אצלו י"י צבאו"ת שהוא סוד גמילות חסדים וסוד הודו לי"י כי טוב כי לעולם חסדו וסוד מודים שקבעו בתךפלה וסוד מודים דרבנן במקום זה הוא קבועה כי י"י אלה"ים צבאו"ת הם סוד מדת תלמידי חכמים ועל ידי כן נאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וסודו ליודעי כן כי הם המרבים השלום והסוד כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ יתן יבולה והשמים יתנו טלם כבר ידעת כי טל חרמון ירד על הררי ציון שהם נצח והוד ודפי שהם מקום ההודאות אמר שצריך כריעה במודים שהם סוד הכריעה לנכנסים לידיעת האמת ועל זה נאמר כי לך תכרע כל ברך וכל ברכה הבאה לעולם על ידי אלו באה לפיכך מי שאינו כורע במודים שדרו נעשה נחש לאחר שבעים שנה וסוד שבעים שנים שבעים שרים שעומדים בשורה כעיגול שהרי הנחש אורב מבחוץ כנגד נצ"ח והו"ד וכל מי שאינו נזהר עמהם ראוי להכישו נחש וכבר ידעת כי החכמה הם נצח והו"ד לפי דרך זה כי כשמתלבש אדנ"י לבוש הו"ד נוצח כל מלחמות ישראל ונפרע לנו מצרינו ומשלם גמול לכל אויבי נפשינו לפיכך צריך להודות למי שמתלבש לבוש ההו"ד והנצח למלחמה והסוד הוד והדר לבשת וזהו א"ל ההודאות אדון הנפלאות לפיכך התבונן בכל מקום שתמצא לשון הודאה שהוא כנגד מקום זה: ודע כי כנגד מדה זה עשה שלמה בבית המקדש העמוד השני נקרא שמו בועז כי שני עמודים היו יכי"ן ובועז ושוקי ועמודי שש מיוסדים על אדני פ"ז והמבין מלת בוהו יבין מלת בועז ודע כי המדה הזאת מקבלת עוז מן הגבורה והעוז מן הבינה והוא נותן עוז ותעצומות לעם ומן המקום הזה נמשכין כל מיני כח ואצילות וגבורה מצד הדין והפח"ד ובכח זה יושב מדת אדנ"י בהו"ד מלכו"ת ועתה התבונן בכל מקום שתמצא ההודאות או מודים שצריך כריעה שאצל מדה זו סמוכה וכשמתלבש מדת אדנ"י למדת ידו"ד אזי נוצחות המלחמה וחייבין אנו להודות לפניו כמו שאמרו באגדה לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח וברכת מודים שתקנו בתפלה שתבונן כי כולה על נצח והוד הולכת והסוד הטוב שמך ולך נאה להודות ואם תזכה עדיין תראה בכאן גדולות ונפלאות: ודע כי נצח והוד שהם ידו"ד אלה"ים צבאו"ת שניהם נקראים בכל התורה שחקים ואלו הן שני השמות הנקראים שחקים שבהן טוחנין מן לצדיקים ותדע לך בודאי ובבירור כי בסוד השחקים נמשך המן והטל וסימן וברדת הטל על המחנה ליללה ירד המן עליו וכבר ידעת כי טל חרמון היורד על הררי ציון ולמי לצדיקים שבהם צדי"ק וצדק ובכל צדיק וצד"ק מקבלין כח פרנסה וחיים לכל הצדיקים הנקראים על שמם וכשישראל צדיקים ומסייעים מרכבה עליונה רוכב בשמים השם בעזרתו של ישראל ואל תתמה שאני אומר בעזרתו של ישראל שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שהעליונים צריכים לתחתונים לסיוע וכן הכתוב אומר רוכב שמים בעזריך ואומר או יחזיק במעוזו יעשה שלום לי שלום יעשה לי ואומר ועתה יגדל נא כח אדנ"י ואם ח"ו בהפך אומר צור ילדך תשי ואומר הוגעתם בדבריכם ואומר השיב אחור ימינו נחזור לעניינינו אומר כי הש"י רוכב שמים בעזרתו של ישראל מה הוא עושה מתקן שחקים להריק על ישראל ברכה וחיים וזהו סוד ובגאותו שחקים אחר שרוכב שמים מה שכרך כשהוא מתגאה על השמים מתקן שחקים וכה"א אשר יזלו שחקים ירעפו טל על אדם רב ואומר ויצוו שחקים ממעל ודלתות שמים פתח והסוד הגדול הרעיפו שחקים ממעל ושחקים יזלו צדק יזלו צדק ממש שטוחנין מן לצדיקים וצד"ק הנקרא צדיק ומה כתיב בתריה תפתח הארץ ויפרו ישע והנני מאיר עיניך: דע כי שני שמות שתחתיהם שהם נצח והוד שהם י"י צבאו"ת ואלה"ים צבאו"ת נקראים שחקים ושמים ממעל ושחקים תחתיהם ועל שני שמות הללו נקרא ואמר היושבי בשמים ואתה תשמע השמים ולפי דרך זה התבונן סוד רוכב שמים בעזריך ובגאותו שחקים וסוד הרעפו שמים ממש ואחר כך שחקים יזלו צדק ואם תבין סוד שאמרו מאי שמים אש ומים גדולה וגבורה אלה"ים א"ל ודע והאמן כי מן המקום הנקרא שמים יבא השפע למקום הנקרא שחקים וזהו סוד הרעיפו שמים ממעל ואחר כך ושחקים יזלו צדק וכה"א רוכב שמים בעזריך ובגאותו שחקים ואומר ויצו שחקים ופירוש הפסוק ויצו שחקים מן המקום שהוא למעלה מהן ומהן דלתי שמים פתח ודע כי נצח והוד נקראו עצם השמים לטוהר ועליהם נאמרו כעצם השמים לטוהר לפי שעצומ' וכחם בא מן המקום הנקרא שמים והם בסוד ידוע בפירוש ליודעים שהם עצם השמים ממש והם מקבלים כל העצומות למיניהם בעצם היום הזה מקבל כח והסוד כל עצמותי תאמרנה ידו"ד מי כמוך: ודע כי יש עצם אחד נתהוה בגוף אדם ונקרא לוז שהוא עצומו של אדם והוא עיקרו ושורשו הימנו נתהוה האדם בעצם הטפה וכשמת האדם אינו נפחת ואינו נממוח ואלו יכניסהו באש אינו נשרף ברחיים אינו נטחן בפטיש אינו מתפוצץ והוא העצם הקיים לעולמים והוא מקבל עונג ועדונים אחר מיתת האדם הצדיק ועליו נאמר ועצמותיהם יחליץ והוא העצם המקבל העונש ברשעים ועליו נאמר ותהי עונותם על עצמותם והעצם הזה עיקר שרשו מעצם השמים יצא ומשם מקבל כח ועיצום וקיום ועמידות כל גוף האדם: ודע כי מקום הכריע באדם הוא בסוד העצמות ולפי שהקנאה בו מעצם השמים בכל מקום שתמצא בתורה קנאה כלפי מעלה באומרו כי א"ל קנא י"י אלה"יך ואומר א"ל קנא ונוקם ויקנא י"י לארצו הם קנאוני בלא אל ועל זה נאמר ורקב עצמות קנאה והסוד קנאת י"י צבאו"ת תעשה זאת ולפי שהקנאה תלויה במקום הזה נאמר במנחת סוטה מנחת קנאות היא מנחת זכרון מזכרת עון והיודעים העיקר יודעים כי הקנאה והזכרון סמיכין לעד לעולם והנצח והו"ד הם מקום יניקת הנביאים ומן המקום הזה יצאו נביאים לפיכך תמצא הנביאים אומרים בנבואתם כה אמר י"י צבאו"ת ותמצא אותם מזכירים שלשה ספירות תחתונות בנבואתם שהם אדנ"י אלה"ים צבאו"ת י"י צבאו"ת אלה"ים צבאו"ת וכום נכללים בסוד כה אמר י"י צבאו"ת כמו שהודעתיך כבר ולפי דרך זה תדע כי לפי שהם סוד המראות שבהם מסתכלים הנביאים תמצא בעת הנבואה שגופן של נביאים נרתע ונפחד וכל גופן מזדעזע וכל עצמותיהם נבהלות עד שמתהפכין מסדר שהיו בראשונה עד שנשמתן מזדקקת ואז רואים מה שרואים ועל זה נאמר במראה אליו אתודע ולפעמים יהא חלום בהרבות המחיצות ירבו המשלים והחידות בהם אבל מרע"ה בלא אמצעות נצח והוד היה מתנבא כי היה נכנס לפני ולפנים וזהו שאמר הכתוב פהאל פה אדבר בו ולפיכך לא הזכיר מרע"ה בתורה ידו"ד צבאו"ת לפי שלפני ולפנים היתה מקומו מגעת וכל צבאו"ת מעלה ומטה על פיו היו יוצאים ובאים: וכל הבאים להתפלל לפני י"י ית' על שאילת בנים אצל נצח והוד מתכוונין להמשיך הכח לשם אדנ"י אשר מהם כל צבא השמים והארץ נמשכים למיניהם ומהם יבא השפע לכל המינים להצמיח ולהוליד בכל מין ומין כפי עניינו וספר תולדות אדם במקום זה תלוי וכל זה בהתחבר נצח והוד אצל יסוד ואצל מדה זו היו מכוונים כל הבאים לשאול מאת השם בנים וחנה בהתפללה לא התפללה אלא להיכל הצריך לה מה כתיב ותדור נדר ותאמר י"י צבאו"ת אם ראה תראה בעני אמתך י"י צבאו"ת הזכירה מקום תולדות כל הנולדים ועדאיזה מקום נתכוונה חנה בעילוי תפלתה עד מקום המזל העליון הידוע בסוד י"ג מדותך בהיכל של רחמים הקבוע בכת"ר אשר מאותו מזל כל הדברים תלוין ואפילו ספר תורה שבהיכל עצמה מאותו מקום שואב וממנו הוא מקבל וזהו שאמרו רז"ל הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל וחנה בהתכוונה בתפלתה עלתה עד מקום המזל למעלה למעלה וזה שאמר והיא מרת נפש ותתפלל על ה' אל י"י לא נאמר אלא על י"י וכבר ידעת כי שלשה שמות הן אדנ"י למטה ידו"ד באמצע אהי"ה למעלה ובסוד אהי"ה תלוי המז"ל וזהו סוד ותתפלל על ידו"ד על י"י ממש וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בני חיי ומזוני לאו בזכות תלי מילתא אלא במזלא תליא מילתא ובמקום זכות הוא בית דין של שבעים שהוא נקרא אלה"ים שהוא מדת הגבורה והפח"ד כמו שאפרש במקומו בעזה"י אלא במזלא תליא מילתא בספיר' אהי"ה הכתר והרוצה להוליד בנים על ידי הנס עד מקום זה ראוי לעלות וכן הרוצה להשיג חיים וכן הרוצה להשיג מזונות יותר על מה שראוים לו ומניין שאילו שלשה דברים הם חיי ובני ומזוני למעלה משם זה חיים כתיב בחזקיה הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנים יוסף כתיב ולא אמר מוסיף בנים כתיב בענין תפלת חנה ותתפלל חנה על י"י ולא אמרה אל י"י מזונות מניין שנאמר השלך על י"י יהבך והוא יכלכלך יל י"י ולא אומר אל י"י והטעם כי כל הרוצה להשיג דברים מללו אינו יכול להשיג אותן בעולם הזה על פי הדין במקום שנקרא זכוךת שהוא בית דין הגדול שהוא מכוון כנגדו האמצעי שהוא ידו"ד: ולפי דרכים אלו דע והבן שאעפ"כ שאנו אומרים שהרוצה לכוין חפצו יכווין לשם אחד מעשרה שמות הידועים לעשר ספירות אין כוונתינו לומר שיגיע חוונתו עד אותו השם ויעמוד אלא שימשיך כוונתו עד המקור העליון אותו המקום אשר ממנו נולד אותו הדבר שהוא חפץ עד שיגיע השפע לאותו מקום שהוא מתכוין בו ואז נמצא המתפלל מייחד את הספירות ומקרב אותן זו לזו ואחר כך התבונן מה שאמר הש"י לאברהם כה יהיה זרעך שאתה צריך לעלות ממדת כ"ה שהיא התחתונה עד מדת אהי"ה שהיא עליונה אם אתה חפץ להשיג זרע וזה סוד שאומר דוד המלך עליו השלום שיר המעלות ממעמקים קראתיך י"י מאותו מקום הנקרא עמוק עמוק שהוא עמוק עליון כלומר אין סוף ואל תחשוב כי עמו"ק הוא למטה אלא כל דבר שהוא רחוק עד מאד להשיגו נקרא עומק וכן רחוק הוא מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו והסוד שיר המעלות ממעמקים קראתיך י"י וכי היאך אפשר לומר שיר למעלות שהוא לשון עלייה עם מעמקים שהוא לשון ירידה וזה שאמרו חכמינו זכרם לברכה וילן יהושע בלילה ההוא בתךוך העמק מלמד שלן בעומקו של הלכה ובספר יצירה עומק רום ועומק תחת עומק מזרח עומק מערב עומק צפון ועומק דרום השוה עומק לכל הצדדין ואם תאמר הרי אומר הכתוב שמים לרום וארץ לעומק פירוש הפסוק כך הוא כל דבר שהוא נסתר מצבאות הארץ קורין אותו בלשון עמוק לפי שהוא למטה בעמק הלא תראה מה שאמר הכתוב בבהרת מראה עמוק מן העור ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כמראה חמה עמוק מן הצל וכמדומה לי שדי לך במה שעוררתיך בעניין זה וצריך אני להכניסך בדברים אחרים הראוין לפי כוונת הש"י: ודע כי שתי מדות אלו הם מקום העצה בבית דין של מעלה בסוד כי י,י צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה וכשהשם יסברך גוזר בבית דין של מעלה הנקאא סנהדרי גדולה בשתי אלו המדות שהם נצח והוד מתייעץ וזהו סוד מה שכתךוב וזאת מעצה היעוצה על פני כל הארץ ואף על פי שתחילת העצה ממקום הבינה סוף העצה בנצח והוד וסוד הגדול את מי נויץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט ואומר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה והסוד הגדול על דרך הספירות ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור שהוא אבי עד שר שלום זה יסוד אשר בכללו נצצח והו"ד ומה שאומר הכתובלי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה הנני מפרש לך בעזרת השם ית' דע כי סנהדרי גדולה של מעלה נקרא בית דין הגדול שהוא בית דין של גבורה כשבאין לגזור דין על כל בריה נמלכין ומתייעצין בבינה שהיא למעלה ובנצח והוד שהם למטה והסוד לי עצה אלו נצח והוד אני בינה זו היא בינה לי בינה ולי גבורה זהו בית דין הגדול מצד הגבורה והסוד הגדול כי י"י צבאו"ת יעץ ומי יר וסוד מי יפר בסוד את מי נועץ ויבינהו לפי שהיו הנביאים יודעים והסוד הגדול הזה היו מבטלין כל גגזיררות שגזרו בית דין של מעלה וזה סוד צדיק מושל ביראת אלה"ים מאמר הקב"ה מי מושל באדם אני ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה וזהו שאמרר הכתךוב ויחל מששה את פני י"י אלה"יו שהעלה מחשבתו עד מקום ביטול גזירה וזה סוד שאמרו חז"ל מניין לגזר דין שאעפ"י שנגזר נתקרע שנאמר מי כי"י אלה"ינו בכל קראינו אליו והוא מי יפר בוודאי הנקרא מי יפר וזו הנקרא מקום התיר נדרים כי במקום הזה תלוי התי נדרים וזה סוד את מי נועץ ויבינהו בוודאי את מי נועץ הקב"ה והאציל הבינה וברא אאת העולם וזה סוד מקום התשובה לפיכך אעפ"י שנחתם גזר דין למעלה יכולין ישראל לבטלו בכח התשובה שהוא סוד הבינה שהוא סוד מי שהוא סוד היתר נדרים וידו הנטויה מי ישיבנו ומי בוודאי יכול להשיב את ידו והטעם כי ידו מקבלת שפע וטעם מן המדה הנקרא מיוהסוד שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי בוודאי וראה סוד שנאמר שוב מחרון אפך והנחם במקום התשובה הכל תלוי ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ובשנת הירבל תשובו איש אל אחוזתו: ודע והתבונן נפלאות נוראות שאומר בספר יצירה כי באדם נתן הש"י בינה במוח והדין בלב והעצה בכליות וכה"א לעומת העצה יסירנה לפיכך התבונן כל גזרות מה שגוזרין בית דין של מעלה מתחילין להתיעץ בבינה וגומרין העצה בנצח והוד: ועתה יש לנו להודיעך ולהאיר פניך מה שאומר שוקיו עמודי שש ומיוסדים על אדני פז כבר ידעת כי קו האמצעי התפארת הוא סוד ו' של שם ואלו שני העמודים נצח והו"ד הם תחת וי"ו כי הוי"ו הוא סוד שש וסובל שש מדות גדול"ה גבורה תפארת נצח הו"ד יסוד ולפיכך שוקיו שהם נצח והוד הם עמודות ועל מי הם עמודים על יסוד של אדנ"י: דע במקום שהוא יסוד והוד ונצח נבראו השרפים בעלי שש כנפים ולמה נקרא שמם שרפים ששורפים לכל אות' שאינם חוששים בכבוד קונם כשמסתכלים במעשה מרכבה ועוסקים בסודות חשמל והם השורפים לכל אותן המשתמשי בשמות הכת"ר ואלו הן המקומות הנמשכין מששה סדרי משנה עד שמדיעין למדת אדנ"י הנקרא תורה שבע,פ ולפי שהעמודים אלו הם עמודי שש הם סודות שני הלוחות שבהם נכתבה תורה שבכתב הבאב מן תפארת ונדבקת עמה תורה שבע"פ בשית סדרי משנה הרילך שתי הלוחות ושית סדרי משנה באות כאחד ושניהם קשורים זה בזה בסוד שוקיו שהם שני עמודי שש שהם קיום תורה שבע"פ הרי זה מייחד הש"י: ודע וראה כי בהיכלות הללו יש מלאך אחד ממונה על פסקי דינים היוצאים בבית דין הגדול על כל בני העולם ותחת ידו שני סופרים וקודם שיצאו אותם הפסקי דינים לעולם יש כח ביד הממונה לקרעו או לתקן בה כפי כח תשובת אותו שנגזר עליו דין וכמה עניינים גדולים ונוראים יש בגנזים של נצח והוד שעדיין נעוררך עליהם בעה"י י"י צבאו"ת עמנו משגב לנו אלה"י יעקב סלה: ספר שערי צדק - השער הרביעי השם הרביעי משמות ע"ד המעלות ממטה למעלה הוא הנקרא י"י צבאו"ת ואע"פ שכבר ביארנו רוב ביאור זה השם בשער שעבר בשם אלה"ים צבאו"ת מכל מקום נשאר לנו עכשיו לבאר בשם י"י צבאו"ת כי השם הזה הוא מושך מצד הרחמים וחסד ומוריד כל הברכות בשם א"ל חי ובשם המיוחד לזה השם הרחמים הנקרא י"י צבאו"ת הוא הנקרא נצח וזהו הנצ"ח שמעמיד חסדו לישראל באמרו האפס לנצח חסדו וזהו המקור שגוזר גזירות טובות על ישראל בדבקו בכתר עליון ואינו חוזר בו לעולם וזה סוד וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם ולפי שישראל צריכים תמיד להתחזק ולהדבק במדת נצ"ח שהוא סוד הימין מעומדת להכריע את השמאל ונקרא נצח לפי שמנצח לישראל המלחמות הוצרך דוד מלך ישראל לומר תמיד בספר תהילים למנצח מזמור לדוד וכל מקום שהוא מזכיר למנצח שהוא כנגד מדת נצח צריך אני לעוררך על עניין גדול ועומק: ודע כי ג' נרות יאירו מלובן עין הרחמים ונקראים חס"ד (נ"ל שזהו רמז חתן יוצא לקראת כלה ודוק) ותפארת ונצח בעודם מתאחדים אז כל העולם כולו בשמרה ובצהלה ובשלימות ואין שטן ואין פגע רע: ולפעמים שהמדה הזאת נקרא נצח אם עומדת במקומה למטה אפשר לגזור דין לטובה ואותו הדין מתהפך לפורענות והכל לפי המעשה אבל אם מדת נצח עלתה דרך הצינורות למעלה ונלדבקת במצח הרצון בראש הכתר ונגזרה גזירה טובה על ישראל אף על פי שאינם ראוים לאותה הטובה אינה חוזרת בה והטעם שכבר עלתה למקום שאינה נקראת אדם והוא ככתר וזה סוד גם נצח ישראל לא ישקר כי לא אדם הוא להנחם אבל אם מדת נצח עומדת למטה בתפארת אפשר להנחם שהרי המקום הידוע עליו דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא עומד במקום שהוא עומד כך הוא מתקיים: ודע כי יש בתי דינין קבועין ונקראים נצחי"ם וז"ש לנצח נצחים והם המנצחים על כל העומדים לצד שמאל וכל המקטרגים לפיכך אומר הכתוב כנגד צד המקטרגים של בבל לדר ודר תחרב לנצח נצחים אין עובר בה כלומר כל עיר שבתי דיניה של נצ"ח נצחים במקומות ובמעלות ואין לצד המקטרגים קיום אלא חורבן וטלטול: ודע כי לנגד מדת נצח עשה שלמה ע,ה העמוד הימיני הנקרא נצח יכין והיודע סוד יכין ובועז יודע היאך הנשמות והרוחות פורחות על ידי א"ל חי אדנ"י בהשפעת אלו שני עמודים ובסוד המשכותם ובצורותם ובעמוד זה תבנה ותכונן עיר ציון וירושלים וסימן תכין בטובתך לעני אלה"ים אם תבין ג' מלות אילו שהם תכין בטובתך לעני תדע היאך י"י צבאו"ת מכין ומשלח הטובה במדת א"ל חי להרין השפע והברכה במדת אדנ"י כשהיא ריקנית כדמיון העני שאין לו כלום וסימן ותראה היבשה: דע והתבונן כי תכונת כל הצינורות וכל הגולמים במקום הזה קבלו צורות ותבנית בהדבקת האצילות בשם וכל האברים אשר באדם במקום הזה קבלו צורות תכונתם והסוד הוא עשך ויכונניך: ספר שערי צדק - השער החמישי השם החמישי משמות הקדש ודע והאמן כי שם ידו"ד יתברך על דרך המעלות הוא הנקרא ה' הוא