ספר שערי צדק — קטע 6

המזמור משולש לבאר חזר המזמור על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ופירש לעושה נפלאות גדולות לבדו סוד הודו לידו"ג כי טוב שזהו סוד לבדו באמת פירש סמוך לו לעושה השמים בתבונה סוד הודו לאדוני האדונים שזהו סוד הנסים ושינוי הטבע ולפיכך אמר במקום הזה ויקרא שמו פלא וזהו סוד יועץ את מי נועץ ויבינהו באמת ואחר כך סמוך לו א"ל שהוא מדת הגדולה ואחר כך סמוך לו גבור שהוא מדת גבורה ואחר כך אמר אבי עד עולה למעלה ולמטה שהוא התפארת עד עדי עד לכל צד יתברך שר שלום שהוא ידו"ד וזהו שהבין המבין המלכות לפיכך אמר סמוך לפסוק זה למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה אם כן פקח עיניך וראה נפלאות במה שביארנו בעניין א"ל חי ותראה בכל מקום שמזכיר בתורה אחת משמות הקדש לאיזה מקום הוא רומז ובאיזה מדה הוא מתנהג וזהו הנקרא בתורה א"ל שד"י: והנני פותח לך שערי עליונים דע כי כל מקום שתמצא בתורה שם שד"י הוא סוד מלכות לבד

ובכל מקום שתמצא א"ל שד"י הוא התחברות יסו"ד ומלכו"ת ואז מלכו"ת מתמלאת חיים וברכה: דע כי אברהם יצחק ויעקב שלשתם חברו יסוד למלכות לפי שהוא עיקר תיקון המרכבה ושריות שכינ"ה למטה לפיכך אמרה תורה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י לפי שאין נכנסין לראות מעלות הנבואב אלא בהתחבר א"ל שד"י ולפיכך אמרו האבות הם הם המרכבה והם תקנו בית המנוחה ליסוד בחיבור המלכות ונקרא שם אברהם בית אל ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ונאמר וילך למסעיו מנגב ועד בית אל לפי שאברהם הסיע את הרחמים מן הכת"ר שהוא קדמונו של עולם בעניין א"ל שחברו עם כתר ומאיזה צד מנגב שהוא חסד אברהם ולפיכך וילך למסעיו מנגב ועד בית אל כי מקומו של אברהם היה נגב שנאמר ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה וזהו שנאמר ימין ידו"ד ומשך האצילות לשכון במלכות ויצחק גדר כל הפרצות שבצד שמאל מפני הפחד ונקרא על שם יצחק בית אלה"ים והסוד ויירא ויאמר מה נורא המקום

מזה אין זה כי אם בית אלה"ים וזה שער השמים ויירא הוא סוד פחד יצחק ויצחק ירש מדת אלה"ים יעקב עמד באמצע והכין לו מקום בית מלון ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אות מצבה ויצק שמן על ראשה והשפיע לה עשר ספירות ותיקן הצנורות ונתייחדו כולן על ידו כמו שאמר כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וקרא אותם בית אל וביתאלה"ים על שם אברהם ויצחק באו הנביאים וקראו בית ידו"ד על שם יעקב כי יעקב הוא קו האמצעי והוא ירש שם ידו"ד מכל צד ועל זה אמר הנביא והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ידו"ד בראש ההרים וכתיב לכו ונלכה אל ידו"ד ואל בית אלה"י יעקב בינה שמעה זאת ולפיכך תמצא שנקרא המלכות בית אל ובית אלה"ים ובית ידו"ד כנגד אברהם יצחק ויעקב כל אחד לפי מדתו אברהם מדה א"ל יצחק מדת אלה"ים יעקב מדת ידו"ד וזהו סוד אלה"י אברהם אלה"י יצחק ואלה"י יעקב והסוד הגדול המחבר כל הספירות במלכו"ת על ידי אברהם יצחק ויעקב וזהו

שאמר הכתוב מזהור לאסף א"ל אלה"ים ידו"ד דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו וגו' כאן רמוז בפסוק זה סוד מעלת האבות היאך חברו כל הספיראת ותקנו כל הצינורות שקילקל אדם הראשון והסימן מזמור לאסף לאסף ממש וסימן ואסף איש טהור האספו ואגידה לכם כמו שביארנו כבר א"ל אלה"ים ידו"ד דבר ויקרא ארץ ואז נתחברו שלשה מדות עליונות כנגד אברהם יצחק ויעקב הם היו סבה לקריאת הארץ מקרא קודש ישראל מקוראי הארץ שהיתה גרושה האדמה אשר נטמא על ידי אדם הראשון ואמר א"ל אלה"ים ידו"ד דבר וגו' ואז נתחבר והאיר הארץ מכבודו והסוד שאמר בסוף הפסוק ממזרח שמש וגו' וכבר הודענוך מהו ממזרח שמש עד מבואו ודבר זה הוא סוד חיבור הספירות וייחוד השלם ועל ידי אברהם יצחק ויעקב ולפכך אנו אומרין זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידיה ליעקב חק לישראל ברית עולם וגו' ולפיכך נקרא בית אל בית אלה"ים בית ידו"ד

על ידי הבניינים שבנו שלשתם ונמצא ידו"ד יתברך מתייחד על ידי אברהם ויצחק ויעקב אחר כך חזר ואמר המזמור הזה מציון מכלל יופי אלה"ים הופיע כלומר אחר שתקנו הצנורות אברהם ויצחק ויעקב באיזה מקום הוא חיבור הספירות במלכו"ת ובייחוד הוא הספירה הנקראת ציון ולפיכך מציון מכלל יופי אלה"ים הופיע ולפיכך אביר יעקב שהוא שלישי לאבות והמבין סוד עיקרים הללו יבין סוד רק באבותיך חשק ידו"ד לאהבה אותם חשק ממש וסוד ויבחר בזרעם אחריהם וזהו סוד א"ל חי ומגן וזהו סוד מגן דוד שנאמר כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו ואם כן שמור בכל מקום שתמצא א"ל שד"י הוא סוד חיבור הספירות יסוד במלכות ועניין הייחוד וזה היחוד שתקנו האבות ולפיכך אמר הכתוב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י ושמי ידו"ד לא נודעתי וגו': ודע כי בזמן שנמצאת יסוד עם מלכות בייחוד אל שד"י בשם ידו"ד שהוא התפארת מצוי עמו

לפי שהיסוד הוא קוצו של וי"ו התחתון וסימן אביר יעקב ולפיכך נראה בא"ל שד"י ושמי ידו"ד עמו וסימן ווי העמודים והאדנים לעמודים ואם תאמר הרי אמר לא נודעתי להם דע כי שם ידו"ד היה נראה להם באמצעות מלבוש א"ל שד"י ושד"י הוא אספקלריא שאינה מאירה ולפיכך ראו המלך במלבושו ולא נראה להם אלא באמצעות מלבוש ואינם יכולים להבין אמיתת עצמו ממש לפי שהמלבוש מפסיק ולפיכך לא נודעתי להם לא נודעתי אני בעצמי ובממשיתי להם שמחיצות המלבוש מפסקת וזהו במראה אליו אתוודע אבל משה רבינו עליו השלום סילק המלבוש כאמרו פשטתי את כתנתי וראה אחורים אבל לא ראה הפנים ואם כן שמור בכל מקום שתמצא שד"י בתורה או א"ל שד"י ותוכל ליסד את כל דבר על מתכונתו ותבין נפלאות גדוללות כי מתוך השם הנזכר בכל ענין מעניני התורה תוכל להבין עניין הפרשה או הפסוק לאיזה מקום הוא רומז ויפתחו לפניך כמה פתחים ותוכל להכנס בהיכל המלך ותראה נפלאות גנוזות

ונסתרות מבוארות לעיניך והבן עד מאוד כל מה שפירשנו ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל: והמדה הזאת נקראת - מקור חיים והטעם לפי שכל הנחלים הנמשכים מרחובות הנהר היוצאין מעד"ן כולן מתקבצין במקום הזה והוא המקור הנמשך דרך ע"ב גשרים על ידי החסד והוא הממלא מדת המלכות ועל ידו נקרא מקור מים חיים והוא מעיין גני"ם מפני שמקור מים חיים מריק בתוכה כל מיני ברכה ושפע וחיים וזה שאמר הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להן בורות בורות נשברות אשר לא יכילו המים ואותן הבורות הן חיצונות אין להם חלק בבאר שבע שהוא באר מים חיים אבל אותן בורות הן בורות חצונות הם בארת נשברים אשר לא יכילו המים ועליהם נאמר כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה ואלו הן הבארות חוץ לעולם החיים וכולן יורדין לבאר שחת ולמקום שאון ועליהם נאמר ויעלני מבור שאון מטיט היון ואתה אלה"ים תורידם לבאר שחת וכל אלו מקליפות הערלה שהן חוץ למחיצת ההיכל

והסימן זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות: ודע כי בשעה שחוטאים ישראל ומטמאים ההיכל הרי מרפשין בטיט היון ומקורות החיים פוסקים ונאספים וזהו סוד מעיין נרפש ומקור משחת צדיק מ"ט לפני רשע וכתיב כי מפני הרעה נאסף הצדיק ודע כי משנטמא ההיכל וחרב הבית פסקו הצינורות באמת ונסתמו המעיינות עד שוב המלכות להתחבר בצדיק כי משפשטה מלכות הרשעה בעולם נאסף צדיק כאמרוכי מפני הרעה נאסף הצדיק וכשהרשעה כלה בעשן תכלה ויעביר ממשלות חוטאין מן הארץ אז ביום ההוא יצאו מים חיים וזה נקרא פלג אלה"ים וזהו שאמר הכתוב פלג אלה"ים מלא מים ופירוש הפסוק כך פקדת המים והארץ ותשוקקיה רבות תעשרנה פלג אלה"ים מלא מים ופקדת נוך ולא תחטיא וידו"ד פקד את שרה כאשר אמר במקום הזה רצו להפריד דור הפלגה ואמרו ונעשה לנו שם רצו להפריד בין יסו"ד למלכו"ת ורצו להשתמש במלכו"ת בכוחות הטומאה ועל ידי הזוהמה שהטיל הנחש הידוע במלכו"ת ע"י אדם הראשון בסוד עץ הדעת טוב ורע לפי שהמקדש הוא

מזומן לטהרה ואם חס ושלום יכנסו בו טמאים מטמאים את המקדש וסהו סוד ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה כי את קדש ידו"ד טמא ולפיכך רצה אדם הראשון להשתמש במקדש על ידי טומאה דהיינו רעה וכן רצו אנשי דור הפלגה ולפיכך גלו ובב"ר אשר בנו בני האדם אשר בנו בנוי דאדם קדמאה וחטאתם דומה לחטא אביהם ורצו להפריד בין פלג אלה"ים מלא מים לבאר מים חיים המתמלאות מן הפלג הזה ורצו למלאות הבאר מן המים הזידונים מי המרים המאררים ורצו להשתמש בו וזהו שאמר הפסוק לעשות כוונים למלאכת השמים ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמים חסרנו כל וזהו עיקר ע"ז בזמן מלכי ישראל גם בזמן מנשה היו מפרידין את השפע מן הפלג והיו רוצים להשתמש ע"י טומאה וזהו שאמר הכתוב אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה מי שהוא רואה בפלגות אינו רואה נחלי דבש וחמאה אברהם אבינו ע"ה היו בידיו כל כחות הטומאה והטהרה הטהרה מבפנים והטומאה מבחוץ ומסר כחות

הטהרה ליצחק שנאמר וי"י ברך את אברהם בכל ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק וכחות הטומאה החיצונות מסר אותם לבני הפלגשים וזה שאמר הכתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם הנה הבין אברהם אבינו עליו השלום המרכבות טהורים מבפנים ליצחק בן שרה והטמאות מבחוץ לבני הפלגשים וזהו שנאמר בשלמה המלך עליו השלום ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שבני קדם היו בני הפלגשים שמסר להם אברהם מתנת שהוא שם הטומאה וכמו שאמרו חז"ל ובדרך זה היו עובדין ע"ז בזמן שהיה בית המקדש קיים עושים ומשתמשים בשמות של טומאה ודור הפלגה רצו להכין להיות המלכות כסא לכחות הטומאה כענין עץ הדעת טוב ורע ואמר ונעשה לנו שם שם ממש כחטא אדם הראשון ולפיכך אמר הש"י נפלגה הארץ ועתה לא יבצר מהם וגו' ולפיכך קרא עבר בנו פלג כי בימיו נפלגה הארץ הם ראו להפריד מקור מים חיים הנקרא פלג אלה"ים מלא

מים ולפיכך נתפלגו מהם אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם הרי לך מבואר ענין הפלגה: והמדה הזאת נקרא בתורה טוב לפי שהוא תשע לספירות המאירות והיא סוד קוצו של ויו התחתון והבית שהוא סוד מלכות סמוכה לה וסימן בראשית ברא אלה"ים בית רבתא בית א"ל בית אלה"ים בית ידו"ד: ודע כי כל אור הנברא במעשה בראשית במדה הזאת כתומה וזהו האור הנשפע מן התפארת כענין ויאמר אלה"ים יהי אור וכתיב וירא אלה"ים את האור כי טוב ויבדל אלה"ים גנזו לצדיקים גנזו באמת במלכות אור זרוע לצדיק צדיק וצדק מתחברים באור זרוע וכתיב וימנע מרשעים אורם שהרי האור הזה אינו מאיר אלא במלכות בלבד וכל החיצונות שהם חוץ למלכות אינם רואים ואינם נהנים בזה האור לפי שהם גנוזה במלכות והמלכות נתנה לישראל בלבד ואין לאומות העולם חלק בה לפיכך וירא אלה"ים את האור כי טוב ויבדל אלה"ים בין האור ובין החשך האור לישראל והחשך לאומות העולם וכן הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל

לאמים ועליך יזרח ידו"ד וכבודו עליך יראה וזהו סוד הבדלה המבדיל בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה וכשתבין סוד כל סדר הבדלה או תראה כי קוד ש אור וישראל ויום השביעי ענין אחד ואז תבין וירא אלה"ים את האור כי טוב וגו' והנה ביום השני שהוא סוד ההבדלה לא נאמר כי טוב לפי שבו נברא גהינם כלומר בו נתלו כל כחות הטומאה למיניהם ונתנה רשות למשחית לחבל ולפיכך לא נאמר בו כי טוב וזהו ההבדלה שבשני שבזמן שהעליונים והתחתונים מתאחדים הרי הכל טוב והמבין הסוד הזה יבין לא טוב היות האדם לבדו ונרגן מפריד אלוף וכתיב מצא אשה מצא טוב: ודע כי כל מעשה בראשית באמת חתומים במדת טוב שהיא קיומו וכחו וסגולתו וממנו יבא הטוב והשפע והקיום והפרנסה למלכות שמשם מתפרנסים היצורים למיניהם ואם חס ושלום יחטאו בני אדם ויסתלק הטוב כלומר נאסף הצדיק אזי כתיב וחטאתיכם מנעו הטוב מכם לפי

שהיתה מדתו של דוד במקום זה נאמר בו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ועניין אדמוני כי מדתו כלולה בדין וברחמים ומצד הדין שרו של אדום תקע בו יד ותקע כף ירך יעקב ולפיכך אלה תולדות פרץ בסוד כי יד על כס י"ה ועשו הוא אדום ונאמר בדוד והוא אדמוני ועל עשו נאמר ויצא הראשון אדמוני עד שבא הזמן שיצא זרח וכבוד ידו"ד עליך יזרח וזהו המקור והיסוד הנקרא חי עולמים לפי שהוא מושך החיים מן הבינה בסוד השביעיות וממשיך אותו במלכו"ת בסוד בת שבע ונקרא חי עולמים מן העולם ועד העולם וכבר ביארנו למעלה שנקרא א"ל חי ולפי שהוא סוד השביעית והא ח"י עולמים והנה סוד השבועה תלויה בו וזהו סוד חי' ידו"ד וחי נפשך ואמנם יש לנו לעוררך בשני סימנים נאחזים בפסוק זה האחד חי ידו"ד והשני חי נפשך: והנני מבאר חי ידו"ד שאין לו חיים מזולתו כלומר מלבד עצם הספירות שכולם אחדות שוה וחי נפשך הוא חיי הנפשות שהרי הנפשות תלויות בו עם שאר כל הנמצאים והוא הסוד וישבע

בחי העולם הוא חי הוא חיי העולם באמת כי כשהוא ממשיך החיים מן הבינה במלכות אז כל הנמצאות כולם מסתפקים חיים וברכה ושפע מן המלכו"ת כדמיון הבריכה המתמלאות מים שממנה מסתפקים להשקות כל ערוגות שבגן וכל מיני זרעים ונטעים למיניהם וזהו סוד וישבע בחי העולם אבל לא יקרא בחי העולמים אלא בחי העולם והבן זה מאד: ודע והאמן כי הכופר בשבועה כופר במדה זו ונוטל חייו מן העולם מכאן תבין סוד העובר על השבועה שאין לו שורש וקיום ועמידה בצד העולם כי כל שבעת ימי בראשית נסתלקו ממנו וכופרו בשבועה לא נשתייר לו קיום במקום העולם וכופר בשבועה נעקר בשביעיות ואין לו מקום בעולם לעמוד ולהשען ואין לו חיים ומזון וקיום בצד שום עניין לכך וישבע בחי העולם והבן זה מאד וממקום הזה אנו שואבים החיים תמיד כאומרו כי עמך מקור חיים כי עזבו מקור מים חיים את ידו"ד ובמקום הזה אנו שואלין בראש השנה זכרינו לחיים שהוא מקום הזכרון ואומר כתבינו בספר החיים כלומר בספר שלו שזוהיא מלכות באמרו כל הכתוב

לחיים בירושלים וזו היא הספירה הנקרא יוצר בראשית שזו היא המדה המציירת כל הצורות כולן במדת המלכות וזהו סוד ואין צור כאלה"ינו והנני רומז לך ושמתיךך בנקרת הצור בחורב ונקרת הצור הוא סוד מלכות ולפיכך וראית את אחורי אמנם לא השימו בצור עצמו וזהו סוד הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור בדבר הנקרא צור ובכח צור העליון הוציא מים מצור החלמיש לאגם מים כתב ההופכי הצור אגם מים בכח צור עליון ודע כי כל תולדותם של ישראל מן הצור יצאו וכן הוא אומר צור ילדך תשי וגו' ואומר ואין צור כאלה"ינו: והנני מבאר הצור תמים פעלו תמים ממש בהתאחד עם המלכות ואהיה תמים לו תמים תהיה עם ידו"ד אלה"יך התהלך לפני והיה תמים לפיכך אמר דוד המלך עליו השלום ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני ולפיכך הצור תמים פעלו ועתה פקח עיניך וראה כתיב דרך הנחש עלי צור לפי שהוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי לפיכך אלה תולדות פרץ ופורץ גדר ישכנו נחש

עקלתון וכמשפט צור בעניין הנחש שהוא עקלתון ת"ל כי כל דרכיו משפט: ודע כי המדה הזאת נקראת - צור מצד הגבורה ומושכת מן הגדולה בסוד הביטו אל צור חוצבת' ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחולל' ואמר צור ילדך תשי ותשכח א"ל מחולליך והיודע סודות הללו יוכל להבין כה יהיה זרעך שאין לו לאברהם זרע משרה מצד מערכת הכוכבים והמזלות אלא על פי ניסים ונפלאות וזהו סוד ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כשראה דוד דמות צורות הכסאות החיצונות והקליפות נקראת אדם והפנימית אדנ"י אמר ידו"ד לי לא אירא מה יעשה לי אדם: והמדה הזאת נקראת - אביר יעקב אביר ישראל לפי שמדת היסוד תלויה ביעקב שהוא קו האמצעי ויש לו ששה שמות שלש למעלה ושלשה למטה של מעלה גדולה גבורה תפארת של מטה נצח הוד יסוד וזהו יסוד נקרא אבי"ר יעקב ולא אבי"ר אברהם ולא אביר יצחק לפיכך התבונן עיקר גדול אמר נאום האדון ידו"ד צבאו"ת אבי"ר ישראל הוי אנחם מצרי אנקמה מאויבי

שהרי דוד שהוא בעל המלחמות והוא הכסא לידו"ד צבאו"ת שזהו סוד אדון והרי יעקב עלה עד הבינה לפי שהוא רוכב על במותי אברהם ויצחק כמו שבארנו כברוכשאביר יעקב שואב מן הבינה למעלה אז גפן שלו כפורחת עלתה ניצה ונתמלא הנשר נוצה וכן הוא אומר המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו הבן נפלאות עליונות יפרוש כנפיו לתימן שהרי חסדי דוד שואבים ע"י יעקב אברהם שהוא בתימן זהו שאמר הכתוב מגן אברהם מגן דוד חסד לאברהם חסדי דוד לפיכך יפרוש כנפיו לתימן לצד ימין וזהו בבאו לחבק המלכו"ת שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אלו"ה מתימן יבא ותהלתו מלאה הארץ בודאי ומצדק לצדק"ה ידו"ד אלה"ים ועתה פקח עיניך והבן נפלאות כיצד התורה נארגת בחכמת השם יתברך: והמדה הזאת נקראת - צדיק כלומר שהוא פלס ומאזני משפט ובה יתקיימו כל המצות והעולמות בייחוד שלם והיא מפרנסת את הכל על ידי מדת המלכות והיא עומדת באמצע למעלה ולמטה ולצדדין והנה המדה הזאת נקראת צדי"ק ומדת המלכות נקראת צד"ק ובהשתפע נשפע צדיק בצדק

אז אותה השפע נקרא צדקה וזה כדמיון הנותן פרוטה לעני שאותה המתנה נקראת צדקה ונמצא