמידים הם בחינת הגבורות המתפשטות בגופא, והוא כללות דעת \nהעליון בשרשו ובמקומו: \nמע\"ח - מורי זלה\"ה, לא היה מסתפר מערב פסח עד ערב שבועות כלל ועיקר, לא בר\"ח ולא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בל\"ג בעומר, ואמר לי הטעם שלא לגלח בימים אלו, כי כבר ידעת, כי יש תיקון א' \nבגולגלתא, והוא נקרא עמר נקי. ויש תיקון הב' הנקרא טלא דבדולחא. (א): \nהגהה (א) א\"מ - כי בימים אלו מתעוררין אז גולגלתא דא\"א עמר נקי שהם נ\"ה דרדל\"א, שהם \nשערות א\"א) (א\"מ - מ\"כ בכ\"י של הרח\"ו ז\"ל, כי עמר גי' קרי עכ\"ל, וז\"ס י\"פ ע\"ב גים ' \nע מ\"ר ב מ ל וי, כ י הטפה בבחי' חסד כנודע, אח\"כ מצאתי בנע\"ח נוף א' פ' בראשית על \nהזוהר, וכ\"כ בהדיא כנ\"ל, ע\"ש באורך. צמח - הטעם שאין אנו נוהגין אבילות, אלא שלא \nלגלח השערות הם דינין בסוד אלפין, והם צירופי אלהים שהוא דין, המתחלף בא' שהם כ\"ד \nכנודע, והנה הרמז ההוא עמר לגולגלת, דהיינו שהדיבור וחשבון העומר הוא בשערות \nהגלגלת. ומנלן שהעומר הוא שערות דכתיב שער ראשו כעמר נקי, והעמר חסר ו' והיינו עמר \nנקי: \nוהנה ז\"ס פסוק והעומר עשירית האיפה, כי עומר גימ' ש\"י עלמין, ומלא העומר מן, אז מ\"ן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "עמ\"ר גי' ת' עלמין, דירתון צדיקייא ארבע מאות שקל כסף, וכן ב\"פ עומר גי' כתר, שהוא \nגלגלת, והעמר נקי שהם השערות הם בכתר. והנה העומר עשירית האיפה הוא, סוד אותיות \nפא\"ה, שהיא המלכות הנקרא אלהים, והיא מדה י', וזהו עשירית האיפה: \nוהנה ר\"ע, היה דורש סוד קוצין אלו, בסוד דורש כתרי ותיות, ולכן לפי שמתו תלמידיו, \nאסור להסתפר בימים האלו. עומר גי' ש\"י עולמות יש מאי\"ן, והוא יש מיששכר חמר גרם, \nשבא בר\"ע, וזה סוד אנשכנו כחמור, והיה דורש תלי תלין של הלכות על כל קוץ וקוץ, מעין \nקצותיו תלתלים, הנרמזין בשערות, היוצא מן האין, שערי תורה, לכן מתו כ\"ד אלף, כי לא \nקיימו את התורה הבא מן היש, וזהו להנחיל אוהבי יש המיוחדים, לכן אלו שהפרידו, מתו \nבימי העומר, שהם מקור היש. לכן המספר וכחות השערות הנרמזין בי\"ש שהוא עומר, והעומר \nלגולגלת מבחינת שערות העליונים, לכן נרמזו בזורה גורן השעורים, וזהו תחלת קציר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שעורים: \nבזמן הזה בענין ההולכים על הקבר רשב\"י ור\"א בנו במירון בל\"ג בעומר, אני ראיתי למורי \nז\"ל זה שמונה שנים, שהלך עם אשתו ועם ביתו, והיה שם ג' ימים ההם. גם העיד לי הרי\"ס \nששנה אחד קודם שהכרתי אותו, שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם. גם העיד לי \nהר\"א הלוי, כי הוא היה נוהג לומר נחם בברכת תשכון, וכשמסיים אחר התפלה, אמר מורי \nז\"ל בשם ר' שמעון בן יוחאי הקבור שם, שאמר לי אמור לאיש הזה, למה הוא אומר נחם ביום \nשמחתי, לכן הוא יהיה בנחמה בזמן קרוב, וכן לא יצא חודש עד שמת בנו הגדול, וקיבל כוס \nנחמה עליו, נראה מכל זה, שיש שורש ליציאה זו. והטעם שמת רשב\"י ביום ל\"ג בעומר, כי \nהוא מתלמידי רבי עקיבא הנ\"ל, שמתו בספירת העומר הנ\"ל: \nוהנה אעמיד לפניך כוונת מ\"ט יום של הספירה, כדי שתהיה תמיד לעיניך: \nליל א' - יוד הי ויו הי, פנימית נצח יש\"ס, בחכמה דז\"א, גדלות א' מצד החכמה. ונכנס \nא\"מ וא\"פ, וחלק מלכות דחסד א', בספירת חסד דז\"א, ולנוקבא נכנס חלק מלכות דגבורה א' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בחסד שלה, ומאיר יומא קדמאה, בחי' מלכות שנכנס בחסד שלו, ליומא קדמאה דנוקבא, לבחי' \nמלכות שנכנס בחסד שלה, אדם א', יוד הי וא () () (),עולה אדם, א דאהיה א' נבלע בז\"א. \nומאיר א דאבגית\"ץ. במזמור אלהים, בפסוק י' דישמחו, ויכוין מה שפגם בספירת חסד \nדזו\"ן. יהוה יהוה: \nליל ב' - יוד הי ויו הי, פנימית נצח תבונה, בחכמה דז\"א, גדלות א' מצד אמא, ונכנס \nאור מקיף וא\"פ, חלק דיסוד בחסד א', בספירת חסד ז\"א, והמלכות נדחית לגבורה. ולנוקבא \nנכנס חלק יסוד דגבורה א', בספירת חסד שבה, והמלכות נדחית לגבורה שלה, ומאיר יומא \nתנינא, בחי' מלכות שנכנס בגבורה שלו, ליומא תנינא דנוקבא, לבחי' מלכות שנכנס בגבורה \nשלה, אדם ב' () הי יוד ה () () עולה אדם. ה' דאהיה א' נבלע בז\"א, ומאיר ב' דאב\"ג \nית\"ץ. במזמור, יחננו. בפסוק, ש' דישמחו. ויכוין לתקן מה שפגם בספירת חסד זו\"ן. יהוה \nיהוה: \nליל ג' - אכדט\"ם, חיצונית חסד דאו\"א עלאין, קטנות ב' מצד או\"א, בחכמה דז\"א, ונכנס \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "א\"פ וא\"מ דחלק הוד דחסד א', בספירת חסד דז\"א, והיסוד שהיה שם, נדחה לגבורה, והמלכות \nשהיה בגבורה, יורד לת\"ת. ולנוקבא ונכנס חלק הוד דגבורה א' בחסד שלה, וי\"מ נדחין \nלגבורה ות\"ת שלה, ומאיר יומא ג' דדכורא, ליומא ג' דנוקבא, לבחי' מלכות שנכנס בת\"ת \nשלה אדם הג', () (() () () () () וא\"ו ה\"י () () () (() () () () עולה אדם. י' \nדאהיה א', נבלע בז\"א. ומאיר ג' דאבגית\"ץ, במזמור ויברכנו, בפסוק מ' דישמחו. ויכוין \nלתקן מה שפגם בחסד זו\"ן. יהוה יהוה: \nליל ד' - יוד הי ויו הי, פנימית חסד אמא עילאה, גדלות ב' מצד אמא, בחכמה דז\"א, \nונכנס א\"פ וא\"מ דחלק נצח דחסד א', בספירת חסד דז\"א, והוד בגבורה, ויסוד בת\"ת, \nוהמלכות בנצח. ולנוקבא נכנס חלק נצח דגבורה א', בספירת חסד דנוקבא, והי\"מ נדחין \nלגבורה ות\"ת ונצח שלה, ומאיר יומא ד', בחי' מלכות של חסד שנכנסה בנצח דכורא, ליומא \nד' דנוקבא, בחי' מלכות דגבורה א' שנכנס בנצח שלה. אדם ד' () וד הי ואו ה' () עולה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אדם. ה' דאהיה א', נבלע בז\"א. ומאיר י' דאבגית\"ץ. במזמור יאר. בפסוק ח' דישמחו, \nויכוין לתקן מה שפגם בחסד דזו\"ן.יהוה יהוה: \nליל ה' - אלף למד הי יוד מם, חיצונית נצח יש\"ס ותבונה הנקרא קטנות ראשון דאו\"א, \nבחכמה דז\"א, ונכנס חלק ת\"ת דחסד א', בספירת חסד דז\"א, ונצח בגבורה, והוד בת\"ת, \nויסוד בנצח, והמלכות בהוד. ולנוקבא, נכנס חלק ת\"ת דגבורה א', בספירת חסד שלה, \nונה\"ים נדחין לגבורה תפארת נצח הוד שלה, ומאיר יומא ה' בחי' המלכות דחסד א', שנכנסה \nבהוד דכורא, ליומא ה' דנוקבא, בחי' מלכות דגבורה שנכנסה בהוד שלה. אדם ה' () () () \n() () () () () () יו\"ד ה\"י () עולה אדם. א' דאהי\"ה ב', נבלע בז\"א. ומאיר ת' של \nאבגית\"ץ. במזמור, פניו. בפסוק, ו' דוישמחו. ויכוין לתקן מה שפגם בספירת חסד דזו\"ן \nיהוה יהוה: \nליל ו' - יוד הי ויו הי, פנימית חסד דאבא עלאה, רשימו שלו מצד אבא גדלות ב', בחכמה \nדז\"א. ונכנס חלק גבורה דחסד א', בחסד דז\"א, והת\"ת בגבורה, והנצח בת\"ת, וההוד בנצח, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והיסוד בהוד, והמלכות ביסוד שלו. ולנוקבא, נכנס חלק הגבורה של גבורה א', בספירת חסד \nשלה, ות\"ת בגבורה, והנצח בת\"ת, וההוד בנצח, והיסוד בהוד, והמלכות ביסוד שלה, ומאיר \nיומא ו', בחי' מלכות דחסד א', שנכנס ביסוד ז\"א. ליומא ו' דנוקבא, בחי' מלכות דגבורה \nא', שנכנס ביסוד שלה. אדם ו' () () () () () או הי יו () עולה אדם. ה' דאהיה ב', \nנבלע בז\"א. ומאיר ץ' דאבגית\"ץ. במזמור, אתנו. בפסוק ו' דוירננו, ויכוין לתקן מה \nשפגם בחסד זו\"ן. יהוה יהוה: \nליל ז' - יוד הי ויו הי, פנימית חסד דאבא עלאה, עצמות דגדלות ב' דאבא, בחכמה דזעיר \nאנפין. ונכנס א\"פ וא\"מ, חלק חסד דחסד א', בחסד דז\"א. וגבורה בגבורה, ות\"ת בת\"ת, \nונצח בנצח, והוד בהוד, ויסוד ביסוד, ומלכות במלכות. וכן בנוקבא, נכנס חלק חסד \nדגבורה א', בחסד שלה, וגבורה בגבורה וכו', וכן כולם. ומאיר יומא ז' מלכות שבחסד, \nשנכנס במלכות דז\"א, ליומא ז' דנוקבא, בחי' א' דגבורה, שנכנס במלכות שלה. אדם ז' () \n", "en": ""}]}
