אות שטז - סוד עופות הטהורים והטמאים: סוד עופות הטהורים והטמאים: דע כי סודם כסוד הבהמות והחיות טמאות וטהורות ומספר העופות הטמאים במספר כ"ד וסימן אל ישוב ד"ך נכלם. וכל פנימי רחמני ואינו דורס, וכל חיצון אכזרי דורסים. והפנימי יש לו אצבע יתירה להורות על רבוי השפע הבלתי נעצר לכל שרי מעלה. וזה סוד ג"כ קורקבן נקלף וזפק (שהם סימני טהרה אבל לא נכתב בתורה כמו סימני טהרה של הבהמה הטהורה), הכל להורות על השפעת השפע מאילן הפנימי לכל צבא ומלאכי שמים. ודע ההפך בטמאים:
אות שיז - סוד דגים וחגבים: סוד דגים וחגבים: דע כי כל אחד מחיי העולם אשר אסיפתו מטהרתו אין סוד העיבור נוגע בהם רק בנשחטים לכפר עון ולכלות פשע. ומכל העופות לא נטהרו רק תורים ובני יונה ולא יתגלגלו בהם רק צדיקים גמורים שפנו עורף. ולכן מולקים אותם כי ידע ומרד, ותיכף בצאתם שבו כמלאכי שרת. ודגים משמטה הראשונה ולכן אין עין הרע שולט בהם הבא מן בעל השמטה:
אות שיח - סוד חמשה הלכות שחיטה שהיי"ה דרס"ה חלד"ה הגרמ"ה סוד חמשה הלכות שחיטה שהיי"ה דרס"ה חלד"ה הגרמ"ה ועיקור: ולביאור זה אקדים הקדמה מקפת בענין הנוהג בב"ד העליון והוא - ת"ר על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום. ובעל ס"י אומר ברא עולמו בג' ספרים, בספר (בסגול) ספר (שוא ופתח) וסיפור (חיריק ושורוק). ירצה בספר תפארת כי הוא בשש נקודות שש קצות אשר מושל בהם. וספר היא החסד הפותח שערי רחמים של אם על הבנים. ספור הוא מפחד המספר עונות וכל האצולים ממנו ומקווים מתי ינתן להם רשות:
אות שיט - ענין ביה"ד העליון, כיצד פועל: ענין ביה"ד העליון, כיצד פועל: ודע שזה ב"ד העליון אשר נידונים בו. וסביבו ל"ה שרים מכאן ול"ה שרים מכאן אינם פוסקים הדין מיד רק שולחים פסק גזר דינם אל היועצים שהם נצ"ח הו"ד יסו"ד. והם חוקרים הדין ההוא וגומרים הן לזכות הן לחובה כפי הזמן וכפי הזכות. ואחר הגמרו דינם אין ביטול והפרה רק ע"י אם הבנים (הבינה). והרמז יהו"ה צבאות נ"ה יעץ ומי (הוא הבינה) ש"ת, יפר. וידו הנטויה, ת"ת יסוד. ומי, (בינה) ש"ת. ישיבנה. ואחר שנגמר הדין והסכימו עליונים כ"ע ח"ד ש"ת ז"ס אז מוסרים הדין למלכות. אם נמצא ישראל מלאים מצות אז יופיע הכתר ויתגלו הרחמים והאם תרחם על הבנים. וזה אל מלך ישב על כסא רחמים, ר"ל כתר שהיא כח כוחות ואל הוא ל"א שבילים של רחמים הנמשכים ממנו לכל הספירות ובאים אל המלכות שבא ומשם מתחלקים לכל אשר תחתיה. ולמטה מכ"ע עומדים משחיתים והם חרון אף
חימה וקצף ומשחית. וכששולחת שפעה ורומי העליונים שבאו אליה מל"א שבילי הרחמים, אותם החמשה המשחיתים החיצונים האחד נקרא חרון משהה הרחמים ההם ואין מניחו לרדת. הב' הנקרא אף פוסק ודורס. והג' הנקרא חמה מחשיך בהרי חשך ואפילה מנודח. והד' הנקרא קצף מכריע ידו למעלה למנוע הרחמים ג' הרוחנית או למטה מז"ס כדי לעשות דין. והה' הנקרא משחית מסתתר כשועל בין שבילי הכרמים לעקור איזה חלק מן שבילי הרחמים. ולפי שרחמי האל על כל מעשיו גזר על ישראל שלא יהיה דבר בשולחם יד להשחית בעלי החיים לצורך מאכלם אחד מן הפעולות המשחתים ההם, כי כפי פעולת התחתונים יתחזק כח אותם המשחיתים וימנע הרחמים לבא בעולם. ולכן באה הקבלה מפי מרע"ה מסיני בה' הלכות שחיטה האלו ולפי שאלה כוחות נשפעים מתורה שבעל פה לכן לא נכתבו בפירוש בתורה שבכתב ודע זה:
אות שכ - סוד ע' טריפות אשר כללם ח' וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש: סוד ע' טריפות אשר כללם ח' וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש: דע כי הסימן ההוא נאה לענין ויפה לבנין כי הטריפות ההם חונקים הנפש ההן בדין כאשר התבאר סוד ושורש ב"ד העליון ושהם ב' בתי דינין ושהמלך במצוה הוא ש"ת והשוטר המכה הוא המלכות שבא והיא הנקראת וורדא סומקא. וכבר התבאר ג"כ שעומדים תחת השוטר מלאכי חבלה מן השרים וכבר ידעת של"ה מהן נאחזים במדת הרחמים ול"ה מהן במדת הדין ואשר הם מצד מדת הדין מכים מכות בלתי סרה ואשר הם מדת הרחמים מכים בלא מות כי אין אדם במכתם וזה הדין נוהג בכל הנבראים באדם ובבהמה באילנות בכל צמחים. ומזה יתבאר לך סוד ע' טריפות אשר כללם ח' שהם שרשים והן הן הבאים מכח בני קטורה ומחלת בת ישמעאל אשת עשיו מלכות הרשעה:
אות שכא - סוד צורת הריאה: סוד צורת הריאה: דע כי הריאה יש לה ח' חלקים - ה' אונות וב' אומות וורדא המונחת בכיסה הרי בין הכל ח'. והנה הג' שבימין הן ת"ת נצח יסוד, ושנים בשמאל פחד והוד, והוורדא המכוסה היא מלכות לפי שהוא פעמים גלוי לפעול בתחתונים ולפעמים מכוסה לקבל שפע עליון. והיא בצד ימין לפי שחוט של חסד משוך עליה:
אות שכב - מבנה הראה והלכותיה לפי הסוד: מבנה הראה והלכותיה לפי הסוד: ולפי הסוד איך שתהא אם חסרה טריפה, כי אין רמז ודוגמא. ואם נסרכה לכיסה, ר"ל בעליונה טריפה לפי שהיא צריכה לפעול בתחתונים. ואם נמצא ב' טריפה, כי יורה על ריבוי ולא על ייחוד. וסימנך אל כל אשר יפנה ירשיע, כלומר, כל אשר תסרך טריפה. כי הוא הדין טריפה ואין זה סמיכה והדביקה לאחת הספירות כי אחת כולל כולם. ושתי אומות, האחת תרמוז לאם הבנים והא' לחסד. וכנגדן שתי אומות הרשעת קטורה. ומאלה חצוניות לכן טריפה. אבל כסדרן כשרה כי נתדבקו באומות הרחמים. ואם האומות נסרכו לדופן אם יש מכה בדופן כשרה ואם לאו טריפה. הדופן נקרא ההקף כמו דופן הסוכה ולכן אם נסרכה לדופן שהוא ההקף אם יש מכה בדופן ר"ל שנסרכו לפחד והוד כשרה כי הושקט חומם ודינם באם הבנים ואין מכה בדופן וודאי הסירכא היוצאה היא בהן ר"ל נהפכו רחמיהם לדין ולכן טריפה. ואם תרצה לפרש בשתי האמות בתחתונים שאין הרשעת ככה תפרש אם מכה בדופן כלומר
שיצא הדין מן ההקף ונסרכו האומות הרשעת בו כשירה לפי שהן מלאכי חבלה וע"י מגיע הרעה והתשלום לע' שרים ואם לאו שמהן יצא הסירכא המורה על דין ונדבק' בדופן שהוא ההקף טריפה כי זה מין בשאינו מינו ואיך יתדבק הטומאה בטהרה ולכן טריפה ודע כי הבועות והשחין הנופלים בריאה שהן טריפה הן מחוץ ושבפנים הן כשרות ודע זה:
אות שכג - סוד ניקוב קרום המוח: סוד ניקוב קרום המוח: דע כי המוח היא מכוסה בשני קרומים הקרום העליון הוא מורה בכ"ע והקרום התחתון בבינה. והמוח הוא צורת יו"ד רומז בחכמה ולכן אם ניקב העליון אינו מזיק כי הנקב אינו פוסל לשם. אמנם התחתון אם ניקב טריפה לפי שהקרום העליון רומז לא"ס יתברך וקשור השלהבת בגחלת רק התחתון יורה על חבור ודביקות הבינה בחכמה ואם ניקב יורה פירוד. ודע כי צורת האדם והאברים שבו נפלאים מאוד וכן שאר בעלי חיים והקבלה בידינו קצרה בהן כ"א מעט מזער שרמז בה אור ישראל ר' שמעון בן יוחאי ז"ל וכן הרוצה להעמיד אלו הדברים בשלמותם יעיין בחיבוריו הנחמדים מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת צופים:
אות שכד - סוד באיזה מקום בגוף האדם נראות כוחות ל"ב נתיבו סוד באיזה מקום בגוף האדם נראות כוחות ל"ב נתיבות החכמה: דע כי ראשונה נראו בפה בשינים שהם ל"ב וכפי העבירה שהמלך העליון שופט עליו כן יקרה לו חליים בשיניים במקצתם או בכולן. וכן נראה בפרקי ידיו שהם ל"ב ובפרקי רגליו שהם ל"ב. וכן נראו הל"ב נתיבות באברים ראשיים הקצה הריאה והכבד המורה חללי הלב תורבץ הוושט הקיבה הכרס המסס ובית הכוסות הדקין וב' קרומין של מוח מעיים גגו של זפק קורקבן טחול הכליות הביצים והאמה של שתן ושל זרע והחוטם וחצר הכבד וכיס הלב וב' עורות יש לושט וב' קרומים לריאה. אלו הן המקומות שנראו בהם ל"ב נתיבות פלאות החכמה ויהו"ה יראינו נפלאות מתורתו אמן ודע כי הנכשל בטריפות יעבור באתנן זונה ומחיר כלב:
אות שכה - סוד מילתא דכתיבי בנביאים מי לא רמיזא באורייתא: סוד מילתא דכתיבי בנביאים מי לא רמיזא באורייתא: דע כי בני פפונאי בעי לרב ותני משה מן התורה מנין, ת"ל בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. כי משה בגמטריא בשגם והיה חי ק"כ שנה. מנין להמן מן התורה, ת"ל המן העץ. מנין לאסתר מן התורה, ת"ל הסתר אסתיר פני, כלומר, היה בהסתר פנים בימי אסתר הנך רואה שתמיד חוקרים החכמים מילתא דכתיבא בנביאי מי לא רמיזא באורייתא. והטעם כי תורה שבעל פה שבה היו הנביאים מתנבאים היא דבוקה בתורה שבכתב וא"כ כל דבריהם משם הם באים א"כ בהכרח צריכים שיהיו רמוזים באורריתא כל הדברים שאמרו הנביאים ע"ה:
אות שכו - סוד כסוי הדם בעפר ר"ל בשני עפרים: סוד כסוי הדם בעפר ר"ל בשני עפרים: דע כי סוד כיסוי הדם אין בו דבר מספיק בקבלה מפי האבות רק נפלו בה דעות מהן אומרים והוא רבי מנחם רקנט"י החליט אומר בפירושו למצות ולתורה כי הוא אינו רק לחלק כבוד למדת הדין אחר שאין דמן של אלו נזרק על גבי המזבח וגם שלא תשלוט להפך אל תכסי דמי. ומהם אומרים שלא יתקבצו בו כחות הטומאה והשדים שהדם הוא מזונם והרמז אל תאכלו על הדם. ומהם אומרים כי שפיעות הדם הוא דבר שנאוי לפני השם כי רחמיו על כל מעשיו ומדת הדין מקטרגת עליהם. והרמז ונפש חללים תושיע וזה הענין אינו אלא לשפכם לחנם אבל לשפכם בהיתר צריך לעשות דבר המורה על הרחמים והוא לכסותן בעפר בשני עפרים, עפר למטה הרומז למדת הדין הרפה ועפר למעלה והוא הנאמר עליו הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. והיא אם הבנים המרחמת על כל כפי המתקרב אליה שישוב הפחות למעלה יתירה. ולזה הרמז
מדבר ברוח הקודש ועולתה תפצה פיה ואם תהיה שפיכתן ללא צורך עליו נאמר נתנו דמם על צחיח הסלע לבלתי הכסות. והטעם שיתגבר מדת הדין ונאמר וגלתה ארץ את דמיה ולא תכסה את הרוגיה כלומר תנקום מהם. זה הנראה מטעם כסוי הדם בעוף ובחיה כפי מה שנתבאר בפי חכמי קדם הנמצאים בידינו ודעתינו תשמע בע"ה בדברי סודות נעלמו ההבנה בספר אוצר ה' ושם אתן את דודי לך:
אות שכז - סוד שילוח הקן: סוד שילוח הקן: אמר המחבר כפי מה שנתבאר במדרשי החכמים כי המצוה הזאת לא באה מצד רחמנות כדאיתא בכיצד מברכין האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ובגמרא מפרש תרי טעמי מפני שמעייל קנאה במעשה בראשית כלומר שחס על זה וטעם אחר מפני שעושה מעשיו של הקב"ה רחמים ואינו אלא גזירות. הנה נתבאר מזה הטעם שאין המצוה הזאת באה מצד הרחמנות אך הוא חק מאת הש"י. ונקדים הקדמה קטנה כוללת מכל החכמים, שכל הדברים המתהוויות מתחת גלגל הירח כולם יש להם כח המעוררים מן השמים שנאמר הידעת חוקת השמים אם תשים משטרו בארץ אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל. אם בעשבים כן כ"ש בבעלי חיים ובפרט במעופפים כדכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול:
אות שכח - ענין שהגלות מכפרת: ענין שהגלות מכפרת: עוד דע כי גזירה כוללת מהחכמים שהגלות מכפרת לפי שהיא ממרקת עון כדכתיב נע ונד תהיה בארץ ואחר שהאיש נזוף מי ימליץ בעדו. ולכן גזירה מהחכמה האלהות לשלוח האם שתצטער על בניה ובהצטער האם "צטער המלאך הממונה עליה ויבקש רחמים על בניה לפני הקדוש ברוך הוא. והקדוש ברוך הוא מעורר רחמים על כל בני הגלות ועל כל המתנודדים ונעים ממקומם ומי גרם זה אותו ששלח האם ולזה ייטיב לשלח ויאריך ימים זהו הוראה במצוה הזאת על דרך הפשט:
אות שכט - אמנם ע"ד האמת: אמנם ע"ד האמת: הענין רומז לסוד גדול ולכן שכרו מרובה וזה שלח תשלח את האם ירצה בזה שלא יהיה לך עסק באם הבנים לרוממותה ולמעלתה. ואת הבנים תקח לך הם ימי בראשית כי הם מעולמך ובהם תהי' העסק למען ייטב לך במדת הטוב והארכת ימים באם הבנים והימים כלומר שתתעלה מעילוי לעילוי עד מקור שחצבת ממנו אשר הוא תכלית המבוקש יהי כבוד הק לעולם ישמח ה' במעשיו:
אות של - סוד את אשר ישנו פה עמנו עומד היום: סוד את אשר ישנו פה עמנו עומד היום: יונתן תרגום אם ארום ית כל דריא דקמון מן יומא עלמא כולהון הינון דקיימא הכא עמנא יומנא קדם אלהנא וית כל דריא דעתידין למקום עד סוף כל עלמא כולהון הינון קיימון הכא עמנא יומנא. נראה מדבריו שכל הדורות הבאים מישראל קבלו תורה באלה ובשבועה מהר סיני. וכן איתא בשמות רבה אמר רבי יצחק אף מה שהנביאים עתידים להתנבאות כולם קבלו מהר סיני דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עומד היום הרי אותם שנבראו כבר ונמצאים בעולם. ואת אשר איננו פה שעתידים להבראות שאין בהם עמידה וכן הוא אומר משא דבר ה' ביד מלאכי. אל מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי, ללמדך שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני. וכן ישעיה הנביא אמר לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה ה' שלחני ורוחו. אמר ישעיה הנביא לישראל משנתנה התורה קבלתי הנבואה מהר סיני מעת היותה עד עתה לא ניתן לי רשות
להנבא אבל עתה ה' שלחני ורוחו. ואיתא בירושלמי דפאה אפילו מה שעתיד תלמיד וותיק להורות לפני רבו נאמר למשה בסיני. ואני אומר אם סוד התמורות נאמנים וקימים לא נצטרך לאחד מן הפירושים והמקרא כפשוטו כי את אשר ישנו פה הוא היה ואשר איננו הוא ישוב ויהיה. ודע זה:
אות שלא - סוד פורה ראש ולענה: סוד פורה ראש ולענה: דע כי בסוד זה נביא דברי ה"ה הרמב"ן ז"ל בא לרמוז כי משורש מתוק לא יצא מר וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד המודה בה. ואל תקשה עלי בזה מפסוק והוליד בן פריץ כי אמת הדבר ולא אוכל לפרש. עכ"ל. הפירש כי משורש מתוק לא יצא מר ר"ל הנשמות אשר הן מאילן הפנימי לא יצא מר ר"ל לא יוליד נפש מכוחות הטומאה אשר תעבוד ע"ז וכל אשר לבבו עם השם הנכבד ירצה אשר הוא דבק בתורת ה' ובמצותיו חפץ מאוד ולא הרהר כלל בע"ז לא תדביק נפשו בכוחות הטומאה לא בעת השתמשו באשת חיקו ולא בשאר העיתים, הנה אין ספק שלא תדביק בזרעו נפש מכוחות הטומאה ולזה לא יוליד המודה בה. ואם בהיפך הנה הדבר הפוך. ואל תקשה עלי מפסוק והוליד בן פריץ. דע שזה הפסוק ביחזקאל ומדבר בצדיק גמור ויאמר שם הוליד בן פריץ א"כ יראה שהדיבור במתוק לא יצא דבר מר כי אמת הדבר וסוד גדול. ירצה כי זה תלוי בסוד העיבור ולא אוכל לפרש כי נבוכו המעיינים
בדבר זה. מה שרצה הרב ז"ל בזה אך לפי הנראה מכתבו כן הוא כי הצדיק הגמור אשר לבבו תמים עם ה' לא יוליד בן פריץ כי לא ימשוך אלא נפש חדשה וזהו בנו. אבל אם יוליד ממנו בן פריץ זה אשר עתה נולד ממנו אינו בנו כי הוא בן פריץ והיה בגוף אחר ועתה נתגלגל ע"י זה הצדיק. כי לא יקרא זרע הצדיק אלא צדיק כמו כי ביצחק יקרא לך זרע ואמרו רז"ל ביצחק ולא כל יצחק ביעקב ולא בעשו:
אות שלב - מסביר איך יצא מנשה הרשע מחזקיהו הצדיק: מסביר איך יצא מנשה הרשע מחזקיהו הצדיק: אך קשה איך יתגלגל ע"י צדיק גמור רשע שופך דמים כמנשה בן חזקיהו המלך, והרי מגלגלין זכות ע"י זכאי וחוב ע"י חייב. דע כי זה הצדיק גם הוא דרך גילגול על אשר חטא היה בידו עתה היטב דרכיו למאוד ונעשה תמים עם אלהיו ובעבור שקדם לו חטא בכח ולא בפועל ולכן נתגלגל זה ע"י בכח ולא בפועל ודע זה:
אות שלג - ענין אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות מהגוף: ענין אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות מהגוף: סוד ושבת עד ה' אלהיך וגו' אתה ובנך בכל לבבך וכו' גם בזה נביא דברי ה"ה ופירושו עליו אמר ה"ה ז"ל ולפי דעתי יש בו סוד כי רומז למה שאמר אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וכבר דברתי בו עדרז"ל כי ירמוז אל מה שאמרו אין בן דוד בא וכו' ירצה בזה, שמיום שנברא העולם נבראו הנשמות שכבר באו ושעתידים לבא ומדרשים רבים יש בזה. והנשמות האלו עומדים בחדר אחד ושמו גוף וקבלת רוב חכמי הקבלה והחשובים מסכימים לזה שכל אלו הנשמות עתידין להזקק קודם המשיח ואז יזכו החדשות לבא. והרב ז"ל הבין הפסוקים האלה ורמזו בזה באמרם אתה ובנך ירצה כי כולם יהיו מזוקקים ונקיים ואז ושב ה' אלהיך את שבותך וכבר דברתי בו ירצה בפסוק תוצא הארץ ובמקומות מעוטים בפרשה:
אות שלד - סוד ומל ה' אלהיך את לבבך: סוד ומל ה' אלהיך את לבבך: דע כי סוד זה תלוי במאמר הבא ליטהר מסייעין לו וכבר אמר ושבת וגו' ולכן מלה זאת מסייעתן. והטעם בזה כי אחר שהשכינה תשוב אל אישה הראשון והצינורות יתוקנו וישובו לאיתן מושבו וכשישובון וחרפת עמו יסיר שהיא סמא"ל וסיעתו יסיר מן הארץ והאלילים כרות יכרתון ויהיה ה' אחד ויצה"ר יעבור מן האדם ויהיה הטוב להם ולא בבחירה. וזה שנאמר ביחזקאל ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו. והנה הלב החדש ירמוז לשובו לטבעו והרוח לחפץ והרצון ונאמר לא ילמדו איש את אחיו לאמור דעו את ה' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם. וידוע שיצר לב האדם רע מנעוריו וצריך להתלמדות רב ובכאן יעור שלא יצטרכו ללמוד נראה מזה שסר המונע והוא יצה"ר וכל זה לא יהיה אלא בשוב שכינתו לציון ואז נודה לו שיר חדש על גאולתינו מן הגלות ועל פדות נפשינו מן הגילגול בא"י גאל כ"ע ישראל סבא עם אחותי רעייתי תמתי
שראשי נמלא טל קווצתיו רסיסי לילה וגו' והבן. סוד אידחי גברא מקמי גברא. ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע ואצונו. כבר ידעת מאמר זה דשבת של ד"ו זוגי היתה ר"ל נגעו שתי מלכות יחד משה ע"ה ומלכות יהושע וכבר השרישו חכמינו ז"ל שאין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא. ולכן אמר הקב"ה למשה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע. וזה מאמר חכמינו ז"ל במסכת תענית, אלמא אידחי גברא מקמי גברא. וזאת היא הכוונה בהתפללנו על משיחנו בקדיש אנו מבקשים רחמים על חיי דכל בית ישראל ובכללם פרנסיהן ומנהיגיהן וחכמיהן שיזכו עמהן יחד בביאת הגואל לפי שכשיגיע פרנס אחד להיות מנהיג בדורו הראשון נדחה מפניו. וה"ה בזיווגן, ודווקא שימצא לו עון כמו לאדונינו משה ע"ה אבל אם היה לו זכות לא היה נדחה מפניו. וה"ה בזיווגן, ודווקא שימצא לו עון כמו לאדונינו משה ע"ה אבל אם היה לו זכות לא היה נדחה מפניו. וכן שאול אם לא שקדמו
שני חטאים שעבר על מצות שמואל ולא עשה חרון אף ה' בעמלק ולכן נדחה מפני דוד, אבל אם לא שקדמו שני חטאים שעבר על מצות שמאל ולא עשה חרון אף ה' בעמלק ולכן נדחה מפני דוד. אבל אם לא היה לו חטא לא היה נדחה כמו שאמר לו שמואל הנביא ע"ה. ויאמר שמואל אל שאול נסכלת ולא שמרת את מצות ה' אשר צוך כי עתה הכון ה' מלכותך על ישראל מעתה ועד עולם. ועתה לא תקום הנה אם לא היה חטא לשאול היה מולך הוא וזרעו על ישראל לעולם רחמנא ליצלן מהאי עובדא אמן: