{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "35", "title": "ספר הקנה — קטע 35", "hebrewTitle": "קטע 35", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/35/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/35/", "segments": [{"index": 1, "he": "שערות למעלה בזקן אם נראה בו אחד מסימני סריס ה\"ז סריס אלא שדינו כדין של קטן כי לא \nיתברר שאינו קטן עד שיביא ב' שערות למטה במקום הראוי לבא, ועד מתי יקרא קטן אם לא \nהביא ב\"ש עד שיהא בן ל\"ה שנים ויום א' ולא הביא יצא מכלל קטן ואגלאי מלתא למפרע \nשסימן סריס שנראה בו סימן סריס הוא והרי זה סריס בוודאי שעליו לא פליגי שאינו חולץ \nולא מיבם. בא לשנת כ' ולא הביא ב\"ש למטה והביא ב' שערות בזקן אינו סריס אע\"פ שנולד \nבו אחד מסימני סריס עד שיראו בו כל סימני סריס אז הוא סריס, או עד שיהא בן ל\"ה שנים \nויום א' ולא הביא למטה אע\"פ שלא נראה בו אלא סימן א' של סריס ה\"ז סריס בוודאי, \nוהכוונה למה ממתינן לו ל\"ה שנים ויום א' דע בני שבעים שרים סובבים את הכסא ל\"ה \nבימין ול\"ה משמאל ואם נשלם בל\"ה שנים ויום א' שהוא צד שלו וחלק מצד שערות אין יצא \nמהדוגמא ונכנס בדין אחר, ושמע בני סימני הסריס כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו חלק \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ואין מימי רגליו מעלין רתיחה ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואינו \nבשרו מעלה הבל וקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה וסריס הזה הוא סריס חמה, אבל \nנחתכו ביציו או נתקו ביציו או מיעכו ביציו הוא הנקרא סריס אדם, וזה בהיותו בן י\"ג \nשנים ויום א' נקרא גדול כי זה בוודאי לא יביא סימן ואין דינו כדין סריס חמה לענין \nהשנים, ובכ\"מ שדברו חז\"ל בשיעור בנקודה אחרונה תחמיר, שכן אמר מר עוקבא הלכה כדברי \nהכל להחמיר, ודע שהב' שערות שאז\"ל לענין חליצה צריכין להיות במקום אחד אבל למיאון \nבכ\"מ שתביא ב' שערות אמרינן גדולה היא ואינה יכולה למאן דאמרינן זיל בתר כולם \nלהחמיר וכך איפסוק הלכה: \nוזה סדר המיאון יושבין שלשה דיינים והיא בא ואומרת לפניהם אי אפשי בפלוני בעלי או \nאיני רוצה בקדושי אמי או אחי הרי זה מיאון, והדיינים יושבים וכותבים בזמן פלוני \nמיאנה פלונית בפלוני בעלה וכו' וחותמין ונותנין לה, ואכתוב הנוסח בנוסחאות בעז\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ודע בני משנה אומרת הממאנת באיש פסולה לכהונה: \n \nד\"ה טעם וסוד הבחנה\nטעם וסוד הבחנה וגם דע לך שאם נתאלמנה אשה או נתגרשה הרי זו לא תתארס ולא תנשא עד \nשתמתין ג' חדשים שהם צ' יום חוץ מיום שנתגרשה הוא יום שניתן הגט בידה וחוץ מיום שמת \nבו בעלה וחוץ מיום שנתארסה בו כדי שתהיה צ' יום שלמים בין הפירוד והאירוסין \nשנתארסה. א\"ל ר' ומאי איכפת לן בהיות חסר יום אחד מצ' לענין הבחנה אם הולד בן ט' \nלראשון או בן ז' לב', א\"ל בני דע לך אע\"פ שאז\"ל טעם בדבר לענין בחינת הזרע מ\"מ \nבדברם צ' יום בשלימות כיסו סוד גדול, שאם בעד הזרע הוא לא הוי מקפידים בב' ימים יום \nהמיתה ויום האירוסין. וכוונת הענין הוא כאשר יפול שר מהשרים יורד צ' מעלות ממחיצתו \nהם ט' ספירות שכ\"א כלול מעשר וכנ\"י יצאה עמנו בגלות וירדה צ' מעלות ע\"כ האשה הנפרדת \nמבעלה מעלתה וכבודה צריכה איחור וירידה צ' יום, וע\"כ גזרו ואמרו אפילו זקנה או קטנה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "או עקרה או איילונית או אפילו היה חבוש בבית האסורים או חולה או הלך למדינת הים \nכולם צריכין להמתין צ' יום ואפי' הממאנת ואנוסה ומפותה ממתינים ג' חדשים, כי ר' \nיוסי אפילו שהוא דיין אפילו הכי רבי יהודא גוזר שהוא מלך, ואפילו שפחה שנשתחררה \nוגיורת שנתגיירה ואפילו גר ואשתו שנתגיירו מפרישין אותם ג' חדשים וכולן ממתינין להם \nבחיוב. א\"ל ר' שפחה ואפי' אין לה אדון א\"ל אין ואפי' שפחה משחררתה והכוונה להודיע \nעל הגרעון הם שפחה וגיורת שבא לשכון בצ' מעלות ואין לחזור אפי' שעה אחת מצ' יום פן \nתתן גריעות ופחיתות במעלת כולם וזהו שהרמיזו חז\"ל ואמרו בגר וגיורת להבחין בין זרע \nטמא לזרע טהור אמת הוא אלא הקפדת הימים הוא המגלה הסוד לכן המארס ביום צ' ממש מנדין \nאותו כנס מפרישין אותו עד בא עדות הסוד. וכן אחז\"ל לא ישא אדם מניקת חברו או מעוברת \nחברו ונתנו טעם בדבר מעוברת שלא יזיק הולד בשעת תשמיש שאינו מקפיד על בן חבירו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מניקת שמא תתעבר ותעבור החלב והאמת אתם, מ\"מ קשה יארס שלא יפסוד העני הזה מזלו שכשם \nשאסור לישא כך אסור לארס והלא הנשואין גזירה ואין גוזרין גזירה לגזירה, לכן בני שמע \nהכוונה דע לך בני שעיבור האשה מט' וכאשר תתעבר אף כי הניחה בעלה הואיל ונתעברה מכח \nט' לית רשו לאחר ליגע בה כי מעוברת נמצאת מבעלה מכח ט' ועל כן אסורה ברחמיה, וכן \nהדבר במינקת בהיות התינוק יונק משדי אמו הם הווי\"ן וחוזרת ומניקה לבנה וחידושיה בל' \nיום מהווי\"ן שכל ו' שנה פשוטה כי הבכור חכמה עלאה והווי\"ן פשוטים אצלו ע\"כ מניקה \nלבנה כ\"ד חודש כפי יניקתה מהווי\"ן אפי' נתנה בנה למניקה או שגמלתהו בתוך כ\"ד חודש \nכגון שפסקה מלהניקו בט\"ו חודש או בי\"ח חדש אפ\"ה לא תנשא ואפי' גרושה והיא מניקת או \nחלוצה והיא מניקת אסורה, וזמן היניקה כ\"ד חודש שהם י\"ב פשוטים חוץ מיום שנולד ומיום \nשנתארסה ואם עבר ונשא תוך הזמן מעוברת או מניקה יצאה בגט ואפי' הוא כהן אלא לישראל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מחזירה לאחר הזמן וכהן אין לו תקנה ואם עבר וארס כופין אותו להוציא בגט ואינו רשאי \nלכונסה עד אחר הזמן. כאלה וכאלה בני עושים הריקים והפוחזים עוברים דברי חז\"ל \nוהולכים ועושים אלף עבירות ואלף ליצנות ויודעי ספר מוכרחים לכפותו לגרש שאם לא \nיכפוהו יתגלגלו בהם לטעום טעמם ואיסורם, ע\"כ הם מוכרחים ודיני הגט נעלמים מהם ויבא \nאיסור אשת איש בעלמא שלא במתכווין וי מגואי וי מאבראי ע\"כ ימהר הקב\"ה לתבוע מהם כי \nת\"ח שבדור אין בידם כח לכופן, מ\"מ חייבים להוכיח עד להכותם מכה בלא חבורה כר' יוחנן \nואם לא עשו כן עונשם גדול ועוברים ולפי הסוד קרוב הוא הדבר שאפי' מת בנה אסורה עד \nכ\"ד חודש אלא שפשט ההיתר: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה דין עדות להתיר אשת איש\nדין עדות להתיר אשת איש מי שהיא בחזקת א\"א והלכה היא ובעלה למדינת הים ואין מחלוקת \nביניהם ויש שלום בעולם ואין מלחמות ובאה האשה ואמרה מת בעלי יש לנו לומר יצרה תקפה \nואינה חוששת בשעת היצר לא מכתובה ולא מאיסורה בשניהם אם יבא בעלה כי היא שוטה \nואומרת אלא שגם בזה פשט ההיתר להאמין לה ולא חשו בטהרת ההיכל כענין אנכי פניתי \nהבית, האמת אם בא עד אחד אפי' עבד או שפחה אפי' עד מפי עד או מפי שפחה או מפי \nקרובים נאמנים לומר פלוני מת ויתנו אמתלא לדבריהם ותנשא או תתיבם על פיהם האמת \nוידקדקו פן יהיו מצווין, והכוונה בפסיקת הרחמים הכל יודעים והכל נאמנים חוץ מחמשה \nנשים שאינם נאמנים בעבור ששונאת זו את זו ומכוונים לאוסרה על בעלה ועדיין הוא חי, \nואלו הם חמותה ובת בתה שהם פחד והוד, וצרתה היא לילי\"ת מצרים החיצונה, ובת בעלה הוא \nההוד עצמו שהוא בת הת\"ת והוא בת הפחד, ויבמתה היא אשת אחי בעלה וכל אלו מורידות דין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בכנ\"י, וכאשר תראה זאב וטלה ירעה כאחת כן תראה שלום באלו הנשים לאורך זמן, ואם שלום \nביניהם הקב\"ה עמהם כי שלום למעלה ובכ\"מ שעשו עד אחד מהימן כשנים לא יכחישנו עד אחד \nכי אין דבריו של אחד במקום שנים, לכן אם עד אחד בא והעיד שמת בעלה והאמינהו והתירוה \nלהנשא ואח\"כ בא עד אחד והכחישו הרי זו לא תצא מהתרת האחד אפילו היה העד א' אשה שעד \nאחד ואפי' אשה בעדות אשה כב' עדים בשאר עדות ואין דבריו של א' וכו', והכוונה מאחר \nשכל אחד ואחד מאלו שאמרנו מרגישים ויודעים ומכירים בהפסק הרחמים א\"כ אפי' אשה שקולה \nכנצח ויסוד לענין ידיעת העדות, ואם בא עדות ואמר טבעה ספינתו בים הגדול אין מקבלין \nעדותו כלל כי אמרינן שמא יצאו במקום אחר, ואם נפל למים מקובצים שיש שם סוף ואביי \nהוא שאמר כגון בור או מערה וראה בד' רוחות כל סביבותיו ונתאחר שיעור עד שתצא נפשו \nולא עלה מעידין עליו שמת ומשיאין את אשתו, העיד לה עד שטבע במים שאין להם סוף ואבד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שמו ונשתקע זכרו הרי זו לא תנשא שמא עלה במקום אחר שפעמים אירע ועלה ממקום אחר ממים \nשאין להם סוף הוסיפו עליהם עוד ג' גררתו חיה שטפו נהר נפלה עליו מפולת נותנים עליו \nחומרי חיים וחומרי מתים אלמא שטפו נהר נותנים עליו חומרי חיים שטפו נהר דינו כדין \nים הגדול. א\"ל ר' והא אמרינן רוב ספינות לאיבוד רק מיעוט אינן לאיבוד וניזיל בתר \nרובא מי לא סמכו רבנן בקטן וקטנה ארובא להנשא לכתחילה מי לא הימנו עד אחד בעדות אשה \nמשום עיגונא דאיתתא והוי דבר שבערוה הכי נמי נימא משום עגינא דאיתתא העמיד בעלה \nברוב ספינות נאבדים, א\"ל בני ר\"מ חייש למיעוטא כ\"ש במקום דאיכא חזקה חזקת אשת איש \nורובן נטבעין ומיעוטן עולין סמוך חזקה למיעוטא ואיתרע לה רובא ונאמר הוא עלה ואשתו \nתעמוד בחזקת אשת איש. א\"ל ר' מיעוטא דלא שכיחא לא חייש ר\"מ מי נטבע בים הגדול ויצא, \nא\"ל בני והא בפ\"ב דיבמות סריס ואיילונית קרו ליה מיעוטא דלא שכיחא ואפ\"ה חייש ר' \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מאיר, א\"ל ר' והלא כל הספינות הנטבעות לאיבוד ואין כאן מיעוט ותינשא מאומד הדעת. \nא\"ל בני ומה אעשה לך משנה שלמה היא ואין להזיזה ממקומה ומה מאוד גדלו דברי חכמים \nואמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה ואם בעיני השם הם גדולים איך נעשים אנחנו קטנים \nועראים: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה סוד מים שאין להם סוף\nסוד מים שאין להם סוף ודע בני שמים שאין להם סוף רמז בעולה הראשונה הוא כתר עליון \nאשר הוא מים שאין להם סוף ומשם ההצלה כענין שאירע כמה פעמים ועלו ומשם ההצלה ליונה \nהנביא ומשם גזירות הנסים ומשם החיים חיי בני ומזוני, ודלמא עלה ומשום כסופא עריק \nועתיד לחזור והאשה בחזקתה ומינה לא תזוז כי כל דבריהם מפי הגבורה, האמת אם נשאת אין \nמוציאין מידו אוי להם הריקים המורים הוראות של אבדן ועוברים על דברי חכמים ומתירין \nהאיסור כי שתים רעות עשו. מצאוהו הרוג או מת אם מצאו פדחתו וחוטמו ופרצופו והכירוהו \nשהוא פלוני מעידין עליו, ואם בטל א' מאלו הג' אע\"פ שיש סימנים בגופו כגון שומא \nפירוש הוא סימן או שיש סימנים בכליו אין מעידין עליו, והא דאמרינן שמעידין עליו \nדוקא שראוהו תוך ג' ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו אבל אחר ג' אין מעידים עליו דקים \nלהו לרבנן דפרצוף פנים משתנה אחר ג' ימים. אבל אם נטבע בים והשליכו הים ביבשה אפילו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אחר ג' ימים או יותר אם הכירו פניו ופדחתו וחוטמו מעידים שאינו משתנה במים אלא לאחר \nימים רבים, וה\"מ היכא שלא שהה ביבשה אבל אם שהה ביבשה ונתפח ונשתנה פניו אין מעידים \nעליו, ולא אמרו מעידים אלא שאמר העד בידי קברתיו והכרתיו והיה פדחתו ופרצופו קיים \nוהוא פלוני (ופירוש פדחת מצח ופירוש פרצוף פנים) ראית בני אנשים רקים ורשעים \nוחוטאים וגוזלים וחומסים ומוסרים גוים כותים ויהודים ובאים ונוהגים שלא כמשפט \nוהרועים שומעים יושבים ושותקים ומחניפים להם, ולא ראית בעו\"ה מחללים תורתם ואמונתם \nוהרי המוכיחים מתי הצו מתי פזרו ממונם ולא הצליחו ולא הסכים הקב\"ה על ידיהם להפריש \nהאיסור ולהוציא הנבלה כי נבלה היא העבוד עובדי ע\"ז בפרהסיא הם ולא בצינעה, והלא \nאז\"ל אפילו לשנות רצועת מנעלו הפוך מנהג דתינו יהרג ואל יעבור, ואין זה יותר קשה \nמזה שרואה ואינו נהרג לכבוד קונו מה שלא יהרג באמת כי הקב\"ה לא יניחנו ביד האויב, \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והנה זה לא ראינו שהאדם יהרג בתוכחתו ואפי' כהן ונביא אם הם עוברים בדת השם אל \nתיראו מהם כי יש גדול מהם קב\"ה אבל הם חסים על כבודם ועל ממונם והנה ממונם להבל ילך \nוכבודם לקלון יתחלף ואין צ\"ל בעלי התחבולה העושים הדבר הזה כי קב\"ה יביא בניהם \nובנותיהם במדריגה הזה כי התחבולה עם בשר ודם אסור כ\"ש עם הקב\"ה, ותמיה לי עליהם אשר \nיודע ולומד תורה ונושא ונותן בה והוא אינו מקיימה העבודה שתורתו קבורתו או מביאתו \nלידי עניות או קובר בניו והוא אינו משים דעת. אך הירא מהשם ומבושת אדם אינו חושש \nואינו מחניף לשום אדם אף כי הוא כהן ונביא וגדול שבדור ומוכיח וחוזר ומוכיח עד \nשיכוהו קב\"ה שומרהו מביאו לידי עשירות ובניו חיים וקיימים כי היא חייך ואורך ימיך \nואצ\"ל בעה\"ב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום דבקים ממש וחיים ממש: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה ענין יבום וסודותיו\nענין יבום וסודותיו וגם אמר כי ישבו אחים יחדיו וכו' ונתעוררו חז\"ל לומר מצות עשה \nלייבם אשת אח שמת בלא בנים בין מן הארוסין בין מן הנשואין אם מת אחיו בלא זרע של \nקיימא שנאמר ובן אין לו יבמה יבא עליה, ומדכתיב יחדיו למדו שהיה להם ישיבה אחת \nבעולם אבל מת ואח\"כ נולד לו אח אינו נקרא אחיו ליבום וחליצה. אל\"ר מאי האי וכי אם \nישתוק מיחדיו אינו יודע שבעינן ישיבה אחת בעולם הא ישבו כתיב ואם אינם בעולם אחד \nאיך יאמר ישבו והלא האחד מת קודם בא אחיו ואין כאן ישיבה וא\"כ יחדיו ל\"ל, אלא ע\"כ \nיחדיו בא לומר יחדיו בעיר אחת לאפוקי שאם היה זה בעיר אחת וזה בעיר אחרת אינו מיבם. \nאל\"ב ובכ\"מ שהוא אינו אחיו. אל\"ר א\"כ גזירת הכתוב הוא ותו רבא הבקי בבריאת אדם יליף \nאחוה אחוה מבני יעקב ואמר מה להלן מן האב אף כאן מן האב לאפוקי אחים מן האם דלא ראה \nרבי שחקות וטיולים שאמרו והעומדים אצלם שם שמו יד לפה וברוך שהשוה דעתם ואם היו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אחים מן האב בעבור שהיו כולם בני אב אחד לא בא למעט אחים מן האם שבני אם אחד לא \nאחים מן האם הם וכן כולם לא אפשר להם לומר בני ד' אמהות אחים אנחנו שהרי שקר הוא \nשלא היו אחים מצד האם, ואם נבא מצד הסברא הלא אחים מן האם הם אחים בוודאי אבל אחים \nמהאב הוא ספק, ועוד אם תאמר שהוא סיני אמור לי למה בחר הקב\"ה את האב והלא האם יש לה \nצער בנים יותר ויותר מן האב, ואם הדבר כן שאינה נחשבת לכלום למה שקלה הקב\"ה בכבוד \nובמורא כמו האב, ולמה התיר אשת אחיו שהיא ערוה אחר מות אחיו ונראה שנתבטל הערוה \nאחרי המות וא\"כ יש אשת אביו שאינה אמו אחר מות אביו שאינה ערוה אחר המות. והעד ב' \nאחיות אשה בחיי אחותה ערוה ואחר מותה נתבטל, ועכשיו דיש לנו שני עדים יש עוד אחות \nאביו אחר מיתת אביו שאינה דודתו וכל העריות כולם ואם השם רוצה בכך חז\"ל מה ראו \nואמרו דברים שלא גזר השם עליהם, הם גוזרים ואם תרד עליהם בדרך הסוד לא תוכל לעמוד \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עליהם על רגליך שאם אבא לגלות כל עקרו יזדעזעו כל איבריך וכל עצמותיך, אשאלך \nוהודיענו אם המצוה באה להחזיר נפש אחיו למה לא חס הקב\"ה להחזיר כל הקרובים של \nהעריות אחרי המות בתורת חיוב כמו אשת אח, ועד שישאנה אחיו ישאנה אביו ואין לומר שלא \nיחזיר את בנו פעמיים כי יאיר עינינו אדם הראשון בזה שהחזיר את בנו פעמים הבל זה שת \nזה משה, יתברך שמו של הקב\"ה איך הניח לאדה\"ר והאריך כ\"כ שנים שחטא פעמיים בג\"ע \nוחוצה לה, ולא היה לומר לקין בא אל אשת אחיך ויבם אותה כאשר עשה יהודה, וא\"ת לא רצה \nשת לצאת מקין שהיה רשע יותר היה אדם רשע מקין שאדם נצטווה שלא לעבוד ע\"ז ועבד וקין \nעדיין לא נצטווה על הרציחה כ\"ש שקין הרגו להבל בדין שנתחייב ואל אמונה ואין עול \n(עיין בפליאה לספר בראשית), ושמא תאמר שאשת הבל היא אחותו של קין אין להקפיד שהרי \nהם אומרים אין אחיות נתפש באם, וא\"ת בעריות יש אחוה מן האם אשוב לשאול מה ראה קב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לחלק אחי האם לחלקים ולומר ביבום אינם אחים ובעריות הם אחוה, ועוד אם המת היה צדיק \nומעולה מן היבם אלא שיש לו עון שצריך לחזרה. והיבם רשע עובר על כל התורה יצא זה \nהצדיק מכח הרשע, ועוד אם יש לו בן והוא בן חודש וזה העני צריך לחזור למה לא ייבם \nאחיו אבל ימתינו לבנו עד היותו בן י\"ג שנים לישא אשה ויחזיר את אביו ויצטער נפש \nהעני אביו כ\"כ עד שיהא בנו בן י\"ג שנה, וא\"כ אפי' יש לו בנים יגזור הקב\"ה לייבם שלא \nיצטער הנפש הלא אמרו אין מלינים המת כי שמא ימצא מקום מנוחה שאינו שוכן בהיות הנפש \nחוץ מהגוף והגוף לא נכנס בקבר, וא\"כ ר' אין אני מפויס לא מדבריך ולא מדברי חז\"ל כי \nההריסות מעצמם צועקות מתוך המצות. אל\"ב התמו שאלותיך א\"ל ברוך ה' שאתה שואל אותי \nבזה שאני יודע שאבי דיבר על זו המצוה מ' יום ולא הספיק לומר רק סאה אחת הוא חלק אחד \nממ' חלקים של זו המצוה ואז הייתי בן ו', ואם אפתח התוכל להקשיב אני מבטיחך שאין לך \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חלק ונחלה עמי בזו המצוה כי הוא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אל\"ב עדיין החלב בין \nשיניך ושמעת מאביך קוצי מילין ואתה מתפאר בהם, ואשאלך ואם עלית בשאלתי אשים יד לפה \nויותר לך אענה לך, ואמור לי בני מתי עלית על ראש הסולם הוא הסולם שחלם יעקב אבינו \nל\"ב אלפים מיל רוחב הסולם ואם עמדת בין האולם ולמזבח הוא מזבח שעקד אברהם ליצחק בנו \nוהעלהו עולה, ואם ראית כל סוד עולם הוא סוד מן העולם ועד העולם סוף כל שמיטות עולם, \nואם נסתכלת פני אריה אשר בו ע\"ב גשרים המודדת בקו המדה הוא פני אדם כמה בין גשר \nלגשר, ואם קבלת סוד ואם ידעת פשר דבר מסודות החכמה וקוץ המחשבה וע\"י תעלומה, ואם \nכ\"ע הנמנע למחזי חזית, ואם כבוד הנורא ראית מה הנורא המקום הזה, ואם אור המתבודד \nמצאת ומשם אל המרכבה עלית, והלא שם י\"ב אלף חלוצי צבא ואם לבד בבת אישון הגעת יגעת \nולא מצאת וא\"כ לעומק המרכבה לא ירדת וצורת המנורה שקדיה גביעיה כפתוריה ופרחיה מהם \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תצא תורה היא אספקלריא המאירה לא ראית, ואתה מתפאר בשאלתיך ואם אביך למד במ' יום \nסאה אחת ואני למדתי ב' סאה מה לא' עם הב'. אל\"ר אל תבהלני כי לא אבהל ואשיבך כמה \nהשגתי, דע ר' שבבת אישון הגעתי והצצתי ולא נפגעתי ויגעתי ומצאתי. ודע ר' שביום הכסא \n", "en": ""}]}
