{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "38", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 38", "hebrewTitle": "קטע 38", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/38/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/38/", "segments": [{"index": 1, "he": "קס\"ד ע\"ב וז\"ל לסטרא אחרא יהבי חושבנא יתיר ואיהי במנינא דגריעו כגון עשתי עשר כו' \nושם ביארנו ענינם וע\"ש והבן וכנגדם הם אחד עשר ארורים שיש בפ' כי תבא אשר הראשון \nשבכולם הוא ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה כו' שהוא כנגד הקליפה שכנגד בחינת אריך \nאפין העליון שבכולם והוא הכולל את כולם כמבואר אצלנו בדרושים איך פרצוף אריך אפין \nהוא מתלבש ומתעלם ומסתתר בתוך הארבעה הפרצופין שתחתיו וארבעתן נעשין לבושי' וכסויים \nאליו. ולכן האריך אפין נקר' סתרו של עולם להיותו מסתתר ומתעלם בתוך כולם וזמ\"ש ושם \nבסתר ולהיותו כולל את כל השאר כנז' לכן התחיל ופתח בו רשב\"י ואמר ארור האיש כו' \nשהוא בחינת הקליפות שנשארו מברורי המלכים שמתו וחזרו ונתקנו כמו שיתבאר ענין תיקונם \nבאדרא הזאת כנ\"ל: \nשם בדף קכ\"ח ע\"א וז\"ל כתיב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך גו' אם \nבאתי להרחיב פה הדרוש הזה מענין ואלה המלכים יארך עלינו הסיפור וכבר חיברתי בזה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דרושים בפני עצמם בענין אלה המלכים מה ענינם וע\"ש. ואמנם אבאר כאן בקיצור מופלג מה \nשצריך לבאר במקום הזה גם תעיין במה שביארתי בפ' פקודי בד' רנ\"ד ע\"ב וע\"ש היטב. ומה \nשצריך להודיעך כאן הוא מה שתמצא באדרא זו זכירת אלה המלכים ג' פעמים האחת היא כאן \nבתחילת תיקון עתיקא קדישא והשני (ע\"ב) היא לקמן בדקל\"ה ע\"א בתיקון ז\"א והשלישית היא \nלקמן בדקמ\"ב ע\"א בהתחלת תיקון נוקבא דז\"א וטעס הדבר הוא זה כי הנה כבר ביארנו לקמן \nבביאור אדרת האזינו כי עשר ספירות שרשיות ומקוריו' הם ומתחלקות בכל עולם האצילות \nבסדר זה כתר חכמה בינ' באריך אנפין גדולה גבורה ת\"ת בז\"א. נצח הוד יסוד בנוקביה \nדז\"א. ואמנם בעת שנאצלו יצאו בחינת אלו המלכים פירוש כי אחו' שנאצלו שלשה ראשונות \nדא\"א אשר השלישית היא הבינה הנקראת ארץ אדום משום דמינה דינין מתערין בכל מקום שהיא \nבין בכללות בין בכללות בין בפרטות לכן מאותה הבינה דא\"א יצאו אלו השבעה מלכים שהם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שבעה תחתונות שבו וכן אחר שיצאו כתר חכמה בינה דז\"א יצאו הז' מלכים שהם שבעה \nתחתונות שבו מבינה שבו שבז\"א וכן אחר שיצאו שלשה ראשונות כתר חכמה בינה דנוקביה \nיצאו מן הבינה שבה שבעה מלכים שהם ז' תחתונות שבה ולכך תמצא שבזו האדרא הוזכר ענינם \nשלש פעמים אם בא\"א הנקרא ע\"ק ואם בז\"א ואם בנוקביה דז\"א. ואמנם המלכים של א\"א לא \nהוזכרו כלל לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים. לפי שכל בחינות ע\"ק לא נכתבו בשום \nמקום כנז' לקמן בדק\"ל ע\"א וז\"ל תאנא עכ\"ד שמא דעתיקא סתים מכולא ולא אתפרש באורייתא \nבר מן אתר חד כו'. ואמנם אותם המלכים של ז\"א נזכרו ונכתבו בתורה בפ' וישלח והטעם \nהוא כי תורה שבכתב הוא ז\"א כנודע משא\"כ א\"א שהוא למעלה למעלה והמלכים של נוקבא דז\"א \nנכתבו בכתובים בס' דברי הימים כנודע. כי הכתובים רומזים במלכות. ונבאר מה שהתחלנו \nוהוא כי כאשר יצאו שלשה ראשונות של אריך או של ז\"א או של נוקביה כל זה היה קודם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "התיקון ואז אף גם השלשה ראשונות שבכל אחד משלשה הנז' לא נתקנו והיו עדין בלי תיקון \nולכן בצאת השבעה מלכים מכל בחינה משלשתן הנז' לא יכלו לקבל אור הג' ראשונות ומתו כי \nהשלשה ראשונות אף שהיו בלי תיקון יכלו לסבול ולקבל אור האין סוף להיותם שלשה \nראשונות אבל שבעה התחתונות מתו ולכן תמצא ששמנה מלכי' הם ובשבעה הראשונים מהם עברה \nבהם מיתה שהם סוד שבעה התחתונות שבכל אחד משלשה הנז' א\"א וז\"א ונוקביה בהיותם קודם \nהתיקון. ואמנם כאשר היה התיקון בכל בחינה משלשתן אז יצאו שבעה תחתונות האמתיות \nהמתוקנות בכל בחינה (ד\"ש ע\"ד) משלשה הנז' ולכן לא הוזכר בהם מיתה כי אלו היו בסוד \nהתיקו' וכל אלו השבעה תחתונות החדשות האמתיות המתוקנות נזכרו בשם מלך אחד בלבד. \nלהורות על תיקונם והתחברותם והתקשרו' יחד כי זהו תכלית התיקון כמבואר במקומו בסוד \nרשות היחיד ולא רשות הרבים והנה הו\"ק החדשות נקראים הדר ומהיטבאל היא השביעית \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הנקראת נוקביה דהדר ואחר אשר יצא המלך השמיני שהוא הדר ואשתו מהיטבאל הכוללים ז' \nתחתונות המתוקנו' אז גם השבעה תחתונות הראשונות שהם המלכים שבעה שמתו גם הם נתקנו \nונתבסמו עמהם עם אותם השבעה תחתונות שבאו אחר התיקון. ומהתחברות החסדים והגבורות \nנעשה פרצוף ז\"א וכן פרצוף נוקביה וכבר ביארנו כי ענין אלו הז' תחתונות שמתו והשבעה \nתחתונות אשר היו מתוקנות הנקראים (ע\"ג) הדר ומהיטבאל כל ענין זה היה גם כן בשבעה \nתחתונות דא\"א ובשבעה תחתונות דז\"א ובז' תחתונות דנוקביה דז\"א ובפ' פקודי דרנ\"ד ע\"ב \nהארכנו יותר בענין זה וע\"ש: \nעוד דרך שני להר' זלה\"ה על הנז' וז\"ל כתיב ואלה המלכי' אשר מלכו כו' התחיל בפסוק זה \nלפי שכבר נתבאר לעיל כי הבחינה הראשונה שהיתה קודם התיקון היה ענין המלכים האלו שלא \nיכלו לקבל אור העליון לחסרון התיקון ולכן מתו ואתבטלו ואח\"כ חזרו והובררו ונתקנו \nע\"י התיקון. ולהיות כונת רשב\"י באדרא הזאת לבאר בחינת תיקונם לכן פתח בפסוק זה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "המתעסק בבחינתם הראשונה אשר קודם זמן התיקון ואח\"כ ביאר תיקונם והנה לבאר ענין \nהמלכים יצטרך ביאור עצום ורב לא יכילנו מקום זה וכבר הרחבנו הביאור בו בדרושים. \nועי\"ז. אמנם בדרך קיצור גדול נבאר קצת המצטרך לענין האדרא הזאת אבל עיקר ביאורו היא \nלהלן בדקל\"ה ע\"א כי שם חוזר רשב\"י להזכיר ענין זה יותר בארוכה ושם נבארהו בע\"ה \nוע\"ש: \nשם בדקכ\"ח ע\"א וז\"ל תאנא עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין עד דלא זמין תיקונוי דמלכא \nועטורי עטורין כבר ביארנו לעיל ענין העשר ספירות איך נאצלו תחילה בלתי תיקון ואח\"כ \nנתקנו וזמ\"ש עד דלא זמין תיקונוי דמלכא כו'. ואמנם ענין התיקון הזה הוא בערכנו \nהמקבלים מהם כי בתחילה לא היה אפשר לתחתונים לקבל האור העליון הנשפע עליהם ואז גם \nהספירות התחתונות לא היו יכולות לקבלו. וכאשר בא התיקון והוא ענין המעטת האור על \nידי תיקון הפרצופים כמבואר אצלנו ואז האור נמשך דרך מסכים ודרך חלונות צרים וקטנים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ודרך צנורות השערות כנז' פ' פקודי בדרנ\"ד ע\"ב אז יכולין התחתונים לקבלו ונמצא \nשאצילות העליון ואף גם בחינת עתיקא קדישא אשר בו הוצרך התיקון הזה לצורך התחתונים \nאעפ\"י שלעצמו לא היה צריך לכך ואינו תיקון בערכו רק בערך התחתונים וכל מקום שתמצא \nלשון תיקון בכל האדרא פירושו הוא כנז': \nעוד דרך שני להרב זלה\"ה על הנז' וז\"ל תאנא עתיקא דעתיקין כו' פירוש ענין תיקון רוצה \nלומר כי הנה האור העליון רב ועצום הוא מאד ואין בנו כח לקבלו ולסבלו ולכן הוצרך \nבחינת הפרצופים שעל ידי היות האור נמשך ע\"י מסכים רבים זה על גב זה וכן דרך צנורות \nצרים ודקים שהם בחינת כל מיני שערות ונימין שנתבארו באדרות הנה על ידי זה יתמעט \nהאור ויהיה כח בתחתונים לסובלו ולכן בחינה זו נקראת תיקון וכבר נתבאר ענין זה באורך \nבדרושים שביארנו בענין ואלה המלכים כו': \nשם בדקכ\"ח ע\"ב וז\"ל יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון כו' הענין הזה הוא סוד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נעלם ואין לגלותו אלא לצנועים כבר הודעתיך בכמה מקומות כי כל הספירות יש בהם שתי \nבחינות והם אור פנימי ואור מקיף חוצה להם סביב והוא מקיף לכל ספירה וספירה וזה נרמז \nבפ' בהר סיני בר\"מ בדק\"ט ע\"ב דאיהו בכל ספירה וספירה. ובעובי כל ספירה וספירה כו' \nוהנה עוד יש בחינת אור אחד מחוץ אל האור המקיף הנז' שבין חלל אור (ע\"ד) המקיף של \nספירה זו לאור המקיף לספירה האחרת יש בחינת האור הזה האחר והוא בסוד שם אלהים והאור \nהזה מתפשט מחוץ לאור המקיף של החכמה דאצילות ומשם ולמטה עד סיום עולם העשי' בדרך \nהתפשטות האור של הספירות עד סיום עולם העשיה אבל סביבות ספירת הכתר דאצילות ומכ\"ש \nבין הכתר לא\"ס אין לו אחיזה שם רק התחלתו מבין ספירת הכתר דאצילות לחכמה דאציצות \nומשם למטה עד סוף העשיה כנז' וכל זה האור שהוא מבחינת שם (ד\"ש דל\"ט ע\"א) אלהים הוא \nבסוד הקדושה ונקרא אלהים קדושים מן העשיה עד רום האצילות אבל בסוף סיום אלו השמות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "של אלהים קדישין המסתיימין בסו' העשיה שם נאחזים הקליפות הנקראים אלהים אחרים והטעם \nהוא לפי שהם נאחזין בשם אלהים שהוא באחורים של הספירות כנז' וזהו אלהים אחרים לשון \nאחורים והבן זה. וזמ\"ש בסבא דמשפטים בדצ\"ו ע\"א כי שמא דאלהים אתפשט בכל דרגין עד \nדרגא דאלהים אחרים כו' גם תבין טעם למה כל שאר השמות הם בלשון יחיד ושם אלהים הוא \nלשון רבים והוא לפי שמתפשט בכמה דרגין אם בקדושה ואם בקליפה כנ\"ל ולהיות כי אין שם \nאלהים הזה מגיע רק עד החכמה תחת ספירת הכתר ולא סביב הכתר כנז' לזה אמר דהאי סבא \nדסבין עתיקא דעתיקין שהוא ספיר' הכתר דאצילו' הוא יתיב על כרסייא דשביבין לאכפייא \nלון כי שם אלהים הנז' הוא דינין וגבורות כמו שנבאר ולכן הוא שביבין די נור ויען הוא \nתחת ספי' הכתר לכן נעשה כמין כרסייא דשביבין תחתיו והכתר ברחמיו הגדולים שהוא חסד \nגמור כנודע דלית שמאלא בהאי עתיקא כלל ולכן יתיב על האי כרסייא דשביבין לאכפייא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לון. ודע כי זה האור הנקרא אלהים כנז' הנה הוא סוד הגבורות כולם דז\"א ונוקביה ובעת \nזווגם יחד של ז\"א ונוקביה אז נכנסים אלו האלהים קדושים בנקודת ציון יסוד שבה שהם \nסוד ה' גבורות מנצפ\"ך כנודע ומתמתקים שם ע\"י החמשה חסדים שנותן בה הז\"א כנודע ואלו \nהאלהים הם שגורמים חימום הנקבה להזדווג בבעלה ואם ח\"ו ישראל חוטאים למטה גורמין כי \nכמו שלצורך הזווג צריך שיתייחדו פנימיות העשיה והיצירה והבריאה והאצילות לצורך \nהזווג כמבואר אצלנו בכונת התפילות כי פנימיות העולמות הם העולים ולא חיצוניותם כנ\"ל \nבפ' קדושים בדפ\"ג ע\"א ואז גם מתייחדים אלו האורות של אלהים הנז' ומתעלים ונכללין \nדרגין בדרגין עד שנמצא כי גם הקליפות הנקראים אלהים אחרים העומדים בסיום אלהים \nקדושים הנז' עולין ונכללין גם הם בסיום האלהים קדושים ומתקשרים שם עמהם ואז כאשר \nמזדווגים ז\"א ונוקביה דאציל' הקדוש ונכנסין אותם האלהים ביסוד שבה בסוד החמש' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "גבורו' מנצפ\"ך כנז' וכיון שהקליפות הם מתקשרים ונכללים בסיום אלו האלהים קדושים \nנמצא כי ח\"ו דומה כאלו הם עצמם נכנסו שם ביסוד הנקבה והטילו בה זוהמא אבל הזהר \nוהשמר בנפשך מאד מאד אל יעלה בדעתך שהדברים כפשטן כמ\"ש ז\"ל שבא נחש על חוה והטיל בה \nזוהמא כי חלילה להאמין הדברים כפשטן. אמנם רז\"ל נתכוונו אל מה שאמרנו כי בהיותם \nנקשרים ונכללים ומיוחדים בסיום אלו האלהים קדושים נחשב כאלו הם (דף ל\"א ע\"א) עצמם \nנכנסו אל הקדש פנימה ח\"ו וזכור אל תשכח וכבר רמזנו זה לעיל בפ' אחרי מות בדע\"ט ע\"א \nוע\"ש היטב. ואמנם יען מצאנו בדברי חז\"ל בענין הזה שתי בחי' אם בחינת נחש שבא על חוה \nהנקבה ואם בחי' שפחה כי תירש גבירתה ומזדווגת עם צדיק עליון כנז' בפ' בשלח בד\"ס סוף \nע\"ב בפ' ויאמר אם שמע תשמע כו' וזה ביאורם כי כאשר ישראל חוטאי' ועולה הפגם עד ז\"א \nכפי ערך החטא ההוא ואז נכללים הקלי' עד בחי' שם אלהים קדושים שמחוץ לז\"א ויש יכולת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לזכר של הקלי' להדבק ולכלול עצמו עם שם אלהים קדושים המקיף ביסוד דז\"א וכאשר מזדווג \nעם נוקביה אז נחשב כי הנחש בא על חוה וטעמה טעם מר ממות וכאשר החטא אינו כל כך חמור \nואינו פוגם רק בנוקבא דז\"א אז הנקבה של הקליפה לבדה יש בה כח להכלל ולהאחז בשם \nאלהים קדושים אשר בנקו' ציון שהוא יסוד הנקבה ואז נאמר ושפחה כי תירש גברתה כי \nהיסוד הזכר משפיע לחוץ ויונקת משם השפחה הטמאה וזכור שתי בחינות אלו אבל כבר \nהודעתיך כי ח\"ו אין הכינה לומר שהקליפה עצמה עולה עד שם לא בז\"א ולא בנוקביה ח\"ו רק \nשבערך שנכללין הקליפות ההם באותו אלהים קדושים אשר עומד מחוץ לספירות מסוף העשיה עד \nרום האצילות לכן אנו אומרים כי ח\"ו נחשב זה כאלו ח\"ו בא נחש על חוה או כאלו שפחה \nתירש גבירתה וזהו סוד מ\"ש בפ' ויקהל דקצ\"ה ע\"ב ענין נחש דפתי לאחת' ועאל בין קלא \nלקלא כו' והם יסוד שבה ומפסיקין ועומד\nין בין זה לזה ולוקחים השפע ע\"ד הנז': \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עוד דרך שני להר' זלה\"ה על הנז' וז\"ל יתיב על כרסייא דשביבין לאכפייא לון כו'. \nביאור ענין זה הוא סוד נפלא אין (ד\"ש ע\"ב) לגלותו אלא לצנועי' כבר הודעתיך כי בכל \nספירה וספירה מן העשר ספירות יש שני אורות והם אור מקיף ואור פנימי כמבואר ברעיא \nמהימנא בפ' בהר סיני בדק\"ט ע\"ב וז\"ל ואנת בכל ספירה וספירה ובעובי דכל ספירה וספירה \nכו' אשר ביאורו הוא שאור הא\"ס נכנס הוא בסוד אור פנימי תוך עובי כל ספירה וספירה \nבפנימיותה וגם הוא מאיר לבר מכל ספירה וספיר' בסוד אור המקיף וכן בין כל ספירה \nוספירה רוצה לומר כי הנה יש אור מקיף אחד שמקיף אל ספירת הכתר וגם אל ספירת החכמה \nיש אור מקיף אחר זולת הראשון המקיף את הכתר וכן לכל העשר ספירות ונמצא כי בין המקיף \nשל הכתר אל מקיף החכמה יש אויר מפסיק ביניהם ושם גם כן יש אור מקיף והנה מחוץ אל \nאורות המקיפים האלו הקדושיס. ומעולים מן האורות הפנימיים כמבואר אצלנו הנה מחוץ להם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וגם בין אור מקיף אל חבירו רוצה לומר בין כל ספירה וספירה יש אויר בין זה לזה כנז' \nוהנה שם יש בחינת אור אחד הנק' בשם אלהים ואור הזה הוא מתפשט גם הוא ע\"ד התפשטות \nהי\"ס מלמעלה באצילות עד למטה בסוף עולם העשיה אלא שהוא עומד וסובב מחוץ אל אור \nהמקיף שלהם ובין מקיף כל ספירה וספירה והנה שם אלהים הזה הוא בחינת הדינין והגבו' \nכולם דז\"א ונוק' אמנם התחלתו הוא מתחת הכתר של האצילות בינו לבין ספי' החכמה ונמשך \nעד סיום העשיה אבל בין האין סוף והכתר ובין סביבות (ע\"ב) הכתר עצמו אין אלהים הנז' \nעולה עד שם רק תחת הכתר וזמ\"ש שם דעתיקא קדישא שהוא הכתר דאציל' כנודע הנה הוא יתיב \nעל כורסייא דשביבין לאכפיא לון כי אלהים הנז' נקרא כרסייא דשביבין די נור גבורות \nחזקות והוא כעין כסא למטה מן הכתר הנז' ועל ידי זה כופה אותם שלח ישלטו הגבורות \nההם. והנה נודע כי שם אלהים יש בו ק\"ך צירופים וכל אלו הק\"ך הם אורות קדושים אלא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שהם דינים וגבורות כנז' ובסיום ק\"ך צירופים אלו שהם אלהים קדושים. שם עומדים הקלי' \nהנקרא' אלהים אחרים. וטעם קריאתם לשון אחרים הוא לפי שהם מחוץ אל הי\"ס בסוד אחורים \nכנז' והבן זה גם בזה תבין טעם למה שאר השמות של הבורא יתברך הם בלשון יחיד ושם \nאלהים הוא לשון רבים ואינו נקרא אל בלבד אלא אלהים בלשון רבים וסיבת זה הוא מה \nשביארנו כי שם אלהים כולל בחינת קדושה ובחינה קליפה כנז' כי גם הוא נקרא אלהים \nאחרים ולכן נקרא שם זה אלהים בלשון ריבוי. וזהו הסוד הנרמז בסבא דפ' משפטים בדצ\"ו \nע\"א בפסוק מלך אלהים על גוים וז\"ל ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה איהו דאתפשט ואתפלג \nלכמה אורחין ושבילין ואקרי אלהים ואחסין שמא דא כו' ואתפליג שמא דא לשמשין ולממנן \nדמנהגי לשאר עמין כד\"א ויבא אלהים אל לבן כו' ואפילו ע\"ז בשמא דא אקרי כו' והבן זה \nמאד. ודע כי שם אלהים הזה הוא בחינת הגבו' כולם דז\"א ונוקב' ובעת הזווג שלהם של ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ונוקב' נכנסין אלו האלהים קדושים בנקודת ציון יסוד דנוקב' דז\"א כי הם סוד חמשה \nגבורות מנצפ\"ך ואז מתמתקין ע\"י החסדים ואלו הם הגורמים החימו' והתאוה בעת הזווג \nוזכור זה מאד ענין חמש' גבורות מנצפ\"ך שהם סוד ה' אותיות אלהים קדושים הנז'. והנה \nכאשר ח\"ו חוטאין ישראל למטה מעוררין את הקלי' הנק' אלהים אחרים וכמו שאלו האלהים \nהקדושים נכללים בעת הזווג בתוך נקו' ציון שבנוק' ע\"י תפילות ישראל ויחודם כמבואר \nאצלנו בכונת התפי' איך אנו מייחדים ומעלים וכוללים פנימי' העשיה והיצירה והבריאה \nוהאצי' כדי שיזדווגו ז\"א ונוק' דאצי' ובעת זווגם אז גם הקלי' הנקראים אלהים אחרים \nעולים ונכללין דרגין בדרגין עד שנכללין באותם אלהים קדושים שיש בד' עולמות אבי\"ע \nכנ\"ל ע\"ד מה שישראל עושים על ידי תפילות' בפנימיות אבי\"ע כנז' ויש בעלייתם ב' \nבחינות בחי' א' היא כאשר פגם החטא של ישראל עלה עד נוקב' דז\"א בלבד: \nאז הנק' של הקלי' הטמאות יש בה כח לעלות ולהתדב' ולהכלל עד שם אלהים הקדוש שיש \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בנקודת ציון שבנוק' דז\"א ואז אתקיים ושפחה כי תירש גבירתה לפי שהיסוד העליון הזכר \nמשפיע והשפע היורד לוקחת אותה השפחה הנז'. בחינה השנית היא אם הפגם יותר גדול ועולה \nעד ז\"א דכורא כי אז גם הכללות של האלהים הנז' עולה עד למעלה בז\"א עצמו ואז הזכר של \nהקליפה נדבק ונכלל עד אלהים הקדוש (ד\"ש ע\"ג) המקיף מחו' היסוד של ז\"א ובהכללתו שם \nאזי ינקא נוקבא דזעיר אפין טעמא מרירא והוא סוד נחש בא על חוה. כנז' בפר' אחרי מות \nבדע\"ד ע\"א בפסוק ערות אביך וערות אמך לא תגלה כו' (ע\"ג) ר' יהודה אמר בשעתא דאסגיאו \nזכאי בעלמא כו' ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא כביכול כנסת ישראל לא סלקא ריחין טבין \nואטעמת מסטרא אחרא מריר' והבן שתי בחינות אלו וזכרם. אבל צריך שתדע כי חלילה חלילה \nמלהאמין שהזכר של הקליפה הנקרא נח\"ש שבא על חוה שח\"ו נכנס תוך פנימיות נקודת ציון \nשבה וכן להפך כאשר שפחה תירש גבירתה שהיא הבחינה הראשונה. אמנם הענין הוא כי כיון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהאלהים דקדושה הם שם ביסוד שלו וביסוד שלה בתוך חמשה גבורות מנצפ\"ך דבגו נקודת \nציון שבה. לכן כאשר אלו האלהים אחרים עולים ונכללים עמהם כנז'. אז אעפ\"י שאינן \nנכנסין ח\"ו בתוך נקודת ציון ממש עכ\"ז היותה נכללת באלהים דקדושה אשר שם על דרך \n", "en": ""}]}
