{"bookId": "kabala-4dff7e528cbd", "part": "1", "torah": "11", "title": "שער מאמרי רז״ל — קטע 11", "hebrewTitle": "קטע 11", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dff7e528cbd/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dff7e528cbd/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "וכל זה בכלל המדה הח' והמבין יבין. ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד \nלמטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים \nוכללותם דמיון ת\"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל \nהג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים בענין ת\"ת הנוטה לצד הרחמים וזהו וכל דבר \nשהיה בכלל בסוד האצילות למעלה מן הת\"ת ויצא לטעון טעון אחר בסוד העבור ונתעברה בג' \nגוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים שהוא כענינו כענין ו' שהוא סוד הת\"ת \n(ע\"ב) ואז יצא להקל בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים ולא להחמיר וזו \nהיא מדת תשיעית. ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד שלא כעניינו שלא כענין ו' שהוא \nנוטה לצד הרחמים ואז תצא להקל ולהחמיר ותתעבר ותוציא (ד\"ש ע\"ב) למטה ג' גוונים דין \nורחמים ממוזגים וזו היא כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ולהחמיר וזו מידת עשירית, ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום \nאצילותה עם הת\"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו\"ן שהוא נער חגיר חרצין בסוד שתין \nפולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין וזהו ויצא לידון בדבר חדש ולפי שתמיד מתחדש \nמטטרו\"ן כד\"א אנוש כחציר ימיו כו' כנז' בפ' פינחס וזהו בדבר החדש ואז ברדתה למטה \nבמקום מטטרו\"ן הוא סוד הגלות בסוד אי לך ארץ שמלכך נער וזהו אי אתה יכול להחזירו \nלכללו כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה עד שיחזירנה הכתוב \nשהוא סוד נצח כד\"א למנצח על אילת השחר תרין שחרין דאיילתא ולפי שהוד הוא בגלות כד\"א \nכל היום דוה צריך נצח עם ת\"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה \nסתומה אלא מפורשת וזהו עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש וזהו כל דבר שהיה בכלל ויצא \nלידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפי' וזו מדה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "י\"א. ולפעמים יתנהג העול' בסוד המלכו' בנו\"ה שבה המקבל' מת\"ת וזהו ודבר הלמד מענינו \nמענין ו' שהוא הת\"ת או יהיו מקבלי' נו\"ה שבה מסוף הת\"ת שהוא יסו' וזהו ודבר הלמד \nמסופו וזו היא מדה י\"ב ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו\"ה שבמלכו' שהם ב' כתו' המכחישי' \nזא\"ז דהיינו זהו דין וזה רחמי' וע\"י יסו' שהוא הכ' הג' המכריע ביניהם יתמזגו ויתנהג \nהעולם ע\"י מזוג היסו' המכריע בתוך המלכו' וזהו וכן ב' כתו' המכחישות זא\"ז עד שיבא \nהכ' הג' ויכריע ביניהם וזו מדה י\"ג: \nמא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש\"י ז\"ל וז\"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא \nלגשת א\"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר \nאל מ\"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על \nזולתך לכך נבחרת: \nמא' במ' רבה פ' חקת פרשה י\"ט וז\"ל ד\"א דברים שלא נגלו למשה נגלו לר\"ע וחביריו וכל \nיקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו גם באותיו' דר\"ע נז' עד\"ז שבחו של ר\"ע וכן במ' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר\"ע דורש ע\"כ קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו \nשל משה והנה ארז\"ל כי אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה ולכאו' דבר זה \nתימא גדולה אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעו' בכל התו' ידע אלא \nמה שידעם היה בע\"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו \nעד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים \nוכן היה בר\"ע שכל אותם תלי תלים של הלכות עם שכבר נגלו למשה ענינם אלא שלא נגלה לו \nמקו' רמיזתם בפסוקים ובא ר\"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו \nוזו לזו: \n(ע\"ג) מ\"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז\"ל ד\"א מהו איש האלהים א\"ר אבן מחציו ולמטה איש \nמחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה\"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך \nז\"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג\"כ יוצאת מחצי הז\"א ולמעלה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ולכן משה שהוא רומז אל ז\"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל \nאשתו נק' הוא איש כמש\"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה \nהב' ונת' ג\"כ בש\"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע\"ש: \nאמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס\"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז\"ל \nסוד נפלא מ\"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה\"ר שנתן משניו \nשבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה \nכ\"ח שנים ויוסף שבק ליה ל\"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה\"ר שבק ליה \nע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ\"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק \nאבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה\"ר מלבד שהם שנים מתים כמש\"ה \nכי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ\"י שעשה תשובה הלואי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד\"ש ע\"ג) הכל הולך אל מקום \nאחד כמ\"ש חז\"ל שאדה\"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע\"ז וג\"ע וש\"ד ובראשונה תקן \nאברהם אבינו מה שחטא בע\"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי \nאלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע\"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי\"ה וכשתקן אותה הה' \nנתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק \nתקן עון ש\"ד כשפשט צוארו ע\"ג המזבח ועכ\"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא \nדתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות \nולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג\"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל \nהקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי\"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל \nטפה היא רומזת ליד אחת וז\"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז\"ס מה שעבד יעקב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי \nידות הנז' העולים כ\"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ\"ח שנה וכנגד יצחק אע\"ה שלא הניח לו \nכלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע\"ג המזבח בהיותו בן ל\"ז שנים לכן יוסף שבק \nליה מחייו ל\"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק\"ץ ח\"י כנגד יצחק אע\"ה והנה חי הוא \nהיסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע\"ה ולכן שבק ליה מחייו ל\"ז שנה \nמספר שהיו ליצחק אע\"ה בשעת העקידה: \nאמר שמואל כך נלע\"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע\"ה ואחר העקידה \nבאו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל\"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה \nשהיו (ע\"ד) מסטרא דנוק' מםטרא דשרה אימיה כמש\"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד \nהע\"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל\"ז שנים השלשים מסטרא דנה\"י בסוד \nג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע\"ד. חזרנו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "להקדמתינו שהע' שנה של אדה\"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה\"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר \nהטעם הוא לפי שדוד הע\"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם \nנותנת שפע לשבע הנערות אח\"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' \nואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור \nשעיקר תקנתו היה בדוד וז\"ס שמו אדם ר\"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא \nאדה\"ר היו החיים באים לבני האדם מא\"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא \nוחזרו ג\"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו \nימיו ק\"ך שנה מסטרא דז\"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי\"ה שהיא שביעית כאמור \nלכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע\"ה ואח\"ך כשבא אדה\"ר בגלגול דוד הע\"ה חזר \nונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: \nאמר שמואל אעפ\"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הקב\"ה שא\"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל \nחי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן \nהכל בשלמה הע\"ה ונק' איש מנוחה ועכ\"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד \nואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג\"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על \nכל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: \nסוד מ\"ש חז\"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז\"ל אמר ר' \nפלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו \nז\"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים \nהיא ולא נשארה תורה בעליונים כלל וע\"כ איננו יכול זולתי לספר לת\"ח התחתונים ממה \nשנתחדש בישיבה עליונה של הת\"ח העליונים הגדולים לכן אמר על פומא דאליהו אתגזר האמנם \nהת\"ח יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם וכמש\"ה על פי התורה אשר יורוך \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כו', ואעפ\"י שנפטרו מזה העולם כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ר' מתיבת' \nכו' ובמתיבת' דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה \nשירצו לכן כתיב בהו ר' פלוני פתח וכיוצא מאלו הלשונות נמצינו למדי' כמה גדלה מעלת \nישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נק' עבדים וישראל נק' בנים שנא' בנים \nאתם לה' אלהיכם ע\"כ כנלע\"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר\"ר חיים ויטאל \nזלה\"ה: ", "en": ""}]}
