שער יסוד החלקים הנפרדים: תדע לך כי כבר התעוררנו בתחלה על סדר עשרה מעלות עליונות, סוד המציאות, סדר החכמה, באשר נבראו העולמות מעלה ומטה, וכנגד זה בסוד זה עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, עשרת הדברות שהם כלל התורה הקדושה, ואמנם כי עשר ספירות בלימה הם כלל סוד מציאותו יתברך שמו וכלל עליונים ותחתונים, והם סוד השם המיוחד כלל כל הדברים כולם: עשר ספירות בלימה הם, והם בלימה על שם בלום פיך מלדבר ורעיוניך מלהרהר כי הם דברים עתיקים סתומים, ומתוכם סוד המרכבה העליונה כי הענין סתום וחתום הוא למוצאי דעת: כתר עליון, סוד המעלה העליונה סתומה וחתומה חקוקה בסוד האמונה, והיא הנקראת אויר זך שאינו נתפס כפי אשר התעוררנו בתחלה והיא כלל כל המציאות, והכל נלאו בחקירתם ואין להרהר ולחשוב במקום הזה, והענין נקרא בסוד אין סוף כי זה הענין גורם כלל הכל, אמנם בו ניתק אזור כל החכמים כי הוא סוד עלת העלות כאשר התעוררנו, והוא הממציא את כולם,
ויש להעיר ולהתבונן ולכונן הרעיון והמחשבה כי הוא יתברך שמו אפיסת כל המחשבות ואין רעיון יכילהו, ואמנם כי כאשר שאין מי שיכילהו שום דבר בעולם נקרא אין, וזהו הסוד שנאמר הכתוב והחכמה מאין תמצא, וכל דבר הסתום והנעלם שאין מי שיודע בו כלום נקרא אין, כלומר אין מי שיודע בדבר זה כלום, ואמנם כי נפש האדם היא אותה הנקראת נפש השכלית אין מי שיודע להכיר בה שום דבר בעולם, והיא עומדת בחזקת אין כאמרו ומותר האדם מן הבהמה אין כי בזו הנפש יש לו לאדם מעלה על כל שאר הנבראים והשבח שבאותו הענין הנקרא אין, וגם אמנם כי אם על הנפש הזאת כאשר התעוררנו אין מי שיודע בה כל זה על העניינים הסתומים הנעלמים אשר בה, כל שכן וכל שכן על עוצם העלמת המקום הזה אשר עליונים ותחתונים לא ישיגו בחזקתו כלום, והבן כי יש אדם שעובר על ראשו אויר המשמח הלב והרעיונים ואינו יודע מה הוא ועל מה זהו שאינו נתפס כך בהתעורר המעלה הזאת
לכולם נותן זוהר והתנוצצות ואינו נתפס בשום צד בהם ואינם יודעים בו, ולפי גודל מעלתו אין לו שם שיכיל בו, אבל מתוך שאר הכתרים הסתומים שאינם נשגים יתפרש האדם השכלי מרעיון וממחשבה להרהר בעניינו ולפי כן נקרא הוא דבר הנסתר והנעלם הוא עשנו ועבד הלוי הוא, ומשם ישתלשלו הדברים הנעלמים והסתומים למטה להקרא בשם הוא, ומה נחמד הענין לדעת כי הוא יתברך שמו ממציא כל המציאות ומתוך קצת המציאות תוכל הנפש השכלית להשיג אמתת מציאותו הנאמנה אפס קצהו תראה וכלו לא תראה על כן אין לו תחלה ותכלית וסוף, ויש לסלק האדם עצמו ורעיוניו ממנו: משם יצאה נקדת התעלומה, ראש כל המעלות וכל שאר האספקלריאות, התחלת כל המציאות, כי כתר עליון יתברך שמו אינו התחלה, וכבר התעוררנו בראשונה עשרה מאמרות הם, ואמרו ז"ל והא תשעה הוו כלומר כתר עליון הנעלם והנסתר אינו מן החשבון ואינו בכללם, חזרו ואמרו בראשית נמי מאמר הוא כלומר מאמר נקרא ואם יש לך עינים לראות תוכל לדקדק ולחפש בענין
זה ולעוף השכל בדמות אל סוד תוקף המעלה הזאת ומהו הענין שרמזו, ועל כל פנים התבונן והבן לך ושים נפשך לדעת שהמעלה חוזרת ליושנה ולמי היא המעלה והדבר סתום ועמוק עד מאד, ועל כן בעומק דבר זה תוכל לדעת סוד עמוק למעלה בעניינים אלה כי צריך לבלום הפה ולסלק הרעיון והמחשבה מעומק הדבר: התחלת המציאות הוא סוד הנקודה הנעלמה ונקראת חכמה הקדומה הנעלמה והיא סוד נקודה מחשבת, כי אין מחשבה זולתי על דבר שאינו נישג ולא נתפס ואמנם כי כל באי עולם לא ישיגו למחשבה הזאת כי הדבר סתום ועמוק והנקודה היא התחלת כל הדברים הנעלמים ומשם יתפשטו וימשכו למיניהם, ואמנם כי אמרנו בראשית שהוא סוד האויר הזך שאינו נתפס תדע לך כי כמו כן זו היא ראשית הכלל וראשית כל הדברים ומתוך נקודה אחת תוכל להמשיך משך כל הדברים, והבן כי הדבר הסתום והנעלם כשמתעורר להמצא מציאותו הוא ממציא כחדוד המחט בראשונה ומשם ממציא הכל לאחר כן, כך הוא יתברך שמו מתוך הדבר הסתום והנעלם המציא
זוהר נקודה אחת נעלמה ונסתרת בראשונה וממנה המשיך מציאותו בזהרי התעלומות מאצילות נסתר ונעלם, והתבונן כי בשעה שהאצילות הזה נאצל מתוך האין כל הדברים וכל המעלות כולם תלוים במחשבה, ועל כן יש לך לדעת כי הענין הנכון סוד מציאותו יתברך שמו מזו הנקודה יצאה, ואמנם כי על כן נקראת חכמה, הדבר שאינו נישג ועומד במחשבה נקרא חכמה, ואמרו מהו חכמה חכה מה כלומר הואיל ואין הדבר נישג ולא תוכל להשיגו חכה מה שיבוא ומה שיהיה, ואמנם כי זו היא חכמה העליונה הקדומה היצאת מאין, ואם תאמר הואיל והיא מעלה עליונה על כל שאר המעלות ואינה נשגת מהו וה' נתן חכמה לשלמה, חלילה חלילה כי הוא יתברך שמו נתן ענין כזה לשום נברא לדעת ומי ישיג לסוד מחשבתו של מקום ב"ה, אלא כשם שיש חכמה עליונה כך ברא הוא יתברך שמו חכמה קטנה, והחכמה הקטנה היא הנקראת חכמת שלמה ע"ה ובה ידע שלמה כל מה שידע והשיג לכל מה שהשיג, וראיתי ענין עמוק וגבוה בסוד
זה, והחכמים שדקדקו בזה הענין על המלך שלמה ע"ה שהכניס עצמו בכל מיני חכמות שבעולם ועשה כל מה שעשה ואותם הדברים הכתובים עליו, אם כן באותה חכמה עשה, אמרו ודאי בה עשה שלמה כל מה שעשה, ולא יצא מתוכן עניינה חוצה זולתי דבר אחד, אמרו ודאי חכמת שלמה היא הנקראת עץ הדעת טוב ורע, והמלך שלמה אע"פ שהתחכם יותר משאר בני אדם רצה ונתכוון להשלים תוכן המדרגה הזאת בסוד הטוב והרע והיה לו להחזיק תמיד בצד האחד אבל בזה אמרו שהיה לו להדבק תמיד בצד הטוב, וכוונתו היתה לכונן ולהתדבק בצד הטוב ובצד הרע ולדעת את שני הצדדין והכל לפי תשלום המדרגה הידועה, ואם תאמר והלא לקח נשים הרבה על כל פנים כך היתה סבת זאת המדרגה כי יש בה מלכות ופילגשים לענין אמרו ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה, ועל כן כוונתו להיות למדרגה הזאת תשלום לקח מלכות ופילגשים, וסוד זה בשיר השירים אשר לא ידעו שאר בני עולם האלף שהוא חול סוד המלכות
והפילגשים אלף היו לשלמה חול ולפיכך טעותו דכתיב נשיו הטו את לבו וגו' עזב כל מה שלמעלה ונתדבק למטה ועזב הטוב ההוא בשביל זה, וחס ושלום שעזב אותו זולתי שלא השתדל לכונן המדרגה בצד הטוב ודיי בזה לכל משכיל אשר נחה עליו הרוח: ונחזור למה שהיינו בביאורו בהיות החכמה העליונה הקדומה אשר אין מי שישיג עוצם מעלתה והודה ותפארתה, ומה נחמד הענין בהיותה כלל השם המיוחד וידוע הענין לכל משכיל, ואם תאמר המשיח שנאמר בו ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' יש לומר על השפע היורד כטל חרמון מעם המדות העליונות כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם וכולם נוטל המלך המשיח כי אז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו', אבל ענין החכמה הקדומה והמחשבה הקדושה אין מי שיוכל להשיג אותה והיא נעלמה ונסתרת, ואמנם כי סוד החכמה הזאת הקדומה היא ראש כל המעלות וממנו יוצאים
והיא עיקר הכל והיא סוד עמוק עיקר השם המיוחד: השנית היא סוד עולם הנסתר קדש הקדשים שנת החמשים והיא נמשכת ומתפשטת מתוך נקודה התעלומה כאשר אמרנו, אמנם כי כל הספירות כאשר התעוררנו בתחלה הבריאה שלהן היא סוד ההתפשטות והמשכת היותם להיות מציאותו יתברך שמו נמצא בכלל האחדות, ואמנם כי סוד העולם הנסתר היכל הפנימי נברא ונתהווה מתוך הנקודה ההיא והיא נבנית בסוד כל הדברים ומשם יוצאים מתוך שכל ההויות הנעלמות והפנים הנסתרים משם יוצאים בכח הנקודה העליונה ומכאן והלאה יש לומר באותם השמות הנקראים אלו הספירות, המעלה הזאת היא הנקראת בינה, היכל הקדש, קדש הקדשים, לפנים, יובל, שנת החמשים, יום הכפורים, שופר, העולם הבא, שכינת עוזו, חביון עוזו, עולם הנסתר, והרבה שמות אחרים יש למדרגה הזאת, ועכשיו אותם אשר השיגה ידי בשמות הקדושים הם אלו ויש לה אלו השמות בלשון אחר, ויש לי לפרש העניינים האלה כפי השגת ידי:
השם הנקרא בינה הוא על ענין כי הוא המשכת המחשבה והיא המחשבה סתומה עמוקה ואין מי שיודע עומק המחשבה, אמנם בהמשכת ההתפשטות בא המעיין להבין שום דבר או שום הבנה בדבר הנעלם והנסתר, מה שלא השגיח ולא הבין מקודם זה כי אין לו עסק בסתר, ועל כן נקראת בינה: היכל הקדש על כי כל מטמוני מרגליות נכנסים בתוכו ונתהוים בגניזתם בתוכו והיא סוד היכל להתכסות בו הנקודה הנעלמה הנקראת קדש, ועל כן הוא סוד ההיכל מאותו קדש ונקרא היכל הקדש כי הקדש עשה לו היכל לשכנו בתוכו. קדש הקדשים הוא סוד הקדש שהוא סוד הנקודה העליונה וההיכל הזה שהוא קדשים, על כי כל ההויות נתהוות בתוכו הנקראים קדשים והם קדשים פנימיים, כי כל הקדשים היוצאים מכח המשכת החכמה וכל השפעים והאספקלריאות יוצאים מתוכה ונכנסים בבינה ובחבורם כאחד בלי פירוד נקרא קדש הקדשים: יובל על כי הוא משפיע וממשך הזוהר האמתי בהתאחדות שניהם כאחד ומוציא תמיד המבוע בלי
הפסק, ואמנם כי יובל ושופר דבר אחד והוא פשוט ולא כפוף כי הוא עליון על הכל ומוציא כלי למעשהו, ואמנם כי על כן כל ההויות היוצאים מתוכו כולם בסוד חידות ועל כן אמרו ראו מה בין לוחות הראשונות לשניות, לוחות הראשונות מה כתיב בהו חרות על הלוחות חירות מכל דבר שבעולם מפני שהויתן היו מצד העולם העליון, לוחות השניות לאו הכי ועל כן לא כתיב בהו חרות כי הן היו מלמטה ממנו ועל כן סוד הענין הזה ידוע היא למשכילים:
יום הכפורים ודאי כי כל כפרה וכל סליחה וכל רחמים ושפע אספקלריא המאירה משם יוצא לסוף המחשבה למטה אשר היא עומדת על משמרתה בסודה ועניינה, ובהתעורר המדה הזאת כל כפרה וסליחה ומחילה יורשת המדה הידועה למטה, והתבונן על כוונת ז"ל שתקנו חמש עניינים של מחילה לזרע קדש כנגד החמש ספירות אשר למעלה, והם חמשים שערים של בינה והחמשה עניינים הם תקון וענין לנגד חמש ספירות של בינה, והן אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, אכילה ושתיה מצד ימין, ורחיצה כנגד שמאל, רחיצת צואתו של אדם הוא מצד השמאל, וסיכה כנגד הגוף המכריע נעילת הסנדל כנגד הירכים, תשמיש המטה כנגד סוד ברית קדש, וגם אמנם כי הירכים הם סוד כלל אחד, להיותם חמשה ענויין תקון כפרה, וסליחה לנגד העולם העליון שהוא יום הכפורים להמצא זוהר פנים מאותו העולם הבא הוא העולם הבא תמיד ומזהיר זוהר בלי הפסק והמעין נובע תמיד בסוד
זוהר פנימי ובא תמיד ואינו פוסק, וזהו סוד העולם אשר כל זוהר הקדושות משם בא תמיד ומתקדשים בקדושתו עליונים ותחתונים ועל כן הוא העולם אשר קדשנו וצונו וסוד העולם הבא, כי הוא בא תמיד ומזהיר זוהר שאין לו הפסק, ואמנם כי סוד העולם הבא אמרו ז"ל העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה וכו', כי על כל פנים כן הוא והוא כלל כל ההויות למטה על כן אין לו הפרש מתוך סוד הנקודה: שופר על סוד הקולות המיוחדים היוצאים מתוכו כענין סוד השופר המוציא הקול מכח התוקע, והקול נתחבר מסוד שלושה עניינים מיוחדים כאחד והם סוד אש ומים ורוח כולם כאחד על סוד אחד וכבר פירשנו זה בספר הרמון: שכינה של מעלה, אמנם כי כך הוא ואמרו ז"ל כשם שיש שכינה למעלה כך יש שכינה למטה, ואמנם כי שכינה של מעלה כדוגמתה שכינה למטה, והיא החכמה קטנה אצל מעלה בת יורשת נחלה, ועל כן בסוד אחד עומדות שתיהן כאמרי בתרי חביון עוזו על שם שהיא חביון דעוז
הדת פנימה כי סוד ענין התורה יצאה מן הקול הדק הפנימי והוא העוז ה' עוז לעמו יתן עולם: הנסתר כי על כן הוא הרקיע כעין הקרח הנורא ואין מי שיודע בו, כי הוא סוד רז"ל שאמרו עוד יש רקיע למעלה מן החיות והוא הרקיע כעין הקרח הנורא, ואמנם כי אין מי שיודע בו, ועל כן הוא עולם נסתר כי יש עולם נגלה למטה כאשר הוא בכמה מקומות שהוא יתברך שמו ניכר מעלת כבודו מן העולם ועד העולם, שני עולמות הן אחד למעלה ואחד למטה כפי אשר התעוררנו בכמה מקומות, והנה הזהרונו ז"ל כי העונג והגמול לצדיקים לעולם הבא זהו החיים היוצאים מתוכו. והנה יש לנו לפרש ולדקדק בסוד העניין הזה ועוד אמנם כי יש הרבה, והדעת נכונה בהם בהיותם מפרשים כי גן עדן יש בארץ ובו ענוגי הנפשות, אם כן עונג חיי העולם הבא היכן הם ומה מנוחה יש לנפשות באותו מקום הואיל ואין שם המנוחה, וגם אמנם כי ראיתי מפרשים אומרים כי בגן עדן אשר בארץ יש שם ציורים ועניינים בדוגמת
העולם הזה ובדוגמת עולם של מעלה, עד שתהיינה הנפשות מורגלות באותם ציורם של מעלה, ומפני כי אינן יכולות להתפרש כל כך מענין העולם הזה, ועל כן הן יושבות בגן עדן אשר בארץ ומתוך שהן מורגלות באותם הציורים והעניינים בעלותן למעלה ולעשות שם דירתן כבר מורגלות הן, ודעתם נראה בכך כי גן עדן שבארץ לדירת הנפשות הוא לזמן מועט עד התרגלן באותם הציורים של מעלה ולא יותר. אם כן בעלותן להיות דירתן למעלה לאור באור החיים הנה חסר מקומן בגן עדן אשר בארץ ואינן שם והמקום נשאר פנוי בלא נפשות הצדיקים עד עת בוא נפשות אחרות, והלא ראינו בדברי רז"ל שאמרו והודיעו ענין גן עדן ומדתו וצורתו וענין ההיכלות אשר בו, ואמרו בהיכל פלוני שם אברהם יצחק ויעקב, בהיכל פלוני שם הוא המשיח, ובהיכל פלוני שם הוא פלוני ופלוני, אם כן מהיום כמה שנים חסרו כבודם של אותם ההיכלות שאין שם משיח והאבות וצדיקי העולם הרבה אותם הנזכרים שם ואם הם אינם למעלה
להתהלך לפני ה' בארצות החיים, על כל פנים צריך עיון, ואמנם כי הדברים פנימים סתומים וחתומים בדברי עמודי העולם אשר התעוררנו בדברים האלה: אמרו כי הוא יתברך שמו ברא את האדם בצלם ובדמות ויכוננו בצורה עליונה באמרו ויברא אלהים את האדם בצלמו, וכבר התעוררו ודקדקו על הענין הזה בסוד האדם שהוא בצלם אלהים אמרו בסתרי תורה כי הצורה השכלית אשר היה באדם היא הנקראת אדם כי העור והבשר והעצמות הם הם מלבוש אדם ואמרו לפיכך כתיב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני ואם העור והבשר הם מלבוש עיין מי הוא האדם כי הוא פנימה מן המלבוש, ואמנם כי הוא נתתקן בשלשה תקונים והנני מגלה לך סוד נסתר עמוק וגדול עד מאד: אמרו שם בסתרי תורה כתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, מהו דמות אדם תלת דרגין דמחברן כחדא ואינון רזא דמהימנו סגיא ואמנם כי האדם שהוא בעולם הזה אינו אדם זולתי בהתחבר שלושה דברים בחבור אחד להיותו דוגמת אדם והם נפש ורוח ונשמה,
ואמנם בעניינים אלה שלשתם נקרא התמים השלם אדם כענין דוגמא של מעלה בסוד השלש מדרגות שהן מחוברות כאחד שהם דמות אדם, ואמנם כי האדם השלם בעולם הזה הוא כפי אשר הזכרנו וכשמת אינו מת האדם זולתי שמתפשט מן המלבוש, ואמנם התבונן וכונן רעיוניך בזה והוא תשלום הסוד העמוק הזה, תדע לך כי אותם השלש מדרגות של מעלה בהתחברן כאחד נקרא הכל אדם, אמנם כי הוא צריך מלבוש להתלבש והמלבוש הוא מדת מערב כפי אשר מתלבש יהוה באלף דלת נון יוד כי זה מלבוש לזה, ואמנם כי סוד האדם השלם בעולם הזה הוא בסוד שלשה דברים הנזכרים אשר הזכרנו, והמלבוש שלו הוא הגוף והכל הוא בדוגמא כי המלבוש למעלה הוא הנקרא גוף, ואמנם כי בהתפשט האדם מן הגוף האדם עולה והגוף נשאר בגו הגרעון ועל סבה זו תמצא סוד נפלה ולא תוסיף וגו' והיתה חורבן בית המקדש וכל אותו הגרעון כך הוא ענין סבת האדם כי בהתפשטו מן הגוף אזי הוא הגוף בתכלית הגרעון והבן כי הכל הוא
דוגמא כי בהתפשט המלבוש אותם השלש מדרגות אשר אמרו כביכול כאלו הם בפירוד שאינם אחד ועל כן לעתיד לבא יהיה ה' אחד וכו' כענין זה האדם השלם למטה בהתפשטו מן הגוף אותם השלשה דברים שהם אחד הכל הוא בפירוד, ומה נחמד הענין למשכיל: תדע לך כי הנפש והרוח והנשמה יפרדו איש מעל אחיו בסבת התפשטות הגוף וישוב הכל לעיקר שרשו ויסודו להתעדן כל אחד כפי הראוי, אמרו כי הנפש הוא ענין כח סבת נפש האב המכניס באותו הזרע סבת דקדוק הנפש בכח ציורי, ועל כן הנפש היא משותפת תמיד בגוף וקראו לה הפילוסופין נפש הצומחת כי היא גדלה תמיד עם הגוף ולעולם אינה זזה ממנו, ואמרו בכאן כי סיוע ממקום אחר למעלה יש באותו הנפש, ומפני אותו סיוע נקראת חיונית והסיוע ההוא בא ממעלת סבת כח אישים והם המלאכים הקרובים לבני אדם כי לפיכך נקראו אישים, ובהתפשט האדם מן הגוף שהוא המלביש הנפש הזאת תחזור ליסודה ולא תפרד מן הגוף ולפי זה הכח
המתים יודעים ידיעה בסבה נסתרת כאשר נפרש בע"ה: הרוח הוא בא ממקום אחר גדול יותר ממעלת אישים והוא סוד המדרגה הנקראת חכמה קטנה, ואמרו כי כל נקבה בהזדווגה עם הזכר מרוב התאוה היא מזרעת לנגד הזכר והבן, ואמנם כי הרוח הזאת תשוב אל האלהים אשר נתנה כאמרו והרוח תשוב על האלהים: הנשמה היא הבאה מסוד הזכר למעלה, כי הנהר היוצא מעדן משם פורחות הנשמות והנשמה תחזור ליסודה הראשון, ועכשיו הנני נכנס בביאור העניינים אשר התעוררנו בתחלה, הנפש היא כח הנשארת עם הגוף כפי אשר אמרנו. הרוח היא הולכת ונכנסת בגן עדן אשר בארץ ואמרו כי בהכנסה שם מתלבשת מיד באויר גן עדן ומתציירת שם הרוח בדוגמת צורת הגוף שהיה בזה העולם ושם הולך באותו הצורה ויודע ומכיר זה לזה ומשתדלים בהשתדלות עליון ושם דירתן כל הימים, ואמרו כי מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו עולות למעלה לאור באור עליון ומתפשטות מאותו המלבוש כדי לעלות לחזות בנועם ה' וגו'. ואזי הרוח תשוב אל
האלהים אשר נתנה, ותחזור למקומה לאחר כן ותשוב ועולה וזהו סוד אמרו והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר, ודקדקו ז"ל כל בשר זו היא הרוח. הנשמה עולה למעלה ומתעדנת בסוד חיי העולם הבא באותם החיים היוצאים מסוד עולם הבא וכל דבר חוזר ליסודו כי הנהר אשר הנשמה ממנו הוא עץ החיים ודאי ועל כן הנשמה תשוב לשאוב מאותם החיים וזהו האמת וכך התעוררו עמודי העולם בסתר דבריהם, אשריהם ואשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא: