{"bookId": "kabala-2ccda0269247", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר גן נעול — קטע 4", "hebrewTitle": "קטע 4", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-2ccda0269247/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-2ccda0269247/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "שלושים ושתים עם עשר ועם עשרים ושתים הם ל\"ב עם ל\"ב נבוא\"ה חבור ל\"ב עם ל\"ב בחבור \nבכ\"י עם בכ\"י, זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביו\"ם הברא\"ם. וקר\"א זה אל זה ואמר. \nוקר\"א א\"חת ר\"כה ו\"אחת ק\"שה. אמר אש מים רוח, ר\"אש מ\"לין א\"מר אמ\"ר וראשי תיבות \nהפוך בעינן בענין זה הוא סוד כל הספר. ויותר עמוק מן הקודם לקחת צורה זאת באותיות \nבשתופיהם ובצרופי צרופיהם:\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אמת:\n\nמארץ:\n\nתצמח:\n\nראה איך נקרא בשווי באורך וברוחב. וכן כמוהו קבלנו סוד שלש מכות מעשר מכות של פרעה, \nוהוא סוד ר' יהודה היה נותן בהם סימנים:\n\nדצכ:\n\nעדש:\n\nבאכ:\n\nב:\n\nחשכ:\n\nשחינ:\n\nכינם:\n\nהנה כבר אתה רואה שאלה השלשה הנזכרים בסימנם ג' ו' ט' שהן שלישית וששית ותשיעית, כי \nהן בלא ספק שלש שלש שלש והעשירית שהיא אחת נפרדת לבדה ובה כל הסוד שבספר היצירה \nתלוי. והוא שקראה השם נג\"ע שנאמר \"עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח \nאתכם מזה\" (שמות יא' א'). רמז לגלות ראשונה \"כשלחו כל\"ה\" (שם). סימן לסוף גלות \nאחרון שהוא בסוף הכ\"ל רמז בשלחו. ולחש\"ך קרא לילה הוא שם השט\"ן. גם לילה שמו שהוא \nהמלאך הממונה על ההריון המניע זרע הלבנ\"ה. \"גרש יגרש אתכ\"ם מז\"ה\" (שם), 'מד\"ת \nהדי\"ן' שהיא 'מכת אב\"ן' כלומר 'מכת המ\"ח' והרמז אמרו \"ומושב בני ישראל אשר ישבו \nבממצרים ל' שנה ות' שנה\" (שמות יב' מ'):\n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ועוד אמר \"ויהי בעצ\"ם היו\"ם הז\"ה\" (שם מא') שסודם 'רפא\"ל' הנקרא 'אי\"ש' והוא שרפא \nאת אברהם. \"יצאו כל צבאות יי מארץ מצרים\" (שם), כ\"ל צבאו\"ת יי הם (בגימ') עשר\"ה. \nוכן הוא החשבון הוא חלק לתל\"ת שעולה עשרה פעמים 'אלקי\"ם' שהוא שם 'כול\"ל' והוא \n'כנוי' למדת הדין והוא בי\"ת די\"ן ש\"ל מט\"ה והוא כולל שני חמרים ושתי צורות 'תה\"ו \nובה\"ו תה\"ו ובה\"ו' 'נפ\"ש נפ\"ש' מימיית וארציית כמו שרמזתי למעלה. בסוד ה\"ו שהם כנגד \nב\"ג והם גבוה מעל גבוה שומר והם ד' שסודם כ\"ו כ\"ו כ\"ו כ\"ו ארבעה שמות ומהם דמים \nשזכרתי לך אשר דינם דק מאד:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וכשתכתבם כך בצורה זו ו\"ך ו\"ך ו\"ך ו\"ך תמצאם כבד שסודם ב' אלפים וכ\"ד ב אלפי' עם ה' \nכשהם ד' פעמים כבד חוזרים אל כבד אחד שהוא שם אחד. על כן כתוב \"הוא הלילה הזה ליי\" \n(שם). לפיכך אמר בסוף \"ליל שמורים לכל בני ישראל לדרתם\" (שם), 'לדרת\"ם' 'לצדי\"ק \nת\"ם' 'צ\"ד ל\"י תק\"ם'. 'צ\"ד' 'טפ\"ה' והוא 'חלו\"ן' כמו שרמזתי למעלה בסוד העבור. \nשמרים לכל בני ישראל פלאות חכמה לכל 'אילנ\"י בש\"ר' שהם 'בנ\"י ישרא\"ל' שהם 'מלאכ\"י \nבש\"ר', והנה 'מיכאל בשר' של ישראל. וכל 'איל\"ן' 'מאכל' הוא 'מלא\"ך'. על כן סוד \nדניא\"ל אילן רביעי והוא מלא\"ך רביעי שהוא לאדנ\"י וזהו מיכא\"ל גם מיכאל ודניאל שוים \nבמספרם:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "'חש\"ך אפל\"ה' 'כ\"ח ש\"ל הא\"ף'. והנה חשך היא מכה תשיעית ואין לה מציאות כעשרת הדברים \nשהם כולם אור. שנאמר \"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם\" (שמות י' כג'), 'אור \nבשמותם', 'אור במ\"ב שמות'. והנה \"שלש\"ת ימים\" יום ולילה שסודם סמא\"ל רמז לשלשת ימי \nאפלה שלא נברא בהם עדיין דבר שמיימי מאיר. כי ברביעי נבראו ממד\"ת מאר\"ת \"אמרת יי \nצרופה מגן הוא לכל החוסים בו\" (תהלים יח' לא'). ונאמר בו, נטה ידך 'על השמים' (שמות \nי' כא') 'המתי\"ם'. נטה ידך 'שטר הדין' 'ירד השטן' על השמי\"ם 'רוח השטן' הממית. \n\"ויהי חשך על ארץ מצרים 'וימ\"ש חש\"ך' (שם) אשר 'כח\"ו שמש\"י' אשר 'ש\"ם כ\"ח שו\"י', \nי'מח ש'מו ו'זכרו ושמו כשם 'ארץ מצרים' ויהי חשך על יש\"ו הנצר\"י:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וזה סוד הגאולה ומפני שעשר ספירות מתבארים מן התורה מסתרי עשר מכות שכל ספירה פועלת \nשנוי טבע בעולם ובשנה ובנפש, אני צריך לדבר בם בראשי פרקים ועיין בם בתורה מאד. \nוהעניין הראשון הוא שהשם אמר אל משה \"ראה נתתיך אלקים לפרעה\" (שמות ז' א') י\"ה מלא \nלעפר ה'. כי משה הוא השם הנקרא א\"ל שד\"י השומר ד' ליחות הטיפה הכללית הראשונה \nהאמצעית שהיא פי' המעיין הנקרא שרשי האילן:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והליחות הם ארבעה ואלו הן ד' צבעיהם אדומ\"ה שחור\"ה לבנ\"ה ירוק\"ה וסוד סופיהם \n'מקר\"ן' כתי' 'מפריס' 'ספרי\"ם' כמו שרמזתי למעלה:\n\nואהר\"ן רמזנו סוד מבלתי רשו\"ת וש\"ם הוא שמ\"ו ידוד כמו שרמזתי י\"ה ו\"ה וכך הוא חצ\"י \nהש\"ם. הנה אהר\"ן והוא הא\"ץ הוא המלא\"ך המהי\"ר וסודו א' מהי\"ר מש\"ה. ושניהם הם \nהראשי\"ם ובידם הש\"ם המאי\"ר לארץ ולדרים עליה. והוא שאמר למשה \"ואני אקשה את לב \nפרעה\" (שמות ז' ג'), אשקה את לב פרעה סם המות עד שישוב לב כבד. שנאמר \"כבד לב פרעה\" \n(שם יד'). ועוד אמר למשה ולאהרן \"כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנ\"ו לכ\"ם מופ\"ת\" (שם ט') \nמפלאות הכשפים, כלומר מנפלאות הכשפים אשר הם חכמ\"ה. תנו לכם מופת מרעיש האומות \nוסודו מרשיע האות באמצע שבעים אומות:\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ושנות משה מספרם לשון הקדש ושנות אהרן מספרם שלוש לשון הקדש. והנה הוא גדול ממשה \nשלש שנים והוא סוד \"שלש שנים יהיה לכם ערלים\" (ויקרא יט' כג'). שדרשו בו, בתינוק \nהכתוב מדבר ששואל ומשיב ובחמשית לומד מקרא. וכבר נאמר בן שלש שנים הכיר אברהם את \nבוראו. ומשה אמר ואני ערל שפתים פי' כבד פה וכבד לשון אנכי:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ובכח לשון הקדש משולשה יכול אדם לשנות הטבעים אשר תחלתם כח התלי בראש ובזנב. ועל כן \n\"קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין\" (שמות ז' ט'). לא אמר יהי תנין אבל אמר יהי \nלתנין. ובפעלה אמר \"ויהי לתנין\" (שם), רמז לסוד יהי אור ויהי אור. ואהרן פעל זה \nהפעל תחילה. וסוד \"ולפני פרעה ולפני עבדיו\" (שם) לפני העפר ולפני הלבנה, כלומר לפני \nהמקיף והמוקף. \"ויקרא גם פרעה 'לחכמים ולמכשפים' (שם יא') 'לחיים ולממיתים' כי \nהמכשפים הם המתים ודורש אל המתים אל המכשפים. חרטמ\"י מצרי\"ם פועלים ברוח טמאה, \n'חרטמים צרים' 'חרטמי מים מרים' 'חרטמי מצרים' 'ממיתים בני אדם' 'ממיתים נאבדים' \n'מזנים כשפניים' 'שרי יום ולילה'. הם \"חרטמי מצרים בלהטיהם\". כאן רמז ללהט החרב \nהמתהפכת מיום ולילה מלילה ויום מאור לחשך מחשך לאור:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והכל גלגליי וזמניי ועתיי, 'בלהטיה\"ם' 'בדמיה\"ם' כמו רמז לחותם היצירה ויהי כן, אבל \nהם בלא הויה לבד בעשיה. ואמרו \"ויהיו לתנינם\" הוא (הנברא) ביום ה' חסר י' וסודו \nשמיר וזו ההויה אינה על פיהם. 'איש מטהו' 'ישו הטמא'. וע\"כ כתיב \"ויבלע מטה אהרן את \nמטתם\". מטתם כתיב הוא 'דם התלי' 'דם המת' 'דם המכשף' 'דם משמין' הוא 'המנשים'. והבן \nאלה כולם ומיד התחייב מזה ויחזק 'לב פרעה' 'ערף הלב' 'בעל העיר' 'עפר הכבוד'. ועוד \nהחל לפעול פעל ראשון אחר שוב המטה תנין ואחר שובו מתנין למטה כי כך היה צריך להיות \nהפעל הראשון בגוף המטה בעצמו עד שיתהפך ויתפעל על פי 'משה ואהרן' כלומר על פי 'אדם \nהראשו\"ן':\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ואחר כך \"ויבלע מטה אהרן את מטתם\" (שם) לא את התנינם כי לא עמדו כי אם כרגע ושבו אל \nטבעם הראשון. על כן צוה השם למשה לאמר \"לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה\" (שם), הנה \nהמציא הים. \"ונצבת לקראתו על שפת היאור\" (שם) ראש המכשפים הוא ממית הראש \"והמט\"ה\" \nשם הקדש (אדני). \"אשר נהפך לנחש\" (שם) אשר גלה כל הכשפים שהם כח התנין אשר מהפך \nברכה וקללה על פי שמו הגדול \"תקח בידך\" שכבר התהפך כחו ודעהו:\n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ודע כי צורת ן' הנמצאת באות שלישית של שם שטן היא נון של שם אהרן. והושמה לחותם \nבחשן המשפט ונתהפכה במלת נח\"ש עם חש\"ן, רמז להם ונ\"ח מצא ח\"ן \"תשואות חן חן לה\". \nואמנם שש קצוות (קצוות) חתומות בהם שלש פאות (פאות) מזה ושלש פאות מזה, והרמז בא\"ש \n\"כי באש יי נשפט\" (ישעיה סו' טז'). ג' מפה ש' מפה בסוד דג\"ש רפ\"ה:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ולפי דרך זו צריך שתתעורר תמיד על העניין הזה ואל הדומה לו בעניין עשר מכו\"ת הלב של \nפרעה שהיה כבד בטבע העפר, והיתה קשה ערף לפי כח האלוקי שהקשהו והכבידו שנאמר \"ואני \nאקשה אל\"פ (את לב פרעה). . . כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו\":\n\nוהעד אומרו \"למען שתי אתתי אלה בקרבו\". ועוד שם אומרו \"ולמען תספר באזני בנך ובן \nבנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם 'כ\"י אנ\"י יי'. 'מלא\"ך יי' \n'איל\"ן כב\"ד' 'מכבי\"ד ל\"ב או\"ב' וידענ\"י מבטל הכשפים הנקראים ל\"ט ומהפך כחם עם כח \nט\"ל ומט\"ר. שסודם מחובר עם די\"ו הוא מטטרו\"ן 'ש\"ר הפני\"ם' 'ש\"ר העיני\"ם' 'ש\"ר \nהקלי\"ם' 'ש\"ר הפע\"ל' כמו שרמזתי למעלה:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ועיין שבדם נאמר, \"ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם\". וכן בצפרדע הנברא מן עפר הגוף. \nורמזו עליו שהוא צפור דעה וטבעו הוא שיצעק תמיד. ובדם נאמר \"והי\"ה ד\"ם\" שהו\"א ד\"ם \nכב\"ד. ועל הצפרדעים נאמר \"והעל את הצפרדעים\" זה בהויה, הוא בשנוי עצם המים. ואפילו \nבחלק הנמצא בעירוב מזג של העצים ושל האבנים. וכן נאמר \"ויהי דם בכל ארץ מצרים\". אחר \nאמרו \"ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם\", ונהפכו המי\"ם לד\"ם מד\"ם מיל\"ה. והוא האות \nהראשון הנגזר מסוד אדם 'מילה' והיא האות הראשון הנגזר מסוד 'היסוד':\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והנה המכה הזאת נרמזת בעשירית בעצמה והיא סוד ההבדלה, שאמרו בענין סוד איוב. (בבא \nבתרא טז'. ) שאמר שמא נתחלף לך איוב באויב שמתני לאויב. אמר לו טפש בן טפה, של בכור \nלטפה שאינה של בכור לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי. והנה כ\"ל ד\"ם טפ\"ה והיא \nד\"ם ד\"ם כמו שרמזתי למעלה. והסוד שכל טפה וטפה שהוא בורא ממנה בריאה היא מורכבת \nמארבעה דמים שהם ארבעה אדים:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אד אד אד אד:\n\nאלה ארבעתם הם התחלת כל בריה. ודע כי בלשון יון שם החלק הדק ני ני ני ני. וכבר \nאמרתי לך למעלה כי ארבעה שמות הקדש עולים ד\"ק והם חוזרים אל שם אחד. והנה אלה סודם \nדי\"ו מ\"ר (ד פעמים אדנ\"י) והוא סוד ורדי\"ם, וכשתחבר אליהם י' שמות הקדש יהיה סודם \nורידים, והוא סוד ז' ור\"ע הכולל ז' ורידים שהם נבראים ועומדים על שב\"ע ספירו\"ת \nימי\"ם, אשר עליהם נחתם כל מעשה בראשית:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ועל כן נודע כי הלב שהוא 'עליון ותחתון' חתום עליו שם זה\"ב וכולל 'עשר מכות' וסוד \nזה\"ב הנזכר ב' אלפים וז' פעמים ה', הרי 'הלב' נברא משם זהב. והוא חמש קללות גם חמש \nברכות. והקללות ארו\"ר ארו\"ר ארו\"ר ארו\"ר ארו\"ר והברכה או\"ת או\"ת או\"ת או\"ת או\"ת. \nועוד סודו זה אור אור אור אור אור עם שבע ברכות והן באות מן ה' פעמים אור שנזכרו \nביום אחד שהוא יום ראשון עם מעשה בראשית, רמז לחמשה חומשי התורה. ועליהם נאמר 'אלה \nהמצות' והנה העדות והיה הדם לכם לאות. וכן זה התחברות הצלם עם האו\"ת הראשו\"ן, והוא \n'צלם התאו\"ה' שממנו 'הצלת אומה' בהשגת האמת. והצ\"ל שהוא 'ל\"ץ יהי\"ר' כסיל 'שמו' \nוהוא רו\"ח סמא\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ובהרכבת 'ש\"ם בשם' תכיר 'מעש\"ה מרכב\"ה'. וכשתדבק 'בברכ\"ה' תדע 'הדר\"ך' אשר תלך בה. \nוכשתשיג חכמת 'מכת הכינים' אשר היא 'מכת הדמיון', גם 'מכת הכנים' שהוא 'מכת הכסיל', \nלא יוכל לשלוט עליך כשפים לעולם. כי שתי המכות היו בענין מימיי. וזאת השלישית היתה \nארציית שנאמר, \"והך את עפר הארץ\". והוא שאין השד יכול לברוא בריה פחות מכשעורה. \nואעפ\"י שהוא קולע אל השערה ול\"ו יחטיא. ולא, נכתב בוו כי רמז הוא. ולא נאמר \nשהחרטומים בקשו להוסיף על מכת הכנים כמו שעשו בקודמות. ושלשה עניינים עשו לבד, הפוך \nהמטה לתנין, והמים לדם, ועליית הצפרדע. אבל בכנים \"ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא \nאת הכנים ולא יכלו\". אבל הודו בעל כרחם שזהו אינו ממין הכשפיות שלהם אך אמרו \"אצבע \nאלקים היא\", רמז לסוד הלוחות שנאמר בם \"כתובים באצבע אלקים\", שגם הוא ממין הנפלאות \nהאלוקיות:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ובשבע מכות הנשארות לא נזכרו החרטמים שיחשבו לדמות פעולותיהם לפעולות הנביאים \nהאלקיים אבל שתקו ועמדו משתוממים וסובלים המכות כשאר העם. ונאמר במכה הששית שהיא \nהשחין \"ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטומים ובכל \nמצרים\". בחרטמם כתיב והוא רמז נאמר \"בחרט אנוש\" (ישעיה ח' א'), והוא סוד אמרו במעשה \nהעגל \"ויצר אותו בחרט ויעשהו 'עגל מסכה' (שמות לב' ד'). והוא 'סמך עגלה' שהוא 'גלם \nהכעס' והוא 'גלם כעסה'. והרמז להכעיסו במעשה ידיכם, והוא מם וסמך שבלחות בנס היו \nעומדים ונקרא העגל אלקי זהב (ס). וכבר:\n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הודעתיך סוד זהב והנה סמכ. ואמנם נאמר שם כבד על ארבע מכות, באמרו ערב כבד, ברד \nכבד. וגם בארבה נאמר \"כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן\" (שמות \nי' טו') ולא נאמר כזה בשאר, רק בברד נאמר \"לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה \nלגוי\". אבל לא נאמר ואחריו לא יהיה כן שם גם כן כמו שאמרו בארבה שהיא המכה השמינית:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "וחכמת חלוק המכות כחכמת חלוק הספירות ויובן החלוק מפשטי התורה וכל שכן מסתריה. וסוד \nהמכות בגי' שתי\"ם שתי\"ם הם דצ\"כ עד\"ש באח\"ב והם חתומים בצבאו\"ת, נרמזו בסוד \n\"ה'שבעתי א'תכם ב'נות י'רושלם בצבאות\" (שיר השירים) שנרמזו ראשי תבותיהם בסוד \nהגאולה, באמרו שם \"ה'יום א'תם י'צאים ב'חדש ה'אביב\" (שמות יג' ד'). האי\"ב מצורף \nהאב\"י רמז לאמרו \"ואיב\"ה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה\" (בראשית ג' \nטו'). ואתה יודע כי תכלית עניין המכה הוא ענין התפילין, שנשלם הדבר בשתי פרשיות שהם \nסמוכות קדש והיה, והם כנגד שני בנים שואל והוא תם. בשאלת תם מהו אומר \"מ\"ה זא\"ת \nואמרת אליו\" ז\"ה אמ\"ת (כי) \"בחוזק י\"ד היממ\"ע\" (שמות יג' יד') מצרף העמי\"ם, רמז \nבגולה שכך גאלנו בחוזק יד מיד העמים:\n\n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "וסוד יד 'יו\"ד דל\"ת' 'חות\"ם' 'קדש וחול', י' שמות הקדש שהם ד' שמות מן הכנוי. והם \nארבעה פנים פן פן פן פן. וסוד התפלין גדול ונודע מטטפת ועליו רמזים מופלאים וסודות \nעליונים ונרמזו בפרשיות בעצמן:\n\nואמנם הבן השני שאינו יודע לשאל את פתח ליה שנאמר בעבור ז\"ה. והנה צוה לענות לזה \nבצורה אחת ולראשון בצורה אחרת שהוא השני באמת, כי בזה אמר \"יי לי בצאתי ממצרים מבית \nעבדים\". ויש הפרש גדול בין אמרו \"בצאתי\" ובין אמרו \"הוציאנו\". וזכר לזה פעל תורה \nולזה פעל זביחה. ובכלל לזה אמר \"ולזכרון בין עיניך\" ולזה \"ולטוטפות בין עיניך\", לזה \nידך ולזה ידכה לזה פדיון בכור ולזה שמירת החקה. ובחברך ז\"ה עם י\"ד תדע סוד השם. \nוכשתחבר אליהם ל\"י תבין הסוד תאמר מיד ז\"ה ד\"י ל\"י והרמז \"ידוד לי לא אירא מה יעשה \nלי אדם\" (תהלים קיח' ו'). \"ידוד לי בעזרי ואני אראה בשונאי (שם ז'). \"טוב לחסות \nבידוד מבטח באדם (שם ח'). טוב לחסות בידוד מבטח בנדיבים (שם ט'):\n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "\nועתה אחי אשר בנפשי הנקשר בקירות לבי וחתום על רא\"ש ראש. ראה גם ראה כי הבן השני \nשואל מ\"ה זא\"ת ונקרא תם. ופרעה ועבדיו אומרים מ\"ה זא\"ת, וישראל גם כן אמרו למשה מ\"ה \nזא\"ת עשית לנו, וכן השבטים אמרו מה זאת עשה אלקים לנו. וכל אלו נרמזו תחילה בענין \nבריאת האשה מן הצלע באמרו שם \"זאת הפעם עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה \nזאת\":\n\n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "והנה נזכר ג' פעמים זאת, ובהם נרמז סוד מבש\"ר הגלו\"ת האחרו\"ן עם ל\"ב, ל' של זאת \nנוספת ועם ב' נוספת להשלים חבור ראש התורה עם סופה שסודם בשלשי\"ם ומורים על מעשה \nמרכבה. והשאר א' רכ\"ב שסודם ג' אלפים, רמז לאמרו \"וידבר שלשת אלפים משל\". והם אלף \nבמספר, בענין תשר\"ק אלף ועוד אלפים כי רכ\"ב מספרו אל\"ף אל\"ף, והנה ג' אלפים שהם אלף \nורכ\"ב. והרמז \"ויי בר\"ך את אברהם בכל\" היא שנת בר\"ך שהם רכ\"ב והיא בעצמה שנת כל, זו \nלחורבן וזו ליצירה. וסוד האלפים \"ה\"א לכם זרע וזרעתם את האדמ\"ה\" (בראשית מז' כג'). \nוכשתמנה אברה\"ם ותפריד ממנו מספר כ\"ה יהיה זרעך ישאר אבר\"כ והרמז \"ואברכ\"ך ואגדלה \nשמך והיה ברכ\"ה\" (בראשית יב' ב'). רכ\"ב אחר סוף ה' אלפים וסימן ואגדל\"ה שמ\"ך \nבהתישבות הגדול והמעלה עולה ה' וחמשי\"ם והבינם. וראה:\n\n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "עוד כי מספר שנות היצירה מעת החשבון של היצירה עד סוף חורבן הבית האחרון הוא במספר \nיא\"ב אותיות היא\"ב האותיות וסימנים אלף. וכשתמנה ארבעת אלפים תמצאם א\"ב אל\"ף וסימני \nהזמן הנזכר ג' אלפים שנה ותתכ\"ח שנה והכל אלף:\n\nואם כן הנה קב\"ע השם זמן, קב\"ע שנה בסוד עק\"ב \"ואתה תשופנו עקב\" (בראשית ג' טו') \n\"בעקב עשו\" (בראשית כה' כו') \"עקב אשר שמע אברהם\" (בראשית כו' ה') \"והיה עקב \nתשמעון\" (דברים ז' יב') \"בשמרם עקב רב\" (תהלים יט' 'ב') \"בק\"ע לגלגלת\" (שמות לח' \nכו') \"יאורים בק\"ע\" (איוב כח' י') בניס\"ן. והנה עם קע\"ב שנה המתגלגלים כ\"ל שבע\"ה \nימים נשלם מספר ד' אלפים שנה ויהיה לנו בשנה הבאה מספר נ\"א שהם אלף וחמשים שנה. \nחברם ותמצא נסתרם אד\"נ. והוא המספר הנכלל מן י' ספירות מחוברים יחד. חברם שני \nהמנינים ותמצאם עולים הזמן הנקב\"ע שהוא בארך:\n\n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "וזה סוד גדול כי החבור הראש עולה באב\"ן. כי שם נחתם בחמ\"ה ונתחדש א\"ד במ\"ח וסודו \nד\"א, והוא תרגום של מלת זאת, כי בפע\"ם הזאת, בצל\"ע הזאת. 'זאת הפע\"ם' 'זאת הצל\"ע' \n'ח\"ת הק\"ץ' 'אהבת הצלע' 'אהבת הנעלם'. אהבת ג' שמות ס\"ה ס\"ה ס\"ה, 'חשק הפנימ\"י' \n'בצלמ\"ו הנפ\"ש' 'בכספ\"ו הנפש':\n\n", "en": ""}, {"index": 27, "he": "והחבור השני עולה א\"ב ורו\"ח, בא רוחו של הקדוש ברוך הוא בעולמינו זה. והנה רוח הקדש \nשאמר עליו דוד המלך ע\"ה \"ורוח קדשך אל תקח ממני\" (תהלים נא' יג'). והבן כל זה מאד \nואל תתרשל מהלימוד ומהעיון בתורה על דרך זו וכל מה שלמודך עליו. כי אם הלשונות \nהסכמיות צורת האותיות העבריות בצורה הטבעיות הם אלוקיות והוא סוד אמרו \"והמכתב מכתב \nאלקים הוא חרות על הלחת\" (שמות לב' טז') כמו שרמזתי למעלה. אלא שהכח האלקי מהפכו אל \n", "en": ""}]}
