{"bookId": "kabala-4dff7e528cbd", "part": "1", "torah": "6", "title": "שער מאמרי רז״ל — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-4dff7e528cbd/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-4dff7e528cbd/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "מזומן לחיי העה\"ב וזהו מה שיצתה בת קול ואמרה אשריך ר' עקיב' שאתה מזומן לחיי העה\"ב \n(אמר שמואל צ\"ע דקשיין אהדדי שבמאמר הזה כתב עוד מדריגה גדולה מכלם והוא שנאמר בו \nמובטח לו שהוא ן' העה\"ב ובמאמר הקודם כתב וז\"ל הכת הג' הגדולה מכלם מב' כתות הנז' \nועל אלו נאמר מזומן לחיי העה\"ב ופליגי אהדדי ואין בידי להכריע): \nעוד מדריגה גדולה מכולם והוא מי שנאמר בו מובטח לו שהוא בן העה\"ב והוא מי שהוא לבדו \nיכול לעשות הזווג העליון של או\"א ונק' בן העה\"ב והבן זה וזו היא מדריג' אותם ד' \nשמתו בעטיו של נחש כי השלימו עצמם בעה\"ז לגמרי וכעין בניהו ן' יהוידע וחביריו וז\"ס \nשנק' כך והענין הוא כי הוא אותיות ב\"ן יה\"ו ר\"ל בן העה\"ב גם יהוידע הוא אותיות י\"ה \nידע מלשון (ע\"ג) וידע אלקנה את חנה והנה י\"ה הם או\"א ונק' איש חי לרמוז כי בחייו \nבעה\"ז עשה הזווג הזה עליון והכה את הארי סוד רי\"ו ביום השלג כבר נת' במ\"א ענין שלג. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אמר שמואל עוד נת' סוד שם בניהו בדרוש הגלגולים וע\"ש: \nשם בגמ' פי\"א דצ\"ז ע\"א א\"ר קטינא שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב שנ' ונשגב ה' \nלבדו ביום ההוא אביי אמר תרי חרוב שנא' יחיינו מיומים וביום הג' יקימנו ונחיה \nלפניו. הנה ז\"א נק' עולם להיותו בחי' ו\"ק והנה ז\"א הוא הוי\"ה דאלפי\"ן דמ\"ה ובאחוריו \nב' נשים לאה ורחל וז\"א מזדווג עם שתיהם וא\"כ בהכרח שגם הוא יתחלק לב' בחי' האחת היא \nמן הראש עד החזה ושם בשליש עליון של הת\"ת יש בו בחי' יסוד המזדווג עם לאה ומן החזה \nולמטה בחינה ב' ובה היסוד דז\"א שבו מזדווג עם רחל ולכן כל בחינה מהם היא הוי\"ה אחד \nדאלפין דמ\"ה וב' פעמים מ\"ה הם צ' דצלם שהוא בחי' ז\"א שיש בו הויו\"ת דמ\"ה ושניהם \nגמי' מלך והם באופן זה כי בחב\"ד הם ג' אותיות יה\"ו ובשליש עליון דת\"ת המכוסה עד \nהחזה אות ה' תתאה הרי שם אחד של מ\"ה וגם בנה\"י שבו הם ג' אותיות יה\"ו ובעטרת היסוד \nה' תתאה הרי מ\"ה ב'. והנה בשתי הויו\"ת דמ\"ה יש ששה אלפין וזהו שיתא אלפי שני הוי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עלמא בבחי' הפנים של מ\"ה. גם אפשר לפרשו בבחינת האחוריים של שם מ\"ה דאלפי\"ן העולה \nק\"ל שיש בו שיתא אלפי שנה ג\"כ ועליהם נאמר שיתא אלפי שני הוי עלמא. פי' ג' והוא \nבלאה ורחל הנק' עולם כמבואר בס\"ה פ' ויחי על פסוק מן העולם ועד העולם והנה כל עולם \nמאלו הוא ששת אלפים שנה באופן זה כי הנה נודע שהנקבה היא האחוריים של הזכר והנה \nהזכר יש לו הפנים של הוי\"ה דמ\"ה והנקבה היא האחוריים שהם בגמ' ק\"ל וכיון שיש בזכר \nב' הויו\"ת דמ\"ה הנה יש אחוריים דמ\"ה העליון בלאה ובה ששה אלפי\"ן ואחוריים דמ\"ה הב' \nברחל ובה ששה אלפי\"ן אחרים ואמנם הוסיף לומר וחד חרוב הוא לפי שבשם הוי\"ה דע\"ב יש \nבה ארבעה יודין במלוי ד' אותיות הפשוטות אבל בהוי\"ה דמ\"ה אין אלפין אלא בג' אותיות \nהאחרונות ולא בראשו' (ד\"ש ע\"ג) ולכן אותה האלף החסירה במילוי אות הראשונ' רמז אל חד \nחרוב שהוא האלף השביעי כי אין לאלף הז' סמך להתקיים באחוריים דמ\"ה ולכן הוא חרב: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": " \nמסכת אבות \nפ\"א וז\"ל אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים \nאת הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע\"מ לקבל פרס ויהי מורא \nשמים עליכם. והענין הוא כי העבד המשמש את רבו ישמשהו לשתי סבות הא' לתועלת הרב \nהצריך אל עבודת העבד והשנית לתועלת העבד המקבל פרס בשביל עבודה זו ולכן אמר אל \nתעבדו את הקב\"ה לב' הסבות הנז' האחת נרמזת באומרו המשמשים את הרב כי זה תועלת הרב \nוהב' נרמזת באומרו ע\"מ לקבל פרס כי זה תועלת העבד אמנם תעבדוהו לתכלית האחד בלבד \nוהוא לתועלת הרב כי כוונתם לעובדו אבל לא לתכלית הב' התועלת הנמשך להם לקבל פרס \n(ע\"ד) וכנגד האחד אמר אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע\"מ לקבל פרס כלו' לתועלת \nהרב אבל לא ע\"מ לקבל פרס שהיא הבחינה הב' שהיא לתועלתכם ואולי תטעו ותאמרו כי מאחר \nשהוא מקבל תועלת ממנו בעבודתינו ואין אנחנו מקבלים תועלת מידו א\"כ הוא צריך לנו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואין אנו צריכים לו ונהנים ממנו וע\"י כן תזלזלו בכבודו ח\"ו לזה הזהיר ואמר ויהי \nמורא שמים עליכם: \nפרק ב' אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים א\"ל על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך \nיטופון. הנה אומרו אף הוא במה שהודעתיך כי הלל הזקן הוא נצוץ אחד מנשמת מרע\"ה ולכן \nהיה עניו כמותו וגם חי ק\"ך שנה כמותו ואמנם זאת הגלגלת היא של פרעה הרשע וכמו שראה \nאותה מרע\"ה כן חזר הלל לראותה וידע כי היא היא ואמר לה על דאטפת אטפוך ר\"ל על דאטפת \nאת בני ישראל במים כמש\"ה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אטפוך וחזר הלל לדבר עם בני \nישראל ולא עם הגולגולת ואמר להם כך לא די פרעה שהטיפוהו על אשר הטיפוך אמנם כמו כן \nכל שאר אומות העולם אשר יטיפוך ויזיקו אותך גם הם יענשו כמו פרעה וזמ\"ש וסוף \nמטיפייך יטופון: \nפ\"ג עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בג' דברים כו' והענין אומר כי כתר הז\"א נק' אי\"ן \nוכתר הנוק' נק' א\"ן חסר יו\"ד ושכחתי תשלום זה הענין: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שם וז\"ל ר' עקיבא אומר שחוק וקלות ראש כו' סייג לחכמה שתיקה כו' נודע כי נה\"י דאבא \nטמירין תוך נה\"י דאי' וכולם בסוד מוחין תוך ז\"א ונמצא כי יסוד של חכמה הנקרא אבא \nתוך היסוד דאימא והיסוד של אימא הוא סייג של יסוד דאב' ונק' שתיקה לפי שנודע שהיסוד \nדאימא נק' שדי ובמלואו הוא בגי' שתי' והענין הוא כי עד המקום שהוא כלה היסוד דאי' \nשהוא בחזה דז\"א עד שם נעשה סייג אל היסוד דאבא ומשם ואילך מתגלה לגמרי היסוד דאבא \nואמנם טעם הקראו שתיקה הוא מפני שבהיות יסוד דאבא תוך היסוד דאי' יש שם קולות רבים \nמפני רבוי האורות שיש שם במקום צר מאד ומשמיעם קולו בהיותם מתקרבים אלו עם אלו \nבדוחק אבל בצאתם לחוץ שהוא מן החזה ולמטה מתגלים ומתרחבים ונחים מקולם ושותקים \nונמצא כי השתיקה הודאת גלוי החכמה והשגחה בגלוי ובזה תבין מ\"ש בזוהר בהקדמת בראשית \nא\"ר אלעזר מלה בסלע משתוקא בשנים פי' כי נודע שהאורות בהיותם מגולים ומאירים כפליים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולכן המלה בסלע שהוא בהיותם נסתרים האורות משמיעים קול משתוקא בשתים שהוא אחר \nשנתגלו כי אז הם שותקים ודוממים כנז': \nפרק ד' בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם כו' פה נרמז יחוד השי\"ת בד' אותיות \nהוי\"ה איזהו חכם הלמד מכל אדם כנגד אות י' שבחכמה. איזהו גבור כנגד אות ה' שבבינה \nשנקראת גבודה בסוד אני בינה לי גבורה. איזהו עשיר כנגד אות ו' שבת\"ת הנק' עשיר כנז' \nבר\"מ פרשת כי תשא בפסוק העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. איזהו מכובד כנגד אות ה' תתאה \nהנק' כבוד כנודע והאדם הקורא משנה זו יכוין ביחוד הזה: \n(ד\"ש ע\"ד) (דף ט' ע\"א) שם וז\"ל ר' לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות \nאנוש רמה. כבר ידעת כי ז\"א נק' ישראל וכן יעקב יש בכל אחד מהם הוי\"ה אחת דמ\"ה וכאשר \nז\"א משפיל ראשו למטה ומסתכל ביעקב ומאיר בו וזמ\"ש מאד מאד ב' פעמים מ\"ה שבז\"א \nוביעקב צריך שתהיה שפל רוח כדי שתגרום שמ\"ה דז\"א תאיר במ\"ה דיעקב אבל הבעל גאוה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "גורם הפך מזה ואומרו שתקות אנוש רמה רמז אל רחל שבאחורי ז\"א והנה הנקבה היא אחוריים \nפשוטים של אלהים שהם בגי' ר' ועומדת באחורי ז\"א הנק' מ\"ה וזו מלת רמה ויותר טוב הוא \nלהיות רמה בפת\"ח תחת הרי\"ש ולפעמים נעשית מרה אמר מורי זלה\"ה שכחתי הדרוש בפרטיו \nוכתבתי הכלל: \nפרק ה' בן ב\"ג ב\"ג אומר הפוך בה והפוך בה דכלא בה כו' ב\"ג ב\"ג הם ה' חסדים כמנין \nב\"ג המתפשטי' בז\"א ונודע כי ב' החסדים העליונים מכוסים וג' התחתונים מגולים ולכן \nנתחלקו בשתי אותיות ב\"ג והנה אלו יורדים עד היסוד כנודע ואח\"ך חוזרים ועולים למעלה \nלהגדיל לז\"א לזה אמר הפוך בה כנגד הירידה הא' ואמר שתכוין להורידם ולהפכם עד שירדו \nביסוד ואח\"ך והפוך בה ב' לחזור לעלותם למעלה להגדיל לז\"א ונתן טעם באומרו דכלא בה \nפי' כי כל הגדלת ז\"א תלויה בהפוך זה גם אפשר לפרשו על ה' גבורות הנקבה ע\"ד הנז' ממש \nאלא שצריך לפרש מלת ב\"ג להפך כי אות ב' הם ב' הגבו' התחתונות המגולות ואות ג' הם ג' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עליונות המכוסות כנודע. עוד מצאתי כתוב במקום אחר וז\"ל בן ב\"ג ב\"ג אומר כו'. דע כי \nהמשנה הזאת מדברת בענין החזרת ה' חסדים כמנין ב\"ג כאשר נופלים ביסוד ז\"א וחוזרים \nלעלות ממטה למעלה והשאר תבין מעצמך: \nשם משנה בן ה\"א ה\"א אומר לפום צערא אגרא כו' הנה ידעת כי בכל ד' בחי' מילוי ההויו\"ת \nלא יש בהם ההי\"ן כפולות אלא בהוי\"ה דב\"ן אחרונה וזהו ב\"ן ה\"א ה\"א שהוא ענין ההוי\"ה \nדמלוי ההי\"ן שיש בה ב' ההי\"ן כפולות: \nפרק ו' רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו' ביאורו הוא זה כי \nלשמה ר\"ל לשם ה' ר\"ל שימשיך התורה לאות ה' וה' זו היא בלאה והתורה היא יסוד דאבא \nשבתוך ז\"א והנה מן החזה ולמטה יש ב' פרצופי' אחד של יעקב בפנים דז\"א והוא לוקח \nהאורות יסוד דאבא והב' היא רחל באחוריים דז\"א ולוקחת אורות יסוד דאימא אבל מן החזה \nולמעלה אין שם אלא בחינת לאה באחורי ז\"א וסבת היות המקום מכוסה בשני כסויים שהוא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אורות דאבא המכוסים תוך יסוד דאבא ותוך יסוד דאימא כנודע כי לכן לא יבא בחי' יעקב \nמן החזה ולמעלה אמנם כל האורות של או\"א יוצאות אל לאה וזו היא כוונת עסק התורה לשמה \nשיכוין להמשיך אורות יסוד דאבא הנק' תורה אל לאה עליונה הנק' אות ה' ועי\"כ מתמתקים \nהדינים הקשים אשר בה כנודע כי לאה נק' דינא קשיא לכן שכרו גדול כנז' במשנה הנזכרת \nונמצא כי כל הכוונות צריכות להיות ע\"י אות ה' כמו שנבאר וזהו לשמה לשם ה'. והענין \nהוא כי הנה פרצוף לאה הוא מכוון ממש כנגד היסוד דאבא במקום שהוא מכוסה שהוא עד החזה \nואנו צריכים להמשי' אורות היסוד הנז' בכל פרצוף לאה והנה הוא נחלק לג' בחי' והם ג' \nראשונות שבה וג' אמצעיות וג' אחרונות ואין הארות שוות: \n(עמוד ב') ד\"ה ג' ראשונות שבה יכוין להמשיך בהם בחי' אות ה' וג' מלויים שלה והוא \nה\"י דיודי\"ן בחכמה שבה וה\"א דאלפין בבינה שבה וה\"ה דההי\"ן בדעת וג' אמצעיות שבה \nימשיך אות ה' בג' ציורים שבה שהם ד\"י ד\"ו וו\"ו כנז' בענין ג' מצות דליל פסח ד\"י \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בחסד וו\"ו בגבורה ד\"ו בת\"ת וג' אחרונות שבה ימשיך אות ה' בג' מיני הכאות שבה והם \nה\"י פעמים ה\"י דיודין בנצח, ה\"א פעמים ה\"א דאלפין בהוד, ה\"ה פעמים ה\"ה דההי\"ן \nביסוד, וכל אלו ההארות תמשיכם בה מן היסוד דאבא הנק' תורה כנז' והנה ענין ג' הכאות \nאלו תכוין בהם, כי ה\"י פעמים ה\"י הם בגי' רכ\"ה וה\"א פעמים ה\"א בגי' לא\"ה וה\"ה פעמים \nה\"ה הם אדנ\"י בגי' ס\"ה ועם ל\"ד אותיות שיש במלוי המלוי שבו הם ק' עם הכולל ודע כי \nבכל בחי' מאלו הג' צריך לחבר אות ה' בעצמה עמה כיצד בג\"ע שבה תכוין כי ג' פעמים ה\"י \nה\"א ה\"ה הם בגי' ל\"א ועם אות ה' בעצמה הרי לא\"ה ובג' אמצעיות שהם ג' ציורים העולים \nמ\"ב ועם אות ה' (ד\"ש דף ז' ע\"א) היא בגי' שם יהו\"ה אהיה ותחזור ותחבר ב' הבחי' יחד \nל\"ז ומ\"ו יהיו בגי' פ\"ג שהם ענין ב' המילויים שבשתי הויו\"ת ע\"ב ס\"ג שהם מ\"ו ול\"ז \nכנודע וג' אחרונו' שהם ג' ההכאות ועולים שס\"א ותחבר ג' הבחי' יחד שהם ל\"ז ומ\"ו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ושס\"א הרי הכל מד\"ת והיא סוד לאה הנק' מד\"ת כנוד' והנה הארות אלו העולי' בגימ' מד\"ת \nנמשכי' לה מיסו' דאבא הנק' תור' ואם תסיר מדת מן תור' ישאר קס\"ו והוא האחוריים של \nס\"ג שביסו' אי' כנו' כי האחוריי' לבדם הם הנכנסי' בז\"א ונמצ' כי כשיוצאי' אורות \nיסוד דאבא כמנין תור' הנתוני' תוך היסוד דאי' דאחוריים שהוא הוי\"ה דקס\"ו הנז' אז \nלוקח היסוד דאי' קס\"ו אורות מן התו' ושא' האורות שהם כמנין מד\"ת הם לבדם יוצאי' אל \nלאה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מסכת נדה \nפ\"ה דכ\"ה ע\"ב וז\"ל א\"ר חסדא מ\"ט דר' דכתיב ויבן ה' אלהי' את הצלע מלמ' שנתן הקב\"ה \nבינ' יתיר' באשה יותר מבאיש כו' כבר הודעתיך איך מן החזה של ז\"א יוצאי' ב' פרצ' \nיעקב דרך פני' ורחל דרך אחו' ויעקב נעש' מבחי' נה\"י דאבא המתלבשי' בז\"א ואינו לוקח \nמן החסדי' דאי' כלל אמנם רחל נעש' מנה\"י דאי' המתלבשי' בז\"א והנה מן התפשעו' המוחין \nדאי' בנצח הוד שלה אשר בתוך נו\"ה דז\"א נעשו חו\"ב דרחל ומלבד זה ג\"כ נוטל' תוס' האר' \nמב' החס' וב' שלישים המגולי' שהם מן מוח הדעת דמו' דאימא ומהם האירו המוחין שלה ג\"כ \nהרי איך ניתן בינה יתירה במוחין דרחל כי בינה היא אי' משא\"כ ביעקב: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מדרשים \nמא' במ\"ר פ' בראשית פ' א' וז\"ל ר\"י שאל את ר\"ע א\"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו \nכ\"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת \nבשכמל\"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז\"א הד' אלפין של ד' אהי\"ה שהם \nלבושי המוחין והם בגי' מד\"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל\"ו \nובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש\"ר ואח\"כ \nיורדין לרחל וז\"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז\"ס מ\"ש בס\"ה כי \nבכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' \nבין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג\"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א\"ת אורו' וחבור ג\"ם \nוא\"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ\"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע\"ג) והנלע\"ד ששמעתי \nהוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ואורך שליש א' דת\"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל \nאורך קו ימין ושמאל משא\"כ בשליש הת\"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' \nמי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג\"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז\"א הכולל \nחו\"ג תרין עטרין וכן חו\"ג תרי דרועין דז\"א הרי ד\"ס ועם שליש עליון דת\"ת הרי הכל \nבגי' ג\"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע\"ד לפרש כי הנה ז\"א יונק מבחי' הפנים של \nאי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' \nזו\"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה \nשהוא עד החזה דז\"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא \nמתפשט עד יסוד דז\"א כי ז\"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא \nמשם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי\"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מ\"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן \nנק' ג\"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' \nספי' ז\"א שהם תנה\"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד \nהנז' הרי א\"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו \nבפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר \nלראשה (ד\"ש ע\"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א\"ת גם נלע\"ד שזהו ביאור אכין \nורקין מעוטין הויין כי א\"ך ור\"ק הם בגימ' ש\"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם \nאלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א\"ך ור\"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק \nהארות הדינים בסוד נע\"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע\"ש כי בעת הדינים \nהיא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש\"ך: \nשם פרשה ה' וז\"ל ר' נתן בש\"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו \nבשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם \nב\"ן שהוא הוי\"ה האחרונה שבד' הויו\"ת ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן הנה באות ה\"א אחרונה שבה היא \nבציור ד\"י דל\"ת ויו\"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: \nאמר שמואל ועיין בש\"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע\"ד כי שם קרא לז\"א עץ חיים להיו' שיש \nבו תרין מוחין הנק' חו\"ב וע\"ש: \nשם פ' ט\"ו וז\"ל אר\"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת\"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו \nכו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס\"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' \nשמות הא' היא אהי\"ה דיודי\"ן שהוא בגי' ע\"ץ עם הכולל והב' הוא הוי\"ה דס\"ג עם עשר \nאותיות המלוי הם (ע\"ד) ע\"ג כמנין החיים וז\"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת\"ק שנה \nעניינו הוא כי האחוריים של אהי\"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ\"ד כזה אל\"ף אל\"ף ה\"י \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אל\"ף ה\"י יו\"ד אל\"ף ה\"י יו\"ד ה\"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' \nמ\"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת\"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' \nהמתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת\"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי\"ה דס\"ג הנז' \nאשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס\"ו והמלוי לבדו הוא בגי' \nמהלך עם הכולל: \nאמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי\"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ\"ע. \nהאמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז\"ל אמר ר' ירמיה \nא\"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא\"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי\"ה דס\"ג המלאה באחוריים \nשהם קס\"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע\"ב ישאר המלוי בגי' צ\"ו כמנין מהל\"ך \nעם הכולל: \n \n", "en": ""}]}
