{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "44", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 44", "hebrewTitle": "קטע 44", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/44/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/44/", "segments": [{"index": 1, "he": "במצות שילוח הקן ע\"ש גם נתבאר לעיל באדרא זו בדקכ\"ח ע\"ב בענין ש\"ע ריבוא עלמין \nדאנפוי דאריך אפין שם בדקל\"ו ע\"א וז\"ל ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי \nסטרא כו' זה נתבאר לקמן בביאור אדרת האזינו ע\"ש: \nשם ע\"ב וז\"ל ואית מצח ואית נצח כו' נתבאר באדרת האזינו בדרפ\"ח ע\"א יע\"ש. שם בדקל\"ז \nע\"ב וז\"ל ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי ז\"א ואסתלקו לאלף וארבע מאה גבוראן כו' כבר \nהודעתיך בכמה מקומות ענין החמשה חסדים והחמש גבורות מה ענינם ואיך כל הגבורות \nנכללות באלו החמשה גבורות שהם שרש לכולן. והנה הם סוד חמשה אותיות מנצפ\"ך שהם \nבגמטריא פ\"ר. גם כי כל גבורה מהם כוללת כל החמשה וא\"כ בהיות כל גבורה מהם במספר פ\"ר \nיהיו כולן בגמטריא אלף וארבע מאות גבורות וזמ\"ש ותאנא חמש גבו' אינון ואסתלקו לאלף \nוארבע מאה גבוראן ואומרו ומתפשטן בחוטמוי בפומא כו' הענין הוא במה שנודע מספר יצירה \nכי כל אבר ואבר נוצר על ידי או' א' מאלפא ביתא ונמצא כי חמשה אותיות מנצפך מתחלקות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בה' מקומות האלו. כיצד מ\"ם סתומה דמנצפ\"ך היא בחוטם כי צורת כל נקב משני נקבי החוטם \nהוא עגול כצורת ם' סתומה. ואות ן' פשוטה בדרועין כי ציור הזרוע הוא ארוך כדמיון הן' \nפשוטה. ואות צ' היא באצבעות. ואות פ' בפה. ואות ך' בכפות הידים. וצריך אני להודיעך \nענין זה בדרוש קין והבל אעפ\"י שנתבאר ענין זה יותר באורך במקומו והענין כי קין והבל \nהם סוד הגבורות כנז' לקמן בדקמ\"ג ע\"א וז\"א ותאנא בצניעותא דספרא בעא עתיקא קדישא \nלמחזי אי אתבסמו דינין כו' וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא נפיק תקיף קשייא כו'. \nוהענין הוא כי שניהם בחינת גבורות אלא שגבורות קין מרובות מגבורות הבל כי הבל הוא \nבבחינת שתי הגבורות הנרמזים בחוטם ובפה שהם סוד מ' ופ' דמנצפ\"ך כי משני מקומות אלו \nבלבד יוצא מהם הבל ולכן נקרא על שמם הבל (אמר שמואל להיות כי אין ההבל ניכר אלא \nבחוטם ופה אבל בדרועין ובכפות ובאצבעות אין ההבל (ד\"ש ע\"ד) ניכר בהם. ואפשר לו' כי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "להיות שהבל יצא מהחוטם ומהפה וחשבונם הוא מאה ועשרים לכן נתקן הבל במרע\"ה שחי מאה \nועשרים שנה כמ\"ש בשג\"ם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה כנלע\"ד): \nגם הוא באופן אחר כי הבל רוצה לומר ה' פעמים ל\"ב רוצה לומר ל\"ב אלהי\"ם ובכל אחד \nחמשה אותיות וחמשה פעמים ל\"ב הם בגמטריא ק\"ס ועם הכולל הם קס\"א כמנין מ\"ם פ\"א שהם \nקס\"א הרי איך הבל נאחז בשתי אותיות מ\"פ דמנצפ\"ך ושלשה גבורות הדרועין והאצבען \nוהידין הם סתומים בלי הבל יוצא מהם והם בחינת קין שהוא בגמטריא ק\"ס כמנין שלש \nאותיות נצ\"ך דמנצפ\"ך הנשארות שמספרם ק\"ס ונמצא כי כל הגבורות נכללות בקין והבל והם \nשרשי כל הדינים כולם ודע כי אלו הגבורות אינם מתבסמות אלא בהצטרפות שבעה (דף ל\"ט \nע\"א) תיקוני רישא דאריך אפין הנז' בריש ספרא דצניעותא והם מוחא וגלגלתא וקרומא \nדאוירא דעל גבי מוחא והחוטם והעינים והפנים והפה אבל האזנים לא נזכרו באדרא בעתיקא \nקדישא והנה כל אחד מאלו השבעה כלול מעשרה הרי שבעים והנה הגבורות הם בגמטריא פ\"ר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כנז' ועם כללותם שהם חמשה הם פר\"ה. ואם תחבר פרה עם שבעים אשר ברישא דאריך אפין \nיהיו בגמט' מש\"ה כי במרע\"ה נתקנו כל הגבורו' האלו ונמתקו הדינין אשר בקין ובהבל על \nידי שבעים דברישא דאריך אפין ואומרו ותאנא חמש גבוראן אינון כו' ומהאי תליין אלף \nאלפין וארבע מאה רבוא כו' כבר ביארתי ענינם שהוא חמשה פעמים מנצפך בגמטריא אלף \nוארבע מאה ועם כללות החמשה עצמ' הם אלף וארבע מאה וחמשה: \nושמעתי משם מורי ז\"ל כי כשם שיש מספר זה בגבורות כך ישנם בחסדים כי גם הם חמשה \nחסדי' והנה ורב חסד בגמטריא פ\"ר והה' חסדים הם חמשה פעמים פ\"ר שהם אלף וארבע מאה \nחסדים בסטרא דימינא גם כן: \nאמר שמואל נלע\"ד כי חמשה פעמים חסד עולין בגמטר' ש\"ס ונרמזו בשם משה שהוא שמ\"ה \nוחסרים ט\"ו למספר ש\"ס והם אותיות משה הבל מלאים בזה האופן מ\"ם שי\"ן ה\"א ה\"א בי\"ת \nלמ\"ד כנלע\"ד: \nשם בדקל\"ח ע\"א וז\"ל והיינו רזא דתנינן י'י י'י פסיק טעמא בגווייהו כו' אוף הכא ה' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ה' פסיק טעמא בגווייהו קדמאה שלים בתראה שלים בכולהו כו' הנה הראשון הוא באריך אפין \nוהשני בז\"א ובביאור כונת ויעבור והי\"ג מדות ביארתי ענין זה היטב ענין שתי ההויו\"ת \nאלו מה ענינם: \nשם בדקל\"ח ע\"ב וז\"ל ותנינן ואימתי אקרי שם מלא בזמנא דכתיב ה' אלהים כו' וגם בדף \nקמ\"א ע\"ב שורה י' וז\"ל תרין שמהן דאקרי שם מלא יי' אלהים כו'. כבר הודעתיך בשער \nשמות הספירות איך ז\"א נקרא אלהים בסוד עולם הבריאה כי משם ולמטה נקרא הז\"א שבו בשם \nאלהים וע\"ש: \nשם בדקל\"ט ע\"ב וז\"ל קם ר' אלעזר פתח ואמר מן המצר קראתי יה כו' כבר נתבאר אצלי בסוד \nויעבור וי\"ג מדות גם ביארתיו בענין הקרבנות שהקריבו קין והבל שהיה מצמר ופשתים והבן \nשם איך המצר הזה הוא סוד הצמר העליון: \nשם בדק\"מ ע\"א וז\"ל תלת מוחי דהוו בז\"א כו' וחד מוחא שקיט על בוריה כו' ובגין כך \nאשתלימו ארבע פרשיין דתפילין כו' כבר ביארתיו בביאור אדרת האזינו וע\"ש: \nשם בדק\"מ ע\"ב וז\"ל ותניא תלת מאה ושבעין וחמש חסדים כו' זה יובן מדק\"ל ע\"ב וז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תאנא ארכא דחוטמא שע\"ה עלמין אתמליין כו'. וכבר הודעתיך בדף קל\"ז ע\"ב כי החוטם הוא \nסוד גבור' בסוד ויחר אף ה' בם וילך וכנגד אותם השע\"ה גבו' דבאורכא דחוטמא הם אלו \nהתלת מאה ושבעין וחמש חסדים האלו למתק הגבורות ההם: \nשם בדקמ\"א ע\"א וז\"ל כללא דכל מילין עתי' דעתיקין וזעיר אפין כולא חד כו'. זה יובן \nבמה שביארתי במקומות הרבה וגם בביאור אדרת (ע\"ב) האזינו איך אריך אפין הוא אוחז כל \nשיעור קומת עולם האצילות ומתלבש תוך אבא ואימא וז\"א ונוק' ונמצא כי עתיקא דעתיקין \nכולל את ז\"א ואת כולם והכל דבר אחד זה לבוש לזה וזה לזה: \nשם בדקמ\"א ע\"ב וז\"ל ובהאי אדם שארי ותקין כללא דכר ונוקביה כד אתתקן דיוקנא \nבתיקונוי שארי מבין תרין דרועין כו'. כבר הרחבתי הדרוש הזה בהרבה מקומות גם לעיל \nבפ' פקודי בדרנ\"ד ע\"ב טעם למה נבראו בתחיצה אחור באחור (ד\"ש דמ\"ה ע\"א) ולטרוח \nלנוסרן ולהחזירן פנים בפנים. ושם ביארנו הטעם לפי שכל החיצונים נאחזים באחורים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "העליונים לקבל שפעם משם ובתחילה שאדם אין בארץ לעבוד את האדמה ולשומרה מן החיצונים \nאילו היו נבראים פנים בפנים היו אחוריהם נגלים. והיו החיצונים נתאחזים בהם לפי \nשהאחורים הם שרשי הדינין ולכן היו הקליפות נאחזין שם ולכן תחילה נבראו אחור באחור \nוהיו האחורים מכוסים זו בזו ולא היה מקום אל החיצוני' להתאחז בהם ואח\"ך כאשר נסרם \nהמתיק את האחורים ההם בסוד החסדים בסוד ויסגור בשר תחתנה כנז' בקמ\"ב ע\"ב ובזה אין \nאחיזה בהם אל החיצונים וכאשר חזרו פנים בפנים אין יראה מן החיצונים להתאחז שם. שם \nוז\"ל כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא תלייא חד קוצא דשערי.מאחורוי דז\"א כו' ענין זה \nביארתיו בביאור אדרת האזינו גם ביארתיו בענין דרוש התפלה של יד ותפי' של יעקב: \nשם וז\"ל תאנא אתפשט האי ת\"ת מטיבור' דלבא ונקיב ואתעב' בגיסא אחרא ותקין מפרצו' \nדנוק' עד טיבורא ומטיבורא שארי ובטיבורא שלים כו' הנה ממקום זה נראה כי נוקבא היא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דבוקה עם ז\"א באחורי הת\"ת שבו למעלה מנצח הוד יסוד שבו ובמקומות אחרים נראה כי \nהמלכות היא שביעי' למטה מן היסוד בסיום אות הואו דשמא קדישא. אבל כבר ביארתי לך \nדרוש ענין ז\"א ונוקבי' איך הולכים וגדלים מקטנותם ועד גדלותם ושם ביארנו כי כאשר \nנולד הז\"א כאשר היה בסוד עיבור במעי אימיה יצא אז מבחינת שש קצוות בלבד בלי שלשה \nראשונות וזו היא סוד אות ו' שבתוך אות ה' א' דשמא קדישא שאין לה ראש והנה בסוף זו \nהו' יצתה המלכות כדמיון נקודה אחת בסוף הוי\"ו והוא סוד הנרמז אצלנו בפ' בלק דר\"ג \nע\"ב בסוד אשורנו ולא עתה אושיט פסיעה לבר כי המלכות יצתה בדמיון פסיעה ונקודה קטנה \nתחת אות הוי\"ו בולטת קצת לחוץ ואז עמדה המלכות תחת היסוד בסיום הוא\"ו ואחר אשר נגדל \nז\"א ונתהוו שלשה מוחין ברישא דז\"א אז נתעלו החג\"ת דז\"א ונתהוו בבחינת חב\"ד שבו \nונתעלמו נה\"י שבו ונתהוו בבחינ' חג\"ת שבו ואז המלכות גם היא עלתה עמו שם ונמצאת עתה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דבוקה באחורי מה שהוא עתה בחינת ת\"ת אך בתחילה היה נקרא יסוד ונמצא כי שתי בחינותם \nהם תפארת ויסוד ושניהם ענין אחד ואז הוצרך המאציל העליון להאציל נה\"י חדשים לז\"א \nשאין לו עתה ואז מאותם הנה\"י האחרים שנתחדשו עתה נתהוו מן האחורים שבהם תלת מוחין \nבנוקבא דז\"א כמבואר אצלנו: \n(ע\"ג) שם בדקמ\"ב ע\"א וז\"ל בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל חמש גבורן והאי חסד כליל \nבחמש חסדים כו' ענין זה ביארתיו במקומות רבים ענין החמש חסדים וחמש גבורות המתפשטין \nבגופא דז\"א ובגופה דנוקביה ובאדרת האזינו הארכתי בזה: \nשם בדקמ\"ב ע\"ב וז\"ל ותאנא בצניעותא דספרא דכל דינין דמשתכחין בדכורא תקיפין ברישא \nכו' כבר ביארתי זה בספרא דצניעותא בפ' תרומה. גם ביארתיו בפ' תצוה דקפ\"ז ע\"א. שם \nבדקמ\"ב ע\"ב וז\"ל וכד פריש לון אפיל דורמיטא לז\"א ופריש לנוקבא מאחורוי כו'. ענין \nהנסירה הזאת נתבאר בהרבה מקומות ובפרט בתפילות ראש השנה וגם בברכת המפיל חבלי שינה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "על עיני כו' ואומרו ויקח אחת מצלעותיו מאי אחת כו' יובן במ\"ש לעיל דקמ\"א ע\"ב וגם \nבפ' בלק דר\"ג ע\"ב בענין אושיט פסיעה לבר כו' כי בתחילה היתה נקודה אחת קטנה בסוף \nהת\"ת שהיה תחילה בחינת יסוד דז\"א והיתה שם בסוד צלע מאחורי הת\"ת דז\"א נקודה קטנה \nואח\"ך נגדלה ונעשית פרצוף גמור ודיוקנא שלמה דנוקבא וזמ\"ש וסלקא ואתתקנא ולפי שכל \nהגדלת הנוקבא היא ממטה למעלה אמר וסלקא ואתתקנא ואומרו ובאתרהא שקיע רחמי וחסד \nנתבאר בתפילת ראש השנה: \nשם בדקמ\"ג ע\"א וז\"ל תאנא כתיב וצדיק יסוד עולם דכליל שית בקרטופא כחדא נתבאר באדרת \nהאזינו ופירוש קרטופא רוצה לומר מקור ומבוע אחד: \nשם בדקמ\"ד ע\"ב וז\"ל דההוא יומא שדרני למעבד ניסין לרב המנונא סבא וחברוי כו' ודאי \nכי יש לתמוה איך הניח את אותה הא דרא קדישא דאזדמן בה קב\"ה וכל פמליא דיליה בגין \nלמעבד ניסין לרב המנונא היה הדבר יכול להעשות על ידי מלאך אחר אבל הענין הוא במ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בהקדמת בראשית ד\"ו (ד\"ש ע\"ב) ע\"א כי רב המנונא סבא הוא בחינת ניצוץ אחד ממשה ע\"ה \nהמתגלגל בכל דור ודור כנז' בס' התקונין בתקון ס\"ט וז\"ל דור הולך ודור בא אין דור \nפחות מששים רבוא ודא משה דאתי בגלגולא בכל דרא ודרא בכל צדיק וצדיק עד שתין רבוא \nכנז' שם בדק\"י ע\"א והנה אליהו ז\"ל תלמידו של משה ע\"ה וחייב בכבודו כנז' בפ' תצא \nדרע\"ו ע\"ב וז\"ל אליהו קום אפתח פומך בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא כו'. גם \nבפרשת צו דף כ\"ח ע\"א אמר באליהו איתמר ביה והוא יהיה לך לפה בגלותא כו' ולכן הוכרח \nאליהו ז\"ל לילך בשליחות זה ולא מלאך אחר. וזהו סוד מ\"ש בפ' ויחי דרכ\"ה ע\"א א\"ר \nשמעון אי הני בבלאי טפשאי כו' ינדעון שבחא דרב המנונא סבא ע\"ה כד אשתכח ביניהו ולא \nהווי ידעיה שבחיה כו' כי הנה היה גלגולו של משה ע\"ה: \nתם האדרתא רבא קדישא: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פרשת נשא\nשם בר\"מ בדקמ\"ו ע\"ב וז\"ל יברכך יי' יאר ה' ישא יי' מקורא דתלת שמהן אילין כי' הנה \nתחילה צריך להגיה המאמר הזה שהלשון הוא (ע\"ד) מוטעה. וצריך להגיהו כזה. מקורא דתלת \nשמהן אילין וראיתי נוסחא אחרת דתלת שמהן אילין יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י והוא הוי\"ה דס\"ג \nקדושא אהי\"ה אהי\"ה אהי\"ה דמקורא דיליה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א והוא מ\"ה קשורה דתרויהו \nיחוד דתרויהו אדני דביה א\"י דרמזין יאהדונה\"י ודא עמודא דאמצעי' שכינתא איההדונהי \nורמזין א\"י רביעאה מן תרין שמהן מפרשן דרשימין בהון נוסחא אחרינא דרמזין יאהדונהי \nודא עמודא דאמצעיתא שכינתא איהי יאהדונה\"י נוסחא אחרינא אידהונהי ע\"כ מצאתי: \nוביאורו הוא כמ\"ש באדרת האזינו בדף רפ\"ה ע\"א וז\"ל תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא \nודא לעילא מן דא כו' ושם ביארנו כי ברישא קדמאה הנקראת גלגלתא חוורא יש שם הוי\"ה \nדמילוי יודי\"ן בגמטריא ע\"ב וברישא תנינא יש הוי\"ה דמילוי ס\"ג וברישא תליתאה יש \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוי\"ה דמילוי אלפין בגמ' מ\"ה והנה מן הראש הראשונה נמשך רוחא דחיי אל פומא קדישא \nדז\"א ולכן אמרו שם באדרת נשא בדקל\"ד ע\"ב שו' ג' וז\"ל. ובהאי אתרחיצו אבהתנא באתלבשא \nבהאי רוחא דמתפשט לכמה עברין כו' כי עתה אין כח להשיג ההיא רוחא והטעם הוא לפי \nשכיון שהוא רישא עלאה אינו יכול להתלבש כלל בשום אופן. אבל מן הראש השני' שהיא \nהוי\"ה דס\"ג אשר ממנה נמשכין י\"ג נימין דשערי כמבואר אצלנו שם באדרת האזינו בדרפ\"ח \nע\"א והנה משם נמשכין אל י\"ג תיקוני דיקנא דעתיקא והטעם היא כי במילוי הוי\"ה זו דס\"ג \nיש בה שלשה יודין ונעשין שלשה הויו\"ת יה'וה יהו'ה יהו\"ה אשר הוזכרו בתפי' ר' נחוניא \nבן הקנה ע\"ה הנודעת בספי' הכתר ומילוי שלשה הויו\"ת האלו הם במילוי יודין דע\"ב ובזה \nתבין מה שתמצא בס' התיקונין ובזוהר מאמרים הפוכים בענין מדרגת הוי\"ה דע\"ב או דס\"ג \nאיזו מהם גבוה מחברתה ובזה אל יקשה בעיניך הדברים ההם כי לא פליגי כי הרי כאן הוי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דס\"ג גדולה על של ע\"ב ולפעמים הוא להפך כי הרי רישא קדמאה היא יודין דע\"ב ותניינא \nדס\"ג ואח\"ך הוא להפך כי הוי\"ה זו דס\"ג גבוה על שלשה הויו\"ת דע\"ב היוצאין ממנה כנז' \nושם בדרפ\"ח ע\"א ביארתי נקודות שלשה ההויות האלה אשר ברישא תנינא. והנה אלו השלשה \nהויו\"ת שיש בהם שנים עשר אותיות הם בחי' י\"ג תיקוני דיקנא דא\"א והתיקון הי\"ג הנקרא \nמזלא כולל את כולן כנז' באדרת נשא. וזמ\"ש כאן מקור' דתלת שמהן אילין יו\"ד ה\"י וא\"ו \nה\"י פירוש כי אלו השלשה הויות הנזכרות הנרמזות בי\"ג תיקוני דיקנא דעתיקא כמבואר \nאצלנו בביאור ברכת כהנים וע\"ש. ואמר כי המקור שלהם מהיכן יצאו הוא משם הוי\"ת ס\"ג \nאשר היא ברישא תניינא דעתיקא כנז'. וכבר ידעת ענין יב\"ק שהם ר\"ת יחוד ברכה קדושה \nואלו השלשה הויות הנזכרים שלשתם נקראים ברכה ונרמזות בפסוק יברכך ה' וישמרך ואח\"ך \nענין קדושה היא ברישא תליתאה אשר היא הוי\"ה דמילוי אלפין כנ\"ל והנה זו הרישא תליתאה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "היא הנקראת מוח' סתימאה דעתיקא ובכל מקום בחינת הקדושה היא במוחין כנודע כי כל קדש \nהוא בחכמה שהוא במוח. ואמנם רוחא דרישא קדמאה לרוב מעלתו העליונה (ד\"ש ע\"ג) לא יכלה \nלהתלבש בשום אבר אלא בבחינת הבל היוצא מן הפה (דף מ' ע\"א) ואף גם זה אינו מושג עתה \nרק לעתיד דרחצין אבהתנא לאתלבשה ביה כנ\"ל. ורישא תנינא אינו כל כך נעלם כמוהו ולכן \nנתלבש למטה בסוד שערות הזקן דדיקנא דעתיקא כנז' שהוא יותר חומרי מהבל הפה אבל אינם \nבחינת אבר ממש אבל רישא תליתאה נתפשט עד החוטם דעתיקא שהוא אבר עצמיי ואותו ההבל \nהיוצא משם הוא נמשך מרישא תליתאה הנקרא מוחא סתימאה והנה חוטם הוא בגי' ס\"ג והענין \nהוא כי אעפ\"י שיצא מרישא תליתאה שהוא שם מ\"ה דאלפין וס\"ג הוא לעילא מיניה ברישא \nתנינא עכ\"ז הענין הוא כי אמת הוא שהחוטם הוא ברישא תליתאה אבל הוא בגמטריא ס\"ג \nלרמוז כי משם נמשך ס\"ג אשר ברישא תניינא שהוא למעלה ממנו ומשם יצא רישא תליתאה וגם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לטעם זה חוטם הוא בגמטריא שלשה שמות של אהי\"ה אהי\"ה אהי\"ה. וטעם היות החוטם הנז' \nעולה בגמט' שלשה שמות אהי\"ה שהוא בבינה הטעם הוא לפי שהחוטם הוא בינה ולכן נרמז בו \nשם אהיה שהוא בבינה וטעם הדבר הוא כמה שידעת כי שם ס\"ג מתלבש בשם מ\"ה דאלפין כנז' \nבתקונין דקכ\"א. וכנגד השלשה יודין שיש בשם ס\"ג יש שלשה אלפין במילוי מ\"ה שהם סוד \nשלשה שמות אהי\"ה שמתחילין באות אלף והם בגמטריא ס\"ג וכל זה להורות כי הם נמשכין מן \nשם ס\"ג דברישא תנינא. וזהו סוד פסוק הכל ס\"ג כי אפי' שם מ\"ה דאלפין נרמז בו ענין שם \nס\"ג. והנה מזה החוטם דעתיקא אשר נמשך מרישא תליתאה מוחא סתימאה דעתיקא הנה ממנו \nנמשך אל דיקנא יקירא דז\"א. והנה כבר הודעתיך כי דיקנא דז\"א אינן רק שית תיקונין לפי \nששרשו הוא ו' קדישא של ההוי\"ה ואין בו רק שש קצוות אבל אח\"ך נתוספו לו נצח הוד יסוד \nכנ\"ל בד' קמ\"א ע\"ב ואז נשלמו בדיקנא דיליה תשעה תקונין וזמ\"ש באדרת האזינו בדרצ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ע\"א שיתא אינון תשעה אקרון כו' וכאשר עולה ז\"א בעת תפלת מנחה דשבת עד דיקנא דעתיקא \nכמבואר אצלנו במקומו שעולה עד התיקון השמיני הנקרא מז\"ל עליון ולא עד בכלל הנה אז \nנשלמו בו י\"ג תיקונין דדיקנא דיליה כי הרי עלה באותם הארבעה תקונין תתאין דדיקנא \nדעתיקא שהם התשיעי והעשירי והאחד עשר והשנים עשר כי התיקון האחרון של י\"ג הנקרא \nמזלא תתאה כבר ביארנו שהוא כללות כל הי\"ב העליונים וזהו סוד אותיות יו\"ד במילואה \nאשר יש בה אותיות ד\"ו ד' על ו' הנז' בפ' ויקרא ד\"י ע\"ב ואות ד' הם ד' תקונין דעתיקא \nהנמשכין על אות ו' שהוא ז\"א אשר מתחילה היה שש קצוות לבד ואח\"ך נתוספו לו תשעה ע\"י \nנה\"י האחרים שנ\nתחדשו לו ועתה נשלם לי\"ג תיקוני דיקנא אשר הם סוד שלשה פעמים אהי\"ה הנ\"ל שבג' אלפין \nדמילוי מ\"ה דרישא תליתאה ותיקון הי\"ג כולל את כל הי\"ב כדמיון מה שביארנו בדיקנא \nדעתיקא. והרי ביארנו פסוק שני של יאר יי' פניו אליך ויחונך שהוא סוד קדושה שהוא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בסוד מוחא סתימאה רישא תליתאה כנ\"ל וכמבואר אצלנו בביאור ברכת כהנים. ואח\"ך ענין \nיחוד ואמנם הוא בשם אדני והביאור הוא במ\"ש קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו כו' והוא \n", "en": ""}]}
