{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "15", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 15", "hebrewTitle": "קטע 15", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/15/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/15/", "segments": [{"index": 1, "he": "והשתים לא נמתקו ונתחברו שתיהן יחד והיו לאחת נמצא שהם ארבע גבורות וכלולתם ברבקה \nאשת יצחק ואלה הם ד' נשי יצחק: \n \nפרשת ויצא\nשם בס\"ת בדקמ\"ח ע\"ב שורה י\"א וז\"ל מהו ויגע בכף ירכו ליה לא יכיל אבל נגע בכף ירכו \nדאינהו נדב ואביהוא כו' זה תבין במה שביארנו בענין שורש נשמות נדב ואביהוא הבא מן \nקין בן אדם הראשון יע\"ש: \nשם בדקנ\"ג ע\"ב ענין לאה ורחל שהם עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלייא תבין ממה שהודעתיך \nבדרוש יעקב ורחל ולאה מה ענין מציאותם: \nשם בדקנ\"ד ע\"ב שורה ח' וז\"ל מהכא דשאני בר נש ערין דאימיה ואחתיה כו' זה יובן גם כן \nמן הדרוש הנז' כי לאה לוקחת יסוד הבינה לעצמה בעת שמזדווגת ביעקב ונמצא כי הם עריין \nדאימיה ממש: \nשם בדקס\"ב ע\"ב שורה ל\"ו וז\"ל אשר שם צפרים יקננו באן אתר כו' ענין זה של וללבן שתי \nבנות יובן היטב במה שנבאר ב\"ה בפ' ויחי בדרי\"ז ע\"ב וז\"ל תנא עלמא חדא אשתמודע לעילא \nונפקי תרין צפרין כו': \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": " \nפרשת וישלח\nשם בדקס\"ח ע\"א וז\"ל בשורה ל\"ג תו אבהן שבקו ליה מחייהון כל חד וחד אברהם שבק ליה \nוכן יעקב ויוסף יצחק לא שבק ליה כלום בגין דדוד מלכא מסטריה קא אתא אברהם שבק ליה \nחמש שנין דהוה ליה לאתקיימא מאה ותמנין שנין ואתקיים מאה ושבעין וחמש שנין חסרין \nחמש שנין הנה אברהם היה לו לחיות מאה ושמנים שנה מאה בסוד כתר כללות כל האצילות. \nושמנים בסוד שמנה ספירות עד יסוד כי שם סיומא דדכורא כל אחת כלולה מעשר הרי שמנים \nוהניח לדוד חמשה שנים בסוד ה' חסדים הבאים אליה על ידי יסוד בנקודת ציון שבה ואמנם \nיצחק עם היות כי נתן לה ה' גבורות זהו מתחילת אצילותה כי נאצלה מסטריה ומן גבורות \nשבה נקבצו ה\"ג אבל לא נתן בה אח\"כ דבר ועוד שהגבורות הם דינין ואין בהם חיים כלל \n(ע\"ד) ויעקב חיה קמ\"ז שנים ק' בסוד כת\"ר ומ' בסוד ד' מוחי ד' רהטי דמוחא ד' בתי \nדתפילי ברישא דז\"א וז' בסוד ז' ספירות הבנין שלו וחסרו משל אברהם כ\"ח כי החמשה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חסדים גם כן יעקב הוא נותנן לה ועל ידו באים בסוד היסוד שבת\"ת ונוסף עוד שמנה \nועשרים בסוד תרי מוחי דילה שהם עשרים ושמנה בסוד שמנה ספירות הנשארות לה שנמשכו לה \nמיעקב בסוד נוקבא דז\"א דנפקא מתדבקא מאחורוי ונמצא שנעשו לה על ידי יעקב תרין מוחין \nשהם עשרים ושאר שמנה ספירות הרי הם כ\"ח משלו חוץ מן הה' חסדים שגם הוא נותנן לה \nכנז' הם ל\"ג שנים פחותין מן ק\"פ שנים כנגד חיי יצחק שכך היו ראוים לחיות כולם. (ד\"ש \nע\"ג): \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פרשת מקץ\nשם בדקצ\"ד ע\"א שורה ה' וז\"ל ותא חזי ההוא נהר שבע דרגין אשתקיין ואתברכן מיניה \nואלין אינון יפות מראה ובריאות בשר כו' כו' כד\"א ואת שבע הנערות כו' ולחבל דא כתיב \nשבע' הסריסי' המשרתים את פני המלך כו': \nדע כי שבע נערות אלו הם בבריאה ואלו הם מבית המלך שהוא הבריאה כנודע והם הם ההיכלות \nשל המלכות הנז' בפ' בראשית ובפ' פקודי אשר ברכות קריאת שמע הם כנגדם והם לבנת הספיר \nועצם השמים ונגה וזכות ואהבה ורצון וקדש הקדשים והנה בית המלך הוא בינה ונקראת קדש \nהקדשים כנז' בפ' שמות דף ד' ע\"א וההיכלות שבעה בשבעה שבעה למלכות בבריאה ונקראים \nשבע הנערות ועוד שבעה לת\"ת בבריאה והם הנקראים שבעה הסריסים כד\"א שבעת הסריסים כד\"א \nלסריסים אשר ישמרו את שבתותי כי הם מסרסים עצמם בימי החול שלא להזדווג שבעה בשבעה \nכי שבעה היכלות שלו אינן מתפתחין כי אם בשבת כנז' בזוהר בפ' בראשית בדכ\"ג סוף ע\"ב \nוההיכלות שלו הם הנז' שם בההוא זמנא מתפתחין שבעה היכלין היכלא קדמאה היכלא דאהבה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כו' ואלו הם השערים הסגורים ששת ימי המעשה וביום השבת נפתחין ודי בזה: \n \nפרשת ויחי\nשם בדרי\"ז ע\"ב שורה א' וז\"ל תנא עלמא חדא אשתמודע לעילא וכד כרוזא נפיק ההוא עלמא \nמזדעזעא ומתחלחל' נפקי תרין צפרין דאסתלקו מההוא עלמא כו'. הנה להבין המאמר הזה \nצריכין אנו להודיעך קצת הקדמות בדרוש הקליפו' דע כי כמו שיש ד' עולמות אבי\"ע דקדושה \nכן יש כנגדם ד' עולמות אבי\"ע של הטומאה הנקראים קליפות. ומקום אלו הקליפות הם כנגד \nאחורים של הארבע עולמות אבי\"ע. ואמנם כבר נודע כי בקדושה יש בכל עולם מן הארבעה \nעולמות בחינת חמשה פרצופין הנקראים אריך אפין ואבא ואימא וז\"א ונוקביה ואלו הם \nבעולם האצילות וכן בבריאה וכן ביצירה וכן בעשיה האמנם בקליפות אינו כך כי בעשיה יש \nקלי' כנגד אריך אפין ואבא ואימא וז\"א ונוקביה וביצירה אין קליפות אלא כנגד אב' \nואימא וז\"א ונוקביה ואין כאן מקום ביאורם ולכן לא נדבר אצא בענין קליפין (דף כ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ע\"א) דאצילות כי שם באצילות אין קליפות אלא כנגד ז\"א ונוקביה בלבד דקדושה יש גם כן \nכנגד אחוריהם ז\"א ונוקביה דקלי' אבל למעלה מהם אין קלי' כנגד אריך אפין ואבא ואימא \nדאצי' דקדושה כלל גם נודע כי כל פרצוף ופרצוף שבה' הפרצופין הנז' שיש בכל עולם מד' \nעולמו' אבי\"ע דקדושה הוא כולל ז' היכלות שבתוכם הם עשר ספירות הפרצוף ההוא כנודע כי \nהיכל העליון כולל ג' ראשונות כו'. ונמצא כי כל ההיכלות הם שבעה בשבעה וכן ע\"ד זה \nהוא בקני' שבכל פרצוף מהם שבכל עולם ועולם מד' עולמות אבי\"ע דטומאה יש בו שבעה \nהיכלות הטומאה והם שבעה בשבעה כמו שנבאר ענינם בע\"ה. ונתחיל לבאר מעולם האצילות \nבבחינת ז\"א ונוקביה דקדושה אשר באצילות לפי שאין קליפות בעולם האצילות רק מכנגד ז\"א \nונוקביה בלבד באחוריה' ולא למעלה מהם כנגד אריך ואבא ואימא כנז'. הנה נתבאר אצלנו \nבמקום אחר כי ההיכלות הם ז' בשבעה שהם שבעה היכלי הזכר ושבעה היכלי הנקב' וכמו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שהנקבה עומד' כנגד החזה של הזכר משם ולמטה כן ההיכלו' שלה הם ע\"ד זה כי ז' היכלותיה \nמתחילין מן החזה של הזכר משם ולמטה וכן הוא הענין הזה בכל ארבע עולמות אבי\"ע בקדוש' \nוכנגדן ג\"כ הוא בכל הקליפות שכל הקליפות שבאבי\"ע היכלין בהיכ' ז' בשבעה ע\"ד הנז' \nבהיכלות הקדושה. אבל צריך שתדע כי הנה כפי הנז' היה ראוי שיהיו ז' היכלי הזכר \nדקליפה כנגד ז' היכלי ז\"א דקדושה דאצי' וכן בשאר ההיכלות כולן אמנם איננו כן והטעם \nהוא לפי שאי אפשר לעולם אל הקליפה שתתאחז בשלש ראשו' ולכן הז' היכלי הזכר שבקליפ' \nשיעו' מקומ' הוא כנגד האחורים של שש היכלות הזכר דקדושה בלבד אבל כנגד אחורי היכל \nהשביעי העליון דקדושה אין שום קליפ' כנגדו וכן הענין הזה נוהג בכל ארבע עולמות \nאבי\"ע. ואמנם צריך שתדע כי אעפ\"י שהקליפו' של עולם הבריא' אינן יכולין לעלו' (ד\"ש \nע\"ד) ולהתאחז כנגד שלש הראשונות דבריאה דקדושה עכ\"ז הז' היכלין דקליפה דאצילות יש \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בהם יכולת לקבל הארה ולשלוט ולהתאחז ממקומם עד אלו השלשה ראשונות דבריאה דקדושה וכן \nהענין הזה בכל העו' גם צריך שתדע כי תרין מוחין דקליפה דז\"א דאצי' הם סוד אותם שני \nאנשים המרגלים הנז' בספרא דצניעותא ובפ' אחרי מות בדף ס' ע\"ב בענין תרין בנין ינקין \nבכל יומא כו' ולפי שהם למעלה כנגד ז\"א דאצילות דקדושה נקראי' בשם אנשים ושני מוחין \nדקליפה דנוקבא דז\"א דאצילות הם נקראים שתי צפרים הנז' במאמר הנז' באומרו נפקי תרין \nצפרין כו' והם אותם תרין צפרין הנז' בפ' ויצא דקס\"ב סוף ע\"ב בפסוק וללבן שתי בנות \nכי במקום הקליפה כנגדו במקום לבן יש שתי בנות שהם תרין צפרין כי צפור לשון נקבה הוא \nוכמש\"ה כל צפור טהורה תאכלו ודע כי כל המוחין שיש בעול' הבריאה והיצירה והעשיה בין \nבאבא בין באימא בין בז\"א בין בנוקביה נקראי' שתים נשים זונות הנז' בפ' אחרי מות ד\"ס \nע\"ב ולפי שג' עולמות אלו הם עולמות של הנקבה אבל תרין מוחין דקליפה דנוקבא דאצילות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נקראים שתים צפורים כנז' והתרין מוחין (ע\"ב) דז\"א דקליפה דאצילות נקראים שנים אנשים \nמרגלים ולמטה נבאר ענינם ושמותם באורך וטעם הדבר למה גם הזכרים שבקליפו' אין להם רק \nתרין מוחין ואינם כמו הזכרים שבקדושה שיש לכל אחד מהם ג' מוחין חכמה ובינה ודע' אבל \nהנקב' שבקדוש' אין לה אלא שתי מוחין בלבד הנה טעם הדבר יובן במ\"ש בסבא דמשפטים דק\"ג \nע\"א ואל אחר אסתרס ולא עביד פרין ולכן אין בזכר הקליפה מוח האמצעי הנקרא דעת אשר \nממנו טיפת הזווג כנז' שם היטב בביאורינו המאמר ההוא וע\"ש ונבא' עתה מציאות אלו \nהמוחין הנז' אשר בקליפה מה ענינם. ויובן עם מה שנתבאר אצלנו לקמן באדרת נשא בדקל\"ב \nע\"א באות' תלת עלמין דאית בההוא קוצא דבתיקונא קדמאה דדיקנ' עלאה דאריך ושם ביארנו \nכי אותם התלת עלמין השרשים שלהם ויורדים משם מההוא תקונא קדמאה דדיקנא בתחילה למטה \nבאופן זה כי הראשון יורד בבינה דאצילות והשני בת\"ת דאצי' והשלישי במלכות דאצילות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והנה בהיותה בג' מקומות אלו אז אין שום אחיזה אל הקליפו' כלל מן הראשון אשר הוא \nבבינה דאצילות מן הטעם הנ\"ל כ\nי בעולם האצילות אין אחיזה אל הקליפה אלא מכנגד ז\"א ונוקביה בלבד ולמטה ולא למעלה \nמהם כלל. ומן מקום השני שהוא בת\"ת דאצילות משם יורדין תרין מוחין אל ז\"א דקליפה \nדאצילות ומעולם השלישי אשר במלכות דאצילות יורדין תרין מוחין אל נוקבא דז\"א דקלי' \nדאצילות אשר אלו הם בחינת תרין צפרין הנז' כאן. והנה אחר אשר נתפשטו הג' עולמות \nהנז' בג' המקו' הנז' חזרו להתפשט עוד ולרדת יותר למטה בבריאה יציר' עשי' דקדוש' כמו \nשביארנו שם בפ' נשא עוד צריך שתדע כי שתי הקליפו' דז\"א ונוקביה דאצילות הם יונקין \nהשפע שלהם מן נוקבא דז\"א דקדוש' דאצי' באופן זה כי ביום מתגבר הזכר של הקליפות \nועולין תרין מוחין שלו ויונקים ממנה האמנם לפי שביום אין תגבורת רב אל הקליפות לכן \nאינן יונקין משם אלא בחשאי. וזהו סוד וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לאמר כי חרש רוצה לומר בחשאי ואלו התרין מוחין דז\"א דקליפה דאצילות הם הנק' בשם \nשנים אנשים מרגלים כי להיותם בזכר דאצילות נקראים אנשים מש\"כ משם ולמטה עד סוף \nהעשיה כי כולם נקראים בשם נקבות או צפרים או נשים זונו' כנ\"ל ובלילה אז מתגברת \nהנקבה שבקליפות ועולין תרין מוחין דילה בלילה ויונקים ממנה בגילוי כי אז דיני הנקבה \nשולטים להיותו לילה כנודע וע\"ד זה הוא למטה בבריאה וביצירה ובעשיה כי הקליפות שבהם \nבכל עולם מהם הם יונקין מן המלכות הקדוש' אשר בעולם ההוא באופן הנז' הזכר יונק ביום \nוהנקבה בלילה עוד צריך שתדע כי כמו שבסטרא דקדושה אין עלית הנקבה בלילה אלא בחינת \nלאה ולא בחי' רחל כנ\"ל כן בחינת הנקבה של הקליפה אשר עולין תרין מוחין דילה בלילה \nליינק מסטר' דקדושה כנז' אינה רק הנוקבא הנקראת קליפת לאה ועוד צריך. שתדע כי הפרש \nאחד יש באצילות אל עולמות בריאה יצירה עשיה והוא כי הקליפה דאצילות ביום היא יורדת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "למטה מכנגד היכל השביעי העליון שבבריאה הנקרא היכל קדש קדשי' דבריאה ובלילה עולה \n(ע\"ג) למעלה ליינק ממלכו' דקדושה דאצילו' כנ\"ל. מש\"כ בשאר עולמו' בי\"ע והסיבה הוא \nלפי (ד\"ש דט\"ז ע\"א) שעולם האצילו' נעלם מאד ולכן יורדת ביום למטה כנז'. עוד צריך \nשתדע כי מקום יניקת הקלי' מן המלכות דקדושה הוא כמו שנתבאר אצלנו במקום אחר כי יש \nאל המלכות בחינת שדים למטה במקום הרחם שלה ע\"ד דדי בהמה ובבחי' זו נקראת המלכות \nבהמה. כמש\"ה אדם ובהמה תושיע ה' ומן המקום הדדים ההם יונקים שפעם כל הקליפות: \nועתה נבאר לשון המאמר ואח\"כ נסיים ביאור ההקדמות כנז\"ל אמר תנא עלמ' חדא אשתמו' \nלעילא הנה הוא העולם השלישי האחרון מאותם תלת עלמין כנ\"ל וכבר ביארנו כי שרשו הוא \nלמעל' במקו' מלכות דאצילות ואח\"כ מתפשט עוד ויורד עד עולם העשיה וזמ\"ש אשתמודע \nלעילא רוצה לומר שעומד למעלה במלכות דאצילות וכד כרוזא נפיק כו'. כבר ביארנו כי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ביום יונק הזכר של הקליפות בחשאי אבל בלילה שהדינין מתגברין אז כאשר הנקבה עול' \nלינק נפיק כרוזא קרי בחיל באתגליא לתת רשות אל הקליפות שיעלו ליינק כנז' ואז הרחמים \nמונעים ונסתרים והדינין שולטין ומתגברין נפקי תרין צפרין כו' זהו מ\"ש למעלה כי אלו \nהתרין צפרין שהם תרין מוחין דנוקבא דקליפה דאצילות הנקראת לאה נמשכו אליה מן ההוא \nעלמא השלישי הנז' אשר עומד במלכו' דאצילות ומשם אסתלקו להעשות מוחין אל נוקבא \nדקליפה הנז' וזמ\"ש דמדוריהון תחות אילנא דחיזו כו' פירוש כי אחר שנסתלקו משם ירדו \nלמטה כדי להעשות מוחין אל נוקבא דקליפה דאצילות. וכבר נתבאר לעיל כי שבעה היכלי \nהקליפות של עו' הבריאה מקומם כנגד אחורי' של שית היכלין תתאין דבריאה תחת היכל \nהשביעי העליון מכולם הנק' קודש הקדשים דבריאה. גם צריל שתדע כי ת\"ת ומלכות דאצילות \nנקראים אילנא דחיי ומותא חיי בתפארת ומות' במלכות אמנם ת\"ת ומלכות דבריאה נקראים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "חיזו דאילנא דחיי ומותא כי הבריאה היא חותם ומרא' ודמיון של האצילות ואלו הת\"ת \nומלכות הנז' על בחי' ישראל ולאה אשר שניהן למעלה בהיכל השביעי העליון שבבריאה אנו \nמדברי' כי אלו הם הנקראי' חיזו דאילנא דחיי ומותא וכבר ביארנו כי אין אנו מדברים \nעת' בענין הנוקבא אלא בבחי' לאה אשר הוא למטה כנגד ההיכל קדש הקדשים דבריאה ביום \nכנ\"ל ונמצא כי כיון שאלו התרין ציפרין שהם תרין מוחין דלאה דקליפה הם מלמעלה מעולם \nהאצילות אלא שיושבים ביום למטה בהיכלי הבריאה ושם דירת' ושכונתם והנה כל היכלי \nהבריאה הם למטה מהיכל קדש הקדשים הנקרא חיזו דאילנא דחיי ומות' אם כן נמצ' כי \nמדורי' דתרין ציפרין הנז' הוי לתת' מהאי חיזו דאילנא דחיי ומותא נפחא חד צפורא לסטר \nדרומא פירוש כי הצפור האחת שהוא מוח הימני הנקרא חכמה הוא יונק מן הדד הימנית שברחם \nהימני' והצפור השני שהוא מוח השמאלי הנק' בינה יונק מן הדד השמאלי דסטר צפונא וחד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "צפורא כד נהיר יממא כו' פירו' כי הלא ודאי דבעידן דנהיר יממא כדין אשתכח ההוא \nקדרותא דצפרא הנקראת איילת השחר ובעת ההיא יש רשות וכח אל הצפור (ע\"ד) הימני הנקרא \nחכמה להיותו בחי' זכר לעלות או ליינק משם ותכף חוזר ויורד למטה אבל הצפור השמאלי \nשהוא בינה בחינת נקבה אין לו שום עליה כלל ביום אפילו בההוא שעתא דקדררותא דצפרא רק \nכד אתחשך ליליא ומכ\"ש כי הצפור הימני הנק' חכמה עולה גם כן כד אתחשך ליליא ושניהן \nיונקים ביחד משתי דדי המלכות בחצות הראשונה של הלילה ואמר כי אחר יניקתה משם רוצים \nלעלות יותר למעלה פירוש כי הנה מקו' עלייתה לינק אינו רק חצי שיעור גופם העליון לבד \nלפי שאינ' עולין אלא עד בין רגליה של המלכות דקדושה דאצילות ויונקים מן הדדים אשר \nבמקום רחמה ומחצית גופם התחתון שהוא בחינת רגליהם נשאר עומד למטה בהיכלי קליפת \nהבריאה ואחר אשר ינקו שפע הצריך להם גבר כוחם ורוצים להתחזק עוד ולהתגבר להעלות כל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "גופם למעלה באצילות כפי הראוי לה שהו' כשיעור כל קומת ז\"א ונוקביה דאצילות דקדושה \nאשר הוא המקו' המכוון בהם וזמ\"ש לבתר בעו לאסתלקא רגליהו כו' פירוש כי לבתר שיונקים \nרוצים לעלות עוד עד מקום המו' דקדוש' אשר משם נתהוו כנ\"ל ומשתמטי רגלייהו בנוקבא \nדתהומא רבא כו'. הענין הוא כי בקליפות אשר בעולם הבריאה יש נוקבא חדא לעילא והיא \nקלי' הבינה אשר היא בהיכל העליון השביעי של הקליפות דבריאה ועוד יש נוקבא אחרת תתאה \nוהיא קליפת מלכות הבריאה אשר היא בהיכל התחתון שבהם. והנקבה (ד\"ש ע\"ב) העליו' בינה \nנקרא' נוקבא דתהומא רבא והנקבה התחתונה מלכות נקראת נוקבא דתהומא דרך סתם וכן על \nדרך זה הוא בקליפו' היצירה והעשיה אמנם אף הנקבות העליונות שהם בחינות הבינה אשר \nבקליפות יצירה ועשיה אינן נקראין אלא נוקבין דתהומא דרך סתם וכן ע\"ד זה הוא בקלי' \nדיצירה ועשיה כאמור וקליפת נוקבת הבינה אשר בבריאה היא לבדה נקראת נוקבא דתהומא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "רבא. ובזה יובן דברי המאמר כי הנה אלו הצפרין אינם יכולין לעלות כרצונם כי רגליהם \nנשארין עומדין למטה בעת יניקתם בנוקבא דתהומא רבא הנז' וכאשר גמרו ליינק שפע ורוצים \nלהתגבר ולעלות יותר אז משתמטי רגלייהו בההו' נוקב' דתהומא רבא הנז' ונלכדים שם ואין \nלהם כח ורשות לעלות יותר כפי רצונם ונשארים עד חצות הלילה: \nואחר שביארנו לשון המאמר נחזור לבאר יותר בביאו' ענין ההקדמות הנ\"ל בענין תלת עלמין \nהנז'. דע כי הנה ראינו ליעקב שנשא ארבע נשים והסוד הוא במה שנודע כי ז\"א דאצי' \nהקדוש בהיותו בסוד עיבור הראשון במעי אימא הי' בבחי' תלת כלילן הנז' בפ' בשלח בזוהר \nבתוספת' בפסו' ויסע מלאך האלהים בדף נ' ע\"א ואז היו חסד גבורה ת\"ת שלו מכסין \nומלבישין את הנצח והוד ויסוד שלו ואז הית' בחינת המלכות שורה בו בסוד פסיעה קטנה \nלמטה בסיום אות ו' שהוא בסוף הת\"ת כנז' בפ' בלק בדר\"ג ע\"ב שורה י\"ח וז\"ל אשורנו \nאושיט פסיעה לבר כגוונא דא ו' וכאשר נולד ויצא לחוץ ונתפשטו הנה\"י שלו למטה ונתגלו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בו השש קצוות על ידי היניק' כנודע אצלנו הנה אז היסוד דז\"א אשר היה מובלע ומכוסה \nתו' הת\"ת דז\"א ברדתו למטה אל (דף כ\"ג ע\"א) מקום גילויו כנז' המשיך גם כן עמו בחינה \nאחת מן אותה המלכות אשר היתה עומדת בתחילה למעלה בסוד פסיעה קטנה כנז' וירדה למטה \nעמו בסופו ונמצאו עתה בזמן היניקה שתי בחינות אל המלכות האחת תחת הת\"ת והשנית תחת \nהיסוד וכאשר בא זמן השלישי הנקרא הגדלת המוחין של זעיר אפין. וכבר נתבאר אצלנו כי \nאז נתעל' הת\"ת ונעשה בסוד דעת ונתעלה היסוד ונעשה בסוד הת\"ת ואז גם אלו שתי הבחינות \nשל המלכות נתעלו עמהם כי בחינתה בסוף הת\"ת עלתה אל מקום הדעת ושם נעשית בחינת לאה \n", "en": ""}]}
