{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "6", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "ועל רזא דנא כתיב מה אעידך ומה אדמה לך כד אתחריב בי מקדשא נפק קלא ואמר מה אעידך \nומה אדמה לך כו' הנה כאשר היה בית קדשינו ותפארתינו קיים והיו ישראל נכנסין במקדש \nשהוא כללות המלכות ודוגמתם בקרבנותיהם ועבודתם והיו משפיעין בה בסוד שש קצוות והם \nראשיכם שבטיכם זקניכם שוטריכם טפכם נשיכם שהם שש כן היו למעלה שש קצוות שבת\"ת \nנכנסי' בה בסוד מ\"ה ומתלבשים בה להעיר לה מאפילתה ולהחיותה וכאשר נחרב בית המקדש \nהתחתון בעונותינו נסתלקו שש קצוות הזכר מהנקבה העליונה ונשארה יונת אלם וחסר ממנה \nה\"י שהם שבטי י\"ה עדות לישראל הנכנס בה בסוד שש קצוות הזכר המתלבשים במוחי ודרועי \nוגופא דילה הרי י\"ב. ועוד נצח הוד יסוד דילה הרי י\"ה וכיון שאלו הם עדות. אמר מה \nאעידך שהתרה בישראל שלא יגרמו הסתלקות אור שש קצוות הזכר העליון ממנה הנקרא עדות \nוזהו העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ ירצה כי בכם ובעבורכם יתלבשו שש קצוות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בינה בת\"ת הנקר' שמים וזהו את השמים וכן (ד\"ש ע\"ב) יתלבשו שש קצוות ת\"ת במלכו' וזהו \nואת הארץ ובעונותיכם יסתלק הכל ותאבדון שתי אבידו' וזהו מ\"ש כי חבד תאבדון וגם מה \nאדמה לך כי הורדתי אור השש קצוות למטה במקדש התחתון כדרך שהיו במקדש העליון והם \nהעטרין קדישין הנז' פה ובהם (נ\"א בכל) משלה בכל שש קצוות התחתונים שהם עלמא וזמ\"ש \nעבדית לך שולטנו על כל עלמא: \nולפיכך היתה כלילת יופי כלולה משש קצוות ואפשר דעיטרין קדישין הם תרין עיטרין דירית \nת\"ת ומורישם לכלה הכלולה ועבדית לך שולטנו על כל עלמא בסוד ומלכותו בכל משלה והוא \nסוד הכנעת הקליפות והחיצונים באופן שתהיה דומה לאימא עלא' וכדוגמת זה למטה בעולם \nהשפל היתה אומה הישראלי' גוברת על כל האומות וכולם נכנעים תחתיה והיתה העיר כלילת \nיופי בסוד תרין עטרין והיתה דומה לירושלים העליונה ומכוונת כנגדה בכל אלה הדברים. \n(אמר הכותב אבק\"ש מתיבת וזהו מש\"ה עד תיבת הדברים הוא מיותר והוא טעות קולמוס כאשר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "יראה (ע\"ג) בעין הקורא). (וזמש\"ה כעיר שחברה לה יחדיו. שתדמה לאימא עלאה שאין \nמגיעין שם קליפות כנז' ותהיה כאמה בתה וז\"ש ירושלים הבנויה כעיר שחב' לה יחדיו \nשתדמה לאימא עלאה וכדוגמת זה למטה בעולם השפל היתה אומה הישראלית גוברת על כל \nהאומות וכולם נכנעים תחתיה והיתה העיר כלילת יופי בסוד תרין עטרין והיתה דומה \nלירושלם העליו' ומכוונת כנגדה בכל אלה הדברים) (א\"א כצ\"ל ואינו מיותר) וזהו כעיר \nשחברה לה יחדיו כי מהעליוני' יגבר אור התחתוני' דוגמתם כנודע כי אין לך עשב מלמטה \nכו' וכן ירושלים התחתונה תעלה במעלות גדולות ונפלאות דוגמת ירושלים העליונה וכן \nברדת ירושלים התחתונה ממעלתה בעון הדור גם ירושלים העליונה תתרחק מהמלך העליון \nונשבע שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה ונתרחקו שש קצוות הת\"ת \nמהכלה הכלולה ונותרה יונת אלם. וזמ\"ש הכי אומינא לך דלא איעול אנא לעילא עד דיעלון \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בך אוכלוסך ודא איהו נחמה דילך הואיל דדרגא דא אשוה לך בכולא כו' וזאת היא נחמת \nירושלים התחתונה אחר ירושלים העליונה שוה לה כו' וה' הרואה בעד ירושלים העליונ' \nהכלה הכלולה הוא ישיב שבות ירושלים התחתונה כבתחילה וזהו מ\"ש מה אשוה לך ואנחמך \nוהשתא דאנת הכא בעמקי הקליפו' בסוד גלות השכינה גדול כים שברך בסוד גלי הים שהם \nהקליפות המתגעשים לצאת חוץ להחריב העולם. ודע כי ים הוא סוד היצירה אשר שם אניות \nהנחש יהלכון וארבין אזלין ושאטין לכל סטרין וזהו גדול כים שברך וים הוא סוף היצירה \nוראש לעשיה ולפיכך ים סוף סופא דכל דרגין ואי תימא דלית לך אסוותא מי ירפא לך כי \nבהאיר מ\"י בת\"ת במוחין ודרועין וגופא דיליה יאיר ת\"ת במוחותיה ותרין דרועין וגופ' \nדילה ולפיכך אמר דכולא קיימא ביה כי בהתלבש מ\"י בת\"ת יתלבש מ\"ה במלכו' ולפיכך חזר \nואמר מ\"י קצה השמים לעילא מ\"ה קצה השמים לתתא ודא ירית יעקב למהוי מרכבה לשש קצוות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "המתלבשות בהם מ\"י ולשש קצוות המתלבשות במלכות הנקרא מ\"ה כדפרישית והוא מבריח מן \nהקצה אל הקצה בגין דקאים באמצעיתא בין א\"א לנוקבא דז\"א ונעשה מלבוש לשש עליונות \nונשמה לשש תחתונות שבמלכות ועוד לו בחינה אחרת בסוד הדעת עולה בשש קצוות עליונות \nשבבינה ובסוד ת\"ת בשש קצוות התחתונות שבו ועוד נאריך בזה בע\"ה ושניהם כאחד טובים \nדדא ודא איתנהו ביה כי שש קצוות שבבינה הם סוד הדעת דאתי בשית סטרין והם נשמה לת\"ת \nמלגאו לראשו ושני זרועותיו וגופו ולאלו זכה משה ושש קצוות שבת\"ת מלבר הם נשמה \nלמוחין ותרין דרועין וגופא דילה וכאשר תדקדק בדבר תמצא שנצח הוד יסוד שבבינה \nמתלבשות בחג\"ת נעשות למלכות חב\"ד ונמצאו תשעה חב\"ד חג\"ת נה\"י ונצח הוד יסוד שבת\"ת \nמתלבשות בחג\"ת שבמלכות. ונמצאו ששה חג\"ת ונה\"י ששה ותשעה הרי י\"ה וזהו מש\"ה שבטי \nי\"ה עדות לישראל. ואמנם הת\"ת וחג\"ת שבבינה מתלבשות בחב\"ד שלו הרי ששה ונה\"י שבבינה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מתלבשות בחג\"ת שלו הרי ששה ולפיכך הוא סוד וא\"ו כי האלף אימא עלאה אשר נעשית לו \nנשמה בשש (ע\"ד) קצוותיה כדפרישית ולפיכך היא באמצע ולפי ששש קצוות הבינה מתלבשות \nבת\"ת ונסתמות ונעלמות בו נעשית ס' סתומה בסוד ב\"ו והואו הוא הסותם הבינה בהעלם שש \nקצוותיה בתוכה ונעשית ס' והוא סתים מבועהא כנודע וי\"ב אלו הם י\"ב שבטין דעלמ' (ד\"ש \nע\"ג) עלא' דיובלא וי\"ב תחתונות הם דעלמא תתאה ונה\"י שבת\"ת אין להם על מה שיסמוכו \nמעולם העליון ולפיכך הם לבר מגופא ונמשך מהם אחיז' לחיצוני' בסוד ותקע כף ירך יעקב \nוצריכין האבות לעלות למעלה במחשבה ובעלמא דאתי כדי שיעלו נה\"י וירשו מקומם וזמ\"ש \nלמעלה אילין אבהן דעאלו במחשבה ועאלו בעלמא דאתי כדי שיעלו נה\"י ואגניזו תמן וכאשר \nיחזרו האבות למקומם ימשכו שפע מהם שם ויתלבשו בנה\"י להאיר להם מהאור שקבלו מלמעלה. \nויהיו למלכות במקום חג\"ת דידה וכדפרישית לעיל ונמצא חג\"ת דידה מתלבשים בנה\"י ונעשים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זרועות וגוף למלכות במקום האבות העליונים ודי בזה: \nשם במאמר עצמו וז\"ל אמר ר' שמעון אלעזר מאי אלה אי תימא ככביא ומזלי הא אתחזאן תמן \nתדיר ובמ\"ה אתבריאו כד\"א בדבר ה' שמים נעשו אי על מילין סתימין לא לכתוב אלה דהא \nאתגליא איהו אלא רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא ואתא אליהו ואמר \nכו'. ירצה כי אלה יתפרש על שני הדרכים אם על הנשמות והמלאכי' שביסוד ונכנסים \nלהצטייר במלכות ויסוד הוא הרקיע שבו כוכבים ומזלות כי שם הנשמו' והמלאכי' מצטיירי' \nלצאת חוץ בתוך המלכות דמינה פרחין נשמתין כנודע והם הם הכוכבים והמזלות ואם על שש \nקצוות שבבינה בהתלבשם בת\"ת או על שש קצוות שבת\"ת ואמר כי שני דרכים אלו הם נמנעים \nאם לומר שעל הכוכבים והמזלות הנראים ברקיע השמים הנקרא יסוד כנודע אמר אלה. אי אפשר \nמשני טעמים האחד הוא דהא אתחזיין תדיר תמן לא יגרעו משם הנשמות והרוחין שהם המלאכים \nשהרי הוא נהר דנגיד ונפיק ולא פסיק ומן הפסוק נראה שעתה נבראו מקרוב ועוד שהם נראים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ונגלים לכל ואין צריך לשאת למרום עיניכם כדי לראותה וזהו הא אתחזין תמן והטעם השני \nהוא שאם על הכוכבים והמזלות אמר אלה. הנה נבראו במ\"ה ולא במ\"י והכתוב אומר מי ברא \nאלה ופירוש הדברים הוא כי צבאות מעלה ומטה כולם נבראו משש קצוות ת\"ת המתלבשות \nבמלכות הנקראת מ\"ה כדפרישית לעיל ויוצאות על ידי היסוד שהוא סוף השש קצוות של הת\"ת \nולפיכך נקרא היסוד ה' צבאות כי כל צבאות מעלה ומטה נבראים על ידו וזהו פירוש הפסוק \nבדבר ה' שמים נעשו כי במלכות הנקראת דבר ה' כנודע נתלבשו השמים שהם שש קצוות הת\"ת \nונעשו ונתקנו בהתלבשם בה כי כל תיקון הוא סוד התלבשות כי ההעלם הוא הגילוי והנה שש \nקצוות של בינה הוא סוד בריאה ודת\"ת יצירה ובהתלבשם במלכות נהיו עשיה בהתגלותם בה \nוזהו שמים נעשו סוד עשיה וברוח פיו הוא סוד השש קצוות הנז' היותם נשמה למלכות נעשו \nכל צבאות מעלה ומטה וזהו כל צבאם והכונה היא שנתלבשו שש קצוות ת\"ת במלכות ונתגלו על \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ידה מיצירה לעשיה וזהו נעשו ואמנם צבאות מעלה ומטה שהם נשמות בני אדם (דף ט' ע\"א) \nוהמלאכים לא נעשו מהמלכות המתלבשת בהם אלא מהשש קצוות פנימיות שהם נשמה ורוח למלכות \nהנק' פה ה' ושש קצוות אלו הם נקראים מ\"ה כדכתיבנא לעיל ונמצא שבמ\"ה אתבריאו ולא \nבמ\"י והכתו' אומר מי ברא אלה ודע שאפילו פשטיות הכתוב קרוב למה שפירשנו כי שמים \nהגשמיים נעשו בדבר ה' מחיציניותו ולא מפנימיותו אבל כל צבאם נעשו מפנימיותו. וזהו \nרוח פיו כי הם יותר מעולים ואם כן אי אפשר לפרש אלה על כוכבים ומזלות. ואם נאמר \nשאל\"ה הם שש קצוות הבינה ומי תקרא הבינה בבחינת ג' ראשונות שבה זה אי אפשר כי שש \nקצוות בינה הם נעלמי' ואיך יקראם אל\"ה שנראה שהם נגלים ובקושיא זו גם כן ידחה שני \nפירושים אחרים שאי אפשר שיחזור אלה על מוחין ודרועין וגופא דת\"ת המתלבשים בו' קצוות \nהבינה כי גם הם נעלמי' ולא יצדק בהם אלה ועל כוכבי' ומזלות אי אפשר כי הם נגלים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כדפרישי' ואמר שלא נגלה לו רז זה כי אם יום אחד ששאל לו אליהו ז\"ל מהו ברא אלה והוא \nהשיב לו פשטיות הדבר כי הם השמים הגשמיים שראוי להסתכל בהם ולברך לה' וכמ\"ש דוד \nהע\"ה כי אראה שמיך כו'. ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. זה נראה שטחיות המאמר הזה \nוקשה בעיני דרשב\"י ז\"ל די רוח אלהין קדישין ביה ישיב על שאלת אליהו ז\"ל דברים \nפשוטים וכבר היה יודע כי לא נתכוון אליהו ז\"ל לשואלו על שישיבהו דברים פשוטים כאלו \nאשר לא נעלמו מעיני המתחילים: \nולפיכך נראה לי כי אין הדברים כפשטן. אלא שמייא וחיליהון הם סוד שש קצוות שבבריא' \nשית דרגין דכרסייא (ד\"ש ע\"ד) והם סוד ה\"א אחרונ' סוד ד\"ו כי כמו שה\"א ראשונה היא \nסוד ד\"ו הרומזים לת\"ת ומלכות דאצילות כן ה\"א אחרונה היא סוד ד\"ו ת\"ת ומלכות דבריאה \nוכמו שאימא אתעברת בההוא ברא בגווה בסוד ו' שבתוכה ובתר הכי אפיקת ליה ומיניה אתזנת \nברתא והוא ברא בוכרא עובדא דילה כן אימא תתאה אתעברת בברא דבגוה בסוד ו' שבתוכה שהם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ששה דרגין דכרסייא ת\"ת שבבריאה ואפיקת ליה והוא עובדא דקב\"ה דהיינו אימא תתאה \nהנקראת הב\"ה סתם והיינו דקא' אילין שמיא וחיליהון עובדא דקב\"ה. ולפי שיש שמיא \nוחיליהון עובדא דאימא עלאה והוא תפארת דאצילות אמר דאילין שמיא וחיליהון עובדא \nדקב\"ה דהיינו אימא תתאה מלכות ואמר וחיליהון כי שם הנשמות דאתגזרו מכרסיא כנודע: \nודע כי סוד שמים אלו הם סוד כוס של ברכה ומחמש גבורות יצאו ולפיכך נאמר עליהם מעשה \nאצבעותיך כגוונא דכוס של ברכה דיתבא על חמש אצבען דאינון חמשה גבורות כדפרישית לעיל \nוכמו שכוס של ברכה צריך להסתכל בו כמ\"ש נותן עיניו בו. אוף הכא אית ליה לבר נש \nלאסתכלא בהו. וכמו שצריך לכוין שיתברך כוס של ברכה מהמקור העליון וכמו שאנו אומרים \nנברך שאכלנו משלו כן צריך לברכא ליה. ולפי דרכנו למדנו שכוס של ברכה הוא סוד ששה \nקצוות שבבריאה. ולפי שאימא עלאה מתלבשת בברי' כנודע אמר מי ברא אלה וכן אמרו ברעיא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מהימנא פ' בא אל פרעה בדף (ע\"ב) מ\"ג ע\"א וזכיתי להסכים לאמת וכבר נודע שחמש גבורות \nהם מבינה שהיא נקראת בעל גבורות וממנה יצאו ובמקום הבריאה שם ירדו ושם נתלבשה בינ' \nבהם ומקננת שם כנז' בתקונין ואפ' שז\"ש הכתו' בורא חשך כי בריאה בסוד הגבורות שהם \nמסטרא דחשך נעשית ולפיכך צריך להגביהו מן הקרקע טפח כי קרקע זה מקום הגבורות הקשות \nאשר לא נתמתקו בסו' העפר אשר יהיה בקרקע המשכן מקו' הקלי' ולהפריד בין גבורות אלו \nלגבורו' אלו אמרו בגמ' שצריך להגביהו טפח ובזהר אמרו זרת ושני שיעורים אלו כולם \nעולי' למקו' אחד כי שיעור טפח הוא שיעור חמשה אצבעו' אלו הרומזים לחמשה גבו' אלו כי \nגבהו מהאחרים שהם קדש וכל השאר יש בהם חול וטומאה והיא דבוקה באלו שהם קדש נצריך \nלהגביה ולהפרידה מן האחרי' שהם חול ואמנם שיעו' זרת הוא שלשה טפחים בסו' אימא עלא' \nדמקננא בג' ספירן עילאין בבריאה והיא אח' מהם נשאר שתים וה' גבורות אלו מתפשטין בכל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אחת משלשה ספירות אל כתר חכמה בינה ועולים ט\"ו והם סוד י\"ה ומלא הכוס בסוד ו' קצוות \nשית דרגין המתמלא מי\"ה אלו שהם ג' טפחים ועולה הכל אלהים בגמט' כוס בסוד מלא י\"ה \nוכונתנו להעלות ו' דרגין דכרסיא לג' עליונו' המתלבשות בברי' ע\"י ט\"ו גבו' אלו שהם \nשיעו' זרת ושעור זה הוא שיש בינה ובין בתולו' אחריה רעותיה כי בתולות אחריה רעותיה \nהם בסוד יצי' סוד המדורין שבפ' בראשי' והיא סוד ת\"ת המתלבש בשש ספירותיו ביצי' \nוגברה ברי' על היצי' שיעור זרת שהם ג\"ס עליונו' נכללת בינה בב' ספירו' ונכללות כל \nאחת מהה' גבו' שהם שיעו' טפח כדפרישי' ולפיכך אמרו בזוהר כי בינה ובין בתו' אחריה \nרעותיה זרת ואמנם נתינת עין שאמרו נותן עיניו בו הוא משו' דכוס של ברכה היא עולימתא \nשפירתא ולית לה עיינין דמסטרא דחשך קא אתיא וצריך ליתן עיניו בה להיות לה לעינים \nלהאיר בה ועוד שהעיני' הם נצח והוד שבחכמה כי משם נמשך האור לעינים ושפתים הם בסוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נצח הוד שבבינה סוד פומא וצרי' להאיר ולהמשיך לה רחמי' מהחכמ' העליונ' למתק \nגבורותיה ולמזגם ולמשוך מאור נצח הוד שבחכמ' למטה. ודע כי הכל' הכלול' מקו' מוחותיה \nבת\"ת שבת\"ת וזרועותיה למט' במקו' נצח והוד שבו ונצח והוד שבה ימעט אורם מאד כי אין \nלהם בית אחיזה למעלה וצריך להוריד אור נצח והוד שבחכמה בסוד עינים להאיר אליה \nולפיכך אמרו נותן עיניו בו ונחזור לענינינו כי עובד' דקב\"ה הוא סוד כוס של ברכ' וזה \nרצה ר\"ש לפרש באלה. והשיבו אליהו ז\"ל כי הדברים עמוקים מאד וזה הענין מדבר בסדר \nהאצי' ותחילתו כי חכמה קדומ' שבא\"א היא הנק' סתימא דכל סתימין כי הוא מוח סתום דלא \nמתפתחא לל\"ב שבינין כמו שבחכמ' שבז\"א וכד בעא לאתגלייא ע\"י תקוני' שהם סוד התלבשו' \nכדי שיוכלו לקבל אורו ועבד ברישא נקודה חדא הוא סוד אבא ואימא הות כלילה ביה והא \nסליק למהוי מחשבה כי הוא סוף מחשבה העליונה שביל דקיק דנחית מיוד עלאה וכאשר נתגלית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "למט' נעשה לה רישא ותקוניה ונעשי' מחשבה כמחשבה העליו' כי מה שהיה סוף בערך המחשב' \nהעליונ' נעש' (ד\"ש ד\"ז ע\"א) ראש עתה למט' ודמת' למחשב' העליונ' וזהו ודא סליק למהוי \nמחשב' (ע\"ג) ואח\"כ צייר בה כל ציורין בסוד בינ' שממנה הציורין בסוד וייצר. חקק בה \nכל גליפין הם השש קצוות שנחקקו בה וכל אלו הם כללות החכמה העליונה סוד אבא כלול \nמעשר עליונו' ובינה היתה כלולה בה בדקות רב וכאשר עלה ברצון המאציל להוציאה לחוץ \nיצאתה לחוץ בסוד חסד שבחכמה והוא בוצינא קדיש' סתימא כי שבעת הימים הם בוצינים ז' \nהנרות וחסד שבהם נמשך מחכמה שהיא קדר (נ\"ל שהיא קדש). ולפיכך נקראת בוצינא קדישא \nסתימא כי הוא חסד עליון שבאבא והוא סתום בבחינת כל שאר החסדים שלמטה ממנה ויצאתה \nמתלבשת בחסד שבחכמה וזהו גו בוצינא קדישא סתימאה ונמצא שמתחילה היתה בינה כלולה \nבתוך חכמה והיא וחכמה כולם אחד עד חסד שבחכמה כי בה יצתה בינה מתלבשת בה כי ברישא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דאבא לא היה ביניהם היכר כי זו כלולה בזו וזו כלולה בזו ואז נק' באדר\"ז כללא דכולא \nובדרוע' ימינא נגלית ויצתה בינה מתלבשת בו וזרוע הי על מי נגלתה על מ\"י ודאי ובינה \nנקראת קדש קדשים כנודע ונפקא מגו מחשבה סוד רישא ולפי שחסד הוא ראש הבנין והיא \nנתלבשה בחסד שבחכמה עמיק' נקראת בנינא עמיקא ואיקרי שירותא לבנינא קיימא ולא קיימא \nכי גם שם בחסד אי אפשר ל\nהשיג אורה והיא קיימא ולא קיימא כי היתה נעלמת מהם ולא נכרה עמידתה שם לגמרי ונר' \nכאילו אינה עומדת וזהו קיימא ולא קיימא ואז נקרא' מ\"י כי יש בה שאלה ומ\"י בסוד בינה \nמתלבשת בחסד כי מ' בינה וי' חסד נמשך מחכמה וזהו מ\"י והוא עמוק כי חסד עליון שבחכמה \nנעלם מאד. ולכן הוצרך להתלבש באור קדמאה שהוא לבוש יקר דנהיר והוא לבוש לחסד שבחכמ' \nונמצאת בינה מתלבשת בחסד שבחכמה ובחסד שבז\"א ועל ידי כן ברא אלה שהם הו\"ק א\"ל הוא \nחסד כנודע ה' הוא החמשה קצוות הרי אלה ואז נתגלה אור הבינה ונק' בשם אלהים והיה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ראוי שיקרא אלה מ\"י אלא שמי הוא מלמעלה למטה בינה בפנים וחסד שבחכמה מבחוץ מלבוש לו \nואלהים ממטה למעלה כי הכונה להתגלות והיותר נגלה הקדימו כי מתחילה אלה ואח\"כ י' \nואח\"כ מ' בינה כל אחד בתוך חבירו ונסתמה המ\"ם ס' להראות הענין שהיא רביעא על בנין \nכדאיתא בפ' תרומה: \nועד לא ברא אלה לא סליק בשמא אלהים כי אלהים הוא שם גילוי עד שאף לחיצונים נתגלה \nבשם זה כנודע וכל עוד שלא נמצאו הו' קצוות להתעלם בתוכם לא היה נקרא בשם זה כי לא \nהיה אפשר לו להתגלות כי אם על ידי התעלמות בתוך שש קצוות אלו הנקראים אלה כי ההעלם \nהוא הגילוי: \nואינון דחבו בעגלא על רזא דנא אמרו אלה אלהיך ישראל הענין הוא כי רצו להפריד השש \nקצוות מבינה ולהורידם למלכות שנקראת י\"ם בסוד הקליפות שהם בעשיה וכאשר יתחברו \nאותיות אלה שהם השש קצוות עם י\"ם יהיה הכל אלהים וזהו קום עשה לנו אלהים והפרידום \nממ\"י וחברום אל הי\"ם וזהו ענין קיצוץ בנטיעות להפריד שש קצוות מהבינה ולהורידם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לבחינה אחרונה של מלכות הנקראת י\"ם ולפיכך אמרו לאהרן שהוא מחסד שהוא יקום ויעשה \nאלהים כדרך שבינה לא נעשית אלהים אלא (ע\"ד) ע\"י חסד דהתעטף בינה באור קדמאה דהיינו \n", "en": ""}]}
