{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "22", "title": "ספר שערי אורה — קטע 22", "hebrewTitle": "קטע 22", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/22/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/22/", "segments": [{"index": 1, "he": "אברהם ויצחק יש לה מצרים, שהרי שבעים שרים מקיפים סביבותיהם והם מצרים ומצירים להם, \nאבל יעקב שהוא קו האמצעי עולה לבדו עד הכתר, מקום שאין השרים עולים. הרי אין לנחלת \nיעקב מצרים והוא פורץ כל המצרים, שהרי כל השרים עולים עד הימין והשמאל כנגד אברהם \nויצחק, אבל יעקב שהוא באמצע עולה לבדו עד הכתר עד אין סוף שהוא נחלה שאין לה מצרים, \nונשארים כל השרים וממשלותם למטה מנחלת יעקב. והסוד הגדול הזה פירש אותו הנביא ואמר: \nאז תתענג על יהו\"ה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' (ישעיהו נח, \nיד). ופירוש הפסוק כך הוא: עתידין אתם בני ישראל לרשת עדן העליון, שהוא הבינה, ומשם \nולמעלה שהוא המקום שאין שם מצירים ונקרא רחובות 'והרכבתיך על במותי ארץ', אלו הן \nשרי האומות שעולין עד במותי ארץ, עד מקום גדולה וגבורה אשר שם אברהם ויצחק; ותרכבו \nעליהן, שתהיו עולין למעלה מגדולה וגבורה עד מקום הבינה, להידבק בכתר. 'והאכלתיך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נחלת יעקב אביך', נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק, כי נחלת יעקב היא העולה למעלה \nמכל שרי האומות, כמו שאמרנו, והיא נחלה שאין לה מצרים. ואם כן התבונן סוד נחלת \nאברהם ויצחק וסוד נחלת יעקב מה הוא, ואז תשיג נפלאות י\"י יתברך ויתברך: \nואם כן מתוך העיקרים האלה שהודענוך יש לך להתבונן סוד דעת, שהיא הספירה הכוללת כל \nהספירות, שהיא השורש והמעין, שאין לה סוף ותכלית. ולפי שספירת דעת מתחלת מן המלכות \nומגעת עד אין סוף, יש לה ב' כתובים בתורה. הכתוב המתחיל מן המלכות שסודו אדנ\"י, הוא \nסוד עץ הדע\"ת, כי מידת מלכות היא סוד העץ שהדעת מפרנס אותו. הכתוב השני, המגיע עד \nאין סוף, הוא סוד שנאמר: פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה (תהלים קלט, ו). כלומר, \nספירת הדעת אף על פי שנמצאת בכל הספירות כולן של מעלה ושל מטה, כל כך היא מתעלית, \nעד אין סוף שהוא סוד הכתר שאין לו סוף ותכלית, שאין כל נברא יכול להימשך עד סוף \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עומקו לפי שאין לו סוף וקץ למעלה. וזהו שאמר 'נשגבה לא אוכל לה'. ואם כן התבונן סוד \nספירת הדעת. ומאחר שנכנסת לאלו החדרים יש לנו להודיעך כי כמו שאברהם ויצחק היו פרקי \nהמרכבה, מכוונים כנגד ימין ושמאל, גם יעקב הוא מכוון כנגד הקו האמצעי שהוא סוד שם \nיהוה יתברך העומד באמצע; וכמו ששם יהו\"ה יתברך הוא מכוון באמצע כנגד כל הצדדין \nושמות הקודש כולן, וכל הכינויין מתאמזין ומתאחדים בו בין מלמטה בין מלמעלה בין מן \nהצדדין, כך יעקב שהוא י\"ב שבטים, שהם סוד י\"ב גבולי אלכסון, מתאחזים בשם יהו\"ה \nיתברך, והסוד כתוב בתורה: יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים לב, ח). ולפיכך \nתמצא בישראל סוד כל המר. כבה, כמו ששם יהו\"ה הוא נושא כל המרכבה. כיצד? שם יהו\"ה \nעומד בין שם אל לשם אלהים, ובשלושתן הכול מתאחז מכאן ומכאן; כן ביעקב שלוש מידות \nכנגד אלו, כהן לוי וישראל: כהן כנגד אל, לוי כנגד אלהים, ישראל מיוחד ליהו\"ה באמצע. \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הלא תראה צורת מרכבת יעקב עשויה בצורת מרכבת עליונה, וכמו שכל השמות והכינויים \nאדוקים בשם יהו\"ה כך כל צורת האבות כלולה ביעקב ובניו: כהן במקום אברהם, לוי במקום \nיצחק, ישראל במקום יעקב. הלא תראה הדברים מכוונים, כי השם יתברך סידר את יעקב ואת \nבניו בסדר המרכבה תמימה המיוחדת לאמיתת שמו יתברך: \nוהנני מודיעך סתרים. כבר ידעת כי המזלות הם י\"ב ומהם יבוא הכוח לי\"ב חודשים בשנה, \nכל מזל ומזל מיוחד לצורך חודשו. והמזלות והחודשים יבוא לכולם הכוח והקיום והמזון \nמשם יהו\"ה יתברך בדרך זה: דע כי הי\"ב מזלות שהן בשמים, שבהן מתמרנסים ברואים של \nמטה, מקבלין כוח מי\"ב חותמות שהשם הגדול יהו\"ה יתברך מתעצם ומתייחד בהם, ואלו י\"ב \nחותמות תמצאם בד' דגלים, כן תמצא בשנה ד' תקופות. ובצורת אלו תמצא בישראל י\"ב שבטים \nוארבע דגלים, בצורת י\"ב חותמות של שם ובארבע דגלים שלהן. כיצד? אות יו\"ד נושא שלושה \nחותמות, וכן אות ה', וכן אות ו', וכן אות ה' אחרונה. כולן נושאות שלושה חותמות. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והנני מצייר לוח זה במה שתראה עניינים גדולים לעין: \nאלו הם י\"ב חותמות של השם הגדול יהו\"ה וארבעת דגליהם: \nדגל א' יהוה יההו יוהה דגל ב' הוהי הויה ההיו: \nדגל ג' והיה וההי ויהה דגל ד' היהו היוה ההוי: \nאלו הם י\"ב שבטי בני יעקב נחלקים לארבעת דגלים: \nדגל א' יהודה יששכר זבולן דגל ב' ראובן שמעון גד: \nדגל ג' אפרים מנשה בנימין דגל ד' דן אשר נפתלי: \nאלו הם י\"ב חודשים לי\"ב מזלות לי\"ב גבולי אלכסון: \nלד' תקופות;: \nתקופה א' ניסן אייר סיון תקופה ב' תמוז אב אלול: \nתקופה ג' תשרי מרחשון כסליו תקופה ד' טבת שבט אדר: \nכשתתבונן בלוח זה ותעיין בו היטב, תמצא י\"ב חותמות של השם המיוחד וארבעת דגליו שבהם \nכל היצורים מתפרנסין. וסוד ארבע דגלים שאנו אומרים בשם המיוחד הוא כי אות יו\"ד יש \nלה ג' חותמות ואות יו\"ד בראשם, וכן ה\"א ראשונה יש לה ג' חותמות ואות ה\"א בראשם, וכן \nכל אחת מארבע אותיות של שם יש לה ג' חותמות. והלא תראה כי כל אות של שם יש לה ג' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "חותמות, וכל דגל מארבעת דגלים יש לו ג' שבטים, וכל תקופה מד' תקופות יש לה ג' \nחודשים, הנך רואה בעיניך כי הכול תלוי בשם יהו\"ה יתברך, וצורת י\"ב שבטי ישראל \nוארבעת דגליהם הם מכוח צורת י\"ב חותמות של שם וארבעת דגליו. וזהו סוד: כי שמך נקרא \nעל עירך ועל עמך (דניאל ט, יט), שם יהו\"ה ותכסיסיו ודגלו כולם נקראים על ישראל. \nולפיכך תמצא כי יעקב הוליד י\"ב בנים כנגד שם יהו\"ה שהוא דבק בו, כנגד כל חותם \nמחותמות השם הוליד בן אחד, ושמור זה העיקר הגדול: \nואחר שהודענוך זה, ראוי לנו להודיעך בכאן כי י\"ב מזלות שבשמים אינן יכולין לעשות \nדבר בארץ כי אם לפי הכוח שמקבל כל מזל ומזל מהם מאת השם המיוחד. כי כל מזל מי\"ב \nמזלות מקבל כוח מחותמו של שם יהו\"ה יתברך, כל מזל מהם מקבל כוח מחותם ידוע. כי הג' \nמזלות המושלים בתקופת ניסן, שהם טל\"ה שו\"ר תאומי\"ם, מקבלים כוח מג' שמות של שם \nיהו\"ה יתברך שהם יהוה יההו יוהה. לפי שאות יו\"ד ראש דגל אלו הג' חותמות, לכך קורין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לג' המזלות ושלושת החודשים תקופה אחת, כלומר התקופה מקבלת שפע מאות יו\"ד של שם \nהמיוחד שיש לה ג' חותמות. ג' מזלות המושלים בתקופת תמוז, שהם סרט\"ן ארי\"ה בתול\"ה, \nמקבלים כוח מג' חותמות של יהו\"ה יתברך שהם הוהי הויה ההיו. וכן ג' המזלות המושלים \nבתקופת תשרי, שהם מאזני\"ם עקר\"ב קש\"ת, מקבלים כוח מג' חותמות של שם שאות וא\"ו ראש \nהדגל שלו שהם והיה וההי ויהה. וג' המזלות המושלים בתקופת טבת, שהם גד\"י דל\"י דגי\"ם, \nמקבלים כוח מג' חותמות של שם שאות ה' ראש הדגל שלו שהם היהו היוה ההוי. הלא תראה כי \nהמזלות העליונים אין להם כוח מעצמן זולתי כפי הרשות שנוטלין משם יהו\"ה יתברך, כל \nאחד ואחד מחותמו, ועל זה נאמר: עלפי יהו\"ה יחנו ועל פי יהו\"ה יסעו (במדבר ט, י). \nואם כן פקח עיניך וראה היאך שם יהו\"ה מושל על כל צבאות מעלה ומטה והכול משועבדים \nתחת שמו יתברך: \nועתה התבונן בהיות שם יהו\"ה יתברך מוסר חותם שמו לישראל, כנגד י\"ב חותמות שבו נולדו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "י\"ב שבטי ישראל, כל אחד בחותמו הידוע. וזאת היא ברכת יעקב שבירך את בניו סמוך \nלמיתתו, כלומר כל אחד מי\"ב שבטי ישראל בירך אותו בברכת חותמו הידוע לו בחותמות י\"י \nיתברך, וזהו: כל אלה שבטי ישראל שנים עשר (בראשית מט, כח). וכי אין אנו רואים שהם \nשנים עשר? אלא רוצה לומר: כולם על דרך שנים עשר חותמות הידועים. וכשבירך אותם יעקב \nאבינו בירך אותם בחותמות הידועים לו לכל אחד, וזהו שנאמר: וזאת אשר דיבר להם אביהם \nויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם. מהו 'איש אשר כברכתו ברך אותם'? כלומר, לכל \nאחד מהם נתן לו הברכה הראויה לו מעין חותמו בשם יהו\"ה יתברך. ולסוד זה היו י\"ב אבני \nהאפוד זכרון לבני ישראל והיו ארבעה טורים אבן ג' אבנים בכל טור וטור, כמו שהשם נחלק \nלד' דגלים ג' חותמות בכל אות ואות, כנגד ד' דגלים של ישראל ג' שבטים בכל דגל ודגל. \nסוף דבר: ד' דגלים של ישראל כל דגל מהם נושא אות אחת מד' אותיות של שם, ובכל אות ג' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חותמות כנגד ג' שבטים של דגל. הרי לך פשר הדברים הכבושים מפורש לעין. וכבר ביארנו \nהיאך יעקב הוא הקו האמצעי ועולה עד אין סוף ונחלתו בלי מצרים, כמו שכתבנו לעיל: \nולפעמים נקרא הספירה הזאת שהוא הקו האמצעי נורא. והסוד, לפי שהוא כלול מן החסד ומן \nהדין, לפיכך הוא נקרא נורא. ויעקב כמו שהוא מכוון כנגד הקו האמצעי הוא גילה הסוד, \nוזהו שאמר: ויירא יעקב ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים (בראשית כח, \nיז). כלומר, חלקו ראה ואמר 'מה נורא המקום הזה', שהרי באותה המראה הודיעוהו חלקו \nועניינו במרכבה, שנאמר: ופרצת ימה וקדמה וגו' (שם יד). וחלק אברהם נקרא 'גדול', חלק \nיצחק נקרא 'גבור', חלק יעקב נקרא 'נורא'. וזהו סוד 'האל הגדול הגבור והנורא'; הלא \nתראה היאך תקנו בתפילה 'אלהי אברה\"ם אלהי יצח\"ק ואלהי יעק\"ב האל הגדו\"ל הגבו\"ר \nוהנור\"א', אחר שהזכיר האבות, הזכיר מידותיהם. וסימן גדול לאמצעות 'נורא' בפירקי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "המרכבה הוא שנאמר: מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהלות עושה פלא (שמות טו, יא). כי \nהקדושה מסורה ליעקב, כלומר יעקב הנאדר בקודש אשר למעלה, כאומרו: \nוהקדישו את קדוש יעקב (ישעיהו כט, כג): \nוהספירה הזאת נקראת משפט' וצריך אני לעוררך על דברים גדולים כלולים בעניין. כבר \nהודענוך בשער זה כי השם הגדול יהו\"ה יתברך הוא שופט את בני העולם, ומימינו ומשמאלו \nעומדים כיתות החסד והדין, והוא יתברך באמצע במידת הרחמים הכלולה מן החסד ומן הדין. \nוכבר הודענוך, בכל מקום שתמצא משפט סמוך ליהו\"ה, כאמרו יהו\"ה במשפ\"ט יבוא (שם ג, \nיד), או בכל מקום שתמצא משפט סמוך לאלהי\"ם, כאמרו כי המשפט לאלהי\"ם הוא (דברים א, \nיז), הכול הולך אחר גמר דין. אבל מה שאנו צריכים לבאר עכשיו, כי בכל מקום שאתה מוצא \nמשפט הוא כלול מן החסד ומן הדין, שאינו דין גמור. ושמור עיקר זה מאוד, במקומות רבים \nתצטרך ממנו בתורה. והטעם, כי בכל זמן ששם יהו\"ה יתברך דן את העולם, דן את כל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בריותיו ברחמים הנקראים משפט ואינו דן בקושי. אבל אם שם אדני, שהוא בית דין של מטה, \nדן את הבריות לבדו, אז הוא מכלה את הבריות ודן אותם בדין גמור בלי תערובת רחמים. \nוצריך אתה לדעת דבר זה. דע כי בית דינו של יהו\"ה יתברך נקרא משפט, ובית דינו של \nאדנ\"י נקרא צד\"ק. וכל זמן ששם יהו\"ה דן את הבריות, דן אותם ברחמים כפי מידתו שהיא \nכלולה בחסד ודין; אבל בזמן ששם אדנ\"י דן את הבריות, הוא דן אותם בדין גמור, לפי ששם \nאדנ\"י דין גמור הוא ואין בו רחמים זולתי בהיותם נשפעים אליו משם יהו\"ה יתברך, וזהו \nשאין לו מאור עצמו אלא אם יבוא לו משם יהו\"ה יתברך. ואם תאמר: אימתי דן שם יהו\"ה את \nהבריות, ואימתי שם אדנ\"י? הנני מאיר עיניך בעזרת השם, ואתה תן לבך למצוא דברי חפץ: \nכבר הודענוך בראש זה הספר כי ג' שמות הן: למעלה, אהי\"ה וכולו רחמים, באמצע יהו\"ה \nוהוא חסד ודין ורחמים מעורבים, ולמטה, אדנ\"י וכולו דין גמור. וכבר הודענוך כי כל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "השפע והטוב הבא לשם אדנ\"י הוא בא אליו משם יהו\"ה, ואז מתמלא שם אדנ\"י מכל טוב וברכה \nושפע וחיים ורצון. ובהיותם הבריות חוטאים מעט ואינם גורמים שיפסקו הצינורות הבאות \nמשם יהו\"ה לשם אדנ\"י, הנה אדנ\"י דבק ברחמים ואינו דן את הבריות כלום, אבל שם יהו\"ה \nלבד הוא דן את הבריות במשפט ובחסד וברחמיס. אבל אם בני העולם עוברים עבירות גדולות \nומטמאין עצמן בטומאות חמורות, אז בטומאתם גורמים שיפסקו כל צינורות השפע הבאים משם \nיהו\"ה לשם אדנ\"י, ואו נשארת המידה הנקראת אדנ\"י יבשה וחסרה מן הרחמים, כי הרי נסתלק \nשם יהו\"ה לגמרי ונשארת מידת אדנ\"י לראות בעסקה ולתקן הקלקול שקלקלו. ובהיותה לבדה, \nנפרדת ממידת הרחמים, היא מקבלת מצד שמאל, והרי היא לבדה דנה את הבריות בדין גמור \nובקושי, ומעוררת בעולם מלחמות גדולות וחלאים רעים משונים ומיתות רעות ודבר וחרב \nורעב ושבי וביזה, עד שיגמור הדין. אוי להם לבריות הפוגעות בו באותו הדין, שאין שם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "רחמים כלל עד שיגבה שם אדנ\"י כל החובות שחייבים לו. והוא ממהר העונש כדי לתקן \nהקלקול שקלקלו הבריות, כדי שימהר שס יהו\"ה הנפרד ממנו לחזור ולהידבק בו. ושמור?ה \nהעיקר, כי ממנו תיכנם לכמה חדרים בסוד משפ\"ט ובסוד צד\"ק, ותבין ותדע כי בית דין של \nיהו\"ה יתברך נקרא משפ\"ט, ובית דינו של אדנ\"י נקרא צד\"ק. וכששניהם עומדים כאחד לדין \nאז יבוא המשפט לבריות בנחת וברחמים, זהו שאמר דוד המלך עליו השלום: צד\"ק ומשפ\"ט \nמכון כסאך (תהלים פט, טו). כמה הוא הדין, בא בנחת וברחמים בהיות צדק ומשפט מחוברים \nכאחד לדין. ובהיות ירושלים על מילואה וצדקתה היתה מידת צד\"ק מלאה משפ\"ט, לפיכך היתה \nשופטת אותם ברחמים, וזהו שאמר: מלאתי משפ\"ט צד\"ק ילין בה (ישעיהו א, כא). פקח עיניך \nוראה נפלאות. וכשהיתה מידת צד\"ק מלאה כהטפט, היתה מלאה כל שפע וכל טוב וכל מיני \nברכה וחיים, והיתה שופטת בעניין זה קצתו ברחמים וקצתו בסליחה, וזהו סוד: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לאדנ\"י אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו (דניאל ט, ט). היודע זה ישיג תעלומות \nחכמה, ועדיין תזכה לדעת בעזרת השם: \nואם כן התבונן וראה נפלאות עצומות ותראה כי מידת משפ\"ט היא רחמים, ומידת צד\"ק היא \nדין גמור אלא אם יתערב עמה משפ\"ט. וזהו שהזכיר הכתוב בפרשת שופטים: צד\"ק צד\"ק תרדוף \n(דברים טז, כ), ואמר: ושפטו את העם משפ\"ט צד\"ק. וצריך אני לעוררך על עניין גדול \nששאל דוד עליו השלום בשני פסוקים בשתי מידות הללו שהם צדק ומשפט. דע כי קודם שחטא \nלא היה מתיירא להתראות עם צד\"ק בפני עצמו, והיה אומר: אני בצדק אחזה פניך (תהלים \nיז, טו); אבל אחר שחטא, אפילו במשפט שהוא רחמים היה מתירא, והיה אומר: אל תבוא \nבמשפט את עבדך (שם קמג, ב), והבן זה מאוד. ומה שתצטרך לדעת, כי משה רבינו עליו \nהשלום אמר: ילך נא אדנ\"י בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת. ומהו זה לפי מה שאמרנו \nשמידת אדנ\"י כשהיא דנה לבדה דנה בקושי גדול, ואיך שאל משה רבינו עליו השלום ואמר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "'ילך נא אדני בקרבנו? דע כי כל שרי העולם נדונין בדינים קשים בבתידינין של שרים \nעליונים, ואינן מניחים להם כלום כפי שגוזרים על שריהם בבית דין הגדול. ודע כי כל \nדין שנמסרים לשליח לגמרי, אין בה רחמים כלל לפי שאין השליח יכול לשנות ולא למחול, \nאבל המלך הוא יכול למחול ולסלוח, אף על פי שחטאו לפניו חטאים גדולים. וי\"י יתברך \nאמר למשה: \nהנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו' השמר מפניו אל תמר בי כי לא ישא לפשעכם \n(שמות כג, כ). כלומר, הישמרו לכם שלא תחטאו, שאם תחטאו יגמור הדין אותו המלאך שאין \nלו רשות לישא לפשעכם ולסלוח. ומשה רבינו עליו השלום אמר: \nובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו (שם לג, טז). והודה \nי\"י יתברך למשה לעשות דבר זה. באותה שעה אמר משה רבינו עליו השלום; ילך נא אדנ\"י \nבקרבנו (שם לד, ט), שהוא המלך ובידו לרחם ולסלוח, זהו שאמר הכתוב: \nוסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו (שם). והודה לו זה בברית ואמר שאין מתנה כזו נתונה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לאומות העולם, ואמר: הנה אנכי כורת ברית וגו' (שם י). ולפיכך ישראל מתחננים תמיד \nלמידת אדנ\"י לרחם ולסלוח, אף על פי שאינן הגונים, ואומר: אדנ\"י שמעה אדנ\"י סלחה \nאדנ\"י הקשיבה (דניאל ט, יט). וכמה צריקים היו יראים ממידת אדנ\"י אם יפגעו בה לבדה, \nוהיו מושכים אליה רחמים וטובה מן הכתר העליון ומשאר שמות הרחמים, כמו שהיה דוד \nעושה: ואתה אדנ\"י א\"ל רחו\"ם וחנו\"ן ארך אפי\"ם ורב חס\"ד ואמ\"ת פנה אלי וחנני (תהלים \nפו, טו). ואם תבין זה תכנס לכמה חדרים, ותדע היאך היו הנביאים והחסידים מושכים \nצינורות החסד והרחמים לשם אדנ\"י, כדי שלא יפגעו בה בהיותה חסרה ויבשה. ולפי דרך זה \nהיו חכמי ישראל הקדושים, כמו התנאים והאמוראים, יודעים לתקן הצינורות ולהישיר כל \nשמות הרחמים עד שהיו כולן נמשכים ובאים לשם אדנ\"י, ואז היו עושים כל חפצם בעולם לפי \nשהיו יודעים לכוין דרך הצינורות לשם אדנ\"י, וזהו סוד: אשגבהו כי ידע שמי יקראני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו (שם צא, טו). וכל זה שאמרנו במידת צד\"ק בהיותה \nדיניה קשים, כל זה בהיותה גומרת דין בשונאיהם של ישראל ובשאר האומות. אבל כשהיא \nשופטת את ישראל, אז היא כמו האם המרחמת על בניה; וכשבאה לגמור דין בישראל, בנחת \nגומרת הדין ובחסד, שלא יושחתו, והסוד: כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף (דברים לב, \nיא). שאילו היתה שופטת אדם בדין קשה לשעה, היו נוטים לכל צרה. והבן זה מאוד. ואף על \nפי כן אין דיניה שוים לדינין העשויין בהתחבר המשפט עמה, כי רחמים גוברים: \nודע כי המידה הנקראת קו האמצעי, שהיא סוד שם יהו\"ה יתברך, נקראת בתורה בלשון אתה. \nוהנני פותח לך בעזרת השם שערי אורה. דע כי ג' שמות הם מלמטה למעלה; התחתון, אדנ\"י \nוכינויו בתורה 'אנ\"י', כגון אנ\"י יהו\"ה אלהיכם (במדבר טו, מא), אנ\"י אמית ואחיה \nמחצתי ואנ\"י ארפא (דברים לב, לט) ויראת מאלהיך אנ\"י יהו\"ה (ויקרא יט, לב), וכן \nכיוצא בזה. והאמצעי, יהו\"ה וכינויו בתורה 'את\"ה', והסוד: \n", "en": ""}]}
