{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "18", "title": "ספר שערי אורה — קטע 18", "hebrewTitle": "קטע 18", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/18/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/18/", "segments": [{"index": 1, "he": "שבעים אומות עתידים להימחק מאותה האמונה שהם מאמינים, וכולם יתאחדו באמונת ישראל, \nכמו שפירשנו. ולא ישאר אומה כופרת או מורדת בשם, כאמרו: כי אז אהפוך אל עמים שפה \nברורה לקרוא כולם בשם יהו\"ה לעבדו שכם אחד (צפניה ג, ט). ולפי דרך זה תמצא כי שמות \nהקודש ששבעים שרים מתאחזים בהן, אינן נמחקים, אבל שאר הכינויים ששבעים אומות \nמתאחזים בהם, נמחקים, שהרי אמונת שבעים אומות היא עתידה להימחק. ועל דרך זה התבונן \nסודות עמוקים ועניינים נעלמים בעניין שמות הקודש והכינויין, ואז תראה דברי אלהים \nחיים נראים לעין: \nואחר שהודענוך אלו הכללים הגדולים, בסוד שם יהו\"ה יתברך ובסוד שמות הקודש שאינן \nנמחקים ובסוד הכינויים הנמחקים, יש לנו לחזור ולהודיעך סוד אלו הל' שינויין שבהם ה' \nיתברך מנהיג הבריות כפי הדין הראוי, ולבאר לך כל אחד מהל' שינויין לאיזה צד הוא \nנוטה, או מה היא מידת כל שם או כינוי מהם, או כיצד השמות דבקים בשם יהו\"ה יתברך, \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וכיצד הכינויין הנמחקים אדוקים בשמות הקודש שאינם נמחקים, וסוד דגל מחנה יהודה \n(במדבר ב, ג) וכתיב וצבאו ופקודיהם. תמצא דגל, ותמצא מחנה, ותמצא צבאותם. כך שם \nיהו\"ה יתברך הוא העיקר, ושאר שמות הקודש הם צורת דגלים, ושאר הכינויים הם סוד \nצבאותיה'ם. ואם כן הוא, פקח עיניך וראה מה שהקדמנו להודיעך בשער זה בעניין שמו \nהגדול יתברך ובעניין שאר שמות הקודש והכינויין: \nואחר שהודענוך זה, יש לנו להיכנס בביאור סוד אלו הג' שמות שהם אל אלהים יהו\"ה, היאך \nהכינויים נאחזים בהם, והיאך שם יהו\"ה יתברך מתלבש בכולן או במקצתן, ומה היא הפעולה \nהפועל בכל מלבוש ומלבוש. ואחר שתדע זה תבין כי שם יהו\"ה יתברך הוא התל שהכול צופין \nלו, וכל הפרטים תלויים בכללו, וכל השמות והכינויין תלויין בשם יהו\"ה יתברך. ומה \nשתצטרך לדעת כי ג' שמות הם מלמעלה למטה: אהי\"ה למעלה, אדנ\"י למטה, יהו\"ה באמצע. \nוכמו כן הן ג' שמות מן הצדדין: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אל מימין, אלהים משמאל, יהו\"ה באמצע. הלא תראה שם יהו\"ה יתברך באמצע, מכוון לכל \nהצדדים. ולפיכך יש לך להתבונן כי בו הכול תלוי, והוא הנושא את הכול, יתברך ויתברך \nלעד ולנצח. וצריכים אנו לעוררך על עיקר גדול בפסוק אחד: כי הנה יהו\"ה יוצא ממקומו \n(מיכה א, ג), ואמרו חז\"ל: \nיוצא ממידת רחמים ובא לו למידת הדין. וכי איזה מקום יש לו, והכתיב מי מדד בשעלו מים \nושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים (ישעיהו מ, יב). וכבר אמרו חז\"ל: \nהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו \", וכתיב. הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך \n(מלכים א ח, כז). וכי איזה הוא מקומו, והיאך אמר כי הנה יהו\"ה יוצא ממקומו? אלא \nפירוש הפסוק כך הוא: כי הנה יהו\"ה יוצא ממקומו, שהוא אהי\"ה והוא מידת הרחמים \nהגמורה, ובא לו למידת הדין שהוא אדנ\"י. וכשתבין זה תבין סוד מערכות השם מלמעלה \nלמטה, ותדע כי מקומו של יהו\"ה יתברך הוא אהי\"ה, ואז יתיישב לך הפסוק ומה שדרשו בו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ז\"ל שאמרו; יוצא ממקומו, יוצא ממידת הרחמים ובא לו למידת הדין. ובדרך זה תבין זה \nהפסוק מן הצד: יוצא ממקומו -יוצא ממידה שחקוק בדגלה א\"ל שהיא אות הרחמים, ובא לו \nלמידה שחקוק בדגלה אלהים שהוא אות הדין, כמו שכתוב: \nאיש על דגלו באותות (במדבר ב, ב). ואחר שתבין היאך שם יהו\"ה יתברך אמצעי ממעלה, כי \nכל שמותיו וכינוייו מתאחזין בו מסביב וכולן אדוקים בו, ומה שראוי לך להתבונן כי כל \nהשמות והכינויים, מלבד אהי\"ה י\"ה, אינן עולין משכמו ומעלה. ואם שם א\"ל הוא מכונה על \nהרחמים בשם אהי\"ה, הוא כדמיון צורת הדגל, אבל תצטרך לדעת כי כל הכינויין כולם עיקרם \nבמלבוש המידות, שעדיין נבאר אותם בעזרת השם. והנני מסדר לך כל סדר הכינויין התלויין \nבסדר אלו השלושה שמות, שהן א\"ל אלהי\"ם יהו\"ה, בסדר זה: \nאל ימין - יהוה אמצע - אלהים שמאל: \nגדול - נורא - אדיר: \nרחום - נושא עוון - שופט: \nחנון - עובר על פשע - דיין: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חסין - אמת - חזק: \nארך אפים - מרום - כביר כוח: \nרב חסד - רם - איש מלחמה: \nקדוש - נוצר חסד - גבור: \nחסיד - שוכן עד - פוקד עון: \nסולח - קדוש - משלם גמול: \nהתבונן ותמצא סוד אלו הג' שמות, כל אחד מהם נושא תשעה כינויין: אל נושא ט' כינויין \nועמו י', וכן יהו\"ה, וכן אלהים. הנה תמצא בכאן סוד שלושים שנה, שאמרנו למעלה שהם \nרמוזים בסוד מרכבות יחזקאל, כאמרו ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א, א). ובאלו נגמר כל \nדין שדנין בבית דין הגדול של שבעים ואחד למעלה. ובשאר בתי דינים גם כן של מטה, באלו \nשלושים עניינים דנין. ומה שתצטרך לדעת, כי בסוד סדר זה כתוב: ראיתי את יהו\"ה יושב \nעל כסאו וכל צבא השמים עומד עליו (מלכים א כב, יט). צבא השמים, השמים הנזכרים הנה \nהם סוד שני השמות הנקראים שמים, והם סוד אל אלהים. ומהם נקרא ה' השמים, 'רוכב \nשמים', ואומר 'היושבי בשמים'. ועל זה נאמר: ואתה תשמע השמים מכון שבתך (שם ח, לט), \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לא אמר אתה תשמע מן השמים אלא 'אתה תשמע השמים', השמים ממש, שהן א\"ל אלהי\"ם. וצבא \nשל אל ושל אלהים עומד עליו מימינו ומשמאלו, כמו שכתבנו בלוח זה שעברנו. שאלו \nהכינויין של א\"ל טוענין ומהפכין לזכות, וזהו סוד 'מימינו אש דת למו'; ואלו הכינויק \nשל אלהים מלמדין חובה, וזהו סוד משמאלו. וזהו שאמרו ז\"ל וכל צבא השמים עומד עליו \nמימינו ומשמאלו, מימינים לזכות ומשמאילים לחובה. ואחר שטוענין טענותם אלו שתי \nהכיתות של ימין ושמאל, דנין את הנתבע בבית דין של שבעים ואחד, במקום שהוא מכוון בין \nהשם הגדול יהו\"ה ובין השם הנקרא אלהים. ובין אלו שתי שמות מוכנת למעלה לשכת הגזית, \nבמקום שדנין את כל העולם: \nואחר שטוענין אלו של ימין ושל שמאל, מסכימים השם הגדול העומד באמצע שהוא שם יהו\"ה \nיתברך לגמור את הדין ז, אם לחיים, אם למוות, אם לטוב, אם לרע. ואז גוזרין ופוסקין \nאת הדין, ואז הצד הנקרא אלהים גומר אותו הפסק דין. ושם עומדים העדים והשופטים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והשוטרים, וכשרוצים לקיים הגזר דין שולחין הכתב ביד המלאכים הנקראים שוטרים לבית \nדין של מטה הנקרא אדנ\"י, ואז נגמר הדין בעולם התחתון. ומה שתצטרך לדעת, כי המקום \nשבו דנין הוא בין יהו\"ה ובין אלהים, ורוב אותו המקום בחלקו של אלהים. ומלבד בית דין \nשל שבעים ואחר יש עוד שם ג' בתי דינים של עשרים ושלושה, במקומות שבהן נדונין בני \nהעולם. אבל יש הפרש בין בית דין זה לבית דין זה, כי במקומות ידועים דנין מוות \nוחיים, במקומות ידועים דנין עושר ועוני, ועדיין תשמע בעזרת השם כל הדברים האלה על \nמתכונתם, שאין דנין למעלה בבית דין כל הדינין כולם, אלא מקומות יש למעלה מיוחדים \nשבהם דנין דינין ידועים. ובעזרת השם עוד נודיעך סוד המקומות שדנין בהם הבית דין, \nומהיכן יוצאים השליחות ופסקי הדינין בידיהם ומגיעים לצבא השמים התחתונים שבהם השמש \nוהירח והכוכבים עם צבא המזלות, והיאך אלו ואלו גומרים הדין על הבריות כפי מה שנגזר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הדין בבית דין של מעלה, ואין בכולם מי שיוכל לשנות דבר מכל מה שפסק השם הגדול יהו\"ה \nיתברך, וזהו סוד: אף אורח משפטיך יהו\"ה קוינוך (ישעיהו כו, ח): \nואחר שהודענוך זה, יש לנו לחזור ולהודיעך סוד אלו הכינויים של א\"ל העומדים לימין, \nמאיזה דבר הם נמשכים; וכן סוד הכינויים של אלהים העומדים לשמאל, מאיזה צד הם \nנמשכים; וכן הכינויים העומדים באמצע, הסמוכים לשם יהו\"ה יתברך, והשם יורנו דרך \nהאמת. כינויים של אל העומדים לצד ימין, שהם מהפכים בזכות הבריות, הם הנקראים כינויי \nהחסד. וזו היא המידה שירש אברהם אבינו עליו השלום למעלה, שזו היא מידת חסד וזכות \nהבריות, והסוד רמוז בפסוק: ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע חלילה לך מעשות \nכדבר הזה להמית צדיק עם רשע וגו' אולי יש חמשים צדיקים וגו' (בראשית יח, כג). כי כל \nהכינויים שהם מידתו של אברהם מהפכים בזכות אברהם, כעניין שעשה אברהם אבינו שאמר \n'אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה' 'ויאמר לא אשחית'. חוזרים כינויי החסד ואומרים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זכות 'אולי ימצאון שם ארבעים'. עוד מוסיפים ללמד זכות, עד שמגיעים לסוף כל מידת \nהחסד, שהם עשרה כינויים: \n'אולי ימצאון שם עשרה'. ואם חם ושלום אין שם כדי מיעוט הטענה, שהיא טענה אחת לכל \nאחד מעשרה הכינויין של חסד, אז הדבר נענש וגומרין הדין כמו שגמרו הדין בסדום ועמורה \nכך גומרים כל הדינים למיניהם. ואז חוזרים כל הכינויין מלמדי זכות למקומם, והשם \nמסתלק מן הדינין, והכינויין הנקראים אלהים גומרים הפסק דין. זהו סוד: וילך יהו\"ה \nכאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו (שם, לג), ואז השם השלישי שהוא אלהים גומר \nהדין, ווהו: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר (שם יט, כט). בשחת אלהי\"ם, אלהים הוא \nהגומר את הדין, שהרי מידת אל שהוא לאברהם ומידת יהו\"ה חזרו שתיהן למקומן, ונשאר \nאלהים לגמור את הדין. ואם תשאל: הרי כתיב ויהו\"ה המטיר על סדום ועל עמורה גפרית \nואש', והרי כתיב יהו\"ה בזה המקום, והרי הוא גומר את הדין? דע כי כל מקום שתמצא כתיב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בתורה 'ויהו\"ה', הוא ובית דינו. והוא פוסק הדין, ובית דינו שהוא אלהים גומר הדין. \nווהו שנאמר בסוף: \nויהי בשחת אלהים את ערי הכיכר. ואחר שהודענוך זה, התבונן כי לא לחינם נכתבה פרשה זו \nבתורה אלא ללמד להודיע משפט סדום ועמורה, ובאה לרמוז על כל הדינים שגוזרין בעולם \nבבית דין של מעלה. כי אברהם וכינוייו, שהם א\"ל עם כינוייו, עומדין שם תמיד ומלמדין \nזכות על באי העולם; ואחר שגומרין תמיד ללמד זכות, חוזרין למקומם. ושמור עיקר זה \nתמיד לכל מקום בתורה, וזהו שאמר: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז, כ), מידת החסד \nמסורה לאברהם ללמד זכות על כל הבריות: \nוכבר הודענוך כי צורת דגל מידת המסד נקראת א\"ל, ויש לך לדעת כי אברהם ירש מידת א\"ל, \nכאמרו: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהו\"ה אל עולם (בראשית כא, לג), וכתיב: ברוך \nאברם לא\"ל עליון (שם יד, כ). וכבר ידעת כי אל עליון הוא הגומל חסדים טובים, ומידת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "חסד הוא של אברהם כמו שכתוב 'חס\"ד לאברהם': \nואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים, היאך הכינויק של א\"ל הם מלמדים זכות על בני \nעולם והם מידת אברהם אבינו עליו השלום, יש לנו להודיעך כי כל הכינויין של חס\"ד, שהם \nחקוקין בדגל א\"ל, כולם משוכים מן מידת החסד הנקראת מים העליונים, כי שם אל מושל על \nהמים, והסוד: \nא\"ל הכבוד הרעים ה' על מים רבים (תהלים כט, ג). ולפיכך תדע כי אברהם אבינו עליו \nהשלום בקש המים האלו, וזהו סוד הבארים של אברהם אבינו עליו השלום. ובמים העליונים \nבנה אברהם אבינו עליו השלום שבעים ושתים גשרים שבהם עברו בני ישראל בתוך הים ביבשה \nוהמים להם חומה מימינם ומשמאלם. וזהו סוד ויס\"ע ויב\"א וי\"ט, שסימן כל פסוק מאלו ע\"ב \nאותיות שיוצאין מהן ע\"ב שמות, שזהו חם\"ד אברהם. וסוד חס\"ד הוא ע\"ב ז, ולפי שהמים הם \nתחת דגל אברהם עשה אברהם בהם ע\"ב גשרים, ובתוך אלו הגשרים נארגין הכינויין שהם כולם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "של חס\"ד וחקוק בדגלם א\"ל, שזהו סוד דגל אברהם שנאמר בו: ברוך אברם לאל עליון \n(בראשית יד, כ). וכתיב: המקרה במים עליותיו (תהלים קד, יג). עליותיו, שם אל עליון, \nששם עליו\"ן הוא עולה על שם אלהי\"ם כמו שאמר למעלה: כי אל גדול יהו\"ה ומלך גדול על \nכל אלהי\"ם (תהלים צה, ג). [אלהים] באמת, כי א\"ל הוא שם גדול על שם אלהי\"ם, כי זהו \nסוד 'רב חסד', רב חסד בודאי ז: \nוזהו סוד: והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב, א) ששם אלהים נתן הנס שלו ביד אברהם \nשמידתו א\"ל. וזהו סוד 'ויקח בידו את האש ואת המאכלת', שאלמלא לקח אברהם בידו כחותיו \nשל יצחק, שהם האש והמאכלת, אין כל בריה יכולה לעמוד לפני 'פחד יצחק'. וזהו סוד 'ורב \nחסד' של מידת אברהם, שגרע מידת 'פחד יצחק' ולקח בידו האש והמאכלת. ולפיכך נקראת \nמידת אברהם 'גדולה', מפני שהיא גדולה מגבור\"ה, וזהו סוד שאמר לאברהם ואגדלה שמך (שם \nיב, ב), וזהו סוד: 'כי א\"ל גדול יהו\"ה ומלך גדול על כל אלהים'. ולפיכך אין דגלו של \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יצחק יוצא עד שגומר דגל אברהם ללמד זכות, וזהו סוד: וילך י\"י כאשר כלה לדבר אל \nאברהם ואברהם שב למקומו (בראשית יח, לג). מה כתיב בתריה? 'ויהי בשחת אלהים את ערי \nהככר'. ואף על פי שהיה אלהים משחית, כשזכר את אברהם שהוא סוד מידת אל, הציל את לוט, \nוזהו שכתוב: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך \nההפכה, ממש באמצע ההפכה הצילו. והטעם, לפי שאברהם לקח בידו את האש ואת המאכלת, \nולפיכך אברהם מציל פעמים רבות אף על פי שנגמר הדין למיתה, כי זהו סוד 'ורב חסד', \nוזהו סוד רחום וחנון של מידות הכינויין של אברהם. ואחר שלקח אברהם ברשותו את האש \nואת המאכלת, שהן כלי מלחמתו של יצחק שהוא מידת אלהי\"ם, אין דגלו של אלהים יוצא \nלגמור את העונש שגזר הדין עד שגומר אברהם ללמד זכות על אותו הנידון. וכשלא מצא לו \nזכות, מתאספת מידת אברהם ואז גומר אלהים, שהוא מידת יצחק, את העונש ואת הדין, כמו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שאמר 'ואברהם שב למקומו' ואחר כך: 'ויהי בשחת אלהים את ערי הככר'. ודע כי מאחר שלקח \nאברהם בידו האש והמאכלת, עד שאברהם מסכים בדין אין אלהים יכול לפעול או לענוש. וזהו \nסוד שאמר: ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדיו. וילכו שניהם יחדיו, \nבוודאי, שאין מידת יצחק יכולה ללכת כי אם ברשות מידת אברהם ומצוותו והסכמתו. וזהו \nסוד: אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג, ט), ולא אמר ואלהי יצחק כמו שאמר \n'ואלהי יעקב', כדי שלא תחלוק למידת יצחק גדולה וכדי שתהיה מידת פחד יצחק תחת חסד \nאברהם. וזהו סוד: 'וילכו שניהם יחדיו', שאין רשות למידת יצחק ללכת עד שמידת אברהם \nמלמדת זכות, שאלמלא כך היתה מידת יצחק מחרבת העולם, וזהו סוד 'והאלהים נסה את \nאברהם'. ותדע לך כי אברהם עקד את יצחק כדי שתהיה מידת יצחק עקודה יד ורגל וכבושה \nתחת מידת אברהם: \nועתה אודיעך כיצד חסד אברהם מלמד זכות, והוא גדו\"ל והוא רב חסד. כשהאדם עומד לדין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ושוקלים עוונותיו אזי מוציא חסד אברהם דגלו, חקוק בו שם א\"ל. וא\"ל מעביר ראשון מן \nהעוונות שעלו בשקל, בסוד 'א\"ל רחום וחנון', ואינו מונה זולתי מג' ואילך, וזהו: הן \nכל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר (איוב לג, כט). ואף על פי ששוקלים העוונות, \nממתינים לו במידת 'ארך אפים'. ובסוף גמר דין, אם נמצאו עוונותיו וזכויותיו שקולין \nזה כנגד זה, חסד אברהם מכריע את השקל לצד הזכויות. וזהו סוד 'רב חסד', אם יכול \nאברהם להצילו, ואם לאו, יקוב הדין את ההר. אזי מידת יעקב, שהוא בית דין בין אברהם \nובין יצחק, פוסק גמר דין ואומר: חייב! וכשמידת יעקב שהיא סוד יהו\"ה אומר חייב, אזי \nכתיב בסוף פסוק 'ואמת', הוא סוד גמר דין של מידה שלישית שהוא סוד יהו\"ה, שהוא סוד \nיעקב שהוא סוד אמת כאמרו תתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ), שזהו סוד 'ואמת', שזהו סוד \nמשפטי יהו\"ה אמת (תהלים יט, ח). באה לפסוק פסקה ואינה מוצאה זכות כלל בהנדון, אזי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מסתלקות שתי המידות שהם מידת אברהם ומידת יעקב, שהם א\"ל יהו\"ה, ונשאר הדין לגמור \nביד אלהישם, כאמרו: וילך יהו\"ה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו (בראשית \nיח, לג), וכתיב: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר. וזהו סוד כי המשפט לאלהים (דברים א, \nיז), כלומר פסק הדין ביד אלהים נמסר להשלימו. וזהו סוד פחד יצחק, שהכול מתפחדין \nממידה זו, וזהו שאמר: סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי (תהלים קיט). נמצאת למד סוף \nפסוק אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת (שמות לד, ו), כי כל הכינויין של הפסוק \nמן 'אל רחום וחנון' ואילך, כולם כינויין של א\"ל זולתי מלה האחרונה שהיא 'ואמת', \nשהיא סוד כינוי שם יהו\"ה שהיא מידת יעקב, שנקראת אמת לפי שהיא פוסקת הדין, וזהו סוד \n'תתן אמת ליעקב', וסוד 'משפטי יהו\"ה אמת', וסוד 'ברוך דיין האמת': \nואחר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים בעניין מידת א\"ל ומקצת הכינויין של מידה זו, יש \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לנו לחזור ולהודיעך סוד מידת שם אלהים שהיא מידת הפחד והדין, שהיא מידת יצחק. ואף \nעל פי שפירשנו בכאן הרבה ממידת הפחד בכלל מידת אברהם, אף על פי כן יש לנו לחזור \nולבאר סוד מידת אלהי\"ם, שהיא מידת יצחק, לפני עצמה. והשם למען רחמיו הרבים וחסדיו \nיורנו דרך האמת. כינויים של אלהים העומדים לצד שמאל, והם המלמדים והמזכירים חובתן \nשל בריות, הם הנקראים כינויי הדין, וזו היא שורש יצחק עליו השלום, שזו היא המידה \nשגומרת הדין על בריותיו. וצריכים אנו להודיעך העיקר הגדול הזה. כבר הודענוך כי מידת \nאברהם היא המלמדת זכות על הבריות, ומידת יצחק המלמדת חובה. וכן תמצא ביצחק כתיב: \nויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו (בראשית כה, כז). וכי צדיק גדול כיצחק אבינו עליו \nהשלום, שאין השכינה נפרדת ממנו אפילו שעה אחת, יהיה אוהב רשע גמור כמו עשו? והיאך \nאפשר? אלא סוד גדול מסודות התורה הוא. דע כי יצחק אבינו עליו השלום היה צופה כל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "העתיד לבוא, וצפה וראה כי בני יעקב יהו חוטאין ומכעיסין לפני י\"י יתברך ויירשו דיני \nגיהנם. וכשראה יצחק שישראל בגלות עשו, שמח ואמר: גלות מכפרת עוון; ואמר: כן, אני \nאוהב מאוד כל הצרות של עשו, ללמד על ישראל חובה כדי לגמור עליהם הדין בגלות בעולם \n", "en": ""}]}
