{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "39", "title": "ספר הקנה — קטע 39", "hebrewTitle": "קטע 39", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/39/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/39/", "segments": [{"index": 1, "he": "על כרחה, כי אחר שנמחק השם אין שומעין לה ונפלה ירכה קודם צאתה מכאן, וכל זה כדי \nשתודה, אם הודית נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה ואין ממיתין אותה על פיה וב' עדים לא \nראוה בטומאה, ואם מחזקת ואומרת טהורה אני אז מביאין אותה לשער המזרח של עזרה שהוא \nמכוון כנגד בית קדשי הקדשים ממזרח שהוא הת\"ת דחוי הטומאה מהשער ומשם ברירת כנ\"י \nוטהרתה שלא ישתתפו בה כחות הטומאה, ומעלים אותה ממקום למקום כדי ליגעה אולי תודה \nואם מחזקת ואומרת טהורה אני מביאין אותה כנגד שער המזרח מבחוץ ומעמידים אותה שם, אם \nהיתה מכוסה בלבנים מכסים אותה בשחורים כי אין יוצא דין מלבנים הרומזים ברחמים היתה \nמכוסה בנאים מכסים אותה במכוערים וכל תכשיט שעליה מסירים אותו ממנה, ומפני שכתוב \nונוסרו כל הנשים ולא תעשנה כזימתה ע\"כ כל הנשים הנמצאים שם חייבות לראותה כדי לקחת \nמוסר ושלא לגרום מחיקת השם, וגם האנשים החפצים לראותה יבואו ויראוה והיא עומדת \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בפניהם בלא מטפחת ובלא מצנפת על ראשה ובלא שום כבוד ואין מניחן שם שום קרוב או שכן \nשלה שדעתה מתישבת עליהם, ואומר הכהן בלשון שהיא מכרת אם לא שכב איש אותך ואם לא \nשטית טומאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה ואת כי שטית טומאה תחת אישך וכי \nנטמאת ויתן איש את שכבתו ביך ומבלעדי אישך ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן \nוגו' והיא עונה ואומרת אמן אמן בלשון שהיא מכרת, ואומרים לה הבטן ילקה תחלה ואח\"כ \nהירך שלא יצא שום לעז על המים ואח\"כ מביא מגילה של עור בהמה טהורה כי השם אינו נכתב \nבעור בהמה טמאה כי מה לטמא עם הטהור וכותב השם ככתבו ור' מאיר הוא דאמר שאינו כותב \nאמן אמן, ואח\"כ מביאים כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה לעולם והכוונה שצריך לחדשה ולתקנה \nלבעלה ונותן לתוך הכלי חצי לוג מים מן הכיור אשר בו מים קדושים ובחצי לוג שהיה \nבמקדש היה מודדו כי איש ואשה שניהם נקראים לוג שלם מים קדושים מים חיים אין שטן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואין פגע רע אך חצי לוג אין מכבה הדין מלהעשות, ואז נכנס הכהן בהיכל ומקום היה שם \nאמה על אמה לימין הנכנס בו וטבלא של שיש וטבעת קבוע בה ומגביה הטבלא ולוקח עפר \nמקרקע המשכן ונותן על פני המים ויהא נראה במים שהעפר מורה מות והמים מורים חיים, \nולוקח דבר מר כגון ראש או לענה וכיוצא באלו כענין שנאמר מי המרים לחזור הרחמים \nלדין, ואח\"כ מוחק המגילה לתוכו לשמה ויזהר שלא ישאר מן השם רושם הניכר במגילה ואח\"כ \nבא אליה כהן אחד מכהני עזרה וקורע בגדיה עד שמגלה את לבה ומגלה שער ראשה וסותר \nמחלפות ראשה ומביא חבל מצרי הוא חבל מכפרי האילן וקושרו למעלה מדדים שלא יפלו בגדים \nותמצא ערומה מצד שנקרעו, וחבל מצרי לומר שע\"י פעולותיה נעשה מצרי\"ת חיצונית מרצי\"ת \nלכנ\"י, ואח\"כ מביא עשרון קמח שעורים המורה דין ויהיה הקמח משל בעל כענין קלף הגט \nשהוא של בעלה, ונותן הקמח בסל קטן הרומז בכנ\"י שיורד דין הפחד הוא הקמח שעורים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בכנ\"י שהוא קטן ונותנו על ידה, ואח\"כ לוקח הקמח מן הסל למנחה ונותנו לכלי שרת ולא \nיצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי הם דברים המורים רחמים שלא למתק הדין ונותן \nהעשרון בידה והמים המרים יהיו בכלי וביד הכהן הוא שנאמר וביד הכהן יהיו מי המרים, \nואח\"כ משקה אותה ואחר ששתתה לוקח כלי השרת שבו המנחה ונותנו על ידה וכהן מניח ידו \nתחת ידה ויזהר שלא יהיה חציצה בין ידו לידה פן יגרום קיצוץ ביד הכהן ואין לחוש מיצר \nהרע כי הוא טרוד וחרד בעניינים, ומניפה במזרח כשאר כל התנופות מוליך ומביא מעלה \nומוריד כדי לעשות יחוד במנחתה ואחר שהניף מגיש המנחה לקרן דרומית מערבית של מזבח \nלהוריד שפע רחמי החסד אל המערבי היא כנ\"י שכן נעשה בכל המנחות של היחיד, ואח\"כ קומץ \nבקומצו והשאר נאכל לכהנים ואם האשה טמאה מיד פניה מוריקות ועיניה בולטות והם אומרים \nהוציאוה שלא תפרוס נדה ותטמא העזרת נשים, ומוציאים אותה מעזרת נשים ובטנה צבה וירכה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נופלת ותמות ובאותה שעה ימות גם הנואף שעל ידו השקוה ויצבה בטנו ויפול ירכו כמו זאת \nכי תועבת ה' גם שניהם, ואם הם טהורים יוצאים והולכים והיא מותרת לבעלה ובאין לה כל \nהטובות שאמרו במסכת סוטה כי שם בן ד' פועל רחמנות ומרחם ונעשה קרוב למעלה ולמטה \nואין פירוד בדביקות, ודע שהמגילה וכל ענייני סוטה נעשים ביום ולא בלילה שאם יעשה \nדינה בלילה ונמצאת טהורה לא תתברך כי ברכה האשה כי אין ברכה בתוקף הלילה הוא הדין \nהנעשה בלילה, ועל ששם בן ד' בודק ומוציא כל חמץ וכל שאור מהבית ע\"כ מגלגל הבעל \nואומר לאשה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן ארוסה אמן נשואה וע\"כ אומרת אמן אמן \nפעמיים ומוריד ההשפעה מחכמה עילאה לחכמה תתאה להיות ההסכמה בכולן. א\"ל ר' מ\"ש הכא \nמדוד דאמר אמן ואמן בו' וכאן בלא ו', או דוד לא קרא הפרשה בוי\"ו קרא חסר ו' \nוהוסיפו, ועוד נהי כסוטה היה צריך אמן אמן ב' פעמים כי היה משביעה מאיש זה ומאיש \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אחר והוכרחה, אלא דוד פעמיים למה, אל\"ב בעבור שהאשה הזאת גרמה ונמחק שם בן ד' שהוא \nרומז בת\"ת מדת יעקב ע\"כ היא נשבעת בשם העולה קפ\"ו יהו\"ה שהוא מלך בו' קצוות ועמו \nז', והנה ההיקף ז' בנים בני אם אחת אם הבנים שמחה שכן אמ\"ן אמ\"ן עולה יעק\"ב ע\"כ אין \nצריך בו', אבל דוד המלך ע\"ה אמר אמן וקרב הבת שהיא כנ\"י עם האב שהוא חכמה עילאה \nואח\"כ היה צריך לכלול גם הבן עמה ע\"כ שב ואמר ואמן כי הוא הבן. אל\"ב לא ראית שהאשה \nרואה קבורתה בארץ כשאומרים אמן ונרתעת ואינה משקרת שכן אל\"ף מ\"ם נו\"ן עולה ארץ \nהיינו דכתיב ארץ יראה ושקטה. וא\"ל ב' ולא ראית שנמסרה ביד מלא\"ך כי מלאך בגי' אמן. \nואל\"ב יהו\"ה אדנ\"י שכן אמן עולה בגי' יהו\"ה אדנ\"י: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה סוד בתולה לכהן גדול\nסוד בתולה לכה\"ג וגם אמר גבי כהן גדול והוא אשה בבתוליה יקח ונתעוררו ז\"ל לומר שלא \nישא כ\"ג רק בתולה. אר\"ל דע לך שר' מאיר האיר עיני הכהן דאר\"מ אם היה אומר בתולה \nהייתי אומר אפי' מקצת בתולים במשמע ת\"ל בתוליה ואם היה אומר בתוליה הייתי אומר \nכדרכה אין שלא כדרכה לא ת\"ל בבתוליה לומר נבעלה שלא כדרכה אסורה לכ\"ג (ועיין ביבמות \nדף נ\"ט וצ\"ע), וא\"כ לדבריו לא קטנה שאין לה כל בתוליה בקבוץ ורחמנא אמר אשה ולא \nקטנה ולא בוגרת שנשרו חלק מבתוליה ולא מוכת עץ ולא שנבעלה שלא כדרכה אלא נערה, א\"כ \nצריך לקשרה בבית אחד שלא לצאת משם עד היותה נערה לקחת אותה כהן גדול, ומה ר' מאיר \nגוזר גזירה רעה לכ\"ג. אל\"ב שים יד לפה ולמה תרבה בדברים כי אין בעולם כטהרת כ\"ג, \nדההוא בי דינא דהמיתו אשה בחיובא ונטלהו התלמידים ובשלוה ובדקו באיבריה ומצאו רנ\"ב \nאיברים ובאו ואמרו לרבנן כמה איברים יש באדם אמרו להן רמ\"ח אמרו להן והלא מצאנו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "רנ\"ב אמר להם באשה בדקתם ורנ\"ג יש ומתוך דקותו נימוח ומה נינהו היתרים ב' צירים וב' \nפתחים באותו מקום והחמישי הוא יותר מבפנים, וראה והבן בני דחמשה איברים הוסיף קב\"ה \nבאשה יותר מבאיש וידעת בני שאיש ואשה רומזים בד\"ו פרצופים ועל שהאשה היא שער השומר \nכענין זה השער לה' עשה לה הקב\"ה חמשה איברים הללו לשמרה כדי להיות הדבר דוגמא \nעליונה, שקרוב לשער עומדים ארבעה מלאכים מיכאל גבריאל אוריאל נוריאל השומרים השער \nשלא יכנסו לה ד' קליפי ערלה הם ד' שרים חיצונים המטמאים שפע היורד לישראל, ועליהם \nאמר דוד ע\"ה כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם והיה מכוון לסלקם, והאבר החמישי הדק \nשנמוח הוא השער עצמו, וע\"כ צריכה האשה לשמור עצמה עד בא בן זוגה ואם לא שמרה תנשא \nלישראל ולכהן הדיוט כי הם מזרע יעקב ותקע כף ירך יעקב, אך הכ\"ג הנאחז ממים צלולים \nטהורים ונקיים לבנים וזכים הם צריך לקדשה קדושין מעולים להיותם קדושים גדולים אוכלת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תרומה גדולה שאין לה שיעור מתוך העלמה ע\"כ צריכה להיות אטומה וסגורה מכל צד ופנה \nכדרכה ושלא כדרכה ואז הקליפות הלכו להם וחסד עולם עם כנ\"י וההשפעה טהור ונקי אין \nשטן ואין פגע רע, ואין הדין כן רק כשמקדשה והוא כ\"ג אבל אם קדשה בהיותו הדיוט והיתה \nפתוחה מצד עץ או מצד בגרות עתה אפי' שנעשה כ\"ג מותר לו לכונסה, וה\"ה כל המותר לו \nבהיותו הדיוט מותר גם עתה כי הקידושין כבר עבר, וע\"כ אמר קרא יקח המורה קדושין, \nומעשה ביהושע בן גמלא שקידש מרתא בת בייתוס ומינהו המלך להיות כ\"ג וכנסה, אבל שומרת \nיבם לכהן הדיוט ונתמנה להיות כ\"ג אע\"פ שעשה בה מאמר לא יכנוס והכוונה דדין חזרה \nוגלגול אינו בכ\"ג המטה כלפי חסד לעולם ולא דמי לכהן הדיוט שאירס את האלמנה ונתמנה \nלהיות כ\"ג דכונס כי לשם אין דין חזרה וגלגול כמו ביבמה, כי אין האזהרה בביאה אלא \nבקידושין שאם קדשה בהיתר מותרת לו ואם באיסור אסורה לו, דלא אמר קרא בבתוליה יבא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אלא יקח דהיינו קידושין זהו שארז\"ל כ\"ג שמת אחיו חולץ ואינו מייבם: \n \nד\"ה סוד טומאת כהן הדיוט\nסוד טומאת כהן הדיוט לשארו ולקרובין וגם אמר כהן הדיוט מטמא לקרוביו שנאמר כי אם \nלשארו הקרוב לאביו ולאמו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו לה יטמא, ואז\"ל מצוה \nנ\"מ שאם לא רצה ליטמא מטמאין אותו בע\"כ, ואפי' בערב פסח ולא רצה לטמא ונמנו אחיו \nהכהנים וטמאוהו דר' עקיבא למד במתיבתא דרקיע ושם למד לה יטמא מצוה וע\"כ יש לשמוע \nדבריו אע\"פ שר' ישמעאל פליג עליו. ואז\"ל באיזה קרוב מטמא באשתו שנאמר כ\"א לשארו \nואין שארו אלא אשתו שנאמר שאר אביך הוא הקרובה ולא ארוסתו אליו ולא גרושתו לבנו \nולבתו יכול לבניו הנפלים ת\"ל אמו ואביו מה אמו ואביו בני קיימא אף בנו ובתו בני \nקיימים יצא הנפלים, לאחיו ולאחותו יכול אחיו ואחותו מהאם ת\"ל בנו ובתו מה בנו ובתו \nשהוא יורשם יצא אחיו ואחותו מן האם שאינו יורשם, נמצאת אומר בגרושתו בארוסתו בנפלים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "באחיו ואחותו מן האם אינו מטמא, אל\"ר ואימא איפכא כ\"א לשארו זו אשתו מן הנשואין \nהקרובה לרבות אחותו הארוסה ה\"נ הקרובה לרבות הארוסה אליו לרבות ארוסתו שגרשה וחזר \nוארסה ס\"ד הואיל וגרשה פעם אחת כרחוקה דיינינן לה אפי' ארסה עד שישאנה ת\"ל אליו \nשמטמא לה, מה תאמר ראויה לו בעינן והיא גרושה ואינה ראויה הדין עמך, אלא אליו מה \nאיצטרך לארוסה קטנה שאין לה אב דהייתי אומר הואיל ויכולה למאן אינה אשתו קמ\"ל אליו \nשמטמא לה, בנו ובתו אפי' נפלים מה תאמר אביו ואמו מה איצטריכו שתי תשובות בדבר חדא \nליתן מצות עשה לכל א' וא', ועוד אם לא יכתוב אלא אביו הייתי אומר בן ספק כגון אשה \nשנתאלמנה ולא שהתה ג' חדשים ונשאת וילדה לשבעה חדשים אותו הבן הוא ספק בן ט' לראשון \nאו בן ז' לאחרון ומספק יטמא לשניהם ת\"ל אמו מה אמו ודאית אף אביו ודאי, ואם כתב \nלאמו לבדו הייתי אומר אמו ההיא ודאית מטמא לה אבל אביו שאינו ודאי אפי' כל העולם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אומרים שהוא אביו אינו מטמא לו מאחר שאין עדות ברור בדבר, ושמא תאמר מאחר הוא והוי \nזה האב ספק ולא יטמא ת\"ל אביו ומטמא שלא הוחזקו בנות ישראל זונות, אחיו ואחותו אפי' \nמן האם מטמא מה תאמר בנו ובתו מה איצטריכו שלא תאמר בנו ובתו הגדולים ולא נפלים ת\"ל \nבנו ובתו אפי' נפלים במשמע, ולא איצטרכו להקיש א\"כ אשתו ארוסתו גדולה ארוסתו קטנה \nבנו ובתו הנפלים אחיו ואחותו מהאם מטמא להם, ותו האמר קרא ולאחותו הבתולה הקרובה \nאליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא ופליגי ר' מאיר ור' יהודא עם ר' יוסי ור' שמעון ר' \nיודא ור' מאיר אמרי הבתולה פרט לאנוסה ומפותה שאינו מטמא לה, יכול שאני מוציא אף \nמוכת עץ ת\"ל אשר לא היתה לאיש מי שהווייתה ע\"י איש יצאתה מוכת עץ שאין הווייתה ע\"י \nאיש, הקרובה לרבות הארוסה, אליו לרבות הבוגרת, ר' יוסי ור' שמעון אומרים הבתולה פרט \nלאנוסה ומפותה ומוכת עץ, אשר לא היתה פרט לארוסה שהיתה לאיש, הקרובה לרבות הארוסה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שנתגרשה, אליו לרבות הבוגרת, א\"ל רבי שים דעתך לדבריהם ותתמה עליהם כי לר' מאיר \nולר' יהודא איפכא מסתברא כי מדכתיב אשר לא היתה לאיש שומע אני הויות ארוסין דומיא \nדויצאה והיתה שהוא הויות אירוסין ותפשוט ארוסה אינו מטמא כ\"ש אנוסה ומפותה שהיא \nבעולה מאיש, הבתולה פרט למוכת עץ שאינה בתולה, הקרובה לרבות ארוסה קטנה שיכולה \nלמאן, אליו לרבות בוגרת, א\"כ מוכת עץ מטמא לה וארוסה גדולה אינו מטמא לה וקשיא לר\"מ \nור\"י, ולר' יוסי ור' שמעון נמי אימא הבתולה פרט לאנוסה ומפותה ומוכת עץ ובוגרת, אשר \nלא היתה לאיש פרט לארוסה, הקרובה לרבות ארוסה שנתגרשה אליו לרבות הארוסה קטנה \nשיכולה למאן וא\"כ יקשה לר' יוסי ור\"ש בוגרת שאינו מטמא לה. א\"ל בני ר\"מ ור\"י אומרים \nמטמא לאחותו ארוסה ורבי יוסי ור\"ש אומרים אין מטמא לה וצדקו דבריהם דהלכה כר\"ש \nור\"י, ואנוסה ומפותה אינו מטמא לה לדעת ר\"י ור' שמעון, ובוגרת מטמא לה לדברי הכל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וצדקו דבריהם גם במוכת עץ והם אמת ודבריהם אמת. ושמע בני הענין כהן הדיוט בטומאה זו \nמה ענינו. דע בני שכהן עובד עבודת הקרבנות וע\"י העבודה מקרב הבנים באמם הם ז' בני \nבינה. וכאשר יפסק כח והשפע מכנ\"י אחות לנו קטנה ושדיים אין לה אף כי היא גדולה \nאחותי רעייתי אז היא קרובה לכהן וממהר להוציא הטומאה והדין משם כי בהסתלק המת מן \nהעין נפסק הדין. ואם היא ארוסה ומוכת עץ שהכוה מן השמים יבא בעלה ויעסוק בה להוציאה \nמן העין כדי להסתלק הדין משם ע\"י בעלה שהוא העץ ויורהו ה' עץ ואין לו לכהן עסק \nונגיעה בה, אך אם היא בוגרת כדרכה דבוקה היא באחיה הכהן ועוסק בה ואז הכהן מטהר \nהדין משם, וכן אביו ואמו אם מתו עוסק בהם כי ממנו הטהרה למעלה וממנו הפסקת הדין ע\"כ \nצריך הזייה שלישי ושביעי כדי לחזור בטהרתו ולכפר הטומאה מאב ואם, והם הוד ונצח אשר \nשם החיים והמיתה, ואלו נפלים ולכלל בן ובת לא באו ואויר העולם לא ראו אין הדין קשה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שיצטרך הכהן לבערו, ואחיו ואחותו מן האם בחייהם ובמותם דין ודין הם ומה יש לו לכהן \nלעשות כי בדין נתחברו אליו ע\"כ הכהן שמקדים וממהר לקבור קרוביו תבא עליו ברכה שעל \nידי זה מתברכת כנ\"י מכהן עליון, ואע\"פ שנשאר זה (טמא) מזין עליו בג' שכן הברכה מכהן \nאל האב השלישי תחילה הוא הת\"ת ואח\"כ מזין אותו בז' היא כנ\"י, והנה נטהר הכהן כי \nהזאת שלישי ושביעי דוגמא עליונה וביאורם שלם וארוך בסדר ביאור התורה בעז\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ד\"ה סוד בהמות טהורות וטמאות\nסוד בהמות טהורות וטמאות וגם אמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ונתעוררו רז\"ל שיש \nלו לאדם לדעת סימני בהמה וחיה כדי להבדיל בין הטמאה ובין הטהורה וכבר פירש הקב\"ה \nהמותרים באכילה והם שור שה כשבים ושה עזים, ובחיה איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו \nוזמר, כל אלו נתן בהם סימנים למי שאינו מכירם והוא מפרסת פרסה ומעלת גרה והזכיר \nחזיר אע\"פ שמפרסת פרסה ואת הגמל אע\"פ שמעלה גרה, א\"ל ר' מה ראה קב\"ה וברא בריה \nועירב בה טומאה וטהרה ומה לטמא עם הטהור או כולו יהא טמא או כולו יהא טהור, ותו \nמפני מה זכו חזיר וגמל לחלק טהרה, ותו אל יזכירם כלל, ואני אומר מדאיצטריך להתיר \nבב' סימנים שמע מינה בחד אסור דאי תימא בחד מותר א\"כ ישמיעני בחד כשר וכ\"ש בתרתי, \nותו תינח דמאי שאמר קב\"ה הכל אמת ויציב, אבל מה שארז\"ל טהורה שילדה כמין בהמה טמאה \nמותר באכילה וטמאה שילדה בהמה טהורה אסורה באכילה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הטהור טהור, ואמאי ניזיל בתר דידיה וכיון דאית ליה סימן טהרה אע\"פ שבא מהטמאה יהיה \nטהור וכן הבא מהטהור אם יש לו סימני טומאה יהיה טמא, מאי אית לך למימר מדכתב רחמנא \nאך את זה לא תאכלו ממעלה הגרה וממפריסי הפרסה אבל יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה \nואי אתה אוכל ואיזה זה טהור הבא מהטמאה אדרבא אימא איפכא אך את זה לא תאכלו כל הבא \nממעלת הגרה וממפריסי הפרסה ואיזה זה טמא הבא מן הטהור, מה יש לך לומר הא כתיב הוא, \nהוא טמא ואין טמא הנולד מהטהור טמא, אדרבא אימא הוא טמא ואין טהור הנולד מהטמא טמא \nור' שמעון אומר גמל גמל ב' פעמים א' גמל הנולד מהגמל וא' גמל הנולד מהפרה א\"כ שפיר \nקאמר דהכל אסור, אלא רבנן דאמרי טמא הבא מהטהור טהור הלא כתוב בפירוש גמל גמל הכל \nאסור, מה אית להו למימר חד גמל לגופיה וחד גמל לאסור חלבו משום דאית להו סמך לומר \nהואיל ובהמה טהורה חידוש הוא היות חלבה מותר דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דחידוש הוא גם בהמה טמאה לישתרי ת\"ל גמל גמל לאסור עצמו ולאסור חלבו, שומו שמים על \nזאת גם חלב בהמה טהורה נוכל לומר דאסור והם כמה סומכים על הבל וריק דהכי הוא דינא \nדחלב בהמה טהורה אסור באכילה, מה יש לך לומר מדאסר בשר בחלב משמע הא חלב לחודיה שרי \nאדרבא מדאסר בשר בחלב בהנאה משמע הא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה, ואלא \nמדגלי רחמנא גבי פסולי המוקדשים תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי, אדרבא \nאימא דקדשים אסור אף בהנאה וחולין באכילה אסור בהנאה מותר, אלא מדכתב רחמנא ודי חלב \nעזים ללחמך אימא לסחורה ולא באכילה אלא מדכתיב ועשרת חריצי חלב האלה תביא אימא ה\"נ \nלסחורה, וכ\"ת אין דרכה של מלחמה לסחורה אדרבא עיקר הסחורה במלחמה הוא וכ\"ת מדכתיב \nארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי לא משתבח ליה אימא הני חזי לסחורה וע\"כ משתבח ליה אבל \nבאכילה לא, וכ\"ת מקיש חלב לדבש מה דבש מותר באכילה אף חלב מותר באכילה, אדרבא תיקוש \n", "en": ""}]}
