# גט השמות — קטע 2

[קריאה בקורא](/reader/kabala-464763dad60b/1/2/)

<div lang="he" dir="rtl">

בעלי העיון, כמוזכר איך הוא נקשר קצתו בקצתו, ואציירהו לך במציאתו. ‏

וזה פירוש של זאת הצורה בכללה, שהם הגלגלים המקיפים והמוקפים בצורת ההקפה הזאת 
בעיגול, העולם בגופני יחד הכל אחד. שהם שני חומרים בשני עולמות עליון ותחתון בצורות 
הראש והרגליים. כי כן נאמר &quot;השמים כסאי והארץ הדום רגלי&quot; (ישעיה סו&#x27; א&#x27;). ואין 
בכולם זך כעליון שבהם והוא פשוט מכולם. אמנם הוא גם כן בעל חומר וצורה, והוא המקיף 
הכל, והוא המניע הכל בתנועתו, והוא הנקרא רקיע וערבות. אין גוף חוץ ממנו וגם אין 
בו, לא כוכב ולא מזל. ועליו נאמר ב&quot;ספר יצירה&quot;, גלגל בשנה כמלך במדינה, מפני שהוא 
מנהיג. ואם הוא מתנועע לכן אינו אלוה, כי אם הוא האלוה שעליו ית&#x27; אינו מתנועע אע&quot;פ 
שהוא מניע, מאחר שנמצא במופת שאינו גוף ולא כח בגוף. ובזה נרחיב לפנים בעזרת האל כי 
אין כאן מקומו. ובתוך הגלגל המקיף הזה גוף הגלגלים כולם, אולם הוא הראשון שבהם 


כשנעריכהו למה שבתוכו וניקח סולם הזה מלמעלה למטה. ואם ניקחהו בהפוך מלמטה למעלה 
ונספר ממנו מה שהשגנו בו כאשר עשה יעקב אבינו ע&quot;ה שחלקהו בו. ואע&quot;פ שמצאנו ביחזקאל 
ע&quot;ה שהזכירו מלמעלה למטה, כי אין בזה חשש לבד, שכל אחד מהמשגיחים כפי מה שמראים 
אותו לו, בין בחלום בין במראה כך מגידו. ‏
ואומר כי הארץ מקשה ככדור מלא שאין בעצמה אל עפר, ר&quot;ל באמיתות מציאותה ובבחינת 
עצמה. אע&quot;פ שידענו שגם היא מורכבת מד&#x27; היסודות, אין לנו לפרש ממנה אלא צורת עצמה 
לבד. והמים מקיפים את הארץ בשני חלקיה לפי דעת אחת, או בחציה לפי דעת אחרת, ונשאר 
ממנה מגולה בלא מים מה שהוא ‏‏צריך להחיות בו בעלי חיים. ונעשה מאותו הדבר הראוי 
להיותו מים אויר יותר רך מן המים. וזה עולה עד מקום שהמים נהוים שם בפועל מים, אע&quot;פ 
שהם מים ביסודן תמיד, עד שיתהוו שם וימחו. וזה הגבול הוא עד מקום שהאד עולה, כמו 
שאמר הכתוב &quot;ואד יעלה מן הארץ&quot; וגו&#x27;. עד פני האדמה, משם ואילך האויר מקיף את המים, 


כי יש דבר בכאן שצריך לדבר בו אחר מה שדברנו בו. אמנם ראוי להסתירו ודי לנו בראשי 
פרקים כאשר אמרנו למעלה, כי נסמוך בזה על היודעים הדבר על אופנו. והאש מקיף את 
האויר מכל צד ואלו הן הנקראים ד&#x27; יסודות שהם חומר אחד. ומשם ואילך גלגל הלבנה מקיף 
את גלגל האש, וגלגל כוכב את הגלגל הלבנה, וגלגל נוגה מקיף את גלגל כוכב, וגלגל חמה 
מקיף את גלגל נוגה, וגלגל מאדים מקיף את גלגל החמה, וגלגל צדק מקיף את גלגל מאדים, 
וגלגל שבתי מקיף את גלגל צדק. ואלו השבעה גלגלים ושבעה כוכבי לכת הנזכרים אשר בהם 
הז&#x27; כוכבים. ולמעלה מהם הוא גלגל הכוכבים הקיימים אשר בהם י&quot;ב מזלות והוא המקיף גם 
כן גלגל שבתי. ולמעלה מכל אלו הגלגל העליון המקיף את גלגלי המזלות והוא הראשון 
מכולם כאשר אמרנו אצל העליונים, והוא האחרון מכולם אצלנו אנחנו יושבי שפל שוכני 
עפר. ‏
ועתה אעוררך על שהעולם כולו הנזכר לפי הציור ההוא אחד. והנה תמצא כי גלגל המקיף הזה 


הוא מיוחד, שאין בו רק הכוחות כולם הנשפעות מאתו. אמנם דברים גופניים אחרים אין בו 
כלל, והוא אצל הגלגלים כולם המיוחד בעצמו. והוא מורה עליו אות אלף של אחד. ולמטה 
ממנו שמונה גלגלים אשר ‏בהם הכוכבים, מורה על כללם אות חי&quot;ת של אח&quot;ר. ולמטה מהם ד&#x27; 
יסודות שהם אש ורוח ומים ועפר, ומקיפים זה את זה על הארץ, כי הארץ מוקפת ולא מקפת, 
נרכבת ולא רוכבת, והיא הנקודה אשר באמצע העיגול. ומורה על אלו היסודות שהם אות ד&#x27; 
של אח&quot;ד. הרי לך ידוע מתוך השכל ומצד הקבלה גם כן שהעולם כולו אחד, וכיוו שהוא אחד 
כך מנהיגו אחד ית&#x27;. ונמצא אלו הגלגלים כולן י&quot;ג במנין אח&quot;ד כאשר זכרנו, ושמור זה 
הסוד ודעהו כי הוא מופלג ומושכל ומקובל והוא השם המיוחד בכללו. ‏
(הערת העורך- זאת ההג&quot;ה ככה נמצאה בכתב היד על סדר הכתוב, כנראה מן המעתיק, ועל כן 
הבאתיה כפי שהיא). ‏
הג&quot;ה מצאתי בספר אחד מעניין סדר העולם ומהלך השנה וסדוריה, על כן כתבתי אותו הנה 


אחר זה אע&quot;פ שאלו ההגהות אינם מנוסח של זה הספר הגט וזה לשון ההגהה. ‏
דע היום כי ה&#x27; אלהיך בלי נעצר במקום ואינו בגדר מקום ולא בגדר זמן ולא בגדר חקירה. 
כי הוא אח&quot;ד מבלתי חקר ולא תשיג בל חקירה, ואינו בעל גוף וגויה עד שיהיה בו חלק 
לחבר. והוא סבה לכל הסבות אחד מיוחד הוא כשם שמו המיוחד, ושהוא מפליא פלאיפ נגלים 
שאין אדם יכול להכחישם, מתחלק באחד אותו השם, הוא אחד ואפילו כשהוא נחלק החלקים הם 
במספר אחד, כי שם בן ד&#x27; אותיות עולה כ&quot;ו. וכשתחלק יהיו שני חלקיו עולין י&quot;ג י&quot;ג 
שהוא כמניין אח&quot;ד. ובלי חסר כי אי אפשר להיות חסר ‏ולא יתר ולא משתנה ממה שהוא, כי 
הוא מיוחד במדותיו אע&quot;פ שיש לו שמות חלוקים ומדות חלוקות הוא מיוחד בכולם וכולך 
מיוחדין בו. והוא ראשית הראשית כי תחילת החשבון הוא אחד כשמו שיהא נזכר בכל הדברים. 
ואין ראש תחילה כי הכל נברא מך האין הגמורים. סוף מחקר, אם בא אדם לחקור בפעולותיו 


בתחילת הפעולה ראשונה תכלה חקירתו בהשתלשל מסיבות כל מה שיש בעולם השפל כנגדו למעלה 
שהוא משתלשל ממנו מיסוד ראשית, מל&quot;ב נתיבות החכמה יצירות הכל וקיום הכל נברא שכל 
בעלי אינו בעלי גוף אלא שכל גמור. צפייתן ברצוא ושוב, פי&#x27; כשהוא מתעלה לקבל השפע 
מלמעלה הם רצים מעט מיד מהפחד שבים לאחור ואח&quot;כ שבים ורצים להתעלות ושבים מעט ואח&quot;כ 
מתנועעים בעניין זה עד שמקבלים שפע ברכות. &quot;והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק&quot; (יחזקאל 
א&#x27; יד&#x27;), פי&#x27; בזק הם לובשי תמונות כפי פעלם, וכשהם פועלים לובשים צורות כפי הפעולות 
שיש להם לעשות אם לטוב אם להפך. ואותה צורה שהם לובשים לא יושגו לעין אדם אלא לאותם 
זכי הנפשות, כגון החסידים ובני הנביאים. וסוסי אש צורות השכל בעצמך כמו שכתוב 
&quot;וסיסי אש&quot; וגו&#x27; (מלכים ב&#x27; כ&#x27; יא&#x27;). פעמים לדין פעמים לרחמים, כמו רוחות לפעמים 
שנעשים רוחות כשעושין שליחות. ובקול דממה דקה כלומר שאינם נרגשים שת מלאכי רחמים 


בעת רצון ובעת זעם שת מלאכי דין. ‏
שם הוד לוילון אלו ז&#x27; רקיעים שכליים זה למעלה מזה יתקדשו בו תרי כתות לפעול 
בתחתונים זה ככה וזה ככה. ואין ליש שם, עשה מן האין יש, ומן האפשר הגמור עשה תוהו, 
שהוא החומר הראשון הנקרא היולי. וזה התוהו הוא ראשית שני החומרים, השמים שהוא פשוט, 
וחומר הארץ שהוא מורכב. כמו שמפורש העליון הוא הפשוט מצבת הגלגלים, והתחתון הוא 
מורכב ומתגלגל למטה בד&#x27; הכדורים שהם אש ורוח ומים ועפר. והכין מעגל סביב הגלגלים 
שהם כמו יריעות והם ז&#x27; כוכבי לכת, להאיר לעולם. עומדים בלי יחלופו הגלגלים הם 
עומדים קיימים בלי אשיגם שום מקרה עד שישובו הדברים להווייתן. כדכתיב &quot;כי שמים כעשן 
נמלחו&quot; (ישעיה נא&#x27; ו&#x27;) לסוף שיתא אלפי שנים.
(.) הוא (.) גלגלים למטה מגלגלים והם תכונת עולם הגלגלים ועולם היסודות. ומה שנעשו 
בהם אחד באחדים הגלגלים הם זה בתוך זה כגלידי בצלים והם זה בתוך זה, והם כחלל וחוג 


הגלגל מכיוון הארץ שהיא כאגודה. שם הגלגל התשיעי הוא הנקרא גלגל המקיף, ומקיף הכל 
ומסבב מן המזרח למערב, ומהלכו ממזרח למערב והוא המכריע תנועת שאר הגלגלים שמהלכים 
ממערב למזרח, והם ממזרח למערב כגלגל התשיעי שמהלכן, בו חקק שמיני למזלות. הגלגל 
השמיני הוא גלגל י&quot;ב מזלות שהם קבועים בו והם בי&quot;ב מזלות לארבעת רבעים. המזלות 
נחלקות לארבעת רבעים, ג&#x27; כוח האויר, ג&#x27; כוח המים, ג&#x27; ‏כוח העפר, ג&#x27; כוח אש. ומהם 
קור וחום וחורב ולחות ושני בריחים זה גלגל המזלות סובב על שני בריחים הם הסדנים אחד 
בקצה דרום ואחד הוא בקצה צפון. וכל כוכב מהלך בתוך גלגל שמיני לגלגלים שבהם הכוכבי 
לכת, כוכב אחד בגלגל אחד, הם לפעולות העולם, השמים הם לחדשים. אלו הז&#x27; כוכבים הם 
פקידים על הוולד הנוצר בבטן האשה, שכל אחד מהם פועל מולד חודש אחד. והנה בז&#x27; חדשים 
יש לוולד כל הכוחות, ועל כן הוא נגמר צורתו לז&#x27; חודשים, ואם יוולד יחיה. וחוזרים 


חלילה השנים שהם שבתי וצדק, ואם יוולד בחודש התשיעי אז יחיה הוולד, אבל אם יוולד 
בחודש השמיני שכוח שבתי פעולתו, על כל פנים ימות, והוא נקרא בן שמונה שהוא נפל. וגם 
אותם הז&#x27; כוכבים הם פקידים על כל העולם השפל, ואותו הכוכב שהוא משמש בתחילת היום או 
בתחילת הלילה פועל בו על הרוב. וחצב אור, רצה שיהיה בגלגל דבר מזהיר ומאיר לעולם. 
תלה מאורות, תלה בגלגל השני מאורות, זה להאיר ביום וזה להאיר בלילה. ‏
השמש מקיף גלגל המזלות בשנה שהם ש&quot;ס מעלות, והם מעלה אחת ביום ויותר מעט. והילוכו 
מהלך י&quot;ג מעלות ביום, עת יעטו אור עניינם להאיר. ולעיתים כך נאסוף נגה גם באותה 
הקרן אחד בזמן המולד או בעת הלקות או בעניין אחר. והם סדר הזמנים וצמיחת האילנות 
והעשבים ובישול הפירות, ומהם נפלאות ומופתים כדכתיב, &quot;(והיו לאותות) [ונתתי מופתים] 
בשמים ובארץ דם ואש ‏ותימרות עשן&quot; (ייאל ג&#x27; ג&#x27;). זרע וקציר, כדכתיב &quot;זרע וקציר וקור 


וחום וקיץ וחורף&quot; (בראשית ח&#x27; כב&#x27;). ומדת יום ולילה, כדכתיב &quot;ולימים&quot; (בראשית א&#x27; 
יד&#x27;), וסוף שנת התקופה &quot;ולשנים&quot; (שם). כלומר שישלמו מהלכם שנת הששה ימים. ושנת 
הלבנה קרוב לשלושים יום. התקופות ד&#x27;, כשתכנס החמה בראש טלה ובראש סרטן ובראש 
מאזניים ובראש גדי. ומולדות שהם מולדי הלבנה. ואמרו רז&quot;ל, &quot;אין חדושה של לבנה פחותה 
מכ&quot;ט ימים וחצי ושני שלישי שעה וע&quot;ג חלקים&quot; (ראש השנה כה. ). ובסוף י&quot;ט שנח שהוא 
המחזור מהלך החמה והלבנה. ודלתי התהום כאמרו &quot;יקוו המים&quot; עמדו בתהום, כדכתיב &quot;מי 
פלג לשטף תעלה&quot; (אייב לח&#x27; כה&#x27;). קשר יסוד דין הוא ההיולי הארץ שהוא תחת הגלגל, 
וממנו עשויין ד&#x27; כדורין שבהם קיום העולם, והם חד&#x27; יסודות שמהם יתהוה קור וחום ויובש 
ולחות. הצמיד ד&#x27; כדורים חלוקים, והם מתערבים זה בזה עד שתשתנה צורת כל אחד בדבקו 
בחברו. בהם ב&#x27; כבדים, והם יורדים, חמים והארץ. וב&#x27; קלים, והם האש וחרוח והם עולים 


לרוב קלותם ודקותם. לא מצאתי יותר מזה העניין. גם במקום אחר מצאתי והוא עניין זה 
והוא מההקדמה מפרוש התורה שחיבר ר&#x27; צדקה הלוי בעיר עזה, וגם ההגהה אינו מגוף הספר.
(עד כאו ההג&quot;ה). ‏
הנה שלשה עולמים ברא הש&quot;י, עולם העליון ועולם האמצעי ועולם התחתון. ולא נזכר בבריאה 
בפירוש כי אם שני עולמות, והעולם העליון נזכר רק ברמז ולא נתפרש בפירוש, כאשר לא 
‏נתפרש העולם הבא כי אם ברמז. כי אין צורך והוא סוד עמוק ומופלא. ומה שארז&quot;ל שנבראו 
המלאכים ביום שני כי ביום ראשון אמרו לא נברא שום דבר רק חומר הראשון והאור הצפון, 
כי היה הוא אח&quot;ד ושמו אח&quot;ד. ואלו העניינים עמוקים מלדבר בהם. והשני עולמות בראם 
הש&quot;י יחד, כדכתיב &quot;קורא אני אליהם יעמדו יחדו&quot; (ישעיה מח&#x27; יג&#x27;). ומאין ואפס מוחלט 
בראם, מתוהו לבוהו ומבוהו ליש. והלבישם המציאות לכל אחד הראוי לו, כפי הבחירה 
והרצון, בהם הגלגל, וצבאם עומדים קיימים פועלים ואין בהם שינוי לא כילוי ולא כילוי. 


שנאמר &quot;ויעמידם לעד לעולם&quot; (תהלים קמח&#x27; ו&#x27;). ומכוונים הכוונה ראשונה לעשות להש&quot;י, 
והשנייה פועלים בעולם התחתון שהוא עולם ההויה וההפסד. הכוונה בזה לא להם רק לבוראם 
אשר בראם, אבל הם וחשקם פועלים אחר הכוונה כי הם פועלים. והשני עולמות קשורים יחד 
קשר אמיץ וחזק בכוח עשיהם בגבורה, והתחתונים נפעלים ונתהוים ונפסדים כלים וכלים 
ומתחדשים בקבוץ היסודות, ונפסדים בהפרדם. כי הם מקבלים מתנועת הגלגל כל אלו השנויים 
וההרכבות בלי ינוחו רגע אחת בלא הויה והפסד עד סוף, כאשר גזרה אותו האלהות. ועשה 
ההיולי שלהם חומר מקבל שפע תנועת הגלגל. וכאשר לא ישקטו רגע מלסבב כך אלו לא ישקטו 
רגע מעשות הויה והפסד כפי תנועת הגלגל. על כן הד&#x27; יסודות מחוברים מחלקים דקים מאד 
לא יראו, ועת יחברו יחד יתרכבו, ויתהוה מהם מה שראוי להתהוות ויפסיד מה שראוי 
להפסיד מהם בתנועה הנזכרת ברצון הש&quot;י בו. והנה גופי הגלגלים הם מחוברים מחלקים 


ביסודות, אבל לא מורכבים. ולא יקבלו להתחלק ולהפרד, והם ‏פשוטים זכים וספירים קבלו 
החיים הנצחיים מתחילת בריאתם מבוארים, לעשות רצון קונם, קיימים לעד ולעולם. והתנועה 
לא יהיה אלא לגוף. ולאותו גוף אין לו תנועה ואין לו מקום ואין לו קצה גם אין לו ראש 
וסוף. התנועה הסיבובית אין לה לא ראש וסוף, על כן היא אמצעית בין גוף בין שאינו 
גוף. והתנועה גורמת ענייני הזמן והויה והפסד. ‏
ותנועת התשיעי היא ערבות היא היומית כ&quot;ד שעות חציו יום וחציו לילה, והולך ממזרח 
למערב. וכפי הגבולות שהם האקלימין יוסיף היום על הלילה ויחסר מעט או הרבה, כי 
האקלים הראשון לא יוסיף ולא יחסר כי אם מעט שלא יורגש, כי היום והלילה שווים מכל 
השנה. והאקלים השני יחסר שעה ויוסיף שעה בקירוב ואין תחילתו כהווייתו. והאקלים 
השלישי ב&#x27; שעות או יותר. והאקלים •הרביעי עד ד&#x27; שעות. והחמישי עד ה&#x27; שעות. והששי עד 
ו&#x27; שעות. והשביעי עד ז&#x27; שעות ויותר. כל אלו בקירוב, ואין תחילת האקלים כסופו. ואחר 


האלו שבעה אקלימים לא יתקיים בו עשב ולא בעל חיים מרוב הקור בחורף ומרוב החום בקיץ. 
וזה הגלגל הנקרא ערבות הוא העליון לכל הגלגלים האחרים והיסודות הם בתוכו והוא הנכבד 
שבהן. על כן אין בו כוכב רק שכולם הולכים בתנועתו כי הם כפופים לו לגודל מעלתו. 
ואין לגודל גופו חקר אצל בני אדם רק בוראו שאין לו חקר חקרו, כי לזה הגודל בוראו, 
כי הוא ראשון לגופים ומהירות תנועתו לעוצם תשוקתו. וכל הגלגלים נגררים בגללו, והוא 
אמצעי בין עולם המלאכים ובין גופי הגלגלים, אע&quot;פ שאין שם מקום אלא צורות נבדלים 
שאין גוף יכילהו ‏מקום הנצבים לפניו הקרובים אליו. ותנועת השמיני שהוא למטה מערבות 
הוא מלא כוכבים, כי כל הכוכבים תקועין בו חוץ מז&#x27; כוכבי לכת, כי לכל אחד מהם יש 
גלגל בפני עצמו כאשר נתברר בחכמת התבונה. ותנועתו מן המערב למזרח בכ&quot;ד אלף שנה פעם 
אחת היפך תנועת העליון היומי, כשאר כל הגלגלים. והשנה היא לתנועת השמש והחודש הוא 


לתנועת הירח. שנאמר &quot;והיו לאותות&quot; (בראשית א&#x27; יד&#x27;) וגו&#x27;. ושאר תנועת הגלגלים החמשה, 
בהתחלף תנועתם יהיה כל שינוי בעולם התחתון מן ההוויה וההפסד והאדים והעננים והמטר. 
וכל שינוי הם הסיבה הקרובה לכל אלו הנזכרים ושנויים רבים בעולם. ‏
ושבעה כוכבי לכת הם מקבלי כוח ושפע מן העליונים, מהתשיעי והשמיני, שהם שמי שמים. 
ופועלים בתחתונים לגודל מעלתם, כאשר הירח מקבל כוח כולם שהוא למטה מהם ונותנם בעולם 
היסודות, על עצם פעולותיו בנולדים ובימים ובנחלים, כמו שהעידו החכמים. וכל אלו 
הדברים לפרטים עד אין קץ, כי הוא שכן ליסודות השניים העליונים וגם גופו שחור חלק 
אין בו מאור, דק הוא מקבל אותו מאור השמש כשיגיע בו אור השמש יאיר ויבהיק. ויסוד 
האש תחתיו, וגגו לגגה דבק, כי אין פנאי ביניהם. ויסוד הרוח שהוא האויר דבק באש. 
ואלו השני יסודות ספיריים קרוב לספירות השמים, רק לא במהות גוף השמים. וכאשר גוף 


השמים לא יכסו אור המאורות והכוכבים, כך אלו שני היסודות לא יכסו אורם ולא ימנעו 
מראייתם. והאש חמה דקה וזכה, והרוח למטה ממנה מרטיב המימות, ואור השמש מכניס חמימות 
בשאר היסודות ומחממת אותם, ונפעלים לרוב ‏‏דקותם. וכל מה שתראה מעכירות באויר מן 
האדים המעשנים, הרטוב ממטר, והיבש מעשן. והכוכבים, השבטים הם מזה המין, ברא בריות 
ידועים, כי הם אינם כוכבים כי אם מעשן היסודות, ויאירו ביסוד האש. וכל מה שתראה 
השמש בזריחתה או בשקיעתה אדומה או לבנה ותוכל לעיין בה, הוא מן האדים העולים באויר 
עבה. ועתה נחזור לגוף הספר. ‏
עתה בני אחר שבאדנו צורת העולם המודגש נבאר בדרך קצרה מן המושכל כאשר ידענו. כי 
אדיסטוטלוס אמר שהוא מאמין כי השפע השופע מהש&quot;י אשר הוא סיבת הכל והוא שופע על שכל 
אחד נפרד לבד ראשון שהוא עלול אצל הש&quot;י. ואמר כי הוא המניע את הגלגל המקיף ונשפעים 
ממנו גם כן ח&#x27; שכלים נפדרים, כל אחד מהם מניע גלגל אחד עד ח&#x27; גלגלים הנזכרים, עד 


גלגל הלבנה. ויש שכל אחד גם כן מניע כל מה שתחת גלגל הירח לפי דעת הפילוסופים, 
שקראוהו השכל הפועל. והוא הנקרא בלשון רז&quot;ל &quot;אישים&quot;, וכן פירש הרב &quot;המורה&quot; ז&quot;ל. 
ואמר שהם המלאכים המאירים המדברים עם הנביאים, לפיכך נקראים &quot;אישים&quot;. ויש לנו בכל 
זה סודות עמוקים ונפלאים מדבר הקבלה, ונזכיר מהם קצת ברמז כאשר תשיג ידינו. וכבר 
אמרתי והודעתי לכל משכיל כי כל מה שיאמר עליה שזה אני מאמין מצד הקבלה אין צריך 
להביא ראייה עליו. כי אין מביאים ראייה אלא על דבר שאין השכל מקבלו בתחילת המחשבה. 
והדבר המקובל אם הוא דבר שלא יושג אלא אחר עיון רב ודק גס כן, אמנם מפני שאין האדם 
משיגו שיוכל להביא עליו ראייה נקראהו מקובל, להרחקת הבאת המופת ‏עליו אחר שאי אפשר. 
ואילו היה הבאת המופת עליו אחר אפשר, אז לא נקראהו מקובל כי אם מושכל. וידוע כי 
המושכל יותר מעולה מהמקובל, מפני שעל המושכל המופתי אין עליו מחלוקת ואי אפשר 


להכזיבו כלל, והשכל מחייב להאמינו. אבל לא נקראהו בשם אמונה אלא בשם ידיעה, כי 
הידיעה האמיתית בו מעולה בדבר. והדבר המקובל אפשר להכזיב ולטעון עליו שזה המקובל 
הטעך מי שלימדך הקבלה. ולכן לא ידע האדם הדבר ידיעה אמיתית עד שידענו במופת. ולכן 


</div>
