{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "13", "title": "ספר שערי אורה — קטע 13", "hebrewTitle": "קטע 13", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/13/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/13/", "segments": [{"index": 1, "he": "וזהו סוד ויח\"ל. וזהו שאמרו ז\"ל: מנין לגזר דין שהוא מתקרע, שנאמר מי כי\"י אלהינו \nבכל קראנו אליו (דברים ד, ח). וזהו סוד 'כי י\"י צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה מי \nישיבנה'. ופירוש הפסוק כך הוא: י\"י צבאות יעץ עם סנהדרי גדולה של מעלה לגזור דין \nולחתום, אבל הבינ\"ה, שהוא סוד התשובה, יכולה להפר, וזהו 'ומ\"י יפר'. 'וידו הנטויה', \nשהוא סוד הגבורה, 'מי' ישיבנה. כלומר, הבינה שעומדת למעלה ממנה יכולה להחזירה. \nובודאי 'י\"י צבאות יעץ ומי יפר', כי הוא הנקרא מקום הת\"ר נדרי\"ם, כי במקום 'מ\"י' \nהנדר תלוי. וזהו סוד 'את מ\"י נוע\"ץ ויבינה\"ו', בודאי עם 'מ\"י' נתיעץ הקדוש ברוך \nהוא, והאציל הבינה וברא את העולם, וזהו סוד 'ויבינהו', וזהו סוד מקום התשובה. \nולפיכך אף על פי שנחתם גזר דין למעלה יכולין ישראל לבטלו בכוח התשובה הנקרא מ\"י, \nוזהו 'ומ\"י יפר ומי ישיבנה', כי בודאי יכול 'מ\"י' להפר, בודאי יכול 'מ\"י' להשיב ידו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הנטויה. והטעם, כי ידו היא מקבלת שפע וכוח מן המידה הנקראת מ\"י, והסוד; שאו מרום \nעיניכם וראו מ\"י ברא אלה (ישעיהו מ, כו). 'מ\"י' בודאי ברא 'אלה', כי אלהים של מטה, \nהנקרא י\"ם, ברא עולם בכוח אלהים של מעלה שהוא סוד הבינה ונקרא מ\"י, ועל זה נאמר מ\"י \nברא אלה. ולפי שהצדיקים יודעים סוד 'מ\"י' יכולין לבטל גזרה. והבן בדבר הגדול הזה \nומראה הסוד שנאמר 'שוב מחרון אפך', כי מקום התשובה הוא 'מ\"י, והוא המושל על החרון \nוהאף, וכן הוא אומר: בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו. ולפיכך התבונן נפלאות \nשרמזו בספר יצירה, שהעצה נגמרת בכליות, וכן הוא אומרי לעומת העצ\"ה יסירנה, ואמרו \nז\"ל מקום שהעצה נגמרת. ולפיכך התבונן כי כל גזירה שגוזרין בבית דין של מעלה, \nמתחילין להתייעץ בבינ\"ה וגומרים העצה בנצ\"ח והו\"ד שהם סוד י\"י צבאות. ואף על פי \nשנגמרה גזירה, יכולה המידה הנקראת מ\"י, הנקראת תשובה, להפר ולבטל אותה גזרה, וכן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הוא אומר: י\"י צבאות יעץ ומ\"י יפר (ישעיהו יד, כז). והיודעים סודות הללו היו \nמתכוונים בתפילותיהם והיו מבטלים כל גזירות קשות ורעות, שהיו בידיהם מפתחות הקבלה \nוהיו נכנסין עד המקום הצריך להם: \nואחר שהודענוך זה, דע כי בהיכלי נצ\"ח והו\"ד, הנקראים י\"י צבאות, יש מלאך ממונה על \nכל פסקי דינים היוצאים מבית דין הגדול על כל בני העולם, ותחת ידו שני סופרים; וקודם \nשיצאו אותם פסקי דינים בעולם יש כוח ביד אותו ממונה לקרען או לתקן בהן, והכול כפי \nכוח תשובת אותו שנגזר עליו גזר דין. וכפי שיבוא הרחמים ממקום 'מ\"י', שהוא מפר ונקרא \nתשובה, כך גומר זה הממונה באותו גזר דין בין לקרעו, בין לתקן בו דבר. ודע כי \nבהיכלות הללו יש ממונה אחד תחת יד השם יתברך שיש תחת ידו גנזים ואוצרות, וממונים \nלקבל כל הנשמות מכל אותם שהן הרוגי בית דין, וכן הרוגי מלכות ושאר הרוגי גויים, \nבמקומות אלו הן גנוזים ושמורים. ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים הנקראים כוס \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תנחומים, שמהן משלח ה' נחמה לכל האבלים ובעלי צער ולכל הראויים לנחמה. ויש בהן \nגנזים הנקראים כוס התרעלה, שבהן מתנקם י\"י יתברך מאותן שאינן הגונים וראוים לפניו. \nובמקומות של היכלות הללו יש גנזים שבהן כמה מיני מלבושים יקרים שבהן מתלבשות הנשמות \nהטהורות כשנכנסות להקביל פני י\"י יתברך; כל נשמה ונשמה כפי המלבוש הראוי לה כך היא \nמתלבשת בהיכלות הללו להקביל פני י\"י יתברך. ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים שמהן \nיונקים כל בעלי חכמה להיכנס ולהשיג פנימיות וסתרים עליונים ומראות וחזיונות \nוחלומות. ודניאל איש חמודות באותן הגנזים נקשר, ועל זה נאמר: \nודניאל הבין בכל חזיון וחלומות (דניאל א, יז). ובאלו ההיכלות היה מסתכל במראות \nואספקלריאות, ומהן השיג והבין כל אותן העניינים הגדולים והפתרונים וכל אותן המראות \nשהשיג המפורשים בדניאל. וכמה עניינים גדולים ונוראים יש בגנזים של היכלות נצח והוד \nשעדיין נעוררך עליהן בעזרת השם: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ודע כי יהוה צבאות, שהוא עמוד הימין, הוא הנקרא נצח בפסוק לך י\"י הגדולה והגבורה \nוהתפארת והנצ\"ח וההוד (דבה\"א כט, יא) שהוא הנצח שמעמיד חסדו לישראל, כאומרו: האפס \nלנצח חסדו (תהלים עז, ט). וזהו מקום שגוזר גזירות טובות על ישראל בהידבקו בכתר \nעליון, ואינו חוזר בו לעולם, וזהו סוד שנאמר: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם \n(שמואל א, טו, כם). ולפי שצריכין ישראל תמיד להידבק ולהתחזק במידת נצח שהוא סוד \nהימין שעומדת להכריע את השמאל, ונקראת נצח לפי שהיא מנצחת מלחמות ישראל, לפיכך \nהוצרך דוד המלך עליו השלום לומר בספר תהילות 'למנצ\"ח מזמור לדוד'. בכל מקום שהוא \nמזכיר 'למנצח' הוא כנגד מידת נצ\"ח, ובכל מקום שהוא מזכיר 'הודו לי\"י כי טוב' הוא \nכנגד מידת הו\"ד, וסימן שבהם הנצ\"ח וההו\"ד. וצריך אני לעוררך על עניין גדול ועמוק: \nדע כי שלושת נרות יאירו מלוב\"ן ההשגחה הנקראת עין הרחמים, ונקראין חס\"ד נצ\"ח \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ותפאר\"ת וכשאלו שלוש נרות מאירין ומסתכלין בספירות, אז כל העולם בשמחה ובצהלה \nובשלמות ואין צרה ואין פגע רע, כי עין הטובה משגחת על כל היצורים וכל העולמות כולן \nעומדין במלוי ובשלמות. ולפעמים שהמידה הנקראת נצ\"ח, ונקראת י\"י צבאות, כשהיא עומדת \nבמקומה למטה אפשר לגזור דין לטובה, ולפעמים מתהפכת לעונש, הכול לפי המעשה. אבל אם \nעלתה מידת נצ\"ח דרך הצינורות ונדבקה בנצ\"ח העליון אשר בעין הרחמים ובנצה הרצון בראש \nהכת\"רי וגזרה גזירות טובות על ישראל, אף על פי שאחר כך חטאו ישראל ואינן ראויים \nלאותה הטובה, אינה חוזרת בה. והטעם לפי שכבר עלתה מידת הנצ\"ח למקום שאינו נקרא אדם, \nוהוא המקום הנקרא כת\"ר \", וזהו סוד 'וגם נצ\"ח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא \nלהנחם'. הטעם, שהרי המידה הזאת עומדת במקום שאינו נכלל בכלל אדם, ולפיכך 'כי לא אדם \nהוא'. אבל אם מידת נצח עומדת למטה בעיקרי תפארת, אפשר להינחם, שהרי במקום הנקרא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "'דמות כמראה אדם עליו מלמעלה' (יחזקאל א) הדבר עומד, אבל במקום הכתר, 'כי לא אדם \nהוא להנחם'. ולפי דרך זה התבונן כי הנצ\"ח עומד להיטיב ולעשות חסד עם ישראל. ולפי \nדרך זה התבונן, בכל מקום שתמצא לשון נצח כתוב בו, הוא המנצח אויבי ישראל והוא עומד \nלימין להיטיב לישראל, וכן הוא אומר: נעימות בימינך נצ\"ח (תהלים טז, יא), ואומר: וגם \nנצ\"ח ישראל (שמואל, טו, כט): \nודע כי כ\"ד בתי דינים יש למעלה בסוד השם הנקרא נצ\"ח, וכולן נקראים נצחים' והם \nהמהפכים בזכות ישראל ומנצחים כל העומדים לצד שמאל וכל המקטריגין. ולפיכך אמר הכתוב, \nכנגד הצר המקטרג של אדום: מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה (ישעיהו לד, י). \nכלומר, כל עת שבתידינים של נצ\"ח נצחי\"ם בקיומם ומעלתם, אין לצד המקטרג שום סיוע בכל \nצד קיום אלא חרבן: \nודע כי לנגד המידה הזאת הנקראת נצ\"ח, ונקראת יהו\"ה צבאות, עשה שלמה המלך העמוד \nהימיני וקרא שמו יכין. והיודע סוד שני העמודים, שהם יכי\"ן ובוע\"ז, ידע היאך פורחות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הנשמות והרוחות והנפשות, על ידי אל ת\"י אדנ\"י, בשפע אלו שני עמודים. וכן הוא אומר: \nעמודים שנים והגולות והכותרות על ראש העמודים שתים והשבכו\"ת שתים לכסות את שתי \nגולות הכותרות אשר על ראש העמודים (דבה\"ב ד, יב). והנני רומז. עמודים שנים, אלו הן \nנצ\"ח והו\"ד; והגולות והכותרות על ראש העמודים שתים, אלו הן גדול\"ה גבור\"ה; והשבכות \nשתים לכסות את שתי גולות הכותרות, אלו הן חכמ\"ה ובינ\"ה. ודע כי על ידי אלו שני \nהעמודים, ועל ידי אל ח\"י, הנשמות והרוחות והנפשות פורחות בסוד המשכתן ובצינורותן. \nובעמוד זה הנקרא יכי\"ן תיבנה ותכונן עיר ציון וירושלים, וסימן: תכי\"ן בטובת\"ך לענ\"י \nאלהי\"ם (תהלים סח, יא). אם תבין שלוש מילות, שהם 'תכי\"ן בטובת\"ך לענ\"י, תדע היאך \nי\"י צבאות מכין ומשלח הטובה במידת אל ח\"י, להריק כל השפע והברכה במידת אדנ\"י שהיא \nריקנית כמו העני שאין לו כלום, וסימן: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "היבשה (בראשית א, ט). ודע והתבונן כי תכונת כל הצורות והגולמים, ממקום זה מקבלים \nצור\"ה ותבני\"ת, בהידבק האצילות בשם אדנ\"י. וכל האברים אשר באדם - ממקום זה מקבלין \nצורת תכונת\"ם, והסוד: הוא עשך ויכוננ\"ך (דברים לב, ו). ואחרי שהודענוך זה בשם הנקרא \nי\"י צבאות, הסתכל בשאר ענייניו וסודותיו וסתריו שכבר רמזנו אותם בשער זה, תמצא כמה \nמפתחות וכמה עניינים פנימיים עליונים שאין ראוי לאומרן בפירוש אלא ברמז, ו'כבוד \nאלהים הסתר דב\"ר' (משלי כה, ב) ואומר: סוד י\"י ליריאיו ובריתו להודיעם (תהלים כה, \nיד): \nואחר שהודענוך כללים אלו במידת י\"י צבאות, ראוי לנו לבאר עכשיו סוד החתימה על דרך \nהקדושה, בסוד 'קדוש קדוש קדוש י\"י צבאות מלא כל הארץ כבודו'. הנה אמר הנביא עליו \nהשלום: ואראה את אדני יושב על כסא רם ונשא (ישעיהו ו, א), הנה באמת כי השם הנקרא \nאדנ\"י, שהוא סוד הספירה האחרונה, הוא יושב על כיסא וארבע חיות הקודש נושאות אותו. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "'שרפים עומדים ממעל לו', כלומר לשם אדנ\"י, שהם שני שרפים בעלי שש כנפים המשמשים \nלי\"י צבאות שהוא סוד ג' ספירות תחתונות של ו' של שם יהו\"ה, כמו שכבר כתבנו למעלה, \nומכוח ו' יבא להם שש כנפים. 'וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש': קדוש ראשון הוא \nסוד המשכת אצילות הקודש מן הכתר עליון עד ספירת גדולה; קדוש שני, סוד המשכת אצילות \nהקודש מן החכמה עד ספירת גבורה; קדוש שלישי הוא המשכת אצילות הקודש מן הבינ\"ה ועד \nספירת תפאר\"ת. הרי לך שש ספירות אמורות, שלוש כנגד שלוש, שלוש משפיעות הקדושה על \nשלוש. מה כתיב בתריה? יהו\"ה צבאות, הרי שלוש ספירות שלמטה מהם אמורות, שהם נצ\"ח \nוהו\"ד יסו\"ד; יבא להן השפע מאת גדול\"ה גבור\"ה תפאר\"ת, מאת כת\"ר חכמ\"ה בינ\"ה. הרי \nתשע ספירות נאמרות. ובמה הן מריקות ברכותיהן ומשפיעות כוחותיהן? בספירה העשירית, \nהנקראת אדנ\"י, הנקרא ארץ. וזהו סוד שאמר בסוף הפסוק מלא כל הארץ כבודו' (ישעיהו ו, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד). הנה הודענוך בסוד זה הפסוק בעניין הקדושה התאחדות עשרת הספירות ודרך אצילות \nהשפע משלוש עליונות שהן כת\"ר חכמ\"ה בינ\"ה, לשלוש אמצעיות שהן גדול\"ה גבור\"ה תפאר\"ת, \nלשלוש תחתונות שהן נצ\"ח והו\"ד יסו\"ד. והנה כל שפע אלו תשע ספירות מריק בספירה \nעשירית שהיא אדנ\"י ונקראת אר\"ץ, וזהו שאמר 'מלא כל הארץ כבודו'. ודע והאמן כי העונה \nקדושה ומכוון בדרך זה בייחוד הי' ספירות, חלקו לחיים ואמרי פיו לרצון והוא בן העולם \nהבא. ועניין שנתייחדה הקדושה בפסוק זה כסדר זה, זהו פירושו: קדוש, כתר, קדוש שני, \nחכמ\"ה, קדוש שלישי, בינ\"ה. מה כתיב בתריה? צבאות. וסוד צבאו\"ת כולל נצ\"ח הו\"ד \nיסו\"ד. מה כתיב בתריה? מלא כל הארץ כבודו, שהוא סוד הספירה העשירית הנקראת אדנ\"י, \nשהיא ארץ החיים, שהיא אור החיים. וכן הוא אומר: אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים \nקטז, ז). ופסוק אחר אומר: להתהלך לפני אלהים באור החיים (שם נו, יד). ופירוש שני \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הפסוקים הללו: \n'והארץ האירה מכבודו'. וכן הוא אומר קדוש קדוש קדוש יהו\"ה צבאות מלא כל הארץ כבודו. \nוכמדומה לנו כי די שרמזנו לך עכשיו בעניין זה, והשם ברחמיו יורנו דרך האמת אמן: \n \nהשער החמישי - הספירה השישית:\nשמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי \n(תהלים לט, יג): \nהשם החמישי משמות הקודש על דרך המעלות הוא השם הנקרא יהו\"ה יתברך. דע והאמן כי שם \nיהו\"ה הוא העמוד שכל הספירות עליונות ותחתונות נתאחזות בו, מתאחדות בו מלמטה למעלה \nובו הם נשפעות מלמעלה למטה. וזהו השם העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות הקודש הם \nכדמיון ענפי האילן, וכולם מתאהדים בו למעלה ולמטה ולשאר כל הצדדים, והוא המייחד כל \nהספירות באותיותיו. וכן כל הנבראים כולם קיימים, וכל המרכבה שבעולם, עליונות \nותמתונות, בו נסמכות ואליו צופות, וכל סדרי עולם ויסודותיו ובנייניו עליו תלויים. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ואין דבר בכל העולמות כולם שאינו תלוי ומשוכלל בשם יהו\"ה יתברך. וקודם שנכנס \nבביאורו, יש לנו להודיעך עיקר שבו תמצא נחת ומרגוע לכמה עניינים: \nדע כי השם הנכבד והנורא הזה שהוא יהו\"ה יתברך, תמצאהו בתורה בכמה עניינים ובכמה \nשימושים. דע כי לפעמים תמצאהו בפני עצמו ברוב התורה, כאמרו וידבר יהו\"ה, ויאמר \nיהו\"ה, ושאר כמה עניינים כאלו. ולפעמים תמצאהו שמתחבר לו שם אחר משמות הקודש, כאמרו \nאחר מעשה בראשית; אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות י\"י אלהים ארץ ושמים \n(בראשית ב, ד). ולא תמצא בכל מעשה בראשית כי אם שם אלהים לבד, וכשהתחיל לדבר \nבשלימות הבריאה, בפרשת 'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם', התחיל להזכיר יהו\"ה אלהים. \nוצריכים אנו להודיעך טעם זה. דע כי בהיות יהו\"ה יתברך משוכלל ומעוטר ומלא כל המידות \nובו מתאחדות כל הספירות, ובו נשלמים ונגמרים כל הדברים וכל הנבראים, כמו שהודענוך, \nלא הוצרך להזכירו במעשה בראשית לפי שעדיין לא היה העולם וברואיו בשלימות ובגמר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מעשה, ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדברים היו נעשים ובאים. וכשנגמרה בריאת \nהעולם, ונשתכללו כל הדברים ונגמרו כל הדברים בשלימות ובתיקון שלם, אוי הזכיר יהוה \nאלהים שהם שני השמות מתאחדים זה עם זה. כי אלהים פעמים הרבה מתלבש בשם אדנ\"י, ואז \nנקרא אדנ\"י אלהים כמו שהודענוך. ובהתאחד יהו\"ה אדנ\"י, שהוא סוד יהו\"ה אלהים, אזי כל \nהדברים בשלימות גמורה. ואף על פי שיש אלהים שהוא סוד מידת הגבורה והדין, כמו שאמרנו \nוכמו שאמרו ז\"ל: התחיל לבנות עולמו במידת הדין, שנאמר בראשית ברא אלהים (בראשית א, \nא) ראה שאינו מתקיים עמד ושתף עמו מידת רחמים, שנאמר ביום עשות יהו\"ה אלהים ארץ \nושמים (שם ב, ד) ואמת הדבר ויציב ונכון, אבל בוא וראה עניינים גדולים ונפלאים. הנה \nאמר הכתוב: שאו מרום עיניכם וראו מ\"י ברא אלה (ישעיהו מ, כו), בוודאי הדבר הנקרא \n'מ\"י' ברא 'אלה', שהוא סוד יום אחד שהוא סוד הבינה, וממנו עד יום השבת ששת ימים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שבהם נעשו שמים וארץ וכל שאר הנבראים. ובאמת כי מילת 'מ\"י' למעלה ומילת 'י\"ם' למטה, \nומילת מ\"י בראה, היא תחלת התלבשות שם אלהים בסוד השם הנקרא יהו\"ה, כי היא נכתבת \nבמילת יהוה ונקראת בניקוד אלהים בסוד יהו\"ה, ושתיהן סוד 'מ\"י', וסודם: כ\"ל הנחלים \nהולכים אל הים (קהלת א, ז)?. ומן המידה הזאת הנקראת מ\"י, והיא סוד התלבשות אלהים \nבשם יהו\"ה, ממנה ירשה מידת הגבורה הדין והפחד, ונקראת מידת הגבורה אלהים ממש. ובשתי \nאלו המידות ירשה המידה הנקראת אדנ\"י שם אלהים, ונתלבשה מלבושיה, ואז נברא העולם \nבסוד יהו\"ה אדנ\"י. ואם תבין עיקר זה תמצא שם יהו\"ה אלהים שניהם בסוד יהו\"ה: \nבצורת אותיותיו, יהו\"ה, בצורת נקודות, אלהים. נמצא שם זה מעיד סוד יהו\"ה אלהים, שם \nמלא. והסוד יהו\"ה הוא האלהים (מלכים, יח, לט) באמת: \n'יהו\"ה' בצורת האותיות, 'הוא האלהים' בצורת הניקוד. ולפי שבאמר בפסוק 'יהו\"ה הוא \nהאלהים' שתי פעמים, כנגד צדק עליון וצדק תחתון. והסוד: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו\"ה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד \n(דברים ד, לט). 'בשמים ממעל' זה צדק עליון, 'ועל הארץ מתחת' זה צדק תחתון. ואם כן \nהכול רמוז בסוד יהו\"ה אדנ\"י. נמצאת למד כי מידת אדנ\"י בבריאת עולם לבשה מידת מ\"י, \nשהוא סוד הבינה, שהיא יהו\"ה בכתיבה ובניקוד, ונברא העולם. והנה מידת הצדק העליון \nהנקרא בינ\"ה, ומידת הגבורה ושאר הספירות השפיעו כחותם בשם אדנ\"י, ונתלבשה משם אלהים \nוברא את העולם, הדא הוא דכתיב: בראשית ברא אלהים. ולפי ששם אלהים לפעמים הוא חסר \nולפעמים מלא, הוצרך להזכירו בבריאת העולם, בעוד שלא היה העולם במלואו ולא נגמרה כל \nצורת בריותיו, אבל כשנגמרה בריאת העולם נזכר שם יהו\"ה אלהים. אלהים בעוד שלא נגמרו \nכל הצורות, יהו\"ה, בגמר כל הצורות. לפי שהשם הנקרא אלהים איננו מלא ושלם כי אם בשם \nיהו\"ה, והסוד: או מי ישום אלם... הלא אנכי יהו\"ה (שמות ד, יא), הוא סוד אלהים; \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כשתסיר משם אלהים שתי אותיות של שם יהו\"ה שהם י\"ה נשאר אלם בסוד אלהים, אלם י\"ה. \nולפיכך נברא העולם בשם אלהים, וכשנשתכללו כל הדברים וכל היצורים כולם והיה העולם \nבמלואו, הוצרך להזכיר יהו\"ה אלהים. וזהו שאמרו ז\"ל: הזכיר שם מלא על עולם מלא \nולפיכך כשנגמרו מעשה בראשית התחיל להזכיר יהו\"ה אלהים על מלואו של עולם: \nודע והאמן כי סוד הייחוד כולו הוא סוד יהו\"ה אלהים, וסימן: שמע ישראל יהו\"ה אלהינו \nיהוה אחד (דברים ו, ד). ולפיכך יש לך להבין בכל מקום שתמצא בתורה יהו\"ה אלהים שהוא \nשם מלא, וכל הדברים הנמצאים באותה פרשה שמזכיר בה יהו\"ה אלהים הם נעשים בכל המידות \nהנגמרות במידת הדין ובמידת הרחמים, כמו שתמצא בבריאת אדם הראשון ובדינו ובגירושיו \nובכל אותן העניינים. ותמצא שבאו כולן במידת הדין ובמידת הרחמים, והכול בשלימות \nגמורה ברחמים ודין, הכול כפי הראוי בדין אמת. ולפי עיקר זה אמרה תורה; הצור תמים \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פעלו (שם לב, ד) ופירוש הפסוק כך הוא: הצור הגוזר הדין, בחזקה אינו עושה, באכזריות \nאינו גוזר את הדין, אלא תמים פעלו, אלא הדין שגזר, קודם לכן נתייעץ בשתי המידות חסד \n", "en": ""}]}
