{"bookId": "kabala-3abdaae3bf06", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר הקנה — קטע 4", "hebrewTitle": "קטע 4", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3abdaae3bf06/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3abdaae3bf06/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "שרף לא את העיר ולא את האדם, ועוד מפני מה עונשו של מסית גדול שאין חוזרין אחר \nזכותו אבל מיד אומרים עליו עשה לו דינו. א\"ל בני לא נתחייב העיר הנדחת עד שיהיו \nהדוחין שניים וכ\"ש יותר משנים הוא שנאמר ויצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו וכו'. \nאל\"ר אי הכי באדם נמי שנים הדיחוהו האשה והנחש. א\"ל בני שנים כאחת באו ואמרו נלכה \nונעבדה אבל הכי זה את זה זה אחר זה הוא שנאמר האשה אשר נתת עמדי וכו' והאשה אמרה \nהנחש השיאני. אל\"ר אימא לי דינא דעיר הנדחת איך הוא. א\"ל בני הדין הוא שיהיו הדוחין \nשנים ושיהיו המדיחין מאותו השבט ויהיו מאותה העיר ויהיו מודחים מעשרה עד מאה \nושידיחו אותם המדיחים בלשון רבים נלכה ונעבדה אם היו כל אלו התנאים אז שורפים כולם \nואם היה חסר אחד מכל התנאים האלה הנדחין נסקלין ולא נשרפין וממונם ליורשים וכל אלו \nבחקירה ובדרישה. אל\"ר אפשר העניים לא ידעו ויודיעו להם וישובו ולמה ימותו עם ה' בלא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דינא. אל\"ב הכי הוא שולחין להם שני דיינין ומודיעים להם ומראים להם דרכי תשובה אם \nחזרו מוטב ואם לאו דמן בראשן. אל\"ר הרי שהיה עיר חזק ועם רב מה יכולים ב\"ד לעשות. \nא\"ל הרי אמרו ז\"ל מכריזין על כל ישראל ובאים עליהם וצרים אותם ועושין כרכום עד \nשיכבשום כבשום מביאים אחד אחד ומעמידין אותם לפניהם, ואם מצאו שני אנשים שעבדו ע\"ז \nבעדים והתראה משימים אותם בצד אחד ומביאים אותם אחד אחד עד שיביאו כולם ומשימים \nהעובדים מצד אחד ושלא עבדו מצד אחד אם העובדים מועטים סוקלים אותם לבדם והשאר ניצול \nואם העובדים רוב אז מכין העובדים עם הנשים וטפם ובהמתם לפי חרב שנאמר הכה תכה. אל\"ר \nלמה הצריכה התורה ב' דוחין ואימא אפילו אחד כענין כי יסיתך אחיך בן אמך וכו'. וא\"ת \nהתם חד וחד ה\"נ נימא עד שיהיה מעשרה ועד מאה. א\"ל בני ההוד והיסוד שנאמר לפניו ילך \nדבר והוא המפחיד את הצדיקים ועל ידם באמצעתן האש הוא שיורד בכנ\"י הנקרא עיר וע\"כ \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הדוחין ב' ויותר כי כמה מחבלים רוצים לחבל כעין סמא\"ל ותנינעור ולילית הבאים מחוץ. \nעל כן העיר בשריפה וגם צדקו דברי האומר מעשרה עד מאה הם פרט וכלל וכל הפרדס, וגם \nהמדיחים צריכים שיהיו מאותה העיר של עיר הנדחת וגם מאותו השבט כי רעה הבאה משבט \nלשבט או מעיר לעיר אין ירידת אש בעיר העליון לבדו רק אבני המקום יורדים ומבערים \nהנזק ההוא, וע\"כ סוקלין העובדים וממונם ליורשים. להתודות חטאים וגם אמר איש או אשה \nכי יעשו מכל חטאת האדם והתודו את חטאתם אשר עשו ונתעוררו חז\"ל לומר האדם בין שעבר \nעל מצות עשה ובין שעבר על מצות לא תעשה בין בשוגג בין במזיד שעבר על אחת מאלה יתודה \nוידוי דברים והרי הוא מצות עשה עליו, וזהו הוידוי שהוא מתודה, אנא ה' חטאתי עויתי \nופשעתי ועברתי על דבר פלוני ופלוני ולא אעשהו עוד. בעלי חטאת ואשמות מביאין קרבן על \nזדונם או שגגתן אל יחשבו לומר שנתכפר עוונם אלא א\"כ שיתוודו וידוי דברים וישובו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בתשובה הוא שנאמר והתודה אשר חטא עליה, וגם ארז\"ל כל חייבי מלקות או מיתות לא \nמתכפרים לא במלקות ולא במיתה עד שיעמדו ויתוודו בפיהם, א\"ל רבי מה תועלת לו להקב\"ה \nמוידוי דברים אחרי שאינו שב לחטוא יותר אין לך תשובה גדולה מזו. א\"ל בני על מה שעשה \nכבר מה יהיה, א\"ל רבי הקרבן יהא מכפר אל\"ב הקרבן על עצמו מכפר כי מקבל דינו אבל \nעוונו של זה אינו מכפר הקרבן רק שיראה דין הבהמה הנשחט והנשרף וגם ההכאה שמכהו הכהן \nכשמשליכו לשחטו משליכו בכח כאילו נסקל, וגם איך שדוחק הכהן את הסכין מעט כאילו נחנק \nואז יאמר זה לפני ה' רבונו דכולי עלמא בהמה קבלה דין ארבע מיתות בגזירתך ואני מקבל \nעלי שלא לעשות מה שעשיתי, אנא ה' מחול לי לעוונתי ולחטאותי כי נחמתי ובושתי ממעשי \nואז מתקן מה שקלקל והקב\"ה מקבלו ומוחל לו ומגעת עד התשובה העליונה הנקראת בינה בכסא \nהכבוד, הוא שארז\"ל עד היכן התשובה מגעת עד כסא הכבוד ר\"ל הבינה משפעת והשפעת הבינה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יורדת בכסא הכבוד היא העטרה, והנה שתיקן מה שקלקל ושמע בני וידוי של בני הגלות \nמתודים ושבים ועוברים ועוד מתודים וכן עושים בכל יום ויום ומהש\"י אינם מתביישים, \nועתה אגיד לך מה שראיתי פעם אחת נתוועדתי עם זקן אחד בעל שיבה גדולה מהודר בפנים \nוהטיתי עצמי (לאחת) מהצדדין ושאלתי מי הוא זה, ואמרו לי הוא אדונינו הגדול מורינו \nורבינו הנעלה הנמצא בנו המדריכנו בדרכי יושר ואל תקרב בארבע אמותיו שנשיכתו נשיכת \nנחש ועקיצתו עקיצת עקרב, וראיתי אותו ששבו פניו פני זעם ומפשפש בזקנו ואמרתי בלבי \nאורייתא הוא דמרתחא ליה ושבתי אצלו ואמרתי אדוני נלך בבית מדרשך לשמוע מפיך תורה כי \nבזה אני חפץ והשיב לי רואה אני שבעל גאוה אתה ורוצה אתה להתראות ראוני שאני טהור \nוכשמעי דבריו נרתעתי ואמרתי לו אדוני אין זה הדרך עמי, אז לקחני בידו והוליכני \nלביתו וראיתי נשים ופלגשים גויות ושפחות בביתו חביות מלאים יין וקורות ביתו נשברים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מתליית גבינות ובשר מלוח ולא ירא אלקים ואמרתי לו אדונינו ברכך אלקים בכל מעשי ידיך \nמ\"מ לא זו הדרך לת\"ח, ואז בא וישב לפני והתחיל ואמר לי בני אני מכירך שקלקלת עצמך \nלגמרי אשר שנא ה' אתה עושה וגם מהכרת פניך ניכר שאתה בן גדולים מ\"מ לא עשו בטוב שלא \nהדריכוך בדרכי העולם, כי קב\"ה ברא את האדם ועשה לו עינים לראות כל טוב ולחמוד אותו \nוליהנות ממנו והנה ידיו ופיו לעשות רצון עיניו עשה לו אבר להשביעו מכל ביאה, ועתה \nבני שמע לעצתי נאכל ונשתה יין ואחר נשביע ככל איברינו פן ילכו רעבים בקבר, כי לא \nלבטלה בראנו הש\"י וכשמעי דבריו המכוערים שאלתי מהקב\"ה ונפל הבית עליהם והמיתם ואת \nהעיר החזרתי בתשובה. תשובת אדה\"ר ותשובת הקנה ועתה אגיד לך תשובת אדם הראשון, קודם \nשחטא אכל בשר ושתה יין ושמשיו היו מלאכי השרת, ומשחטא הקריב קרבן והתודה על עוונו \nבפיו ומאותו שעה עמד בתענית כל ימיו, והנה חשבון תעני\"ת הוא חשבון שנותיו ולא נהנה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מכל אשר בעולם רק חרובים ביום וחרובים בלילה וקיתון של מים וחשבו הקב\"ה לתענית, \nוהועילה תפילתו ותעניתו ותשובתו לשכון במלך הוא דוד המלך ע\"ה וממלך אל מלך עדיף ממה \nשיבוא ממלך אל הדיוט. ואומר לך הרוצה לשוב בתשובה יתייאש מן העולם ולא ישא ויתן \nבשום עסק של זה העולם ויחשוב בלבו כי כל שעה יביאנו המלך אצלו לקחת חשבון \nמעוונותיו, ולא יאכל בשר ולא שום דבר אשר נשמה בו ולא ישתה יין וישב בתענית ויעסוק \nבתורה יומם ולילה ויעשה מלחמה עם השינה שלא יאנוס אותו לישן כל הלילה, וימשוך כל \nמחשבתו אל הש\"י ויתחרט על מה שעשה ואם תבא עבירה לידו ידיחנה וירחיקנה ממנו ועיקר \nאכילתו פת במשקל די חיותו, וירחיק עצמו מחברת העולם ומבשר ומיין ומכל בעלי חי \nומדברים היוצאים מכל בעלי חי ומכל מיני ירק ועשב זה יעשה ארבעים יום, ומשם ואילך \nהקב\"ה יעזרהו וילך עד ששה שנים ואז לא יסתפק בשום ספק שהוא בן עולם הבא אף כי יאכל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וישתה אחר הששה שנים כי כבר עברו ששה שנים כנגד שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב \nובלבד שיהא זהיר מעבירות הבאים לידו, דע בני שזהו תשובה האמיתית כי קב\"ה אוהב את \nהאדם להיות מוכנע ומושפל לפניו ויזכור יום המות בבואו ובצאתו בשכבו ובקומו ובלכתו \nבדרך וזה לא אפשר באכילה ובשתיה ובמלבושים נאים שהתורה אמרה וישמן ישורון ויבעט, \nודע בני שהאכילה והשתיה כולם הם חיצונים והם טובים לנאצלים מחוץ והם שבעים אומות \nאבל ישראל הקדושים פנימיים כל מאכלם צריך להיות בקדושה ובטהרה ובדקדוק גדול, וכן \nהביאות כולם כל הנגררים אחר היצר טובים הם לאומות הבאים מצד היצר. אבל ישראל טהורים \nונקיים כשיבא באשתו יהיה כוונתו למצות אלקיו ויבקש מהש\"י נפש טהורה ונקייה ויקרה \nומזכהו ואת כל העולם כולו, ואין הכוונה זו באה מצד אכילה ושתיה ומלבושים נאים רק \nמצד הכנעה גדולה. וראה בני מה עשיתי הרהרתי בלבי לעשות תשובה לא ידעתי סדרה וישבתי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בתענית ק\"ן ימים בלחם צר ולא עלה בפי כל אותן הימים כ\"א לחם שרוי במים מעט מן המעט \nובכל יום ויום שפכתי נפשי אל ה' בתפלתי ובלימודי, ובסוף ק\"ן ימים בא אליהו ז\"ל ואמר \nלי אל תצטער בני יותר כי הקב\"ה קיבל תשובתך מכל מקום המשך עצמך עד ו' שנים כי מעתה \nאלקי אברהם יהיה בעזרך, וכן עשיתי ולא הרגשתי כל אותן השנים איך עברו עלי ואמת כי \nמשם ואילך לא בא לידי שום חטא ועון כי שמרני וסור מרע בינה, ודעו בני כי הרבה מועיל \nהתענית באדם שאם לא היה מועיל לא היה מצווה הקב\"ה להתענות ביו\"ה, ואין התענית יפה \nאלא למי שאינו כועס ואינו גוזל ואינו חומס ואינו מביא מריבה ואינו חושד בחבירו אלא \nדן אותו לכף זכות ואינו מתלוצץ רק בתורת ה' הוגה יומם ולילה. וגם לא יאמר האדם מה \nאעשה עתה עם התשובה כי עברתי עבירות גדולות והריני לפני ה' כשרץ טמא וכמצורע מוחלט \nולא יקבלני הקב\"ה, זה אני לוקח עלי בערבות שוודאי הקב\"ה יקבל תשובתו וימחול כל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עונותיו ויעלהו למעלה ממעלת הצדיקים, הוא שארז\"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין \nצדיקים גמורים יכולין לעמוד שם ועל כן צעק הנביא כי לא אחפוץ במות הרשע כ\"א בשובו, \nואל יאמר אדם הריני זקן ועברו ימי בעבירה ועתה אם אחזור יאמר העולם אוי לו לאותו \nזקן שלא הניח ע\"ז שלא עבדה ועתה שנזקן ונחלש הוא שב בתשובה ואינו מתבייש לא מהש\"י \nולא מהאדם אל יקשיב לדבריהם, רק ישוב בתשובה לפני הש\"י ויקבל תשובתו ויכפר על כל מה \nשעשה, יהודה התודה ונתכפר ואנשי נינוה שבו מדרכם הרעה וישבו בתענית והתודו עוונם \nונתכפר ונמחל להם כי עברו ז' מצות שנצטוו בני נח, וגם לא יאמר האדם אפיק רצון היצר \nובסמוך למיתה אתוודה כענין שארז\"ל מי שחלה ונטה למות אומרים לו התוודה. כי אותו \nהוידוי לא נתקן אלא למי שנתחרט כל ימיו על מה שעשה ודוחה כל עבירה הבאה לידו עליו \nאמרו רז\"ל בנוטה למות התוודה גם עתה בין השמשות שלו טוב אותו הוידוי כי הוא חתימת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כל וידוי ואין השטר מתקיים אלא בחותמיו. אבל הסומך על אותו הוידוי לבדו לא מעלה ולא \nמוריד. וגם הגורם הפסד ממון לחבירו אשר נתן לו הש\"י והוא גוזלו וחומסו או קובלו או \nמוסרו שלא כדין תורתינו הקדושה אע\"פ שפייסו ושלם לו ממונו עד פרוטה אחרונה ושב \nחבירו אליו באהבה וחיבה אינו מספיק לו זה, ואינו מתכפר עד שיעמוד לפני הש\"י ויתודה \nלומר כך וכך עשיתי ועתה התחרטתי ולא אעשה עוד כי זה וידוי דברים הוא עיקר הפועל וכל \nשלא נפעל אין בו ממש, הלא תראה שביום כפור כהן גדול היה מתודה ג' פעמים וידוי דברים \nהשנים הם על הפר שלו שכן כתיב וכפר ושחט כלום כפרה קודם שחיטה אלא זהו וידוי דברים \nכי הפר היה מכפר עליו והיה מתודה פעם אחת היה מתכפר על ביתו והיה מתודה פעם שנית \nוהיה שב והיה כולל עצמו עם מטהו וכולל שעיר המשתלח ומתודה על עונות בני ישראל. ואם \nהפר היה מכפר א\"כ וידוי דברים למאי היה צריך אלא הוא הפועל, וראו והבינו בני שאף \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בזמן הקרבנות לא היו מועילים לכפר אלא בוידוי דברים כ\"ש בזמנים אלו זמן הגלות ויצר \nהרע לוחם עמנו בכל שעה שיש להרהר תשובה ולהתוודות עוונותינו ולא נשוב אליהם, ולא \nיבוא הוידוי והתשובה ע\"י אכילה ושתיה ומלבושים נאים כי הם מטרפים הדעת, הוא \nשנתעוררו חז\"ל לומר להתודות בערב יום כיפור קודם סעודה שמא תטרוף דעתו כי הוידוי \nפותח שער המלך להכניס לו אל המלך ואכילה דוחהו ומשליכתו כי יפול הנופל מי יקימנו \nולכן אינם מתערבים עם הוידוי, ועכ\"ז אל יפטר א\"ע מלהתודות בכל תפילה ותפילה של \nיוה\"כ ועבירות שהתוודה כבר אל יתייאש מלהתוודות עליהם פעם אחרת, ואשריו מי שעבר \nעבירה פעם אחת והתודה עליה ואח\"כ באה העבירה ההוא בידו ונמנע ממנה פעם אחת ופעמיים \nושלוש וקרוב הוא הדבר כאלו הקריב קרבן והתודה עליה, דעו בני כי צריך להודיע פשעיו \nברבים כגון עבירות שבינו לבין חבירו יאמר חטאתי לפלוני ועשיתי דבר פלוני ואני שב \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ומבקש מחילה מהש\"י ומפלוני, וכל המכסה פשעיו מצד גאותו אף כי יש לו תועלת מ\"מ אין \nתשובתו גמורה וכל זה בעונות שבין אדם לחבירו, אבל בעבירות שבין אדם למקום לא יגלה \nעונו כי עליו נאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. א\"ל אדונינו והכתיב אנא חטא העם הזה \nחטאה גדולה ועשו להם אלקי זהב, א\"ל בני לא הם האומרים אלא משה שלא עשה ולא רצה \nלהחניף ולכסות אלא לפרסם וביקש עליהם, וראו והבינו מעלה גדולה של בעלי תשובה כי על \nשטעמו טעם איסור ופירשו ממנו זוכים ועולים בבינה הנקרא תשובה אבל הצדיקים חונים \nביסוד. א\"ל אדונינו איך הוא הדבר להיות הטמא אף כי נטהר גדול מהצדיק שלא נטמא \nמעולם. א\"ל קנה בני באמת גם העטרה נקרא תשובה כי כמו שישובו כל הרוחניות אל הבינה \nהנקרא תשובה כן ישובו כל מה שלמטה מהעטרה אל העטרה הנקרא תשובה ובעלי תשובה חונים \nבעטרה כי שם מקומם והצדיקים ביסוד וצדיק יסוד עולם, ואין זו הכוונה רק בדור המדבר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שעלו עם משה וס' ריבוא כי היו דור דעה כולו שכל וראו מה שלא זכה שום דור לראות וכל \nדור הגלות המתגלגל כביצה בירידה שאין לה מנוחה עד שימצא מנוח הזוכה בתשובה היא \nהעטרה היא תשובה תתאה. ונחום אמר המאמר נוגע בסוד עמוק והכי הוא בעלי תשובה הם כתר \nוחכמה כי נקראים א\"י א' בכתר י' בחכמה והבינה נאצל מהם הוא שנאמר וא\"י זה מקום \nבינה, וא\"כ הם בעלי תשובה ובמקום שהם עומדים נקודות דקות סתומות ונעלמות אין \nהצדיקים יכולין לעמוד שם הם יסוד ותפארת ו' ומשך הו' הנקראים צדיקים. קבלת היסורים \nבאהבה וגם אמר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך והנה הדבר \nבאמת שמצד שאוהב אותו ורוצה בטובתו מיסרו שלא יעשה אדם תשובה על מנת שיעשה לו טובה \nבעולם הזה, כי אדרבא כאשר יראה שנהפך הצלחתו אחר שעשה תשובה ידע ויכיר שהש\"י יקבל \nתשובתו, ואף כי קבלו מ\"מ אינו מוותר לו אלא משלם לו בעוה\"ז לנקותו מכל פשע ועון \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ואשמה להיותו נקי ומזומן לעולם הבא ואל יאמר עשיתי תשובה והפסדתי ממוני עשיתי תשובה \nובאו עלי יסורין אל יאמר כן כי הוא מפסיד מה שעשה והרעה לא תפרד ממנו, אלא יהא שמח \nוטוב לב כי כבר מקובל הוא לפני הש\"י הוא מה שאמר וידעת עם לבבך בשני לבבות ביצר טוב \nוביצר הרע ר\"ל כאשר לא ישוב בתשובה מצד שיצר הרע כובשו והקב\"ה משפיע לו טובה ידע כי \nמשלם שכרו לטרדו מעולם הבא, ואם יצר טוב כובשו ועשה תשובה ידע באמת כי הקב\"ה מייסרו \nבעוה\"ז כי קבל תשובתו להנחילו עולם הבא, א\"כ יש שני מיני יסורים בעולם הזה לשב \nובעולם הבא לשאינו שב וזהו עם לבבך ולא עם לבך. כוונת ק\"ש ובשכמל\"ו גם אמר ודברת בם \nבשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך כי צריך האדם בחיוב העשה לקרוא שמע פעמיים \nבכל יום הוא זמן שכיבה וקימה, ונשאו ונתנו בדבר וארז\"ל בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה \nשבני אדם עומדין ותקנו לומר אחר פסוק שמע ישראל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וצריך לאומרו בלחש שכן ארז\"ל שבשעה שביקש יעקב אבינו לגלות הקץ לבניו נסתלקה ממנו \nהשכינה, אמר להם בני שמא יש בכם פסול שלא יאמין בשלמות ביחוד, ענו כולם ואמרו שמע \nישראל ה' אלקינו ה' אחד שמח הזקן ואמר ב' ש' כ' מ' ל' ו'. וגם מצאנו שמשה לא אמר כן \nולא ידענו מה לעשות נימריה שיעקב אבינו ע\"ה אמרו א\"כ מה ראה משה שלא אמרו לא נימריה \nכמשה רע\"ה א\"כ יעקב אבינו ע\"ה מה ראה שאמרו, ותיקנו לאמרו בלחש. ושבו ואמרו משל לבת \nמלך שהריחה ציקי קדירה תאמר להביא יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער ר\"ל לשאול ולהביא \nלה מכלל שהיא חסירה ולזה יפול גנאי למלך שחסר ואין לו כל ואם לא תאמר יש לה צער כי \nהיא אוהבת שפע עליון להתברך מכל ולהתחבר מכל ואם לא יהיה לה המעלות האלו היא \nמצטערת. ופירוש ב' ש' כ' מ' ל' ו' הוא כך ברוך שם ר\"ל תתברך כנ\"י הנקראת שם מתפארת \nהנקרא כבוד, ותתברך מלכותו היא הבינה שהוא מלך הכבוד ר\"ל הבינה היא מלך התפארת, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ואחר שעלה הכבוד שהוא התפארת אל המלך היא הבינה מוריד אותה ברכה על העולם שהיא יסוד \nכי גם היסוד נקרא עולם ומשם לועד שהיא כנ\"י, והנה שמחברים ומיחדים אותה עם מה \nשאוהבת ונסתלק הצער ממנה מ\"מ גנאי הוא לה על שאין לה כוונה בפני עצמה ע\"כ אומרים \nאותה בחשאי הנקרא ועד כי היא ועד הכל. וראה והבן שכשם שהת\"ת עם הבינה כן העטרת \nמתייחדת עם הת\"ת, הוא שנאמר ה' אחד ושמו אחד ר\"ל יהו\"ה שהוא הת\"ת מתייחד עם הבינה \nואחר יורד ומתייחד עם העטרה וכשמתייחד העטרה עם הת\"ת עולה עד אין סוף באמצעותו, \nאל\"ר חייך אל תנידני משכל ותניחני לשאול דברים הקשים לי כי המייחד ואינו יודע מה \nמייחד ומה מוציא מפיו למה לו חיים, אי אמרת בשלמא שהיחוד אליה ברמז כמו שתאמר מד' \nשל אחד כדקאמרת דהוי גנאי וצער וע\"כ מביאין לה בחשאי זהו ב' ש' כ' מ' ל' ו'. אבל \nהוא שאמר אבי שמע בחסד ישראל בפחד ידוד בת\"ת אלקינו בשוקיים ידוד ביסוד אחד בעטרה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ואין כאן הריחה וא\"כ הגנאי גנאי ומאי תקנתא בבשכמל\"ו. ועוד מה צריך לאמרו כלל אחר \nשמלת אחד רומז בעטרה, ועוד מנ\"ל דיעקב אע\"ה אמרו אני אומר שיעקב ומשה לא אמרו. ועוד \nבשכמל\"ו עולה בת\"ת ויורד כמו שאמרת אם רצה הקב\"ה (לאמרו) למה לא כתבו בפירוש בתורה \nכמו שמע ישראל, וא\"ת א\"כ רבותינו היכן מצאוהו אומר אני מצד עצמם מצאוהו והוסיפוהו \n", "en": ""}]}
