{"bookId": "kabala-4dc55b77f7b3", "part": "1", "torah": "62", "title": "שער מאמרי רשבי — קטע 62", "hebrewTitle": "קטע 62", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dc55b77f7b3/1/62/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dc55b77f7b3/1/62/", "segments": [{"index": 1, "he": "שמל\"ה שמא\"ל ה'. והמלך הששי נק' שאול מרחובות הנהר והוא גבו' הנמשכת מבינה הנק' \nרחובות הנהר כמד\"א אני בינה לי גבו' ולפי שכל מלכים (ע\"ד) אלו בסוד הדינים התקיפים \nוגבורה שרש כל הדינים התקיפים כולם ולא היה אפשר לה להתקיים כי אף האחרים שלא היו \nכל כך דינים תקיפים כמוה מתו כ\"ש גבור' עצמה שהיא תוקף הדינים עצמן ושרשם והוכרח \nלצאת ע\"י התפשטות שער אחד שבחמשים שערים בבינה לפי שעה ולפיכך נקרא שאול מלשון \nהשאלה כי נתפשטה הוד שבבינה ממקומה העליון בהשאלה לגבורה. ונקראת רחובות בסוד \nהתפשטות החמשים שערים עד הוד והוד זה נמשך למטה לגבורה תחתונ' שז\"א והנה מבחינ' זו \nהיה שאול מלך ישראל ולפי' מת ולא נתקיים המלכות בידו עד בא דוד שהוא מהטבא\"ל טוב \nרואי ולפי שהיה שאול נמשך מצד הוד הבינה שהיא למעלה מהבנין לכן היה משכמו ולמעלה \nגבוה מכל העם ולפיכך אמרו שלא היה במלכותו דופי כי אין מגיע שם פגם בבינה כנודע ולא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נתקיימה מלכותו לפי שלא המתין שבעת ימים כדי להעלות עולה כי היה רוצה שמואל להעלותו \nלמעלה משבעה הימים למקום הבינה לשיתקיים מלכותו והוא לא עשה כן ונקרעה מלכותו ולפי \nששאול היה מבחינ' זו מצד הדינין התקיפים רצה הקבה\"ו שבתחילת מלכותו ישבית הדינין \nוהקליפות ויחרים את עמלק כדי שתתבסס בחינ' זו ויעלה ליינק מן הבינה ולהיותו נמשך \nמהוד שבבינה היה משיחתו ע\"י שמואל שתיקן ההוד תחתון שנפגם ע\"י צליעת ירך יעקב ודי \nבזה. והמלך השביעי הוא בעל חנן בן עכבור בסוד נצח והוד תרי פלגי גופא ולפיכך יצאו \nשניהם כאחד כי בע\"ל בסוד נצח כי שם מתדבקת ת\"ת בנצח שהוא בעלמא דמטרונית' וחנן בסוד \nהוד כי שם מתדבקת אסתר הנושאת חן בעיני כל רואיה ובסוד הילדים אשר חנן שהם נצח \nוהוד. ולפיכך לא תמצא בשום מלך שיהיה בו שתי תיבות רק זה (ד\"ש דס\"ג ע\"א) כי ירמוז \nלשנים שהם נצח והוד. ולפי ששנים אלו נקראים בנים כד\"א וכל בניך למודי ה' נאמר במלך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זה ב\"ן ועוד כי אלו הם תרי ביעי דדכורא המבשלים הזרע ומצדם יקרא כי בועליך עושיך \nוכד\"א יבעלוך בניך ולפיכך נקרא בעל חנן. ננקרא ב\"ן בסוד זכר והנה המדה האחרונה בסוד \nחסרונה תיקרא בור כנודע ושני מידות אלו שהם נצח והוד הם בסוד עי\"ן וכא\"ף הרומזים \nלבינה ע' בסוד ע' שנה וכ\"ף בסוד כת\"ר כי הבינה בסוד כת\"ר כי הבינ' כת\"ר בראש כל \nספירה ועוד כ\"ף כי כ\"ף בסוד השנים שעד הבינה שהם כתר וחכמה ונמצא כי מלך זה יצא \nבסוד שני חלקים שבנצח והוד ובסוד המצ' שבהם שנקראים בו\"ר וזהו בן עכבור ועוד יראה \nלי כי ע' של ע'כבור בסוד שבעה ספירות שבבנין וכ\"ף של עכבו\"ר בסוד שנים שעל גבה שהם \nחכמה ובינה ובור מלכות והענין הוא כי נצח הוד אלו שנכללו במלך זה נמשכו מצד שבעה \nספירות שבנצח ומצד חכמה בינה ומל' שבהוד וזהו בן עכבור. ודע. אמר שמואל המאמר הזה \nהועתק מכתיבת ידי הרב הגדול זלה\"ה ולא נמצא כעת יותר: \nתם תם תם (דף ס\"ט ע\"ב) ותהי השלמת השער הזה. יום שני. ארבע' ימים לחדש אדר שני: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פרשת ויקרא משנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשר ליצירה בהיותו בן חמשים ושנים שנה \nלמולדתי: \nיהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שכשם שזכיתי להשלים גם השער הזה יזכני האל להשלים את \nתשלום השמונה שערים בע\"ה: \n \nהשמטה\nהשמטה: \nשייך מאמר זה בפרשת אחרי מות ולאפס מקום שם נכתב כאן. חידשתי אותו אני שמואל בערב \nחג השבועות שנת השפ\"ט: \n(דף ס\"ט ע\"ב) בפרשת אחרי מות בדף ע\"ט ע\"א וז\"ל תאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא \nתקרב לגלות ערותה. תני ר' יאודה דרא דרשב\"י שארי בגויה כולהו זכאין חסידין כולהו \nדחלי חטאה נינהו שכינתא שרייא בינייהו מה דלית כן בדרין אחרנין. בגיני כך מלין \nאינון מתפרשן ולא אתטמראן. בדרין אחרנין לאו הכי ומילין דרזי עלאה לא יכלין לגלאה \nואינון דידעין מסתפי דר' שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא חברייא כולהו עינוי נבעין \nדמעין וכולהו מילין דאמר הוו בעינייהו גליין כמא דכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בחידות דיומא חד שאיל ר' ייסא ואמר ביעא דקושטא ס\"א דקוסטא דנפקא מעופא דשריא ס\"א \nושדי בנורא ואתבקעא לארבע סטרין תרין סלקין מנייהו וחד מאיך וחד ברביעא ס\"א נביע \nנביעא דימא רבא אמר ר' אבא עבדת קמיה דר\"ש קדש חול דהא כתיב פה אל פה אדבר בו א\"ל \nר\"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמ' וכך הוה באדרא דר' שמעון: \nביאור המאמר הוא שבא ר' יאודה ע\"ה לבאר כי כונת הכתוב הוא לדבר באשה העליונ' והיא \nרחל בהיותה בזמן הגלות וח\"ו אז נקראת נדה בסוד נ\"ד ה' משם יה\"ו בסוד ד\"ן ה' במדת \nהדין כי אז כל מכבדיה שהם מטטרו\"ן ביצירה וסנדלפו\"ן בעשיה הזילוה כי ראו ערותה ח\"ו \nבהיותה משפעת שפע חוץ לאומות בסוד שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי ואז גם \nהיא נאנחה ח\"ו ותשב אחור באחור ונתמעטה בסוד נקודה אחת קטנה בסוד אחות לנו קטנה \nושדים אין לה להניק את בניה ואז ציוה הפסוק ואל אשה בנדת טומא' לא תקרב אפי' בקריבה \nבעלמא ואז היא אומרת עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי הוא יסוד \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וזמ\"ש התוספת' תאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקר' בקריב' בעלמא מכ\"ש לגצות \nערותה. אז תני ר' יהודה דרא דרשב\"י שארי בגויה כולהו זכאין חסדין כונהו דחלי חטאה \nנינהו ולכן אנו יכולין לגלות הדברי כפשיטות' ואין להסתיר הדברים יען כי שכינתא שריא \nבינייהו מה דלית כן בדרין אחרנין בגיני כך מילין אינון אתפרשן בדרין אחרנין לאו הכי \nומילין דרזי עלאה כי הני לא יכלין לגלאה ואינון דידעי מסתפו למימר דילמא ח\"ו יענשו \nדר' שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא והיינו מאי דאמרן חברייא כולהו עינוי (דס\"ט ע\"ג) \nנבעין דמעין בראות עונות התחתונים מה גרמו. וכולהו מילין דאמר הוו בעינייהו גליין \nכמא דכתיב במרע\"ה פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ראיה לזה דיומא חד שאיל ר' \nייסא ואמר ביעא דקושטא דנפקא מעופא דשריא כו'. א\"ר אבא עבדת קמיה דר\"ש קדש חול כו' \nא\"ל ר\"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמא וכך הוה כו': \nוראוי לדקדק מה חרי האף הגדול הזה ועל מה נענש ומהו ענין הביעא הזאת והענין הוא שר' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ייסא סבר כי ביעא דקושטא היא טיפת זרע אשר נותן יוסף לרחל בעת הזיווג והוא בסיד \nאפרוחים או בצים אפרוחים הם בזווג העליון דאבא ואמא ובצים בזווג דיוסף ורחל והוא \nבסוד ביצה מגולגלת סתומה מכל צדדיה בסוד טיפה זו מה תהא עליה. ונקראת דקושטא על שם \nכלה זרע אמת ותרגום אמת הוא קושטא בסוד אמת הוא חותמו של הקב\"ה ובסו' וצאצאיו חתם \nבאות ברית קדש ואמר דנפקא מעופא בסוד ועוף יעופף על הארץ ויוסף כמנין עוף כנגד \nהחמשה (ד\"ש ע\"ב) הויות של החסדים אשר בו זולת ההויה שלו עצמו הרי ששה הויות בעד \nיוסף ולכן נאמר בו ויקח יוסף את כל הכסף ואמר ושדי בנורא רמז לזר' היורה כחץ בסוד \nברכות שדים ורחם כתרגומו ואמר בנור' הוא רחם המלכו' בהיותו כלול מחמשה גבורו' \nמנצפ\"ך ואז היא אש יוקדת בסוד אשה מזרעת תחילה יולדת זכר ואז נקראת פרה אדומה תמימה \nבאדמימות ואף אם נפרש כדברי הספר האחר אתי שפיר מ\"ש ושריא בנורא יען כי שם מושכו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "האמיתי והנה אותה הטיפה אתבקעא לארבע סטרין בסוד ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים והוא \nבסוד ארבע אותיות שם אדנ\"י מהם יוצאים ארבע מחנות שכינה. והנה שתי אותיות מהם הם \nחסדים והם אותיות א\"י בסוד י\"א סמני הקטורת בסוד העשר אורות והאור המקיף לכולם. \nוהאות האחת מהם היא ממוזגת והיא אות ג'. והאות האחרת היא דין גמור והיא אות ד' דלה \nועניה. וזמ\"ש תרין סלקין מנייהו וסימניך א\"י הבל אחיך ולהיותם רחמים פשוטים לא \nיכלין לאתערבא עם אחרנין וזמ\"ש תרין סלקין מנייהו והם רוח מזרח ורוח דרום שהם חסדים \nוחד מאיך הוא רוח המערב והוא בחינת המלכות של המלכו' וח\"ו היא בסוד רגליה (ע\"ד) \nיורדות מות ועל כן מאיך ח\"ו בתוך הקליפות וחד רביע ברביעא הוא בסוד רוח הצפון בסוד \nוצפונך תמלא בטנם בסוד היסוד דטוביה בגויה גניז ורומז אל מדת היסוד של המלכות עצמה \nוזמ\"ש וחד רביע ס\"א נביע נביעא דימא רבא. א\"ר אבא עבדת קמיה דר\"ש קדש חול כי תדרשנו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הדרשה הזאת על זה האופן וח\"ו אמרת וחד מאיך לתוך הקליפו' ועבדת קמי' דר\"ש קדש חול \nועל כן הענישו רשב\"י ע\"ה והיינו מאי דקאמר אמר ליה ר\"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק \nמעלמא וכך הוה: \nולכן הדרשה האמיתית היא להעלות הענין עד למעלה וירצה כי ביעא דקודש' היא זיוג \nהעליון של אבא ואימא בסוד שביל דקיק בנתיב לא ידע עיט וגם ההיא טיפה הקדושה נקראת \nביע' דקושטא בסוד אמת כאמור אל\"ף בראש האותיות מ\"ם באמצעם תי\"ו בסופם ונודע כי כל \nהאותיו' נחקקו באימא עלאה. ולכן אמר ביעא דקושטא דנפק' מעופ' הוא שביל דקיק יסוד \nדאבא והוא רמז אל זיוג העליון הנעשה מאליו שלא על ידי התחתונים ושדי בנורא והא נתיב \nלא ידעו עיט על כי דינין מתערין מינה ועל כן נקראת נורא להיות נקראת גם היא אלהים \nחיים. ואס נקרא ושרייא בנורא ג\"כ אתי שפיר להיות כי לעולם כחדא נפקי וכחדא שריין. \nואתבקעא לד' סטרין והם תרין דרועין וגוף וברית התרין דרועין והם חסד וגבורה עליהם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אמר תרין סלקין מינייהו כי לעולם הם בעליה בסוד וינטלם וינשאם כל ימי עולם. וחד \nמאיך הוא בסוד התפארת המבריח מן הקצה אל הקצה ועל כן מאיך ס\"א בסוד הסולם לקחת שפע \nמאימא עלא' ולהוריד אל אימא תתאה וזהו מן הקצה אל הקצה מן ה' קצה אל ה' קצה מן הים \nהראשון אל הים האחרון וחד רביע הוא יסוד הקדוש היות רובע בסוד הזווג בסוד ומספר את \nרובע ישרא' ברביעא דימא רבא או בנביעא דימא רבא בסוד באר חפרוה שרים ולא בור רק. \nוזהו מ\"ש לו ר' אבא עבדת קמיה דר\"ש קדש חול להיות כי המאמר הזה מדבר בזווג העליון \nשל אבא ואימא ואתה דרשת אותו בז\"א ונוקביה ולכן נענש שהיה לו לומר דברים באמיתותם \nואל יטעה שום אדם בהם ח\"ו וצור ישראל יצילנו משגיאות: \nי\"ו למנחם התי\"ד: \nתושלב\"ע: ", "en": ""}]}
