{"bookId": "kabala-50586d1451fb", "part": "1", "torah": "13", "title": "ספר יונת אלם — פרק נג", "hebrewTitle": "פרק נג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-50586d1451fb/1/13/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-50586d1451fb/1/13/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק נג\nהדרן למאי דפתחנא ביה בפרק מ\"ז כי נכללו ספירות אריך תלת גו תלת והעלו האורות שירדו \nמז' מנין תבירין מן השליש התחתון שבה אצל אורות השליש האמצעי שנשארו ברפיון תחת \nהבינה ושם נוסדו יחד ז' ספירות תחתונות שבכל א' מהם ועדיין רשומן למטה אך הצל \nוהרשימו של ג' ראשונות שלהן עלה עם רגלי אריך ולא נשאר מהם זולתי רושם מן הצל בלבד \nומכאן אנו למדין כי אין לקליפות ראש לפי שלא נשאר מן הראש למטה רק צל הצל שהוא \nבבואה [בכת\"י נוסף - דבבואה] דלית להו לשידי כי אין שירים לשירים זה טעם הוא ישופך \nראש כי הקדושה קולטת בעצמה מדת הטוב הראויה להשפיע בראשו של נחש וכתיב וראש פתנים \nאכזר הלא הוא כמוס עמדי פי' המהות שהיה ראוי ליטול אותו הראש ואין לו הוא הגנוז \nבקדש ודע כי נצח אריך העלה כל חלקי הו' נקודות בלבד והוד שלו העלה חלקי הנקודה הז' \nוהוא טעם ושמתי בים ידו זו שמאל לים שהיא מלכות על שם העלאת הרגלים להעקד בידים ממש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ובנהרות ימינו שהן ו' קצוות וזה מקום קטרוג כי נכספה להיות גם היא מרכז לקצוות כמהו \nולא ניתן לה אלא על ידו וזה יחשב לה מעוט לפי' אמרו בזוהר איהו בנצח פירוש זעיר כלו \nהועלה בנצח אריך ועל נוקביה אמרו איהי בהוד ואריך לקח זעיר מירך ימין (כשעלו) \n[בשעלו] שהוא מים בסוד החסדים ובזרת שהן ה' גבורות אש ממים לקח נוקביה מירך שמאל \nוהדר אתכליל שמאלא בימינא ומסר הכל לתוך רוח אבא בסוד נקודות מעורבות והוא הגלים \nהאורות האלה ונתבררו אצלה בסוד טפת לובן כלילא תלת גו תלת ונכנסו באימא דרך היסודות \nשל שניהם ובמעיה אתברירו עד אחת אחת כל נקודות אלה לרקום אברי זו\"ן ופי' טפה הוא \nכמו עסה בלוסה מאותיות רבות מעורבות בלי סדר אלא שמות שלא נתחברו אותיותיהם בקדימה \nואיחור ולא הוברר שום א' מהשמות לעצמו ולא לגריעותא כי אין זה ערבוביא ח\"ו רק מעוצם \nהכלילות והיחוד וכאשר יאמרו אליך כי הכא שאריך פשט ימינו אין זה כי אם שם ע\"ב שבחסד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אריך ובכחו זה (הועלה.) [תיבה זו ליתא בכת\"י] הכניס כל האורות למח אבא שגם הוא ע\"ב \nאלא שמתחלף בנקודו והוא שם שגיא כח לקבץ כל האורות בעצמו תחלה ולבררן ולהורידן דרך \nשם קדוש ונורא שאותיותיו מסודרות זו למעלה מזו על פני אורך השדרה כדרך שאמרו בגמרא \nעל פסוק מנא מנא תקל ופרסין והיסודות גם הם שמות הקדושים מכינים ומזמנים האותיות \nמהאורות האלה לסדר מהן שמות מיוחדים לפי צורך התקון וכן בכל מקום הכוונה לברר שמות \nהקדושה מסיגי השברים והאותיות חצוניות של שמות הקליפות שנתערבו עמהם במיתת המלכים \nוהאורות שנחלקו צריכים ברור מכח הקליפה שהניחה אצלן רושם קצת ואע\"פ שלא יצאו לפועל \nעד שחטא אדם מ\"מ הוצרכ' (ההבדל) [בכת\"י - ההבדלה] בין קודש לחול מתחלת המחשבה לצרף \nהידיעה אל הבחירה ואולם לא היה אדם ראוי לאותו מעשה ביום הבראו על תכלית השלמות \nבסוד אלוה עלי אהלו ולא לישראל באותו פ' שפסקה זוהמתן אלא למען דעת כל מאמין ישר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מתהלך בתומו חפשיות הבחירה באמת והוא הנרצה במאמר הנביא אני אסבול ואמלט: \n \nפרק נד\nולפי דרכנו למדנו לתקוני זעיר ע\"י אריך אבא ואמא כי מה שהיה תחילה בתאר אין בסוד \nאור נעשה מאין בסוד מים ונמדד בכלי קבול שהוא שעלו ר\"ל ש\"ע נהורין מתפשטין מתלת \nרישין הנרמזים בלמד או אמור ע\"י אריך אבא ואמא אל זעיר שהוא ו' ואח\"כ נעשה רקיע \nבהתפשטות אל מציאות יש מיש והוא סוד יהי רקיע יחזק הרקיע לחים הוו ואקרישו ואז נמדד \nבסוד שמים בזרת תכן כי ראשונה העלה אריך ברגליו אורות הנקודות שנשברו והן בו בסוד \nאין ונותן אותם לאבא ואמא כדי שיתגלמו בסוד יש [בכת\"י - י\"ש] ועדיין הוא יש (הטב') \n[בטבע] אור לא זול' והוא צהוב הפנים של ריעים אהובים בשעת הנשיקין אמנם בסוד עבור \nיהיה זעיר כעין מים עד תום מ' יום של יצירה הולד ובהתפשט אבריו אח\"כ יהיה בסוד רקיע \nועם זה [יובן] באמת צרוף מלת ויאמר שבאה זה י\"פ במעשה בראשית כי ו' רומז לקו המדה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הגורם ליוד שהיה נקודה להתפשט בסוד אור מים רקיע ר\"ת אמר הרי ויאמר: \nהגה\"ה - וכן נתקשה משה במעשה המנורה ואין קשוי אלא לדעת בכח מנורה של אש מחמימות \nאמא שהיא ממעל לו מן השמאל ע\"י פרקי נה\"י דידה הן שקלים שרצים והחדש למפרע כי החדש \nבנצח שרצים בהוד שקלים ביסוד [בכת\"י ההג\"ה מסתיימת כאן במילים - ודי בזה, וההמשך \nליתא] נקטינן בו בהתחזק הציור בצורות הוולד. [ע\"כ הג\"ה]: \nומאי דכתיב וכל בשליש עפר הארץ הוא בהגדלתו של זעיר והנה כאן במעי אמא כל הנקודות \nהאלה נבררו אוכל מתוך פסולת ומשופרי שופרי נתהוה זעיר בסוד עובר ונעשו מן הרשימו של \nכח\"ב שבכל א' מן הו' נקודות כח\"ב של זעיר בסוד ראש כי העובר במעי אמו ג\"כ יש לו ראש \nאלא שהוא חלוש כי בא מן הצל בלבד ומשאר הכליליות נשלם גופו של זעיר מן הצלול שבהם \nוהוא סוד בעצב תלדי בנים נדרש לשבח לפי שעורנו כי [בכת\"י - שעודנו בו] בכח ע\"ב שהוא \nאריך הנה אמא שהיא חוה אם כל חי תלד זו\"ן בעלי מדות שלמות בסוד הצד\"י שהעשירית \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נכללת בהן. ובשעת הלידה הושלמו ספירותיו עצמות וכלים עד נצח ועד בכלל ונשארו הוד \nיסוד מלכות במעי אמא לא כליהם ממש דהא ילוד בפנינו דוגמתו שלם באבריו אלא פנימיות \nג' מדות אלה הוא שלא הושלם לפי שלא נבררו מתגבורת הדינין עד זמן היניקה והנה כשנולד \nזעיר נתפשטו רגלי אריך למטה ושבו למקומם שהרי הם מכוסים מעתה וזעיר גופיה הוא בסוד \nד\"ו פרצופין אבל אין פרצוף נוקביה מגיע רק עד בין חדוהי לאחורוי מן השליש העליון \nדת\"ת שלו ולמטה. אך הכתר שלה הוא מכוון לשליש העליון של ת\"ת בין ג\"ג ממש. וע\"ז נאמר \nומספר את רובע ישראל כי מלת ומספר היא בגי' שכינה עם המלה ועליה דרשו בזהר עיניך \nברכות בחשבון על שער בת רבים והיא את רובע ישראל ר\"ל אצל ד' מדות תחתונות של זעיר \nדאינון תנה\"י שמלכות נכלל בו בסוד עטרה בלבד: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "פרק נה\nאשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים דע כי בעת הלידה שיצא זעיר מלובן ומזוכך \nלאויר העולם יצאו מחוץ למחנה שירי הדינים ומותריהן שהם הפסולת והתמצית בסוד דם נדה \nשהובדל כאן בחדרי הבטן מן הז' נקודות (נשברות) [השבורות] כשנחשוב יסוד לשנים או \nשיהיה הדעת נמנה עמהן שכנגדן כתיב וטמאה ז' ימים ואם נקבה תלד שלפי הסוד הזה שאנו \nבבאורו היא גזרה קיימת ואם יהיה היובל אז צריך לברר עוד מן השבעה מלכיות שישנן א' \nא' בז' נקודות אלה והדעת מחשיב בהדייהו לא' מן הדרכים שפירשנו למעלה בפרק י\"ט. ועם \nשבעה נקודות שבנקודה אחרונה שהיא עצמה מלכות כלה דייק קרא דכתיב וטמאה שבועים. אבל \nבג' ראשונות דידה אין רע והוצרכה הויות נוקבא ליטול אבל המלכיות של מעלה בז' ספירות \nזעיר כדי שהוא ימשול בה ולא יהיו שתי רשויות ח\"ו אין הנקיבה מצטיירת אלא מחזה זעיר \nולמטה ולפי דרכינו למדנו שיש כאן י\"ז מלכיות כחושבן זעיר של הויה דאתמר בהו כל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ישראל בני מלכים הם. ז' בספירות זעיר ועשר בקומת נוקביה ובשבילן דרשו בתיקונים י\"ז \nדרגן לנשמות ישראל ואלו הן מלכים צדיקים נביאים חוזים מארי תורה גבורים חסידים עד \nכאן מזעיר וכן מנוקביה הרי י\"ד. יתירה עליהן נוקביה מג' עליונות דידה דאינון נבונים \nחכמים ראשי אלפי ישראל ואלה הג' יתרות המושפעות ממנה מכוונות אל הבאות מחג\"ת של \nזעיר ושבע דידה לארבע דידיה שכנגדן כתיב יוסף בן י\"ז שנה היה רועה בסוד ויתן אותם \nאלקים ברקיע השמים שהוא יסוד צנור הנשמות וכתיב ויחי יעקב בארץ מצרים י\"ז שנה שבהם \nפרו וישרצו עד שראה ס' רבוא מיוצאי חלציו היא הדבר שהובטח בבאר שבע אל תירא מרדה \nמצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אותך דוקא שתהיינה עיניו רואות הוא שאמר יוסף למען \nעשה כיום הזה להחיות עם רב. ועוד עם רב בגי' י\"ב הויות אשרי העם שככה לו. ובשיר \nהשירים רבה אמרו שראה ס' רבוא בני תורה אפשר דשומרי תורה קאמרי שלא היה שם א' בהם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יוצא מן כלל מטה שלימה בגי' נפש כי הושלמה לו לזקן סוד הנפש לבית יעקב על מלאת עיין \nבזהר פ' ויחי דף רי\"ו ב' דלא איכפלי קראי ותנאי לאינון י\"ז שנה לספר לנו תנחומים \nאלה לצערו של זקן ומהתענג ומרוך כי אם ללמוד על הסוד הגדול הזה שהיה תמיד לזכרון \nבין עיניו של יעקב אבינו והאל ית' הקים עצת עבדו והוא רואה ושמח ולפי מה שהונח \nבפשיטות בזהר פ' ויצא דף קנ\"ג ב' כי בנימין הצדיק לא שמש ערסיה עד דאתא ואשתכח יוסף \nוברדת אבותינו מצרימה היו לו י' בנים צריך לומר שהתחילה הברכה בבית יעקב לפרות \nולרבות שלא כדרך טבע משחזר בנימין אצל אביו ודכוותיה ברך יי' את בית עובד אדום ואף \nיוכבד שנולדה בין החומות בכלל ברכה זו כי משעה שננער הזקן לרדת מצרים בטלה גזרת \nהרעב וסרה הקושיה הקדומה איך היה לוי משמש מיטתו בשני רעבון אע\"פ שתרצנו במקום אחר \nכי כיון שהותר לחשוכי בנים הותר ללוי ג\"כ שהיה מארי אלפן ויודע שלא הושלמה המצוה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אלא בזכר ונקבה ועדיין קשה מה שזכר הזוהר שם ופשוט במדרשים מחקירת יוסף ותשובת \nבנימין על קריאת השמות לי' בניו שהיה זה בירידה ראשונה לפיכך אפשר לפרש בא' מג' \nדרכים אחרים א' כי בנימין הצדיק בימי אבלו של אביו משתי מצות שנתחייב באשתו קיים א' \nזו פריה ורביה ובטל א' זו מצות עונה, ב' כי משנצנצה רוח הקודש ביעקב וירא כי יש שבר \nבמצרים חשיב כאלו הקל אבלו מעט ואז התחיל בנימין לפקוד את נוהו, ג' כי גם קודם לכן \nמשיצא יוסף מבית האסירים ועלה לגדולה מזליה דיעקב חזי והקל אבלו והוא דקדוק לשון \nהזהר כד אתא יוסף ומשתכח כי החבוש בבית כלא עם יושבי חשך הוא ככלי אובד ובצאתו בא \nונמצא בין בני גילו דאלו בהתודע יוסף אל אחיו לא שייך למימר ביה כיון דאתא יוסף \nונכון הוא גם מה שכתוב שם דף קנ\"ח ב' כל זמן דרחל לא מתעברא מבנימין אתעכב תמן לאו \nלמימרא שיצאה מעוברת שהרי ישב בסכות י\"ח חדש ומשם לשכם ומשם לבית אל קודם שנולד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בנימין אלא כל זמן שצפו שלא הגיע פרקו של בנימין קאמר הדרן לשמעתין צא חשוב י\"ז \nפעמים דו\"ד שהוא בסוד מלכות בכל מקום הרי הן בגי' רחל אמהון דכלהו וכן מדוד עד \nיאשיהו י\"ז מלכים הוו שירמיהו החזיר בימיו עשרת השבטים פי' מקצת מכל שבט ומלך עליהם \nוהואיל ולא אקרי קהל כי אם ביושבי הארץ כדאיתא במסכת הוריות שפיר הוי יאשיהו מלך על \nכל ישראל אלא שבסוף גנז את ארון הברית וסיהרא הוי זמין לאסתמרו נהורא ובשמחת הקהל \nבדברי הימים הרים חזקיהו המלך שבעה אלפים צאן והשרים הרימו י' אלפים צאן [בסוד צאן] \nאדם שאמר יחזקאל ועוד מנת המלך אלף פרים ומנת השרים אלף פרים והרמז לאבא ואמא וכלן \nשלמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פרק נו\nהיניקה היא כ\"ד חדשים כי אחרי שנדחה הפסולת הבלתי מקבל תקון הנה כשם שדם המניקת \nהראוי להיות שופע משיורי הלידה ולהתהפך לנדות אדרבא כלו נמתק ומתהפך לחלב כי על כן \nאין משגיחין בוסתות כל אותו זמן כך הדינין של הי\"מ דזעיר צריכים לארץ כי נשארו בה \nמקוריהם ונתבררו ביניקה ונמתקו ונעשו חלב והטעם לכל הזמן הזה הוא כי סוד שבזעיר אשר \nאמרנו שיצא הכלי שלו לאויר העולם והניח האורות למעלה הנה הוא צריך למתק בח' חדשים \nלהיותו כלול מי' וצריך לברר אותו בעצם ראשונה וגם דרך פרט מכתר ועד נצח שלו וכן אתה \nאומר ביסוד ומלכות דזעיר הנה כי כן הוד וז' עליונות שלו הן ח' וכן יסוד וז' עליונות \nשלו ח' מלכות וז' עליונות שלה ח' הרי כ\"ד ואולם הוד נתברר לעצמו וליסוד ולמלכות שבו \nוגם לענפיו שביסוד ומלכות לפיכך יספיקו ליסוד ז' והוא וכשנתברר לעצמו ולמלכות שבו \nוגם ליסוד שבמלכות דיה למלכות בברור ז' והיא זהו לרבנן אבל לר' יהודה דקסבר שאין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "היניקה אלא י\"ח חדש די לו לזעיר המתוק לג' מדות אחרונות שלו הי\"מ מבינה שלהם ולמטה \nשהם חמשה והיא בכל א' מהם על הדרך שבארנו וכי תימא בין למר ובין למר כשם שהוד נמתק \nבכאן לעצמו לענפיו שביסוד ומלכות ושניהם כמו בברור א' סגי להו למה זה ברור המדות \nהעליונות שכבר נשלם עד נצח והוא בכלל לא הספיק לענפיהן ג\"כ אשר בהי\"מ יש לומר עיבור \nלחוד יניקה לחוד עוד ידוע כי כשנולד זעיר אבריו קטנים ואין לו מוחין כי חב\"ד שלו הן \nבהארה בלבד ואח\"כ אימא בסוד היניקה ממתחת גופו ואבריו בזמן כ\"ד חדשים שהן בסוד נ\"ה \nדידה כל א' כלול מחברו הרי ט' וחג\"ת דידה גם הם בסוד דדים במקום בינה כלולים זה מזה \nהרי י\"ח עד כאן לר' יהודה דסבר שאין החלב מוריד לזעיר הארת מוחין דידה אבל לרבנן \nמוריד לו ג\"כ הארה מחכמה ובינה דידה שהן בסוד נקודות ויש לו לזעיר כיוצא בהן אך לא \nמדעת דידה שהוא עצמו הארה בכל מקום ועדיין לא האירה בזעיר כלל אלמא חכמה ובינה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כלולן תלת שהן שרש לג' קוים הרי כאן ו' עודפין על הראשונים וצרופן יחד כ\"ד חדש. ועם \nזה הדינין שהיו בהי\"ס דזעיר נמתקו בחלב שהניקה אמא אותם ומח עצמותיהם ישוקה. שהרי \nנתפשטו כל אחד בפני עצמו ומוסיפים כח לגדול האברים ולעשות מלאכתם וכשם שהולד אינו \nהולך ולא עומד על רגליו עד שינק זמן מספיק כך למעלה בנצח והוד כי לא שלם ברור ההוד \nעד היניקה ונצח כשהוא לבדו אע\"פ שאינו פגום אין לו פעולה מושלמת אך נצח ישראל לא \nישקר כי אין הדינים נאחזים בנצח זעיר אלא בהוד בלבד משא\"כ בנוקביה כי רגלי שתיהן \nיורדות מות אלו נצח והוד דידה. אבל בזעיר נאמר והודי נהפך עלי למשחית הוא לבדו ולא \nהנצח. כי הקליפה אחוזה בהוד שיונקת בחוץ מכחו והשפעתו לא זולת הרחק מאד מאד ממחנה \nשכינה והיא מעכבת על הנצח שלא יפעול בכח החסד כראוי לו. ועל סוד זה הוצרכו משה \nואהרן שניהם בעצירת מגפה אחת כנגד נצח והוד ופנחס בשניה כנגד יסוד ודוד בשלישית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כנגד מלכות ויש מקום עיון בדרוש הצליעה לכף ירך יעקב דזימנין מוכח בזוהר שהיה בנצח \nופירשו בה דהיינו נצח זעיר אבל הוד שלו לא נפגם דהא יהושע אתנבי מהודו של משה \nוזמנין משמע שהפגם היה בהוד. ואמרו שהכוונה בהוד נוקביה כי היא היותה עמו אחור \nבאחור הוד דידה כנגד נצח שלו ואין מזה סתירה למה שאמרנו תחלה כי הם אמרו שהפגם בעצם \nהיה בהוד דנוקביה שכל המדה נפגמה והיא גרמה התמוטטות קצת לפרק התחתון של נצח זעיר \nכי הוא לבדו מכוון ליסוד דידה דאלו הפרק האמצעי מכוון לחסד דידה שכל גובה קומתה \nאינו אלא בשעור נה\"י דזעיר וכיון שנפגם כל ההוד שלה גם נצח שלה ירד עמה אך בשביל \nההתמוטטות לפרק התחתון בלבד לנצח זעיר אפילו אותו הנצח לא ישקר לגופיה תדע דכתיב \nוהוא צולע על ירכו כד\"א ויקח אחת מצלעותיו אלמא כמה שהוא נשען על ירכו דא נוקביה בה \nהיה הפגם לא זולתו מ\"מ כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אסור גיד הנשה נוהג \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בשתיהן: \n \nפרק נז\nברכות שדים המניקות החלב הן בסוד ויעבר ה' דאינון ע\"ב רי\"ו כ\"ו באופן זה ע\"ב מימינה \nשל בינה רי\"ו משמאלה יהו\"ה באמצע מספר הכל כמניין שד\"י לשון שדים וכן קס\"א קנ\"א וב' \nכוללים או קס\"א קמ\"ג ועשר אותיות. או קנ\"א קמ\"ג ועשרים אותיות כל זוג מהם עולה שד\"י \nוכן שם אלקים נחלקהו אל מימינא מי משמאלא ה' באמצע בסוד אלד\"ד א' ומיד\"ד א' וכשאמא \nמניקה לזו\"ן נקרא אל שד\"י ע\"ש השדים שהם בקו האמצע שלה לפי' יצדק אליה השם הזה בדעת \nת\"ת ויסוד דידה והחלב הוא בסוד שם אהיה שבבינה שיש בו ד' אותיות מלואו י' אלף הה \nיוד הה ומלוי מלואו כ\"ה אלף למד פא הה הה יוד ואו דלת הה הה כלם יחד כמנין חלב עם \nהמלה של אהיה ואל תתמה על האלף שבאמצע הווין במלוי המלוי אע\"פ ששאר השם בההין כי אף \nבשם ב\"ן לפעמים נוסיף עליו ג' אלפין כגון זו בסוד חיה בכלל בהמה יתבאר במקומו והרמז \nלחלב האשה היולדת נקבה שהוא בטבעו קל או באופן אחר א אה אהי אהי\"ה עולה במספר דם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תסיר ד' אותיות בלבד של אהיה לא מספרן רק הן עצמן א' אחת נשאר כמניין חלב הרי מהדם \nנעשה חלב והוא של יולדת זכר שחלבה כבד וזהו כבדו שרושם הפשוט נשאר עמו ועוד שהראשון \nבלתי מושלם אלא עם כולל א' או עם ב' כוללין כי רוב המלואין של ההין גם הווין שבהם \nהם ב' ווין בלבד ואפשר לדרוש אלו השנים שזכרנו בזה לחלב קל שכנגדן ב' אחרים לחלב \nכבד כשיהיו מלואי אהיה ומלואי מלואיו א' ביו\"ד תוך הה\"א ובאמצע הווי\"ן והאחר כאן \nוכאן באלף ותהיינה האותיות ממש כזה וכזה מ\"א וזהו כבדן להוסיף אות לכולל בכל א' מהם \nוהכוונה כי שם אהי\"ה שבאמא משפיע ומאיר לזעיר ונותן לו חיות וכח להגדילו לתקנו \nולבררו הוא ונוקביה בהדיא בסוד ד\"ו פרצופין אוכל מתוך פסולת כמו החלב לולד וכתיב או \nמי ישום אלם כי מי שהיא אמא נותנת שימה וקיום והעמדה לולד הנוצר במעיה אשר בצאתו \nמרחם אמו איננו מדבר כלל והיא משפעת לו בקטנות שהוא אלם בגימ' מ\"ה כ\"ו וכן מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "היינו מם הא בגי' אלקים דאיהו אלם י\"ה זעיר נכלל באבא ואמא בבחינה זו שאינו מתנהג \nמדעת עצמו גם אהי\"ה מרובע עולה דם וממנו נעשה החלב כיצד יש באותיות אהיה ב' ההין \nנדרוש את שתיהן בצורת ד\"י הרי כ\"ח הוסף עליהם אי של אהי\"ה והכולל הרי חלב קל או \nתרין ההין בצורת ד\"ו ועם יו\"ד במלואה הרי ב\"פ עשרים שהם חלב כבד דלא מבעי' שאין \nצריך לכולל כאן אלא שעדיין יש האלף העודפת על מספר חלב שהיא מקורו ומעינו עוד בסי' \nאות ה' של אלהים שבסימן עליון יש לה ב' צורות והסי' דודי מספרן כ\"ד וג' מלואן מספרן \nי\"ו צרוף הב' חלב והוא קל בטבעו שלא הושלם אלא עם המלואין ויש כיוצא בו כבד שאינו \nצריך לשום מלוי והוא כשנצייר ה' אחת בג' ווין הרי י\"ח והאחרת ב' ווין ויוד הרי כ\"ב \nצרופן חלב עוד במלואין עצמן יש קל וכבד כי הנה ה' בג' מלואין מספרן אל וכשנחשב עמהן \nמספר ה' הרי ל\"ו וד' אותיות אהי\"ה שהן ג\"כ במקום הזה ה' פשוטה ואותיות יה\"א של \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מלואיה נוטריקון שלהן יהו\"ה הוא אלקים דמזמור לתודה הרי חלב והוא כבד למה שיש כנגדו \nקל ממנו כשנקח תחלה אל ושש אותיות וג' מלואין שיש בזה רבוי כוללים. והנה מן הה' \nשבאמצע שם אלקים יעלה החלב לד\"ד ימין שהוא א\"ל ולד\"ד שמאל שהוא מ\"י כשם שמן הה' \nיצורף מנין חלב בהרבה פנים וידוע שהזכר גובר מצד ימין והנקב' בשמאל לפי' החלב הכבד \nעיקרו בדד הימיני והקל בשמאלו וכשאין אמא מניקה לבנים אז נקרא אל עליון שהיא מתעלת \nמעליהם וקס\"א שבה עם האותיות והכולל הרי קס\"ו כמנין עליון עוד יש בבינה שם ס\"ג שבו \nג' יוד\"ן ואלף בגימ' א\"ל ורבוע קס\"ו כמנין עליון הרי אל עליון ונמצאו ב' התוארים \nיחדיו במקום א' בתחלת העמידה מה כתיב בתריה גומל חסדים מלשון אחרי אשר גמלנו \nשהשפיעה עליון מן החסדים במספיק ובפירוש התפלה יתבאר יותר: \n \n", "en": ""}]}
