ההפרש שיש ממספר ע"ב למספר נ"ז הם ט"ו כמנין י"ה כי באות ו"ו חסירה יוד אחת ובה"ה אחרונה חסירה ה' אחרת מלהיות ה"י למילוי יודין נמצא כי בהסירך י"ה משם הוי"ה ע"ב יהיה מילוי ממש ע"ד הנז' שהוא נ"ז גם אם תסיר מהוי"ת נ"ז הזאת שרש השם שהוא מספר כ"ו שהוא ההוי"ה כפשטה ישאר א"ל והוא רמז למ"ש לעיל כי זה העולם השני יש בו גם כן שם א"ל להיותו נפיק מתיקונא קדמאה דדיקנא הנקרא אל והנה זה התיקונא קדמאה הנקרא א"ל הוא בהתחלת התפשטות הדיקנא מסוף שני פאתי הראש ושם הוא מקום מצר הזקן ולמטה מתרחבת והולכת וזהו סוד פסוק מן המצר קראתי יה כו' פירוש כי בהיותו במקום המצר שהוא תיקונא קדמאה דדיקנא כנז' וראיתי כי שם הוא הוית נ"ז הנזכרת אשר מילויה הוא א"ל כנז' וראיתי כי לכן הוא בחינת דין לסיבה זו ועל כן קראתי את שם י"ה אשר בהוי"ה דע"ב אשר כולה במילוי יודין אשר היא למעלה כדי שירד משם אותו שם י"ה החסד בהוי"ה זו שמספרה נ"ז אשר היא כאן במקום המצר ועל ידי כן ישתלם למספר ע"ב ויהיה חסד גמור ואז ענני במרחב י"ה כי שם י"ה הנ"ל לא ירד למעלה במקום המצר. אמנם ירד למטה במקו' התיקון שלמט' ממנו אשר שם מתחיל להתרחב הדיקנא ושם ירד שם י"ה הנ"ל וכמו שביארנו ענין זה בביאור כונת ויעבור וי"ג מידות וע"ש. אבל בתיקון הראשון הנק' מצר חסר ממנו שם י"ה ואין בו רק שם א"ל שהוא מילוי הוי"ת נ"ז כנ"ל. גם דע כי שני פאתי הראש הם שתי שמות אלהים אלהי"ם כל אחד בגמטריא פא"ה כמבואר אצלנו בביאור ויעבור וי"ג מדות. והנה אלו הב' אלהים הם נמשכין מאותו שם של אלהים שעולה בגי' אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא ומאלו הב' אלהים שבשני פאתי הראש נמשכין שני שמות א"ל (דף ל"ו ע"א) א"ל למטה במצר הזקן שהוא התיקון הראשון שבהם א"ל אחד בימין ואל אחד בשמאל ושני שמות א"ל א"ל האלו הם תיקון הראשון הנקרא מצר הזקן. וכשתסיר שני א"ל אלו משני שמות אלהים ישארו שני פעמים הי"ם הי"ם והנה שני פעמים י"ה נתפשטו למטה במרחב הזקן כמבואר לעיל בפסוק מן המצר קראתי יה אבל לא ענני שם י"ה הנז' כי אם למטה במקום המרחב ובאותו התיקון אשר שם במרחב יש בו שני שמות י"ה י"ה אחד מימין ואחד משמאל נשארו שתי מימי"ן סתומות בשני שמות האלהים הנז' ומן האחת נעשית הפה כי היא עגולה כצורת מ"ם סתומה ומן האחרת נעשו שתי שורות השינים משוכבים זה על גב זה והם גם כן מעוגלים בציור מ"ם סתומה והרי איך הכל הולך אל מקום אחד: (ד"ש ע"ד) אמר עוד נ"ז אלף דרגין מארי דיבבא כו'. ואמנם למעלה בעלמא קדמאה אמר מארי תריסין ולא אמר דרגין כמו שאמר כאן לשון דרגין והענין לכאורה נוכל לומר כי מספר הדרגין הם נ"ז אלפי אך מארי יבבא שבכל דרגא ודרגא מהם אין להם מספר אבל הענין הנכון הוא כמ"ש לעיל כי מעלמא קדמאה נבראו כת המלאכים הנקראים בני האלהים לפי שהם נמשכין מן העולם ההוא הנקרא אלהים כנ"ל שלכך הם סוד אלף אלפין מארי תריסין כנ"ל אבל בזה העולם שהוא שם הוי"ה העולה במספרו נ"ז כנ"ל לכן אין כח אל המלאכים להבראות ממנו אלא אחר התפשטות כמה מדריגות המשתלשלות מזו ההוי"ה ולמטה מאלו המדרגות נבראו אותם המלאכים הנקראים מארי יבבא ולכן קראם בשם דרגין להורות כי נבראו אחר התפשטות והשתלשלות מדרגות רבות אבל מספר הנ"ז אלף הם במארי יבבא עצמן שהם נ"ז אלף: אמר עוד ומתאחדן מיניה לאכפייא בקודלא בחיוורא ס"א בחיזרא. הנה התיקון הזה הראשון שבזקן הנה הוא מכוון ממש מכנגד העורף אשר באחורי הצואר ושלשה עולמות האלו הם בזה התיקון אמנם העולם השני מהם הוא מכוון ממש מכנגד הלבנונית של העורף רוצה לומר ממקום שנסתיים שיער הראש והתחיל לובן העורף שאין בו שערות להראות ואין שם רק בשר העורף בלתי שיער ואמנם אמת הוא כי באריך אפין אין הדינין מתאחזין באחוריו כמו באחורי ז"א אבל עכ"ז יכולין להסתכל בו מרחוק בזה הבשר הנגלה בלי שיער ולהיותם ניזונין משם ועל כן המאציל העליון הניח אותה הנימא דשערי דרישא דאריך אפין שתהיה תלויה עד למטה ומכסית על אותו המקום החלק שבעורף עד רישי כתפוי דלא לאחזאה קדלא כנז' בדף קכ"ט ע"א וז"ל קוצין דשערי תליין בתקונוי נקיים כעמר נקי עד כתפוי כו' דלא לאחזאה קדלא כו' והנה מכאן יוצא כח שערות אלו אשר הם בעלמא תנינא המכוון כנגד ההוא חוורא דקדלא ממש מש"כ עלמא קדמאה ותליתאה שהוא כופה ומכניע את החיצונים שלא יביטו שם וענין אומרו בקדלא בחוורא ולא אמר בחוורא דקדלא הענין הוא כדי שלא נטעה לומר כי ח"ו היו החיצוניים נאחזין ממש בחוורא דקדלא עצמו אשר על כן הוצרך להניח עליהם אותה הנימה הנז' (ע"ב) ולכן אמר בקדלא בחוורא כלומר במה שהוא כנגד הקדלא ובמה שהוא כנגד החוורא מרחוק אבל לא שנאחזים בהם עצמם ח"ו: אמר עוד עלמא תליתאה דנפיק מהאי תיקונא כו'. העולם הזה הוא כנגד הגבורה ולכן הם מארי יללה והיות מספרם צ"ו אלף הטעם הוא במ"ש לעיל כי שלשה עולמות אלו הראשון הוא בברי' אשר תמן בינ' מקננא בכרסייא ולכן שמו אלהים ויש בו גם כן בחינת שם א"ל מאלהים כנ"ל. ועולם השני הוא בסוד היצירה שהוא בחינת הת"ת ולכן הוא בחינת ההוי"ה עם שם א"ל ושניהם בגי' ז"ן אלף. ועולם השלישי הוא בעשיה ולכן הוא שם אדני עם שם א"ל אשר בגי' הם צ"ו אלף מארי יללה ולהיות כי שני עולמות האלו השני והשלישי הם חסד וגבורה שהם סוד תרין עטרין חד דז"א וחד דנוקביה לכן השני הוא יהו"ה ואנ. והשלישי הוא אדני ואל. והנה העולם הראשון שהוא בסוד הדעת ובסוד הברי' כנ"ל לכן נתקן יותר ואין בו אלא מארי תריסין בלבד אבל שני עולמות השני והשלישי אעפ"י שנתקנו עכ"ז עדין הם מארי יבבא ומארי יללה. אמנם העולם השלישי לפי שהוא בעשיה אשר שם הקליפות מתרבות מאד לכן אמר הכתוב כי הואיל אפרים הלך אחרי צ"ו וארז"ל אין צ"ו אלא לשון עבודה זרה. והנה אם תמנה יחד מספר העולם השני, שהוא נ"ז ומספר העולם השלישי שהוא צ"ו יהיו שניהם בגימט' וא"ל זע"ם בכל יום כי הנה הם חשבון בזה התיקון הראשון הנקרא א"ל כנז' והוא אל גבור ואל זועם גם אם תמנה זוע"ם בואו יהיה בגימטריא כמו אל זועם. והנה ביארנו לעיל כי העולם הא' הוא אלף אלפין מארי תריסין והטעם הוא לפי שהוא כולל כל השלשה עולמות וכמו שהודעתיך כי ג' פעמים נכתב שם אלהים בפרשת ויכולו השמים והארץ והם בחי' שלשה דינין ומתפשטין מן הבינה שהיא הבריאה ושלשתם נקראים אלהים והם בינה וגבורה ומלכות ולכן זה העולם כולל שלשה העולמות האלו אשר בכל אחד מהם יש בו שם אלהים והנה הם שלשה שמות אלהים במילוי ההין (נלע"ד שמואל יודין) ועולה בגי' שלש מאות ושלש פעמים שלש מאות הם תשע מאות וגם (ד"ש דמ"ג ע"א) צריך שתכלול בו שלש פעמים א"ל א""ל אשר בשלש העולמות האלו כנ"ל אשר הם בגימט' מגן. וכשתצרף יחד תת"ק ומגן הם אלף פחות שבעה. וכשתקח גם כללות כל שם בפני עצמו שהם ששה שמות ועוד כללות כולם יחד הם שבעה והרי בין כולם הוא אלף שכולל העולם הראשון או גם כן אם תקח שבע' אותיות שבשם אל אלהים יהיה הכל אלף כנז'. עוד אודיעך כי בשם אל שדי אמר הקב"ה אל כל העולמות די כמ"ש חז"ל. וענין זה הוא אפי' בעולמות העליונים למעלה למעלה. והענין הוא כי בכל עולם ועולם יש בו בחינת היסוד הנקר' שדי אשר הוא נותן קצבה לכל העולמות. וכבר ביארנו לעיל כי העולם הראשון הוא יותר נמתק ונתקן והוא קרוב יותר אל זה התיקון הראשון שבדיקנא הזו דעתיקא. והנה שם שדי במילויו אם תרבענו כזה שי"ן שי"ן דלת שין דנת יו"ד הוא בגי' אלף ותשע מאות וששים ותשעה (ע"ג) עם הכללות והאלף הם סוד האלף עלמין דחתימין בעזקא דכייא כנ"ל גם הם סוד אותם א"ל קוצין דבכל קוצא מינייהו אית ביה א"ל עלמין וכל עלמא מתפרש לאלף עלמין דכסיפין כו' והתתקס"ט הנז' אם תחבר עמהם שם א"צ יהיו אלף והם סוד האלף של עלמא קדמאה שהם מארי תריסין ולפי הוא יותר שוה אל התיקון הראשון לכן שם שדי נגמר בשניהם כי שני עולמות האחרים הם בחינה אחרת וסוד אלו הב' אלפים הנשלמים עם שם אל ונכללים בשם שדי ברבועו כנז' הוא נרמז בפסוק נוצר חסד לאלפים פירוש כי הקב"ה נוצר החסד שהוא שם א"ל אשר בחסד כדי להשלים ולתת קצבה להיותם שני אלפים של שם שדי על ידי שס א"ל כנז': גם דע כי כל אלו התלת עלמין הם בסוד שם אהיה כי הדינין האלו כולם נתנם העתיקא בסוד הבינה וכמש"ה אשר מלכו בארץ אדום דהיא בינה אתר דמינה דינין מתערין ואעפ"י שביארנו כי אלו המלכים הם בעתיקא עכ"ז כבר ביארנו לך כמה פעמים ובפרט בפרשה זו דקכ"ח ע"א כי בחינת אלו המלכי' היו באריך אפין ובאבא ואימא ובז"א ונוק' והרי הם ארבעה מיני מלכים אשר כנגדם תקנו ד' פעמים תחיית המתים בברכת אתה גבור כמבו' במקומו והנה כאשר יצאו שלשה אלה המלכים בתחילה נתהוו בגבור' דבריאה ובגבור' דיצירה ובגבור' דעשיה. וכשיצאו כנגדם שלשה העולמות הנז' שבשבעה מלכי אבא ואימא גם הם ירדו אל שלשה המדרגות הנז' בבריאה יצירה עשיה ונעשו מלבוש אל ג' המלכים הראשונים דאריך אפין וכן אותם השלשה הראשונים שבשבעה מלכי ז"א ירדו שם אל שלשה מדרגות הנז' ושם נעשו מלבוש אל שלשה מלכים הראשונים דאו"א וכן אותם השלשה ראשונים בנוק' דז"א ירדו שם שנשה מדריגות הנז' ושם נעשו מלבוש אל שלשה הראשונים דז"א וכולם הם יחד בשלשה מדרגות הנז' אלא שהשלשה אלו נעשים לבושים לשלשה אחרים שבתוכם ע"ד הנז' זה לפנים מזה ונחזור לענין כי הנה שני העולמות השני והשלישי הם בגמטריא נ"ז וצ"ו והם בגמטרי' כמנין אהיה במילוי אנפין העולה קמ"ג ועם עשר אותיות הפשוט הם קנ"ג. ונ"ז וצ"ו הם קנ"ג. גם התלת עלמין שלשתם הם בשם אהיה דמילוי אלפין עם עשר אותיוו כנ"ל והוא באופן זה כי אות הראשונה של אהי"ה שהיא א' במלוי וכנגדה הוא העולם הראשון שהוא אלף אלפין מארי תריסין ואם תקח כל אותיו' השם הזה חוץ מארבע אותיות האחרונות יהיו בגמט' נ"ז כזה א"ל ה' י"ו ה' והוא כנגד עולם השני שמספרו ז"ן נאם תקח ד' אותיות האחרונות שהם פ' א' ד' א' יהיו בגמטרי' פ"ו כמספר אלהים ואם תחבר עמהם עשרה אותיות המילוי יהיו צ"ו כמספר עולם השלישי: עוד שם בדקל"ב ע"ב וז"ל דיקנא דכהנא רבא בתמניא תיקונין אתתקן כו' הנה שלש עשרה תיקוני דיקנא הם והחמשה תקונין קדמאין הם סוד מוחין שהם מן הכתר עד החסד ולא עד בכלל ומתקון הששי ואילך מתחיל ספירת החסד שהוא תיקון ורב חסד ומשם ועד תשלום הי"ג הם שמנ' תיקונין וכולן נקראים על שם החסד וזמ"ש דיקנא דכהנא רבא בשמנה תיקונין אתתקן (א"ש מה שמנה חמשה (ע"ד) עד החסד ולא עד בכלל נראה שמונה כתר אבא אימא ותרין עטרין דדעת הרי ה'): שם וז"ל מסתכל הוינא וארו חמית כו' וסליק לתלת מאה ועשרין עיבר כו' ענין זה נתבאר בפ' בא בדל"ח ע"ב ובפ' פקודי דרנ"ד סוף ע"ב וע"ש: שם וז"ל דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק (ד"ש ע"ב) משה זמנא תנינא לטורא דסיני כו' כבר הודעתיך בדרוש גדול יקר הערך בענין עשרה הרוגי מלוכה מה שרש נשמתם וענינם. ושם ביארתי כי רשב"י וכן רבינו הקדוש הם בחינת היסוד אלא שיש הפרש אם הוא יסוד דאבא או יסוד דז"א או יסוד דיעקב גם משה הוא בחי' היסוד אלא שעולה למעלה דרך קו האמצעי עד הדעת והנה משה בלוחות הראשונות שלא חטאו ישראל עדין בעגל היתה מעלתו גדולה מאד וכשחטאו ישראל איבד אותו האו' הגדול שהיה לו וניטלו ממנו אלף חלקי האור שהיו בו אז ובלוחות שניות לא ניתן נו רק האור של חלק אחד מאלף ממה שהיה לו בתחילה וזהו סוד ויקרא אל משה אלף זעירא שניטלו ממנו אלף חולקיו ונשארו בו חלק אחד בנבד מכל האלף חלקים הראשונים שהוא אלף זעירא מאלף וזמש"ה ויתעבר ה' בי למענכם כי חזר משה לבחינת הקטנות שנקרא עיבור ואיבד האור הגדול שהיה לו מתחלה והנה רשב"י ע"ה בתחילה היתה מדרגתו למטה ואח"כ עלה בזמן האדרא להיותו במדרגת משה בזמן קבלתו לוחות השניות ולא כזמנא קדמאה דסליק לטורא דסיני לקבל לוחות הראשונות: עוד שם בדקל"ג ע"ב וז"ל תאנא אלין תפוחין כו' (השמטה ששכחתי לכתוב ענין אחר במאמר תאנא אלין תפוחין כו' וכתבתיו לקמן בדקל"ט ע"א שו' ט"ו) ומנהון נהירין לתלת מאה ושבעין עיבר כו' זה יובן במה שביארתי לעיל דקכ"ט ע"ב בענין ש"ע רבוא דאורכא דאנפין דאריך אפין וע"ש גם ביארתי זה באורך במצות שילוח הקן: עוד שם בדקל"ד ע"א וז"ל כד ההוא רוחא נפיק אתפרש לתלתין ושבעה אל' עיבר כו' מספר הזה הוא כמספר ההבל עצמו היוצא מן הפה כי הבל בגמט' ל"ז ואומרו ודא הוא טמירתא דכולא דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא כו' הענין הוא כי ההבל הזה הנה הוא יוצא מן ההיא רישא עלאה קדמאה אשר היא נקראת תנינא כמבואר אצלנו בריש אדרת האזינו ומשם נמשך עד הפה הזה דאריך אפין ויוצא מתוכו בסוד הבל ולכן יש בו כח להלביש ולהקי' את הכל וכמו שנתבאר אצלנו כי אור המקי' גדול מן הנוק' וזמ"ש מאי רוחא. רוחא דאתרק ביה דמתלבש ביה ז"א כו' ושם באדרת האזינו ביארנו ההיא רישא עלאה הנז' דמינה נפיק האי הבל כי היא הוי"ה במילוי יודין וע"ש: עוד שם בדקל"ה ע"א וז"ל תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין כו' הה"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כו' וענין המלך השמיני הנקרא הדר כו'. כבר ביארתי קצת לעיל בתחילת אדרא זו בדקכ"ח ע"א ואמנם ענין יובן במ"ש הכתוב את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו בני ישראל (דף ל"ז ע"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי שבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה האריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם לידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון אבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנז' ואח"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני הנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה הוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ"ב ע"א ובג"ד ובכולהו כתרים כו'. ואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה"ד ואלה המלכים כו' ויציאת המלך הזה היה ביום שבת השני ואח"ך נתקנו השלש הראשונות הנז"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת"ת כו' עד ספירת המלכו' ואז ביום השבת השלישי יצתה (ד"ש ע"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר העליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון מכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד שבו נאצל הד"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר העליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז"ל בפ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. (ע"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו מתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים ראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן עצמם חזרו אח"ך ונתקנו ע"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ"ש בדף קל"ב ע"ב וז"ל וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו'. ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנז' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה. ואמנם מ"ש דכד אתא האי דיוקנא כו' מנהון אתבסמו כו' הענין הוא כי אחר שנאצלו אלו השבעה ספירות הנז' אז נבררו ונצרפו שבעה המלכים