{"bookId": "kabala-3c238250852e", "part": "1", "torah": "9", "title": "ספר החשק — חלק ג' קטן שסימנו ו':", "hebrewTitle": "חלק ג' קטן שסימנו ו':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-3c238250852e/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-3c238250852e/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ג' קטן שסימנו ו': \nאל תפלא אם מתחיל ענין אחר ואני מדבר בו קצתו, נראה לך מה שאגלה לך כל מה שיש תחתיו \nובשעת חשקך בו אני מדלג לדבר אחר זולתו קרוב לענינו, אך רחוק בתכלית הרוחק, כי שבע \nהחכמה, כן חייב להיות האדם צופה בה בדמות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), כי רוב החשק \nכמו שהוא מחיה, כן הוא ממית בדמות רוב הדבש ורוב היין, כי הבינתו מועיל ומפרנס \nומרוה הרעב והצמא עד שמישב כח החשקו גבור וחזקו וגבורתו ומתיש כחו הרב ומשיבו אחר \nשרץ אל הכח, המיושב לכח אשר היה עומד בו טרם רוצו, ועוד מניעו ומכלכלו ומושכו \nומניחו ומניחו ומושיבו מן הפועל, אל הכח כמו שהוא בתחלתו היה בכח ומציאות לפועל, \nוזהו סוד גלגולו וסבובו ומחזורי של כל המציאות הנגלה והנסתר, והוא התגלגלות וחוזרת \nכל נמצא חללה תמיד מכח לפועל ומפעל לכח, בזה הצורה כתוב בספר ממנו תמיד מופעל לכח, \nלכח ארבעה ארבעה וארבעה חמשה הוא ארבעה ארבעה, ואמנם חמשה הוא הוא סבוב ארבעה, ההוא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שמחה כי אדם אצל עצמו, ואמנם כלי חמשה שהם כלי שמחה, אשר התחלתם שנים הם סוד החשק, \nכי סבוב החושק הוא המניע כל המתנועע הראשון בעצם, ואין חשק בלי ציור, ואין ציור כי \nאם לדבר מצייר משיג בהכריח, וכל חי מצייר וכל מצייר חי, וא\"כ שני היצרים שהם \nמציירים הם חיים, והם כשני אחים תאומים, כדמות האותיות והנקוד אחים תאומים, כדמות \nהאותיות והנקוד היוצאים מהפה יחד אחד באחד ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו, אלא שהם \nמרקדים חללה והם בן ובת, זכר ונקבה מרקדים סביב לא ילאו חמש מדות בזה זה בזה, הזכר \nמימין ונקבה משמאל, והעולם נידון במדת זכרות, הנקבה מימין והזכר משמאל העולם נדון \nבמדות נקבות, ומפי שהשמאל הכנת מפי הגבורה הוא מדת היראה, והפחד מדת זמן, מדת הפחד \nפח בדמות והיא מדת הדין, נחלקת לב' קצוות ראשונות וביניהם אמצעיות הרבה ונוטות לכאן \nולכאן, שם המדה הימנית חסד נולד מן הבינה, כלומר מן הבלבול בסבוב גלגול מלב, ושם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המדה שמאלית פחד מן הלבנה ופעולתה במים והוא הרכות שבלב, ושם (המדבר) [המדה] \nהשמאלית כי כל מי שהוא רך הלבב הוא רוחנ\"י, גם תולדתו מו\"ח וזה שם ע\"ב תמצא ח\"ם \nול\"ח בגמטריא פח\"ד, והוא לחלוח לבנ\"ה וענינו מ\"ח מ\"ד במא\"ד מא\"ד, הדם הלח מדה לחה \nמים שהיא לבה מכהו וסודה הדם והלב גדול וגדול מביניהם המגוס זהו פחד, גדול לגוי \nוהטובה ליהודי, שהנה יו\"ד מזכה, כי הלבנה בלב החמה, ועל כן ההוד מזכה גם הסוד עליהם \nהוא אשר הוא הכהן, והנה נודע כי השכלים הם ראשית המציאות במים שהם לב האיברים, וכבר \nנבדלו הם בהם להיות האדם לזאת מהם או מקבל חכמה באמצעותם אשר חייב מזכה וכל אשר זכה \nוא\"כ הנה מדת כאחת מתגלגלת וכן דרך נלמדה ומדה, חבר ב' הנה חס\"ד ופח\"ד, תמצא ח\"ד \nסו\"ף ח\"ד ז\"ה סו\"ף ז\"ה והוא סוף הזזה: \nוהנה העולם הזה, לעלם בהעל\"ם הזה מעין עדן, מגיע לפנים לפנים שמו דין ערפל אשר שם \nהאלהים (שמות כ, יה), והמדה האמצעית שמה תפארת, והוא מכריע מעריך ומסדר ואחר שהדבר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כן מה תבקש ממי שמדבר בזו החכמה העליונה שהיא משותפת עם התחתונה בשתוף האור עם \nהנקוד, ובשתוף החמה עם הלבנה, ובשתוף החכמה עם הבינה, שיוכל לדבר לך בזו מלב עדי זה \nכי הכרח הוא למי שידבר בזו שישוב לזה וירוץ וישוב מזה לזה ומזה לזה, גם הוא הכרחי \nשיכנס בנתים האמצעי שהוא מבדיל בין שתיהם, וע\"כ גם תראני מתחיל בדבר ואני מדלג ממנו \nלזולתו אל תאשימני כי כן חיים החכמה, וע\"כ נאמר עליה ונעלמה מעין כל חי ומעוף השמים \nנסתרה (איוב כה, כא), לפיכך אמר ותעלומה יוצא אור, ואחר שהפשטתי צורת האשם מלבך \nלבלתי תאשימני, על מה שרמזתי מהדלוג אעסק שלא יקשה עליך מה שאדבר בו, ועתה, ואמנם \nהדלוג הגדול הדלוג מרבבה, כלומר דלוג מאחר מרכבה, וכן התורה מעידה על זה ומעידה \nלבבנו אל זה הסוד המופלא שאגיד לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (דברים לו, כב), \nאיכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה (שם לב, ל), ורמזה עוד ורדפו מכם חמשה מאה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומאה מכם רבבה ירדופו (ויקרא כו, ה), ואף שלמה אמר בחכמתו מבוארת מצאתי אמרה קהלת \nאחת, לאחת למצוא חשבון (קהלת ז, כז): \nוזה הוא סוד כל ההשגות לבך אליו תחלה הקדמתי זאת המועילה מאד, אין שום חכם סופר בזה \nואף כי הוא מורגש ונגלה לכל, שהאדם שבו כח פנימי נפעל ומשתנה לעתים מקבל צורת \nהדבור, ויודע שאם הוא שומע לדבר טוב, כחו מתפעל מיד לפי מה ששיער וצייר מהטוב ההוא \nהשמחה והתענוג לציור ההוא, עד היות הציור ומהציור המצוייר, והמצייר דבר אחד בפעל \nאחד שהיה בכח, כי תחלה היא הציור כח, וצריך אל נושא מונהג כל כח אשר נשאוי: \nאמנם הנושא כח הציור הנשוא הוא האנוש, כלומר שיש לו כח לצייר, ואע\"פ שפעל הציור \nנעדר ממנו עתה בפועל, כלומר שעיקר אינו מצייר, וא\"כ הפעל שהוא הכח הנפשי הדברית הוא \nהמצוייר הנושא כח הציור, כמו עין בכח האיש נושא כח, כמו פעמים בכח ופעמים בפעל, \nוהנה מוציא מהכח אל הפועל הוא הפועל באמת, וכבר יקרא הפעול חוץ ממנו, שאלו היה בו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היה צורת הכח נמצאת בפועל תמיד לא היה לו מונע, ואם היה לו מונע, ואם היה לו והוא \nסר בעצמו מכח זולתו שהסירו ידוע שהמסיר המונע הוא אשר מונע לו עליו שהוציא מן הכח \nאת הפועל, ע\"כ באנו דע לנו שכל שמועה טובה, אצל האדם בכח קרוב או רחוק שישמענה ועתה \nלא שמע שמעה: \nהנה זה השמועה הוא אשר הוציאה לפעל השמחה, והוא אשר את שימעול בדבריו, ובכה יקרא \nבהפך המדה הטובה להפעיל שחשבה בה לקבל הציור המוליד האנחה שהיא הפך השמחה ואין בכל \nחמדות, וכן בלא ספק כשאדם מברך את חבירו לשמוח ומוליד חשק בלב, המוכן בכחו לקבל \nהפועל בעת ההיא, והחשק בדבר הוא המוניע הראשון, ולכל חושק חשוק וידוע לא יצוייר \nענין הברכה ומהותה בשומעו והדבור הברכה בהסכמה, לא יתכן שיתפעל לעולם לא לפעל בברכו \nאותו ולא לפועל דאגה מכעסת בקללו אותו, וע\"כ יברך או יקלל איש את איש בלשון בלתי אך \nמוסכם בין שניהם לא יתעורר המקולל או המדבר, אל שום ציור הפעולות בנפש מפני שהחסר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הכלי שעל ידו פועל זו ונפעל זה, וסוד שזה דבר וזה לא יבין דבר מעלימה שדבר, וג\"כ \nמצד המדבר המכוון, הרי הוא אצל המדבר כאלו לא אמר שום דבר ואצל השומע כאלו לא שמע \nכלום, והיה הכח הנמצא במקבל אצל זה הפועל לבטלה גמורה, והנה ג\"כ בו כאלו הוא לבטלה, \nוג\"כ מצד המדבר המכוון להשמיע ולכונן את כוח השומע המכין בכל היה דבורו לבטלה אחר \nשלא פעל דבורו הפועל אשר אליו כיון במדבר, כן הענין בעצמו זה הסוד שאנו מדברים בו \nלא תשלם להוציא השכל מן הכח אל הפועל, עד שיהיו הדברים נשמעים ונבחנים עד שיושכלו, \nואחר שהדבר כן, כל מה שתשמע בחכמת צרוף האותיות או בהפוכם ובגלגולם ובהמרתם ובקשרתם \nובסופם ובתוכם ובמשקלם בבחינת כל דבר ודבר ראוי שתדע שאין בו לית, גם בכל מה \nשאודיעך שתפעל אלא כדי להוציא שכלך מכח לפועל: \nוהנה אתן לך התחלה לך שערי הבינה בה כאשר תעשינו, ומזה החכמה שתדע שבכל עת שאתה \nעושה מה שאומר לך מן הצרוף, ולבך מתעורר בו שאתה מוסיף עליו חשק על חשקך, וכחך חזק \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עליו מצד החושק, ואם מציאות הפועל עודנו נעדר ובחשק הזה מוליד בלבך חשק שני חזק \nהראשון, ובשלישי חזק מן השני עד שיהיה חשקך השני כפול, הרי הוא בשיעורו כפלים מן \nהראשון, והשלישי הורכב עד שיהיה בשיעורו הוא שלשת כפלים, כלומר שוה בשיעורו לראשון \nולשני והרביעי כפלים מהשני, ושוה לראשון ולשלישי בשיעורו, והחמישי שוה לשיעורו \nלראשון לרביעי שהוא שיעור השני והשלישי, וכן עד תשלים עשרה שחקים שסודם עשרה חשקים, \nשלשה חשקים ראשונים, ושבעה חשקים אחריהם שאלה שלשה שחקים ואלה שבעה שחקים, כלומר \nשמהם סיבבו עשרה גלגלים, אז תדע שהגלגל השכלי העשירי שהוא גלגל השכל המצוייר \nבאותיות בפועל, ומוציא שכלך מכח לפועל תמיד כל עביו שלא יחסר החשק מחמרו הנושא אותו \nשהוא צורף שוכלת בו, וזה היא צורת החשק המופלא הזה הנזכר ועין בו מאד ותפלא מנפלאות \nמאמתו, עיין באלו הצורות הנאצלות בדמות החשק, וראה סוד הכפל וזכור שלמה למשה בסוד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "האפר שסוד ידוע ו'ז'ח'ט'י', מן חציו שהוא חצי פע\"ל, והוא נול\"ד מן י\"ט מחזור הלבנה \nוחכו א'ד'ם' נולד מן ט' כפול ומן ו' פעמים י\"ב שעלו כל\"ם מל\"ך, וזהו סוד מים בהם \nרחמים רבים, ותשוב כ\"ט כפול ותכיל בלבך מחשבת חכמה כלומר חכמת ספירתו, ותבין ממנו \nסוד היותו מעשה חושב וצבעו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר, והם אבני החושן שעליו \nסודם יגידנו לך החש\"ק שהוא מקור בינה, והוא ג\"כ הנשימה גם חותם שהנה אהרן אור החשק \nהוא אור עצום, והוא זהר כל העולם, והוא שם המיוחד אשר והשם מיחדו בצורת ספר החיים, \nוהוא קץ כי הנה הוא מנהיג כיצד שהוא מצד החכמה, כדמות משה הנביא, וככה ראהו יחזקאל \nבצורת המ\"ח ספירי, ואם ימחול לך עונותיך ביום הכפורים, ותוכל לומר אהבתה של החכמה \nנדבקה בה, ונפשי חשקה במציאותה: \nוהנה החשק מיין בבטני ומנגן בחדרים מיד תדע זה הפועל בהיות פעלו עצום בך שאלוהיך \nבקרבך וכדבר חבת על כבוד קונך הלא הוא אביך קניך (דברים לב, ו): \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והנה סוד פתוחי חותם חמשה, קח ממנו פתוח והופך הנשאר מסופו עד עשרה ותבין מיד, וגם \nסוד פתוח החותם, והסוד החשק מתהפך בסוד אותיות שהם מגלה הדעת, והם מפתח היסודות, \nו'מ'ת'ח' ומפתח הסבות כי מפתח נפש גם מפתח הגויות וזהו ענין בכלי מרכבה מכוחותיו \nומת החכמות מהכוחות והכוחות מהחכמות, ומזה תדע כי הנשמה המחיה ממיתה ג\"כ נשמה \nהממיתה ממה, והסוד תרם הוא כי הזכר מחיה והנקבה ממיתה והזכר המחיה ממית את הנקבה, \nוהנקבה והזכר עידי המציאות כולו: \nוהנה המדות המתהפכות פנים ואחור וחכמתי חכמתי וחכמתו חכמתי, ואם תחכם בחכמתיך תדע \nדעתי וכשתצא בו בדעתו בדעת, כלומר שתשיגנו בחכמתו בדעתו בדעות בחכמות חכמתו דעת, \nוהנה חכמתו דעתי גם דעתו חכמתי, אז תדעי דעתי זאת ותבין כונתי בגלגול פתוחי חותם \nאשר הוא חתום בגשם, והוא מורה הצורות בחותם בשר, גם צורתן המורה היא מבשרת: \nודע שאם הייתי רוצה להאריך בזה כל צורכו הייתי לחבר עליו ספר מיוחד לבאר בו סוד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פתוחי חותם, אבל פי אהלו כי לפי כונתי בזה החבור מרכבתי הרכבה, ואמנם צריך שתדע כי \nאמרו שהם ב' והשמות י\"ב וסוד פתוחי חותם, אבל הוא אור השמות שזה כלו היה להגיד \nשהאבנים הם בדמות ועל שמם נקראו ג\"כ האותיות אבנים, בספר יצירה (פ\"ד מי\"ב) באומרו \nשתי אבנים בונות שתי בתים, וג\"כ הנה האותיות הם הנשמות לאבנים והאבנים ממרים נושאהם \nלנשמות, ומפני שהחומר נושא את הצורה והוא כולנו בזה הצורה בדמות שקועה, והיודע סודם \nידע כי הקבוע שקלנו והטבוע קל, כי השקוע כולנו גם הטבע כולנו ממית חותם מפתוח, כי \nהאבנים שהיו אבני שהם היו מפותחות פתוחי חותם איש על שמו, כי כך הם על שמות בני \nישראל, והם אבני זכרון: \nוהנה החשק רבות כפול שנאמר רבוע היה כפול זרת ארכו וזרת רחבו (שמות לט, ט), והנה \nרבוע כפול יחד יורו על סוד חצי האו\"ת כחי\"ת, וסודו ארכו רחבו תחלה, והוא סוד הלח\"ת \nהלח\"ת, וכן ארכו ורחבו השנו הלחו\"ת המדרש בדמות שם, עגול זרת וזרת סודם התרה הקשרה, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כלומר אם ארכו יותר על רחבו יקשור ואם רחבו יתר ארכו יקשור, כי יתכן להיות זולת זה \nכי הוא חשן משפט שמו צרפהו ותדעהו, כי הוא מונה על שמים וארץ, והוא מבריח מן הקצה \nאל הקצה (שמות כו, כה), מן ר' אל ר' ועיין ותכירהו: \nוהנה סוד אבנ\"י זכרון שמו (שם לט, ז), ונודע מצויר מצויר ומצירו דעם: \nוצריך אתה לדעת סוד ק\"ץ שהוא פנימי עולם מעלים כחו מכניע זולתו מבקש למצוא יום יום \nנקם כאומרו כי יום נק\"ם בלב\"י ושנת גאול\"י בא\"ה (ישעיה סג, ד), בשנת א'מ' [ה' אלפים \nמ'] וכל קצה נקמה הם קצה ה', והנה כולל כמה כללים ג' פעמים כמה נקמה, ואם שלשה שמות \nוכולם כפ\"ל בה\"ם שתתעורר אל הגלולים שתחשוב, שכונתי בך לבלבל דעתך עד שלא תבין דבר \nמרוב הצרופים: \nאבל תדע בדמות שכונתי היא הפך ממחשבתך, אבל מפני שתתחדש לך שום ידיעה מן הענינים \nאשר הם עמוקים, על כן כתבתי מה שראיתיו ראוי לכתבו וחשבתיו למועיל בחכמה הזאת, \nהמורה סוד תחת אשר החבור מעורר הנפש אל דבקותו, ועל זאת אתה צריך להשתדל מאד בעיין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "השכלי כי הכח יתכן שמה שמר אהלך לבטלה מפני גלגלתו מחשבתך הגלגול הצריך לו, הוא \nהשרש והעיקר ותחתיו סוד נורא מאד והמופת על זה הוא זה, דע כי פעמים רבות תמיד \nשיכתוב אדם דבר אחד מצור\"ף, והצירוף ההוא הוא נודע ומבואר מאד לפי שכלו וצרפו לך, \nוכונתו לבחון כח השגת מחשבתך בו, אם היא זכה וברה שיעור השתדלות ודעתך בחכמה ונתן \nלך נתיבות שתשיגנו מהם, וכל זה כדי לחדד שכלך והדבורים שיכתוב לך יתכן שיהיו רבים \nאו דבר אחד או שנים, ויתן לך רמזות עד שיפתח לבך ויכינהו לקבל המושכל, והצרוף ההוא \nיהיה כדמות זה שאצרף לך אני להורות לך דרכי על דרך משל ההוא זה, ת\"ג ר\"ש: \nוהנה אלו הם שני דברים מצורפים ומספרם ודה\"א המוכרח ת'ת'ק'כ'ט', והוא ידוע אצל \nהכתוב ככותבו מצורף ו\"ה כ' תיבות שאין בכל התורה כמותן, והם בספר בראשית שהוא ראשון \nחומשי תורה, והתיבה הראשונה בת שלוש אותיות, וחרבתה דבקה אל חזק ואמיץ וחשוקיהם כסף \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וזה שאם תדע הראשונה שהיא הקטנה, ותדע השנית שהיא הגדולה מפני רוב הדבקות שביניהם \nוצירופם ונראה שבזה הדרך הקטנה שהראיתיך תוכל להבין דרכים רבים אחרים: \nכי זה הדרך האלוהית המקובלת ענינה הוא תמה לשפע השכל בעצמו אשר ממנו נשפעה, שאין \nספק כל אצל משכיל דבר ממנו שהשפע זעם שיקבלנו המקבל וישיג ממנו צורת חכמה כללית בלא \nזמן שכל חכמות גדולות עצומות ורמות, שאם היה עומד עליהם שנתים ימים עד\"מ לא היה \nיכול למצאם, והוא ימצאם ויקבלם בהגיע בממריה כהרף עין השפע, ומרוב שמחתו בו יוסיף \nלו השכל תענוג מצורף עם חמ\"ר חכמה ומחובר עם בינה ומשותף עם דעת עד שיראה למשכיל \nהמקבל ששובו הבלי עולם, והפרדו מהשכל הוא דמות אצלו ושתופו עמו הוא חיים, אע\"פ שיש \nלהשגתו גבול ולא יעברנהו, כי הוא הכרחי בדמות טבעיי וגם השחוק יותר מדאי יתחייב \nשתפיר נפשו מגופו כטבע או יקרה לו מקרה ופגע הקורה למי שלא ששמח פתאות יותר מכדי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "יכלת הטבע לבו או דאג, כי שתי המדות הללו כשאר מדות הנפש עוברות בגבול ונטרד \nבעליהן, גם נחסרות ומתהפכות כדמות הפוך השחוק המביא לידי בכיה כשירבה מציאותו, וכן \nהפכי הדמות כלן, וכבר אמרו ז\"ל (סנהדרין פא.) כל הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, \nוסודו תמורה כוללת כל הלשונות, וכן נאמר ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב), כמו שביאר: \nתמורה ומתרה ומוזהרת לאדם להיות ולקחת לשם השם, מפני שלא יהיו רשאין המה נוהגין \nלפגוע כי הוא סודה מאיר\"ת עינים והיא ארמאי\"ת ונסתרה מתירה, כלומר גוף ראשון, ור\"ל \nאשר גופה ראשון, והנה אצל תרומה תרי ממאה וגלו הסוד שהוא מצורף מהארמית וכבר דמותו \nבכ' התיבות המצורפות שהם בסוד א'ג'ו'ר'ג' כ\"א לע\"ד לעבד\"א, ואחר זה תעיין במדרגת \nהמערכות האלה: \nא' י'. י\"א כ'. כ\"א ל': \nב' ט'. י\"ב י\"ט. כ\"ב כ\"ט: \nג' ח'. י\"ג י\"ח. כ\"ג כ\"ח: \nד' ז'. י\"ד י\"ז. כ\"ד כ\"ז: \nה' ו'. י\"ה י\"ו. כ\"ה כ\"ו: \nהנה אלה שלשה מערכות של סוד הספירות מתגלגלות מן ט' אל ט' ומן י' אל י' אל י\"א, ועל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זה תהיה ספירות י' בדמות מכריע בנתים, וזהו מה שנאמר בספר יצירה (פ\"א מ\"ד) עשר ולא \nתשע עשר ולא אחת עשרה, שענינו עשרה ולא תשעה שהוא מורה על התגלגלות כח סוון י' ולא \nי\"א שהוא מורה על השארות התוספות מתגלגל והוא מזכה ואם הוא שמאלו, והראשון הוא \nמחייב ואם הוא ימיני, אבל מורה על ההשואה ועל שימת שלום בין ט' שחסר אלף מן יכין \nי\"א שנוסף בו על י' ובהשיב ה\"י אל ט' צורת אל\"ף שלקח ממנו לחסרו ישובו עם ט' לספירת \nי' ויהיו אך ג' ספירות מן ג' יודין האלה י\"י, יובן סודם ויורו שלשתם על יהו\"ה אחד \nעד שיהיה סוד כחו מתגלה ממנו באמתתו בסוד הכפל בדמות מציאות: \nב' מן א\"א: \nוג' מן א\"ב: \nוד' מן א\"ג או מן ב\"ב: \nוה' מן א\"ד או מן ב\"ג: \nוו' מן א\"ה או מן ב\"ד או מן ג\"ג: \nוז' מן א\"ו או מן ב\"ה או מן ג\"ד: \nוח' מן א\"ז או מן ב\"ו או מן ג\"ה או מן ד\"ד: \nוט' מן א\"ח או מן ב\"ז או מן ג\"ו או מן ד\"ה: \nוי' מן א\"ט או מן ב\"ח או מן ג\"ז או מן ד\"ו או מן ה\"א ה\"ה: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ובהחלק י' אל הה' הנה נחלקה האות המורה על התכלית ועל הראשית לשני חלקים שוים בלתי \nמכריע ביניהם: \nבכ\"י חסר החלק השלישי, וחבל על דאבדין: ", "en": ""}]}
