{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "22", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 22", "hebrewTitle": "קטע 22", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/22/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/22/", "segments": [{"index": 1, "he": "דכר ונוקבא וכדאמרינן בפ' פקודי בדף רנ\"ה ע\"א וז\"ל דאינון דאתנסיבו דשקלי במתקלא \nדכורין ונוקבין דא עם דא ואלין אקרון מאזנים וכ' ותאנא באדרת האזינו בדף ר\"ץ ע\"א \nוז\"ל ת\"ח בשעתא דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין בעא לאתתקנא אתקין כולא כעין דכר \nונוקבא באתר דאתכלילו דכר ונוקבא לא אתקיימו אלא בקיומא אחרא דדכר ונוקבא והאי חכמה \nכללא דכולא כו'. ופירוש' דמלתא הכי הוא דעתיקא קדישא תלת רישין ביה רישא חד' חכמת' \nסתימאה דלא מתפתחא ומשו' דאיכ' אחריתי דהיא מתפתחא לל\"ב שבילין האי אקריא סתימאה \nרישא תנינא לעילא מן דא עתיקא קדישא הוא כתר' עלאה רישא תליתאה רישא דלאו רישא ולא \nידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא דלא אתדבק בחכמתא ולא בסוכלתנו והוא אין סוף אתקרי \nאבל כתר' עלא' דאיהו עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין אתתקן בחכמה סתימאה דביה כעין \nדכר ונוקב' דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפרשא תלת זמנין לארבע ארבע. דאינון י\"ב ואינון \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יהו\"ה יהו\"ה יהו\"ה והוא עתיקא כליל לון הרי י\"ג מכילן דרחמי והם כעין זכר ונקבה ששה \nזכרים ששה נקבות כדאיתא בס' הבהיר ואינון שרש ת\"ת ומלכות והיינו דקאמר ר' נחוניא בן \nהקנה ע\"ה ומתהפכין לת\"ת ומלכות דמתמן אשתרשו שית סטרין דדוכרא ושית סטרין דנוקבא \nוהיינו דקאמר אתקין כולא כעין דכר ונוקבא דאפילו חכמה סתימא' די ביה כעין דכר \nונוקבא אתתקנו ומ\"ש באתר דאתכלילו דכר ונוקבא דהיינו חסד עלאה דאתרשים במצחא. \nואתפשט לתתא בדיקנא והוא כליל לאבא ואימא. לא אתקיימו בקיומא אחרא כד נפקי ומתנהרי \nמיניה אלא בדכר ונוקבא דהיינו אב חכמה אם בינה כדקאמר בתר הכי והאי חכמה דמתפשט' \nלל\"ב שבילין כד נפקא ואתנהרא מעתיקא קדישא לא אתנהיר אלא בדכר ונוקב' דביה הות בינה \nבגויה סתימא וכד אתפשט אשתכח ואתגלי דהוה סתים. ואשתכח דדכר ונוקבא הוא והיינו יוד \nדאתפשט להאי גיסא ולהאי גיסא ונעשה דלי\"ת זה חכמ' ובינ' בחד מתקל' אתקלו דכר ונוקבא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כי שניהם שקולים ואינו כמו נוקבא דז\"א שלא יצאה ממנו ביחד וגם אינה גדולה כמוהו כי \nראשה מתחיל מאחריו דז\"א והיינו דקאמר לקמן באדרא זוטא בדף ר\"ץ ע\"ב וז\"ל אבל האי \nאימא לא אפסיק רעותא דתרוייהו לעלמין. בחד (ע\"ב) נפקין בחד שריין לא פסיק דא מן דא \nכו'. דכד נפקת חכמתא נפקת בינה כלולה בגוה והיינו בחד נפקין ובתר הכי תרוייהו שקילי \nכחדא והיינו כחד שרי' ובגיניהו כולא אתקיים בדכר ונוקבא דהיינו תפארת ומלכו' בדכר \nונוקבא דאלמלא (ד\"ש ע\"ב) האי דאית להו שרש' וגזעא לעילא לא מתקיימי לתתא והיינו \nדקאמר ספרא דשקיל כמתקלא דהיינו דכר ונוקבא כדפרישית כי הוצרך המאציל העליון להתתקן \nבדכר ונוקבא כדי שישתלשל כדרך זה כל האצילות ויתבסמו הדינין ברחמים. דהיינו דכר \nרחמים נוקבא דין כנודע. ולפיכך כל המלכים שמלכו באדום אתר דכל דינין מתקיימים תמן \nנתבטלו עד שבא המלך האחרון עם אשתו דכר ונוקבא דין ורחמים ונתבסמו יחד. וכדבעינן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "למימר קמן בס\"ד דעד לא הוה מתקלא: \nדע דבזווג העליון דהיינו אבא ואימא קודם דאתתקן עתיקא קדישא הוה מהדר אנפוי אבא \nמאימא כי היכי דאהדר אנפין ז\"א מן נוקביה וזמ\"ש בפ' בראשית בדף ע\"ב וז\"ל אמר לה צדי \nצדי אנת וצדיק אנת אבל אנת צריך למהוי טמירא כו' ובגין כך אנפוי דיוד מהדר לאחורא \nכגוונא דא כו' ע\"כ והיינו שהצד' היא נ' והיוד רוכב עליה ינעשית צדי ויוד זו הפוכה \nוחוזרת פניה מן הנ' דלא הוו משגיחין אפין באפין ויוד היינו אבא והנ' היינו אימא \nחמשים שערי בינה והיינו דקאמר הכא אנת צריך למהוי טמירא לית אנת צריך לאתגלייא כי \nאינה מעולם הנגלה כי אם מהעולם הנעלם עלמא דאתכסייא. ואדם הראשון היינו אדס קדמאה \nחכמה והיינו דקאמר דעד לא הוה מתקלא לא הוו משגיחין אפין באפין דכי היכי דז\"א \nנוקביה נפקא מאחוריו ולא משגיחין אפין באפין אע\"ג דנפקא מתדבקא בסטרוי כחדא הכי נמי \nלעילא מקמי דאתתקן עתיקא קדישא כעין דכר ונוקב' ולא הוה מתקלא. לא הוו אבא ואימא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "משגיחין אפין באפין כי אבא רחמים גמורים ואימא דינין גמורים ונמצא זה הופך פניו \nלכאן וזה הופך פניו לכאן ומכל מקום עיקר השגחת אפין באפין היינו עתיקא בז\"א כדבעי' \nלמימר קמן וכל השבעה בנים העליונים היוצאים ממנה והם המלכים שמלכו בארץ אדום שהיא \nהבינה אם הבנים אמללה יולדת השבע' כי כולם היו דינים גמורים ולא היה להם אחיזה ושרש \nבעתיקא קדישא ומתו והם הם הניצוצות שאין בהם ממש וניצוצות אלו נזרקו על ידי בוצינא \nדקדרינותא שהוח שרש הדינין שהיה גנוז במעי האם שהיא הבינה. דמינה דינין מתערין \nכדאיתא באדרא זוטא בדף רצ\"ב ע\"ב. וגם בפ' פקודי בדף רנ\"ד ע\"ב וז\"ל ות\"ח רישא שירותא \nדמהמנותא גו מחשבה בטש בוצינ' דקרדינותא וסליק גו מחשבה ניצוצין נציצין זריק לתלת \nמאה ועשרין עיבר כו'. והענין הוא שהוכרח ע\"ק לעכב תיקונו עד שיצאו ניצוצות אלו לפי \nשהיו דינין תקיפין ובהם מעורבין קליפות וניברר הפסולת מהם ומה שהיה יכול להתבסם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נתבסם והקלי' נשארה למטה להבדיל בין הקדש ובין החול. והנה גם אח\"כ בעא עתיקא למנדע \nאי אתבסמו דינין ונפק קין והבל כדבעינן למימר קמן בס\"ד. וזמ\"ש (ע\"ג) ובריר פסולת \nמגו מחשבה ואתבריר. וטעם מנין ניצוצות אלו ש\"ך אפשר לומר שהם כנגד י\"ש עולמות \nהנמשכין מחכמה ועשרה מבינה היינו ש\"ך וכנגדם יצאו דינין כי גם את זה לעומת זה עשה \nהאלהים ובפ' תזריע דף מ\"ח ע\"ב וז\"ל תאנא מן בוצינא דקרדינותא נפקין תלת מאה ועשרין \nוחמש ניצוצי מתגלפין ומתאחדן כחדא מסטרא דגבורא דאקרון גבורות כו' והנה ניצוצות אלי \nהם הראשונות שנתבטלו וחזרו ונתקיימו כד אתתקן ע\"ק וז\"א והם מתחברין בז\"א ואז נקרא \nאיש מלחמה כדקאמר התם וחמשה ניצוצות היתרים הם ה' גבורות שהם שרש להם ומהם יצאו. \nוזהו סוד מנצפ\"ך כנגד ה' גבורות אלו. ודע כי חמשה פעמים דין עולה ש\"ך וה' פעמים \nאדנ\"י שהיא דינא רפייא עולה שכ\"ה והבן זה. והנה מלכים אלו עד לא הוה מתקלא ולא הוה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מתתקן ע\"ק כעין דכר ונוקבא לא היה להם אחיזה למעלה ומתו. וסיבת מיתתם היה כי לא היה \nלהם שרש בעתיקא וגם החכמה שיצאה מעתיקא לא היה להם שרש ואחיזה בה כי כולה רחמים \nפשוטים והם דינים ולא הוו משגיחין אפין באפין לא אבא באימא שממנה יצאו הדינין ולא \nא\"א בהם שהם ז\"א כי השגחת אפין הוא להאיר בהם ולהשפיע בהם וכאשר לא היה שרשם נמצא \nבו לא השגיח בהם אפין באפין וזמ\"ש וזיוניהון לא אשתכחו כי זיוניהם ועדייהם. והוא \nשרשיהם וגזעיהם העליונים לא נמצאו עדין בע\"ק. ואפשר עוד לומר דמלכין היינו הז' \nמלכים וזיונין הם הנצוצו' אי נמי זיוניהון היינו העטרות ועדי שיש לכל אחד משבעה \nספירות שם בן ע\"ב לחסד ושם בן מ\"ב לגבו' ושם בן כ\"ב לת\"ת וכאלה רבות ואלו לא אשתכחו \nכלל מרוב (ד\"ש ע\"ג) הדינים שהיו אז כנ\"ל. וארעא אתבטלת היא מלכות שהיתה תוהו כי אם \nאין נחלים אין ים דהא ליה לה מדילה כלום ולפיכך אמר אתבטלת כי לא היה לה מציאות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "להכלל מהם וכמאן דלית' דמיא גם כי הנה פעולתה היא לקבל מהזכר רחמים והיא דין ולבסם \nזה בזה ולהוציא פריה וחיילותיה העליו' ותחתונים כי לשבת יצרה וכאשר גברו הדינין \nישבה בטיל' לא יכלה לפעול פעולת' עד דריש' דכסופא דכל כסופין הוא רישא דלא אתידע \nולא אתדבק והוא א\"ס דכתבינן לעיל והוא חמדת כל החמודות אשר הכל נכספין להשיגו. ואף \nעתיקא שהכל נכספין להשיגו היה כוסף ומשוקק האי רישא דלאו רישא לבושין דיקר אתקין \nואחסין. הנה לבושים אלו התקינן להתלבש בהם וההעלם הוא סיבת הגילוי כי לא ישיגוהו \nולא יהנו מאורו כי אם על ידי לבושים אלו משל לאור השמש אשר לא יוכל איש להביט בו \nמרוב בהיקותו אם לא יתרחק ממנו וישים מסך מבדיל בינו לבינו ואז יוכל ליהנות מאורו \nואם יהיה האור גדול ומבהיק מאד יצטרך כמה וכמה מסכים לשיוכל ליהנות מאור ההוא. וזהו \nענין לבושין דיקר אתקין וכמ\"ש בזוהר שבכמה מקומות אתלבש דא בדא. ומלבושים אלו ה\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ם גלגלת' וטלא דבדולחא בתוך הגלגלת וקרומא דאוירא דאזדכך וסתים ושער רישיה כעמר נקי \nדתליין בשיקולא ורעוא דרעוין שהוא המצח ואשגחא פקיחא שהוא העין ותרין נוקבין \nדפרדשקא שהוא החוטם. הרי (ע\"ד) שבע' דגלגלתא והם כנגד שבעה תיבות שבבראשית. וכדקתני \nבתר הכי. ואלו השבעה הם למטה ותליין בשבעה דא\"א וזהו שאמר ואחסין כי מאלו תלוין \nשבעה דז\"א ונוקביה והוריש להם שבעה תיקונין אלו. ועוד נבאר ענין זה לקמן ב\"ה האי \nמתקלא תלי באתר דלא היה חכמה סתימאה שבעתיקא שנעשית כעין דכר ונוקבא כדכתבינן לעיל \nתלויה בעתיקא שהוא אין דלא הוה דהא עתיקא כליל לון וביה תליין לאו דהוא אינון אלא \nדביה תליין וכמה דאמר רשב\"י באדרא זוטא דף רפ\"ט ע\"א שורה י\"ג וז\"ל בצניעות' דספרא \nאוליפנא דהא י' עלאה י' תתאה ה' עלאה ה' תתאה ו' עלאה ו' תתאה כל אינון עלאין \nבעתיקא תליין כו' והענין הוא כי שם ה' בהעלם גדול ובתליה כל דהו אתקלו ביה אינון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דלא אשתכחו זיווגי המלכים הראשונים דאמרן לעי' דלא אשתכחו אתקלו בהאי מתקלא דחכמתא \nסתימאה כד אתתקן בדכר ונוקבא דין ורחמים ונתקיימו ונעשה להם שרש למעלה וכמ\"ש באדרא \nזוטא בדף רצ\"ב ע\"ב וז\"ל לבתר נפיק אומנא באומנותיה ואתתקן בדכר ונוקבא כו' וביה \nאתגניז האי אוירא ואכליל לניצוצא דנפיק מבוצינא דקרדינותא דגניז במיעוי דאימ' כו' \nכך כולא אזדמן בתלת רישין כמה דאמינא. אפשר לפרש כי זה שמתו העולמות הראשונים משום \nדאתעבידו בלא תיקונא כדקתני התם לעיל נפיק אומנא הוא כתר עליון עתיקא קדישא אמון \nמופלא לאומנותיה דהיינו מוחא סתימאה שהיתה אצלו אמון ואתתקן בדכר ונוקבא והשתא \nאתקיימו כל אותם הניצוצות שמתו כי נשרשו למעלה ולא נהירא והענין דהאי לבתר אחרי \nשנתתקן ע\"ק כעין דכר ונקבא קאמר דנפיק אומנא לאומנותיה דהיינו בוצינא דקרדינותא \nלהוציא דיניו והיינו דקאמר נפיק ואתתקן בדכר ונוק' דהיינו או\"א ואלו הן הזיקין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שנדעכו ומתו שיצאו מבוצינ' דקרדינו' קודם התיקון והשתא אתקיים כולא כיון שנתתקן. \nוהשתא אתי לפרושי היכי אתעביד גלגלתא שניה דז\"א ואמר דנפק מבוצינא דקרדינותא שהיא \nשרש הדינין כדפרישית ניצוצא תקיפא כפטיש חזק ובטש והוציא ניצוצות לעולמות הראשוני' \nונתערבו באוירא דכיא ונתבסמו הניצוצות אלו עם אלו. וזה הביסום היה כשנתחברו או\"א \nלהוציא ז\"א ואב זה הוא רוח דגניז בעתיק יומין והיה גנוז בו זה אוירא דכיא וכלל זה \nהניצוץ היוצא מבוצינא דקרדינו' הגנוז במעי האם ונכנס בתוך אוירא דכיא. וכאשר נתחברו \nאו\"א ונכללו הניצוץ ואוירא דכיא זה בזה יצאה גלגלתא תקיפא דז\"א. ואמנם הענין רוחא \nדגניז ואוירא דכיא וניצוצא הוא כי חכמה שבכתר נעלמה מעיני כל חי ואינה מתפשטת כלל \nהאמנם דרך קרומא ואוירא דאזדכך ונעשה זך יוצא אור וממנו נאצלה חכמה זו ושם בין \nגולגתא לקרום גנוז אותו הרוח ובתוך אותו הרוח אוירא דכיא. ולפיכך נקרא קרומא דאוירא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שהאצילות חכמה זו משרשה הגנוז בעתיק יומין הוא על ידי המזל והוא נקרא חסד עלאה \nוכמ\"ש שם כד אתנהיר נהיר ממזל' יקיר' ולפיכך נהיר לבד כי דרך זה הקרומא דאזדכך יוצא \nאור על ידי המזל כדקאמר התם באדרא זוטא בדף רפ\"ט ע\"ב וז\"ל דכד אתתקן חיירא דא (ד\"ש \nע\"ד) בנהירו דא (דף ח ע\"א) בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר ותליא ממזלא יקירא מוחא \nאחרא דאתפשט לתרין ותלתין שבילין כד אתנהיר נהיר ממזלא יקירא והענין הוא כשנתקן \nחיורא דא דעתיקא בנהירו דא דחסד עלאה בטש מאן דבטש במוחא דא דלא ידיע ואתנהיר ומאור \nזה תלוי ממזלא קדישא. ולפנינו נאריך בזה בכל הצורך. עוד בפירוש האדרא זוטא נאריך \nבביאור זה בחזקת היד בעז\"ה. עוד אמר שם באדרא זוטא דף קפ\"ט ע\"ב. וז\"ל נפקא מההוא \nמוחא סתימאה מנהירו דביה כו' הנה שמהאור שבתוכו יצא המוח השני הזה ונקרא אבא והיינו \nדקתני בפרקא תניינא וז\"ל י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא היא קרומא עלאה דאזדכך וסתים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פירוש יוד עלאה היינו אבא ואיכא יוד תתאה דז\"א כדאיתא באדרא זוטא בדף רפ\"ט ע\"א וז\"ל \nבצניעות' דספרא אוליפנא דהא יוד עלאה יוד תתאה וקאמר יוד עלאה דאתעטר ונשפע בקוטרא \nדעתיקא דהיינו הקטור היוצא מהעתיקא דרך הקרום שנזדכך ומרוב הזיכוך יוצא קוטרא דרך \nשם לעטר היוד עלאה ומשם תלייתה כדפרישית ואמרינן באדרא זוטא דף רפ\"ט פ\"ב וז\"ל בהאי \nמזלא פשיט פשיטותא דקוטרא עלאה ההוא רישא דכל רישין דלא אתידע ולא אשתמודע ולא \nידעין עלאין ותתאין בגין כך כולא בהאי מזלא תליא ע\"ב ויוד עלאה תליא ממזלא קדישא \nוכדאיתא התם באדרא זוטא דף ר\"ץ ע\"ב וז\"ל ת\"ח שירותא דא דאתקרי אב אתכליל ביוד דתליא \nממזלא קדישא עכ\"ל והנה אבא הוא רחמים והוא מזריע לובן שבו וזה נקרא אוירא דכיא \nולהכי קרי באדרא רבא ליסוד אמא דכיא מפני טיפת חסד עלאה היוצא דרך שם וחסד עלאה \nהיוצא דרך נתיב לא ידעו עיט נקרא אוירא דכיא ואפשר שלפי כך נקרא קרומא דאוירא מפני \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שעל ידי חסד עלאה הנקרא\nאויר מזדכך קרום זה ונהיר להאי מוחא אחרא וכדאמרן לעיל דבטש מאן דבטש במוחא סתימא \nואתנהיר כנ\"ל ואימא היא דינין ולפיכך גניז בא בוצינא דקרדינותא שרש הדינין ומזרעת \nאודם שבה והיא ניצוצא תקיפא וכאשר מתחברים או\"א יחד נכלל חסד עלאה שבאבא שרש הרחמים \nעם ניצוצא שרש הדינין ונכללים זה בזה ויוצאה הגלגלת' של ז\"א וסיבת היות זרע טיפת \nהאב נקראת אויר ולא נקראת אור כנודע. כי ביסוד כבר יצאה יוד של ז\"א וכן בחסד שבז\"א \nומה שנשאר הוא אור אבל כאן עדין נשארה יוד דרישא דז\"א. ולפיכך נקראת אויר ודי בזה. \nוהנה בוצינא דקרדינותא אפיק ניצוצא ובטש ואפיק זיקין לעלמין קדמאין לבסמם ולהחזיקם \nולתת להם חיות מהשרש עליון אחרי שכבר נתקנו עתיקא קדישא ואו\"א. ונשרשו בהם הדינין \nוהנה התיקו' הם הם שגרמו יחס ודבקות לעתיקא עם הדינין כי עתיקא רחוק מהם מהדינין \nבתכלית הריחוק. וכאשר נתקן כל תיקון ותיקון ירד מאת פניו מדרגה אחר מדרגה עד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שנתקרבו אל הדינין באופן שהיה אפשר להם להתבסם הנה אם כן המתקלא הוצרך לשיהיה שרשם \nלמעלה באופן שיוכלו הם להתקיים ולהתבסם ולבושין דיקר הוצרכו לשיהיה להם דביקות עמו \nויחיו ולא ימותו והנה בשיעור המדרגות שירדו התיקונין מאת פניו. שהם שבעה כן מתו \nשבעה מלכים טרם בא התיקונין (ע\"ב) וזה יורה על מה שכתבנו מתקלא קאים בגופיה לא \nאתאחד ולא אתחזי היינו מוחא סתימאה דשקול כמתקלא בדכר ונוקבא וקאים בגופיה דע\"ק בגו \nגלגלת' לא אתאחד דליכא מאן דהוה אחיד ביה דאע\"ג דאמרינן באדרא זוטא דאב ואם בהאי \nמוחא אחידן וביה תליין היינו על ידי מזלא יקירא דמיניה אתנהרו כדאמרן לעיל ולא \nאתחזי דהא קרומא קשיש' חפייא על מוחא ולא אתפתח ביה סליקו וביה סלקין דלא הוו והוו \nויהויין. ירצה כי כל הדברים סליקו בהאי מתקלא ונעשה להם שרש שם וביה סלקין כל עת \nלקבל השפע וחיות ממקורם וכדכתיב ואתה מחיה את כולם דלא הוו שעדין לא באו אל מציאות \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שרשם שם לעת מצא. וזם אותם שכבר היו ולא יהיו עוד לא נפסק שרשם משם וגם אותם שהיו \nויהיו יש להם לשעבר ולעתיד כי שם שרש כל הנבראים: \nאו יאמר דלא הוו שלא תאמר שאותם העולמו' שנתבטלו ולא הוו נתהוו לפי שעה זולתו מבלי \nהיות להם תליה בו ח\"ו כי אין להם מציאות אפילו ברגע זולתו והיינו דקאמר בפ' פקודי \nבדף רנ\"ד ע\"ב וז\"ל ות\"ח רישא שירותא דמהמנותא. גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא וסליק \nגו מחשבה ניצוצין כו' הרי דאותם ניצוצות לא יצאו אפילו לפי שעה אלא משום דסליק גו \nמחשבה אלא שלא היתה אותה תלייה מספקת לקיימה אלא (ד\"ש דכ\"ג ע\"א) לפי שעה. ודהוו גם \nאותם שהוו מעיקרא קודם המתקלא דהיינו או\"א הוצרכו להיות נשרשים בו עתה באופן שיצא \nהכל כמתקלא דכר ונוקבא ודע כי שרש הדינין בע\"ק אלא ששם הם בדקו' והעלם גדו' ויתיב \nעל כרסייא דשביבין לאכפייא לון ועוד נבאר זה לפנינו בע\"ה ואל תדמה בלבבך שאחרי \nשמוחא סתימאה נתקן כעין דכר ונוקבא וגם עתיקא קדישא נמי דכוותיה דהא מוחא סתימאה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מתפרש ביה ג' זמנין לארבע ארבע ואילן אינון יהו\"ה יהו\"ה יהו\"ה כדאיתא בתפילת ר' \nנחוניא בן הקנה שהם כעין זכר ונקבה ודא הוא חוורא דאנהיר לי\"ג עיבר דאמרינן באדרא \nרבא דהא עתיקא כליל לון ודא הוא חד לעילא בגלגלת' שמא תאמר אף בההוא רישא דלא אתידע \nכן ח\"ו שבו לא יצדק לא זכר ולא נקבה ולא שם ולא אות ולא כינוי. ואף בעתיקא כעין זכר \nונקבה קאמרינן ואף אותיות יה\"ו ביה תליין לחוד ובז\"א אינון כדקאמר באדרא זוטא ואפשר \nדהיינו דקאמר מתקלא קאים בגופיה שהוא עומד בעצמו לא אתאחד לעילא שאין שם מתקלא ח\"ו \nודי בזה סתרא גו סתרא היינו רישא דלא אתידע דהוי סתרא גו סתרא ע\"ק. אי נמי סתרא \nמוחא סתימאה גו סתרא גלגלתא. אם כן על ידי הסתר תוך הסתר שנעשו לעתיקא על ידי כך \nאתתקן ואזדמן לז\"א להחיותו כי לא היה אפשר להיות לו יחס ודביקות עם התחתונים כי אם \nעל ידי הסתרות אלו כי ההעלם הוא הגלוי וכדכתבינן לעיל. אי נמי אזדמן לתקוני ז\"א כי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מתקוניו יצאו. ובאדרא רבא בדף קכ\"ח ע\"א וז\"ל תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין \nסתרא דסתרין אתתקן ואזדמן כלו' אשתכח ולא אשתכח לא אשתכח ממש אבל אתתקן ולית דידע \n", "en": ""}]}
