הקדמה לח אמר שמואל, עד פה עזרני האל יתברך, להשלים ספרי הרב הגדול אבא מארי זלה"ה, דבר לא נעדר מהם, מקטן ועד גדול, מוגהים כיד ה' הטובה עלי, ואח"כ מצאתי באמתחותי קונטרסים ג"כ מכתיבת יד אבא מארי ז"ל, מדברים הנוגעים אליו לשרש נשמתו, מצואות שצוהו הרב הגדול המשביר ז"ל, וכדומה לי שהרב אבא מארי ז"ל רצה להסתיר אותם לרוב ענותנותו, שלא להודיע שרש נשמתו לרבים, ואני בעניי פחדתי, פן אחרי יהיה הלקט ההוא שכחה, לכן גמרתי בלבי לעבור על רצונו, ועמו ז"ל הסליחה, ורציתי לכתוב אותם על ספר, ויוחקו למען יעמדו ימים רבים, ואענוותוניה וחסידותיה דמר הגדול קא סמיכנא, ולא חיישינא לחטאת ח"ו, כי גדולה עבירה לשמה, ומהאל יתברך שאלתי, שימחול לי כל עונותי, ויעבור על כל פשעי, ויהיה עם פי והגיוני, יהיו לרצון אמרי פי וכו', וזה החלי בע"ה צור גואלי: אלו הם הדברים שא"ל מורי זלה"ה, הנוגעים לי ולשרש נשמתי: ביום ר"ח אדר שנת השל"א ליצירה א"ל, כי בהיותו במצרים, התחיל להשיג השגתו, ושם נאמר לו, שיבא לעיר צפ"ת תוב"ב, כי שם הייתי אני חיים דר שם, כדי שילמדני. וא"ל, כי לא בא לדור בצפ"ת תוב"ב, אלא בעבורי, ולא עוד אלא שאפילו עיקר ביאתו בגלגול הזה, לא היה אלא בעבורי להשלים אותי, ולא בא לצורך עצמו, כי לא היה צריך לבא: גם אמר לי, שלא היה מוטל עליו ללמד לשום אדם, זולתי אני לבדי, ובהיות שאני אלמוד, לא יצטרך הוא להתקיים בעה"ז: גם א"ל, שהיתה נשמתי למעלה מכמה מלאכי רום, גדולה בתכלית המעלה, ושהייתי יכול לעלות ע"י נשמתי על ידי מעשי, למעלה מרקיע ערבות. ושאלתי לו שיודיעני מי הוא נשמתי, ולא רצה לבאר כל הפרטים, אמנם אמר לי דרך כללות ענין זה, כי תחלה הייתי אני, הרב ה"ר וידאל די טולושא, בעל ספר מגיד משנה, ונקרא שמו כשמי עתה. ואחריו הייתי בגלגול איש אחד, ושמו ר' יהושע סוריאנו, והיה אדם עשיר וזקן ובעל צדקה, ומשכים ומעריב בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ואחריו הייתי גם כן בגלגול בבחור אחד, ושמו אברהם בחור בן י"ג שנה, ונפטר בשנת י"ד. ואחריו באתי עתה בגלגול בפעם הזאת, ונקרא שמי חיים, בשם הראשון דון וידאל בעל ספר מגיד משנה. וא"ל שמה שהוצרכתי להתגלגל עתה, היה לסבת שבגלגול אחר מן הקודמים אלו, לא הייתי מאמין הרבה בחכמת הזוהר, וכפי דבריו הבנתי, שהיה כשהייתי בגלגול מגיד משנה, ולא רצה לגלות הענין, וא"ל, כי הענין שאני צריך לתקן עתה בגלגול זה, הוא לעסוק בחכמת הזוהר, וא"ל, כי לפי שבהיותי בגלגול בעל מגיד משנה, הייתי מעיין גדול, וחריף בחכמות העיון, ולכן אינני חפץ עתה מאד לטרוח בחכמת העיון. וא"ל, כי כל אלו הגלגולים הנזכרים אינם רק מבחי' נפש שלי בלבד, כי בחינת הרוח ונשמה יש בהם דברים מגולגלים אחרים: גם א"ל, שבהיותי בן י"ג שנה, נתעבר בי נפש דר' אלעזר בן ערך תלמיד ריב"ז, ואח"כ בהיותי בן עשרים שנה, נתעבר בי נפש דר' אלעזר בן שמוע, תלמידו של ר' עקיבא, כי להיותו אחד מעשרה הרוגי מלכות, מעלתו גדולה מר' אלעזר בן ערך. ושעתה בשנת השל"א ליצירה, שאני בן כ"ט שנים ללידתי, היה בי רוח של ר' עקיבא ע"ה, מרחפת ומחופפת עלי להתעבר בי בעה"י, מזה נראה כי נפשו מגולגלת בי עם נפשי: אח"כ ביום א' דחו"מ של פסח, הלכתי עמו לכפר אחד הנקרא עכברא, ושם נכנסנו במערת ר' ינאי, בתוך הפרדס שיוצא מעין אחד מפתח המערה עצמה, ופתחה צר עד מאד, וא"ל כי אין קבור שם רק ר' ינאי לבדו, אך ר' דוסתאי ור' נהוראי, ככתוב בספר יחוס של הצדיקים, אינם קבורים שם, ושם הדביק נפשו בנפש ר' ינאי. ובכלל דבריו א"ל ר' ינאי, אני הוא ר' ינאי בעל הציון הלזה, ודע, כי כה אמר לך השי"ת, לך ואמרת אל האיש הזה חיים ויטאל הבא עמך, שישמור עצמו מן הרכילות, ומן לשון הרע, ומן שיחה בטילה, ויהיה שפל רוח מאד, ואני אהיה עמו בכל מקום: גם א"ל מורי זלה"ה ביום ההוא, כי נפשי יש לה שייכות ואחיזה בנפשו של מרע"ה, כי כל כללות הנשמות נכללו בו, ובפרט נשמות הצדיקים. ויש לי חלק בחינת נפשי בדוקא ממנו, אבל בבחי' הרוח והנשמה לא היה מדבר אז מה עניינם. ושנפש הזו נתגלגלה אח"כ כמה גלגולים, עד שנתגלגלה אח"כ בריב"ז, ואח"כ בר' עקיבא, ואח"כ נתגלגלה כמה גלגולים, עד שנתגלגלה באביי הנקרא נחמני חבירו של רבא. וא"ל כי ז"ס מ"ש רז"ל בגמרא כי שלשה חיו ק"ך שנה, והם, משה, וריב"ז, ור' עקיבא. ומשה עשה מ' שנה בבית פרעה, ומ' שנה במדין, ומ' שנה פרנס את ישראל. וכן ריב"ז, מ' שנה עסק בפרקמטיא ומ' שנה למד ומ' שנה לימד. וכן ר' עקיבא, מ' שנה היה עם הארץ, ומ' שנה למד, ומ' שנה לימד. וגם גלגולו אח"כ באביי, נרמז במ"ש חז"ל כי ריב"ז לא הניח מקרא ומשנה והויות דאביי ורבא, והבן ענין זה. ואחר כך נתלבשה נפש זו באחד מרבנן סבוראי, הנקרא רב אחאי, וז"ש בתלמוד עליו, פריך רב אחאי, וא"ל כי כמדומה לו שרב אחאי זה, הוא עצמו רב אחא משבחא, בעל השאלתות. ואח"כ נפש זו נתגלגלה ברב דוסתאי גאון. ואחר כך עברו כמה גלגולים, עד שנתגלגלה בר' אהרן הלוי, נכדו של הר"ז הלוי בעל המאור. ואח"כ נתגלגלה בהרב בעל מגיד משנה. ואח"כ בר' יהושע סוריאנו. ואח"כ בבחור אברהם הנז"ל. ואח"כ נתגלגלה בי אני עכשיו הצעיר חיים: וא"ל כי יש לו שייכות וקורבה עם הרמב"ם ז"ל, ולכן עשה באור המגיד משנה, על ספר היד להרמב"ם זלה"ה כנודע. ואמר לי כי לסבת היותו ר' אלעזר בן ערך תלמיד ריב"ז שהוא שרש נפשי כנז"ל, לכן בא עתה להתעבר בי, בהיותי בן י"ג שנה, כדי להשלים מה שחסר לריב"ז רבו, והוא המדריכני עתה, ומסייעני, כי התלמיד חייב בכבוד רבו: גם רבי אלעזר בן שמוע נתעבר בי, בשנת העשרים, כדי להשלים חלק ר' עקיבא רבו, לסבה הנזכרת כי הוא תלמידו. וא"ל, כי זה הוא הסימן, אל היותי מגולגל מר' עקיבא, כי בכל עת שאני רואה קבוץ עם להרוג איזה אדם, אני מתעלף, לפי שנפשי זוכרת הצער שסבלה, בזמן שנהרג ר' עקיבא ע"ה, וכן הוא האמת. גם נתן לי סימן אחר, כי בהיותי בחור, היה לי חשק גדול, ללמוד בפרקי ר"א, והטעם היה, לפי שהיה רבו של רבי עקיבא: גם א"ל, כי לסבה שהיו ריב"ז, ור' עקיבא, שניהם עמי הארץ, בתחלת בחרותם, בארבעים שנה הראשונים, ובפרט ר' עקיבא, שהיה אומר מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור, ומזה תבין שאר דברים כשהיה ע"ה מ' שנה ובהכרח שהיה להם חטאת נעורים. וא"ל, כי הסבה היא, לפי שהיתה נפשם בחי' טפת זרע, מאותם עשר טיפין שהוציא יוסף הצדיק מבין עשר אצבעותיו, כמאמר רז"ל וע"כ היו עמי הארץ מ' שנה הראשונים, ונאחזו בהם החצונים קצת באותם הימים, ולסבה זו הוצרכו להתגלגל אחר כך בכל הגלגולים הנזכרים, ולסבה הנזכרת נכנסה נפש גדולה וקדושה כזו בר' עקיבא, שהיה בן גרים, ולא מזרע ישראל. והסבה היא, לפי שהיא טפת זרע יוסף, שיצאה מבין צפורניו, בעת הרהורו באשת אדוניו כנודע. ונודע מ"ש בזהר בפרשת ויקרא דף י"ד ריש ע"ב, כי הגר קשה לאעברא זוהמא מיניה, אפילו עד תלתא דרי. ואח"כ כיון שר' עקיבא היה בן גרים, בהכרח שנאחזו בו החצונים בהיותו ע"ה כנזכר. וא"ל, שלסבה היותי מגולגל מהם, שלכן אירע לידי החטא ההוא, שקשרו אותי ביום חתונתי בכניסתי לחופה, עמדתי קשור ט' חדשים רצופים, ובהכרח היה שהוצאתי קרי לבטלה בזמן ההוא, וזה נמשך לי להיותי מטפת זרע יוסף הצדיק ע"ה כנז"ל. ומסבת היות ר' עקיבא בן גרים כנזכר, דהא קשה לאעברא זוהמא מיניה. וגם טעם אחר היה, כי הגאוה הגדולה שהיתה בי בהיותי בחור, אע"פ שלא היתה בגלוי לפני בני אדם, אלא במחשבתי לבד ביני לבין עצמי, זה גרם לי החטא הנזכר, כנודע שעבירה גוררת עבירה: וא"ל, כי אלו השני דברים הנזכרים שהם הקרי לבטלה בעת היותי קשור כנזכר, וגם ענין גאוה הגדולה שהיתה לי בימי בחרותי, הם שני החטאות שיש לי עתה בגלגולי זה, והם החטאים היותר גדולים שיש לי בכל ימי היי, ושלכך צריך אני עתה לתקנם. והוא, כנגד הגאוה צריך אני להתנהג בשפלות הרוח, עד קצה האחרון. וכנגד קרי לבטלה, צריך אני להזהר שלא אשמש מטתי עד אחר חצות לילה, ושאשהא על הבטן עד שיכלו כל טפות הזרע לגמרי ולא יצאו אח"כ לחוץ, ושלא אדבר עם אשתי דברים רבים בעת הזווג, ושאתענה פ"ד ימים רצופים, כנזכר אצלי בתקון העונות וע"ש. והם כנגד פ"ד שנים שנתעכב יעקב אבינו ע"ה מטפת קרי, עד שנשא לאה והוליד לראובן: גם א"ל, כי לסבה שהייתי בגלגול אחד מן הקודמים, בלתי מאמין הרבה בחכמת ספר הזהר, שצריך עתה שאעסוק תמיד בכל יכולתי בחכמת הזוהר, ושזה הוא העיקר הגדול, שאני צריך לעשות עתה בגלגול זה. גם א"ל, כי לסבה הנז"ל, צריך שלא אקשה קושיות רבות בזוהר, עד אשר אלמד עמו זמן ידוע אצלו, ואח"כ יהיה לי רשות להקשות ולשאול, כל מה שאני רוצה לחקור ולידע בספר הזוהר. גם א"ל יש בידי עתה ג"כ עון של הליצנות בגלגול זה: אח"כ יום אחד א"ל, כי שלשה הגלגולים הנז"ל שקדמו אלי, היה ענשם מפני עונם לכשהוצרכו להתגלגל מפני הסבות אלו אשר נזכיר, כי הרב מגיד משנה, נתגלגל עיקר גלגולו על שחטא בשוגג בעון נדה, וע"כ בא להתגלגל בי, לתקן עון של הנדה הנזכר, וע"כ בא אלי עון זה, כי בלילה הראשונה שנכנסתי לחופה, לא פירשתי מאשתי בראותה דם בתולים בבעילה א', ואלו לא בא לידי עון זה, הייתי אני משלים שנותיו של הרב המגיד, שלא מלא שנותיו ומת קודם זמנו, ומה שחסרו משנותיו הם מ"ד שנים, והייתי גם כן מוסיף עליהם שנים יתירות. וכיון שבא לידי עון הנזכר עצמו, אע"פ שהוא דם בתולים, ואינו כ"כ עון, ובפרט שהיה בשוגג, עכ"ז כיון שכל עיקר ביאתי בעולם היתה לכך ולא תקנתי, לכן אין לי אלא אלו מ"ד שנים בלבד. וז"ס פסוק ויש נספה בלא משפט וגו' ח"ו, כי מספיק זה להכריע עון נדה הקודם, כיון שזו היתה עיקר סבת ביאתי בעולם, אע"פ שזה החטא של עתה אינו חטא גמור. ואמר לי, שהיה אפשר שבהמשך הזמן, היה אפשר שיתוקן זה ע"י תשובה. ואח"כ התעניתי שלשה ימים רצופים כמו שנכתוב למטה, ואז א"ל שכבר נתבטלה הגזרה תלי"ת: גם כן אירע דבר אחד אל הר"ב מגיד משנה, אשר גם עליה נתגלגל, אף על פי שעיקר גלגולו היה לסבת עון הנדה כנז"ל, והוא שפעם אחד בא לידו דין אשת איש, והתירה לינשא, וטעה בדין, וא"ל הרב, כי גם אני טעיתי קרוב לזה, כי בהיותי בחור, בא לפני מורי מהר"ם אלשיך נר"ו, דין אחד של אשת איש, והיינו נושאים ונותנים יחד בדין זה, ואמרתי לו שדעתי נוטה להתירה, ואמר גם הוא שלזה דעתו נוטה, והתירה. ויען אשר לא עיינתי היטב בדין ההוא טעיתי בו, וא"ל כי לא נזדמן אז הדין ההוא לפני, אלא לתקן עון ההוא, ואז אלולי שעיינתי בו, לא הייתי טועה, והייתי מתקן מה שעבר, ושע"כ עתיד לחזור ולבא דין אחר כיוצא בו לידי, שישאל ממני חכם אחד סברתי בדין ההוא, ואשיב לו האמת, ובזה יתוקן עון הנזכר, כי החטא לא היה במעשה אלא בדבור בלבד, וגם עתה בדבור תליא מילתא, לתקן פגם הדבור: וסבת גלגול הר' יהושע סורינו, נתגלגל לסבה אחת, שפעם אחת אכל חלב בידיעה ובמזיד ולא נזהר בו, וא"ל כי לסבה זאת אני מתקן עתה מאד העון הנזכר, ונתן לי הסימן הזה, שאני יושב שתי שעות בנקור הבשר, וכמעט שאני משליך כפלים כמוהו מן הבשר עם החלב, ושמכאן ואילך אזהר ג"כ שלא יכנס בפי כל ימי חיי שום בשר נקור, זולתי אם יהיה ע"י מומחה וחסיד. וא"ל ג"כ, כי קודם גלגול ר' יהושע סוריאנו, קדם לו ממש גלגול אחר, באיש אחד, שמו ר' שאול טרישטי, ונזדמן לו עון אחד והוא זה, כי הוא היה מוהל, ומתחלה לא היה בקי, ומל ולד אחד, ומת מחמת המילה, והיה זה שוגג קרוב למזיד. ועון הנדה של הרב המגיד הקודם זה, גרם שפיכות דמים שחטא ר' שאול טרישטי, ושתי עונות אלו גרמו עון חלב במזיד, להר' יהושע סוריאנו, שנתגלגל בו ר' שאול הנזכר, מיד אחר שמת. ונמצא שהרב המגיד היה שוגג, ואחריו ר' שאול שוגג קרוב למזיד, ור' יהושע אחריו מזיד גמור, כי עבירה גוררת עבירה, ונתן לי סימן, כי עתה אני בגלגול הזה, אני נזהר מאד ומתרחק מהיות מוהל או שוחט, ואדרבא אינני יכול להסתכל כאשר מוהלים, או כאשר שוחטים, ולפעמים אני נזהר אפילו מלהרוג פרעושים. ואחר רבי יהושע, נתגלגל בבחור אחד, ושמו אברהם, ומת בן י"ג שנים בכרת על אכילת חלב, בגלגול ר' יהושע שהיה במזיד כנז"ל: אח"כ ביום פסח שני י"ד לאייר, הגיד לי הדברים יותר מבוארים וא"ל, דע לך, כי אע"פ שאמרו בס"ה, כי קין הוא זוהמת הנחש, והבל הוא מסטרא דאדם. פי' הדברים הם כך, כי ע"י חטאו של אדה"ר, נתערב טוב ברע, ויצאו קין והבל, שניהם מורכבים מטוב ורע, אלא שקין רובו רע מזוהמת הנחש. והבל רובו טוב מצד אדם, ומעוטו רע מצד הנחש. אבל חלק קין הטוב, הוא דבר גדול במאד מאד, לסבה שהיה בכור, ולקח הבכורה של חלק הטוב, כנזכר בזוהר פרשת בראשית דף ל"ו ע"ב, בסוד ואתה תשופנו עקב. ואח"כ התחיל קין להתקן בקינן ומהללאל כנזכר בזוהר פרשת תרומה ואח"כ כשיצאו יעקב ועשו, היו בסוד הבל וקין. וכשנולדו, נולד יעקב וידו אוחזת בעקב עשו, הוא אותו חלק הטוב של הבכורה, שלקח עשו, שהיה הטוב של קין שנתערב עם הרע כנז"ל, בסוד ואתה תשופנו עקב. וע"ש עקב ההוא שלקה ממנו, נקרא יעקב. ואח"כ כשהוליד יששכר, הוריש לו אותו החלק הטוב שלקח מן עשו, שהיה מן הטוב של קין. וז"ס וישכב עמה בלילה הוא. כי הוא יעקב עצמו הנקרא כן, על שם העקנ הנזכר ונתנו בלאה בסוד זווג, ומשם יצאה יששכר. וז"ש במדרש הנעלם של רות כי מן יששכר יצא ר' עקיבא, שהוא העקב הנזכר. ואח"כ נתגלגל בנדב ואביהוא, כי הם תרי פלגי גופא, כנזכר בזוהר פרשת אחרי מות. ואח"כ נתעברו בסוד עבור בפינחס שהוא אליהו הנביא זלה"ה, עד הזמן שהלך במערה, כי אבדם ע"י מעשה דבת יפתח, ונסתלקה ממנו הנבואה. ואחר כך חזר ולקחם במערת הר חורב, כנזכר בזוהר. ובאותו הזמן נסתלסו מאליהו ז"ל, נתגלגלו בסוד גלגול בשמואל הנביא ע"ה. וא"ל מורי ז"ל, כי זהו הטעם שהראו לו בחלום, שהיה מקומי בעק"ב מקום שמואל הנביא ע"ה. ואח"כ חזרו ונתעברו באליהו ז"ל. ואח"כ חזרו ונתעברו באלישע הנביא ז"ל. ואח"כ נתגלגלו בחזקיהו מלך יהודה ז"ל. ואח"כ נתגלגלו במתתיהו בן חשמונאי כ"ג. אח"כ נתגלגלו בעקביא בן מהללאל. ואחר כך לריב"ז. ואח"כ בר' עקיבא בן יוסף ז"ל. ואח"כ ברב ייבא סבא דפרשת משפטים. ואח"כ באביו ואח"כ בר' אחאי הנזכר בגמרא פריך ר' אחאי ז"ל, ברב אחא משבחא גאון בעל השאלתות, ואח"כ נתגלגל בר' דוסתאי גאון. ואח"כ בר' אהרן הלוי, נכדו של ה"ר זרחיה הלוי בעל המאור, ואח"כ בדון וידאל די טולשא, בעל מגיד משנה. ואח"כ בר' שאול טרישטי. ואח"כ בר' יהושע סוריאנו. ואח"כ בבחור אחד שמו אברהם. ואח"כ בי אני הצעיר חיים: אח"כ הגיד לי בארוכה, הרבה אנשים שהם משרש נשמתי, וכלם מבחינת הנפש שלי. ועוד יש אנשים אחרים, גם מבחי' נפשי, ואלו הם הנזכרים בפה, קין. קינן. יובל. מהללאל. יששכר. שלה בן יהודה. נדב ואביהוא. יבל. למך אביו. נחשון בן עמינדב. נתנאל בן צוער. קרח. דתן ואבירם. יתרו. פנחס. עתניאל בן קנז. כרמי. אבי עכן. שמגר בן ענת. שמשון. אלקנה. שמואל הנביא. אביה בן שמואל. חבר הקני. יעל אשה חבר הקני. רחב הזונה. עלי הכהן. אפלל. ססמי חבר אבי שוכוה. ישבח אבי אשתמוע. ישובי לחם. ישי אבי דוד. אבישי בן צרויה. שמעא אחי דוד. דואג ואחיתופל. אביה בן רחבעם. אליהו הנביא. אלישע הנביא. יונה בן אמיתי. חיאל בית האלי. נבות היזרעאלי. מיכה המורשתי. נחום האלקושי. חזקיהו המלך. מנשה בן חזקיהו. אוריה הכהן. זכריהו בן יברכיהו. יחזקאל. אליהו בן ברכאל הבוזי. חנניא חבר דניאל. נדביה בן יכניה המלך. ענני בן אליועני: ואלו הם מן כת התנאים, מתתיהו בן חשמונאי כ"ג. יוסי בן יוחנן איש ירושלים. נתאי הארבלי. עקביא בן מהללאל. ריב"ז. ר' עקיבא בן יוסף. ר' יוסי הגלילי. ר' נהוראי סבא בזוהר סוף פרשת תצוה. רב ייבא סבא דמשפטים. יונתן בן הרכינס. חנינא בן חזקיהו. בן גוריון. אבא שאול. ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג. ר' חוצפית התורגמן. ר' יוסי בן משולם קהלא קדישא. ר' יהודה בר אלעאי. ר' אחא בר יאשיה. רבן גמליאל: וא"ל מורי ז"ל, כי אחד מחבירי רשב"י, שנמצאו באדרא רבא שהוא מן השרש של נפשי, ולא רצה לגלותו אז, וגם לא רצה לפרש הטעם. ויש ג"כ קצת מן תנאים אחרים שיש לי קצת אחיזה בהם, ואיני יודע ביאורם, ואלו הם, רב שמעיא חסידא, רבו של הינוקא דפרשת בלק. ר' צדוק הכהן. ר' קיסמא אביו של ר' יוסי בן קסמא. ור' כרוספדאי חמיד לבא דזוהר שלח לך: ואלו הם האמוראים, רב הונא שהיה ריש גלותא בבבל, בזמן רבינו הקדוש, שהעלו ארונו בימי ר' חייא. יהודה וחזקיה בני ר' חייא. לוי בר סיסי. ר' שמעון בן יהוצדק. רב ייבא סבא אמורא תלמיד רב, והוא אביו של רב חנא, וגם הוא חמיו של אשיאן בן נדבך. פינחס אחי שמואל. ר' מיאשא בזמן ר' יוחנן. ר' שילא דמסכת ברכות שנעשה לו הנס. רב ייסא אמורא, והוא רב אסי הכהן. ר' צדוק תלמיד רבינו הקדוש. ר' ירמיה בר אבא, בימי רב. ר' חלקיה בר אבא. רב שמן בר אבא. מר עוקבא. ר' זריקא. ר' סחורה. ר' עקיבא אמורא. עולא