{"bookId": "kabala-464763dad60b", "part": "1", "torah": "2", "title": "גט השמות — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-464763dad60b/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-464763dad60b/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "בעלי העיון, כמוזכר איך הוא נקשר קצתו בקצתו, ואציירהו לך במציאתו. ‏\n\nוזה פירוש של זאת הצורה בכללה, שהם הגלגלים המקיפים והמוקפים בצורת ההקפה הזאת \nבעיגול, העולם בגופני יחד הכל אחד. שהם שני חומרים בשני עולמות עליון ותחתון בצורות \nהראש והרגליים. כי כן נאמר \"השמים כסאי והארץ הדום רגלי\" (ישעיה סו' א'). ואין \nבכולם זך כעליון שבהם והוא פשוט מכולם. אמנם הוא גם כן בעל חומר וצורה, והוא המקיף \nהכל, והוא המניע הכל בתנועתו, והוא הנקרא רקיע וערבות. אין גוף חוץ ממנו וגם אין \nבו, לא כוכב ולא מזל. ועליו נאמר ב\"ספר יצירה\", גלגל בשנה כמלך במדינה, מפני שהוא \nמנהיג. ואם הוא מתנועע לכן אינו אלוה, כי אם הוא האלוה שעליו ית' אינו מתנועע אע\"פ \nשהוא מניע, מאחר שנמצא במופת שאינו גוף ולא כח בגוף. ובזה נרחיב לפנים בעזרת האל כי \nאין כאן מקומו. ובתוך הגלגל המקיף הזה גוף הגלגלים כולם, אולם הוא הראשון שבהם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כשנעריכהו למה שבתוכו וניקח סולם הזה מלמעלה למטה. ואם ניקחהו בהפוך מלמטה למעלה \nונספר ממנו מה שהשגנו בו כאשר עשה יעקב אבינו ע\"ה שחלקהו בו. ואע\"פ שמצאנו ביחזקאל \nע\"ה שהזכירו מלמעלה למטה, כי אין בזה חשש לבד, שכל אחד מהמשגיחים כפי מה שמראים \nאותו לו, בין בחלום בין במראה כך מגידו. ‏\nואומר כי הארץ מקשה ככדור מלא שאין בעצמה אל עפר, ר\"ל באמיתות מציאותה ובבחינת \nעצמה. אע\"פ שידענו שגם היא מורכבת מד' היסודות, אין לנו לפרש ממנה אלא צורת עצמה \nלבד. והמים מקיפים את הארץ בשני חלקיה לפי דעת אחת, או בחציה לפי דעת אחרת, ונשאר \nממנה מגולה בלא מים מה שהוא ‏‏צריך להחיות בו בעלי חיים. ונעשה מאותו הדבר הראוי \nלהיותו מים אויר יותר רך מן המים. וזה עולה עד מקום שהמים נהוים שם בפועל מים, אע\"פ \nשהם מים ביסודן תמיד, עד שיתהוו שם וימחו. וזה הגבול הוא עד מקום שהאד עולה, כמו \nשאמר הכתוב \"ואד יעלה מן הארץ\" וגו'. עד פני האדמה, משם ואילך האויר מקיף את המים, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כי יש דבר בכאן שצריך לדבר בו אחר מה שדברנו בו. אמנם ראוי להסתירו ודי לנו בראשי \nפרקים כאשר אמרנו למעלה, כי נסמוך בזה על היודעים הדבר על אופנו. והאש מקיף את \nהאויר מכל צד ואלו הן הנקראים ד' יסודות שהם חומר אחד. ומשם ואילך גלגל הלבנה מקיף \nאת גלגל האש, וגלגל כוכב את הגלגל הלבנה, וגלגל נוגה מקיף את גלגל כוכב, וגלגל חמה \nמקיף את גלגל נוגה, וגלגל מאדים מקיף את גלגל החמה, וגלגל צדק מקיף את גלגל מאדים, \nוגלגל שבתי מקיף את גלגל צדק. ואלו השבעה גלגלים ושבעה כוכבי לכת הנזכרים אשר בהם \nהז' כוכבים. ולמעלה מהם הוא גלגל הכוכבים הקיימים אשר בהם י\"ב מזלות והוא המקיף גם \nכן גלגל שבתי. ולמעלה מכל אלו הגלגל העליון המקיף את גלגלי המזלות והוא הראשון \nמכולם כאשר אמרנו אצל העליונים, והוא האחרון מכולם אצלנו אנחנו יושבי שפל שוכני \nעפר. ‏\nועתה אעוררך על שהעולם כולו הנזכר לפי הציור ההוא אחד. והנה תמצא כי גלגל המקיף הזה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הוא מיוחד, שאין בו רק הכוחות כולם הנשפעות מאתו. אמנם דברים גופניים אחרים אין בו \nכלל, והוא אצל הגלגלים כולם המיוחד בעצמו. והוא מורה עליו אות אלף של אחד. ולמטה \nממנו שמונה גלגלים אשר ‏בהם הכוכבים, מורה על כללם אות חי\"ת של אח\"ר. ולמטה מהם ד' \nיסודות שהם אש ורוח ומים ועפר, ומקיפים זה את זה על הארץ, כי הארץ מוקפת ולא מקפת, \nנרכבת ולא רוכבת, והיא הנקודה אשר באמצע העיגול. ומורה על אלו היסודות שהם אות ד' \nשל אח\"ד. הרי לך ידוע מתוך השכל ומצד הקבלה גם כן שהעולם כולו אחד, וכיוו שהוא אחד \nכך מנהיגו אחד ית'. ונמצא אלו הגלגלים כולן י\"ג במנין אח\"ד כאשר זכרנו, ושמור זה \nהסוד ודעהו כי הוא מופלג ומושכל ומקובל והוא השם המיוחד בכללו. ‏\n(הערת העורך- זאת ההג\"ה ככה נמצאה בכתב היד על סדר הכתוב, כנראה מן המעתיק, ועל כן \nהבאתיה כפי שהיא). ‏\nהג\"ה מצאתי בספר אחד מעניין סדר העולם ומהלך השנה וסדוריה, על כן כתבתי אותו הנה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אחר זה אע\"פ שאלו ההגהות אינם מנוסח של זה הספר הגט וזה לשון ההגהה. ‏\nדע היום כי ה' אלהיך בלי נעצר במקום ואינו בגדר מקום ולא בגדר זמן ולא בגדר חקירה. \nכי הוא אח\"ד מבלתי חקר ולא תשיג בל חקירה, ואינו בעל גוף וגויה עד שיהיה בו חלק \nלחבר. והוא סבה לכל הסבות אחד מיוחד הוא כשם שמו המיוחד, ושהוא מפליא פלאיפ נגלים \nשאין אדם יכול להכחישם, מתחלק באחד אותו השם, הוא אחד ואפילו כשהוא נחלק החלקים הם \nבמספר אחד, כי שם בן ד' אותיות עולה כ\"ו. וכשתחלק יהיו שני חלקיו עולין י\"ג י\"ג \nשהוא כמניין אח\"ד. ובלי חסר כי אי אפשר להיות חסר ‏ולא יתר ולא משתנה ממה שהוא, כי \nהוא מיוחד במדותיו אע\"פ שיש לו שמות חלוקים ומדות חלוקות הוא מיוחד בכולם וכולך \nמיוחדין בו. והוא ראשית הראשית כי תחילת החשבון הוא אחד כשמו שיהא נזכר בכל הדברים. \nואין ראש תחילה כי הכל נברא מך האין הגמורים. סוף מחקר, אם בא אדם לחקור בפעולותיו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בתחילת הפעולה ראשונה תכלה חקירתו בהשתלשל מסיבות כל מה שיש בעולם השפל כנגדו למעלה \nשהוא משתלשל ממנו מיסוד ראשית, מל\"ב נתיבות החכמה יצירות הכל וקיום הכל נברא שכל \nבעלי אינו בעלי גוף אלא שכל גמור. צפייתן ברצוא ושוב, פי' כשהוא מתעלה לקבל השפע \nמלמעלה הם רצים מעט מיד מהפחד שבים לאחור ואח\"כ שבים ורצים להתעלות ושבים מעט ואח\"כ \nמתנועעים בעניין זה עד שמקבלים שפע ברכות. \"והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק\" (יחזקאל \nא' יד'), פי' בזק הם לובשי תמונות כפי פעלם, וכשהם פועלים לובשים צורות כפי הפעולות \nשיש להם לעשות אם לטוב אם להפך. ואותה צורה שהם לובשים לא יושגו לעין אדם אלא לאותם \nזכי הנפשות, כגון החסידים ובני הנביאים. וסוסי אש צורות השכל בעצמך כמו שכתוב \n\"וסיסי אש\" וגו' (מלכים ב' כ' יא'). פעמים לדין פעמים לרחמים, כמו רוחות לפעמים \nשנעשים רוחות כשעושין שליחות. ובקול דממה דקה כלומר שאינם נרגשים שת מלאכי רחמים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בעת רצון ובעת זעם שת מלאכי דין. ‏\nשם הוד לוילון אלו ז' רקיעים שכליים זה למעלה מזה יתקדשו בו תרי כתות לפעול \nבתחתונים זה ככה וזה ככה. ואין ליש שם, עשה מן האין יש, ומן האפשר הגמור עשה תוהו, \nשהוא החומר הראשון הנקרא היולי. וזה התוהו הוא ראשית שני החומרים, השמים שהוא פשוט, \nוחומר הארץ שהוא מורכב. כמו שמפורש העליון הוא הפשוט מצבת הגלגלים, והתחתון הוא \nמורכב ומתגלגל למטה בד' הכדורים שהם אש ורוח ומים ועפר. והכין מעגל סביב הגלגלים \nשהם כמו יריעות והם ז' כוכבי לכת, להאיר לעולם. עומדים בלי יחלופו הגלגלים הם \nעומדים קיימים בלי אשיגם שום מקרה עד שישובו הדברים להווייתן. כדכתיב \"כי שמים כעשן \nנמלחו\" (ישעיה נא' ו') לסוף שיתא אלפי שנים.\n(.) הוא (.) גלגלים למטה מגלגלים והם תכונת עולם הגלגלים ועולם היסודות. ומה שנעשו \nבהם אחד באחדים הגלגלים הם זה בתוך זה כגלידי בצלים והם זה בתוך זה, והם כחלל וחוג \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הגלגל מכיוון הארץ שהיא כאגודה. שם הגלגל התשיעי הוא הנקרא גלגל המקיף, ומקיף הכל \nומסבב מן המזרח למערב, ומהלכו ממזרח למערב והוא המכריע תנועת שאר הגלגלים שמהלכים \nממערב למזרח, והם ממזרח למערב כגלגל התשיעי שמהלכן, בו חקק שמיני למזלות. הגלגל \nהשמיני הוא גלגל י\"ב מזלות שהם קבועים בו והם בי\"ב מזלות לארבעת רבעים. המזלות \nנחלקות לארבעת רבעים, ג' כוח האויר, ג' כוח המים, ג' ‏כוח העפר, ג' כוח אש. ומהם \nקור וחום וחורב ולחות ושני בריחים זה גלגל המזלות סובב על שני בריחים הם הסדנים אחד \nבקצה דרום ואחד הוא בקצה צפון. וכל כוכב מהלך בתוך גלגל שמיני לגלגלים שבהם הכוכבי \nלכת, כוכב אחד בגלגל אחד, הם לפעולות העולם, השמים הם לחדשים. אלו הז' כוכבים הם \nפקידים על הוולד הנוצר בבטן האשה, שכל אחד מהם פועל מולד חודש אחד. והנה בז' חדשים \nיש לוולד כל הכוחות, ועל כן הוא נגמר צורתו לז' חודשים, ואם יוולד יחיה. וחוזרים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חלילה השנים שהם שבתי וצדק, ואם יוולד בחודש התשיעי אז יחיה הוולד, אבל אם יוולד \nבחודש השמיני שכוח שבתי פעולתו, על כל פנים ימות, והוא נקרא בן שמונה שהוא נפל. וגם \nאותם הז' כוכבים הם פקידים על כל העולם השפל, ואותו הכוכב שהוא משמש בתחילת היום או \nבתחילת הלילה פועל בו על הרוב. וחצב אור, רצה שיהיה בגלגל דבר מזהיר ומאיר לעולם. \nתלה מאורות, תלה בגלגל השני מאורות, זה להאיר ביום וזה להאיר בלילה. ‏\nהשמש מקיף גלגל המזלות בשנה שהם ש\"ס מעלות, והם מעלה אחת ביום ויותר מעט. והילוכו \nמהלך י\"ג מעלות ביום, עת יעטו אור עניינם להאיר. ולעיתים כך נאסוף נגה גם באותה \nהקרן אחד בזמן המולד או בעת הלקות או בעניין אחר. והם סדר הזמנים וצמיחת האילנות \nוהעשבים ובישול הפירות, ומהם נפלאות ומופתים כדכתיב, \"(והיו לאותות) [ונתתי מופתים] \nבשמים ובארץ דם ואש ‏ותימרות עשן\" (ייאל ג' ג'). זרע וקציר, כדכתיב \"זרע וקציר וקור \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וחום וקיץ וחורף\" (בראשית ח' כב'). ומדת יום ולילה, כדכתיב \"ולימים\" (בראשית א' \nיד'), וסוף שנת התקופה \"ולשנים\" (שם). כלומר שישלמו מהלכם שנת הששה ימים. ושנת \nהלבנה קרוב לשלושים יום. התקופות ד', כשתכנס החמה בראש טלה ובראש סרטן ובראש \nמאזניים ובראש גדי. ומולדות שהם מולדי הלבנה. ואמרו רז\"ל, \"אין חדושה של לבנה פחותה \nמכ\"ט ימים וחצי ושני שלישי שעה וע\"ג חלקים\" (ראש השנה כה. ). ובסוף י\"ט שנח שהוא \nהמחזור מהלך החמה והלבנה. ודלתי התהום כאמרו \"יקוו המים\" עמדו בתהום, כדכתיב \"מי \nפלג לשטף תעלה\" (אייב לח' כה'). קשר יסוד דין הוא ההיולי הארץ שהוא תחת הגלגל, \nוממנו עשויין ד' כדורין שבהם קיום העולם, והם חד' יסודות שמהם יתהוה קור וחום ויובש \nולחות. הצמיד ד' כדורים חלוקים, והם מתערבים זה בזה עד שתשתנה צורת כל אחד בדבקו \nבחברו. בהם ב' כבדים, והם יורדים, חמים והארץ. וב' קלים, והם האש וחרוח והם עולים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לרוב קלותם ודקותם. לא מצאתי יותר מזה העניין. גם במקום אחר מצאתי והוא עניין זה \nוהוא מההקדמה מפרוש התורה שחיבר ר' צדקה הלוי בעיר עזה, וגם ההגהה אינו מגוף הספר.\n(עד כאו ההג\"ה). ‏\nהנה שלשה עולמים ברא הש\"י, עולם העליון ועולם האמצעי ועולם התחתון. ולא נזכר בבריאה \nבפירוש כי אם שני עולמות, והעולם העליון נזכר רק ברמז ולא נתפרש בפירוש, כאשר לא \n‏נתפרש העולם הבא כי אם ברמז. כי אין צורך והוא סוד עמוק ומופלא. ומה שארז\"ל שנבראו \nהמלאכים ביום שני כי ביום ראשון אמרו לא נברא שום דבר רק חומר הראשון והאור הצפון, \nכי היה הוא אח\"ד ושמו אח\"ד. ואלו העניינים עמוקים מלדבר בהם. והשני עולמות בראם \nהש\"י יחד, כדכתיב \"קורא אני אליהם יעמדו יחדו\" (ישעיה מח' יג'). ומאין ואפס מוחלט \nבראם, מתוהו לבוהו ומבוהו ליש. והלבישם המציאות לכל אחד הראוי לו, כפי הבחירה \nוהרצון, בהם הגלגל, וצבאם עומדים קיימים פועלים ואין בהם שינוי לא כילוי ולא כילוי. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שנאמר \"ויעמידם לעד לעולם\" (תהלים קמח' ו'). ומכוונים הכוונה ראשונה לעשות להש\"י, \nוהשנייה פועלים בעולם התחתון שהוא עולם ההויה וההפסד. הכוונה בזה לא להם רק לבוראם \nאשר בראם, אבל הם וחשקם פועלים אחר הכוונה כי הם פועלים. והשני עולמות קשורים יחד \nקשר אמיץ וחזק בכוח עשיהם בגבורה, והתחתונים נפעלים ונתהוים ונפסדים כלים וכלים \nומתחדשים בקבוץ היסודות, ונפסדים בהפרדם. כי הם מקבלים מתנועת הגלגל כל אלו השנויים \nוההרכבות בלי ינוחו רגע אחת בלא הויה והפסד עד סוף, כאשר גזרה אותו האלהות. ועשה \nההיולי שלהם חומר מקבל שפע תנועת הגלגל. וכאשר לא ישקטו רגע מלסבב כך אלו לא ישקטו \nרגע מעשות הויה והפסד כפי תנועת הגלגל. על כן הד' יסודות מחוברים מחלקים דקים מאד \nלא יראו, ועת יחברו יחד יתרכבו, ויתהוה מהם מה שראוי להתהוות ויפסיד מה שראוי \nלהפסיד מהם בתנועה הנזכרת ברצון הש\"י בו. והנה גופי הגלגלים הם מחוברים מחלקים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ביסודות, אבל לא מורכבים. ולא יקבלו להתחלק ולהפרד, והם ‏פשוטים זכים וספירים קבלו \nהחיים הנצחיים מתחילת בריאתם מבוארים, לעשות רצון קונם, קיימים לעד ולעולם. והתנועה \nלא יהיה אלא לגוף. ולאותו גוף אין לו תנועה ואין לו מקום ואין לו קצה גם אין לו ראש \nוסוף. התנועה הסיבובית אין לה לא ראש וסוף, על כן היא אמצעית בין גוף בין שאינו \nגוף. והתנועה גורמת ענייני הזמן והויה והפסד. ‏\nותנועת התשיעי היא ערבות היא היומית כ\"ד שעות חציו יום וחציו לילה, והולך ממזרח \nלמערב. וכפי הגבולות שהם האקלימין יוסיף היום על הלילה ויחסר מעט או הרבה, כי \nהאקלים הראשון לא יוסיף ולא יחסר כי אם מעט שלא יורגש, כי היום והלילה שווים מכל \nהשנה. והאקלים השני יחסר שעה ויוסיף שעה בקירוב ואין תחילתו כהווייתו. והאקלים \nהשלישי ב' שעות או יותר. והאקלים •הרביעי עד ד' שעות. והחמישי עד ה' שעות. והששי עד \nו' שעות. והשביעי עד ז' שעות ויותר. כל אלו בקירוב, ואין תחילת האקלים כסופו. ואחר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "האלו שבעה אקלימים לא יתקיים בו עשב ולא בעל חיים מרוב הקור בחורף ומרוב החום בקיץ. \nוזה הגלגל הנקרא ערבות הוא העליון לכל הגלגלים האחרים והיסודות הם בתוכו והוא הנכבד \nשבהן. על כן אין בו כוכב רק שכולם הולכים בתנועתו כי הם כפופים לו לגודל מעלתו. \nואין לגודל גופו חקר אצל בני אדם רק בוראו שאין לו חקר חקרו, כי לזה הגודל בוראו, \nכי הוא ראשון לגופים ומהירות תנועתו לעוצם תשוקתו. וכל הגלגלים נגררים בגללו, והוא \nאמצעי בין עולם המלאכים ובין גופי הגלגלים, אע\"פ שאין שם מקום אלא צורות נבדלים \nשאין גוף יכילהו ‏מקום הנצבים לפניו הקרובים אליו. ותנועת השמיני שהוא למטה מערבות \nהוא מלא כוכבים, כי כל הכוכבים תקועין בו חוץ מז' כוכבי לכת, כי לכל אחד מהם יש \nגלגל בפני עצמו כאשר נתברר בחכמת התבונה. ותנועתו מן המערב למזרח בכ\"ד אלף שנה פעם \nאחת היפך תנועת העליון היומי, כשאר כל הגלגלים. והשנה היא לתנועת השמש והחודש הוא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לתנועת הירח. שנאמר \"והיו לאותות\" (בראשית א' יד') וגו'. ושאר תנועת הגלגלים החמשה, \nבהתחלף תנועתם יהיה כל שינוי בעולם התחתון מן ההוויה וההפסד והאדים והעננים והמטר. \nוכל שינוי הם הסיבה הקרובה לכל אלו הנזכרים ושנויים רבים בעולם. ‏\nושבעה כוכבי לכת הם מקבלי כוח ושפע מן העליונים, מהתשיעי והשמיני, שהם שמי שמים. \nופועלים בתחתונים לגודל מעלתם, כאשר הירח מקבל כוח כולם שהוא למטה מהם ונותנם בעולם \nהיסודות, על עצם פעולותיו בנולדים ובימים ובנחלים, כמו שהעידו החכמים. וכל אלו \nהדברים לפרטים עד אין קץ, כי הוא שכן ליסודות השניים העליונים וגם גופו שחור חלק \nאין בו מאור, דק הוא מקבל אותו מאור השמש כשיגיע בו אור השמש יאיר ויבהיק. ויסוד \nהאש תחתיו, וגגו לגגה דבק, כי אין פנאי ביניהם. ויסוד הרוח שהוא האויר דבק באש. \nואלו השני יסודות ספיריים קרוב לספירות השמים, רק לא במהות גוף השמים. וכאשר גוף \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "השמים לא יכסו אור המאורות והכוכבים, כך אלו שני היסודות לא יכסו אורם ולא ימנעו \nמראייתם. והאש חמה דקה וזכה, והרוח למטה ממנה מרטיב המימות, ואור השמש מכניס חמימות \nבשאר היסודות ומחממת אותם, ונפעלים לרוב ‏‏דקותם. וכל מה שתראה מעכירות באויר מן \nהאדים המעשנים, הרטוב ממטר, והיבש מעשן. והכוכבים, השבטים הם מזה המין, ברא בריות \nידועים, כי הם אינם כוכבים כי אם מעשן היסודות, ויאירו ביסוד האש. וכל מה שתראה \nהשמש בזריחתה או בשקיעתה אדומה או לבנה ותוכל לעיין בה, הוא מן האדים העולים באויר \nעבה. ועתה נחזור לגוף הספר. ‏\nעתה בני אחר שבאדנו צורת העולם המודגש נבאר בדרך קצרה מן המושכל כאשר ידענו. כי \nאדיסטוטלוס אמר שהוא מאמין כי השפע השופע מהש\"י אשר הוא סיבת הכל והוא שופע על שכל \nאחד נפרד לבד ראשון שהוא עלול אצל הש\"י. ואמר כי הוא המניע את הגלגל המקיף ונשפעים \nממנו גם כן ח' שכלים נפדרים, כל אחד מהם מניע גלגל אחד עד ח' גלגלים הנזכרים, עד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "גלגל הלבנה. ויש שכל אחד גם כן מניע כל מה שתחת גלגל הירח לפי דעת הפילוסופים, \nשקראוהו השכל הפועל. והוא הנקרא בלשון רז\"ל \"אישים\", וכן פירש הרב \"המורה\" ז\"ל. \nואמר שהם המלאכים המאירים המדברים עם הנביאים, לפיכך נקראים \"אישים\". ויש לנו בכל \nזה סודות עמוקים ונפלאים מדבר הקבלה, ונזכיר מהם קצת ברמז כאשר תשיג ידינו. וכבר \nאמרתי והודעתי לכל משכיל כי כל מה שיאמר עליה שזה אני מאמין מצד הקבלה אין צריך \nלהביא ראייה עליו. כי אין מביאים ראייה אלא על דבר שאין השכל מקבלו בתחילת המחשבה. \nוהדבר המקובל אם הוא דבר שלא יושג אלא אחר עיון רב ודק גס כן, אמנם מפני שאין האדם \nמשיגו שיוכל להביא עליו ראייה נקראהו מקובל, להרחקת הבאת המופת ‏עליו אחר שאי אפשר. \nואילו היה הבאת המופת עליו אחר אפשר, אז לא נקראהו מקובל כי אם מושכל. וידוע כי \nהמושכל יותר מעולה מהמקובל, מפני שעל המושכל המופתי אין עליו מחלוקת ואי אפשר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "להכזיבו כלל, והשכל מחייב להאמינו. אבל לא נקראהו בשם אמונה אלא בשם ידיעה, כי \nהידיעה האמיתית בו מעולה בדבר. והדבר המקובל אפשר להכזיב ולטעון עליו שזה המקובל \nהטעך מי שלימדך הקבלה. ולכן לא ידע האדם הדבר ידיעה אמיתית עד שידענו במופת. ולכן \n", "en": ""}]}
