{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "20", "title": "ספר שושן סודות — אות רפב - הסבר התפלה:", "hebrewTitle": "אות רפב - הסבר התפלה:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/20/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/20/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות רפב - הסבר התפלה:\nהסבר התפלה: \nכבר בארנו במה שקדם שבקשה זו מיוסדת על שם בן מ\"ב בר\"ת ונקוד כל שם כניקוד אות \nראשון הבקשה. המשל, אלהים בישראל גדול ר\"ת אב\"ג ונקוד אב\"ג ככה סגול שבא קמץ א ב ג \nוהוא נקוד של א' אלהים של ב' בישראל ושל ג' גדול. וכן כולם. בזה הדרך ומשם והלאה \nר\"ל מן תהלתך מתחיל שמות אחרים כאשר נפרש. היה אמרתך א' של אמרתך עם מלח היה למפרע \nרמז אהי\"ה ולכן נקראת עליו \"אנא \"נורא \"קדוש \"תרבה \"מחילתך אנקת\"ם. \"פשיענו \"סלחה \n\"תגלגל \"מדתיך - פסת\"ם. \"פתחי \"סליחה \"פתח \"סגב \"ישע \"מנתך - פספסי\"ם. \"דורשי \n\"יודעי \"ויעודך \"נא \"סמוך \"יחד \"מתנותיך - דיונסי\"ם. \"מרוב \"צרותינו \"פדינו \"צדיק - \nמצפ\"ץ איה קנאתך רחום גאל סגולתך חנון פקוד יושר אורחותיך - (ע\"ב גשרים) פני סוד \nפיות טעם עדתיך \"ישמחו \"השמים \"ותגל \"הארץ - יהו\"ה. שמך מגדול עוז יזכירו הדרתוך \nר\"ת - שמע י\"ה. יאדירון הנכבד והנורא הדרת תפארתיך - שדי יהו\"ה אתה דגול נערץ \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יסלסלו בהדרתיך - אדנ\"י. שוקדי דלתיך ירוממו יכרעו השתחויתך - שדי י\"ה. כבודך ודאי \nזך ועזוז - כוז\"ו. בחסדיך מזכירין ומגדילין כפי סלסול זכרותך - במוכס\"ז. כפרה \nוסליחה זועקים וכריתות בריתך - כוז\"ו. אתה הוא י\"ה ושנותיך - יה\"ו. לא יתמו גלגל \nעדתך - יג\"ל אנא לביתך השיבנו יוצרינו תלכנו בחמלתך - אלהי\"ם. אדיר יהמו רחמיך ונחם \n- אדירירו\"ן. אומרי מלכותך נשתחוה - אמן. אל היכל קדשיך ביראתך - הק\"ב. יה שמך \nנרננה בישועתך - נ\"ב: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אות רפג - הסבר לשמות:\nהסבר לשמות: \nאנא נורא כו' ד\"ת אנקת\"ם והוא שם היוצא מן יברכך וכן שם השני וכן השלישי וכן הרביעי \nוהוא הנקרא שם בן כ\"ב אותיות וביאור זה נאמר בע\"ה המשפיעים לי\"ב גבולי אלכסון. אחר \nשסידר תפילתו בשם מ\"ב בר\"ת עד הגיע לתהלתך חזר ואמר לפתוח שערי רחמים ואמר אהי\"ה \nאשר אהיה היה אמרתך. וכבר ידעת סוד אהיה אנה רומזים והנה הוא נעוץ סופו בתחלתו. וזה \nאמרו היה אמרתך. וידעת כי המדה האחרונה נקראת אמרא כדכתיב בצ\"ע אמרתו אשר צוה. ואחר \nהשלימו זה חזר לקו האמצעי ואמר אנא נורא קדוש וגומר. והנה אנא בגימטריא י\"ה ו\"ה י\"ה \nו\"ה ועל זה השם נאמר ומהללים לשם תפארתך כי תפארתך בגימטריא ארבעה אותיות שהוא שם \nבן ארבעה אותיות יהו\"ה ואותו שמעו בסיני והוא תפארתך והנה הרמיז מן אנא עד יחד מתנו \nתך שם בן כ\"ב והוא אנקת\"ם פסת\"ם פספסי\"ם דיונסי\"ס והוא יוצא מר\"ת של יברכך ה' יאר \nה' ישא ה' ואלה השש תיבות עולה כ\"ג, כ\"ב מהם לארבע שמות אנקת\"ם כו' והאחד לרמוז על \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מקורם הנושא אותם הויה תפארת הנקרא קו האמצעי. וכשתחלק משש תיבות האלו הנזכרים שהם \nיברכך יאר ישא באלפא ביתא, תמצא ארבעה שמות האלו ונרחיב בזה הדיבור. ויש מפרשים כי \nד' השמות ר\"ל לאנקת\"ם כו' יוצאים מאלו ה' תיבות יברכך ה' וישמרך יאר ה' בזה הסדר \nאנקת\"ם מן יברכך פסת\"ם מן יהו\"ה פספסי\"ם מן וישמרך די\"ו מן יאר נסי\"ם מן יהו\"ה. \nונרחיב בזה הדיבור בחיבור אוצר ה'. ואחר השלימו אילו הד' שמות הזכיר שם יה\"ו בחלוף \nאתב\"ש והוא מצפ\"ץ. והוא שם אמיץ וחזק כאשר פירשנו. ולכן וממשיך אליו אי\"ה קנאתך בי \nהרמז לצי\"ע המקנא לארצו בת זוגו והחומל על עמו שומר בריתו. אח\"כ הזכיר בכינוים רחום \nוחנון הרומזים לחס\"ד ולנצח ונזכר אצלם גאולה ופקידה הגאולים והפקודים מאדון השמטה \nושלוחו ההוד וכאשר פירשנו במה שקדם. אחר הזכירו כינוי החסד והנצח הזכיר ע\"ב שמות \nהנשפעים מן החסד ואמר פני סוד פיות נועם עדתיך והיא כמו בסוד שהוא גימטריא ע\"ב. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והנה ר\"ת פנה סוד פיות פס\"ף באלפא ביתא דא\"ה ב\"ו וג\"ז ד\"ח תמצא עולה חשבונו תר\"ך \nלרמוז לתר\"ך עמודי אור של כתר המשפיעים לע\"ב גשרים והם משפיעים לנועם עדתיך. אח\"כ \nהזכיר ת\"ת בחיבור מלכות ואמר ישתחו השמים ותגל הארץ שהוא בר\"ת יהו\"ה ונקודו חפשק \n(חיריק פתח שוא קמץ) וידעת כי חירק רומז אל מלכות ופתח אל החכמה ושבא אל יסוד וקמץ \nאל הבינה. והיא העלם ממטה למעלה ולכן נהגו חסידי מקובלים לקום כשאומרים פסוק זה כדי \nלעורר האהבה ולעזור אל החיבור. וחשבון הניקוד עולה נ\"ב, ונ\"ב בגימטריא אנא, ואנא \nבגמטריא יהו\"ה יהו\"ה, באחד רומז לכ\"ע עם בת זוגו והב' אל ת\"ת ואל ש\"ת. אח\"כ אמר שמך \nמגדול עוז יזכירו הדרתך, ר\"ת ד\"ו פרצופין באמרו הנכבד והנורא שהרמיז לד\"ו פרצופין \nכאשר בארו בעלי עבודה. ולזה הזהיר משה בתוכחות התורה ליראה את השם הנכבד והנורא כי \nמשה מפי עצמו אמרה. עוד חזר והזכירה בפני עצמה את\"ה דגו\"ל נער\"ץ יסלסל\"ו בהדרתך ר\"ת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אדנ\"י. עוד הרמיז אליה ואמר שוקד\"י דלתי\"ך ירוחמ\"ו יכרע\"ו השתחויות\"ך ר\"ת שד\"י י\"ה \nבחשבו\"ן אחורי. ואמר כבוד\"ך ודא\"י ז\"ך ועזו\"ז ר\"ת כוז\"ו. עוד אמר בחסידת\"ך מזכירי\"ן \nומגדילי\"ן כפ\"י סלסו\"ל זכירת\"ך ר\"ת במוכס\"ז. עוד אמר כפר\"ה וסליח\"ה זעקת\"ם וכריתו\"ת \nבריתך ר\"ת כוז\"ו. הנה כלל בזה למפרע ש\"ע ונצחים ות\"ת. עוד אמר ועלה למעלה עד הכתר \nואמר את\"ה הו\"א הרמז של א\"ה של אהי\"ה. י\"ה ושנותך ר\"ת יה\"ו והוא השם הגדול הסותם אל \nהקצות כאשר ביארם בס\"י. ובפרט הוא רומז אל מדת החסד ולכן הסמיך אל עדת הכתר שהיא \nא\"ה כי הוא בגימטריא ך\"א במדת אהיה והסמיך אליו מדת הגבורה. ל\"א יתמ\"ו גלג\"ל עדותך \nר\"ת מ\"ג, שהרמיז לשם ב\"ן עם מקורו והוא שם יג\"ל. וכבר ידעת סודו מיסוד חזר ואמר \n\"אנא \"לביתך \"השיבנו \"יוצרנו \"מלכנו ר\"ת אלהי\"ם שהוא ש\"ת ולכן הסמיך אליו מלאכו \nשהוא אדירון באמרו \"אדיר \"יהמו \"רחמיך \"ונחם ר\"ת אדירין וסיים באמן באמרו \"אומצי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "\"מלכותך \"נשתחוה ר\"ת אמ\"ן. וכבר ידעת סוד אמן שהוא כלל בק שמות ד\"ו פרצופין יהו\"ה \nאדנ\"י. הנה ירד מלמעלה למטה ולכן חזר ואמר \"היכל \"קדשיך \"ביראתך ר\"ת הק\"ב, ר\"ל האל \nקדוש ברוך. והסמיך אליו י\"ה שמך נרננה בישועתיך ר\"ת י\"ש כלומר להנחיל אהבי י\"ש \nעולמות. ולכן אמר י\"ה שמך לעולם נרננה בישועתך ר\"ת נ\"ב והיא כפול יהו\"ה יהו\"ה ית'. \nודע זה. והנה אחרי סדרו סדר שבחיו ית\"ש בהזכרת שמות קדושים חזר ואמר בקשתו כי כן \nהדין נותן כאשר פירשנו: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות רפד - התפלה:\nהתפלה: \nיהי רצון מלפניך ה' או\"א למען שמותיך הקדושים הסדורים בתפילה הזאת החקוקים בלב \nמשכילי עמך בית ישראל שתעשה עמי חסד ותגמול חסדיך עמי למלאות שאלתי ולעשות בקשתי \nלמחול את חטאתי עונותי ופשעי ותריב מריבי נפשי וקצר ימיהם וכלם כרגע ובזמן קצר קצר \nצרותי ופדני מכל צרה וצוקה ומכל אשמה ומכל שמועה רעה מכל חרפה ובושה וכלימה ומכל \nנגף ומכל משחית ותפדני מרעב ומצמא ומערום ומחוסר כל ומחלי מקרה רעה ופגע רע \nוהטריפני לחם חקי כל יום ויום תעמיס לי ברכותך ומלא ידי מעושר מתנת ידיך ופתח אלי \nאוצרך הטוב את השמים ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותהא מוראי \nמוטלת על הבריות ותחפוץ תפילתי כזבחי צדק וכריח ניחוח וטרם אקרא אתה תענה ועוד אדבר \nואתה תשמע כדבר שנאמר טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע \nתפילת עמך ישראל ברחמים ברוך אתה ה' שומע תפלה: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": " \nאות רפה - פירוש התפלה:\nפירוש התפלה: \nיהי רצון, הכוונה בו למדת הרצון אשר הוא הכתר. מלפניך, ממה שהם לפניך. יהו\"ה, הבינה \nבניקוד הבך (קמץ, שוא, קמץ) והוא אלהי האבות חפ\"ת (חסד פחד ת\"ת) למען שמותך כאלו \nאמר למענו כי שמו עצמו ועצמו שמו חוץ מתוארי הפעולות הסדורים בתפילה הזאת בר\"ת \nובסופי תיבות והדומה להם. ועשה כן כי שם נקודי השמות תחת האותיות כדי שלא יהיו \nהשמות ככתיבתם רק יקראם בפיו ובלבבו יחקקם ככתיבתם. וזה אמרו החקוקים בלב עמך ישראל \nשתעשה עמי חסד כלומר שתגין עלי מן אדון השמיטה בחסד עליון ככתוב ובחסד עולם רחמתיך \nותגמול חסדיך עמי מענין ויגמול שקדים וטעמי תגדל חסדך מדרך נצח ליסוד למלאות שאלתי \nלהגין מבעל השמיטה ולעשות בקשתי להשפיע מגמילות חסדיו הנאמנים למחול עוונתי פשעי \nוחטאתי. תמהתי עליו ז\"ל איך פסק בתפלתו כר\"מ ולא כחכמים שצריך שיאמר חטא עון פשע \nוהם נגד ג' מדריגות מ\"ד הפחד. ותריב מריבי נפשי במדת המלכות. וקצר ימיהם במדת הוד. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכלם כרגע באדון השמיטה. והם ג\"כ מלאכים משחית אף וחימה. ואל סוד זה נאמר והוא רחום \nיכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. וזה בזמן קצר קצר צרותי \nבהופיעך עלי בחסדיך מן אדון השמטה. וזה במה שנגזר עלי. ונתן ביד השליח ופדני מכל \nצרה וצוקה שנגזר עלי ולא נתנה ביד שליח. ומכל שמועה רעה מסמא\"ל וסנהדריו הנקראים \nרעה כענין שנאמר ראו כי רעה נגד פניכם ומכל. חרפ\"ה ובוש\"ה וכלימ\"ה ס\"ת הה\"ה, וכבר \nידעת זה השם אנה רומזים שלשת ההי\"ן האלה. וכל אלה הענינים הג' הם מגיעים לנשמתו \nהעלולה מן הא' אל הא' לפני ולפנים. והענין שאמרו רבותינו ז\"ל לא נבוש בעולם הזה לא \nנכלם בעולם הבא ומכל נגף ומשחית ראשי תיבות למפרע מ\"ן וסופי תיבות פ\"ת בחושבן הקטן \nכ\"א, לרמוז למדת הדין שיהפך למדת הרחמים עליו. וידעת אנה רומז המ\"ן ואנה רומז הפ\"ת. \nופדינו מרעב ומצמא וכו' הזכיר ז' מיני פורעניות נגד ז' מיני הצרות הנזכרות בתוכחה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שנהפכו עליהם ז\"ס הבנין לרעה. וכבר ידעת הרמזים הרומזים ללחם ולברכה ולעושר ולאוצר \nולחן ולחסד ולמורא. ולכן מכל זה תבין בקשתו באמרו הטריפני לחם חוקי שכל רמזים האלה \nלמדת האחרונה בהיותה מקבלת מהעליונים כפי השפעתם אליה כן אקרא ותחפוץ תפילתי כזבחי \nרצון כו', כלומר, כזבחי אשר יהיו בימי מלך המשיח. כי הזבחים הקודמים היו מנחת שוא \nככתוב לא תוסיפו הביא מנחת שוא וכריח ניחוח: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות רפו - ענין ריח:\nענין ריח: \nניחוח כבר ידעת מאשר קדם מה נקרא ריח ניחוח כי לא על ריח בשר הנשרף נאמר כן אלא על \nשברון הלב והוידוי הנעשה בשעת הקרבה שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה. אל תתמה שמביא \nראיה מן הפסוק כי כן הוא ראוי בכל פועל ובכל בקשה להשלים בענין הדומה לענין בקשה \nואזי יצא הדבר לפועל כאשר פירשנו במה שקדם בסוד השמות כי אתה שומע בכח מדת מלכות \nמלת אתה ברחמים צי\"ע בחיבור ת\"ת בא\"י כשאר החתימות שומע תפילה מדת אדנ\"י: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות רפז - כוונת התפלה בכללה:\nכוונת התפלה בכללה: \nאחרי הודיעך אותך אלהים שרש הרמזים כולם וכוונת מוצאם נודיעך כוונת התפילה בכללה \nונאמר. אלהים, פחד. בישראל ת\"ת גדול חסד יחודך תשגבני צדקתך עטרה. הנה הודיע בחרוזה \nזו ד' רגלי המרכבה וכאשר רשמנו עליהם. והטעם לפי שהוא מדבר עתה בשם מ\"ב ושלא יהיה \nנראה כקיצוץ להשתמש בגבורה לבדה לכן ראשונה עשה יחוד וקשר ד' רגלי המרכבה והולך \nביחוד סדר הקרוב אל אדון השמטה ואח\"כ עלה אל החס\"ד כאשר אתה רואה ברשום למעלה מן \nשורש התחנה אחר יחוד השוה חזר לאדון השמטה. ובקש ממנו לטהר נחלתו משונאינו ואמר \nקדוש פחד ראה עלילות שונאינו בחיצונים טהר נחלתך ע\"ט הנה בקש בחרוזה זו מן אדון \nהשמטה הנקרא קדוש שיראה סמא\"ל וסנהדרין הרוצים וכוספים להכנס לנחלת ה' שהיא מלכות \nולכן בקשוהו שישפיעו לטהרת הקודש שהיא ת\"ת ות\"ת ישפיע לנחלתו ע\"ט שהיא אז כל \nהשונאים יכלו משני הצדדים. וכבר ידעת אנה הטהרה ת\"ת רומזת. ואחר הודיע היחוד וטהרת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ארץ שתהיה אשה לאיש בא לבקש מאדון השמטה הנקרא קדוש שיגאל דורשיו ביחוד השוה בלי \nקיצוץ ואמר נשגב פחד גאל דורשיך ישראל יגדל כח שמותך כאלו, אמר באיזה אופן תגאל \nדורשיך כשתגדיל כח שמותך, כלומר, שיתערב דינך בגדולה ותשפיע שמותך אל המלכות הנקראת \nכח אדני ככתוב ועתה יגדל נא כח אדנ\"י. אחר בקשו דרך להכיל דורשיו הודיע כי בשמו \nשהיא המלכות יתקן רוחינו. ומביא צמח מ\"ה תביא יסוד גאולתך ע\"ט כלומר בשמך שהוא \nהמלכות. טכס, כלומר, התקן רוחינו ונשמתינו: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות רפח - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד:\nמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד: \nצמח הוא מלך המשיח וכן תרגום יונתן הנני מביא את עבדי צמח משיחי. וקבלת אבותינו \nהקדושים כי מלך המשיח מנחם שמו ומנחם בגמטריא צמח. ידעת כי שני משיחים יהיו משיח בן \nיוסף ומשיח בן דוד. והנה בצמח ירמוז אל צי\"ע (יסוד) הרומז אל יוסף. ובגאולה ירמוז \nלמלך המשיח בן דוד הרומז אל מלכות. וכבר ידעת כי חבור צדק בצדיק יהיה צדקה, וחבור \nגואל יסוד במלכות תקרא גאולה. ואחר שביקש על גאולתינו ועל פדות נפשנו בקש מאדון \nהשמטה שיתחבר עם רוב הטוב שהוא הת\"ת כדתנן ורב חסד מטה כלפי חסד מרב טוב ב' ישראל. \nובזה יראנו עטיותיו. וזה אמרו חסין, מ\"ה. קדוש ברוב טובך, ת\"ת. נוי עטיותיך וענין \nעטיותך כמו עוטה אור כשלמה שהוא התדבקות וקשר דבר סביב דבר ואחרי בקשו מאדון השמיטה \nלהיות מתחבר ברוב חסד, הכפיל לשונו ואמר שיהמו פחד גודל לבבינו, ע\"ט. כלומר, שיהמו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "רחמי החסד הגדול מעל לבנו דהיינו המלכות פודינו, כלומר, אדון השמטה זכור, כלומר, \nקדושתך חברנה במדות זכור שהוא הת\"ת. ואחרי בקשו אלה הבקשות להיות היא ממוצע דינו \nברחמים החסד והת\"ת כלומר שיהיה רחמים בדינו אמר שישעה אל קול המלכות המקבלת וידוינו \nובזה יצדיק יודעי, כלומר מחברי תהלתו ע\"ט שהיא המלכות העליונה. ויהיה יודעי מלשון \nוידע אלהים. ואחר השלימו בקשותיו עם אדון השמטה ביחוד שוה חזר להשפע הרחמים מן אויר \nקדמון עד אויר ורוח המצויה שהיא מלכות. ואמר אהי\"ה, כ\"ע, אשר אהי\"ה, כ\"ע. היה \nאמרתך. ואחר בקשו היחוד מלמעלה למטה אמר אנ\"א נורא וכו' בא אל קו האמצעי בשם בן כ\"ב \nאותיות ובשם מצפץ ובנוי החסד וע\"ב גשריו וחברו במלכות בפסוק ישמחו השמים וגו' אח\"כ \nנתן שבח למלכות בפני עצמה שבח מגדול עוז. אח\"כ חזר אל קו האמצעי בשם יהו\"ה וסמך \nאליו שם אדנ\"י והנה החבור שלם מלמעלה למטה. ועתה חוזר בשבחות אדנ\"י ובשם שד\"י וי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ועולה מלמטה למעלה כוז\"ו יסוד, במוכס\"ז נצח, כוז\"ו ת\"ת. ובמדות יה\"ו חסד ובמידות \nאלהים פחד והשלים באדירון שהוא מלאך ש\"ת וחזר והשלי' באמן וי\"ש עולמות והשפיע אל \nהיכל הקודש בחבור ת\"ת ויסוד שהם כוללים י\"ו ומשך הו\"י ושתי שמות. והנה נשלם היחוד \nבתכלית השלמות מלמעלה למטה ומטה למעלה ואח\"כ שאל צרכיו זה שראינו לגלות מצפוני לב \nכוונת החכם בכל רמיזתיו וסודותיו והאל יכפר בגלוי אמן: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות רפט - סוד שכתב הרמבן ז\"ל בפרושיו לתורה בפ' בראשית:\nסוד שכתב הרמבן ז\"ל בפרושיו לתורה בפ' בראשית: \nוכוונתם זו שמלת בראשית תרמוז בעשר ספירות נברא העולם ורמז לספירה הנקרא חכמ\"ה שבה \nיסוד כל הענין שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ היא התרומה והיא קדוש אין לה שיעור למעוט \nהתכוננת הנבראים בה וכאשר ימנה אדם עשר מידות ויפריש אחת מהעשר. רמז לעשר ספירות \nויתבוננו חכמים בעשירית וידברו בה והחלה מצוה יחידה בעשה תרמוז בזה. וישראל שנקרא \nראשית הוא כ\"י המשולה בשיר השירים לכלה שקראה הכתוב בת ואחות ואם. וכבר בא להם זה \nבמדרש בעטרה שעטרה לו במקומות רבים. המחבר בפירושינו לתורה בארנו סודו עכ\"ז נדבה \nרוחינו לבאר כל סודותיו בחבורינו זה ואלהים עמנו בראש יכפר ויסלח כל גלויו כי \nכונותינו לש\"ש שלא יאבדו אלה הדברים באבדנו משה מת מי לא ימות מה שכתב הרב ז\"ל \nוכוונתם זו שמלת בראשית תרמוז וכו' ירצה בזה כי כמו שמלת ראשית דגנך יורה על אחד \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מעשרה כן מלת בראשית תורה על אחד מעשרה, יתחייב בזה כי בעשר ספירות נברא העולם. כי \nאין עשרה נמצא אלא א\"כ תשעה קדמו לו מקודם לכן והבן זה. ומה שכתב הרב ז\"ל ירמוז \nלספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל הענין יען כי הוא ראשית הראשית כולם ובה יסוד מידת \nכל, שעל ידה נעשה הכל. ומה שאמר הרב ז\"ל היא התרומה, כבר ידעת שהתרומה אין לה שיעור \nמן התורה ולכן רמזו חכמת אלהים בתרומה כלומר שאין יכולת בנביאים להשיגה. ומ\"ש הרב \nז\"ל וכאשר ימנה האדם עשר מידות ויפריש העשירי. כבר ידעת שהתרומה היא המידה האחרונה \nהנקראת עשירית וכנגדה המעשה והוא כוונת הרב ז\"ל בדבור ההוא לרמוז למידה אחרונה ולכן \nמסיים דבורו ויתבוננו דברי חכמים בעשירית וכן למדך כי הדיבור בעשירית שאם לא תאמר \nכן יהיו דבריו סותרין זו את זו. כי כבר את שאין לה שיעור למיעוט התבוננות הנבראים \nבה אלא הזכיר חכמה עלאי ותתאי. ומ\"ש הרב ז\"ל והחלה מצוה יחידה בעשה תרמוז לזה. \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "עכ\"ל. והטעם כי כמו שהחלה היא מפורשת מן העיסה ונקראת ראשית כן מידת המלכות היא \nמכללם ונקראת ראשית לעולם הנפרדים. ומה שכתב הרב ז\"ל וישראל נקראו ראשית כוונתו \nלכ\"י הנקראת כלה. וכן שאר הכוונות שקראה בת כדכתיב וה' בירך את אברהם בכל, בת היה \nלו ובכל שמה. הוא מדת מלכות. וקראה אחותי רעיתי יונתי תמתי. ואת שעטרה לו אמו כאשר \nאמר הרב בעצמו, כל אלה הכינוים ירמוז למדת כנ\"ל. וכן תפרש וירא ראשית לו דמשה, אע\"פ \nשהתנבא באספקלריא המאירה היתה תחילת נבואתו במדת ראשית. ובעלה דמטרוניתא הוי כדכתיב \nוראית את אחורי ופני לא יראו משה איש אלהים שהיא אחרונה. אמנם רבי מנחם רקנטי ז\"ל \nפי' וירא ראשית לו הוא התפרדת אספקלריאה המאירה וקוראה ראשית כי הוא להם אחרונות \nוכולם דברי אלהים חיים רק שלא יהיה המדרש כפשוטו זה מה שקבלנו בכוונת הרב ז\"ל \nברמוזות האלה: \n \n", "en": ""}]}
