{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "15", "title": "ספר שערי אורה — קטע 15", "hebrewTitle": "קטע 15", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/15/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/15/", "segments": [{"index": 1, "he": "קוצו של יו\"ד של שם המיוחד, שהוא רומו למציאות עליון מאין גבול ושיעור. ומסוד קוצו \nשל י' יצאה אות י' שהיא נקראת חכמ\"ה, רצו\"ן באין גבול, וזהו סוד והחכמה מאין תמצא \n(איוב כח, יב). וסוד החכמה היא ספירה שנייה, ו'ין' הוא סוד ספירה ראשונה. ושתי אלו \nהספירות כלולות בסוד י' בקוצו ובצורתו. נמצאת למד כי אות י' של שם המיוחד כוללת שני \nשמות משמות הקודש, והם שתי ספירות העליונות הנקרא אהי\"ה י\"הי אהי\"ה, סוד קוצו של \nי', י\"ה, צורת האות: \nסיד אות שנייה מאותיות השם שהיא ה', היא רמז לבינה אשר היא סוד קשר ט' ספירות וקשר \nי' הספירות: היא קושרת ג' ספירות עליונות, שהם כתר חכמ\"ה בינה, עם גדולה גבורה \nתפארת נצח הוד יסוד, וגם העשירית שהיא מלכו\"ת בהיותה נקשרת עם יסוד. נמצאת בינה \nקושרת ו' ספירות, שהן שבע עם ספירת מלכות, עם ג' ספירות עליונות. וזו היא אות ה', \nשזו היא אות שנייה של שם יהו\"ה יתברך, שהיא סוד הבינה. ושמה המיוחד לה בתורה הוא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יהו\"ה שצורת האותיות הן אותיות יהו\"ה וניקוד אותיות הוא ניקוד אלהים, כי מידת \nהגבורה הנקרא אלהים היא מושכת מן הבינה. ולפיכך בכל מקום שאתה מוצא בתורה יהו\"ה \nאדני כגון: יהו\"ה אדני חילי (חבקוק ג, ט), או אדני יהו\"ה כגון: ויאמר אברם אדני \nיהו\"ה מה תתן לי (בראשית טו, ב) - יהו\"ה העומד בפסוקים אלו וכיוצא בהם הוא סוד \nהבינה, שהיא רחמים ודין וממנה יימשכו כוחות הדין. לפיכך נקראת שמה יהו\"ה, שהרי זה \nהשם צורת אותיותיו רחמים וצורת ניקודו דין. לפיכך דע כי התחלת הדין בספירות הוא סוד \nבינה מהמשכת החכמה, ומן הבינה שואבת כוח הדין הגבורה. נמצאת למד כי סוד אות שנייה \nשל שם, שהוא סוד אות ה', הוא סוד בינה והוא סוד השם הנכתב יהו\"ה באותיות ונקרא \nאלהים בניקודו, בסוד יהו\"ה שהוא סוד יהושה אלהים. ולפעמים נקראת הבינה בשם יה, לפי \nששתי אותיות יה הם סוד שלוש ספירות עליונות: קוצו של י', סוד אהי\"ה, י, ממש חכמ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנקראת יה על סוד אות היו\"ד הראשונה של שם, ה' של שם יה הוא סוד הבינה שנקראת יה על \nסוד הה\"א. הרי לך מפורש כי שתי אותיות ראשונות של שם, שהם סוד יה, כוללות ג' שמות \nמשמות הקודש ואלו הם: אהי\"ה, י\"ה, יהו\"ה. ועתה התבונן הדבר והתכוון בכל אות ואות \nמאותיות השם שתדע לכוון ולייחד כל שמותיו יתברך בסוד השם הנכבד והנורא יהו\"ה יתברך: \n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "סוד אות שלישית מאותיות השם היא רמז לו' ספירות למטה מן הג' ספירות העליונות, והיא \nאות ו'. והיא סוד קשר כל הספירות העליונות והתחתונות, והיא עולה עד הכתר ויורדת עד \nהמלכות ומתיימת כל הספירות, וכולן מתאחדות בה, מהן למעלה והן למטה, מהן לימין ומהן \nלשמאל, והיא הנקראת קו האמצעי. וסוד האות הזה שהיא אות שלישית של שם שנקראת ו', היא \nכוללת ו' שמות כנגד ו' ספירות שהם: אעל כנגד גדולה, אלהים כנגד גבורה, יהו\"ה כנגד \nתפארת, יהו\"ה צבאות כנגד נצח, אלהים צבאות כנגד הו\"ד, אל ח\"י כנגד יסוד. נמצאת למד \nכי סודו של ו' של שם הוא כלל שישה שמות משמותיו של שם יתברך. ולפי שתמצא שם א\"ל \nשהוא גם כן שם הכת\"ר, והוא שם הגדולה, תמצא שם אחר לנגד מידת גדול\"ה ונקרא אלו\"ה, \nשהיא סוד הגדולה הנקרא ימי\"ן, וכן הוא אומר: אלו\"ה מתימן יבא, וקדוש מהר פארן סלד \n(חבקוק ג, ג). ובעזרת האל, במילת א\"ל נבאר סוד אלו\"ה וסוד אלהים, ותמצא נפלאות תמים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דעות בסוד שלושת שמות בלשון אלהות, שהם א\"ל אלהי\"ם אלו\"ה. ותמצא: א\"ל, סוד שם \nהחס\"ד; אלהים, מידת הדין, עם חצי שם יהו\"ה שהוא שם י\"ה; אלו\"ה, עם חצי שם יהו\"ה \nשהוא ו\"ה. ותראה גדולות ונפלאות במזמור הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו \n(תהלים קנ, א), ותמצא בראש המזמור כולל סוד א\"ל אלהי\"ם אלו\"ה, ו'הללו' עם כולן: \nהללויה, חצי השם המיוחד; הללו אל בקדשו, סוד אל עולה לכאן ולכאן, כמו שתראה עתה; \nהללוהו ברקיע עוזו, חצי השם האחרון, ו\"ה יתברך. נמצא אל באמצע, י\"ה מכאן, ו\"ה מכאן. \nפעמים אל עם י\"ה והוא סוד אלהים, ולפעמים אל עם ו\"ה והוא סוד אלוה, ופעמים אל בפני \nעצמו. ושלושתן כלולים בראש מזמור זה: \nהללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו. וסוד מזמור זה, שאמר מכאן ואילך 'הללוהו', \nועוד תראה נפלאות בו. נמצאת למד: אל, אלהים, אלוה, כולם מתלבשים בשם המיוחד. \nולפעמים תמצא אל\"ה בלי וא\"ו, כאמרו: יזבחו לשדים לא אלה (דברים לב, יז), ועוד תראה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בו נפלאות בעזרת השם. נמצאת למד כי בסוד ו', שהיא אות ג' מאותיות השם, כלולים אלו \nהשמות: אל, אלהים, אלו\"ה, אל\"ה, יהו\"ה, יהו\"ה צבאות, אלהים צבאות, אל חי. ועכשיו \nהתבונן בגדולת השם הקדוש שהוא יסוד ושורש לכל השמות, וכל שכן לשאר כל הלשונות, \nהכינויים על הכינויים, וכל שכן לשאר כל כינויי הכינויין, וכל שכן לשאר משפחות האדמה \nהנשואות על הלשונות: \nסוד אות רביעית של שם יתברך הוא סוד אות ה' האחרונה, שהיא סוד המלכות, שהיא סוד \nהשלטנות, שהיא סוד השכינה, שהיא סוד חכמה אחרונה, שהיא סוד השם הנקרא אדנ\"י. כי השם \nהזה, כמו שהודענוך, הוא סוד שלימות הייחוד. והיא אבן ישראל המושכת להם כל מיני \nמעדנים וטובה וגדולה והצלה וגאולה, והיא הדרה עם ישראל תמיד ואפילו בגלותם, כאמרו: \nועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח). ולמעלה ממנה, לסוף שמונה ספירות, יש אבן \nאחרת יקרה מפנינים והיא המקפת הסובבת על שבע ספירות שלמטה ממנה. ולפיכך נקראת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "'סוחרת', מלשון הקפה סביב, כי תרגום סביב - סחור סחור. ולפי שהאבן הזאת, היא הספירה \nהשמינית הנקראת בינ\"ה, יושבת למעלה למעלה והיא סובבת ומקפת על הכול, נקראת סוחרת. \nוהאבן השנית התחתונה, שהיא סוד השכינ\"ה הדרה עם ישראל תמיד, היא נקראת ד\"ר, והיא \nדירה נאה. ולפיכך שתי אבנים הללו, עליונה ותחתונה, נקראות ד\"ר וסוחר\"ת. העליונה, \nסוחרת, לפי שהיא מקפת על ז' ספירות; והתחתונה, ד\"ר, לפי שהיא דרה עם ישראל תמיד. \nועל זה היו שתי אבני האפוד אבני וכרון לבני ישראל, וזהו: ולקחת את שתי אבני שהם \nופתחת עליהם שמות בני ישראל (שם כח, ט). שישה משמותם על האב\"ן האחת ואת שמות הששה \nהנותרים על האב\"ן השנית כתולדותם. שישה משמותם הזוכים לכבד השכינה בעולם הזה, שהיא \nד\"ר; והזוכים לכבד השכינה שהיא סוד ד\"ר, יזכו לכבד האבן השנית השלמה הנקראת סוחר\"ת, \nשהיא סוד העולם הבא. כתולדותם, כפי התולדות שיולידו, אם מעשים טובים אם מעשים רעים, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אם טוב ואם רע, אם מעט ואם הרבה, והתולדות הם מעשי האדם. ולפי שאלו שתי המידות \nנקראות שתי אבנים בהשואה, גם כן הן סוד שתי ההי\"ן של שם יהו\"ה יתברך. האבן הנקראת \nסוחר\"ת, סוד ה' ראשונה של שם יהו\"ה יתברך, והאבן הנקראת ד\"ר היא סוד ה\"א אחרונה של \nשם יהו\"ה יתברך. ולפיכך נקראות שתי אלו המידות בשם אמד פעמים הרבה: ה' ראשונה של שם \nשהיא סוד האבן הנקראת סוחר\"ת, נקראת צדק עליון ה' אחרונה של שם שהיא סוד האבן \nהנקראת ד\"ר, נקראת צדק תחתון, ועליהם אמרה תורה: צדק צדק תרדוף (דברים טז, כ). \nכלומר, הוי רודף צד\"ק שהוא סוד שכינה, כדי שתזכה לצדק עליון שהוא סוד חיי העולם \nהבא, והסוד: רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד (משלי כא, כא), יגם אלו ב' המידות \nנקראות אלהים. ה' ראשונה של שם, שהיא העליונה, נכתבת יהו\"ה ונקראת אלהים בסוד \nיהו\"ה. ה' אחרונה של שם נכתבת אלהים ונקראת אלהים. ועל שתיהם אמרה תורה: יהו\"ה הוא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "האלהים, יהו\"ה הוא האלהים, שתי פעמים, ראשון כנגד ה' ראשונה, ואחרון נגד ה' אחרונה. \nומימן שתי אלו הההיאן: 'אדנ\"י יהו\"ה חילי', או 'אדני יהו\"ה מה תתן לי', ובכל מקום \nשנזכר בתורה כגון אדנ\"י יהו\"ה, וכמו שכתוב 'אדנ\"י יהו\"ה במה אדע כי אירשנה'. נמצאת \nלמד כי סוד אות רביעית של שם, שהיא אות ה\"א, היא הכוללת כל הספירות של מעלה הימנה. \nונקראת אות ה', שהיא אחרונה של שם, בשם אדנ\"י לפי שהיא אדון כל הארץ: \nואחר שהודענוך כל אלו העיקרים הגדולים, התבונן ודע כי השם הגדול הנכבד והנורא, שהוא \nיהו\"ה יתברך, הוא השם הכולל כל השמות כולן בכל שמות הקודש הנזכרים בתורה, ואין לך \nשם מכל שמות הקדושים שאינו כלול בשם יהו\"ה יתברך. ואחר שידעת הדבר הגדול הזה, יש לך \nלהבין כמה אתה צריך להתבונן ולהיזהר בעת שאתה מזכירו, שתדע כי בעת שאתה מזכירו אתה \nנושא על פיך כל שמותיו הקדושים וכאילו אתה סובל על פיך ועל לשונך השם יתברך וכל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שמותיו הקדושים והעולם ומלואו. וכשתדע זה, תבין סוד: לא תשא את שם יהו\"ה אלהיך לשוא \n(שמות כ, ז). כי היאך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת על לשונה י\"י הגדול יתברך שכל \nצבאות מעלה ומטה נשואים בו, וכל שכן לעשותו גרזן לחתוך כשאתה מזכיר ה' יתברך, ראוי \nלו לשבחו ולרוממו, שם יהו\"ה אקרא הבו גודל לאלהינו (דברים לב, ג). שתדע לך כי בשעה \nשאדם מזכיר יהו\"ה יתברך ומניע אותיותיו בתנועת הלשון, אז הוא מרעיש את העולמות \nלמעלה למעלה ומתקוממים כל צבאות מלאכי מעלה ושואלים אלו לאלו ואומרים: למה העולם \nמרעיש? ואומרים: לפי שפלוני הרשע מזכיר את השם המפורש והניעו בשפתיו, וכפי התנועה \nשהניע אותו כך מתנועעים כל השמות והכנויין התלויים עליו, ולפיכך נתרעשו שמים וארץ. \nואז אומרים: מי הוא זה הרשע שהרעיש את העולם בזכרו את השם הגדול לריק? הלא הוא זה \nהרשע שעבר עבירה פלונית ביום פלוני, וחטא כך וכך ביום פלוני, ואז הוא סיבה להזכיר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כל עוונותיו כולן. תדע לך, כמו שתראה אילן כשאתה מניע הנוף האמצעי הלא יתרעשו כל \nהענפים וכל העלין אשר באילן, כך כשאדם מזכיר יהו\"ה יתברך יתרעשו כל צבאות מעלה \nומטה, לפי שכולן תלויין עליו. וכל זה שלא במקדש, אבל כהן גדול היה מזכירו בבית \nהמקדש ואז היו כל צבאות עולם שמחים ומקבלים שפע, לפי שהיה מסדר הצינורות ומריק ברכה \nלכל בני העולם: \nואחר שהודענוך כל אלו העיקרים, יש לנו למזור ולהודיעך כיצד השם הגדול והקדוש יהו\"ה \nיתברך הוא המנהיג את כל העולם בכוחו הגדול, והיאך כל השמות הקדושים מתאחזין בו, \nוהיאך שאר הכינויין אשר בתורה, כגון רחום וחנון ודומיהן, הן כדמיון מלבושים שהמלך \nמתלבש בהן. ואותן המלבושים אינן חלק מעצם המלך ממש, אבל הם כדמיון כלים ומלבושים \nשהמלך מתלבש ומזדיין בהם. פעם מתלבש בגדי פאר ומלכות, בהיות המלך בנחת בהשקט ובבטחה \nוכל ארצות מלכותו בשלום, אין שטן ואין פגע רע, אז המלך שמח עם עבדיו ולובש בגדים \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נאים ומזדיין במיני תכשיטים ולובש בגדי עדי. ולפעמים המלך יש לו צער מלחמות מכמה \nצרין ושודדין ובוזזין ארצו שבאין להשחית מלכותו, אז המלך לובש בגדים אחרים, שריונות \nוכובעים מגינים חרבות וקשתות, וכל עבדיו בחפזון עד יעבור זעם או עד שיקח המלך נקם \nמצורריו ואויביו ויגמור חפצו בהן. ולפעמים המלך יושב בביתו ואין עמו מכל חילו \nופרשיו כי אם אנשי ביתו לבד, אחיו ובניו ואשתו הקרובים אליו, ואז המלך מסיר מעליו \nקצת המלבושים שהיה לובש בעוד שהיו שריו ועבדיו עמו, ונשאר המלך עם בני ביתו וכולן \nרואים אותו, וצורתו יותר מגולה ממה שהיתה עם רוב המלבושים. וכמה עניינים הוא עושה \nעמהם, ואינו מסתתר בפניהם כמו שהיה מתכסה במלבושיו בפני ההמון, לפי שבני ביתו \nחשובים עליו כאיבר מאיבריו ואינו חושש להסיר בפניהם קצת מלבושיו וכליו. ולפעמים \nהמלך מתייחד מכל בני הבית, ולא נשאר עמו מכל אנשי ביתו, כי עם המלכה לבד, ואין המלך \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מתבייש להסיר בגדיו בפני המלכה כמו שהיה עושה בפני שאר בני ביתו: \nואחר הקדמה זו הנני מבאר. דע כי שם יהו\"ה יתברך הוא מתלבש ומתפאר בשמות הקודש, וכל \nשמות הקודש כולן מתאמזין באמיתת זה השם ית', וכל אחד מהם מורה עניין מיוחד בפני \nעצמו. כיצד? כשהשם יתברך רוצה לרחם על עולמו ולחוס עליהן, אזי הוא מתלבש מלבוש החסד \nוהחמלה ואז השם הגדול, שהוא יהו\"ה, מוציא דגל החסד והרחמים וחקוק באותו דגל שם א\"ל, \nוסימן: איש על דגלו באותות (במדבר ב, ב). וכשהשם יתברך מוציא דגל זה, אז מיטיב \nומרחם וחונן על בריותיו והוא שמח עמהם, וזהו סוד: יהי כבוד יהו\"ה לעולם ישמח יהו\"ה \nבמעשיו (תהלים קד, לא), והסוד: \nויקרא בשם יהו\"ה אל עולם (בראשית כא, לג). ואז הוא לובש ומתפאר במלבושים החקוקים \nבמידת אל, והסוד: 'אל מלך יושב על כסא רחמים', וזהו סוד: י\"י י\"י אל רחום וחנון \n(שמות לד, ו), והסוד: כי אל רחום י\"י אלהיך (דברים ד), וסימן; כי אל גדול י\"י ומלך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "גדול על כל אלהים (תהלים צה, ג), אלהים, מידת הדין, כלומר מידת החסד גדולה ממידת \nהדין. ומכאן תביז סוד והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב, א), כי האלהים שהוא מידת \nהדין נתן הנ\"ס והדג\"ל ביד אברהם, שהוא סוד מידת א\"ל שהוא סוד מידת החסד, וזהו לשון \n'נם\"ה את אברהם' מלשון הרימו נ\"ם על העמים. וזהו סוד 'אלהי אברהם אלהי יצחק', ולא \nאמר ואלהי יצחק, לפי שמידת הדין כבושה תחת מידת החסד, לפי שהדג\"ל של יצחק שהוא מידת \nאלהים מסור ביד אברהם שהוא סוד מידת אל: \nוכשהשם יתברך כועם על בני העולם מצד מעשיהם הרעים אזי מוציא כלי זעמו, וחקוק על דגל \nכלי הזעם צורת שם אלהי\"ם, ואז משלם הדין ומקבל נקמה מבני העולם ומענישן על רוע \nמעשיהם כשחקוק בדגלו של יהו\"ה צורת שם אלהי\"ם, והסוד: יקום אלהים יפוצו אויביו \n(תהלים סח, ב), וזהו סוד שאמר: קומה י\"י ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך (במדבר \nי, לה). ואם תקשה ותאמר; היאך אמר בפסוק זה יהו\"ה, ובפסוק זה אלהים? הלא ידעת כי כל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "השמות תלויים בשם יהו\"ה והוא מתלבש בהם, וכשאמר 'קומה י\"י ויפוצו אויביך' הוא כאילו \nאומר: קומה יהו\"ה והוצא כלי מלחמה והדגל שחקוק בו שם אלהים, וזהו סוד 'יקום אלהים \nיפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו'. כי משה רבינו עליו השלום סתם דבריו, ובא דוד \nוביארם ואמר: \nיקום אלהים. וכשהשם יתברך מוציא דגל שחקוק עליו אלהי\"ם אזי מתלבש בגדי נקם, והסוד: \nמי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה (ישעיהו סג, א), ואומר: וילבש בגדי נקם תלבושת \nויעט כמעיל קנאה (שם נט, יז): \nוכשהשם יתברך מביא בני העולם במשפט, מתלבש בבגדים ממוצעין בדין ורחמים ומוציא דגל \nשהכול תלוי בו ומקוק עליו שם יהו\"ה יתברך' ואינו לובש לא בגדי רחמים גמורים ולא \nבגדי דין גמור, שאינו דן את בריותיו במידת הדין גמור ולא במידת רחמים גמורה, אלא \nבמידת הדין מעורבת עם מידת רחמים; ועם כל זה מידת רחמים מרובה ממידת הדין, והסוד \nארך אפים ורב חסד (שמות לד). ואמרו ז\"ל: רב חסד מטה כלפי חסד. ומאחר שאמר 'רב חסד', \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "משמע שיש בו קצת דין; שאם כולו חסד, מדוע צריך לומר רב חסד? מה לנו לרב או למעט? \nאלא פירוש הפסוק כך הוא: כשהאדם חוטא, אין השם נפרע ממנו מיד אלא מאריך אפים וממתין \nאולי יחזור בתשובה. לא חזר בתשובה, דנין אותו כפי מעשיו. ואף על פי שדנין אותו, ברב \nחסד דנין אותו, ומטה כלפי חסד אם ימצאו לו זכות מעט. ואם לא ימצאו לו זכות, גומרין \nדינו על חטאו. וזהו סוד 'רב חסד ואמת', כלומר: 'ארך אפים', בתחילה, ו'רב חסד' בשעה \nשדנין את האדם, ו'אמת', כשגומרין דינו, אפילו לעונש. כלומר, ב'אמת' בא עליו העונש, \nמצד הדין הישר. וזהו שאמר 'ברוך דיין האמת', ואומר: אל אמונה ואין עול (דברים לב, \nד). הנה הודענוך מכל זה כי כשהשם יתברך דן את בריותיו, הוא דן אותם במידת רחמים \nמעורבת עם מידת הדיה ורובו של משפט חסד ומיעוטו דין, וזהו סוד 'ורב חסד'. וכשהוא \nיתברך שופט את העולם, לפעמים נקרא משפט יהו\"ה ולפעמים נקרא משפט אלהים, והכול כפי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הדין שיוצא. כיצד? אמר הכתוב: כי י\"י שופטינו (ישעיהו לג, כב), ואומר: יסרני י\"י אך \nבמשפט (ירמיהו י, כד), ואומר: יהוה במשפט יבוא (ישעיהו ג, יד). הרי המשפט סמוך \nליהו\"ה יתברך. ולפעמים נקרא המשפט בשם אלהים, כאמרו: בקום למשפט אלהים (תהלים עו, \nי), ואומר: כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (שם עה, ח), ואומר: כל מעשה האלהים יבא \nבמשפט (קהלת יב, יד). והסוד הזה: \nכפי פסק הדין, כך נקרא השם בגמר הדין והמשפט. אם המשפט יוצא לרחמים נקרא יהו\"ה, ואם \nהמשפט יוצא לדין נקרא אלהים. וכפי דרך זה התבונן בכל מקום שאתה מוצא בתורה שהשם \nהגדול שהוא יהו\"ה יתברך נקרא באחד מן השמות, או באחד מן הכינויין, לאיזה צד אותו \nהשם או אותו הכינוי נוטה, אם לחסד אם לרחמים, אם למשפט אם לעונש, ובאיזו מידה הוא \nבא עם בריותיו. וכשהוא נקרא באחד מן השמות או באחד מן הכינויין, אז תבין כי שם \nיהו\"ה הוא מתלבש בגדים ידועים כפי השעה הראויה. ושמור עיקר זה תמיד בכל התורה וממנו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "תבין כמה דברים סתומים וחתומים: \nואחר שידעת זה, דע מה שכבר אמרו ז\"ל ששמות הקודש אסור למחקן, אבל שאר הכינויין מותר \nלמחקן כגון רחום וחנון סולח וכיוצא בהם. והנני מאיר עיניך בעזרת השם. דע כי שמות \nהקודש שאינם נמחקים, כגון אהי\"ה, אלהי\"ם, א\"ל, אלו\"ה, שד\"י וכיוצא בהם, הם אדוקים \nבשם יתברך והם קרובים לו אותם השמות, כדמיון שלשלת שהשרים העליונים אדוקים בהם. \nושאר הכינויין שהם נמחקים, כגון רחום וחנון וחסיד וסולח ודומיהן, הם כדמיון כלים \nלשמות הקודש, ואלו הכינויים הם משענת לשבעים אומות אשר הם תחת ממשלת שבעים שרים. \nוכמו שהשרים אדוקים בשאר שמות הקודש, מלבד אהי\"ה יהו\"ה, כך האומות של אותם השרים \n", "en": ""}]}
