{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "10", "title": "ספר הקנה — קטע 10", "hebrewTitle": "קטע 10", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/10/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/10/", "segments": [{"index": 1, "he": "שמהפכים מדת הרחמים למה\"ד, והנה כי ד' פרשיות אלו חכמה בינה חסד פחד ר\"ת כ\"ו במ\"ק \nכולם באים בת\"ת זה השם שמניח תפילין והם תכשיטי המלך הם נקרא טוטפת לשון תכשיט \nומהת\"ת בנצח הוד יסוד, וראה והבן ת\"ת נקרא בכר בני בכורי ישראל והיה כי יביאך הוא \nהנצח המנצח והוא מטה משה שמו אשר בו, ואהבת הוא היסוד וישראל אהב את יוסף, והיה אם \nשמוע הוא ההוד שבו הלוי נאחז וכולם באים בעטרת ונעשים בית אחד, והנה הת\"ת קבל ד' \nוחולק ד' ועל כן ד' בתים בראש ובעבור שיוצאים בד' ע\"כ הן ארבע בתים בתפילין הראש כי \nהת\"ת הוא הראש המניח תפילין. ועל שבאים בעטרה כל הד' ע\"כ התפילה של יד בבית אחד \nוהוא הנקרא יד שמאל, וראה בני נגד תפילין שבראש נאמר תפלה למשה איש האלקים ר\"ל משם \nהת\"ת שהוא איש הבינה ועל שממנו נתנבא באספקלריא המאירה נקרא תפילה למשה ונגד תפילה \nשל יד נאמר תפלה לעני כי יעטוף ונקרא עני כי הוא עני הנצרך לכל. אל\"ר והלא מדת משה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נצח. א\"ל בני משניהן הוא כלול, וגם אהרן מדתו הוד כי לוי הוא ונתכהן ושב להיות ראש \nהמכפר ונארז בחסד ונצח ימין והוד שמאל. אל\"ר שמעני עניין התפילין, דע לך כי קדש לי \nרומז בחכמה עילאה ומנא לן דהכי הוא דכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם ר\"ל המשכה \nויחוד במדתם כולם בחכמה כי הוא ראשית חכמה בראשית ברא אלקים ויו\"ד דהוי\"ה רומז בה \nובה נכלל כתר עליון בקוצו בקוצו של יו\"ד, והנה ע\"י ד' פרשיות האלו מתאחד הת\"ת בכ\"ע \nזהו קדש לי כל בכר ר\"ל הת\"ת שהוא בכור וכ\"ל שהוא משך הו' קדשהו לי ומי קידשהו החכמה \nשהוא פטר רחם. פרשה השנייה והיה כי יביאך הרומז בבינה בעבור שמצרים שר המצריים הוא \nבכור כי הוא נאחז בחסד אברהם בכור ההיקף, ע\"כ הבינה היא הגואלת שאין אחר יכול כן \nשלא היה נגאלין מיד מצרים אילמלא הבינה שנפתחו נ' שערי בינה וזהו וחמשים עלו בני \nישראל אלו החמשים שערי בינה. וע\"כ כתיב כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים בבינה הוא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חוזק הפחד הנקרא יד כי עד הפחד הנקרא יד ה' ספירות, והפחד שואב מהבינה וגזר הכתר \nונפתחו נ' שערי בינה ונשלחו כולם ויצאו ישראל ממצרים. פרשה שלישי שמע רומז בחסד, \nשחסד עולה ע\"ב ונתן כח הע\"ב שמות הם ע\"ב גשרים ואז נחלש כח מצרים. פרשה ד' והיה הוא \nהפחד מה\"ד הקשה ונתחבר עם הג' פרשיות ויראו כולם בת\"ת ויצאו ת\"ת עם בת זוגו ועשה \nמלחמה עם מצרים והפילו זהו ה' איש מלחמה, וע\"כ בהיות התפילין בראשינו ובזרועינו ד' \nפרשיות מונחים בראש הת\"ת וע\"י זה אנחנו קיימים בתוך האומות ויען שאלו ד' פרשיות \nכולם מתחלפין לת\"ת ולנצח ולהוד וליסוד ע\"כ ד' פרשיות בבית אחד הוא העטרה כי שם \nביתם, ואלו הם כתנות עור שהלביש הקב\"ה לאדם ולאשתו הם ת\"ת ועטרה וע\"כ נקרא תפילין \nשל ראש קדושה חמורה ושל יד קדושה קלה, ומ\"מ מד' פרשיות ומתכסים גם שניהם שתי \nלבושים, וי ליה וי לנפשיה למאן דלא נזהר בשיחה באמצע כי קצץ השם ועבד פירוד, והנה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "היחוד השלם בהנחת שתיהן אף כי אינן מעכבות זו את זו כי אם מכווין באחד באיזו שיהיה \nגם בחבירו לכן לא מעכבין דנזהר שלא תפריד בין אחים כי רבקה אוהבת את יעקב. הלא תראה \nיהו\"ה עם רבקה ויהו\"ה עם יעקב עולים ישראל זה לא יקרא עוד שמך יעקב בחסרון הרחמים \nרק ישראל עם יהו\"ה ועם רבקה. אל\"ב אמור לי אם נקרע ונראין התפילין של יד חייב \nלכסותו. א\"ל רב אשי דאמר ליה אמימר למה נראין התפילין שלך והיה לאות לך כתיב לך ולא \nלאחרים, א\"ל במקום לך לאות אתמר דהיינו בקיבורת ששם מכוסין אבל אם נקרעו אין בכך \nכלום. א\"ל בני ולדבריו למה לא אמר והיה במקום לך לאות אלא מדלא כתיב במקום ש\"מ לך \nלאות ולא לאחרים לאות, ועדיין אני אומר נקרע הבית יד ונראין התפילין צריך לכסות. \nא\"ל ואמימר למה לא הסכים לדעתו, וא\"ל אמימר ויתר ואני מבקש זכותי, א\"ל מכסה אותן \nבעור דרך כבוד אבל אם נקרע בית יד ונראין מה איכפת לן ונעיד שקר שאינם לאחרים לאות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והלא גם לאחרים לאות הם שאלמלא השפעת לאחרים הן הע' שרים אין להם קיום וע\"כ אמימר \nקצר לשונו. קלף נבילה וטריפה מחיה טהורה או בהמה טהורה כותבין עליהם תפילין או לא. \nאל\"ב כתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך, א\"ל מאי האי אימא תהיה תורת ה' \nבפיך כענין לא ימושו מפיך וא\"כ קלף חזיר מה לכתוב עליו תפילין. א\"ל מה לטמא עם טהור \nכל כוונתינו להרחיק הטמאים הערלים ולהיות המשכן אחד וע\"כ על כרחך מהמותר בפיך. אל\"ר \nא\"כ נבלה אע\"פ שהם טהורין הואיל והם רחוקים מהאכילה יהיו רחוקים ג\"כ לכתוב עליהן \nמצוה, א\"ל בני נבילה וטריפה קבלו דיניהם וכתיבת מצוה בעורן זכות הוא להם שכן בהמה \nטריפה נזדמנה ביד ישראל לזכותה זכות מעט בברכה של רחמנים ונמצאת נבילה וטריפה כי \nעדיין צריכה דין ואם אין מתקרבים כלל לא נברך על השחיטה דלמא נמצא נבילה וטריפה אלא \nהכי הוא מהמותר בפיך אף כי הוא נבילה וטריפה, אל\"ר אם מצא קלף בעלמא וכתב תפילין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מהו א\"ל עיבוד לשמו בעינן שאם לא יכוון רק בהזדמן לו קלף לאו כלום הוא כי אם תבין \nכ\"י מקבלת כל כתיבות ומבארת אותם כי היא ביאור התורה ולא בהזדמן רק בכוונה ומעשה \nוע\"כ צריך עיבוד לשמו, ויאמר כתיבה זו לתפילין לשל ראש וזו לתפילין של יד ויוציא \nהדברים מפיו ויחשוב המשכן ושכינתיה בתוכה ואם לא יעשה כך אינו מועיל כי המחשבה הוא \nדברים שבלב ואינו כלום. ודע בני באמת שהתפילין אינם נכתבין רק לצד הבשר יען שצד \nהבשר הוא נסתר וד' פרשיות הללו נעלמים ונסתרים ע\"כ נסתר בנסתר, ואין רשאי הסופר \nלכתוב אם לא שיקרא בפיו שאע\"פ שקורא לו אחר אל יסמוך בקריאתו כי אין הדין נותן \nלהכניס ולהפסיק בין הכותב והקלף. וזה מעשה הסופר יחתוך ד' חתיכות קלף והד' פרשיות \nיכתוב על הד' חתיכות ויעשה ד' בתים והן תפילין של ראש כי ת\"ת שהוא ראש המניח תפילין \nמכתר הד' כתרים ומחלקן לעצמו ולנצח ולהוד וליסוד והם מכתירים העטרה וע\"כ התפילין של \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יד כותב כולם בקלף אחד כל הפרשה עמוד אחד, ואח\"כ יתנם בעור ויעשם בית אחד ואם יש לו \nתפילין של ראש שהם ד' בתים יתן עליהם עור ויכסם ויניחם ביד ובלבד שלא נתקדשו לשל \nראש. והנה הכוונה שגם הד' פרשיות של יד ד' בתים נחשבים אלא בבואם בעטרה נעשים אחד \nומתכסים. וע\"כ כסוי בעור שפיר דמי, ודע בני באמת שאות שיש בו חלל ונפל דיו בחללו או \nשנעשה הרי\"ש דל\"ת בעקום הרגל מעט או הדל\"ת נעשה רי\"ש אינו יכול לחזור ולמחוק הדיו \nשנפל לחזור האות כמשפטו אלא נפסל וצריך גניזה. א\"ל ואמאי לא מה מעכב אחר ששב האות \nכמשפטו, א\"ל בני אין קטיגור נעשה סניגור הואיל והיה היפוך כוונתו אין לו תקנה וכ\"ש \nשקלקל צורתו. וראה והבן בני עדים שהעידו בפני ב\"ד היכולין לחזור כן זה נתקלקל \nקריאתו ויזהר מאוד שלא יכתוב בשמאל כי אם בימין שאין דין נותן לברך בשמאל במקום \nשאין לו ברכה כי אין ברכה בפחד, אל\"ר ואיטר יד ימינו מה יעשה. אל\"ב מה יעשה היא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ימינו ואינו יודע לכתוב בימינו כותב בימינו שהיא שמאל כל אדם כי והיה אם שמוע הוא \nשמאל ונכתב עם הפרשיות וע\"כ מותר אבל בלאו הכי אסור לכתוב עם השמאל כלל וכלל. א\"ל \nהרי שיגעו האותיות יכול להפרידן כי הנגיעה מורה שבמה שרומז זה רומז זה ואינו כן \nבאמת. ודע בני שהשיטין רומזין לצינורות וע\"כ יזהר שלא יאריך אחת ויקצר אחת ואם יש \nנקב בחלל האות אין לחוש רק שיהיה האות מוקף גויל מכל צד שלא יהיה לו שום חסרון מצד \nהנקב, ויען שכריכתו בשער בהמה טהורה וביותר בשל שור ותפירתן בגידין הן הם דברים \nשאין השכל מורה בהן אמרו הלכה למשה מסיני, ובאמת כל היכי שהסוד עמוק ולא רצו לגלותו \nארז\"ל הלכה למשה מסיני, ובאמת צריך לכרוך הפרשיות הללו בשער עגל ולהיות השער נראית \nממנו מעט בחוץ שע\"י זה שלום וריעות למדה\"ד כי עשינו לו חלק בקדושת התפילין, ומה \nשצריך שיראה בחוץ הדין נותן פעולת הדין גלויות והכל בדין ובצדק יוצאות כן אנו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "פועלים לה כבוד בקדושתינו בענין מפורסם הוא השער היוצאות והנראה בחוץ ובעטרה שמדתה \nפחד עתה הוא שמטתה ויש לה ממשלה ותובעת דין מהבינה לדון את העולם כפעלם וכל \nהחיצונים המקטרגים ממנה נאחזים ובאים ופועלים קטרוג. ואחר זה עולין ומלשינים \nוסופרים לדין והדין שהוא הפחד תובע דין מהבינה ע\"כ צריכין אנו לשמור עצמנו מהקטרוג \nשלא יקטרג בד' פרשיות הללו כי ילך אל הדין והדין שהוא הפחד יגרום בבקשה דין שלא \nישפיע, וע\"כ נותנין אנו חלק בתפילין הללו לקבל גם הדין חלק מעט מן המעט בקדושה \nויותר לא יקטרג בקדושתינו שהרי הוא עם הקדושה מבחוץ בקלף וממנו משך ממשלת הדין שהוא \nהפחד ונותן למקטרג. א\"ל ומי יאמין לך בדברים הללו לערב בקדושת תפילין צינור הפחד \nוהוא כח חיצוני לערבו בקדושת תפילין, ובאמת כי פרשה והיה אם שמוע הרומז בפחד הואיל \nוממשלה אית ליה כי הוא בעל השמטה דין הוא להיות עם הכולל כענין פן תעזוב את הלוי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אלא שער הוא דבר מסואב אמאי יבוא תוך הקדושה. א\"ל בני הכי הוא כמו שאמרת אלא שער \nהזה אינו מתחבר בקדושה רק כאשר תכפלהו ותקבצהו ויעשה כשעורה ואז דין טומאה על השער \nואסור להעלות שם. אבל שער פחות מכשעורה אין דין טומאה עליו וכורך עמה תפילין להמצא \nשם באותו קדושה ובלאו הכי יורד ומסטין ולוחם עם האדם ומטהו לצד הרע ועושה רע ואח\"כ \nעולה ומקטרג וקובל לפחד יצחק כי ממנו בא אליו הכח, והמניח תפילין או שכך וכך עושה \nבזו השעה ומיד מעלין מעשיו אל הדין ויענש עליהם, ומי גרם לו כל זה שלא נתן חלק \nלמקטרג בתוך הקדושה הוא השער הרומז למקטרג וע\"כ צריכין להראותו בחוץ לראות המניח \nולשום דעתו בחלק המקטרג שלא יקטרגהו. והנה ביו\"כ צוה ה' לישראל לשלוח לו חלק הוא \nהעז השולחים ע\"י איש עתי כדי שלא יקטרג ונתעוררו חז\"ל לומר שלא הגיע העז ההוא אפילו \nבחצי ההר עד שנעשה איברים איברים, ויש כאן שתי סיבות שהרוחות מחלקים אותו, האחד הוא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "העז ששולחים ע\"י איש עתי כדי שלא יקטרג ואם יקטרג מ\"מ אפילו שנותנין לו חלק אז \nמראין לו שבתקיעת שופר גדול יעשה כמוה ובלע המות לנצח ולא עביד קטגוריא כי מרתת וכן \nארז\"ל האי מאן דמרתת אע\"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי מאי תקנתיה אי איכא אינשי ליזל \nאצליהו ואי לא יקרא קריאת שמע ואי איכא טינופת לינשוף מדוכתיה ד' אמות ואי לא לימא \nעיזא דבי טבחא שמינא מנאי, ומאי תקנתא עביד ליה בהאי מימרא וכי עיזא דידיה הוא אלא \nכוונתו שחלקך לצד שמאל הוא העז ואין הכוונה שהוא יותר שמן ממני אלא שמה שהוא שמן \nהוא ממני כי אני ימין והוא שמאל ולית לך רשות להזיק לי הואיל ואית לך חלק וכיון \nששומע דמסכים בחלקיה מיד מניחו והולך לו, משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו ב' בנים \nאחד רשע ואחד צדיק אם יניח כל אשר לו לצדיק הרשע בוכה ונאנח על חלקו ומבקש להרוג \nהצדיק ואם הרבה לזה ומיעט לזה הרי הוא מפוייס, וכן הדבר הזה מניח שער שור בדוכתייהו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ור\"ל שכורך כל פרשה ופרשה בשער שור, ומשער להיות פחות מכשעורה פן יבא ערל טמא אל \nהקודש וגם להיראות בחוץ לכווין בהנתן לו חלק מהקדושה שלא יקטרג, ומה טוב ומה נעים \nלהדר אחר בהמה הראוי ליקרב כי המום פוסל בקדשים ואף כי הוא נבלה וטרפה לפחות משום \nתהיה (תורת ה' בפיך ולא יהיו הפרשיות) חסירה. אל\"ר בתורה נכתב קדש והיה כי יביאך \nשמע והיה אם שמוע וכן סדר האצילות וכן צריך לכותבם כי הכתיבה בענין האצילות כמוציא \nהדברים מכח אל הפועל ואם שינה כתיבתן קלקל באצילות ואין תקנה, אלא כשסודר אותם \nבבתים איך יסדרם, א\"ל בני אודיעך סוד גדול דע בני שאחר האצילות אין מוקדם ומאוחר \nבתורה להודיעך שכולם היו בכח כשלהבת בגחלת וגם ידעת שעיקר יניקת והיה אם שמוע הוא \nהפחד מוהיה כי יביאך הוא הבינה ואם לאו שהם באמצע יחריב העולם, לכן קדש שהוא החכמה \nהנקרא אב כרחם אב על בנים בראשונה שמע שהוא החסד אב ההיקף בסוף והיה כי יביאך והיה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אם שמוע באמצע וזהו שמירה מעליא ויחוד שלם, ואע\"פ שהפחד למעלה מהחסד אין מוקדם \nומאוחר ואם יניחם כסדר הכתוב בתורה ויהיה והיה אם שמוע באחרונה אין שמירה, לכן ירא \nהש\"י יכתבם כסדר הכתוב קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע להעיד סדר האצילות, \nוהנחתן בבתים קדש לי, והיה כי, והיה אם שמוע, שמע, והנה הקו הירוק הוא הבינה והאש \nהגדולה הוא הפחד מעוטפים ברחמים החכמה והחסד והת\"ת מתברכין בלי עיכוב ואין לשנות \nבין של ראש בין של יד. אל\"ר תינח בשל ראש שהוא בד' חתיכות קלף אפשר הא והא ביד שהוא \nקלף אחד לא אפשר הא והא, א\"ל הא דרדקי דבי רב ידעו כותב קדש והיה כי יביאך ומניח \nחלק שיעור לכתוב והיה אם שמוע ולמטה מן החלק כותב שמע ואח\"כ כותב בהחלק שהניח והיה \nאם שמוע והנה הכתיבה כסדר וההנחה כמשפט שהדינים באמצע והרחמים בקצוות. ויזהר כל אדם \nבתפילין כשרים ואל יאמר אוכל להעלים מעשי כי בזה לא יביאני אלקים במשפט כי החייבין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בין מעט בין רב במשפט באין, אוי לה לנפש שבאה טהורה ושבה טמאה וי לכם עמי הארצות \nדלא עסקיתו בתורה ונתתם נפשכם לשקצים ואקוץ בם, וגם דע לך שהחכמה נקודה דקה ונעלמה \nואע\"פ שהוא בכור לדין יותר הוא ברחמים מהחסד וע\"כ בהנחתם בראש יבא קדש חכמה לצד \nימין וחסד שהוא שמע לצד שמאל, ודע בני שכל הכתיבות הללו כולם ברומים באויר העליון \nהוא כתר הנקרא אויר שאינו נתפש ולכן צריכים כולם לראות האויר שלא יכסה אחד לאחד \nושלא לשום קדש ושמע באמצע או שלא לשום קדש לצד שמאל ושמע לצד ימין כי כל אלה מורים \nהריסה ופסולים הם ולא יעלו בראש. אל\"ר ולמה אמרו תפלה עגולה פסולה, א\"ל בני כסוי \nהסוד הוא שאמרו תפילין מרובעת הלכה למשה מסיני, וידעת בני באמת שהוי\"ה ד' אותיות \nוד' פרשיות בבתים וקיום העולם בד' מזרח מערב צפון דרום הם הזרועות וד\"ו פרצופים \nוהנה העטרה מערבבת אותיות מרב\"ע שהכל מתערבין ואין הוראה בעיגול ר\"ל כאשר יעשה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עיגולים מורים שאינה ד' שהמרובע בד' מורה. אל\"ר עור עוף מהו למעבד ביה תפילין, א\"ל \nכשר א\"ל והלא בשר הוא א\"ל אפ\"ה כי מעלת העוף גדול שרוחות קדושות נמצאו שם הלא תראה \nצוותה התורה לכסות דמו וע\"כ אע\"פ שעורו בשרו הוא הואיל ומקבל כתיבה שפיר דמי, ולא \nתימא עוף טמא כי טמא בטמא שוכן, ומה טוב ומה נעים להיותו כתובים בעורות עוברים שלא \nראו אויר העולם הם הם הטהורים. א\"ל והלא ארז\"ל מהמותר בפיך ואפילו נבילות וטריפות. \nא\"ל הכי הוא אלא למצוה מן המובחר אמרתי שאין לך בריה שראה אויר העולם שאינן מקבל \nדין מפני שהעולם הזה עולם הדין. אל\"ר ורצועות שחורות למה, א\"ל בני גם באלו כיסו \nהסוד שארז\"ל רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ודע בני שת\"ת ישראל נקרא קודש והוא שיר \nהשירים ר\"ל קדש על הו' קצוות שהם קדשים שהכל צריכים בו ומורידים הד' פרשיות בכנ\"י \nשם שניהם נלבשו בכתנות עור והרצועות הם המשכת השפע הקדושה מד' פרשיות, וע\"כ נמשכין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עד סוף באדם עד הלב לחבר את האוהל להיות אחד וע\"כ שחורות דבר שאינו מקבל טומאה, וגם \nהשפע של ד' פרשיות בחשך ושחור מבלי מושג הוא שנאמר וחשך על פני תהום. אל\"ר ולמה \nיעשה ב' שיני\"ן בצד אחד ג' יודי\"ן ובצד אחד ד' יודי\"ן וזה השי\"ן לא ניתן למרע\"ה הלא \nלא תראה שי\"ן של ד' יודי\"ן בתורה ואמאי תקנו התוספת על מה שכתוב בתורה והלא כתיב אל \nתוסף. א\"ל בני וכתיב לא תסור ואין זה תוספת רק הוראות החיבור ואביי הוא דידע זה \nהסוד והעלימו ואמר הלכה למשה מסיני. ודע בני באמת כי שמטה שעברה הוא שמטת החסד הוא \nהשי\"ן של ד' יודי\"ן ואז העטרה בכח ת\"ת ואין שטן ואין פגע רע. ובזו השמטה שהיא שמטת \nהפחד וחסר י' אחת משי\"ן והעטרה במקומו וע\"כ השי\"ן הא' שבתפילין הוא של ד' יודי\"ן \nלרמוז על זה, ועל הנחתן בבתים אשמיעכם דברים גדולים ונוראים, א\"ל אדונינו והלא כל \nמה שאמרנו כולם ממך קבלנו, א\"ל בני אמת כי כולם אינם מבוארים בענינם ועתה אף כי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כולם אמיתיים ודברי אלקים חיים ואפ\"ה שימו יד לפה והקשיבו כי כל דברי מפי מלאך \nעליון יצאו ועליהם אין להרהר כי אין בהם ספק, ואשאל והודיעני למה באברהם הקוראו \nאברם עובר בעשה מה שאין כן ביעקב קראו ישראל ושב וקראו יעקב ואם ידעתם מה באו ג' \nההי\"ן בשם אחד מע\"ב שמות זהו הה\"ה מה ענינו ומה טיבו. א\"ל נחום אדונינו עד מתי \nתבעיתנו בדבריך כי הה\"ה מצטייר י\"ד י\"ד י\"ד הוא שם בן מ\"ב אותיות מבראשית עד ב' \nובוהו ושם הה\"ה עולה י\"ה חצי שם יהו\"ה ובמלואו כזה יו\"ד ה\"א כולל כל השם, והנה מורה \nבשם העצם שם מלא הוא שם יהו\"ה ובו נשלם העולם, האמת ציורה מורה ג\"כ י\"ד י\"ד ה' ה\"א \nגימטריא (חיה י\"ו) הוא חיה אשר לה י\"ו פנים וע\"ז עולה ציורו יהו\"ה י\"ו פנים, א\"ל \nבני הלא אמרתי לכם הקשיבו דעו לכם כי הה\"ה רומז בג' ההי\"ן אשר כולם שמאליים וה' א' \nהרומז בבינה קו ירוק המקיף מהחכמה לבינה, וה' הב' בגבורה וה' הג' בעטרה, הה' של \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בינה רומז שחלק הה' לב' ציורים י\"ד והם אור גדול ואור קטן הם לצורך השמיטה זו ובזה \nהחכמה בא לבינה זה התיקון לתקן סדר השמטות כל שמטה לפי מדתה וטבעה ודרכה לבריאת \nעולמה, והה' השני בגבורה ובציורה של ה' רפואת הקושי שבה האמת, הה' הראשון מורה שהיא \nתחלת קטרוג באור הקטן וה' שני מורה בגבורה ומשם חרון הבינה פעמים וכל גלות ישראל, \n", "en": ""}]}
