{"bookId": "kabala-4147b4353b29", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר אור נערב — חלק ו פרק ב", "hebrewTitle": "חלק ו פרק ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4147b4353b29/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4147b4353b29/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ו פרק ב\n(שער ו') ח', צריך שידע עוד כי הסדר היותר מפורסם ומוסכם בין המקובלים לציור \nהספירות הוא, כח\"ב כעין סגולתא, ותחתיהן גדולה גבורה ת\"ת כעין סגול, ועוד נצח הוד \nיסוד סגול שני, ומלכות תחתיהם באמצע. ואמנם בטעם הענין בזה הוא כי הכתר סבה ועלה אל \nהחכמה והבינה יחד ולכן יצטייר על שתיהן. וכן הבינה לה גם כן עלה שנית והיא החכמה \nולכן תקדם החכמה אל הבינה, ונמצאת הבינה למטה משתיהם. ואמנם החכמה שרש אל החסד, \nוהכתר שרש אל הרחמים, והבינה שרש אל הדין, ודרך זה תדין בכלן: \nט' צריך עוד שידע היות הכתר בחכמה, והחכמה בבינה, והבינה בחסד, והחסד בגבורה, \nוגבורה בת\"ת, ות\"ת בנצח, ונצח בהוד, והוד ביסוד, ויסוד במלכות. וכן המלכות ביסוד, \nויסוד בהוד, והוד בנצח, ונצח בת\"ת, ות\"ת בגבורה, וגבורה בחסד, וחסד בבינה, ובינה \nבחכמה, וחכמה בכתר. וטעם זה, כי העליונים צריכים לתחתונים והתחתונים צריכים \nלעליונים, ולכן כח התחתון בעליון וכח העליון בתחתון, ואין סוף כלם צריכין לו והוא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אינו צריך לשום אחד מהם: \nי', צריך עוד שידע כי הספירות האלה אינם בעלי מקום ח\"ו, עם היות שנצייר להם צורה \nלשכך האזן, אלא האמת הוא כי האין סוף מקום לספירותיו, והכתר מקום לתשע ספירות \nוהחכמה מקום לשמנה, והבינה מקום לשבע, וכן כלם. והמלכות מקום לבריאה, והבריאה מקום \nליצירה, והיצירה מקום לעשיה עד הגיע הדבר אל נקודת הארץ שהיא בתוך גלגל יסוד המים, \nויסוד המים בתוך גלגל יסוד הרוח, ויסוד הרוח בתוך גלגל האש, וארבעה יסודות אלו בתוך \nהגלגלים. וכן כל עלול מוקף מעלתו, עד סיום המדרגות: \n(שער ז') י\"א, צריך שידע עוד כי לספירות אלו יחסו להם צנורות. והכוונה בזה, סדר קו \nהארת הספירה הראשונה במקבלת, וסדר קו הארת המקבלת במשפעת לקבל ממנה, והנה שתוף שתי \nבחינות האורות האלה יקרא צנורות. אמנם הצנורות למיניהם אין מספר, ובסוגיהם אלה, אחד \nמכתר לחכמה, ואחד מכתר לבינה, ואחד מכתר לת\"ת, הם שלשה. ואחד מחכמה לבינה, ואחד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מחכמה לחסד, ואחד מחכמה לגבורה, ואחד מחכמה לת\"ת, הם ארבעה. ואחד מבינה לחסד, ואחד \nמבינה לגבורה, ואחד מבינה לת\"ת, הם שלשה. ואחד מחסד לנצח, ואחד מחסד לגבורה, ואחד \nמחסד לת\"ת, הם שלשה. ואחד מגבורה להוד, ואחד מגבורה לת\"ת הם שנים. ואחד מת\"ת לנצח, \nואחד מת\"ת להוד, ואחד מת\"ת ליסוד, הרי שלשה. ואחד מנצח להוד, ואחד מנצח ליסוד, הם \nשנים. ואחד מהוד ליסוד, ואחד מן היסוד למלכות. והמלכות אין לה קבלה אלא מן היסוד \nלבד ועל ידו תקבל מכלם, וזולתו אין לה קבלה משום אחד מהן, ואין אחת מן המדות יכולה \nלהשפיע לתחתונים זולתה, שהיא עיקר התחתונים להנהגתם. אלה הם הצנורות הכוללים, ובפרט \nלהם בחינות יעלו לאין מספר ותכלית: \n(שער ח) י\"ב, עוד צריך שידע שהספירות יש להם כח לפעול פעולות הפכיות, פעמים בדין \nופעמים ברחמים, ולעולם כלן מסכימות אל הפעולות, כי לא תפעול אחת מהן פעולה אם לא על \nידי כלן וזה בהסכמתן יחד על ידי המלכות. ומבא אל ענין זה הוא במה שהן כלולות כל אחת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מעשרה, אמנם להם כללות מתגלה פעמים משלש, והם, חסד דין ורחמים. ופעמים מארבע, והם, \nשלש הנ\"ל ואחת כלולה מכלם, והוא סוד יסוד העפר הכולל שלש יסודות, האש, והמים, \nוהרוח. ופעמים מחמשה, והם סוד, חסד, גבורה, ת\"ת, נצח, הוד, ופעמים מששה והם שש \nקצוות. ופעמים משבע והם מחסד ועד המלכות. ופעמים משמנה עם הבינה. ופעמים מעשר מכתר \nולמטה, או מחכמה ולמטה, ודעת משלים המנין, כדפירשנו. וענין כללות זה אינו כללות סתם \nאשר אליהם, כי לא יפחת מעשר לעולם, אמנם הכוונה יוכללו כלם בשלש, או בארבע, וכן \nיתראו במדה ההיא בהארה וגלוי: \nי\"ג, צריך עוד שידע בענין הכתר מה שפירשו הקדמונים כי בו תר\"ך עמודי אור, ואין ספק \nשהם משתלשלים תר\"ך אלו זה מזה כדמיון עלה ועלול, וכלם בעלול ראשון ומדה זו רחמים \nולא ישפט בה דין כלל. וכן החכמה גם כן רחמים, וכן הבינה. ועם היות הבינה רחמים עם \nכל זה דינין מתערין מינה, כדפירש בזהר (זהר ח\"א קנא. ח\"ג י, טו, צט. קיח, רסב,), \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ועיקרה רחמים וממנה התעוררות הדין בסוד שרש הגבורה שבה, ויש בה שרש הרחמים והחסד, \nכנודע: \nי\"ד, צריך עוד שידע כי מוצא הדין מלמעלה ברצון המאציל, אמנם הוא נעלם כהעלם המדות \nכלם בכתר ואין סוף ומיוחדות שם, ולא ישפט בהם שם מדות, וכן פעולת הדין נעלמת בשלש \nראשונות ולא ישפט בו דין עד מקום גלויו שבגבורה: \nט\"ו, צריך עוד שידע כי קשר הספירות ויחודם עם היותם זו דין וזו רחמים, הוא על ידי \nהיות החסד כלולה מגבורה ושאר המדות, וכן הגבורה כלולה מחסד ושאר המדות, נמצאת \nהגבורה נקשרת בחסד באחד משני פנים, האחד בגבורה שבחסד, דהיינו גבורה בגבורה, ועל \nידי כך הם מסכימות אל פעולה אחת. וכן השנית היא על ידי חסד שבגבורה כי חסד נקשרת \nבחסד, ועל ידי כך הם מסכימות אל פעולה אחת. וכן ת\"ת נקשרת עם שתיהם בשתי פנים \nהנזכרות מפאת חסד וגבורה שבת\"ת, ומפאת ת\"ת שבחסד וגבורה: \nט\"ז, עוד צריך שידע כי אם היות שהקדמנו שאין דין בשלש עליונות, ונשללת גם הבינה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מהדין כדפירשנו, עם כל זה דין הגבורה תלוי בבינה, אם הבינה מוסיפה בה ומשפיעה דין \nהיא פועלת, כי הענף נוטה אחר המקור, ואם הבינה אינה משפעת בגבורה הדין, אין בה כח \nלפעול. והשתא ניחא מאי דפירשו רבנן, דבבתי גואי איכא עציבו המיוחס אל הלב, ובשאר \nהאברים שהם בתי בראי ליכא: \nי\"ז, צריך עוד שידע כי שלשה ראשונות חשובות כאחת, והענין כי אל המדות שלש בחינות \nבאחדותם, האחד, בערך האחדות הנמסר אל כל מאמין, שלא יפריד ולא יחשוב רבוי ח\"ו, אלא \nכל האצילות אחדות שלימה, ומה שנאמר בו פרוד וקצוץ, הוא בערכנו לא בערכם ח\"ו. אמנם \nקצוץ זה אשר בערך השפע הנשפע אלינו, הוא באחד משני מינים, אם שפע השנפע סתם ורוב \nברכה לא יסתלק לעולם משלשה ראשונות, אלא שלשתם חשובות כאחת ולא איסתלק שפעם לעולם, \nוזה יקרא ריעות. אבל הזווג הוא שפע הבא ע\"י יסוד זכר ונקבה, דהיינו הנמצא אל החכמה \nוהבינה שהם אבא ואימא עלאין, או בת\"ת ומלכות אבא ואימא תתאין, שהוא סוד יחודם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כדמיון יחוד זכר ונקבה, מה שאי אפשר לצייר בדעת האנושי. וזה ענין גדול ובו שפע נפלא \nבהויות ונשמות, ויחוד זה בערך אלינו יפסק גם בשלשה ראשונות בעונות, ובידינו לתקנו \nולהמשיכו וליחדם כראוי, ובזה נכלל הפרק הזה: \n \nחלק ו פרק ג\nי\"ח, עוד צריך שידע כי אין ראוי למעיין לחקור בשלש ראשונות במהותם, מפני שהם שכל \nוחכמה ובינה, ואין ראוי לחקור במהות העצם הנעלם הממציא כל נמצא, ולהיות שהוא ורצונו \nוחכמתו ובינתו אחד, והם מדות צודקות בעצמותו אין ראוי לחקור. אמנם מחסד וגבורה \nולמטה גם אם נחקור בהם אין עון, כי הם מדות נאצלות לנהל התחתונים, והמרבה לחקור בהם \nהרי זה זריז ונשכר. ועל כזה נאמר שלח תשלח את האם שהיא בינה, ואת הבנים תקח לך \nלחקור ולדרוש, וכן כי שאל נא לימים ראשונים: \nי\"ט, צריך עוד שידע כי פעולות החסד הם רבות, אך נזכור מה שיאות הנה אל המעיין. א', \nחסד כשמה, להועיל לאדם ולהטיבו, עוד לבטל כח החצונים המקטרגים ומקנטרים לאדם. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ומפעולות המדה הזו גם כל הדברים שהם בלובן כמו האבנים שגוונם לבן שסגולתם לחסד. \nומפעולותיה האהבה, ועם היות התעוררות האהבה מן השמאל עם כל זה עיקרה ותכליתה בימין, \nכדכתיב אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. ומפעולותיה להמשיך האדם לחכמה, וזה בכח \nהחכמה אשר עליה מימין. ומפעולותיה, לכלול עמה הגבורה לפעול דין שיש בו חסד במקצת, \nכענין טביעת המצריים בים. ויש במדה זו ע\"ב גשרים, והרמז אליהם ע\"ב שמות שבפסוקי \nויס\"ע ויב\"א וי\"ט: \nכ', צריך עוד שידע כי מפעולות הגבורה הם הדין החזק כשמה ממש, והיא רצועה ליסר בני \nהאדם, וממנה נמשכים כל החצונים המקטרגים והמשטינים. ומפעולותיה כל הדברים שהם בסוד \nהאדמימות והחום כאש, וכח האבנים שבהם גוון אדום, וסגולתם להטיל אימה על הבריות. וגם \nמן המדה הזאת מתעוררת האהבה כדפירשנו. והעושר גם כן נשפע מן המדה הזו בסיוע הבינה \nשעליה. וגם המזון נשפע מן המדה הזו, והעד שלחן בצפון. וגם כל שמיעת תפלה וצעקה הם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "על ידי המדה הזו, אמת שהוא בסיוע הבינה: \nכ\"א, צריך עוד שידע כי מפעולות הת\"ת הפאר וההדר, ושמה יעיד על זה. והטעם, כי ההדר \nוהיופי הוא מורכב מהלובן והאודם, כאמרו דודי צח ואדום. וכן כל העניינים שיורכבו \nמהאודם והלובן והאש והמים והחמימות והלחות והדין והחסד הם בסוד מדה זו. וכן גוון \nהירוק כחלמון ביצה באבנים היקרות, כלם מושפעות ממנה ובכחה סגולתם. וגם בה תלויה \nהתורה והעסק בה. וגם הבנים להם תלייה במדות העליונות ומקומם האמתי במדה זו. וגם המן \nהיה יורד להם לישראל מתוך מדה זו. וגם בה ענין השפעת הנשמות בסוד יחוד המדה הזו \nבמדת המלכות, והוא ענין נמצא במדות אלו וגם בחכמה ובבינה מה שלא נמצא כן לכל שאר \nהמדות: \nכ\"ב, בענין היחוד הזה הנזכר, צריך שידע המעיין כי לא ימצא אלא בחכמה ובינה שהם \nמכונים איש ואשה אבא ואימא. וכמו שהיחוד והזיווג הגשמי לא ימצא בין הזכר והנקבה אם \nלא על ידי אמצעי שהוא ברית המעור, כן למעלה יתיחדו שתי מדות אלו על ידי סוד הדעת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הקדום שהוא מתמצע בין אבא ואימא, ומציאותו בנתיב לא ידעו עיט. והנמצא מן היחוד הזה \nהוא קיום הספירות וחדושם, שהם מתחדשות תמיד על ידי שרשם השקוע בעמקי הבינה והחכמה. \nוגם ימשך אל סוד הנשמה אשר מבינה, וזה יתבאר בתקונים בס\"ד. וגם ימשך העטרה אשר \nמעטרת האם אל הבנים בעת חתונתם, כדכתיב צאינה וראינה בנות ציון כו'. ואולם כל יחוד \nצריך התעוררות תחתון, והתעוררות הבינה הוא מהמלכות כדפירש הרשב\"י ע\"ה: \nכ\"ג, דרך הייחוד הזה ימצא בת\"ת ובמלכות, והם זכר ונקבה חתן וכלתו, אבא ואימא תתאי \nבר וברתא לעלאי, מלכא ומלכתא מלכא ומטרוניתא, קב\"ה ושכינתיה, מלך בהיכלו. כל זה משל \nאל הענין הזה הנזכר ואולם זווגם צריך התעוררות מנשמתם של צדיקים מעולם התחתון. והנה \nאל היחוד הזה יתלוו אליו בחינות קודמות, והם בחינת החבוק, והיינו על ידי החסד \nוהגבורה, והסוד נרמז בפסוק שמאלו תחת לראשי, ירצה כי יושפע שפע החסד בתפארת ויתיחד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עמו. ואחרי כן ימשך הת\"ת אל הגבורה ויתיחד עמה, הרי החתן מיוחד בשתי זרועותיו. אחר \nכך יקבל הכלה בזרועו השמאלי ויתפשט הגבורה אל המלכות וישפיעה. ואחרי כן ימשך אליה \nשפע החסד שהוא זרוע ימין, ונמצא שמאל למטה וימין מחבק מלמעלה, והיינו סוד שמאלו \nכו'. עוד יתלוה אליו בחינת הנשוק, והנשיקה אין ספק שהוא דבקותא דרוחא ברוחא, דהיינו \nסוד יחוד מציאות פנימיות המדות אורם זה בזה, והוא בסוד הפה דהיינו מציאות המלכות \nשבת\"ת וכן במלכות, ודבר זה ארוך ובאורו באדרא. וענין תועלת היחוד הזה רב למאד, \nוממנו ימשכו נשמות זכר מצד הזכר ונקבה מצד הנקבה. והנה יתלוה אל הייחוד הזה הנצח \nוההוד והן תרין ביעין דדכורא והיסוד שהוא סוד הברית ועל ידי היחוד: \nכ\"ד, הנה פירשתי שתי יחודים אל ארבע מדות אלו. הנה היחודים האלה יתבארו בשתי שמות \nשתי פעמים, והם, אבא יהו\"ה, אימא אהי\"ה, ויחודם יחד יעשה שם זה, יאההויה\"ה, וזהו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "סוד יחוד חכמה ובינה זה אל הימין וזו אל השמאל. ולהם שלשה מקומות אל הזווג, בסוד \nאורם המתפשט דרך הספירות מלמעלה למטה, והם בכתר וסוד הדעת יחד, וכן למטה בת\"ת, וכן \nלמטה ביסוד: \nובדרך זה גם אל המלכות, והם, ברא יהו\"ה, ברתא אדנ\"י, ויחודם יחד יעשה שם זה, \nיאהדונה\"י. ולהם שלש מקומות אל היחוד בסוד אורם המתפשט דרך הספירות ממטה למעלה, \nוהם, ביסוד, ובת\"ת, ובדעת. ובמלכות ארבעה שמות אלו יחד כזה, יא\"י, אה\"ה, הדוינ\"ה, \nהה\"י, וזה מורה על יחוד שלשה אורות ימין ושמאל ואמצע בין בעליה בין בירידה: \nכ\"ה, הנצח וההוד והיסוד, פעולתם קרובה לפעולת הת\"ת והגדולה והגבורה מפני שהם \nיונקים, נצח מן חסד ויסוד מת\"ת והוד מגבורה, אלא שישתתף עם יניקתם גם שפע הת\"ת עם \nשתיהם, ושפע החסד והגבורה עם היסוד, ולזה הוא נדון פעמים ימיני פעמים שמאלי. עוד \nשלשתם ישתתפו אל הזווג הנזכר עד שיכנו להם תרין ביעין דדכורא והאמה, לכן פעולתם יחד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לבשל זרע הזכר והנקבה, ויקראו שחקים ששוחקין מן לצדיק וצדק ולהם יחד שם אחד שלא \nיפרד והוא שם צבאות: \nכ\"ו, הספירות יבחנו כלם בשתי בחינות, האחת יחלקו לשלש שלש, והם, ראשונה, כתר וחכמה \nובינה. שנית, חסד וגבורה ות\"ת. שלישית, נצח הוד יסוד, ומלכות כולל הכל. והבחינה \nהשנית, שלשה ימיניות והם, חכמה חסד נצח, ושלשה שמאליות והם, בינה גבורה הוד, ושלשה \nאמצעיות והם, כתר ת\"ת יסוד, ומלכות כולל הכל. וגם ראוי לומר שיהיה הכתר למעלה כדמות \nהמלכות, ודעת אמצעי במקום כתר, וזה יתבאר בספר פרדס: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "חלק ו פרק ד\n(שער ט') כ\"ז, עוד צריך שידע כי יש הכרעה בין שתי הקצוות, ר\"ל בין החסד והדין, \nוההכרעה היא הרחמים. והנה הקצוות בשלשה מקומות והכרעת בשלשתם גם כן. והנה המחלוקת \nהאחד הוא בין הנצח וההוד, והמכריע הוא היסוד. והמחלוקת השנית הוא החסד והגבורה, \nוהמכריע הוא הת\"ת. והמחלוקת השלישית הוא החכמה והבינה, והמכריע הת\"ת בסוד הדעת. \nואין הכונה שיהיו החכמה והבינה חסד ודין ממש אלא הוא בסוד דינין דמתערין מבינה, \nולכן דעת דמתער מכתר הוא מכריע. וענין הכרעה הזאת היות האמצעי משתוה אל שתי הקצוות \nומתווך ביניהם שלום: \n(שער י'), כ\"ח, עוד צריך שידע כי המדות יחסו להם גוונים על שם פעולתם, כי הגוונים \nיורו על פעולות כענין הלובן על הרחמים והאודם אל הדין וכיוצא כמפורסם. ואל הכתר יש \nשאמר שאין לו גוון כלל, ויש שאמר שיצדק בו גוון הלובן בתכלית לבנוניתו, ויש שפירש \nבו גוון שחור. ושלשה גוונים אלו הם נגד שלש בחינות שבו, האחת בחינתו עם המאציל, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ובערכו הוא שחור. השני בחינת עצמו, שהוא בלתי מתגלה אל הנאצלים ולזה לא ישפט בו \nגוון. השלישי בחינת השפעתו הרחמים בשאר הספירות, והוא סוד הלובן: \nואולם במיני גוון החשך הם שלש, האחד, חשך ממש להעדר האור הנמצא פעמים רבות בזוהר. \nוהשנית, להורות על העלם האור ובלתי היותו נתפס כחשך הזה כאמרו, \"ישת חשך סתרו ועתה \nלא ראו אור בהיר הוא בשחקים\". השלישית, להורות על בחינת הנקבות ההוא שהוא שחור נקבה \nלחוור. ושלש בחינות אלו הם בכתר, האחד העלם אורו, השנית העדר אורו נגד מאצילו, \nהשלישית יש בו צד הנקבות כאשר יתבאר: \nכ\"ט, עוד צריך שידע שגוון החכמה הוא גוון ראש לכל הגוונים כעין שהיא ראש לכל \nהפעולות ופתיחת הגוונים מחכמה, ולכך גוונה התכלת שהיא ראש לפתיחת הגוון מהשחרות \nוהשחור נפתח בתכלת. ויש שפירש שגוונה הספיר, שהיא ראש לכל הגוונים, והוא קרוב לגוון \nהתכלת. וגוון הבינה הוא הירוק כעשבים, והטעם שגוון זה כולל גוון האודם והלובן \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ושתופם יחד שהוא גדולה גבורה ת\"ת, וכולל גם כן גוון תכלת שהוא מחכמה, והיינו שתוף \nכל מדות אלו יחד בבינה: \nל', גוון חסד גוון הלובן, ולא לובן מלובן ככתר אלא לבן קרוב אל התכלת והוא גוון \nהכסף. הגבורה לה שלש גוונים והם, אחד גוון השחרות והיינו מצד בחינתה אל הגיהנם \nהמשחיר פניהם של בריות. שני, גוון האודם שהוא הדין הטוב המשמח אלהים ואדם לעורר \nהזווג. שלישי, גוון התכלת היא נגד הדין הנמשך דרך הקדושה אל המלכות. עוד גוון \nרביעי, גוון הזהב הוא משותף בין הבינה והגבורה בסוד היין המשמח הנמשך אל הגבורה \nמהבינה: \nגוון הת\"ת למעלה יחסו לו הספיר בפשיטת הדעת, ובבחינתו הנגלית בהכרעה הוא כולל חוון \nוסומק והיינו הירוק כחלמון ביצה באמת. והנה הת\"ת כולל גוון החסד והגבורה באחד \nמשנים, או למעלה מהם בסוד הדעת הכולל אותם בשרשם, או בבחינתה למטה והיינו תערובת \nהאודם והלובן. ועוד לו גוון ארגמן שהוא כלל חמש גוונים, והם סוד, אוריא\"ל רפא\"ל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "גבריא\"ל מיכא\"ל נוריא\"ל: \nל\"א, הנצ\"ח אודם נוטה אל הלובן שרובה רחמים מפני נטייתו לצד החסד. הו\"ד לובן נוטה \nאל האודם שרובו דין מפני נטייתו לצד הגבורה. יסו\"ד בו גוון תערובת הלובן הנוטה אל \nהאודם והאודם הנוטה אל הלובן. ויש שפירשו גוון ספיריי שמקבל כל גווני הספירות, ויש \nשפירשו מפני טעם זה גוון כלול מכל הגוונים: \nמלכו\"ת היא כוללת כל גוון, ולפעמים לה גוון השחרות ולפעמים גוון התכלת שחור מצד \nהחצונים תכלת להכסות מהם. וגוונה גם כן שש וארגמן. ואלו גווני בחינותיה, אבל עיקר \nגוונה מצד אור הת\"ת ולה גוון אור לבן, דהיינו ירח מאיר משמש. ולה גם כן גוון ירוק \nוהיא בחינה בין הלבן מצד הת\"ת ובין תכלת מצד הגבורה, והיינו בעלות עמוד השחר שהיא \nבין גבורה לת\"ת: \nל\"ב, עוד צריך לדעת כי עיקר גווני אלו אל המדות במלכות כשם שעיקר פעולותיה בה, וזהו \nששם יהו\"ה אין בו גוון כלל ועיקר הגוונים הם בשם אדנ\"י, אמנם האור מלמעלה שמראה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "גוון העששית שהיא מלכות למטה, והיינו סוד האור יהו\"ה והעששית שבה הגוונים אדנ\"י: \n(שער י\"א) ל\"ג, צריך עוד שידע שיש למעלה בכתר מציאות כל הספירות, הם הנקראות אל \nהמקובלים עשר צחצחות, והם כלולות בשלושה כשם שהספירות נכללות בחסד דין ורחמים, והם \nהעלם הענפים בשרשם שהם, נצח בחסד, וחסד בחכמה. וכן הוד בגבורה, וגבורה בבינה. וכן \nמלכות ויסוד עם הת\"ת, וכלם בכתר. והם סוד כח\"ב שבכתר. והם נקראות אור קדמו\"ן, אור \nמצוחצח, ואור צ\"ח, על סדר אור חוזר, דעת ובינה והשכל. והמזכירים אותם קדמון צח \nומצוחצח, הם כתר חכמה ובינה. והשגת הספירות בצחצחות אלו נעלם ונשגב למאד, ואלו שורש \nאל שרשי הספירות שהם כתר חכמה בינה. ושלש אלו נמצאים במלכות גם כן מפני שהיא דפוס \nהעליונות: \n(שער י\"ב), ל\"ד, גם אל החכמה מציאיות וענינים נקראים נתיבות והם ל\"ב, ומציאותם עשר \nספירות יחד וי\"ב גבולי אלכסון, ושבע מדות להנהגה מיוחדת שיש להן, ושלשה ראשונות \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "עליונות להנהגה משובחת ממנה. ואל הנתיבות האלה שמות מונחים ידועים ומבוארים, וכנגדם \nל\"ב אלהים שבפרשת בראשית, ועל ידם חותם בראשית: \n(שער י\"ג), ל\"ה, גם אל הבינה מציאיות נקראים שערים והם חמשים, וכנגדם חמשים פעמים \nנזכר בתורה יציאת מצרים. וענינם מציאות שבע ספירות שבע פעמים שהם מ\"ט, ובינה עצמה \nמשלמת ענין החמישים. וכן חמש ספירות כלולות מעשר הם חמשים, ויתרחב עניינם בספר \nפרדס. ולהיות הבינה שרש אל המדות, לכן נדרשו בה שבע מדות בכללותם: \n(שער י\"ד), ל\"ו, עוד צריך לדעת כי אין דברי הקדושה והרוחניות כעין מעשה בני אדם \nהשפלים הפחותים, כי מעשה בני אדם בהיות פועל ועושה פעולה מן הפעולות אז הגשם ההוא \nהמצוייר קונה הצורה הנרצית, ובהכרח תאבד צורתו ותכונתו הקודמת אליו ויתחלף ממציאות \nאל מציאות, והמציאות הקודם אל החומר ההוא לא יזכר עוד. ואין כן ענין הספירות וכל \nהדברים המתמצאים מהם, שמציאותם הקודם לא יחסר, אלא יתמצאו ממציאות אל מציאות. המשל \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "בזה, בהיות הספירות נעלמות בכתר היו כלם נמצאות שם, וגם אחר אצילותם נשאר מציאותם \nשם שלא יחסר ולא ישתנה. וכן אל בחינת אצילותם מחכמה, וכן אל כל ענינם וכן אל המדות \nעצמם מציאות על זה הדרך, מתחלפים ומתרבים לאין תכלית, ומזה יקיש המעיין והרחבנו \nביאורו בספר פרדס. ועל דרך זה אל המדות מציאות עשר ושבע וחמש ושש וארבע ושלש, והכל \nסוד ענין ואור מתחלף לפי ענינו, שלא ישתוה מציאותם בהיותם שש יחד אל היותם חמש \nוכיוצא, ולזה לכל מדה בחינת היותה כלולה מששה אינה ממש בחינת היותה כלולה משבעה, \nוכן מעשר שזה מציאות אחר וזה מציאות אחר. וכן מציאות אחת יש לה מצד חכמה ומציאות \nשני מצד בינה, ובזה נכלל הפרק הזה: \n \n", "en": ""}]}
