שמתפשטים מן אלו הד' ראשים אין להם סוף ומניין ובמקום שמתחברים שם הם מתפזרין כל מאור לצדו ובמקום אשר שם מתחברים הוא בתפארת הידוע לכל בעלי השכל הוא שבת האמצעי בריח התיכון מבריח בין הגבורה אל החסד כאשר פירשתי ומכל ראש וראש מהד' ראשים הללו יוצאים ד' שמות מלבד אותם האמורים למעלה בסוד האותיות והם שמות מובחרים מאד ותראה כל מקור ומקור לכל אחד ואחד ולכל אחד ואחד נמצא לו בית קבול בת"ת ומשם מתפזרת הגבורה לכל הצדדין וד' שמות הראשונים המתפשטים מן המאור הראשון ששמו הה"ה הם מאורות הממהרים לפעול יותר מן מקורם מפני שכאשר הם מתפשטים מן הת"ת עוברים דרך הגבורה ומתגברים לפעול. הראשון מן אלו הד' ראשונים הוא כלול בתורה והוא שם אמיץ בזה פסוק תמצאהו, מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך (בראשית מ"ט כ') מסופי תבות והוא זה רהואניך ניקודו הוא כפי תנועתו והשם הזה מקורו זיו עליו מן אש השורף שנמשך בדין רפה והמלאכים שמקבלים ממנו נמשכים בדין רפה כמו כן אשר אלה שמותם אצריא"ל אשריא"ל מלכיא"ל יהושעא"ל ואלו המלאכים הם מן כת השורפים אבל אינם מהמשריפים. והשם השני הוא שם מורה ממשלות כך מקורו וגאון עוזג וכמו כן הוא יוצא מפסוק וזה השם האמיץ הגדול והמפואר מלא גבורה ויכולת וממשלה עומד בפרץ ומשיב הספיקות ותמצאהו כלול עם השם השני של מ"ב הוא ית"ץ (צי"ת) שסימנו מקורו מן פסוק, "צור "ילדך "תשי (דברים ל"ב י"ח) והשם הזה צפרימון והוא כלול עם אותיות צי"ת וכן תכלול אותו צצפריתמון (נ"א צצפריתימון) (נ"א צצפריתמון) הוא שם הקדוש והנורא ומועיל לכל דבר וזהו מכללו של זה השם מלבד שם ית"ץ צבאו"ת פל"ה ר"ם יהו"ה מרו"ם וה"ו נור"א. ואלו הז' שמות כאשר תזכור את השם למעלה תשים כוונתך באלו ואין דבר עומד לפניו, וראה עכשיו מאיזה מקום יוצא שם צבאות. כאשר ראה יעקב אבינו ע"ה גודל צבאות העליונים אמר כן, ויק"ץ יעקב (בראשית כ"ח ט"ז) הא לך שתי אותיות מצבאות וגם כן הפסוק השני תמצא ויירא ראש וסוף תיבה זו (נ"א גבורת השם יה"וה) בכאן רמז גבורת השם הזה בכח מקורו יהו"ה וכאשר ראה ששמשו רחמים אמר כן אין זה כי אם בית אלהים לקח אות התי"ו משם הנה לך שם צבאות כלול באלו הפסוקים בראש כל המדות, ושם הב' שהוא פל"ה יוצא מג' תיבות הללו "פה אל" פה" אדבר בו (במדבר י"ב ח') מראש וסוף ג' תיבות ראשונות, והג' שהוא ר"ם והיא מדה של גבורה גדולה עומדת בראש כל המדות ויוצא מן פסוק, כי רם יהו"ה ושפל יראה (תהלים קל"ח ו'), והשם הד' שהוא יהו"ה הוא כלול בהרבה מקומות ואינו יוצא משום פסוק כי הוא כח בפני עצמו אבל סימנו, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הו"ה גביר לאחיך וגו' (בראשית כ"ז כ"ט) תמצא שבכל אות ואות מתחלת בענין בפני עצמו וזה ניקודו יהוה, ושם הה' שהוא מרו"ם הוא שם בפני עצמו, ושם הו' שהוא וה"ו יוצא מזה הפסוק, וזאת הברכה אשר בירך משה וגו' (דברים ל"ג א') לפני מותו אמרו כך שמכח השם הזה הבריח משה את מדת הגבורה, ושם הז' שהוא נור"א הוא גם כן בפני עצמו ואינו יוצא משום פסוק. השם הג' שהוא יוצא ומתפשט מן שם הראשון הוא שם איום ונורא והוא זה יוחצצבירון, והוא שם אמיץ לכל דבר תמצאהו ולשאלה יותר ויותר בלי שום ספק ויוצא מזה הפסוק, ויאמר יהו"ה הנה מקום אתי ונצבת על הצור (שמות ל"ג כ"א) וחסר אות חי"ת מפני שהוא בחילוף של אלפ"א בי"ת (צ"ל באלב"ם), ושם הד' הוא אזבוג"ה והוא יוצא מפסוק, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גא"ה גא"ה (שמות ט"ו א'). והנה לך שמות השם הראשון. ואני לא הייתי מביא אלו העניינים אלא מפני שהם יסוד לצירוף שם יהו"ה ובצירוף זה תמצא חכמה לאין קץ, ועוד שאלו השמות אשר אני מביא הם שורש לצירוף כמו שתראה בראיות מיושבות על הלב. ושמות שם הב' שהוא נרמז בלשון משל שהוא חדק"ל הם ד' שמות אבל אינם יוצאים משום מקום שם הראשון צפדימיהוא (נ"א צפרימיהוי) והוא שם גדול מאוד ושם השני יקרא חצצבירון (נ"א חצביהואהואהו ושם הג' אהוה (נ"א אהוה) ושם הד' שד"י והוא כלול עם השם צבאות בחכמה מפוארה. ושמות ראש השלישי הם שמות אדירים מאוד ונמשכים בגבורה ואלו הם הראשון שם אדנ"י ושם השני אגל"א ושם הג' תגע"ץ והד' משבצות ושמות ראש הד' שם הראשון מצפדימור ושם הב' שם אמיץ אלהי"ם ושם הג' שם גבור מאוד אפפדכס (נ"א אפמרכס) והאות האחרונה מן אלו הו' אותיות היא אות המשמשת והשם הזה הוא ר"ת מן ששה תיבות אשר אלו הם כי בהתחבר ששה המאורות הללו אל מקום אחד נמצאו לכולם שם כזה ואלו הם הששה מאורות אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם כוז"ו סנדלפו"ן ועל כן אמרתי שהאות האחרונה היא המשמשת שדומה כמו עבד והשם הד' הוא עזרירו"ן והוא כלול עם מקורו והוא מועיל לשאלה בדוק. והנה לך שמות ראשי צרופין, וכמו שאמרתי כשאבוא בצירוף תראה חכמה עילאה גדולה עד מאוד. ואלה שמות המלאכים השומרים משמרת יהו"ה והמקבלים ממנו והשומרים כ"ו דרכיו והם כ"ו ואע"פ שלא זכרתיה מיד בענין זה אזכירם שרפים ותרשישי"ם וחשמלי"ם וכרובי"ם ואופני"ם מן אלו הה' מחנות אלו הכ"ו מלאכים אדירים מאוד, ואלה שמותם הא' מטטרו"ן כי השר שמועא"ל משם אהי"ה הוא מקבל והשני יהוא"ל והוא מאש המשריף והג' חפניא"ל מן אש המשריף והד' גבריא"ל מן אש המשריף וה' שרפיא"ל מן אש המשריף ו' הדרניא"ל מן אש השורף והז' אוריא"ל מן אש המקרר והח' עזא"ל מן החשמלים הוא אש המקרר והט' יהודיא"ל מן החשמלים והי' כלמי"ה מן התרשישי"ם והי"א תרשיש מן התרשישים י"ב יופיא"ל מן האופנים והי"ג ברכיא"ל מן אש השורף והי"ד שמו נוריא"ל (נ"א שריא"ל) מן האופנים והט"ו רפאל מן האופנים והט"ז צדקיא"ל והוא מן הכרובים והי"ז ישראל מן הכרובים והי"ח אסימו"ר מן התרשישים והי"ט פסכ"ר מכת השורפים והכ' יהושעא"ל מן הכרובים והכ"א מיכא"ל אע"פ שהוא מן האראלים והכ"ב עזריא"ל מן הכת השורפים והכ"ג מלכיא"ל מן כת החשמלים והכ"ד שפטיא"ל מן האופנים והכ"ה עוזיא"ל מן כת השורף והכ"ו סרניא"ל מן המשריפים, כל אלו השרים גבורים מלאים כח וגבורה ואלו לאלו מסייעים לפעול פעולותיהם ואלו הם המכניסים התפילה משער לשער וממבוא למבוא ומחצר לחצר עד שמגיעים אותה אל השר מטטרו"ן והוא מקריב אותה אל השר שמועא"ל והוא המקטי"ר את קטורת הסמים לפני מי שאמר והיה העולם כאשר אמרתי למעלה ואלו הנשיאים אשר להם עשר ידות בתפארת לכל אחד ואחד נמצא להם מעלות מעמד בספירת ת"ת ולא כגוף הספירה אלא בניצוצות שהם מתפשטים מן הת"ת שאין סוף ומניין ומן צנור הת"ת נמשכו המאורות לאלו השרים ומן זה המקום מקבלים ואלו הצנורות שמתפשטים מן הת"ת מגיעים עד המלכות כי אלה השרים למטה מן מלכות נראו וכאשר מגיעים הצינורות של ת"ת עד מלכות ומשם מקבלים המלאכים האלו וברוב גבורתה שנתגברה ועלתה מעלה מעלה מקיפים את המרכבה התחתונה ושם אומרים השיר והרנה. והנני שב לעניני כבראשונה, דע כי אלו המלאכים הם מתחלקים כנגד הד' ראשים שנמצאו במרכבה שרמזתי לך למעלה ושאמרתי שמותם ובהיותם נחלקים לא נמצא שפעם בדרך אחד לכולם אלא זה השפע אינו דומה לזה והנה נמצא שמרוב גבורות אלו המלאכים מתפשטים מהם מאורות ומצטיירים בצורות הם המלאכים המקבלים מן תולדות השם ועל כן תפעול באלו המלאכים שמקבלים מן תולדות השם תבין כי הם תולדות מן הכ"ו מלאכים שאמרתי והם בדמיון אלו המלאכים ואלו עבדים והתולדות של זה השם אין להם סוף ומנין. ובראות החכם ר"ש בן יוחאי ז"ל מעלת תפארת שהיא המסלקת והמצטרפת את מאורות השם הנכבד והנורא הזה ועל המלכות שהיא השורש אמר כן. תרין בגין אית ליה להקב"ה חד דכר וחד נוקבא ואינון משמשין קדם אבוהון ברחמין ובדין. ואל תאמין שזה שאמר החכם שהוא כפשוטו חלילה מלהאמין זה אלא על דרך אחרת שהיא עמוקה מזאת. ואלו המאורות שהם מתפשטין מן השם הנכבד אין להם סוף, ובכללם אפרשם כולם. ואני לא הייתי מפרש הדרך הזאת אלא בקוצר, אבל מפני רוב תפארתה אני מאריך. דע באמת כי כשהקב"ה משפיע לבריותיו ולצבאותיו על דרכים רבים משפיע לאלו כפי חכמתם ובעת הזדווגו לשכינתיה משם מתפשטים ד' המאורות שם הא' הפונה דרומה אל מקום המציאות יה"ה אשר רמזתי בפסוק נפתלי" אילה" שלוחה" והוא מתפשטת מן מקום המציאות ובא עד ת"ת ושם מצא בית קבול והשם השני נקרא צבאות והשם הג' נקרא הה"ה והוא כלול בפסוק "האזינו "השמים ואדברה" ושם הד' נקרא שמו אלהי"ם הפונה צפונה וכולם פונים ובאים אל הת"ת, ולכן כל משכיל יבין כי פעולות יהו"ה הרחמים חופף על הגבורה וצריך שיכוין את לבו באש השורף והמקרר ששמתי להם שמות וזהו מפני שכל מאורות יה"וה באים לת"ת והת"ת נמצא בין ב' מדות חסד וגבורה ובכח מוכרח מן מקום המציאות הוכרחו כל המאורות שמתפשטים מן יהו"ה לבא אל הת"ת מפני שכל מאור במרכבה מתערב במינו כיצד אם הוא דין קשה מתחבר אל מינו ואם הוא רחמים כמו כן ואם הוא דין רפה כמו כן אל מינו ושם יהו"ה נמצא ממוסך בין שתי מדות ברחמים מפני כח הה' ובגבורה מפני כח הוא"ו ובאיזה מקום ידבק הלא במינו שהוא ת"ת שהוא ממוסכת ברחמים ובגבורה, וע"כ הואיל וכל הכחות של יהו"ה באים לת"ת ות"ת הוא מקום השפע הוא המשפיע לישראל ואין כל עו"ג שבעולם ולא שר ומושל מקבלים מן ת"ת, ועל כן אין אדם בעולם מהעו"ג שיהיה משתמש בזה השם זולתי מזרע השם, וכל הנעלמות מזה המקום גלויות, ורומז זה המקום לאיי הים שנמצאו שם כל מיני הת"ת וכאשר ראה הנביא גודל המדה הזאת התחיל לצות עליה שכל איש מבני ישראל כאשר יגיע אל זה המקום שיכבד בכל מאודו המקום של השם הזה ושישים כבוד לבוראו כמ"ש על כן באורים כבדו ה' באיי הים שם יהו"ה אלהי ישראל (ישעיה כ"ד ט"ו), מפני שבכאן נודע ממשלתו ותפארתו בבא מאורות השם הנכבד ובהתקבצם לזה המקום ונקרא ת"ת ים החכמה מפני שהחכמה שם היא משפעת והשם של יהו"ה הוא גוף הים ממש, ואמשול לך משל למה הדבר דומה כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא מן הנחלים אלא מן מקום אחד שלא ידעו עיט והנחלים מקבלים ממנו והוא איננו חסר. והנני אסדר לך תפילה אחת נמשכת לאומרה קודם כל הפעולות הגדולות והוא מפתח לפתוח השערים ולמהר דבר לעשות וגם בעד הצבור הוא טובה ובה תראה שמות המפוארים עומדת על מלאת. אנא האל יחוד, הוד יקר השכל "והחכמה "הגדולה מלומר רוממות ועוצם ממשלתך שרפי קודש ואופנים וכרובים נלאו מלהגיע להודך ולמלכותך כולם מרננים ביחוד ייחוד שמך ועוצם מאודיך אלו פונים הנה ואלו פונים הנה ואלו מעריצים ואלו מקדישים לכבוד הוד יקר מלכותך אשר משם הם מקבלים מחנותיך מחנות קדושים עושי רצונך פניהם פני אש המשריף וגובה להם ויראה להם וכולם מלמטה למעלה פונים אם יראו מקום כבודך כדי לקבל חכמה ובינה ולהשמיע שירה וקול רנה וכן הם מסודרים לעבודתיך בראשונה שבעים זקנים סדרת לשפוט משפט אמת וצדק וראש צבאותיך עליהם נתת למלך ולקצין ולשוטר ולמושל חננתו שכל חכמה ודעת והעמדת אותו בראש המערכה הפונים דרומה מקום מציאותיך ולמהות יחודך השלם והנורא לא נמצאו לו שם ולגבורות הנפלאות המתפשטת ממך לכל אחד ואחד מן מאוריך קראת שם כפי גבורתו וכפי סדר מקום מעמדו והנמשכים ממך אלהי"ם בגבורה סדרת להם שמות מאורות שיקבלו משם ויעבדו את עבודתם בגבורה חזקה הם עובדים ואלה הם שמות מאורותיהם מחולקים בחכמה שלשה כשלשה אלהי"ם בראש גדולותיך ידברו תמימות צבאותיך קדושים רמים עומדים שומרים טובי נבוניך בראש אלו המשמרות הד' הגדולות והחזקות מנית מלך לנהגם להוציאם ולהביאם ולהעמידם ולהשפיעם אור זוהר מזהיר הוא המאור הגדול המקריב יחודך השלם הדירירו"ן עומד בראשונה משמיע השירה והרנה והתפלה מקריבה לפני כבוד מלכותך ומשם עולה למעלה דרך קו המישור במסילה למקום עוצם תהילותיך וד' מאורות השנים אשר משם צבאותיך מקבלים סדר עבודתם הם מאורות הפונים למערב מקום הגבורה נשמת גבוריך דלו ירוממו כל שמיך ומזה המקום מקבלים ומרוממים כולם כאחד להשמיע יחוד אלהותך ולצד המזרח היפה שמת שומר נאמן הנקרא ברוב תפארתו אכתריא"ל מקום הכתר הוא שער השנייה ששם התפילה מגעת ומלאכיך שומרי השער בשומעם זכרון אותיותיך וכן בשמעם זכרון התפילה מתחרדים אלו לאלו ואומרים כולם כאחד קדוש קדוש קדוש והמאור הזה הנעלה עולה משער לשער עם יופי התפילה ומגיעה לפני השלישית ומעמידה שם בכח ב' המאורות הגדולים אהו"ה יהו"ה והוא שב למקומו וכאשר התפילה מגעת עד מקום השמחה מי ימלל תפארתה ששמת באיברי כנפיה חופפת על צבאותיך שגבורתם אש מקרר וגופם אש שורף וכנפיהם אש משריף ואור של עיניהם מאיר על שלשה הפנות כי אינם משיגים אל הקצה הד' שם המדרגה הג' יוצפחירו"ן מקום הגדולה שם אברהם אבינו עליו השלום מתגבר בראותו רוממות בניו ומן זו המדריגה התפילה עולה למעלה בדרך קו המישור ועתה אלהי הנה באתי היום לפניך מתחרד מפני גבורותיך לשאול ממך שאלה וכח מאוריך הגדולים לפתוח לי סגירות שעריך ואני לא באתי לזכור השמות להכריח אלא ליחד יחודך ולמהר לעבדך שיעשו בכח השמות הקדושים ולא שיעשה בעדי ובאתי כעבד לפניך כורע ומשתחוה לפניך והנני מודה שאתה אלהי בראתני לכבודך ואני מעשה ידיך ומעפר הרימותני ובד' יסודות יסדתני ונשמה ממקום עיניך שמת באיברי להגיד נפלאותיך רם ונשא אתה הוא אלהי ואני המתפלל עבדך באתי היום לפניך להודיע עוצם יחוד תעצומך וגודל פלאות צבאותיך ואני אומר בשבח פלאותיך ולא להכריח אלהי ברוב גדולותיך דליתני היום ומעפר הקימותני לאמר פליאותיך באתי מרום תעלומות ותפארתו עמדו תמהים מלאכיו השומרים בראותם מעשה ידיך והילוכם ומעמדם וישיבתם הכל בסדר שלם אין זה מוסיף ואין זה גורע משמיע את תהילותיך מאורות המתפשטים מלפניך לכלם נמצאו עינים ושמות מובחרים מראים גבורותיך וממשלתך וכולם מסודרים לפניך בנועם מרכבות העליונה הנראים כמו מסך נטויה לפני כבודך בו' קצוות עמדו ומשם נתפשטו לשמור ומרוב ממשלתם נראים מן הו' קצוות אחרים מלמטה לששה העליונים ואלו באלו קשורים ששה בששה מוצקות לכן ששה האחרונים בקבלם מן העליונים נראו להם כנפים חופפים על התחתונים ולעליונים הנטויה לפניך שערים נמצאו להם במניין בהם ה' אורות יוצאים להראות יופי ממשלתך ואלה שמות הראשים היוצאים בתחלה בשערים וכל אחד ואחד מגמת פניו לצדו כדי שלא יתערב עם ממשלת חבירו בתחלה מתפשטים ויוצאים ששה מאורות עליונים כל מאור ומאור מתפשט אורו וזיזו לעברו ושם מתגבר הראשון המתגבר למעלה המקריב כל המאורות איש אל אחיו ונקרא בריח התיכון מבריח מן העליונה לתחתונה ומעמיד השערים במעמדם וצבאותיך הגדולים במקומם יהו"ה מאור הראשון מראה שלימות יחודך ומראה שאין תמונה לפני כסא כבודך ומראה שאתה הוא הרואה בלי עינים והנעלם ממשרתיך ובזכותו ובגבורתו אני עומד לפניך מתחרד מפני רוב גבורתו בזכרי אותיות קדושתו בעד השם הזה עשה ואל תאחר מלעשות צורך שאלתי שאני קטן שבעבדיך שואל ממך והנני זוכר עליכם שרפי קודש גבורים מלאים מן ממשלות עצומות עומדות על מלאות ממונים על השערים של צדקה והצעקה והחן והרחמים והתפילה אותיות השם הנורא אני מזכיר כדי שיתמהרו לפעול ולכם אינני מכריח זולתי כמו במראה ואתם השרים הגדולים שמועא"ל מטטרו"ן יהוא"ל עליכם המשא הזאת לעשות בכח אותיות השם ותהיו מוזהרין לעשות בעד הכחות יהוה ותביאו תפילתי זאת משער לשער בעד שערי הרחמים הפונים עבר דרום עד שתביאוה ותעמידוה בהיכל קדשי הקדשים כמו מנחה מקובלת. ושם המאור השני מתפשט בגבורה וברחמים למהר לעשות ולתת צורך הקוראים בשמך ומשתחווים והצועקים לפניך מזרחה ומגמת פני המאור מזרחה פונה ומתגבר לצדו משמיע גבורתו ושאונו עומד בפרץ להגן ולהושיע לקוראים בשמו והוא נכבד וחסין יותר מן הראשון מכסה כל המאורות ונותן עליהם מסוה לבל יראו ממשלתם אהי"ה אשר אהי"ה ראש מאוריך המראה יחודך ותעצומך בשם הזה הנכבד אהי"ה אשר אהי"ה מתחנן אני לפניך אלהי אברהם יצחק ויעקב שתמהר לעשות בקשתי ועליכם גבורי כח אני זוכר גבורות השם הנכבד והנורא אהי"ה אשר אהיה בו אני מזכירם שתמהרו להביא תפילתי אל בית אלהי אל החצר הפנימית מקום ששם המציאות אחד ושמו אין שכל וחכמה להבין יחודו השלם ועליכם שרים המקיפים את המרכבה התחתונה השומרים דלתות השערים והם יופא"ל רפא"ל שפטיא"ל אני זוכר אותיות שם אהי"ה אשר אהיה ואתם תמהרו להביא את תפילתי ולהעמידה במכון שבתה. והמאור (השלשה) [השלישי] הגבור היוצא מלפני אדוניו בראות צבאותיך גבורותיו מתחרדים ומתפחדים ממנו פן לא יאכל בגבורת אש ממשלתו ושמו אהו"ה האמיץ עונה לכל קוראיו בצרה והוא שומר שער שלישיה לבל יכנסו בה בעלי משחית להשחית ומלאכי חבלה לחבל וברוב גבורתו הגדולה מגער בם ומכריחם והם נסים להם אל מלאכי עליון השלמים ביופי ובממשלה כרובים סומכי המרכבה הריני מזכיר עליכם אותיות השם אהו"ה למען אמצא חן היום לפני כבודכם שתמהרו לעשות צורך שאלתי זאת שאני שואל ועליכם ג' השרים