ספר שושן סודות — אות ריז - סוד אם תרצה לבטל עצת צר ואויב:

אות ריז - סוד אם תרצה לבטל עצת צר ואויב: סוד אם תרצה לבטל עצת צר ואויב: אשר ניסינוהו ועלתה בידינו כמה וכמה פעמים. תעשה עיגול באופן שכתבנו למעלה וכתוב בתוכו השמות אשר אומר לך שתכתוב אותו בפנים מן העיגול באופן אשר אתה רואה לא פחות ולא יותר. ושם האיש כתוב במרכז העיגול והתחלת השמות מן פה העיגול ושורש השמות הם אלו הפסוקים אשר אומר אליך - יר"מ בשמך הגדול אלהי"ם הפוך מחשבות אויבי עלי מרעה אל טוב וסתום את פיו כמו שאני סותם את פי העיגול בשם ראש מסבי עמל שפתימו יכסמו. ימוטו עליהם גחלים באש. יפילם במהמורות בל יקומו. אל תתן יהו"ה מאויי רשע זממו אל תפק. ואותי עזור בשם ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יהו"ה. וקח הפסוקים הפוכים והפק רצונך בעיגול ההוא. ואם כתבת על תכונה זו - יר"מ מצפץ (פתח צירי צירי צירי) מצפץ (צירי תחת מ') מצפץ (שוא פתח צירי) מצפץ (סגול סגול סגול) מצפ (שוא פתח פתח)

מץ (פתח) מונפץ (חולם באות ו' שוא בנ' פתח בפ') אלהים המפר עצות הרעות מעלינו שתפר כל עצת אויבי בשם ל"א ןנמ"ע י"כ מוק"י אל"ו רב"ד ורב"ד רעת"ו הצ"ע וצ"ע ובשם לפותיח"א תצ"ע ת"א רפ"ה הוהי"ו: אות ריח - תפלת רבי נחוניא בן הקנה: תפלת רבי נחוניא בן הקנה: אהדרך בספירה הראשונה שהיא כ"ע הודך והדר כבודך אחד יחיד ומיוחד בנראה ובנסתר בסוד נעלם אקראך בתרך (צירי קמץ פתח שוא) עמודי אור שהם ראש מליצתך שהם תיקון לרום מעלתך. ומהם יתמשך החיות בכל הספירות ועומדים זה בצדו כנשמה בתוך הגוף והם מלאים מפיך בחוץ:

אות ריט - הסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: הסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: אמר המחבר כבר קדם לנו הדיבור כמה פעמים כי עשר ספירות הן הן האלהות ולזה בא ספר יצירה להופיע עשר ולא י"א שלא להכניס הא"ס בגדר המספר אלא הוא נמצא בהם והם ממנו מתפשטות כשלהבת מן הגחלת. ולכן אמר הר"ב בתפילתו אהדרך בספירה הראשונה שהיא כ"ע ולא נודע לנו הודך והדרך אלא מצד הספירות כי הספירה כ"ע שם ראש השלהבת ומפני כי הספירות כמעט הם מורים רבוי. ולכן הסמיך ואמר אחד יחיד ומיוחד כלומר במלת אחד הורה על האחדות. ושאינו מקרה ושהוא נמצא וזה יאמר על השי"ת ב"ה בעצם. ובאמרו יחיד לשלול ממנו השותפות ובאמרו מיוחד לשלול ממנו הרבוי. וזה כי מלת האחדות כולל שני דברים הא' שאין לו שני ושותף, והב' שאין בו ריבוי עניינים ולא הרכבה. ובאמרו בנראה ובנסתר, כלומר, בספירות שהם נראים ובא"ס שהוא נסתר. ובאמרו בסוד נעלם, רומז בכאן דבר גדול

אשר יפול בו ספק לא מעט והוא שיהיה עצמות א"ס נחלק ונכתב במספר העשרה ושיהיה הוא והם דבר אחד. והם נראין לעין השכל והוא יתברך נסתר ולכן אמר כי הוא סוד נעלם ונסתר מעיני החוקרים בדרך חקירה האנושית וראוי שתדע שזה ספק עצום. והנה החכם המקובל ר' עזריאל ז"ל שקבל מפי הרמב"ן כתב בשו"ת דבר ז"ל ועל מה ששאלת היאך נוכל לומר שהוא אחד והמספר עשרה והם כשלהבת קשורה בגחלת. התשובה דבר זה מפורש בתורה ובנביאים ובכתובים ובדברי חכמים. בתורה דכתיב בצלמינו כדמותינו ובדברי חכמים בשיעור קומה היודע שיעורו של הקב"ה יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ובנביאים דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. בכתובים דודי צח ואדום. ומצינו במדרש א"ר חנינא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך היה נהרג, ועתה התינוקת הולכים לבית הספר ומראים את האזכרה באצבע. עכ"ל החכם הנ"ל ז"ל. דברי פי חכם שנאזר בדברי תורה והנביאים ודברי

חכמים שיש דבר בעולם העליון בין הש"י ב"ה ובין הגלגלים. אבל שיהיה הדבר ההוא מעצם הבורא ושהם עשדרה עם כל זה לא יתבאר מכח הכתוב ולא מדברי חכמים. והסברא תנגדיהו ותאמר אמת שהצלם ושיעור קומה ומראה אדם ודודי צח ואדום והדומה להם יש אבל ירמוז במלאכים שהם השכליים הנבדלין ולא בספירות שהם עצם הבורא. והראיה כתב כדמותינו ולא דמותינו. וכן השאר. ולכן על הספיקות האלה ודומיהן אמר הקדוש ר' נחוניא בן הקנה שזה סוד נעלם מקובל מפה אל פה עד הנביאים אשר עמדו בסוד ה' והבן זה היטב:

אות רכ - ענין תר"ך עמודי אור היוצאים מי"ג מכילתין דרחמי: ענין תר"ך עמודי אור היוצאים מי"ג מכילתין דרחמי: עוד כתב אקראך בשש מאות ועשרים עמודי אור. התבונן אתה המעיין בלשון החכם ולשונו כי בראשונה אמר אהדרך וכו' ועתה אמר אקראך ירמוז כי הראשון ההוא מורה על עצמותו ולכן אמר אהדרך וב' הוא על מלכותו ולכן אמר אקראך שר"ל אקראך בשבח מפני שאתה מהודר. ואלה תר"ך הם דברים נשפעים מכ"ע אשר כל אחד ענין בפני עצמו ובשם ההוא יקראהו הקורא ושהשם ההוא עמוד האור ושכל אלה הם יוצאים מראש מלולו שהוא כ"ע במיטב שפעו א"ס המגיע אליו כ"ע. ושאלה עמודי האור יוצאים מי"ג מכילתי דרחמי אשר זכרנום. וזה שאם תנקד י"ג מכילתא דרחמי בשבעה נקודים שהם חק"פ צס"ח ש יעלה מספרם תרל"ז, ר"ל כל מכילתי מהם י"ג פנים שונות זה מזה ותר"ך מהם ירמוז לתר"ך אורות ההם וי"ג ירמוזו לי"ג מכילתי דרחמי וד' אותיות ירמוזו לשם ד' אותיות שם אהי"ה שהוא בין הכל תרל"ז והבן הסוד הזה.

ותר"ך אורות אלו נרמוז בעשרת הדברות. ובמספר בני ישראל והלוים באלפיהם שהם והיתירים ירמוז לה' ראשונה בשם אהי"ה והבן זה מה שהישרנוך בדברי הקדוש זלה"ה. כאן חסר ונביא בע"ה בסוף הספר: אות רכא - המשך תפלת רבי נחוניה בן הקנה: המשך תפלת רבי נחוניה בן הקנה: איחד שמך בשמות הכתר שהם א"ר ארי"תא ר"ת אחד ראש אחדות רוממותו יחודו תמורתו אחד. ארוממך בחקירות מחשבות בשש עשרה חקירות שהם בינ"ה חכמ"ה דע"ת מחשב"ה חקיר"ה ידיע"ה תנוע"ה הגיו"ן דבו"ר לח"ש קו"ל פוע"ל משמ"ר עמיד"ה מפע"ל ישיב"ה תמורתו אחד י"ה ה"ו הוי"ו יהי"ה הי"ה והו"ה ויהי"ה יה"ה איה"י בי"ה גי"ה די"ה הי"ה וי"ה זי"ה חי"ה טי"ה יי"ה כי"ה לי"ה מי"ה ני"ה סי"ה עי"ה פי"ה צי"ה קי"ה רי"ה שי"ה תי"ה:

אות רכב - המשך הסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: המשך הסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: איחד שמו כלומר שם א"ס יתברך בשמות הכתר כי אין שום שם רומז אליו לגודל מעלתו רק משמות השלהבת אנו מיחדים אותו ומפני שמדת כת"ר יש לה שמות רבים והעיקר הם אלה הז' אשר כל אות ואות מורה על היחוד א' אחד. ר' ראש א' אחדותו. ר' רוממתו. י' יחודו. ת' תמורתו. א' אחד. כלומר הכתר מורה אשר בו נראה ראש אחדותו וראש יחודו יען כי שם רומז אהי"ה שהאלף הוא המדבר בעצמו ולשון של הוי"ה שאיך שתמיריהו יורה הוי"ה. וזהו אמרו ותמורתו אחד, כלומר בכל הויות שתהפכהו יורה הוי"ה וא"כ הוא אחד בלי שנוי. ארוממך בחקירת מחשבה. לפי שעתה מדבר בכ"ע הנקרא מחשבה כמו שאמרו כך עלה במחשבה רצה לתת שבח אליו ית' בשש עשרה חקירות היוצאות ממחשבתו חכמ"ה, והוא העיון בכל טבעי הנמצאות. דעת, היא הידיעה באלהים ובמלאכיו וכמו שאמר הכתוב ויודע דעת עליון. והבינ"ה, היא

הבנת דבר מתוך דבר והוא איש הבניים מחשב"ה היא התבודדות במעשה השם יתברך חיקרה לא בהמה המשכת לרצונו אלא שיחקור בכל דרוש ודרוש עד שיגיע לאמיתתו. ידיעה, כלומר שישוב השכל והמשכיל אחד. תנועה, כל תנועה שאני מוציאה מכח אל הפועל ובמהות היציאה ההיא. בהגיון, הוא בעיון הלב ויהיה זה בשני פנים. בלחש, היא בתפילה הנעלמת. וקול, היא תפילה נגליות. וכבר פירשנו סודם בדברינו בכוונת התפילה. פוע"ל משמ"ר, הפועל הוא העיון בעולם העליון ככתוב ואת פועל ה' לא יביטו. משמר הוא עולם הגלגלים, ככתוב ויהי באשמורת הבוקר. וכן הימים והלילות נחלקים למשמורת כדאיתא בגמרא דברכות, ג' משמרות הוי הלילה וכולם ע"י גלגלים משתנים. מפע"ל עמיד"ה ישיב"ה. מפעל עולם השפל ככתוב ראו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ. עמיד"ה כאשר עשה אדון הנביאים ואנכי עמדתי בהר. וכן ישיבה ואשב בהר. כי יש דברים שצריכים עמידה בהשגתם ומהם ישיבה. וציצית ותפילין

יוכיחו. והנה אלה שלש מדות החקירה והן הראשיות ויש תחתיהם מינים ואישים והמשכיל יבין כפי מקומם: אות רכג - המשך תפלת רבי נחוניה בן הקנה: המשך תפלת רבי נחוניה בן הקנה: אתחנן לפניך אדון יחיד שאעלה מן עלוי לעלוי עד שאתקדש בקדושת העליונים הניזונים מאור פניך הטהורים כי אתה בעל הקדושה ברוך אתה הוי"ה המתעלה בטוהר הקדושה:

אות רכד - המשך ההסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: המשך ההסבר לתפלת רבי נחוניה בן הקנה: טרם שנבאר כתב המאמר נבאר שתופי המלות מן המאמר הזה ובזה יקל מעלינו לבאר כוונת המאמר. אתחנן, שתוף המלה הזאת כפי השרשים המונחים בפי בעלי עבודה הרמז בו אל מדת דוד (מלכות) כמו שנאמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא לפניך. אם תהיה כוונת הקדוש כדעת המפרשים אדון יחיד על א"ס א"כ יהיה פירוש לפניך, לאותם שהם לפניך, כלומר לכל הספירות. אמנם כפי אשר קבלנו שכוונת הקדוש באדון יחיד למדת דוד הנקראת אדון ככתוב את פני אדון ה' אלהיך וגומר אדון כל הארץ א"כ יהיה פירוש לפניך, הם הפנים המאירים מדת יעקב (תפארת). מן עלוי לעלוי, כלומר, ממדרגה שפלה למדרגה גבוה וכאשר נפרש. עד שאתקדש. ענין קדושה מלה משותפות לענינים רבים. והכוונה בכאן כאמרו קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. כלומר, כמו שאני נקי מכל משיגי הגוף ומתאוותיו כן אתם תהיו

קדושים ולא תמשכו אחר התאוות הגשמיות. וזהו אמרו עד שאתקדש בקדושת העליונים ותהיה א"כ בקשתו על נפשו שתתעלה מעלוי לעלוי להיות צרורה בצרור החיים. אמנם לפי מה שקבלתי בקריאתו שראוי הקריאה להיות עד שאקדש, תהיה בכוונה אחרת: אות רכה - בענין הקדושה - מאמר ר' פנחס בן יאיר: בענין הקדושה - מאמר ר' פנחס בן יאיר: וראיתי להביא לפניך מאמר אחד נזכר בגמרא כי הוא הכרחית בביאור מלת קדושה. דע כי קדושה יקדמו לה מדרגות רבות, וז"ל, תנו רבנן ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום כו' מכאן אמר ר' פינחס בן יאיר זהירות מביא לידי זריזות זריזות מביא לידי נקיות נקיות מביא לידי פרישות פרישות מביא לידי טהרה טהרה מביא לידי קדושה קדושה מביא לידי יראת חטא יראת חטא מביא לידי ענוה ענוה מביא לידי חסידות חסידות מביא לידי רוח הקודש וגדולה מכולם שנאמר אז דברתי בחזון לחסידך. עכ"ל. פירוש רש"י זריזות זריז

ונשמר מקודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי היכא דאינו מהרהר לבא לידי טומאה. זהירות כשעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל. והכי אמרינן בפרק כל בשר מאי לאו דזהיר ולא נגע, לא דזריז ומשיך זהיר מעיקרא כמ"ש, ומתוך כך בא לידי פרישות אפילו במותר לו. ומתוך כך בא לידי נקיות אפילו במחשבה. ומתוך כך מרחק עצמו מהדברים המביאים לידי טומאה ויאכל חולין שלו בטהרה. ומתוך כך מתרחק מכל תאוות הגוף והנאותיו. והיינו קדושה. ומתוך שהוא מבזה עניני העולם בא לידי יראת חטא כי ירא מהעבירה כירא מהאויב ומתוכו בא לידי חסידות שכל מעשיו יהיו לש"ש. והחסידות תביאהו לידי רוח הקודש. עכ"ל. הנך רואה שקדושה יקדמו לה מדרגת חמש והם חמש ספירות התחתונים וחמש מדריגות הנשארים הם ה' ספירות העליונים. ואיך שיהיה הנה מלת קדושה ענינה ענין הרחקת התאוות הגשמיות להיות גופו שב בעודו בחינת מרכבת המשנה לשכינה בקדושת העליונים כפי הפירוש הראשון

הם המלאכים הניזונים מזיו השכינה. וזהו אמרו הניזונים מאור פניך שהוא צי"ע. פניך, ת"ת. הטהורים, המקבלים מטהרת קודש הקדשים. ולפי הפירוש השני, בקדושת העליונים ז"ס הניזונים מאור פניך כ"ע הקשור בגחלת א"ס יתברך. כי אתה בעל הקדושה לפי הפירוש הראשון ישוב לכ"ע. ולפי הפירוש השני ישוב למדת יעקב כי הקדוש אליו לקרוב. ותרמוז כאשר פרשנו והוא עיקר. ולכן חתם ואמר ברוך אתה הוי"ה המתעלה בטוהר הקדושה, כלומר, מדת יעקב היא תתעלה למקום קודש הקדשים. ולפי הפירוש הראשון הכ"ע מתעלה לטהר הקדוש יתברך. אך קשה ליישב בא"י אנה ירמוז. ודע זה. והנה לפי ב' פרושים נצטרך להקדים הקדמות האחת נעזר בה לפירוש הראשון. והשניה נעזר בה לפירוש השני:

אות רכו - בענין הנשמות: בענין הנשמות: (ההקדמה) הא'. בעלי העבודה הסכימו כי הנשמות כולם יורדים מהבינה כמו שכתוב ונשמת שדי תבינם, כלומר, הנשמות השוכנות במדת שדי שהוא המלכות תבינם רצה לומר נגזרות מהבינה. רק יש מחלוקת בין בעלי עבודה בזמן הזה אם יש חדשות אם לא מהן אומרים אין כל חדש תחת השמש ומהם אומרים שגם בזמן הזה יש (נשמות) חדשות. ולפי דבריהם איך שיהיה חזרתן אחר מותן יש מדרגות. מהן תשובנה למלכו"ת ומהן תשובנה ליסוד ומהן לבינה. והנה נשמת מרע"ה שבה לבינה ולכן לא ידע איש את קבורתו. ואביגיל ברכה את דוד להיות נפשו צרורה בצרור החיים והוא מדת יסוד שהוא צרור ת"ת הנקרא חיים. ורז"ל אמרו והצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. הנה מכל אלה יתבאר שהנשמות תעלנה מעילוי לעילוי כפי השגתן עד מקור חוצבו. והנה יתבאר מן ההקדמה הזה מאמר החכם באומרו שיתעלה מעילוי לעילוי עד שאתקדש בקדושת העליונים. כפי הפירוש הראשון שהיה מתפלל על

חזרת נפשו למקום (שממנו) חוצבה. ו(ההקדמה) הב'. דע כי כל המצות כולם ראשונה יצטייר טעמם בשפלים ואח"כ תעלה ציורם בעולם הגלגלים עם משפיעיהם שהם המלאכים ואח"כ תעלם הש"י בספירות. המשל הנה צוה יעקב שישאהו י"ב בניו ג' מכל צד. ובמדבר נתלוה ג"כ בזה האופן ג' שבטים לכל צד שבכללם ד' דגלים וי"ב שבטים. והנה ראשונה נקח טעמם מלמטה ונאמר ד' דגלים נגד ד' יסודות וי"ב שבטים נגד י"ב גבולי אלכסון אשר הזכירום בס"י גבול מזרחית צפונית כו'. אח"כ נעלם יותר והנה ד' דגלים נגד ד' מחנות שכינה וי"ב שבטים נגד י"ב מזלות. וכשנעלם יותר ובאים בקודש ונאמר ד' דגלים לד' רגלי המרכבה שהם ח"פ ת"מ וי"ב שבטים נגד י"ב צרופי הוי"ה ית'. ולכן הקדוש ז"ל בקש מהש"י שיעזרהו שיעלה מעילוי לעילוי עד שיתקדש בקדושת העליונה, כלומר, שיעלה כל מצוה ומצוה ממדרגה שפלה אל מדרגה גבוהה עד שיביא אותה מצוה אל הקודש הפנימי. וזה אמרו שאתקדש בקודשת

העליונים, כלומר, שנבין טעם המצוה ההיא לקדושת העליונים שהן הספירות, אשר אותן הספירות נהנין וניזונין מאור פניו המאירים ר"ל, כ"ע. והם ז"ס אשר המצות רומזת עליהם. והנה כפי הפירוש הזה יבוא בטוב מאמרו כי אתה הוא בעל הקדושה, כלומר, הת"ת המתעלה אל רום מעלה. ולכן חתם בברוך אתה הוי"ה, כי ההמשכה הזאת אין ספק ראויה אל מה שלמטה. והבן זה היטב. ולפי הפירוש הראשון שביקש על נפשו תהיה הכוונה כן, שאעלה מעילוי לעילוי מעטרת אל היסוד ומן היסוד אל ת"ת ומן ת"ת אל בינה. וזה אמרו שאתקדש בקדושת עליונים, כלומר, בקדושת הבינ"ה אשר שם מתקדשים ז' ספירות התחתונים הניזונים מאור פניך החכמה הטהור ל"ב נתיבותיה כי אתה הוא בעל של החכמה והבינה הנקראים קדושה. בא"י, כ"ע. המתעלה בטוהר הקדושה הוא הגחלת א"ס ית' ויתעלה:

אות רכז - המשך התפלה: המשך התפלה: אתה נאמן בסוד האמונה אתה נאמן בשמע וראיה ודבור ובעשיה. אתה נאמן בהדר הספירת השניה שהיא החכמה הנקראת ברכה מספקת משפע המקור המתברך אתה הוא אלוהי אמת. אתה יחיד צדיק ומתעלה ומתרומם למעלה למעלה עד אין חקר ומקומך נסתר ונעלם. אתה הוא נשמה מחזקת נשמה ונשמה לנשמות אשר הוא חכם הרזים יודע כל נסתרות. על כן אני מבקש מלפניך שתגבירני בחכמה השרוים לפני כסא כבודיך ואהיה מקובל בממשות הדעת הנאצלים מן החכמה בא"י המתקדש במדע החכמה:

אות רכח - המשך ההסבר: המשך ההסבר: אתה נוכח לא"ס נאמן קיים. ואמר נאמן בלשון נפעל יען כי הוא והם דבר אחד בסוד האמונה כי יש אמונה לאמונה ולכן אמר בסוד נעוץ תחילתן בסופן. בשמ"ע וראי"ה ודבו"ר ועשי"ה כל אלה התוארים רומזים לבינה. שמ"ע וישמע אלהים. ראי"ה וירא אלהים. עשי"ה ויעש אלהים. דבו"ר וידבר אלהים. והרמז בכאן ד' רגלי המרכבה, השמע לחסד לפי שהיא קרוב אליו כאדם השומע דברי חבירו הקרוב אליו. הראי"ה לפחד היותר רחוק ממנו והרמז הנפלא כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני. והדבור לת"ת כי הוא לשון חק מפריע בנתיים. והעשיה למלכות היא העשירית אשר על ידה נעשה הכל. והנה אחרי הודיע קיומו בכל הספירות וקיומו בד' רגלי המרכבה חזר אל מכוונו ואמר אתה שליט בהדר הספירה השניה שהיא החכמה. ראה והפלא על חכמת הקדוש אחרי הודיע שהוא קיים בהם והם בו וחזר ואמר שהוא שליט ומנהיג בם והם בו הנקראת ברכה כן הקדוש ז"ל קרא בחבורו בספר הבהיר לזאת

המדה ברכה מספקת נגזר מענין ספוק, כלומר, מדת החכמה ספוקה משפע הכת"ר אשר הוא אלהי אמת כלומר אלהי ת"ת הנקרא אמתי. אחד יחיד צדיק, כלומר, אתה מתיחד במדת צדיק יסוד עולם אשר הוא מתרומם ומתעלה למעלה למעלה לת"ת ולש"ת עד אין חקר מדת הכתר. וכן עשה ג"כ עתה אחרי קשרו מדת היחוד מלמעלה למטה וכן מלמטה למעלה אשר מקומך נעלם ונסתר נסתר מז"ס ונעלם מהקרובים. אתה הוא נשמה מחזקת נשמה כלומר עם היותך נסתר ונעלם אתה הוא נשמה המשלים לכתר אשר הוא המשלים החכמה עד שכל אחד מהספירות הוא כדמות משלים למה שתחתיו והכל בהשלמתו, יתברך כי הוא המוציאם והמביאם המבדיל א' א' ה' בנשמה לכליה. וזה אמרו ונשמה לנשמות חכם הרזים כלומר שהמדה השניה הנקראת חכמה אשר בה נגלה ל"ב נתיבות החכמה אינם מצדה, כי אתה חכם הממציא אלה הרזים בה ויודע כל נתיבות הנסתרים. וזה נתיב לא ידעו עיט אפילו מלאך, כלומר, זולתי ממציאם. על כן אני אחר

סדרו שבא וקשר יחידו יתברך ביקש לפניו המאירים שתגבירהו בחכמה. וחזר ופירש באיזה, בעליונה או בתחתונה. ולכן אמר השרוי לפני כסא כבודך שהיא מדה האחרונה מדת חכמת שלמה. וכן פירש הקדוש בחבורו ספר הבהיר ואהי"ה מקובל במששות הדעת, כלומר, מה שבקשתיך שתגבירני בחכמת שלמה אין הכוונה בה לבדה כי זה יורה הפירוד והקצוץ. ולכן אמר ואהיה מקובל בממשית הדעת כלומר הת"ת הנקרא דעת ככתוב כי בדעת חדרים ימלאון ולכן הסמיך לה החתימה. ברוך אתה, כלומר, ברוך כ"ע. אתה ש"ה. הוי"ה ש"ת. המתקדש ת"ת במדע החכמה העליונה, כדאמרינן נובלות חכמה עלאה תורה: