{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר שערי אורה — קטע 28", "hebrewTitle": "קטע 28", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "להריק מכל מיני שפע וברכה דרך הספירות עד שספירת מלכות מתברכת ומתמלאת, ואז נמצאים \nבני העולם בהשקט ובביטחה, והברכה משתלחת בכל מיני מזונות, ונמצאת הברכה דבוקה לארץ, \nזהו 'אם בחוקותי תלכו' וסדר כל הברכות. ואם חס ושלום קלקלו ישראל את השורה ועברו \nתורות וחלפו חוק הפרו ברית, אז ספירת בינ\"ה אינה משפעת ברכה וכביכול נמצאו הספירות \nבחסרון, שהרי המקור נפסק. לפיכך חוזרת ספירת יסו\"ד להתאסף, לעלות אל מקום תשוקתה אל \nהבינה, ונשארת ספירת המלכות לבדה יבשה אין כ\"ל, ואז נמצא העולם בכל מיני קללה, וזהו \nעניין הקללות האמורות בתורה, שעל ידי ישראל לוקה ספירת המלכות, כאמרו: \nבן כסיל תוגת אמו (משלי י, א), ואומר: ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיהו נ, א). נמצאת \nספירת התפארת שדודה מן הנחל שעליה הנקרא בינ\"ה, ואו כנסת ישראל משולמת ונפרדת, \nכאמרו: משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר (משלי יט, כו), ואומר: כי מפני הרעה נאסף \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הצדיק (ישעיהו נז, א) וכוונתו פירשנו בשערים הקודמים, ואומר: ונרגן מפריד אלוף \n(משלי טז, כח). אם כן נמצאת ספירת מלכות כל תשוקתה ותאוותה וחפצה בספירת הבינ\"ה, \nושתיהן מכוונות זו כנגד זו. ובשנת היובל מתאחדות בייחוד שלם, ונמצאת גאולה באה \nבספירת המלכות אשר היא סוד הארץ, וזהו שאמר הכתוב: ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו \nלארץ (ויקרא כה, כד): \nואחר שידעת זה, התבונן בכל מקום בתורה שתמצא כתוב יהו\"ה אדני, שניהם סמוכים זה לזה, \nותדע ותשכיל כי אלו שתי הספירות, האחת ספירת בינ\"ה הנכתבת יהו\"ה ונקראת אלהים, \nוהשני ספירת מלכות הנקראת אדנ\"י, שזהו סוד: יהו\"ה אדנ\"י חילי (חבקוק ג, יט). ועתה \nצריכין אנו להודיעך כי בהתאחד שתי הספירות הללו זו עם זו אז נמצא העולם בתיקון \nומילוי ובשלימות, שהרי כל הצינורות מתוקנים והספירות מתאחדות והברכה משתלחת בספירת \nמלכות הנקראת אדנ\"י. אבל הוא בשתי דרכים. במקומות תמצא כתוב אדנ\"י יהו\"ה, כאמרו: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אדנ\"י יהו\"ה מה תתן לי (בראשית טו, ב); ובמקומות תמצא כתוב יהו\"ה אדנ\"י כאמרו: \nיהו\"ה אדנ\"י חילי (חבקוק ג, יט), והסוד: כל מקום שספירת מלכות מתקשטת ומתקנת בשלמות \nהתורה למטה, אזי אנו קורין אדנ\"י יהו\"ה, אדני בתחילה, לעלות משם למעלת בינה הנכתבת \nיהו\"ה ונקראת אלהי\"ם. כעניין אברהם שהיה מתקן ומקשט את כנסת ישראל במצוות ובמעשים \nטובים, כדי להריק עליה הברכות משפע הבינ\"ה, כאמרו: אדנ\"י יהו\"ה מה תתן לי. ומניין \nשתיקן הדרך וקישט מידת המלכות? שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי \nחקותי ותורותי (בראשית כו, ה), וכתיב: ויטע אשל בבאר שבע (שם כא, לג). הוא התחיל \nלנטוע הנטיעות שקצץ אדם הראשון, והיכן נטען? בבאר שבע. ועל זה כתיב: \nויעל אלהים מעל אברהם (שם יז, כב), וכתיב: ויבן שם מזבח ליהו\"ה (שם יב, ח). ולפי \nשהתחיל אברהם לתקן הקלקולים ולנטוע קיצוצי הנטיעות, הוא התחיל לומר אדנ\"י יהו\"ה, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיקן ספירת מלכות להריק ולהביא אליה ההמשכות דרך הצינורות מספירת בינ\"ה, וזהו סוד \nשאמרו ז\"ל: למען אדנ\"י (דניאל ט, יז), למען אב שקראך אדון. והנני רומז. 'והאר פניך \nעל מקדשך השמם למען אדנ\"י', רוצה לומר האר פניך על מקדשך השמם, כלומר דבר מועט אני \nשואל מעמך. שהרי כשחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה מכל וכל, בא אברהם אבינו וקבלה על \nגביו ונעשה כסא למרכבה, כמא דאת אמר: \nויעל אלהים מעל אברהם (בראשית יז, כב). עד שבא משה רבינו וקבע לה מקום במשכן, \nשנאמר: ונועדתי לך שם (שמות כה, כב). בא שלמה המלך וקבעה בבית הועד, שנאמר; בנה \nבניתי בית זבול לך וגו' (מלכים, ח). חטאו ישראל ונסעה עשר מסעות, בא דניאל ואמר: \nאין מסעות הללו כמסעות של אדם הראשון, שבזמן אדם הראשון לא היה לשכינה מקום קבוע, \nחטא אדם נסתלקה שכינה. משנקבע מקום לשכינה בארץ, משבנה שלמה בית המקדש, אף על פי \nשהיא מסתלקת לפעמים, אינה זזה ממקום קדושתה לעולם, שנאמר: זאת מנוחתי עדי עד פה אשב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כי אויתיה (תהלים קלב, יד), ואומר: כי בחר י\"י בציון אוה למושב לו (שם, יג). מאי \nאיוה? כמי שמתרחק מאנשי ביתו ומתאוה להם. וכן אמר שלמה: מכון לשבתך עולמים (מלכים, \nח, יג), כלומר אף על פי שמסתלק לפעמים, לכאן הוא חוזר, כאמרו: כה אמר ה' שבתי אל \nציון ושכנתי בתוך ירושלים ונקראה ירושלים עיר האמת והר ה' צבאות הר הקודש (זכריה ח, \nג), ואומר: וארשתיך לי לעולם וגו' (הושע ב, כא). ולפיכך אמר דניאל: שאלה קטנה אני \nשואל ממך, שתשוב למקומך המקודש לך, ואי אפשר להיפרד ממנו, שאף על פי שנסתלקת ממנו \nמקודש הוא לך, כאמרו: והאר פניך על מקדשך השמם (דניאל ט, יז), מקדשך - בודאי, ואף \nעל פי שהוא חרב, מקדשך הוא. והיינו דאמר 'על מקדשך השמם', כאמרו: והשמותי את \nמקדשיכם (ויקרא כו, לא), אף על פי שהן שממה, בקדושתן עומדים, וזהו שנאמר: \nוהאר פניך על מקדשך השמם. וזה מה טעם? שהרי כשנסתלקה שכינתך, כשחטא אדם הראשון, לא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היה לה מקום קבוע; ואברהם אבינו קבע לה מקום על גביו, וזהו שאמר 'למען אדנ\"י', למען \nאב שקראך אדון, דהיינו אברהם. ולפיכך אברהם אבינו היה יכול לקשט ספירת המלכות \nולייחד השם יתברך בעולם, והסוד: אחד היה אברהם ויירש את הארץ (יחזקאל לג, כד) על \nידי שהיה אחד בכל איבריו לייחד את השם, והכריז את שמו בעולם, וקבע מדרש לפרסם \nמלכותו, לפיכך היה יכול לייחד את השם, והסוד: \nוילך למסעיו מנגב ועד בית אל (בראשית יג, ג) ולפי שתיקן אברהם אבינו הדרך, וייחד \nספירת המלכות בספירת הבינ\"ה, התחיל ואמר 'אדנ\"י יהו\"ה'. וזהו בנין אב, בכל מקום \nשתמצא כתוב אדנ\"י יהו\"ה, שהוא סוד תיקון השכינה והתקשטה להתאחד בספירת הבינ\"ה. אבל \nכל מקום שתמצא כתוב יהו\"ה אדנ\"י הוא סוד השפע והאצילות מלמעלה למטה, שספירת בינ\"ה \nשופעת על כל הספירות עד שספירת מלכות מתמלאת כל מיני שפע ואצילות וברכה, כאמרו: \nיהו\"ה אדני חילי (חבקוק ג, יט). זה הכלל: כל מקום שאתה מוצא אדנ\"י יהו\"ה הוא סוד \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "התקשטות השכינ\"ה למטה להתאחד בבינה ולקבל ממנה שפע ואצילות, ובכל מקום שאתה מוצא \nיהו\"ה אדנ\"י הוא סוד השפע הנמשך מלמעלה למטה, והסוד: אמ\"ת מארץ תצמח וצד\"ק משמים \nנשקף (תהלים פה, יב). מה כתיב בתריה? גם יהו\"ה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. ועתה \nהתבונן באלו המפתחות שמסרנו בידיך בשער זה, כי בהם תוכל לפתוח כמה שערים שננעלו \nבכמה מנעולים שאין הכול זוכים להיכנס בהן: \nוהספירה הזאת נקראת במקומות הרבה בינ\" ה, והטעם, כי הוא סוד המליץ העליון עומד בין \nהספירות העליונות ובין הספירות התחתונות, היא המאצלת על כל שאר הספירות אצילות שפע \nוברכה מן הכתר העליון. ועל ידי הספירה הזאת יתבונן האדם עיקר העיקרים ויסוד כל \nהיסודות, שאלמלא היא אין דרך ליכנס לידיעת קדמותו יתברך, והרי היא כדמיון המליץ \nהנאמן, כאמרו: אנכ\"י עומד בין יהו\"ה וביניכם (דברים ה, ה). יבשבת, שהוא סוד המליץ \nהתחתון, אומר: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות לא, יז) יכבר רמזו בעלי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הקבלה שספירת הבינה כמו הלשון בפה באמת כמו הלשון בפה, מכמה צדדים. האחד, שהיא סוד \nהכתוב השלישי. השני, שהיא סוד הקשר שלוש ספירות עליונות ואצילות ברכתם על ז' \nהספירות התחתונות. השלישי, שאלמלא הבינ\"ה לא נכנס אדם לדעת קדמונו של עולם. והנה \nמשה רבינו עליו השלום, שהוא המליץ הנאמן, השיג בבינ\"ה מ\"ט שערים כאומרם ז\"ל: חמישים \nשערי בינה נברווו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד וכו'. ועוד הטעם שנקראת בינה, \nלפי שהיא סוד תולדות בנים ובנות בסוד בינ\"ה ותבונ\"ה. ולפיכך בעוון נדרים בנים מתים, \nבעוון נדרים אשתו של אדם מתה. וכל זה מידה במידה, לפי שהתבונה היא מקום הנדר, כמו \nשהוא ידוע למקובלים. והיודע תכונת האיברים ידע מה שאמרו רבותינו ז\"ל: מוח הבן נמשך \nממוח האב. וכל זה בסוד הבינ\"ה והדע\"ת, כי ממקום הבינ\"ה נמשך מן המוח דרך הדע\"ת \nבמעברות חוט השדרה עד הגיעו למקום המוכן י, והסוד: \nאדנ\"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. וכבר רמזו בספר יצירה: כרת לו ברית בין עשר אצבעות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הידים והוא ברית הפה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות הרגלים והוא ברית מילה. והרמז \nכולו: מילת הלשון ומילת המעור. והמבין סוד העיקר הזה יכנס לדעת סוד הטעם שנקראת \nבינה. והנני מבאר; מי חכ\"ם ויב\"ן אלה נבו\"ן וידע\"ם כי ישרים (הושע יד, י), הבינ\"ה \nעומדת בין החכמ\"ה והדע\"ת ומתאחדים להתאחז זו בזו, והסוד: בחכמ\"ה ובתבונ\"ה וברע\"ת \nהכול רמוז. זהו סוד הקשר הספירות העליונות בתחתונות: \nולפעמים נקראת הספירה הזאת יובל, וכבר הודענוך כי כל מיני חירות וגאולה תלויה \nבספירה זו. והטעם, כי כל שבע הספירות התהתונות לפעמים נמצאה בהם לפי קלקול התחתונים \nחלילה וחס, והם דמיון הפסקת השפע, כמו שאמר בפסוק: ויקרא י\"י אלהים צבאות ביום ההוא \nלבכי ולמספד וגו' (ישעיהו כב, יב). ולפיכך כשבני אדם חוטאים למטה וספירת הבינ\"ה \nממעטת מיני ברכותיה כביכול נמצא בשאר הספירות כמה דרכים עד שמתאספות ומתעלות לספירת \nהבינ\"ה, ונשאר החורבן למטה. אבל כשמתאחזות הספירות התחתונות בספירת היובל וממשיכות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שפע ברכותיה למטה, אזי כל מיני חירות וגאולה נמצאים בכל הספירות ובכל המתפרנסים על \nידי ספירת המלכות המקבלת שפע הברכה מהם. ודע כי יש זמן שעתיד להיות, שהצדיקים יתעלו \nעד שיתאחזו בספירת הבינ\"ה שהיא סוד העולם הבא, ואז יצאו לחירות ויהיו נגאלין מכל \nמיני משחית ומכל מיני פורעניות, בסוד: הגואל משחת חייכי (תהלים קג, ד). וכנגד המידה \nהזאת וההבטחה הזאת, שאנו מזומנים להיכנס לחיי העולם הבא, נצטוינו בתורה כמה מצוות \nעשה ולא תעשה שמתן שכרן איננו זולתי בספירת בינ\"ה הנקראת עולם הבא. ונקראת יובל לפי \nשבה יוצאין משיעבוד לגאולה, ומאבל ליום טוב, ומאפילה לאור גדול. ובזה הדרך הנני \nמוסר בידך רמזים שאם תזכה תתבונן עיקריהם. סוד הבינ\"ה הנקראת יוב\"ל, לפי שבה יצאו \nהכול לחירות. הטעם, כי כל הזוכה להידבק בה לעולם לא יראה דאגה ולא שום חסרון, לפי \nשהיא דבקה בספירות העליונות בבתי גואי, שאין שם דאגה ולא מחסור כל דבר, והנדבק \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ביובל הרי הוא נגאל לפי שאין סביב היובל שום דבר שיוכל להזיק, לא שר ולא מלאך ולא \nדבר בעולם אלא עולם הרחמים לבדו, לפי שעד ספירת הגדול\"ה והגבור\"ה הן המערערין \nוהמעכבין להביא טובה לעולם. והנה בהיות ספירת היובל עולם הרחמים, נקראת נחלה בלא \nמצרים. והיא נחלת יעקב אבינו עליו השלום, לא כנחלת אברהם שהיו לה מצרים ולא כנמלת \nיצחק שהיו לה מצרים. ולפיכך כל הזוכה להידבק בספירת היובל, גאולה תהיה לו, לפי שאין \nשום דבר מעכב מונע ומקטרג, וזהו סוד: והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב \nאביך (ישעיהו נח, יד), נחלת קו האמצעי שהיא עולה ומתאחזת בעולם הרחמים, ונשארו למטה \n'במותי ארץ' שהן נחלת אברהם ויצחק. ואם תתבונן מה שאמרנו ברמזים הללו יפתחו לך כמה \nשערים. ועוד, לפי שהוא כך, נקרא רחובות הנהר שהוא מקום שאין לו מצרים, ואין שום \nמשטין ומעכב ומונע להטיב. וכל הזוכה בעולם הזה להיות נטוע באותן המקומות, פריו לא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יתום ועלהו לא יבול (יחזקאל מז, יב). מה טעם? והיה כעץ שתול על פלגי מים ועל יובל \nישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי (ירמיהו \nיז, ח). והטעם שאינו רואה כי יבוא חום וכיוצא בו, לפי שאין במקום זה מעכב ומשטין \nומונע, כי מקום זה למעלה משבעים שרים הוא, ולפיכך נקרא 'רחובות', ועל זה נאמר: \nויוצא למרחב אותי (שמוא, כב, כ). והבן זה מאוד: \nוהספירה הזאת נקראת בלשון רבותינו ז\"ל תשובה. והטעם, לפי שהנשמות נאצלות ממקום זה, \nוהרוחות ממקום התפארת, והנפשות מספירת המלכו\"ת, והן נקשרות אלו באלו עד שזוכות \nלהתאחד בספירת הבינ\"ה. כיצד? הנפש קשורה ברוח, והרוח בנשמה, והנשמה בספירת הבינ\"ה, \nואם חס ושלום חטאה הנפש ונתחייבה עונש כרת הרי היא נכרתה מן הרוח שהיתה נאחזת בה, \nוהפסידה הגמול הטוב ואין לה דרך לעלות לעולם הבא שהרי נכרתה מן האילן העליון שהיתה \nנאחזת בו, וזהו סוד כרת האמור בתורה: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה (בראשית יז, יד). ואם אחר שסרחה חזרה והטיבה דרכיה ותקנה \nנתיבותיה, אזי היא חוזרת להתאחז במקום שנכרתה מתחילה ואז היא זוכה לעלות לספירת \nבינ\"ה הנקראת עולם הבא, ואז היא שבה אל המקום שנאבדה ממנו, וזהו סוד תשוב\"ה, כאמרו: \nותשובתו הרמתה כי שם ביתו (שמואל, ז, יב). ולפי שהנפשות נקשרות ברוחות, והרוחות \nנקשרות בנשמות, והנשמות נקשרות בעולם החיים, ולפיכך אמר הכתוב: \nוהיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים (שם כה, כם). אבל הנפשות שנכרתו ממקומן ולא שבו, \nנידונות בכמה עונשים רעים אחר שנכרתו ונעקרו ממקום מטען, והרי הן מטולטלות ונעות \nמעונש לעונש ומנגע לנגע, וזהו שאמר הכתוב: ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע \n(שם). ועניין כף הקלע דמיון האבן שזורקין אותה בכף הקלע ממקום למקום, כך הנפש \nמשנכרתה ממקומה הרי היא נזרקת ממקום למקום במיני עונשים רעים הנקראים כף הקלע. ולפי \nדרך זה יש לך להתבונן מהו סוד התשובה הנאמרת בתורה, שזהו סוד תשובת הנפש למקום \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שנעקרה ממנו וחוזרת למנוחתה, כאומרו: \nשובי נפשי למנוחיכי (תהלים קטז, ז). ובמה היא חוזרת למנוחתה? ברפואות הטובות שתיקנה \nהתורה לכל מיני חטא ועון, כדאיתא בתורת כהנים. וזהו שאמר: תורת י\"י תמימה משיבת נפש \n(שם יט, ח), משיבת נפש באמת ז, שאלמלא הודיעה התורה דרכי התשובה לא היה שום דרך \nלחזרה, אבל הנביא צווח ואומר: שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיהו ג, כב). \nומנין לנו כי סוד ספירת הבינה הוא סוד תשובה? בנין אב לכל התורה כולה שנאמר: \nובלבבו יבי\"ן וש\"ב ורפא לו (ישעיהו ו, י). ואם כן התבונן בהיות התשובה סוד העולם \nהבא. ואחר שביארנו לך הסוד הגדול הזה, יש לנו לחזור ולהודיעך סדר מעלות התשובה. כי \nכל אחד מישראל אחר שנמכר, יש לו דרך לשוב: גאולה תהיה לו וביובל יצא (ויקרא כה, \nכד), ואומר: בשנת היוב\"ל הזאת תשובו איש אל אחוותו (שם, יג). בסוד ספירת הבינ\"ה \nיכולה הנפש לשוב ולהתאחז במקום שנכרתה ממנו, וזהו שאמר 'תשובו איש אל אחוזת\"ו', \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לשון אחיזה: \nוהספירה הזאת גם כן נקראת למקובלים צך\"ק עליו\"ן. כלומר, הספירה אשר ממנה מתחלת מידת \nהדין, אף על פי שהיא נאחזת בעולם הרחמים. וזהו סוד צדק עליון המכוון כנגד צדק תחתון \nכי ספירת המלכות גם היא נקראת צדק תחתון, ושתיהן מכוונות זו כנגד זו: שערי צדק \nמכוונים כנגד שערי בינה, בסוד אדנ\"י יהו\"ה. ולפי שאלו שתי הספירות מכוונות זו כנגד \nזו, ושתיהן נקראות בשם צד\"ק, אמר הכתוב: צדק צדק תרדוף (דברים טז, כ). כלומר, רדוף \nלהשיג שערי צדק להיכנס מתוכן לחיי העולם הבא שהוא סוד צך\"ק עליו\"ן. ולפיכך אמר \n'צד\"ק צד\"ק תרדוף', וחזר ופירש: 'למען תחי\"ה', כנגד צדק עליון, 'וירש\"ת את האר\"ץ', \nכנגד צדק תחתון שהוא סוד ארץ ישראל, כאמרו 'משפ\"ט צד\"ק ילין בה', והבן זה מאוד ידע \nוהאמן כי כל העתידים לזכות ולהיכנם לעולם הבא לא ייכנסו לו אלא מתוך הדין, וזהו \nשאמרו ז\"ל שלוש כיתות ליום הדין ובאותו מקום הוא מתן שכרן של צדיקים שאין לו ערך \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ולא קיצבה ולא שיעור, זהו שאמרו ז\"ל: א\"ר חייא בר אבא א\"ר יוחנן כל הנביאים לא \nנתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך (ישעיהו סד, ד): \nוהספירה הזאת נקראת גם כן למקובלים שכינה עילאה, לפי שהיא סוד קבלת השפע והאצילות \nמעולם העליון שהוא עולם הרחמים והיא משפעת כמה מיני שפע ואצילות בשאר הספירות שלמטה \nהימנה, וכשהבריות מקיימות התורה והמצוות אז היא שוכנת ומתגלית בשאר כל הספירות, \nומשפעת כמה מיני שפע ברכה וטובה בכל הספירות, ואז יתמלאו כל העולמות טובה וברכה. \nואז ספירת המלכות, הנקראת שכינה תתאה, גם היא חוזרת להריק ברכותיה על התחתונים והיא \nשוכנת ביניהם, כאמרו: ושכנתי בתוכם (שמות כד, ח), ונתתי משכני בתוככם (ויקרא כו, \nיא). ואז כל העולמות כולן בתיקון שלם ובמילוי מתוקן, לא יחסר כל בו. ואם חס ושלום \nקלקלו התחתונים שורת התורה והמצוות אז השכינה העליונה מסתלקת, ובהסתלקה נמנעו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הצינורות ונחשכו המאורות ונאסף הצדיק, ואז שכינה תתאה מסתלקת מן התחתונים ונסתלקה \nהעליונה מן העליונים, ואז הוא חורבן העולם. ולפיכך היודעים לרצות את קונם יודעים \nלתקן דרך השכינה, להחזירה למקומה ולתקן קלקול הצינורות, ואז חוזרת שכינה עליונה \nלהאציל ברכותיה לספירות ואז הספירות משפיעות הברכה לשכינה תתאה, ואז גם היא חוזרת \nלמקומה להריק ברכה לעולם. סוף דבר: בהסתלק העליונה, תסתלק התחתונה, ובשוב העליונה, \nתשוב התחתונה. והסוד הידוע לשתיהן: וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו\"ה הוא האלהים \nבשמים ממעל (דברים ד, לט), זו שכינה עליונה, 'ועל הארץ מתחת', זו שכינה תתאה. ושמא \nתאמר שתי רשויות, חלילה וחס? אינן אלא אחד לבדו, 'כי יהו\"ה הוא האלהים בשמים ממעל \nועל הארץ מתחת אין עוד'. והיודע הסוד הגדול הזה ידע סוד, ותקראנה לו השכנות שם לאמר \nיולד בן לנעמי (רות ד, יז), לפי שאותו הנולד, במקומות אלו היה עיקרו, והוא היורש \n", "en": ""}]}
