שער הגלגולים — קטע 27

גדולה יותר ממאה פעמים בלשון, מה אומר, מה אומר, ואני הייתי מחזיק את עצמי ואת שפתי שלא לנענעם ולא יכולתי גם להשקיטם כלל, ואח"כ חשבתי לשאול על החכמה ואז היה הקול מתפוצץ בפי ובלשוני ואומר החכמה החכמה יותר מעשרים פעמים. ואח"כ חזר ואמר, החכמה והמדע, החכמה והמדע, עד כמה פעמים. ואח"כ חזר ואמר החכמה והמדע נתון לך. ואח"כ חזר ואמר החכמה והמדע נתון לך מן השמים, כידיעת ר' עקיבא. ואח"כ חזר ואמר, ויותר מר' עקיבא. ואח"כ אומר, וכרב ייבא סבא, ואח"כ אומר, ויותר מרב ייבא סבא. ואח"כ אומר שלום עליך, ואח"כ אומר מן שמיא משדרין לך שלמא. וכל זה היה במהירות גדול, דבר נפלא פעמים רבות בהקיץ, ואני נופל על פני, משתטח בכוך של אביי: ואח"כ הלכתי אצל מורי ז"ל, וא"ל כי הועלתי מאד, במה שעשיתי שני היחודים הנזכרים זה אחר זה, ושבסדר זה ראוי לעשותם, ומה שלא נענתי ביחוד האחד היה, שהמתינו לו עד שאייחד שני היחודים. וא"ל מורי זלה"ה, כי בחזרתי משם ונכנסתי לביתו, שראה את נפש בן

יהוידע הולך עמדי, וא"ל כי אינו מן השרש שלי, אלא הטעם הוא, כי הוא מתגלה עם כל המייחד יחוד עליון, כי זה דרכו תמיד בחיו כנזכר אצלינו במקום אחר: וא"ל מורי ז"ל, כי אמרו לו אז במנחה, שאם אזכה באותו יום שבת הבא הראשון אל רב ייבא סבא, שישאר בי תמיד, ולא יסתלק בשאר הגלגולים שלי, ועל ידו אזכה אל הארות גדולות, ובפרט בתפלת העמידה בברכת השנים ובאת צמח דוד עבדך, ובשומע תפלה. וטעם הדבר הוא לפי שגם ר' ייבא סבא מתגלה אל הצדיקים כמו בניהו בן יהוידע, כמבואר אצלינו, ונוסף על זה שהוא משרשי, ולכן אם אזכה שיתגלה בי, יגלה לי נפלאות גדולות בע"ה: ליל מ"ש ההיא, יחדתי יחוד, אחר חצות לילה, כשקמתי ממטתי, ואירע לי כנזכר לעיל, והזהירני רב ייבא סבא, שע"י היחוד מכתיבת ידי מורי ז"ל, אשיג בחכמה כל מה שארצה, ושאייחדנו שלשה פעמים בכל יום באופן זה, בנפילת אפים בשחרית, ונפילת אפים במנחה ובק"ש של ערבית. ובזה אשיג כל מה שארצה. וליל יום שני חזרתי לייחד אחר חצות לילה,

וא"ל רב ייבא סבא, ולמה לא יחדת היחוד ההוא כמו שצויתיך לעשותו שלשה פעמים בכל יום כנז"ל, כי בזה תשיג השגה שלימה לאין קץ, ולך לך אצל רבך ה"ר יצחק אשכנזי, ואמור לו שילמדך איך תעשהו בשלשה זמנים הנז', ואמור לו שידבר עמי, ואני אלמדהו לו, והוא ילמדהו לך. ואינך יודע כמה אתה גדול לפני הש"י, כי אדם גדול אתה כר' עקיבא וחביריו, ותשיג מה שלא תשיג שום אדם בדור הזה, אפילו האר"י רבך, ואתה עתיד שידבר לך המלאך אליהו ז"ל פה אל פה בהקיץ, ולכן כאשר תייחד יחוד הזה, תעלהו בסוד (מ"ן) אליהו שהוא שם בן, והוא סוד מ"ן, ותעלהו בסוד נדב ואביהוא, שהם סוד הנפש, ותעלה אותי ג"כ עמהם, ובזה תשיג שידבר לך אליהו הנביא ז"ל, ושאר מלאכים, ואינך יודע כמה גדלה מעלתך מכל אנשי הדור הזה, ובנים יתן לך הש"י, גם עושר, שלא תצטרך לשום אדם. ואז בבקר הלכתי אצל מורי ז"ל, וספרתי לו כל הנז"ל, ואח"כ למד לי איך אעשה היחוד הנז', בשלשה

התפלות, בנפילת אפים דשחרית, ומנחה, וק"ש של ערבית. וכבר ביארתיו בסוף היחוד של כתיבת ידי מורי ז"ל וע"ש. גם ענין יחוד נדב ואביהוא ואליהו ז"ל, כבר כתבתיו אחר היחוד הא' של הפה והחוטם דעתיקא קדישא. (הגהה - אמר שמואל, ועיין ביחוד הג' דף): ביום שבת איכה, חלמתי שהיה אומר לי מורי ז"ל, ענין זווג אחד של אמוראים, והיה קורא עליהם, מה רב טובך אשר צפנת ליריאך. ובבקר הלכתי וספרתי לו הענין, ופירש לי הענין וא"ל, כי הוא סוד גדול, וא"ל, כי בע"ש ראה כתוב במצחי, רמי בר חמי, ואותיות נר, ולא הבין הדבר, עד שגלו לו הדבר ע"י חקירה. והענין הוא, כי כבר ביארנו, כי תרי"ג נצוצות תלמידי חכמים, יש בכל שרש נפש ונפש. והנה בת רב חסדא הנז' בגמרא, הוא בחי' המלכות, בת אותו שכתוב בו ורב חסד, וזהו ג"כ סוד ורב טובך. והנה זווג העליון היא סוד הדעת, הוי"ה ואהי"ה, שהם בגימטריא מ"ז, ושם הוא סוד רמי בר חמא כמו שנבאר. ולכן לקח אותה

תחלה, ואח"כ לקחה רבא, שהם אותיות באר, שהוא זווג תחתון דיסוד, כי רבא בגימטריא, יהו"ה אלהי"ם יהו"ה אדנ"י, והם ב' זווגים תחתונים, שהם בגימטריא באר, שהם המלכות בשבע היכלותיה עם הת"ת כנודע. ולזה אמר רבא ואנא בתראה. אמנם רמי בר חמא, הוא העליון, כי אם תצרף ב' זווגים תחתונים שהם בא"ר ורב"א, עם זווג העליון העולה מ"ז כנז', יהיו שלשתם בגימטריא נ"ר. והם בגימטריא רמ"י. והנה רמ"י הוא בחי' רוממות הדעת כנודע והוא שער החמשים, נתיב לא ידעו עיט, וזהו רמ"י בר חמא, כי חמא בגימטריא מ"ט, ורמי הוא שער החמשים של שרש נפשי, סוד דעת העליון של שרש נפשי. וזהו ענין פסוק מה רב טובך שחלמתי, כי מה שהיא המלכות כנודע, הוא בת רב טובך, שהוא רב חסדא, והיא צפונה ליריאיך רמי ורבא, סוד הדעת והיסוד. וגם ר"ת של מ"ה "רב "טובך "אשר, בגימטריא רמ"י, וזכור ענין זה כי רמ"י היא שער החמשים של שרש נפשי: כבר ביארנו במקום אחר, ענין נשמות התנאים והאמוראים היכן הם, ועתה נבאר הכל בפרטות

קצת מנצוצות שרש נפשי, וכבר ידעת כי יש בז"א חמשה חסדים מתפשטים, וגם ה' גבורות: אמר הכותב, נ"ל, כי כל זה בפרצוף עצמו, של אבר העקב שבפרצוף הכולל של קין, אשר כלו הוא פרצוף הגבורות של מוח הדעת דזעיר. הנה בחי' הגבורות של הגדלות הם כך, גבורה של הגדלות, העולה דרך עליה מן יסוד לנצח, הוא חזקיהו המלך. והגבורה העולה עד החסד, הוא יחזקאל הנביא. גבורת הגדלות העולה מן היסוד אל ההוד, הוא ר' עקיבא. והעולה עד הגבורה, הוא עקביא בן מהללאל. והגבורה העולה בשני שלישים תחתונים מגולים שבת"ת, הוא ריב"ז. ומן הנשאר שליש החסד אחר התחלקו, הוא מ"ר והוא מנשה בן חזקיהו המלך. שליש העליון הוא אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם, זה מ"ר, וזה ר"ם. ואח"כ עולה בדעת, והוא שמואל הנביא מן הרמתים, והקטנות של שם אלהי"ם כנודע: ונבאר בו שלשה הבחי', שהם, בחי' המוח, ובחי' החסדים, ובחינת הגבורות. הנה המוח שעולה בנצח, הוא רמי בר חמא. והחסד העולה בנצח, הוא אביי. והגבורה, רב ביבי בנו.

ואחר כך עולה בחסד, שהוא הזרוע הימני והמוח, הוא רב סחורא. והגבורה, רב שמואל בר שילת. והחסד, פנחס אחי מר שמואל, והוא בחינת: גבורת הגדלות, המכה תוך הקטנות. וההוד, המוח, הוא רב משרשיה, תלמיד אביי. והגבורה, רמי בר תמרי. והחסד, רפרם בר פפא. ואח"כ עולה בגבורה, המוח, ר' זריקא. והגבורה, ר' זעירא מדהבת. והחסד, ר' זעירא בר הלל. והת"ת בשני שלישים המגולים התחתונים, המוח, עולא בר קושב. והגבורה, רבי"ן דסליק ונחית מא"י לבבל. והחסד, רב חנא בגדתאה. והת"ת בשליש עליון המכוסה, המוח, ר' מיאשא שבזמן ר' יוחנן. והגבורה, ר' שילא שנעשה לו הנס כנז' במסכת ברכות החסד, שבחת בריה דרבינא: ומורי ז"ל צוה אותי, שתמיד אכוין בכל אלו הנז', בכל שבוע ושבוע, נחלקים כפי הימים, והוא, שאכוין באותם שהם בנה"י, בשלשה ימים אב"ג. ובחג"ת, בשלשה ימים דה"ו. ובדעת, ביום ששי אחר ה' שעות, כי כבר ידעת כי אז מתחיל קצת תוספת שבת. ודע, כי כל זה היה

כתוב אצלי מימי מורי ז"ל בנייר קטן, ושם באחרית הכל, ראיתי כתוב רב חמא בר בוזי, בלתי שום פירוש, ואיני יודע אם צריך לכוין בו ביום שבת, ושכחתי הענין: פעם אחרת אחר יום א', צוה אותי גם כן, שאכוין בכל ימי השבוע בכל תפלה ותפלה, באלו התנאים והאמוראים והצדיקים שאכתוב עתה, וזה סדרם, יום א' בשחרית, רב ייבא סבא. מנחה, אביי. ערבית, רב ביבי בנו. יום שני בשחרית, רב ייבא אמורא. מנחה וערבית, אביה בן רחבעם. יום ג' בשחרית, רב דימי מנהרדעא. מנחה, רב דימי דסליק לא"י. ערבית, רב ייסא אמורא. יום ד' בשחרית, רב אהאי בר יאשיה. מנחה, רב שישא בריה דרב אידי. ערבית, רב חייא מדפתי. יום תמשי בשחרית, יהושע בר זרנוקי. מנחה, רב איו. ערבית, אבדימי. יום ו' כלו, נחום האלקושי. יום שבת כלו, מיכה המורשתי. ודע, כי גם זה מצאתי כתוב בנייר קטן, ובאחרית כל הנזכר, מצאתי כתוב שמות אלו, ולא אזכיר עניינם, ואלו הם, רב

ביבי. רב זריקא. רב טביומי. רב כרוספדאי חמיד לבא. ר' צדוק הכהן. רב קיסמא, רב שמעיא חסידא. ונלע"ד עתה, שצוני לכוין בהם כל אחד מהם בשבעה הימים של השבוע, כסדר אבג"ד הו"ז: פעם אחרת א"ל, כי אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם, הוא בשליש העליון המכוסה של הת"ת, וז"ש ממשפחת רם. ואלקנה ושמואל הנביא בנו, הם מן הרמתים, שהוא בדעת עצמו. שהוא הרמה העליונה הכולל שתיהם. ולי אני הצעיר א"ל פעם אחרת, שאני גבורת הוד העליונה, אשר בדעת עצמו. ור' יוסי הגלילי, הוא מן הפאה השמאלית שבראש, מן בחי' א"ל שדי, שבפרצוף כתף שמאלי שבפרצוף של שרש נפשי. ויונתן בן הרכינס, הוא מן הגבורה של הגבורה שבחמש גבורות שבדעת. ור' עקיבא הוא מן גבורת הוד שבדעת. ואני מן גבורות הוד שבדעת לאה חיצונה. ויחזקאל הנביא, הוא מטפת אדה"ר, קודם שנולד קין. דוגמת מה שהודעתיך בענין מיכה המורשתי, ונחום האלקושי. ור' חוצפית המתורגמן, הוא מן גבורת

ההוד שבדעת שמצד אבא, ובוקע האור שלה, ועוברת עד הדעת של לאה החיצונה וממה שנשאר שם הוא שרש נפשי. ונלע"ד שא"ל מורי ז"ל, כי הוא מוכרח שבעברה דרך דעת אימא, תעבור דרך גבורת ההוד של דעת דזעיר שמצד אימא, לפי שבאבא גניז גו אימא, והנשאר בדעת דהוד דזעיר דמצד אימא, שם יש לו קרוב גדול עמי. וכן כל שאר השרשים של מורי ז"ל הר"ם אלשיך הם באים ועוברים על דרך הנז' ויש לי שייכות עמהם. עוד א"ל מורי זלה"ה, כי להיות יונתן בן הרכינס ז"ל מגבורת הגבורה של הדעת, ור' עקיבא מן גבורת ההוד של הדעת, לכן היה יונתן בן הרכינס חריף ממנו כנזכר ובירושלמי דיבמות: ביאור ענין שרשי הנשמות מה עניינם. דע, כי כל הנשמות תלויים באדה"ר, כי הוא כולל כל חמשה שרשי הנשמות, שהם, אריך, ואו"א, וזו"ן. והנה רמ"ח איברים ושס"ה גידים הם באדם, והם תרי"ג שרשים, ר"ל שכל אבר אחד מאלו הרמ"ח, וכל גיד אחד מאלו השס"ה גידים, יש בו

פרצוף אחד בכל תרי"ג איברים וגידים, ונקראים שרש אחד: והנה כל אבר כלול מבשר גידים ועצמות כמ"ש ז"ל לענין טומאה, ולענין אבר מן החי. אבל אין הגידים אלו ענין שס"ה גידים, כי השס"ה גידים הם גידים בפ"ע, זולת הרמ"ח איברים. אבל הגידים הנכללים באיברים, הם העורקים הקטנים המתפשטים תוך הבשר והאבר ואינם מכלל השס"ה גידים: ונמצא כי תרי"ג שרשים הם באדה"ר, וכל שרש מהם יש בו תרי"ג נצוצות של נשמות שכל נצוץ מהם נקרא נשמה אחת. וכל זה בחצוניות הנפש, כמו שיתבאר למטה, וזה אמיתות ועיקריות הענין. אמנם ע"י העונות והפגם של התחתונים, מתחלקים שתי הבחינות הנזכר לכמה חלקים, פירוש, כי התרי"ג שרשים גדולים, יכולים להפרד ולהתחלק עד ששים רבוא שרשים קטנים. וכן התרי"ג נצוצות גדולים, שבכל שרש מהתרי"ג שרשים גדולים, יכולים להפרד אל ששים רבוא נצוצות קטנים. אבל דע, כי אינו מוכרח שיתחלקו אל התרי"ג, או אל ס' רבוא. אבל

הכוונה היא, שפחות מן תרי"ג שרשים גדולים, או פחות מן תרי"ג נצוצות גדולים בכל שרש מן התרי"ג, א"א להיות. וכן יותר מן ס' רבוא שרשים קטנים, או יותר מס' רבוא נצוצות קטנים בכל שרש מן התרי"ג, א"א להיות. אבל החשבון אשר באמצע אפשר להיות, כי יש שמתחלק לאלף, ויש לאלפים, ויש לעשרת אלפים וכיוצא בזה, והכל כפי מדרגת העון. והטעם נזכר בתקונין תקון ס"ט דלית גלגול יתיר מס' רבוא, אבל פחות מס' רבוא, עד הרי"ג, אפשר להיות, כפי מעוט העון ומדרגתו: והנה קין והבל, הם שני איברי הכתף של אדה"ר, הבל בכתף הימני, וקין בכתף השמאל. והוא בחי' פרק הכתף שבגוף, המחבר את הזרוע עם הגוף. והנה מחמת החטא אשר חטאו שניהם כנזכר בתקונים תקון ס"ט, פגמו למעלה, ונתחלק כל שרש משניהם, שהוא תרי"ג נשמות גדולים, לס' רבוא נצוצות, שכל נצוץ מהם, הוא נשמה אחת. וז"ש בתיקונים שם, דמשה אתפשטותיה עד ס' רבוא וכו', לפי שהוא מן שרש הבל. והנה שרש הדעת היורד דרך חוט השדרה, תחלה יורד אל

שתי כתפות אלו, ואח"כ יורד עד יסוד, להמציא טפת הזרע. והנה בהגיע טפת הזרע מן הכתף אל היסוד, אז נקרא היסוד כפת תמרים, כי אותיות כפ"ת וכת"ף הם שוים. וכאשר יורד משתי הכתפים ביחד אל היסוד, אז כתיב שתי כתפות חוברות על שתי קצותיו וחובר, כי אז מתחברים ביסוד, ואז כתיב האלף לך שלמה, כי היסוד נקרא שלמה. וז"ש הכתוב את בריתי שלום, ואז הוא סוד האלף, כי ב' פעמים כתף, הם בגימטריא אלף. אבל כתף א' לבדו, הוא בגימטריא ת"ק, כמנין אותיות המלוי לבדו הנעלם משם שד"י שביסוד, ובהתחברם הם אל"ף: ועתה אבאר ענין השרשים הנזכר, כי הנה מחמת חטאו של אדה"ר, נתערבו נצוצות משאר איברי אדה"ר, בקליפת הרע של שרשי קין והבל, ובעת הגלגולים מתגלים יחד יחזור כל דבר לשרשו:

והנה עתה אבאר שרש קין לבדו, אשר בו תלוי נצוץ נפשי אני חיים. שרש קין, הוא פרק הכתף השמאלי, המחבר הזרוע עם הגוף, ויש בו בשר וגידים ועצמות, כי כבר נודע, כי אינו נקרא אבר, אלא שיהיה בו בשר וגידים ועצמות. וכבר נתבאר לעיל, שהגידים האלו הם העורקים הקטנים, שאינם בכללי השס"ה גידים הנז"ל. ושלשה חלקים אלו שבאבר הזה, מתחלקות לס' רבוא נצוצות קטנים. וכל אבר של הכתף הזה, הוא פרצוף אחד שלם. ואמנם שרש נצוץ נפשי, היא בפרק העקב השמאלי שבפרצוף זה, שהוא כתף השמאלי של אדה"ר מהבחי' השנית. ובזה העקב השמאלי של זה הפרצוף של קין, יש בו יותר מתרי"ג נצוצות קטנות, והם הנפשות הנז"ל שכלם הם משרש נפשי, שכתבנום בפרטות למעלה, מן קין ועד נפשי אני חיים. ויש עוד אחרים זולת הנז"ל, ולא ביארם לי מורי זלה"ה כל הנצוצות שבעקב ההוא: ואבאר עתה, ענין זה העקב השמאלי שבפרצוף קין, שהוא כל אבר כתף השמאלי של אדה"ר

כנזכר. דע, כי טפת הזרע הנמטכת מן העקב הזה, עד היסוד של ז"א, לפעמים נעשת יעקב, ולפעמים נעשת עקיבא, ולפעמים עקביא, וכיוצא בזה, ואין להאריך בפרטים אלו. ודע, כי סוד עקב לעולם הוא סוד המלכות ולכן יש כח בכל נצוצות של זה העקב לעלות למעלה עד המחשבה בסוד נקבה תסובב גבר. ומצד זה זכה ר' עקיבא לעלות במחשבה, והבן זה. והנה נפשי שלי אני הצעיר חיים, היא מזה העקב הנזכר, של פרצוף כתף שמאלי של אדה"ר. ולכן יש לי שערות ארוכות בכתפי השמאלי כנז"ל, שנתן לי מורי ז"ל סימן, שמן הכתף השמאלי של אדם, שם הוא אחיזת נפשי. ואמנם יש לי שערות ארוכות גם בכתפי הימני, אלא שבכתף השמאלי הם מרובים יותר, וטעם הענין הוא, כי כאשר נפגם צד הימני, כמו המשל בחטאו של הבל שנפגם כתף הימני, אז אין הסימן ניכר אלא בימין לבדו. אבל כאשר מחמת פגם נפגם צד השמאלי, כמו המשל בחטאו של קין, שנפגם כתף השמאלי, אז גם הפגם ההוא מגיע עד כתף

הימני, וכן כיוצא בזה, ולכן יש בי שערות גם בכתף הימין, אלא שבכתף השמאלי הם יותר מרובים לפי ששם הוא עיקרם, אבל כשאין הפגם רק בימין, אז אין הסימן ניכר רק בימין לבדו והבן זה: ודע, כי אין האדם צריך לתקן כל הפגמים שיש בכל השרש שלו, כמו המשל מי שהיא מאבר הכתף השמאלי של אדה"ר, שהוא נקרא שרש קין, ואמנם הוא מן אבר פרטיי שיש בפרצוף ההוא, כמו מן העקב הנזכר, אין שום נצוץ מזה העקב, צריך להשלים ולתקן כל הפגם שיש בכל הפרצוף הזה, רק אבר העקב בלבד. ונמצא, כי כל הנצוצות שהם מזה העקב השמאלי שבפרצוף הזה של כנף השמאלי של אדה"ר, כלם ערבים זה לזה, לתקן כלם כל אחד מהם בעבור כלם, וכן כלם בעבור האחד מהם, וכאשר יושלם להתקן זה העקב אין צורך אל זה העקב להתגלגל כלל, אע"פ ששאר הכתף הזה לא יהיה מתוקן: ודע, כי כשאיזה נצוץ אחד מן הנצוצות של זה העקב חטא ועשה עבירה, והוצרך להתגלגל ולהתקן, אז הוא מתגלגל עם נצוץ אחד משל העקב הזה עצמו, והוא נתקן יחד עמו. אך אם

העון חמור מאותם שגופו כלה ואין לו תחיה ח"ו, אז מתגלגל הוא לבדו, וגופו הא' נאבד לגמרי: גם אם הוא מתגלגל להשלים איזו מצוה שחסר לו להשלים, ולא להתקן פגם של עבירה או חטא, אז ג"כ הוא מתגלגל לבדו כ"כ פעמים, עד שישלים המצות. והגופות שלהם, כל אחד נוטל חלק כפי מה שהשלים בו. ודע, כי כשחסר מאיזה נצוץ (נלע"ד שצ"ל כשנפגם) מצוה אחת, איננו חסר ומגלגל עם נצוץ שני, אעפ"י שהוא משרשו, אלא עם נצוץ הדומה לו בלבד, ולא עם שאר נצוצות אע"פ שהם משרשו: ודע, שאם האדם יחטא לחבירו, אז אפילו שאין שניהם משרש אחד, צריכים להתגלגל שניהם ואותו שהחטיאו יתעבר בו לסייעו שיעשה מצות לתקן מה שהחטיאו. ודע, כי אם האדם יהיה נפשו שלימה ומתוקנת לגמרי, אז יתגלו בו כל נצוצות אשר בזה העקב, ויהיו מאירים בגופו. והנה כדי שיהיה מתוקן, צריך שיתגלו במצחו, ויוכר שם למי שחננו ה' דיעה להסתכל בפרצוף, צריך שיתגלו שם במצחו, כל מציאות התרי"ג נצוצות שיש לשרש ההוא של

הנפש, או אל הרוח, או אל הנשמה. שאלו התרי"ג, הם הת"ח שיש בכל שרש ושרש. והנה יש הרבה שאינם ניכרים בפירוש, אבל הם נכללים עם האחרים הגדולים מהם. והענין הוא, כי יש כמה נצוצות גדולות, שהם עיקרי התרי"ג נצוצות הקטנות, כי כאשר אלו מתגלים, אז ודאי שכל השאר מתגלים עמהם, אלא שלסבת גודל הארת אלו העיקריים, אינם ניכרים האחרים. ולא ביאר לי מורי ז"ל, כמה נצוצות הם אשר הם העיקריים. והנה אם לא יהיה נפשו או רוחו או נשמתו מתוקנת לגמרי, אז כפי המצות שעושה, כך נצוצות יתגלו בו מן תרי"ג של הנפש, או מתרי"ג של הרוח, או מתרי"ג של הנשמה. ויש נצוצות שהם מרוחקים הרבה ממנו, ויש קרובים מאד, ויש מקיפים אותו מרחוק, ויש מקיפים עליו וחופפים עליו בסמוך. והכל הוא כפי מעשה האדם, וכאשר יחטאו יחזרו להסתלק ממנו ח"ו, וכפי שעור החטא כך יהיה מספר הנצוצות אשר יסתלקו ממנו: גם בענין שרשי הנשמות, דע, כי כל הנשמות היו כלולים באדה"ר. והנה כל שרש נשמות

אדה"ר, הם שלשה אבות. ואח"כ נחלקים לי"ב שבטים. ואח"כ נחלקים לשבעים נפש. וכל חלק מאלו הע', נחלקים לכמה חלקים, עד שנמצאו כל החלקים של השרשים כלם, שיש בנשמת אדה"ר, הם ששים רבוא שרשים קטנים: והנה אם תדקדק תראה, כי התרי"ג הם כללות ס' רבוא, כי הס' רבוא הם שש מאות אלף רגלי, והם ב' אותיות ת"ר של תרי"ג. ואות ג' של תרי"ג, הם שלש אבות. ואות י' של תרי"ג, הם סוד ע' נפש. כי הנה שש קצוות הם, בסוד ס' רבוא כנודע, והיו"ד היא משלמת לע' נפש כנודע, גם ב' אותיות י"ג, הם י"ב שבטים, ואחד יתר הוא מציאותם. הרי שהם תרי"ג, וכוללים כל המציאיות הנז"ל: והנה קין, שהוא שרש אחד מן השרשים שבנשמת אדם, והוא הכתף השמאלי של אדם, ונחלק ע"ד הנזכר, שהוא ג' אבות, וי"ב שבטים, וע' נפש, ואין עוד נחלק יותר, רק עד ע' נפש, שהמ ע' שרשים ולא יותר. כי אינו דומה לאדם הראשון, שיש לו שרשים ס' רבוא. אבל לפי שקין הוא אחד ממספר השרשים של אדה"ר, לכן יש בו ג"כ מציאות אדם, להיותו נחלק כמוהו,

לשלשה אבות, וי"ב שבטים, וע' נפש, שהם ע' שרשים ולא יותר. אבל אינו דומה לגמרי אל אדם, הנחלק לס' רבוא שרשים. ואמנם אלו הע' שרשים של קין, נחלקים עד ס' רבוא נצוצות לבד. אך השרשים אינם רק ע' שרשים. וכן עד"ז בכתף הימני של אדה"ר, והוא שרש הבל, ויש בו ג"כ ג' אבות, ואח"כ נחלקים לי"ב שבטים, ואח"כ נחלקים לשבעים נפש, שהם שבעים שרשים ולא יותר, וכללות כלם יחד, הם ס' רבוא נצוצות נשמות ולא יותר. ודע, כי כל שרש ושורש מאלו הע' שרשים שיש בקין או בהבל, יש בו פרצוף שלם אחד, וכללות הפרצוף הזה, נקרא שרש אחד, כי אין לך שרש ושרש מכל השרשים כלם, שאינו בחינת פרצוף גמור: והנה שרש נפשי אני חיים, הוא שרש אחד מן הע' שרשים של קין, ויש בו פרצוף אחד שלם, ויש בו יותר מתרי"ג נצוצות נשמות, ור' עקיבא, ור' עקביא בן מהללאל, וגם אני חיים, אנחנו הם מן העקב של זה הפרצוף. וחזקיהו המלך, הוא בראש פרצוף זה. ודע, כי תרין

כתפין הנז' דאדה"ר, שהם בחי' קין והבל, רוצה לומר, כי הנה או"א, הם אדם וחוה, ותרין עטרין דגניזין בהון, שהם חו"ג, אלו הם הבל חסד, קין גבורה: אמר שמואל, מצאתי הגהה אחת וז"ל, והנלע"ד, כי אין העקב הזה הכולל של כל פרצוף קין, אלא עקב אחת פרטיי, של אחד מהע' שרשים של קין, כי בכל שרש יש עקב אחד, אך זה השרש כלו של ר' עקיבא, איני יודע אם הוא העליון, או התחתון, או אחד משאר הע' שרשים, ואינו מוכרח שכל השרש הזה, הוא העקב לבדו שבכל כללות פרצוף קין, הכולל ע' שרשים וצ"ע: