{"bookId": "kabala-49ba4fdeec0e", "part": "1", "torah": "27", "title": "ספר שושן סודות — אות שפד - סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה:", "hebrewTitle": "אות שפד - סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-49ba4fdeec0e/1/27/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-49ba4fdeec0e/1/27/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות שפד - סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה:\nסוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה: \nוהטעם כי סוד החליפין מיד ליד ר\"ל שיוצאות הנפש והולכות ברשות אחרים ואפילו פחות \nמשוה פרוטה הם הרמשים הנדרסים באשפה. והקידושין יורו לחבר הרחמים והחליפין למעוטם, \nוא\"כ האיך תהיה נקנית בחליפין. והחזקה היא תרמוז למדת הפחד החובבת עמים והרמז אף \nחובב עמים, כלומר, שהאף היא חובבת עמים וא\"כ האיך אשה תהיה ניקנית בה וכונתנו \nבקדושין על החיבור הרחמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות שפה - סוד ששלוחו של אדם כמותו:\nסוד ששלוחו של אדם כמותו: \nוהטעם כבר ידעת ששליח ר\"ה, וש\"ה הוא ש\"ת הם חפ\"ת ובפרט ת\"ת אשר הוא המכריע הראשון. \nושליח המכריע הא' הוא צי\"ע וצי\"ע שלחו העטרת והעטרה שלחו בת קול וכל אשר תחת היחוד. \nולכן הורגלו לומר ושליח שליח עד ק' שלוחים, לפי שכל אחת כלולה מעשר והרי הם מאה. \nומפני שכל שליחות הם שלהבת הגדולה אשר ממנה משתלשלים ואליה שבים ולכן שלוחו של אדם \nכמותו. ומפני שכל השליחות ממקום אמת וצדק לכן אין שליח לדבר עבירה: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אות שפו - הסוד מלוה להוצאה ניתנה:\nהסוד מלוה להוצאה ניתנה: \nכתיב לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רשע זה סמאל וחביריו שקשה להם ליתן לאומתן \nמה שנותנים להם מן ההקף. וצדיק חונן ונותן ר\"ל צי\"ע ע\"י בת זוגו לכל השרים \nהעליונים. ואותה השפע היוצאים לחוץ נקראת מלוה, וזה להוצאה נתנה. ומזה נראה שכל זמן \nשהמלוה בידה קיימת היא בוודאי תהא מקודשת, אבל אם כבר הוציאה המלוה אינה מקודשת. \nדומה לזה אם השפע יצאה לחוץ מן העטרה במה תהא מקודשת לבעלה הראשון וד\"ז: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות שפז - סוד הגירושין:\nסוד הגירושין: \nטרם כל דבר נקדים הקדמה קטנה אשר ממנה יתבאר השורש בענין הגירושין. דע כי הזיוג \nהראשון הוא מן החדשות. והזיוג השני מן המגולגלים. ולכן יקדמנה אחר ברחמים, אחר ממש. \nזה דעת אחד. אמנם מה שנראה מספר הזהר, כשיורדין הנשמות מן מקור מחצבתן ונותנים \nלמצוה, מורידין אותם זכר ונקיבה ולפעמים יקדים האחד ויקלקל מעשיו בת זוגו כשתרד \nיזכה בה אחר עד שיוכשר מעשי הראשון ואז אותו שזכה ברחמים, כבני בנימין וחטפתם וכו' \nימות והאשה ההיא תשוב לבן זוג. וזה אמרו רז\"ל אידחי גברא מקמי גברא. ואין ספק שזה \nהיה מגולגל ובא ולכן נדחה כ\"ז שלא הכשיר מעשיו. ולזה ימות ולא שיגרשנה וישאנה \nהראשון אלא יצטרך עוד להתגלגל. אך אם היא בת זוגה ונפלה זוגו בדבר ערוה ויגרשנה \nמעולם לא תשוב אליו עוד ודע זה. ואחר הקדמה הזאת נשוב לכוונתינו ונאמר השורש המונח \nאצלינו כי אין אשה מתקדשת אלא לרצונה ומתגרשת בע\"כ. והטעם כי הקדושין יורה על חיבור \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "האהל להיות אחד ולכן צריך שיהא מודעתה שתשים לבה ורצונה אל בעלה להיות מקודשת לו. \nאבל גירושין הם באים כי מצא בה ערות דבר שמורה על פירוד ולכן אין צריך רצונה ודעתה \nכי נוגעת דעתה באשת חיל החפיצה בדיבוק ולא בפירוד. ולפי שהדוגמא הזו לא תשוב להתחבר \nבבן זוגה עוד מה שאין כן באשת חיל. ולכן צריך לפרוט שמה ושם עירה וכל כיוצא בזה \nלומר זו בלבד לא תשוב לבן זוגה ולא אחרת, ר\"ל אשת חיל. וא\"ת הלא אמרו כל המגרש אשתו \nראשונה מזבח מוריד עליו דמעות משמע שיש הריסה במזבח. כבר ישבנו זה למעלה, כי זה \nאינו אלא שהיא עצבה בזכרה בעל נעוריה בימי גלותה עם בניה כדמות זאת המתגרשת מן בעלה \nבעון מעשיה, כך היא נתגרשה בעון בניה. וזהו הורדת דמעות ר\"ל שפע הדין משפעת לעולם \nודע זה. וסדרת הגט עמוקים מאוד בכתיבתו ובנתינת ואי איפשר לכותבם בספר אלא מפה אל \nפה ימסרו ולכן לא הארכנו בזה: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות שפח - סוד זיווג ראשון וזיווג שני:\nסוד זיווג ראשון וזיווג שני: \nלפי שהקדמנו בזה בסוד הדיבור לבאר דרושינו בגט ולכן נשלים אותו. כבר ביארנו כשאדם \nמתיחד עם אשתו בקדושה ובטהרה ובצניעות רומזת אל היחוד העליון וגורם ברכה ושפע מן \nהברית העליון לשכינה ועושה שלום למעלה ולמטה. אך אם אינו מתיחד בקדושה גורם שהשפע \nעליונה יבא אל פלגש שלמעלה וימצא מקום לכוחות ס\"א להכנס לפני ולפנים. וכבר ביארנו \nבמה שקדם שלפעמים לא יזכה האדם להתחבר בבת זוגה וישב הוא קדש והיא קדשה ותפרד חבורם \nוחבילתן לעולם. וכבר זכרנו כי שתי נשמות נתונות לממונה ולפעמים יזכה האדם בבת זוגו \nואם זכה מצא מציאתו. וזה אמרו מצא אשה מצא טוב. והוכיח רז\"ל אלו שלש כתות בקבלתם \nהטהורה מפסוק זה מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. אך לפעמים, לא יזכה בה \nותנשא לאחר קודם ואחר כך זוכה בה ולפעמים אין זוכה בה לעולם והוא קדש והיא קדשה. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הזוכה בבת זוגו תחלה מושיב יחידים ביתה. ומי שאינו זוכה בה עד שתנשא לאחר, מוציא \nאסירים בכושרות. ר\"ל בכי ושירות שצריכה לבכות על בעלה הראשון עד שתנשא לאחר, \nוכשתנשא הרי כאן שירות ודוגמת בת שבע לאוריה עד אשר חזרה לדוד. ומי שעונותיו גרמו \nלו שלא יתחבר בבת זוגו לעולם, סוררים שכנו צחיחה. והנה יפול בכאן ספק ראוי להשתדל \nבהותרו וזה שאם מתו קודם שיזדמנו להם בת זוגם מה תהא מבת זוגה הנגזרת להם. ויש \nלהשיב אם נתגלגלו כבר זכו בראשונה בחלקם ולא הקדימו ברחמים לחטוף כבני בנימין. ואם \nלא נתגלגלו ואם היו קדשה היו מכת אך סוררים שכנו צחיחה ובת זוגו נחטפת למגולגלים \nוהבאים בגילגול או שזכו בחלקם ונפרדה חבילתם חטפו כבני בנימין מן החדשות או מן \nהישנות. וברוך ה' הידע מגלה אור מני חשך יוצא לאור צלמות: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות שפט - סוד מיאון:\nסוד מיאון: \nידוע כי קטן וקטנה אין להם דוגמא בעליונים לכן אין במעשיהם כלום ומטעם זה קטנה \nשנתקדש או קטן שקידש אין במעשיהם כלום. ולזה ביארנו לך במה שקדם כל קטן וקטנה ונערה \nובוגרת תעיין לשם ושוב פה תבין ודע, כי המאון בשני פנים. אם נתקדשה בעצמה בהיותה \nקטנה, או שקדשוהו אביה ואמה, ממאנת והולכת בפני ג'. והרמז לשלושה דיינים ת\"נ ועומדת \nעד שתגיע להיות מוכנה. ודומה לדוגמא העליונה. ובודקין לקדושין ולגט ולחליצה \nולמיאון, ואם הביאה שתי שערות הרי הם גדולים. וטעם שתי שערות לרמוז לשני שרים \nגדולים: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אות שצ - סוד שצריכה להמתין צ\"א יום אחר מיתת הבעל וגט וחל\nסוד שצריכה להמתין צ\"א יום אחר מיתת הבעל וגט וחליצה: \nהטעם כבר ידעת שכ\"י ירדה פלאים והלכה ונפרדה מן בעלה וירידתה היא מן ט\"ס אשר כל אחת \nכלולה מי' הרי צ' ולכן כל הנפרדת מן בעלה צריכה להמתין צ' דוגמת העליונים. ולכן לא \nחלקו חכמים בגזירתם תהיה עקרה או זקנה כי אין הטעם משום הבחנת הזרע אלא משום לעשות \nדוגמא לאשת חיל שנפרדה מן בעלה וירדה פלאים תשעים מעלות גבוהים ורמים. והסוד השליך \nמשמים ארץ תפארת ישראל ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות שצא - סוד שלא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו:\nסוד שלא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו: \nדע כי מעוברת הדוגמא בתשעה חדשים וכן עיבור אשת חיל מט' כחות אשר משפיע עליה בעלה \nברחמים. וא\"כ איך יבוא עליה זר לבטל כח רחמה. ומניקת אשת חיל צריכה לקבל מב' ואוי\"ן \nשכל ו' במילואו כזה ו\"ו הוא י\"ב שהם כ\"ד וכבר ידוע שהיא מתחדשת מל' יום לל' יום א\"כ \nיהיה קבלת היניקה כ\"ד חדש. ולכן מי הוא אשר יכול ליגע במניקות עד תום כ\"ד חדשים. \nוהסוד אשה, ע\"ט. מספרת עם בעלה, ת\"ת ותינוק, מטטרון. יונק משדי אמו ע\"ט. שכל מה \nשיונקת מלמעלה מוניקה מלמטה. והסוד הכפירים שואגים לטרף, ותקם בעוד לילה ותתן טרף \nלביתה וחק לנערותיה: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות שצב - סוד הכל נאמנים בעדות אשה חוץ מחמש נשים:\nסוד הכל נאמנים בעדות אשה חוץ מחמש נשים: \nחמותה ובת חמותה ובת בעלה וצרתה ויבמתה. ובת בעלה הוא ההוד בעצמו שהוא כ\"ת ת\"ת וכת \nהפחד וצרתה היא לילית מצרות החיצונים. ויבמתה היא אשת אחי בעלה היא הפחד כאשר אי \nאיפשר לאלו הנשים שיהיה להם שלום אם לא יהיה מתווך ביניהם אחד מן המכריעים. ודע זה \nסוד והטעם לפי שהן שונאות זו את זו ומכוונות לאסרה על בעלה. חמותה ובת חמותה הם פחד \nוהוד, ובת בעלה הוא ההו\"ד בעצמו שהוא כת הת\"ת וכת הפחד וצרתה היא לילית מצרות \nהחיצונים. ויבמתה היא אשת אח בעלה הוא הפחד כאשר אי איפשר לטלה ולזאב שירעו יחד כך \nאי איפשר לאלו הנשים שיהיה להם שלום אם לא יהיה מתווך ביניהם אחד מן המכריעים ודע \nזה: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות שצג - סוד מים שאין להם סוף אשתו אסורה:\nסוד מים שאין להם סוף אשתו אסורה: \nוהטעם כי מים שאין להם סוף הוא כ\"ע אשר בו תלוין חיי בני מזוני ובו עושים ניסים ובו \nמתבטלים הגזירות. ולכן בדוגמא בזה העולם יש לנו לומר כי כתר עליון השגיחו עליו \nוהצליחו ממים שאין להם סוף שהוא הדוגמא, וכמו שמציל מן המות ומוסיף חיים ובנים \nומזונות כן ג\"כ בכאן. ודע זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות שצד - סוד היבום:\nסוד היבום: \nהספיקות הנופלת ביבום. הא'. כי ישבו אחם יחדיו קשה יחדיו למ\"ל מדכתב רחמנא ישבו \nפשיטא שהם בעולם אחד, נמצא כי לא יאמר ישיבה לחי עם המת. וא\"ת כי לא לחנם אמרו זה \nהדרוש כי מטעם גזרות הכתוב נראה כי יחדיו בא להורות שישבו בעיר אחת ואם לא ישבו \nבעיר אחת אין חייב ליבם, ודבר תימה שיהיה גזירת הכתוב. וכי בעיר אחרת אינו אחיו. \nהב' אמר רבא יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מאב אחד אף כאן מאב אחד פרט לאחיו מן \nהאם. תימא בכל מקום כתורה לענין כבוד ומורא הם שוים למכה אביו ואמו מות יומת גם \nלרפאותם לפדותם אם נשבו למה לא יהיו ג\"כ אחים מן האם ליבום. הג'. נאמר ערות אחיך לא \nתגלה ונאמר ערות אביך לא תגלה ולמה תהא זאת מותרת לאחר מיתה ושאר עריות נאסרו וזאת \nהותרה אחר מיתת הבעל מיד. הד' אם על דרך האמת באת להתיר בעבור להחזיר נפש אחיו ולמה \nלא חס המקום על שאר הקרובים שמתו בלא בנים, ואם מת הבן יקח אשת האב ויחזור את בנו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כמו שעשה יהודא קודם מ\"ת וה\"ה לכל שאר עריות מאי שנא אח מכל העריות. ואין לומר כי \nלא יתכן שיחזור את בנו פעמים שהרי אדם הראשון החזיר את בנו כמו שאמרו שת זה הבל \nונאמר כי שת לי אלהים זרע אחר וגו' הה' מדוע לא אמר לקין בא אל אשת אחך ויבם אותה \nכמו שאמר יהודא. וא\"ת שלא רצה השם שיצא הבל מאחיו הרוצח והלא בעל תשובה היה. ועוד \nאדם רשע מקטן היה שקצץ בנטיעות היה והבל חייב מיתה ואל אמונה ואין עול. הו'. אחים \nמן האם אין אחים ליבום אבל הם אחים לעריות ומ\"ש. הז' מי שהוצרך להתגלגל על עבירות \nשבידו ומת ונשאר לו בן למה לא ייבם היבם את אשתו כדי להמציא מנוחה לאחיו שיתגלגל \nבאשתו ואנו רואים שאין המדה כן אלא כשאין לו בן בלבד נוהגת המדה וזה העני יצטרך \nלבקש מנוחה ממקום אחר. ודע כי ישבו אחים יחדיו רבו בו הספיקות, ובפירושינו לתורה \nהארכנו בהן. והספיקות האלו יותרו בהן ע\"ד אמת ומקצתם נבלעו בנעימות שאר הסודות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בעה\"י. ויותר הספק החזק שבהם למה יצטרך להתגלגל ג' פעמים יענישוהו בגילגול הא' ולא \nיצטרך לג' פעמים. והלא הרבה עונשים יש לו יתברך שמו היודע האמת. הח' ואם אין לאיש \nאח או לא נשא אשה לעולם אנה יגאל. הט' כשיתגלגל ג' פעמים הנה אין ספק כשיהיה תחיית \nהמתים ויקום האיש ההוא הנה התחבר בגוף השלישי ושני הגופים ההם מה תהא עליהם, א\"כ \nסידור החכמים שסידרו בתפלתן אלהי נשמה שנתת בי ועתיד להחזירה בי לשוא התפלל א\"כ כמה \nגופים למגנים כמה קברי בריקניא. הי'. מחשבת ער ואונן מה היתה, וכי שוטים היו אם \nכיוונו שלא ליתן זרע לאחיו מה תהא עליהן וכי ימותו בלא זרע וא\"ת כי היתה כוונתם \nלישא אשה אחרת להוליד ממנה בנים לפי שנמשכו לכוונת האלהית נענשו ונתגלגלו בפרץ \nוזרח. הי\"א. מי שלא הטיב מעשיו עד ג\"פ מה תהא עליו אם תאבד הנפש ההיא והלא הנפש \nההוא הוא עצם השכלי והשכל לא יקבל כליון כי איננו מורכב עד שיכלה ויפסוד ואם תהיה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "קיימת אנה תהיה ואנה תשכון. לאצילותה לא תשוב כליון לא תשלוט בה א\"כ מה תהא עליה. \nוא\"ת שבפעם הרביעית תטהר א\"כ מהו שאומר ועל ארבעה לא אשיבנו. הי\"ב. תימה כי איך \nהש\"י יתיר לאו וכרת בשעת מצות יבום והוא עונש רב בעבור שכתב מועט והוסיפו לומר שכל \nהמקיים מצות ייבום לשמה נעשה שותף להקב\"ה. כתיב הכא ולא יכרת שם אחיו וכתיב התם ולא \nיכרת כל בשר. וזה פלא איך יתיר לאו וכרת במ\"ע, הדרך אחת לה' להחזירה יחזירנו ע\"י \nאשה פנויה ולא באשת אח על הספק הראשון: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אות שצה - תשובות על הספקות:\nתשובות על הספקות: \nדע כי ישבו יורה לישיבתם בעולם, אבל יחדיו בא להודיע על כי תחזור הנפש ההיא להיות \nיחד עם אחיו היבם כשיולד מאשתו. ועל הספק הב' והששי כי אחיו מן האב יורו על הרחמים \nלכפר עונו ואחיו מאמו יורו על הדין ואין ממדתם לרחם על נפש החוטאת. ועל ספק הג' מה \nשהותר אשת אח ולא שאר עריות כי הנפש ההיא חפיצה אל אשת חיקה ויתדמה לזה אשת חיל \nהעליונה משא\"כ שאר עריות. ועל ספק הד' והז' דע כי להיות החזרה בבן לאביו הוא דבר \nערוה (כי א\"א באחר) כי האב כבר זכה בבת זוגו אחר שנבנה ממנה והוליד בן. אבל היבם \nבאשת אחיו שלא נבנה ממנה הנה היא אינה בת זוגה והיא בהיתר לו וזכה בה מן ההפקר \nוהנפש החוטאת אף כי לא נבנה ממנה אוהבת אשת חיקה ובזה הותר הספק הי\"ב. ועל הספק הה' \nדע כי הש\"י רצה שיתקיים העולם ע\"י הבל. ולכן גלגלו בשת ע\"י אדם אביו ואדם ידע שזרע \nקין יכלה בדור השביעי. ולכן לא זכה קין באשתו כי היא כלותו כי היו ראויים לצאת ממנה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בנים כמו שדרשו רז\"ל קול דמי אחיך צועקים וכו' וכפי התרגום. אם כן לא זכה קין מן \nההפקר ולזה מנע ממנו אביו אשת הבל. ועל ספק גילגול עד ג' פעמים כבר ידעת מאשר קדם \nבכמה מקומות שהנפש חזרתה למקום מחצבתה ג' מדריגות - שכינה, צי\"ע, בבינה. לכן צריך \nלצירוף ג' פעמים נגד ג' מדריגות מקום תחנותה. ועל ספק הט' דע כי בדרוש הזה דעות מהן \nאומרים כי אחר תחיית המתים אז תהיה אור הלבנה כאור החמה ואור כל נפש כאור הלבנה \nותאיר לכמה גופים. וזאת הדעת נגד גדר הנפש שאמרו בגדרה שהיא לא תתחלק. ומהם אמרו כי \nקבלה ביד האומה הישראלית שתחית המתים לא תהיה אלא מעצם כשעורה והיא הנקראת לוז בפי \nרז\"ל וזה יתרכך יחד ויהיה גוף אחד. ויש לזאת הדעת ג\"כ ראיות בזה הדרוש לקיים דעתן \nמן המדרשים ומן הפסוקים. ומהם אומרים שהגוף לא נברא אלא להיות מעיין לנפש השכליות \nואם היא בחרה ברע מן הטוב ונטתה אחר תאוות הגוף היא תתגלגל והגוף יכלה וישוב אל \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "העפר כשהיה אחרי אשר לא נמשך אחר הטוב ובחר ברע אמנם הגוף אשר בו נצרפה הנשמה הוא \nאשר יקום בתחית המתים. ואין טענה ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי וכו'. כי כבר \nאמר אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא ש\"מ שבטהורה מדבר שעתיד ליטלה ממנה ולהחזירה \nלעתיד. אבל בטמאה תתצטרך להתגלגל באיזה גוף שתצורף בו תוחזר לעתיד ואם לא תזכה \nלהצרף בפעם השלישי אחר מותו יוריד הגוף ההוא כמו שהוא אל ארץ נשייה ושם תשכון \nלעולמי עולמים. ובזה הותר הספק הי\"א. אלה הם הדיעות אשר מצאנום לקודמות בדרוש הזה. \nאמנם מה שקבלנו בו בזה הענין עמוק עמוק מי ימצאנה ואוצר ה' יבואו ובזה הותרו \nהספיקות אשר נסתפקו בו. אולם מה שהוצרכו למדה זו ר\"ל להתגלגל ולא בצירוף אחר, אם \nתבין סוד השמטה וקושיה והיותה מתחלפת באלפים שנה תוהו וב' אלפים תורה וב' אלפים ימי \nהמשיח וחד חרוב תבין סוד זה בנשמות ובצירופם והמשכיל יבין: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות שצו - סוד מי שהניח אשתו וילדה וידעו שכלו לו חדשיו:\nסוד מי שהניח אשתו וילדה וידעו שכלו לו חדשיו: \nאשתו פטורה מהחליצה, אף שמת תיכף. וזה קשה ואיך תהיה פטורה והלא לא נבנה ממנו שהרי \nמת הילד. והטעם בזה כי אין ספק שלא היה צריך האיש ההוא חזרה להתגלגל או נדבק שלא \nבמינה, ע\"כ אשתו פטורה: \n \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אות שצז - סוד מי שיש לו ד' נשים והוליד מכל אחת מהן:\nסוד מי שיש לו ד' נשים והוליד מכל אחת מהן: \nאיזה מהן בת זוגו, והלא אמרנו כשלא זכה להוליד ממנה בנים אינה בת זוגו וזה האיש \nהוליד מכל אחת א\"כ כולם בת זוגו. וי\"ל לזה כבר ידעתי כי דהע\"ה (דוד המלך ע\"ה) היו \nלו כמה נשים ולא היתה בת זוגו כ\"א בת שבע וכמה בנים השאיר מאשה אחרת. ולכן דע כי כל \nאיש אשר אין לו מאשתו בנים, אותה האשה אין ספק שאינה בת זוגו. וזה הסוד שבכה דהע\"ה \nשלא ימות הבן ההוא מבת שבע כי חשב שאם ימות בת שבע הנה אינה בת זוגו והנה פגע בערוה \nשלא במקום שראויה לו מן הדין. ולכן כשיש לו בנים היא בת זוגו אבל כשאין לו בנים \nממנה והרי היא לו באיסור ערוה ומצוה לגרשה דמצוה קעביד דמגרש אסורא מניה. ע\"כ באשת \nאח שיש לה בנים אין ליבם במה נפשך שמא אין צריך להתגלגל ופגע בערוה שלא במקום מצוה, \nאו שמא היא בת זוגו ומיבם כלתו שאינה ראויה לו כי היא בת זוגו של אחיו: \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": " \nאות שצח - סוד סריס אדם וסריס חמה והלכותיהם:\nסוד סריס אדם וסריס חמה והלכותיהם: \nסוד סריס חמה אין מיבמים ואין הולצים לאשתו וסריס אדם מיבמים וחולצין. והטעם כי \nסריס חמה לא נולד בדוגמא העליונה ולכן אין לחברו בתוך משפחתו בדוגמא העליונה. אבל \nסריס אדם היה לו שעת הכושר ולכן חולצין ומיבמים כדין כל מת בישראל כדי להחזירה \nולהביא לידי רפואות גופו ונפשו. וזה אמרן אצל סריס חמה יצא זה שנמחה שמו מישראל. \nודע זה: \n \n", "en": ""}]}
