{"bookId": "kabala-1d43b74bb744", "part": "1", "torah": "42", "title": "פרי עץ חיים — שער הקריאת שמע - פרק כב:", "hebrewTitle": "שער הקריאת שמע - פרק כב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1d43b74bb744/1/42/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1d43b74bb744/1/42/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הקריאת שמע - פרק כב:\nסדר כוונה אחרת בענין רמ\"ח אברים, כנגד רמ\"ח תיבות דק\"ש. והוא סוד, יששכר חמור גרם. \nהנה כבר בארנו, כי הק\"ש דשחרית נכנסין המוחין של בחינת הו\"ק לבד, וכן בק\"ש דערבית. \nאמנם, פי' הוא, כי ו' פרקין התחתונים דנה\"י דבינה, נכנסים בו' ראשונים של ז\"א, \nונשארים ג' אחרונים דז\"א בלתי מוחין. ונשארין ג\"פ קדמאין דנה\"י דבינה, לעילא מז\"א, \nשלא נכנסו לתוכם. אמנם, החילוק שבין שחרית לערבית הוא בסוד העמידה, כי בברכת אבות \nדשחרית נכנסין כל הפרקין קדמאין, באופן שנכנסין כל המוחין דאו\"א, אך בערבית אינן \nנכנסין רק ו\"ק דאו\"א לבד, והפרקין קדמאין אינן נכנסין. באופן, כי הפרקין אמצעים אשר \nהיו ראוין להיות בחג\"ת דז\"א, הם עתה בכח\"ב שלו: \nוהנה בק\"ש דשחרית, במלת אחד, ששם אתה מכוין בד' של אחד להוריד ד' מוחין דז\"א כנודע, \nשהם עסמ\"ב גי' רל\"ב, ויש בהן י\"ו אותיות, כי דפ\"ד, הם י\"ו. והנה י\"ו ורל\"ב, גי' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "רמ\"ח, הרי אלו הם רמ\"ח הנכנסין. והנה כבר בארנו, כי כל אלו הו\"ק, הם מוחין דגדלות. \nאמנם, כשאלו נכנסין, הם מוצאים בז\"א המוחין דקטנות, שהם בחי' אלהים, וכמבואר אצלינו \nשהם מוחין דקטנות, הרי ג' מוחין בנה\"י אבא וג' מוחין בנה\"י אמא, הם ו\"פ אלהים, ואם \nתחבר ו' אלהים אלו עם רמ\"ח, יהיה רומ\"ח. וז\"ס ק\"ש, הנקרא רומ\"ח בינוקא פ' בלק \nובר\"מ, וז\"ס יששכר חמור גרם: \nאח\"כ כשתגיע לעזרת, שאתה אומר שירה חדשה, והנה שם היתה שירה היוצאת מן הגרון, ובמה \nשאנו אומרים ענו ואמרו, אז תכוין במלת גרון, כי תחלה היה לנו רומח, תוסיף עליו \nכללות הד' שמות, שהם ד' הויות הנ\"ל דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן, גי' גרו\"ן. וסוד הענין, כי \nתחלה היו יורדין המוחין בראש בק\"ש, ואח\"כ בשירה חדשה הם מתחילין להתפשט הטפה שלה עד \nהגרון, ועומדים שם במקום צר ומתערבים שם, ואז שם ניתוסף הארתן, בבחי' הד' כוללים, \nונעשים גרון: \nאחר כך באתה קדוש, בברכה זו כבר הודעתיך, כי עתה היא בבחינת חיבוק ימין ושמאל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואמצעי, והנה אח\"כ כשתגיע החיבוק של האמצעי, אז מתחילין המוחין לצאת מן הגרון לחוץ \nלמטה, וזה סוד, שאחר אתה קדוש אנו אומרים אתה חונן. פירוש, כי עתה כבר הדעת מתחיל \nלהתגלות ולצאת אל המרחב ואל הגלוי, ואז אנו שואלין אותו הדעת, וגם כבר אז ניתן בדעת \nלהנוקבא בקדושה כמ\"ש לקמן שער י\"ז בס\"ד, לכן אנו שואלין דעת: \nוגם ז\"ס, שמן ברכת אתה חונן מתחיל התיקון י\"ס דנוקבא כמבואר אצלינו, כי לפי שכבר \nהתחילו המוחין לירד ולצאת מהגרון, הנה אז מתחיל שם פרצוף הנוקבא במקום החזה, ואנו \nמתקנים אותה: \nונחזור לענין, כי ראוי לכוין באתה חונן, שיורדין המוחין ויוצאין מן הגרון, להתפשט \nבשאר הגוף, בהיות החסדים או הגבורות שעומדים ביסוד אמא במקום הגרון סתומים שם. לכן \nתכוין כי הלא סוד הגרון כבר בארנו, שהוא גימטריא ג\"פ אלהים, שהוא סוד המוחין דקטנות \nשהוא אלהים, ובחי' דגדלות הנק' הוי\"ה, ושניהם מתלבשים זה תוך זה, באותו מקום צר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מעבר הגרון, ונקרא מעבר יב\"ק, כי אלהים והוי\"ה גי' יב\"ק: \nוהנה הה\"ח או הה\"ג, הם עוברים דרך מעבר יב\"ק האמצעי, שהוא ביסוד קו האמצעי, וכל חסד \nאו גבורה הוא הוי\"ה א'. נמצא, כי ה\"ח הם ה' הויות גי' ק\"ל, וה\"ג גי' ק\"ל, לכן תכוין \nלהוריד אותן הק\"ל, דרך אותו מעבר יב\"ק, שיצאו חוץ לגרון ולמטה. והנה ק\"ל ויב\"ק, גי' \nגר\"ם, וז\"ס חמר גרם. ואני זוכר בודאי שהם ק\"ל דגבורות, שהם יוצאים לעשות דעת \nבנוקבא: \nהרי בארנו ג' כוונות רמ\"ח, רומח, גר\"ם, וכולם בשחרית. אמנם של ערבית הם משונים לטעם \nהנ\"ל, כי יש הפרש בין שחרית לערבית: \nוהנה הרמח, כשתכוין שהם ג' הויות ס\"ג מ\"ה ב\"ן, כולם בסוד ע\"ב, כיצד - ס\"ג וי' \nאותיות, ומ\"ה וכ\"ו, וב\"ן בסוד האחור, ע\"ב. הרי ג\"פ ע\"ב, גי' רי\"ו. וכשתחבר עמהם ל\"ב \nאלהים, הרי רמ\"ח, ואח\"כ עם ו' אלהים דמוחין דקטנות, הרי רומח: \nאח\"כ באתה קדוש, תכוין גרם כמו בשחרית, ק\"ל ויב\"ק. עוד יש הפרש אחר, והוא, כי הלא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בשחרית שכבר נכנסו בברכת אבות כל נה\"י דאו\"א, כווננו הגרם בגרון, לפי שמקום הגרם \nהוא יסוד אמא, בסוד העטרה שלה למטה, ושם הם בסוד יב\"ק. אך בערבית, שלא יש רק מוחין \nדו\"ק, נמצא כי זה העטרה של יסוד אמא, היא למעלה בכתר דז\"א. לכן תכוין שם גרם זה, כי \nשם ביסוד בהיותן שם למעלה, יוצאין ממנה ק\"ל גבורות, כנ\"ל. הרי בארנו הכוונה בק\"ש \nדערבית: \nוהנה גם בק\"ש של השכיבה קבלתי, ושכחתי מקצתה. אך בענין הגרון הנ\"ל, עתה הוא, תכוין \nכשתאמר רוממות אל בגרונם, ושם תכוין הגרון הנ\"ל. ונלע\"ד כפי הכתוב בקונטרס, כי אין \nלכוין במלת גרון בק\"ש דערבית, רק תמתין עד השכיבה, ושם תכוין אותו בפסוק רוממות אל \nבגרונם: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער הקריאת שמע - פרק כג:\nבפסוק ואהבת, תכוין לקיים מ\"ע אהבתך להקב\"ה. בשמע בפסוק ואהבת, תכוין שיש בהם ה' \nפסוקים מתחילים בו' ומסיימין בך', הרי ה\"פ כ\"ו שהוא ק\"ו ה' שמות דהויות: \nוצריך לכוין, כי הלא הדעת שבו החסדים וגבורות, הנקרא ב' עטרין שבדעת דז\"א, יש בו י' \nהויות, ה' מצד עטרא דחסדים, וה' מצד עטרא דגבורות, והם ה\"ח ה\"ג. וצריך לכוין כי בפ' \nזו מ\"ב תיבין, בסוד ראש (א) וצריך לכוין כי ה' הויות חסדים בראשו, ומשם מתפשט ה' \nדגבורות בראשו: \nהגהה (א) צמח: \nכי בז\"א יש הויה פשוטה בכתר, וי' אותיות במילוי בחכמה, וכ\"ח אותיות דמילוי המילוי \nבבינה, הרי מ\"ב בזעיר אנפין ברישא: \n(ב) צריך לשום ריוח בין הדבקים שהם ס', כנזכר בתקונים שהם ס' אתוון, בסוד הנה מטתו \nשלשלמה ששים גבורים סביב לה. וטעם לזה שמעתי ממורי זלה\"ה, כי קודם הנסירה היו זו\"נ \nדבוקים אב\"א, ועתה לצורך הזיווג יורדים ה\"ח וה\"ג לצורך נסירה, לכן מעכשיו שאנו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "רוצים לזווגם, צריך להפריד ביניהם, כדי שיהיו פב\"פ. לכן בק\"ש צריך להתחיל להפרידן, \nכדי שיהיו פב\"פ, כי הזיווג אינו יכול להיות בהיותן דבוקים אב\"א, לכן צריך לשום ריוח \nביניהן להפרידן, וזה צריך עתה, כי בעמידה אז כבר הם נפרדין לגמרי: \nהגהה (ב) צמח - שאלתי לה\"ה הרב ר' חיים כהן, מה הן ס' אותיות הדבוקים. ואמר לי בשם \nחכם אחד, כי בכל לבבך במ\"ק ו'. על לבבך ו'. בכל לבבכם במ\"ק ו'. עשב בשדך ד'. ואבדתם \nמהרה ח', על לבבכם ו'. הכנף פתיל י\" ו. אתכם מארץ ח'. הרי ס' במ\"ק, עיין בתיקונים. \nותמיה לי איך מונין מ\"ק, הא הזהיר ע\"ז האר\"י זלה\"ה כנודע. ואפשר לומר כפי שמ\"כ, כי \nלהקטין כמות הדינין מותר למנות במ\"ק, וכ\"כ בספר עץ חיים, ולפי\"ז אפשר לומר גם כן \nלהקטין דיני הק\"כ אלהים, וק\"ל כנ\"ל, ויש לדחוק ולומר שיש באלו תיבות ס' אותיות: \nכשתאמר ואהבת, תכוין להוריד ב' אורות לכתר דנוקבא כמבואר אצלינו, שהכתר שלה הם ב' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אורות לבד, והם גימטריא ואהבת. כי מכאן מתחיל כתר דנוקבא, וז\"ש ואהבת את, כי את היא \nנוקבא. ואהבתך את השכינה תלוי בה, בהשפעך אליה את הכתר שלה. ואני שמעתי למהר\"ם מינץ \nששמע ממורי זלה\"ה, שיכוין להוריד אליה ב' מוחין, כי אין לה רק ב'. אך הדעת נוטה למה \nשכתבתי אני, כי אין מלת אור שייך אלא בכתר, כי ג' פעמים אור הם כתר דדוכרא. ודנוקבא \nהם ב' לבד: \nכשתאמר אני ה' אשר הוצאתי אתכם, תכוין לקיים מצות עשה להאמין ולזכור יציאת מצרים \nביום ובלילה: \nמהחברים - ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך. יכוין, הם ב' לבבות לכלול ימין בשמאל, ב' \nזרועות, שהוא החסד בשמאל שהוא הגבורה. אח\"כ תכלול המלכות עמהם, בין זרועות, שמאלו \nתחת לראשי וימינו תחבקני, וזהו ובכל נפשך, שנק' נפש. אח\"כ תעלם ותכללם למעלה בחב\"ד, \nוזהו ובכל מאדך. ודברת בם - תכוין מ\"ב הנז' כנודע, והוא ברישא דז\"א בג\"ר שבו, וכן \nיש בפ' זו מ\"ב תיבין, ובפ' והיה ע\"ב תיבין, הם בג' אמצעים דז\"א, וזהו תכוין במלת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עש\"ב, והוא ע\"ב שמות, כי הם אותיות עב\"ש, כי ש' הוא ג' אבות, שהם אמצעים. ויש בהן \nע\"ב שמות, והוא עשב, ע\"ב שמות דויס\"ע ויב\"א וי\"ט, שהם נחלקים בג' אבות, כ\"ד כ\"ד \nכ\"ד, ג' פסוקים ויס\"ע ויבא ויט, עד ושמתם שהוא הטבור. ומן ושמתם עד על הארץ, יש נ' \nתיבין, נגד נש\"ב, מכנגד הטבור עד הירכיים. ובפ' ציצית יש ע\"ב תיבין, נגד נה\"י. \nופי', כמו שבזרועות יש בהם ג' פרקין ע\"ב ויס\"ע ויב\"א וי\"ט שעולין רי\"ו להחיות, כך \nכנגדן בשוקיים בנה\"י: \n \n", "en": ""}]}
