# ספר חסדי דוד — דף נ עמוד ב

[קריאה בקורא](/reader/kabala-3a89dd7136b8/1/3/)

<div lang="he" dir="rtl">

דף נ עמוד ב
איתיידעו אפי&#x27; לא&quot;א כי נשארו למעלה מן הפרסא. הי&quot;ס דעתיק הנזכר הם י&#x27; צחצחות שע&quot;ג 
כתר העליון שהוא א&quot;א וטעם שנקרא צחצחות יען יש ספק אם יש בראשו צח א&#x27; מכתרים דמ&quot;ה 
וב&quot;ן או אם עלו גם הכתרים דחו&quot;ב דב&quot;ן ונתחברו בראשו עם חו&quot;ב דכתר דמ&quot;ה והם ב&#x27; צחות: 



(כח) י&quot;ס מקוריות הם כח&quot;ב חג&quot;ת נהי&quot;ם והמלם&#x27; לא נתגלית בא&quot;א ומציאות המל&#x27; הוא מרישא 
דל&quot;א שהוא עתיק ולכן המל&#x27; לעת&quot;ל תהיה גדולה מן השמש ונחלקים הט&quot;ס הנזכר כח&quot;ב שבהם 
בא&quot;א והם ג&#x27; רישין דיליה. חג&quot;ת שבהם בז&quot;א והם ג&#x27; רישין דז&quot;א ולכן ז&quot;א נק&#x27; חג&quot;ת. 
נה&quot;י שבהם בנוק&#x27; דז&quot;א והם ג&#x27; רישין דנוק&#x27; ולכן הנוק&#x27; נקראת לפעמים נה&quot;י ואו&quot;א לא 
לקחו מהם יען או&quot;א במזלא אתכלילן ר&quot;ל שהם מלובשין ומכוסים בדיקנא דא&quot;א ונכללים בכלל 
א&quot;א: 
(כט) הז&quot;ת דרדל&quot;א והוא עתיק מתלבשים בז&#x27; דגולגולתא דא&quot;א דהיינו חסד דעתיק בולגולתא 
גבורה בטלא דבדלחא דהיינו חכמה דא&quot;א ת&quot;ת בקרומא אוירא נו&quot;ה בב&#x27; עיינין ותרין אודנין 
ונקרא עמר נקא כי משם יוצאים בחינות השערות ובב&#x27; אודנין מתלבשי&#x27; ב&#x27; פרקין עילאין 
דנו&quot;ה שהם ב&#x27; כוליין וב&#x27; ביעין דדכורא ובב&#x27; עיינין מתלבשים שאר פרקין דנו&quot;ה דעתיק 
ועיינין נקרא אשגחא פקיחא והיסוד דעתיק מתלבש במצח דא&quot;א והמל&#x27; בחוטם והיסוד המתלבש 


במצח נק&#x27; רעוא דרעון והמל&#x27; בחוטם דא&quot;א נקרא פרדשקא והדעת דעתיק מאיר באוירא דא&quot;א 
המתגלה בפומא דא&quot;א: 
(ל) א&quot;א לקח דכורא דיליה י&quot;ס דחכמה דמ&quot;ה ובירר משם ב&quot;ן ה&#x27; אחרונה דכתר דב&quot;ן ונעשה 
נוק&#x27; דיליה ונתפשטו לי&quot;ס והלבישו לעתיק ונוק&#x27; את הז&quot;ת שלהם באופן זה כח&quot;ב דא&quot;א 
הלבישו לחג&quot;ת דעתיק וחג&quot;ת דא&quot;א לג&quot;פ עילאין דנה&quot;י דעתיק ונה&quot;י דא&quot;א לג&quot;פ אמצעיים 
דנה&quot;י דעתיק וב&quot;פ תתאין דנו&quot;ה דעתיק מתפשט למטה בגבול הבריאה והם נקרא דדי בהמה וכל 
זה בדכורא דעתיק. אמנם בנוק&#x27; דעתיק החג&quot;ת דילה מתלבשים בכח&quot;ב דא&quot;א ונה&quot;י דילה בחג&quot;ת 
דא&quot;א ומסתיים יסוד דילה בחזה דא&quot;א והם כלולים ממ&quot;ה וב&quot;ן והמ&quot;ה שבהם עומד בצד ימין 
דהיינו מ&quot;ה דמ&quot;ה לפניו וב&quot;ן דמ&quot;ה לאחריו והוא דכורא ובשמאלו עומד הב&quot;ן דהיינו מ&quot;ה 
דב&quot;ן לפניו וב&quot;ן דב&quot;ן לאחריו ונקרא נוק&#x27; דא&quot;א: 
(לא) א&quot;א יש בו ג&#x27; רישין חוץ מרישא עילאה דלא איתיידע שהוא עתיק והם גולגלתא ואוירא 


ומו&quot;ס ונק&#x27; נר&quot;ן ונקרא או&quot;מ עליון ואו&quot;מ חוזר ואו&quot;פ דהיינו הגלגלתא היא כתר דא&quot;א 
ונקרא נשמה ואו&quot;מ עליון. ואוירא היא בחינת מוח לגללתא וגולגלת למוח ונקרא רוח ואו&quot;מ 
חוזר. ומו&quot;ס היא חכמה דא&quot;א ונקרא נפש ואו&quot;פ וכ&quot;א מהג&#x27; היא כלולה מכל ג&#x27; בחי&#x27; הנזכר 
דהיינו בגלגלתא יש בה נר&quot;ן ונקרא נר&quot;ן דנשמה ואו&quot;מ עליון ואו&quot;מ חוזר ואו&quot;פ דאו&quot;מ 
העליון והם ג&#x27; שמות ע&quot;ב והם בחי&#x27; עצמות שלהם ועליהם ג&#x27; אהי&quot;ה דיודי&quot;ן והם בחי&#x27; 
הכלים שלהם. וכעד&quot;ז באוירא יש בה נר&quot;ן דרוח ואו&quot;מ עליון ואו&quot;מ חוזר ואו&quot;פ דאו&quot;מ 
חוזר והעצמות הם ג&#x27; שמות ס&quot;ג והכלים ג&#x27; אהי&quot;ה דיודי&quot;ן ומו&quot;ס יש בה נר&quot;ן דנפש ואו&quot;מ 
עליון ואו&quot;מ חוזר ואו&quot;פ דאו&quot;פ והעצמות הם ג&#x27; הויו&quot;ת דאלפי&quot;ן והכלים הם ג&#x27; אהי&quot;ה 
דאלפי&quot;ן ואלו הן ח&quot;י בחי&#x27; ולכן נק&#x27; א&quot;א חי העולמים: 
(לב) מהג&#x27; רישין הנזכר יצאו י&quot;ג חיורתי מהגולגלתא וי&quot;ג נימין מאוירא וי&quot;ג ת&quot;ד ממו&quot;ס 
והחיורתי הם סוד לבנונית הראש המפסיק בין שער לשער והם ג&#x27; שמות ע&quot;ב שיש בפשוטם י&quot;ב 


אותיות ובמילואים יש י&quot;ב יודי&quot;ן כנגד י&quot;ב חיור וחיורתי הי&quot;ג כולל את כולם ויש בו ג&#x27; 
ע&quot;ב אחרים: 
(לג) אלו הי&quot;ב חיורתי ד&#x27; מהם שהם מוח חכמה מתפשט לצד ימין ומתחלקים לד&#x27; עיבר בפן 
ימין דא&quot;א וד&#x27; חיורתי אחרים הם בחי&#x27; מוח בינה ומתחלקים לד&#x27; עיבר ומתפשט בפן שמאל 
דא&quot;א והד&#x27; חיורתי אחרים הם בחי&#x27; מוח דעת ומתחלקים לד&#x27; עיבר ומתפשטים דרך אחורי הראש 
דא&quot;א עד רישא דז&quot;א ומאלו הד&#x27; חיוורתי דמצד אחור ירתי צדיקייא ת&#x27; עלמין דכסופין דיש 
בהם ד&#x27; יודין וכ&quot;א כלולה מי&#x27; הרי ת&#x27; וכשנמשכין ד&#x27; חיוורתי הנזכר עד רישא דז&quot;א נעשים 
י&quot;ג ת&quot;ד דז&quot;א כי אין בדיקנא דיליה רק ט&#x27; תיקונים וכשנמשך ד&#x27; חיורתי הנזכר דרך אחורי 
רישא דז&quot;א מכין בעורפו ויוצא הארתם עד צד פנים דיליה ונשלמים הי&quot;ג ת&quot;ד דיליה ע&quot;י 
שנבקע יסוד דאימא ומתגלים כל הד&#x27; מוחין שהם חו&quot;ב וחו&quot;ג ונעשים כ&quot;א כלול מג&#x27; מוחין 
חב&quot;ד הרי י&quot;ב וע&quot;ה י&quot;ג. גם הט&#x27; ת&quot;ד דז&quot;א עם הד&#x27; חיוורתי הנזכר הרי הם י&quot;ג: 


(לד) סדר עמידת י&quot;ס דיושר דכל פרצוף הוא באופן זה דהיינו הכתר גלגלתא. חב&quot;ד ג&#x27; 
מוחין. חג&quot;ת ב&#x27; דרועין וגוף נה&quot;י ב&#x27; שקיים ואמה. מל&#x27; עטרת היסוד. ואם הוא בפרצוף 
נוק&#x27; הרחם הוא בבחי&#x27; יסוד והבשר התפוח הוא בחי&#x27; המלכות הרי דבכל פרצוף המוחין הם 
בצורת סגול. חוץ מא&quot;א שכחב&quot;ד שלו עומדין זה תחת זה דהיינו כתר הוא גולגלתא ותחתיו 
מו&quot;ס חכמה דא&quot;א ולכן נק&#x27; מו&quot;ס דאין בה התחלקות ג&#x27; מוחין כשאר פרצופים ובינה שבו 
ירדה היא בגרון ודעת שבו ירד בין ב&#x27; כתפין דיליה בשליש עליון דת&quot;ת שלו והיא נשמת 
הו&quot;ק: 
(לה) הח&#x27; חוורתי המתפשט דרך פני א&quot;א מימין ומשמאל בהתחברם עם ש&quot;ע נהורין שהם ב&quot;פ 
א&quot;ל מלאים העולים ש&quot;ע דתיקון א&#x27; דדיקנא דא&quot;א הנקרא אל הרי שע&quot;ח הם נמשכים בפני ז&quot;א: 



(לו) מאלו הב&#x27; הויו&quot;ת שהם ב&#x27; ע&quot;ב דחיוורתי הם מתפשט בסוד ש&quot;ע נהורין דהיינו שהוי&quot;ה 
זו ומילואה דע&quot;ב ומילוי מילואה הרי מ&quot;ב אותיות בצד ימין וכן בצד שמאל והיא כלולה כל 
פן מי&quot;ס ובכ&quot;א מ&quot;ב הרי י&quot;פ מ&quot;ב והחלק העליון הנקרא שער הן הוא בכתר ואר המ&quot;א חלקים 
והם מ&quot;ט שערים הם בט&quot;ס וכ&quot;א כולל מ&quot;א שערים וט&quot;פ מ&quot;א הרי ש&quot;ע וכעד&quot;ז בפן שמאל: 
(לז) השער העליון שהיא חלק המ&quot;ב כולל כל הט&quot;פ מ&quot;א הרי ש&quot;ע וכן השער העליון דפן שמאל 
הרי ד&quot;פ ש&quot;ע ב&#x27; במ&quot;ט שערים הכלולים כ&quot;א מט&#x27; פעמים מ&quot;א וב&#x27; בשער העליון שער החמשים: 
(לח) ז&quot;א אין בו רק ק&quot;ן נהורין יען הוא מלביש לג&quot;ס נה&quot;י דא&quot;א ובכ&quot;א מ&quot;א וג&quot;פ מ&quot;א 
קכ&quot;ג וב&#x27; שלישי ת&quot;ת גי&#x27; כ&quot;ז הרי ק&quot;ן: 
(לט) הי&quot;ג נימין הם סוד אגודת שערות שיש בראש והם ג&#x27; ע&quot;ב אחרים דוגמת החוורתי ונעשו 
מאור חוזר דנו&quot;ה דעתיק המתלבשים בב&#x27; עיינין וב&#x27; אודנין ולכן מתחלקים הנימין 
והחוורתי לד&#x27; ד&#x27; כנגד הב&#x27; עיינין וב&#x27; אודנין המתלבש בהם ד&#x27; פרקין נו&quot;ה דעתיק בא&quot;א 


ועברו דרך או&quot;ח דרך קרומא דאוירא דא&quot;א ששם מתלבש ת&quot;ת דעתיק הנקרא וא&quot;ו ולכן יצאו 
י&quot;ג נימין כמספר הוא&quot;ו הנזכר דת&quot;ת דעתיק ויוצאים דרך הגלגלת ולכן השערות הם בצורת 
ו&#x27; יען יצאו מת&quot;ת דעתיק הנקרא ו&#x27; ומנו&quot;ה הנקרא ווי העמודים: 
(מ) בגולגלתא דא&quot;א יש בו י&quot;ס דכתר וי&quot;ס דחכמה פנימי ומקיף הם מ&#x27; ספי&#x27; והם כסדרן 
ספי&#x27; הכתר עליונים ותחתם י&quot;ס דחכמה וכן במקיף ומלכיות דספירה הנזכר הם ב&#x27; פאות הראש 
והם ב&#x27; שמות מצפ&quot;ץ ומשם נמשך הי&quot;ג ת&quot;ד וז&quot;ס ה&#x27; ה&#x27; אל רחום וכו&#x27; כי מהוי&quot;ה 
 


דף נא עמוד א
הוי&quot;ה שהם מתחלפים בא&quot;ת ב&quot;ש מצפ&quot;ץ משם יצאו אל רחום וכו&#x27; שהם י&quot;ג ת&quot;ד: 
(מא) פאה גימטריא אלהי&quot;ם ובמלוי יודי&quot;ן גימט&#x27; שי&quot;ן ויען שהוא בא&quot;א הוא רחמים ואין 
שם אלהי&quot;ם כמש&quot;ה ואין אלהי&quot;ם עמדי ולכן במקום ב&#x27; שמות אלהי&quot;ם דיודי&quot;ן הם ב&#x27; שמות 
מצפ&quot;ץ ובז&quot;א ב&#x27; פאותיו הם ב&#x27; אלהים דיודי&quot;ן: 
(מב) כל התפטות הספירות פנימי ומקיף דגלגלתא דכתר וחכמה הם עד המצח ומשם ולמטה 
מתגלים [ג&quot;כ] י&quot;ס פנימיים ומקיפים דכתר וחכמה שהם מ&#x27; ספי&#x27; הפנימית דחכמה הם למעלה 
מי&quot;ס דכתר. אמנם בפרטות הם כסידרן דהיינו כתר דחכמה ואחר כך חכמה דחכמה וכו&#x27; עד מל&#x27; 
דחכמה ואח&quot;ך כתר דכתר וחכמה דכתר עד מל&#x27; דכתר אמנם המקיף הם ספירה דחכמה ע&quot;ג ספירה 
דכתר וגם בפרטות מל&#x27; דחכמה אח&quot;ך יסוד דחכמה וכו&#x27; עד כתר דחכמה אח&quot;ך מל&#x27; דכתר עד כתר 
דכתר: 
(מג) אלו המקיפים לא נתגלו כולם כי מהחכמה לא נתגלו ספירת כתר וחכמה דחכמה רק מבינה 
ולמטה ומן הכתר לא נתגלו כח&quot;ב דכתר ולא מל&#x27; דכתר רק מחסד עד יסוד נמצא שבאו ח&#x27; 


מקיפים דחכמה כנגד ח&#x27; פנימים דחכמה רק שהפנימיות כסדרן והמקיפים להפך דהיינו מבינה 
עד מל&#x27; וממל&#x27; עד בינה וו&#x27; מקיפים דכתר כנגד ו&#x27; פנימים דכתר רק שהפנימים כסדרן מחסד 
עד היסוד והמקיפים מיסוד עד החסד: 
(מד) אלו הח&#x27; מקיפים דחכמה וו&#x27; מקיפים דכתר עם פנימיות שלהם הם י&quot;ג ת&quot;ד דאל רחום 
וכו&#x27; כי מדת נוצר חסד כוללים ב&#x27; ספי&#x27; דבינה דחכמה מקפת למל&#x27; דחכמה ויסוד דכתר מקיף 
לחסד דכתר: 
(מה) הי&quot;ג מדות דאל רחום וחנון הם השערות שהם הכלים והי&quot;ג דמי אל כמוך הם אורות 
הפנים והם ג&#x27; אהי&quot;ה דיודי&quot;ן וג&#x27; הויו&quot;ת דע&quot;ב דהיינו האורות הם ע&quot;ב והכלים אהי&quot;ה: 
(מו) מזל ח&#x27; הנק&#x27; נוצר חסד כולל כל הי&quot;ב תיקונים ולכן נקרא מזלא גימטריא ג&#x27; הויו&quot;ת 
שהם ג&#x27; ע&quot;ב. המזל הנזכר הוא דכורא וממנו יונק אבא והמזל הי&quot;ג ונקה גם הוא נקרא מזלא 
ויש בו ג&#x27; היו&quot;ת דע&quot;ב הכולל כל הי&quot;ב תיקונים ויש בו ג&#x27; אהי&quot;ה דיודי&quot;ן ונקרא נוק&#x27; 
וממנו יונקת אימא: 


(מז) הגולגלתא דא&quot;א מתחלקת לי&quot;ג בחינת והם הגלגולתא כתר וב&#x27; אודנין ומצח חב&quot;ד וב&#x27; 
עיינין וחוטם חג&quot;ת [ב&#x27;] שפתים והלשון נה&quot;י מלכות פה ועם ב&#x27; תפוחים הם י&quot;ג כי כן בכל 
פרצוף צריך שיהיה בו בחי&#x27; י&#x27; יבחי&#x27; י&quot;ג העשר שבו מתלבש הז&quot;ת של העליון כנודע שאין 
העליון מתלבש בתחתון רק הז&quot;ת והג&quot;ר נשארו מגולים והג&#x27; היתרים הם כדי לקבל הארה בהם 
מהג&quot;ר של העליון שלא נתלבשו מהעתיק נמשך נר&quot;ן ונשמה לנשמה לאריך דהיינו מז&quot;ת המתלבש 
בו. מהמל&#x27; נמשך לו נפש. ומהו&quot;ק רוח. ומהדעת דעת שנתלבש באוירא ומתגלה בפומא נמשך לו 
נשמה ומהג&quot;ר שנשארו מקיף עליו נמשך לו נשמה לנשמה וכן הוא בכל פרצופים: 
(מח) החסד דעתיק מאיר ביסוד דעתיק שבדעת דא&quot;א שבתוך מצחא דא&quot;א כי החסד גניז בפומא 
דאמה ולכן נקרא מצח הרצון ונקרא רעוא דכל רעוין יען הוא הרצון העליון שבכל פרצופי 
אצי&#x27; וכולל כל הרצונות שלמטה ממנו והחסד והיסוד דעתיק הנזכר שהאירו במצחא דא&quot;א משם 


מאירים במזל הח&#x27; דדיקנא דא&quot;א הנקרא נוצר חסד אותיות רצון ומשם מאיר במצחא דאו&quot;א 
ומשם למצחא דז&quot;א ומאיר עד עיינין דז&quot;א ועי&quot;ז יש בו כח להסתכל במצחא דא&quot;א וע&quot;י הארות 
הנזכר יש לו כח להזדווג עם נוק&#x27; יען מקבל מהארת המצח שבתוכו הדעת (דז&quot;א) [דא&quot;א] 
ובתוכו היסוד דעתיק ובתוכו הדעת דעתיק ויסוד ודעת הם בחי&#x27; הזיווג: 
(מט) אבא לקח ממ&quot;ה לדכורא דיליה כתר וחכמה דבינה דמ&quot;ה ובירר מב&quot;ן ו&quot;ק דחכמה דב&quot;ן 
והם נוק&#x27; דיליה והם נקראין או&quot;א עילאין ומנבישים (לז&quot;א) [לא&quot;א] מצד ימינו מהגרון עד 
החזה ומ&quot;ה וב&quot;ן עומדים פב&quot;פ ונקרא זווגא שלים דשלים ג&quot;ר דג&quot;ר פנים בפנים אצי&#x27; דאצי&#x27; 
ונקרא זווג דחכמה עם חכמה ונקרא זווג דנקודו ומיום חרבן בהמ&quot;ק נפסק בעוה&quot;ר ויחזור 
בבי&quot;א: 
(נ) אימא עילאה לקחה ממ&quot;ה לדכורא דילה בינה דבינה דמ&quot;ה וביררה משם ב&quot;ן (ו&quot;ק [ה&quot;ק] 
דבינה [שהם גבורה ת&quot;ת נה&quot;י] דב&quot;ן לנוק&#x27; דילה ומלבישים לא&quot;א מצד שמאלו מהגרון עד 


החזה והם פב&quot;פ ונקרא או&quot;א עילאין ונקרא זווגא לא שלים דשלים ו&quot;ק דג&quot;ר חיצוניות 
דפני&#x27; [בי&quot;ע] דאצי&#x27; וזיווגייהו לפרקים להמשיך מוחין דגדלות לזו&quot;ן: 
(נא) יש&quot;ס לקח ממ&quot;ה לדכורא דיליה ו&quot;ק דבינה דמ&quot;ה ובירר מהב&quot;ן מלכות דחכמה דב&quot;ן 
לנוק&#x27; דיליה והלבישו לא&quot;א מצד ימין מהחזה עד הטיבור ונקרא ישסו&quot;ת ונקרא זיווגא שלים 
דלא שלים ג&quot;ר דו&quot;ק פני&#x27; דחיצו&#x27; אצי&#x27; דבי&quot;ע וזיווגייהו תדיר ולא פסיק להחיות העולמות 
זיווג דבי&#x27; עם בינה זיווג דאותיות: 
(נב) תבונה לקחה ממ&quot;ה לדכורא דילה מלכות דבינה דמ&quot;ה וביררה לנוק&#x27; דילה מלכות דבינה 
דב&quot;ן והלבישה לא&quot;א מצד שמאל מהחזה עד הטיבור ונקרא זיווגא לא שלים דלא שלים ו&quot;ק 
דו&quot;ק חיצוניות דחיצוניות בי&quot;ע דבי&quot;ע וזיווגייהו לפרקין להמשיך מוחין דיניקה לזו&quot;ן 
זווג דבינה ואותיות כנז&quot;ל: 
(נג) ז&quot;א לקח ממ&quot;ה לדכורא דיליה ז&quot;א דמ&quot;ה ובירר מב&quot;ן לנוק&#x27; דיליה ז&quot;א דב&quot;ן ונקרא 
ישראל ולאה ונקראו שניהם ז&quot;א ונק&#x27; אותיות והלבישו לא&quot;א מהטיבור עד רגליו מצד ימין 


ושמאל כהלבשת עתיק לא&quot;ק: 
(נד) נוק&#x27; לקחה לדכורא דילה מלכות דמ&quot;ה וביררה לנוק&#x27; דילה מל&#x27; דב&quot;ן ונוק&#x27; יעקב ורחל 
ושניהם נקראו נוק&#x27; דז&quot;א והם בחי&#x27; מספר ומלבישים לז&quot;א מהטיבור ולמטה כסדר הלבשת ז&quot;א 
לא&quot;א: 
(נה) שורש י&quot;ב פרצופים אלו דאצי&#x27; הוא בגולגלתא ועינים ואח&quot;פ דא&quot;ק דהיינו הגולגלתא 
שהיא יחידה הוא שורש עתיק ונוק&#x27; ונק&#x27; יחידה. והעינים שהם חיה הם שורש אבא (וישסו&quot;ת) 
[ויש&quot;ס] ונק&#x27; חיה. והאזנים שהם הם נשמה והם שורש בינה ותבונה. והחוטם נקרא רוח והיא 
שורש ז&quot;א שהוא ישראל ויעקב. וקול ודיבור שבפה הוא נפש והם שורש לאה ורחל: 
(נו) דע כי נקודה היא עשיה דאותה בחי&#x27; וספירה כשהיא כלולה מא&quot;ק ואבי&quot;ע שבה ופרצוף 
הוא כשהוא כלול מי&quot;ס וכ&quot;א כלולה מא&quot;ק ואבי&quot;ע נמצא כי עתיק שהיה קודם התיקון בסוד 
נקודה דהיינו חצי העליון דכתר עתה ע&quot;י התיקון ניתוסף חצי התחתון וגם ט&quot;ס וכל ספירה 
כלולה מא&quot;ק ואבי&quot;ע ונעשה בסוד פרצוף שהוא י&quot;ס כ&quot;א כלולה מאבי&quot;ע ומא&quot;ק ונתלבשו אלו 


בתוך אלו ונכללו אלו בתוך אלו והלבישו לא&quot;ק מהטיבור עד רגליו בהשואה אחת: 
(נז) ונקודת א&quot;א שהיה קודם התיקון חצי התחתון דכתר ניתוסף בו ע&quot;י התי&#x27; חצי עליון 
דכתר ושאר הט&quot;ס כנזכר בעתיק והלבישו י&#x27; פרצו&#x27; א&quot;א לי&#x27; פרצופי עתיק בהשואה א&#x27;: 
(נח) נקודת החכמה שהיה קודם התיקון בסוד נקודת חכמה לבד ניתוסף בו ע&quot;י התיקון שאר 
 


דף נא עמוד ב
ספירת החסדים ונעשית בסוד פרצוף כנזכר בעתיק וא&quot;א והלבישו י&quot;פ לי&quot;פ א&quot;א: 
(נט) נקודת הבינה שהיתה קודם התיקון כלולה מנקודת בינה לבד ניתוסף עתה ע&quot;י התי&#x27; שאר 
ספי&#x27; החסדים ונעשים בסוד פרצוף כנזכר והלבישו י&quot;פ לי&quot;פ אבא: 
(ס) נקודת ז&quot;א שהיתה קודם התיקון כלולה מו&#x27; נקודות שהם ו&#x27; מל&#x27; דחג&quot;ת נה&quot;י עתה ע&quot;י 
התיקון ניתוסף ט&quot;ס א&#x27; דחג&quot;ת נה&quot;י וגם הג&quot;ר שלמים באופן שנעשה בסוד בפרצוף כנז&quot;ל 
והלבישו י&quot;פ לי&quot;פ הבינה שהיא אימא: 
(סא) נקודת מל&#x27; שהיתה קודם התיקון כלולה מנקודה א&#x27; שהיא מל&#x27; דמל&#x27; ע&quot;י התיקון ניתוסף 
בה ט&quot;ס א&#x27; דמל&#x27; וט&quot;ס שלימות ונעשית בסוד פרצוף כנזכר והלבישו י&quot;פ לי&quot;פ ז&quot;א. באופן 
שכל הפרצופים מלבשים זל&quot;ז בהשואה א&#x27; ומתחיל מטיבור א&quot;ק ולמטה עד סיום רגליו: 
(סב) ואעפ&quot;י שאנו אומרים שא&quot;א מלביש לז&quot;ת דעתיק לבד ואו&quot;א מלבישין לא&quot;א מהגרון עד 
החזה וז&quot;א מהטיבור עד רגליו וכן מה שאנו אומרים בכ&quot;מ שזו&quot;ן מלביש מהטיבור דאו&quot;א וכן 


נוק&#x27; דז&quot;א מלבשת לז&quot;א מן הטיבור ולמטה כ&quot;ז הוא בפרטות כל ספי&#x27; וספי&#x27; בפר&#x27; אבל בערך 
הכולל כל ספירה מלבשת לחברתה בהשואה אחת: 
(סג) אבא עילאה נקרא ע&quot;ב ואימא עילאה נקרא קס&quot;א. ויש&quot;ס נק&#x27; ס&quot;ג ותבו&#x27; קס&quot;א. וז&quot;א 
הנק&#x27; ישראל מ&quot;ה ולאה קמ&quot;ג. ויעקב ב&quot;ן ורחל קנ&quot;א נמצא שכולם הם בסוד הוי&quot;ה ואהי&quot;ה 
והם סוד ד&#x27; אמות של הלכה כי אמ&quot;ה גימטריא מ&quot;ו ועם הכולל מ&quot;ז גימטריא הוי&quot;ה ואהי&quot;ה: 
(סד) בכל שם יש בו פשוט ומלא ומלא דמלא ויש ד&#x27; מדרגות בפשוט וכן במלא וכן במלא 
דמלא. וכל אלו האותיות פשוט ומלא ומלא דמלא הם מ&quot;ב אותיות ובאהי&quot;ה מ&quot;א וע&quot;ה הרי מ&quot;ב 
ונודע מ&quot;ש בזוה&quot;ק כל מ&quot;ב ברישא דהיינו ד&#x27; אותיות הפשוט בכתר וי&#x27; דמילוי בחכמה וכ&quot;ח 
דמלא דמלא בבינה וד&#x27; מדרגות הכתר הם פנים ואחור דט&quot;ס ראשונות דכתר ופו&quot;א דמל&#x27; דכתר 
ופני הט&quot;ס הראשונות הם ד&#x27; אותיות הוי&quot;ה ואחורי הט&quot;ס הנ&quot;ל הם י&#x27; אותיות הריבוע 
דהוי&quot;ה פשוט&#x27; י&#x27; בכתר י&quot;ה בחו&quot;ב יה&quot;ו בחג&quot;ת יהו&quot;ה בנהי&quot;ם וכן הפנים קוץ הי&#x27; כתר י&#x27; 


חכמה ה&#x27; בינה ו&#x27; חג&quot;ת נה&quot;י ה&#x27; אחרונה מלכות ופני המל&#x27; דכתר הם מספר הוי&quot;ה שהוא כ&quot;ו 
ואחור מל&#x27; דכתר הם מספר הריבוע שהוא ע&quot;ב: 
(סה) ד&#x27; מדרגות החכמה הם פנים ואחור דט&quot;ס א&#x27; דחכמה ופו&quot;א דמל&#x27; דילה דהיינו פני הט&quot;ס 
דחכמה הם י&#x27; אותיות המילוי דהינו קוץ הי&#x27; בכתר יו&quot;ד מלאה בחכמה ה&quot;י בבינה וי&quot;ו 
בחג&quot;ת נה&quot;י ה&quot;י במל&#x27;. וכ&quot;ו אותיות דריבוע באחוריהם יו&quot;ד מלאה בכתר יו&quot;ד ה&quot;י בחכמה 
ובינה יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו בחג&quot;ת. יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י בנהי&quot;ם. ופני מלכות דחכמה מספר עשר 
אותיות דמלוי דהיינו ע&quot;ב ואחורי המל&#x27; דחכמה הם מספר כ&quot;ו אותיות דריבוע גימטריא 
קפ&quot;ד: 
(סו) ד&#x27; מדרגות דבינה הם פו&quot;א דט&quot;ס א&#x27; ופו&quot;א דמל&#x27; דילה דהינו פני הט&quot;ס הם הכ&quot;ח 
אותיות ואחורי הט&quot;ס הם ע&quot;ד אותיות דריבוע מלא דמלא כזה יו&quot;ד וי&quot;ו דל&quot;ת. יו&quot;ד וי&quot;ו 
דל&quot;ת ה&quot;י יו&quot;ד. יו&quot;ד וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;י יו&quot;ד וי&quot;ו יו&quot;ד וי&quot;ו. יו&quot;ד וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;י יו&quot;ד 
וי&quot;ו יו&quot;ד וי&quot;ו ה&quot;י יו&quot;ד. ופני המל&#x27; הוא מספר הכ&quot;ח אותיות שהם גי&#x27; ית&quot;ר ואחורי 


המלכות הוא מספר ע&quot;ד אותיות שהם ב&#x27; אלפים קע&quot;ב: 
(סז) נמצא דכל י&quot;ב מדרגות שבמ&quot;ב דע&quot;ב הם בכח&quot;ב דאבא ובז&quot;א דאבא יש בפו&quot;א דט&quot;ס שלו 
ובפו&quot;א דמל&#x27; שבו ד&#x27; מדריגות שיש בחכמה דאבא והם ד&#x27; מדריגות המילוי ובנוק&#x27; דאבא יש 
בפו&quot;א דט&quot;ס שלה ובפו&quot;א דמל&#x27; שבה הד&#x27; מדרגות שיש בבינה דאבא. ובכח&quot;ב דאימא מ&quot;ב דקס&quot;א 
ויש בו י&quot;ב מדריגות כנזכר באבא ובזו&quot;ן דאימא יש בהם המדריגה שיש בחו&quot;ב דאימא כנזכר 
באבא וכן הס&quot;ג וקס&quot;א שבישסו&quot;ת המ&quot;ב שבהם בפרצוף כח&quot;ב שלהם ובזו&quot;ן שבהם הם כמו 
מדרגות החו&quot;ב שלהם וכן במ&quot;ה וקמ&quot;ג דזו&quot;ן הגדולים וכן בב&quot;ן וקנ&quot;א שביעקב ורחל באופן 
שכל בחי&#x27; מ&quot;ב שבכל שם הם בכח&quot;ב דאותו פרצוף והזו&quot;ן דכל פרצוף הז&quot;א הוא כמו החכמה 
ונוק&#x27; דז&quot;א כמו הבינה: 
(סח) פנים דאו&quot;א הם ע&quot;ב וקס&quot;א שהם גימטריא זכור ואחור דאו&quot;א הם קפ&quot;ד ותקמ&quot;ד 
בגימטריא תשכ&quot;ח ומשם באה השכחה ואלו הקפ&quot;ד ותקמ&quot;ד שהם ריבוע ע&quot;ב וקס&quot;א אחוריים 


דאו&quot;א נעשים פנים לישסו&quot;ת וכן לעולם כל בחי&#x27; אחור של העליון נעשה פנים לתחתון ובחי&#x27; 
חיצוניות של העליון נעשה פנימיות לתחתון: 
(סט) אימא יש לה פנים ואחור דהיינו חיצוניות ופנימיות והפנימיות כולל ג&quot;כ חיצוניות 
ופנימיות וכן החיצוניות. ובפנימיות וחיצוניות דפנימיות הם בחי&#x27; שמות אהי&quot;ה הנזכר 
אלא שבפנימיות הוא אהי&quot;ה ובחיצוניות הוא חילוף אהי&quot;ה שהיא בוכ&quot;ו וחיצוניות ופנימיות 
דחיצוניות הם שמות אלהי&quot;ם ויש בהם כל המדריגות הנזכר שבאהי&quot;ה דהיינו פשוט ומלא ומלא 
דמלא ואותיות ומספר ופו&quot;א והק&quot;ך צירופי אלהי&quot;ם הם מתגלים בד&#x27; ספירות תחתונות דבינה 
דהיינו בת&quot;ת ובנה&quot;י ל&#x27; בכל ספירה גי&#x27; ק&quot;ך: 
(ע) ושם חילוף אהי&quot;ה הנז&#x27; גי&#x27; ד&quot;ל ד&#x27; פעמים ל&#x27; שהם ל&#x27; אלהים שיש בד&#x27; ספי&#x27; דבינה 
ובתבונה מתגלים הק&quot;ך צירופים מגבורה שבה ולמטה והם ה&#x27; ספירות גבורה ת&quot;ת נה&quot;י 
ומתחלקים הק&quot;ך צירופים כ&quot;ד אלהי&quot;ם בכל ספי&#x27; ה&quot;פ כ&quot;ד הרי ק&quot;ך כנודע הרי דכללות כל 


הק&quot;ך צירופים הם ה&#x27; אלהים גי&#x27; ת&quot;ל ועם בוכ&quot;ו הנזכר שהוא שורש גי&#x27; תבונ&quot;ה [עם 
הכולל]: 
(עא) ז&quot;א צריך עיבור יניקה מוחין דהיינו שבעת המלכים לא היה לו רק ו&#x27; מלכיות דחג&quot;ת 
ונה&quot;י דב&quot;ן ובעת העיבור ביררו או&quot;א אלו ז&quot;מ אורות ניצוצין כלים ונכללו חציים הימני 
באבא והשמאלי באימא וע&quot;י הזווג נתנו חצי הימני דאבא לאימא והלבישו ג&#x27; מלכיות דנה&quot;י 
לג&#x27; מלכיות דחג&quot;ת וז&quot;ס ג&#x27; כלילן בג&#x27; וע&quot;י המשך ימי העיבור ניתוסף ו&#x27; נה&quot;י לכ&quot;א מו&quot;ס 
מחג&quot;ת ונה&quot;י ע&quot;י זווג או&quot;א שהמשיך נהי&quot;ם דחג&quot;ת ונה&quot;י דמ&quot;ה וביררו נה&quot;י דחג&quot;ת ונה&quot;י 
דב&quot;ן: 
(עב) וע&quot;י היניקה באו חג&quot;ת דחג&quot;ת ונה&quot;י דמ&quot;ה וביררו חג&quot;ת דחג&quot;ת ונה&quot;י דב&quot;ן ואח&quot;ך 
באו ג&quot;ר דחג&quot;ת ונה&quot;י דמ&quot;ה וביררו ג&quot;ר דחג&quot;ת ונה&quot;י דב&quot;ן וזהו נקרא גדלות דו&quot;ק אח&quot;ך 
ע&quot;י הגדלות באו ג&quot;ר כ&quot;א כלולה מי&quot;ס דמ&quot;ה וביררו ג&quot;ר כ&quot;א כלולה מי&quot;ס דב&quot;ן ונקרא 
מוחין דג&quot;ר: 
(עג) הנוק&#x27; לא היה בה כ&quot;א נקו&#x27; מל&#x27; דמל&#x27; וע&quot;י העיבור ניתוסף בה נה&quot;י דמל&#x27; וע&quot;י 


היניקה חג&quot;ת דמלכות וע&quot;י הגדלות חב&quot;ד דמל&#x27; באופן דכשהיה לז&quot;א ו&quot;ק שלמים אז היה בה 
נקודה א&#x27; שלמה ואח&quot;ך כשבאו לז&quot;א מוחין דגדלות אז נחלקו י&quot;ס דמל&#x27; הנז&#x27; דנוק&#x27; ונעשו 
עשר מלכיות לי&quot;ס שבה ואז ניתוסף בה חב&quot;ד חג&quot;ת נה&quot;י דכל ספי&#x27; וז&quot;ס אטב&quot;ח דהיינו כל 
ספירה היה בה נקודה א&#x27; וניתוסף ט&#x27; נקודות וזהו א&quot;ט וכל מה שניתוסף באלו הנקודות הוא 
משם ב&quot;ן וכעד&quot;ז משם מ&quot;ה כי בעיבור באו נהי&quot;ם דמ&quot;ה והוסיפו נה&quot;י דמל&#x27; דב&quot;ן וכעד&quot;ז 
בכל שאר הנקודות עד שנשלמו י&quot;ס דמ&quot;ה ואח&quot;ך י&quot;ס דב&quot;ן: 
(עד) כשהיה המל&#x27; בסוד נקודה אז היתה מלבשת לעטרת היסוד דז&quot;א והיתה שיעור שליש יסוד 
ובעיבור נגדלה שיעור היסוד כולו וביניקה נגדלה שיעור 
 


</div>
