{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "26", "title": "ספר שערי אורה — קטע 26", "hebrewTitle": "קטע 26", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/26/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/26/", "segments": [{"index": 1, "he": "מתנת חינם. ועל זה הדרך היו הצדיקים והחסידים יודעים דרך המידה הזאת, ובעת הצרה היו \nמתכוונים אליה והיו מצילין את העולם מכמה מיני צרות. ודע כי המידה הזאת העליונה \nשהיא רחמים גמורים נקראת א\"ל, והוא המעשר של המחנות הנקראים י\"ש. וכשיצאו הג' מאות \nועשרה מחנות להשחית את בני העולם על פי הדין שדנו בבית דין של מעלה, אם יש בעולם \nצדיק שיוכל להתכוון אל המידה הזאת הנקראת אל או היא יוצאת מהיכלה ונגלית, וכשרואים \nאותה י\"ש מחנות אז כולם מתפזרים ובורחים ומסתתרים מפני כבודה ואינם פועלים דבר מכל \nמיני משחית שהיה להם לפעול, לפי שמידת הרחמים הגדולים יצאה ונגלית עליהם. וכשהיא \nנגלית, יודעים כולם שאין להם כוח להשחית ולהשמיד ולא להזיק ולא להרע לשום בריה \nשבעולם, כי כבר הופיע המידה הנקראת אל. ועתה דע והבן כי בעת הצרות היו הקדושים \nוהחסידים ממהרים להתפלל ולהתכוין למידת אל, וזהו שאנו אומרים; 'אל מלך יושב על כסא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "רחמים'. ונקראת גם כן אל עליון, והנה אברהם אבינו עליו השלום השתדל כל ימיו אחרי \nהמידה הזאת שכולה חסד ורחמים וחנינה, וקיבל עליו כמה מיני יסורים וכמה מיני צער כדי \nשיהיה זוכה לה, וברוב השתדלותו ואהבתו אותה זכה שהיתה לו ירושת עולם, וזהו סוד: \nברוך אברם לא\"ל עליו\"ן ואמר: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם (שם כא, \nלג). והנה אברהם אבינו עליו השלום ירש המידה הזאת, ולפיכך נתברך בכול. שלא היה לו \nלמעלה מקטרג ומערער, אלא היו מזומנין לחפצו, לפי שמידת אל היתה מתגלת עליו תמיד ואז \nהיה כל בעלי דינין בורחין מפניו, וזהו סוד 'חסד לאברהם': \nולפי שמידת אל היא המזומנת לרחמים הגדולים, התקינו רז\"ל לומר 'אל מלך יושב על כסא \nרחמים'. ועתה צריכין אנו לעוררך על עיקר גדול, והוא כי בי\"ג מידות של רחמים הזכיר \n'ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת', ואף על פי שכבר פירשנו לך זה הפסוק \nבשער שעבר קודם לכן, צריכין אנו לפרש לך עדיין על יסוד מידת אל. שהרי דוד המלך עליו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "השלום לקח גם המידות האלו וכלל אותם בשם אל, ואמר: ואתה אדני אל רחום וחנון ארך \nאפים ורב חסד ואמת (תהלים פו, טו). ועתה שים לבך ושמע פירוש הפסוק הזה. אל הוא סוד \nמידה עליונה אשר כולה רחמים גמורים, ומפניה נכנעים כל מחנות הדין ואין אחד מהן עומד \nלפניה. ולפי שירש אברהם מידת אל ואהב אותה, זכה לנחול כל נחלות של ש\"י מחנות \nהנקראים י\"ש, וזהו סוד: להנחיל אוהבי יש (משלי ח, כא), ואומר: זרע אברהם אוהבי \n(ישעיהו מא, ח). והבן זה מאוד. ואומר אחריו 'רחום', וסוד רחום הוא מידת אל כשהיא \nרואה שיצא מן הדין בסנהדרי גדולה להשמיד או להחרים אדם או מקום, או שאר כיוצא בזה, \nשאם ישמד יבוא לעולם הפסד גדול, אז יוצאת המידה הנקראת אל כדי לרחם על הבריות שלא \nיישחת העולם ומרחמת על אותה הבריה שנגזר עליה הדין לכלותה. וכשיוצאת מידת אל, \nבורחים ומסתתרין כל מחנות הדין ואז ניצלת אותה הבריה מן הדין והעונש, וזהו סוד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "'רחום' אשר במידת אל. ואומר אחריו 'חנון', וסוד חנון כי פעמים רבות כצאת מחנות \nהמשחית להשחית בני העולם על פי הדין, יוצאת מידת אל ומתגלגלת להצילם, ואף על פי \nשאינם הגונים ולא ראוים נותנת מתנת חינם כדי להציל את הבריות מן העונש הגדול. ואומר \nאחריו 'ארך אפים', דע שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא לרחום ולא לחנון, אלא ראוי \nלהענש כפי הדין שנגזר עליו מלמעלה, ואף על פי כן מידת אל שכולה רחמים יוצאת ואומרת; \nהמתינו לפלוני ואל תענישהו מיד, ואף על פי שאינו ראוי לא לרחום ולא לחנון המתינו לו \nאולי יעשה תשובה. זהו סוד 'ארך אפים', כלומר שמאריכין לו הזמן אולי יעשה תשובה. ואף \nעל פי שהאף תלוי עליו, מאריכין לו האף: \nוצריך אני להאיר עיניך בסוד הגדול הזה, מהו סוד ארך אפים. דע כי בית דין של מעלה \nכשפוסקין דין אינן ממתינים לאדם, זולתי בשעות שיוצאים השלוחים מן האף, ומיד שיוצאים \nמן האף פוגעין באותן הראוין לעונש. והמידה הזאת הנקראת אל, כשהיא רוצה לרחם על \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הבריות שאינם ראוים לא לריחום ולא לחינון, מה היא עושה? מארכת החוטם שהוא האף אורך \nגדול. ואף על פי ששלוחי בית דין הולכים לגמור הדין, אינן יכולים להעניש אותו הראוי \nלהענש שהרי עדיין הם הולכים בחוטם שהוא האף, ובעוד שהם הולכים באף אינם יכולים \nלהעניש לאותו הראוי לעונש, ואפשר כי בין כך ובין כך יחזור בתשובה ויינצל, וזהו סוד \n'ארך אפים'. והבן זה מאוד. ומניין שהמידה הזאת מארכת אפים כדי שלא ייכרת הראוי \nלהיענש וכדי לרחם על הבריות? הרי הוא אומר: למען שמי אאריך אפ\"י ותהלתי אחט\"ם לך \nלבלתי הכריתך (ישעיהו מח, ט). ואם כן שמור הכלל הגדול הזה, ואם תבין אותו תזכה לכמה \nעיקרים. ודע כי החכמים הקדושים, חכמי המשנה והתלמוד, היו מהם אנשים שהיה בהם כוח \nלהאריך האף בכוח קדושתם ותפילתם, והיו מגינים על ישראל בדורם ומונעים מהם כמה צרות, \nכמו רבן גמליאל שגלה ליבנה ובכוח קדושתו ותפילתו היה מאריך האף למעלה ולא היו מחנות \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "המשחית יכולים לגמור שליחותן ולהזיק את ישראל כפי הדין הגזור. ולפיכך היה רבן \nגמליאל נקרא בעל החוט\"ם, בסוד שנאמר 'למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחט\"ם לך לבלתי \nהכריתך'. והיודע סוד ספירת בינ\"ה הנקראת תהל\"ה ידע סוד ארך אפים, כי הבינה היא \nהמידה אחת משתי קדושו\"ת המידות הקשורות ברחמים הגמורים. והנה ספירת בינה הנקראת \nתהל\"ה היא הנותנת כוח בבית דין של מעלה הנקרא אלהים, וכששופעת מידת הרחמים הגמורים \nעל מידת בינ\"ה אזי הבינ\"ה משפעת הרחמים במידת הדין. וכל עוד שהיא משפעת הרחמים אזי \nהאף הולך ומאריך, וכל עוד שהאף מאריך אזי השלוחים מתעכבים לצאת לגמור את הדין. ודע \nכי קוצר אפי\"ם, רוב העונש, וארך אפי\"ם הוא מיעוט העונש. ואם תבין סוד זה, תבין כי \nאפילו באדם קצ\"ר אפי\"ם יעשה אוולת (משלי יד). ואל תהרוס להשיב עלי בעניין אדם קצר \nאפים, כי עמוק הוא ובעזרת השם עדיין תשיג עוד העניין: \nואחר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים במידת א\"ל בעניין זה, צריכים אנו לחזור ולגמור \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הפסוק הזה. הרי פירשנו לך בסוד זה הפסוק של א\"ל רחום וחנון ארך אפים (תהלים פו, \nטו), ונשאר לפרש לך מהו 'רב חסד' במקום זה. דע שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא \nלרחום, ולא לחנון, ולא לארך אפי\"ם, אבל הוא ראוי ליענש מיד. מה עושה מידת א\"ל שהיא \nמידת הרחמים? כששוקלים עונות של אותה הבריה כשהיא נידונת בבית דין של מעלה, מסלקת \nעוון ראשון ושני ואינן נכנסין במניין; ואף על פי שאינן נמחקים אין מונים אלא מעוון \nשלישי שנאמר: הן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר (איוב לג, כט). ואחר ששקלו \nעוונות וזכויות של אותה הבריה, אם המאזניים עומדות בשווה מידת א\"ל מכרעת כף מאזניים \nלכף זכות, שנאמר 'ורב חסד', מטה כלפי חסד. ואם כן נמצאת מידת א\"ל גומלת חסד ורחמים \nאל אותה הבריה העומדת בדין. ואף על פי שאינה ראויה, לא לרחום, ולא לחנון, ולא לארך \nאפים, אף על פי כן עושה עמה חסד כששוקלים עוונות וזכויות. ואחר שידעת זה, דע כי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מידת א\"ל מוסיפה לעשות עוד כמה חסד וכמה רחמים עם הבריות, בסוד מה שגמר הפסוק הזה \n'ואמ\"ת'. ומהו 'ואמ\"ת'? הרי ששקלו עוונותיו וזכויותיו של אדם זה, וכל כך גברו חטאיו \nשלא יכול להועיל במידת החסד אלא עוונותיו הכריעו את השקל לכף חובה, עדיין מידת א\"ל, \nשהיא מידת החסד, גומלת חסד ורחמים עם אותה הבריה שנענשת, בשתי דרכים: דרך האחת, שאם \nאותה הבריה מחויבת להיות נכרתת ונאבדת מתוך הדין שלה, מידת החסד מונה כל הזכויות \nוכל הטובות שעשתה אותה בריה, ואפילו שיחה טובה שעשתה, ומקילין עונש אותה הבריה כדי \nשלא תצטער הרבה. והדרך השני, ואם אותה הבריה הנענשת אינה חייבת כרת ואבדון, בסוף \nהעונש מידת הרחמים מדקדקת לה, ואפילו שיחה מועטת, לתת לה שכר טוב על מה שעשתה אחר \nשעברו ימי העונש. ואף על פי שמידת הדין הוא עושה גם הדבר הזה, שמדקדקת להיטיב כמו \nשדקדקה להעניש, ועל זה נקראת גם מידת הדין 'ואמ\"ת': \nואחר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים בפסוק זה במידת א\"ל, יש לנו לחזור ולהודיעך כלל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "גדול, והוא כי בכל מקום שאתה מוצא בתורה כתוב א\"ל יש לך לכלול בו כל אותן המידות של \nחסד ושל רחמים הכלולות בה. ועוד יש לך לדעת ולהתבונן כי בכל מקום מתערבות יחד אלו \nשתי המידות, מידת חסד ומידת רחמים כאחת, יכן הכינויין של שתיהן מתערבים אלו עם אלו, \nושמור עיקר זה לכל מקום ואל תשכחהו. וכבר הודענוך, בשער שבו ביארנו שם יהו\"ה יתברך, \nהכינויין הסמוכים לשם אלהים; אף על פי שזכרנו כל כינוייו מהם לאיזה שם הוא סמוך, \nהרבה פעמים מתערבים כינויי החסד עם כינויי הרחמים. ואחר שהודענוך זה צריכים אנו \nלהיכנס בשאר העניינים הנכללים בשם אל, כמו שהודענוך בשאר השמות: \nדע כי לפעמים הרבה נקראת מידת א\"ל בתורה בלשון חסד, וצריך אתה לדעת כיצד. דע כי \nלשון חסך הוא כל העושה דבר שאינו מוכרח לעשותו מצד הדין אלא שעושה אותו בחפצו \nוברצונו מאין מכריח, ועושה אותו הדבר בטובתו, זה נקרא חס\"ד, הוא היפך הדבר הנעשה \nבהכרח. ולפי שמידת א\"ל קדמה לעולם, והשם יתברך ברא את העולם בחסד ולא מצד שהיה חסר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כלום אלא ברא את העולם מצד החסד הגמור, להיטיב עם ברואיו ולתת להם חלק ונחלה כרוב \nרחמיו וחסדיו, ועל זה נאמר: אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט, ג). ואף על גב שהפסוק \nהזה של 'עולם חסד יבנה' יש לו סודות נפלאים ועמוקים בעניין סוד היבום יבסוד הבנים \nהנולדים מצד החסד הידוע בברית בשר הנקרא חסד, והוא סוד 'חסדי דוד'. וצריך אתה לדעת \nכי ב'חסד עליון' נברא העולם. וסוד חסד עליון, וסוד חסד אברהם, וסוד חסדי דוד, כבר \nרמזנו בהם בשערים הקודמים. סוף דבר: ה' ברא את העולם מצד החסד, וסוד 'חסד עליון' \nבסוד ל\"ב נתיבות שהסוד שלהם: כל ארחות י\"י חסד (שם כה, י). וכשברא העולם במידת \nהחסד, חזר וגמל עם היצורים שברא חסד: גמל חסד לאדם הראשון, גמל חסד למשה רבינו עליו \nהשלום, כמו שמפורש סוף פרק קמא דסוטה:. וכל אלו החסדים נכללים כולם בשם א\"ל: \nוכשבא אברהם אבינו עליו השלום וצפה והביט וחקר והבין סוד ה' הגדול יתברך והיאך ברא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "העולם מצד החסד, עמד גם הוא ואחז המידה הזאת בידו. וראה כל בני העולם להוטים אחר \nעבודה זרה, וכל אחד ואחד נדבק בעבודה זרה מיוחדת לו, עמד אברהם אבינו עליו השלום \nוהעמיד והכריז לכל באי עולם ואמר להם: כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה (שם צו, \nו), דעו כל העמים כי יש בורא שברא העולמות כולן, והוא לבדו מושל על הכול, והוא ממית \nומחיה, מוריד שאול ויעל, משפיל ומרים. עד שעמדו עליו ובזו כל נכסיו ואסרוהו בבית \nהאסורין והשליכוהו בכבשן האש. ואחר שניצול מכבשן האש נתגרש מארצו, ומסר ממונו ואשתו \nוקרוביו וכל אשר לו לעבודת ה' יתברך. ומידת החסד מכרזת על אברהם ואומרת מלמעלה: \nאני קדמתי לעולם במידת חסד והייתי יחידה בעולם, והנה אברהם יחיד בעולם ומקדים אותי \nבמידת חסד, וראוי הוא לאברהם להחזיק בי ואני בו. ואז שב אברהם למידת החסד בנחלה \nונתנה לו. זהו שאמר הכתוב: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז, כ), ופירוש הפסוק כך \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הוא: דע שאברהם אבינו עליו השלום עבד עבודת י\"י יתברך מצד החסד, מבלי שלמד אותו רב \nאו אב או תבוא אליו שליחות נביא מאת הבורא להוכיחו ולהזהירו, אלא הוא מעצמו צפה \nוהביט וחקר והבין עד שנכנם לידיעת מלכותו של י\"י יתברך. וכמו שהשם ברא העולם מצד \nהחסד, כך אברהם הכיר את בוראו מצד המסד. אבל יעקב אבינו עליו השלום לא הכיר את \nהבורא מצד החסד, אלא הכיר אותו מצד האמת. אברהם הודיע מידת החסד, כיצד? בא אברהם \nתחילה והודיע לבריות רוב חסד ורחמיו על כל מעשיו, היאך הוא בראם ומפרנסם והכול מצד \nחסדו, ומצד הזה ראויין כל בני אדם לעבדו ולהתחנן לפניו ולקבל עול מלכותו, וכל זה \nחובה עלינו לעשות. אחר כך בא יצחק והוסיף להודיע מידת הפחד, שאם לא יעבדו אותו \nיענישהו כעבד המורד באדוניו, והטיל אימה ופחד על הברואים, והכניסם תחת כנפי השכינה \nכשהודיע אותם פמד עונש המורדים בבורא יתברך, וזהו סוד 'פחד יצחק'. כי יצחק ירש מידת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הפחד, ולפיכך הזהיר את בני האדם והוכיחן שייוממרו מבית דין הגדול שהוא דן את הרשעים \nבמידת הפחד הנקראת עונשי גיהנום, ואומר: פחדו בציון חטאים וגו' (ישעיהו לג, יד). אם \nכן נמצא אברהם מוכיח את הבריות מצד החסד ובמידת החסד, ונמצא יצחק מוכיח הבריות מצד \nהפחד. כל אחד הוכיח במידתו: זה במידת החסד והגמול, וזה במידת הפחד והעונש; זה \nבמצוות עשה, וזה במצוות לא תעשה. וכשבא יעקב אבינו עליו השלום לא היתה לו מידה \nשלישית להחזיק בה אבל החזיק בשתי המידות של אברהם ושל יצחק, במידת החסד ובמידת \nהפחד, והודיע לכל באי העולם גודל אמיתתם, וגם הוא החזיק בשתיהם באמת ובלב שלם ולא \nנטה ימין ושמאל. ולפיכך נקרא אברהם חסד לפי מידתו, ונקרא יצחק פחד לפי מידתו, ויעקב \nאמת לפי מידתו: \nוהנני מאיר עיניך בסוד חתום וסתום. יעקב היה קו האמצעי והוא סוד התיומת, והחזיק בין \nשתי מידות ונכנס באמצע, ולקח מידת אברהם שהיא מצוות עשה והיא חסד, ולקח מידת יצחק \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שהיא מצוות לא תעשה והיא פחד יצחק, והחזיק בשתי מידות בשווה, לא נטה ימין ושמאל, \nונקרא על זה איש אמת לפי שהתנהג בשתי מידות אבותיו באמת. והסוד: ויעקב איש תם יושב \nאהלים (בראשית כה, כז), לא אמר יושב אוהל אלא אהלים, והם סוד אוהל אברהם שהוא החסד, \nואוהל יצחק שהוא הפחד. וזהו שאמר; לולי אלהי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי (שם לא, \nי), שהחזיק בשתי המידות בשווה ולא נטה ימין ושמאל, נתנה לו מידת אמת; כמו לשון \nהמשקל כשהוא עומד בין שתי המאזניים בשווה ואינו נוטה ימין ושמאל, כך יעקב עמד ואחז \nבידו מידת הפחד ומידת החסד בשווה והתנהג בשתיהן באמת. וכשראה י\"י יתברך כך, נתן \nליעקב חותמו שהוא אמת. כמלך שמצא עבד נאמן ואמר לו: הרי חותמי מסור בידך, כך מסר \nי\"י ליעקב חותמו שהוא אמת; כלומר, חותם החסד והפחד כאחד. ראיה לדבר מנין? שנאמר: \nוי\"י אלהים אמת (ירמיהו י, י), הרי הזכיר מידת אברהם שהיא יהו\"ה, ומידת יצחק שהיא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אלהים, ומידת יעקב שהיא אמת, לכן אמר אחר כך אמת. אם כן נמצא שיעקב אבינו ירש ירושת \nחותם יהו\"ה אלהים שבו נברא העולם, ובו מתקיימים כל היצורים, ובו נידונים כל בני \nהעולם במשפט אמת. נמצא יעקב אבינו שאחז בידו שתי מידות הנקראות ימין ושמאל, ואחז \nבידו מידת החסד ומידת העונש, ואחז בידו מצוות עשה ומצוות לא תעשה, נמצאת למד שאחז \nבידו מידת ה' שהוא אמת, בסוד 'ויהו\"ה אלהים אמת'; חותם המשפט, דכתיב משפטי י\"י אמת \n(תהלים יט, ח); והתורה שהיא אמת, דכתיב תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב, ו). שיעקב \nעומד במקום כל האבות והחזיק במידת שלושתן, ואף על פי כן אינו דומה מי שהוציא והוליך \nאת המידה תחילה למי שהחזיק בה אחרונה. ועם כל זה נמצא יעקב קושר כל המידות והוא קו \nהאמצעי, וכמו ששם יהו\"ה יתברך עומד באמצע כך יעקב אבינו עומד באמצע. ולפי שזכה יעקב \nלהיות שם יהו\"ה נקרא עליו, זכה לצאת ממנו י\"ב שבטים צדיקים כנגד י\"ב צירופים של שם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "יהו\"ה יתברך. וכמו שנקרא שם יהו\"ה 'אמת' כך נקראו בני יעקב זרע אמת, כלומר זרע \nשיצאו משם אמת, ממי שנחצבו, והוא יעקב אבינו עליו השלום, ועל זה נאמר: \nואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת (ירמיהו ב, כא). ואם כן התבונן זה העיקר הגדול \nותמצא כי שלושת האבות בכוונה שלימה באו לעולם, וכל אחד החזיק במידתו: \nאברהם במידת החסד, יצחק במידת הפחד, יעקב במידת אמת. ובדרשתן מקרא אחד דרשו: \nיהו\"ה אלהינו יהו\"ה אחד, זה החזיק בשלו וזה החזיק בשלו: \nואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים הכלולים בשלושת האבות, יש לנו לחזור ולהודיעך \nסוד חסד אברהם וסוד אמת יעקב הכתוב בפסוק תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז, כ), \nוהיאך י\"י יתברך מתנהג עם ישראל בשתי אלו המידות; לפעמים מתנהג עם ישראל בחסד \nאברהם, ולפעמים מתנהג עם אמת של יעקב, וצריך אתה לדעת כיצד. דעו כי לפעמים נמצאו \nישראל חסרים ואינן ראויין לטובה ולא לרחמים, לפי שאינן עוסקים לא בתורה ולא במצוות. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכשהן נידונין בבית דין של מעלה ויצא מן הדין שיהיו נענשים בכל מיני מכה, באותה שעה \nממהרת מידת אברהם שהיא מידת החסד ועומדת בבית דין ואומרת: מהו משפט בני, אומרים לה: \nמן הדין יצא שיהיו נענשים בכל מיני מכה. באותה שעה אומרת מידת החסד: אם אין מוצאים \nזכות לבני הרי אני ירושתן, שהרי אני אביהם והם יורשים אותי, ואם אינן ראויים להיטיב \nלהם מצד הדין הטיבו להן מצד החסד, כי מצד החסד הוא להיטיב למי שאינו ראוי. וכמו \nשאברהם עבד ה' יתברך מצד החסד, כך ה' ראוי לגמול לבניו מצד חסד אביהן, ובדרך זה \nניצולין ישראל מכמה פורענויות. ואם ישראל עוסקים בתורה ובמצוות, ממהרת מידת הדין של \nיעקב ואומרת לבית דין: תנו לבני על פי הדין שהוא אמת כל צרכם, כי צדיקים הם וראויים \nלהיטיב להם, וזהו סוד 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם'. והבן זה מאוד. ואחר שהודענוך זה, \nצריכים אנו להודיעך מה טעם הקדים בפסוק זה מידת יעקב. דע כי דרך העולם לקח לו בפסוק \n", "en": ""}]}
