# ספר נהר שלום — דף יד עמוד א

[קריאה בקורא](/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/11/)

<div lang="he" dir="rtl">

דף יד עמוד א
דרבנן הם ביסוד דכח&quot;ב שהם זו&quot;ן הקטנים דאו&quot;א וישסו&quot;ת ודחו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן ובמ&quot;ע 
יכוין להמשיך מוחין מב&#x27; פרצופי נה&quot;י וחג&quot;ת דאו&quot;א וישסו&quot;ת שהם י&quot;ה דהויה ונרמזים 
באותיות מ&quot;צ דמצוה לב&#x27; פרצופי נה&quot;י וחג&quot;ת דחו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן שהם אותיות ו&quot;ה 
דמצוה. ומ&quot;ע שהזמן גרמא הם בב&#x27; פרצופי חג&quot;ת שהם או&quot;א וישסו&quot;ת דנה&quot;י וחג&quot;ת דאו&quot;א 
וישסו&quot;ת ודחו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן ומ&quot;ע שלא הז&quot;ג הם בב&#x27; פרצופי (נה&quot;י) [נ&quot;ה] שהם זו&quot;ן 
הגדולים דנה&quot;י וחג&quot;ת דאו&quot;א וישסו&quot;ת ודחו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן. ומ&quot;ע דרבנן הם ביסוד דב&#x27; 
פרצופי נה&quot;י דחג&quot;ת ונה&quot;י שהם יעקב ורחל דאו&quot;א וישסו&quot;ת ודחו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן וסדר 
הכוונות הוא להמשיך מוחין מאותו פרצוף של פרצופי או&quot;א וישסו&quot;ת לפרצוף שכנגדו 
דפרצופי חו&quot;ב הכוללים דזו&quot;ן: 
(כ&quot;ג ע&quot;ב) הנה מ&quot;ע הם בחי&#x27; החסדים ושם א&quot;ל בחסד וב&quot;פ א&quot;ל מלאים עם כללות ד&#x27; 
אותיותיהם הכולל גימטריא עשה. ומל&quot;ת הם בבחי&#x27; הגבורות באופן זה כי כל הלאוין שיש 


בהם מיתות ב&quot;ד וכרת ומיתה בידי שמים הם בשורש ה&quot;ג שבדעת דז&quot;א: 
וכל לאו שאין בו מעשה הוא בגבורות המתפשטות עד החזה וכל לאו הניתק לעשה הוא בגבורות 
המתפשטות מהחזה ולמטה הנימתקות בחסדים וכל גזירות ותקנות וחומרות רז&quot;ל הם בכללות 
ה&quot;ג הנכללות ונקבצות ביסוד דז&quot;א (צ&quot;ל היכן רומזים הלאוין שיש בהם מעשה ומלקות): 
וכן כנגד בחי&#x27; הנז&quot;ל בז&quot;א הם ג&quot;כ בנוק&#x27; אלא שמתפשטות בו&quot;ק ונקבצות ביסודה מחולפות 
מהז&quot;א כי החמש מיתות הם בגבורות שבדעתה והגזירות והתקנות והחומרות הם במתפשטות בו&quot;ק 
והלאוין שאין בהם מעשה והניתקים לעשה הם בנקבצות ביסודה: 
ולפיכך נשים חייבות בכל מל&quot;ת חוץ מבל תשחית ומבל תשחית (כ&quot;ד ע&quot;א). עוד יש כונה כי 
שמי עם י&quot;ה שס&quot;ה שהם מוחין דחו&quot;ב דז&quot;א המתלבשים בנה&quot;י דאימא ומתפשטים בסוד הדם 
בשס&quot;ה גידים דז&quot;א נמצא כי ע&quot;י קיום מל&quot;ת גורם התפשטות פנים ואחור דמוחין דאימא 
בפרצופי חב&quot;ד דז&quot;א שהם שס&quot;ה גידין ואז מתחברים האחוריים דחו&quot;ב הנז&#x27; שהם שמי עם 


הפנים שהם י&quot;ה ומזדווגים וע&quot;י קיום מצות עשה שהזמן גרמא גורם התפשטות הדעת התחתון 
הפנימי דפרצוף חג&quot;ת דכל אחד מחב&quot;ד הנז&quot;ל סוד חסדים המכוסים ומ&quot;ע שאין הזמן גרמא 
גורם התפשטות דעת התחתון החיצו&#x27; דפרצוף נה&quot;י סוד חסדים המגולים ברמ&quot;ח איברים ב&#x27; 
פרצו&#x27; עיבור ויניקה ומזדווגים: 
ונשים חייבות במ&quot;ע שאין הזמן גרמא כי הנוק&#x27; נוטלת הארת החסדים המגולים משא&quot;כ 
במכוסים ע&quot;י ל&quot;ת להפריד הרע מהטוב שבגידים גם לתקן היצה&quot;ר להפריד הרע שבו ולזככו 
להחזירו טוב ע&quot;י מ&quot;ע לתקן הטוב תכלית התיקון גם לתקן היצה&quot;ט: 
אפשר כי המ&quot;ע ומל&quot;ת כל כונותיהם דהיינו זוג או&quot;א והמשכת המוחין במל&quot;ת וזיווג זו&quot;ן 
והתפשטות החסדים במ&quot;ע הם בפרטי פרצופי חו&quot;ג דדעת אלא שצריך עיון לידע באיזה דעת 
דאיזה פרצוף דכח&quot;ב הכללים או באיזה דעת דאיזה פרצוף דפרטי ה&#x27; פרצופים דכל א&#x27; מכח&quot;ב 
הכוללים או באיזה דעת כו&#x27; מדעות דכל א&#x27; מכח&quot;ב הכוללים וכן הפרטים כנז&quot;ל. או אפשר 


שהם בחו&quot;ג דדעת דכל אבר ואבר שבו תלויה המצוה ההיא אלא שצ&quot;ל באיזה אבר מאיברי איזה 
פרצוף דאיזה כח&quot;ב דכל אחד מכח&quot;ב הכוללים והפרטים או אפשר כי כל מצוה אינה אלא פרט 
אבר א&#x27; מאיברי חו&quot;ג דדעת אלא שצ&quot;ל וכנז&quot;ל (דאיזה פרצוף דפרטי ה&quot;פ דכל אחד מכתר חכמה 
בינה הכוללים או באיזה דעת וכו&#x27;). לאו שאין בו מעשה: 
ע&quot;י שמירת לאו זה להעלות ולחבר ולכפ ריבוע דע&quot;ב וריבוע דס&quot;ג העולים שמי שהם ישסו&quot;ת 
דעתיק ונוק&#x27; וא&quot;א ונוק&#x27; ואו&quot;א עם י&quot;ה שהם או&quot;א שלהם דכל פרצוף וספירה דפרט א&quot;ק 
ואבי&quot;ע בבחי&#x27; ו&quot;ק דמ&quot;ה וב&quot;ן דכל פרצוף וספירה שבהם ולייחדם ולזווגם בבחי&#x27; פרצוף 
חג&quot;ת דכח&quot;ב דנה&quot;י וחג&quot;ת וכח&quot;ב שלהם ומן הזווג ההוא יומשכו אורות וכלים דמ&quot;ה וב&quot;ן 
לכונן ולתקן פרצוף אחור ופנים דא&quot;ק ואבי&quot;ע דזו&quot;ן דכל פרצוף וספי&#x27; דפרטי אבי&quot;ע 
ומזווג דמוחין דעו&quot;נ וא&quot;א ונוק&#x27; ואו&quot;א דמ&quot;ה וב&quot;ן דכל פרצוף וספירה דפרטי א&quot;ק ואבי&quot;ע 
יומשכו מוחין דקטנות וגדלות עם נרנ&quot;ח דאחור ופנים דרוח דנ&quot;ח דנרנח&quot;י (בחול דנשמה) 


(בשבת דחיה) דמ&quot;ה וב&quot;ן מלובשים בתוכם שהם ג&#x27; י&quot;ה וג&#x27; א&quot;ה דאהיה בניקוד סגו&quot;ל שב&quot;א 
חול&quot;ם לחג&quot;ת דכח&quot;ב דה&#x27; י&quot;ה פרצוף (בחול בינה) (בשבת חכמה) דחיצו&#x27; דז&quot;א בלאו דשייך 
בו מעשה (ודפנימיות בלאו דלא שייך בו מעשה כגון לא תתורו וכיוצא) והמלכות דג&#x27; קוי 
חג&quot;ת הנז&#x27; עם חלקי המלכיות דג&#x27; קוי דצלמי המוחין שלהם ובתוכם נפשות דנרנח&quot;י הנז&#x27; 
דמ&quot;ה וב&quot;ן לכח&quot;ב דה&#x27; פרצופי דבינה (בחול דחיצוניות דיעקב ורחל): 
(ל&quot;ז ע&quot;ב) וענין מ&quot;ע ומצות ל&quot;ת נתבאר עניינם וכונותיהם בשער המצות ד&#x27; א&#x27; ע&quot;ב בכמה 
פנים וזה עניינם בקיצור והוא כי נודע כי בחסדים וגבורות יש ג&#x27; בחי&#x27; א&#x27; התקבצותם 
בדעת ב&#x27; התפשטותם בו&quot;ק שלישי התקבצות כללותם ביסוד. והנה הרמ&quot;ח מ&quot;ע הם בשלש בחינות 
שבחסדים ושס&quot;ה לא תעשה הם בשלשה בחי&#x27; של הגבורות באופן זה כי יש לאוין שחייבים 
עליהם מיתה מד&#x27; מיתות ב&quot;ד ויש שחייבים בכרת ויש שחייבים מיתה בידי שמים. ואלו הב&#x27; 
שהם כרת ומיתה בידי שמים הם בחי&#x27; א&#x27; כי הם בידי שמים והרי הם ה&#x27; מיני מיתות והם 


בהתקבצות הה&#x27; גבורות שבדעת והלאוין שיש בהם מלקות הם בגבורות שבדעת התחתון דתרין 
עטרין הנז&quot;ל והלאוין שאין בהם מעשה הם בגבורות המתפשטות בחג&quot;ת והלאוין הניתקין לעשה 
הם בגבורות המתפשטות בנה&quot;י המתמתקים ונתקנים בעשה שבחסדים המגולים שבנה&quot;י וכל המצות 
דרבנן כולם הם ענפי מ&quot;ע דועשית עפ&quot;י הדבר אשר יגידו לך וגו&#x27; ואזהרתם ענפי מ&quot;ע 
דועשית עפ&quot;י הדבר אשר יגידו לך וגו&#x27; ואזהרתם ענפי מצות ל&quot;ת דלא תסור וכל אלו הענפים 
שהם המצות דרבנן ותקנות וחומרות כולם הם בהתקבצות כללות החו&quot;ג שביסוד דז&quot;א כולם 
נקראים גזירות שהם פרצופי יעקב ורחל הנקראים יסוד אבל עיקר מ&quot;ע ומל&quot;ת הנזכר דועשית 
ולא תסור הם על זק ממרא והם בגופא דזו&quot;ן ודוגמת כל בחי&#x27; האלו הוא בנוק&#x27; דז&quot;א הכוללת 
כי הה&#x27; מיתות הם בה&#x27; גבורות שבדעת והמלקיות הם בדעת התחתון שלה אמנם הלאוין שאין 
בהם מעשה שהם בחג&quot;ת דז&quot;א והניתקין לעשה שהם בנה&quot;י שלו הנה בנוק&#x27; הם מוחלפות כי 


הלאוין שאין בהם מעשה הם בנה&quot;י שלה והניתקין לעשה הם בחג&quot;ת שלה המצות דרבנן הם 
בכללות הה&#x27; גבורות שביסודה דוגמת הז&quot;א כנז&quot;ל: 
עוד כתב שם על מ&quot;ש בזוהר ובתיקונים שמי עם י&quot;ה שס&quot;ה זכרי עם ו&quot;ה רמ&quot;ח כי זה הענין 
הוא בהוי&quot;ה הפרטית דז&quot;א כי י&quot;ה שהם המוחין שלו מתלבשים בנה&quot;י דאימא והוא בחינת הדם 
שהוא דין ומתפשטים תוך שס&quot;ה גידים דז&quot;א והרמ&quot;ח מ&quot;ע הם בחסדים המתפשטים בגופא דז&quot;א 
מת&quot;ת ולמטה שהם שני אותיות ו&quot;ה: 
עוד כתב הרב ז&quot;ל שם על ענין הנזכר דשמי עם י&quot;ה שס&quot;ה וזכרי עם ו&quot;ה רמ&quot;ח כי גם ענין 
זה הוא בהוי&quot;ה הכולל כי שמי עם י&quot;ה הם באו&quot;א הכוללים וזכרי עם ו&quot;ה 
 


דף יד עמוד ב
הם בזו&quot;ן הכוללים והוא כי כשאדם מקיים מצוה ממצות ל&quot;ת גורם זווג באו&quot;א שהם י&quot;ה 
דהוי&quot;ה הרמוזים בחילוף מ&quot;צ דמצוה שהם י&quot;ה וכשמקיים מצוה ממצות עשה גורם זווג בזו&quot;ן 
שהם ו&quot;ה דהוי&quot;ה ודמצוה. והענין הוא כי כללות אב&quot;א ויש&quot;ס הוא הוי&quot;ה דע&quot;ב פנים ואחור 
וכללות אימא ותבונה הוא הוי&quot;ה דס&quot;ג פנים ואחור והנה מן הפנים של שניהם שהם השלש 
ראשונות שלהם שהם י&quot;ה נעשו או&quot;א עילאין ומן האחוריים שלהם שהם הו&quot;ק שלהם והם 
אחוריים דע&quot;ב וס&quot;ג שהם קפ&quot;ד קס&quot;ו העולים כמספר שמי נעשו ישסו&quot;ת וכשמקיים האדם מצוה 
ממצות ל&quot;ת גורם להעלות ולחבר האחוריים הנז&#x27; דע&quot;ב וס&quot;ג שהם שמי שהם ישסו&quot;ת עם (ל&quot;ה 
ע&quot;א) מקורם ושורשם העליון שהם או&quot;א עילאין שהם י&quot;ה שהם הפנים שלהם ומייחדם ומזווגם 
וזהו שמי עם י&quot;ה שס&quot;ה וע&quot;י קיום מצוה ממ&quot;ע גורם יחוד וזווג בזו&quot;ן: 
נמצא לפי פי&#x27; הא&#x27; כי שמי עם י&quot;ה הם במוחין המתפשטים בכחב&quot;ד דז&quot;א שהם י&quot;ה הרמוזים 


בחילוף מ&quot;צ דמצוה כי ע&quot;י קיום ושמירת כל מצוה ממצות ל&quot;ת גורם להמשיך מוחין ונרנח&quot;י 
דנח&quot;י לכחב&quot;ד דז&quot;א שהם הג&#x27; פרצופים הפנימיים דז&quot;א ומייחדם ומזווגם וע&quot;י קיום מצוה 
ממ&quot;ע גורם להמשיך מוחין ונרנח&quot;י דנ&quot;ר לגופא דז&quot;א שהם הו&quot;ק הרמוזים בו&quot;ה ממצוה והם 
השני פרצופים החיצונים חג&quot;ת ונה&quot;י ומייחדם ומזווגם: 
וכפי פי&#x27; הב&#x27; כי שמי עם י&quot;ה הם בג&#x27; ראשונות בחב&quot;ד דכללות האצילות שהם י&quot;ה דהוי&quot;ה 
הכולל כל האצילות והוא הרמוז בחילוף מ&quot;צ דמצוה וזכרי עם ו&quot;ה הם בזו&quot;ן שהם הו&quot;ק גופא 
דכללות האצי&#x27; שהם ו&quot;ה דהוי&quot;ה הכולל כל האצילות והם הנרמזים בו&quot;ה דמצוה והוא כי ע&quot;י 
קיום ושמירת כל מצוה ממצות ל&quot;ת גורם להעלות את אחוריים דאו&quot;א והם בחי&#x27; הו&quot;ק שלהם 
שהם ישסו&quot;ת אל מקורם ושורשם י&quot;ה שהם הפנים שלהם שהם בחינת או&quot;א עילאין ולהמשיך 
מוחין ונרנח&quot;י לג&quot;ר ולו&quot;ק שלהם וליחדם ולזווגם. וע&quot;י קיום כל מצוה ממצות עשה גורם 
להמשיך מוחין ונרנח&quot;י לג&quot;ר ולו&quot;ק דזו&quot;ן וליחדם ולזווגם. וא&quot;כ צ&quot;ל כי כפי פירוש הא&#x27; 


השס&quot;ה מל&quot;ת הם בכחב&quot;ד דז&quot;א שהם י&quot;ה דהוי&quot;ה הרמוזים במ&quot;צ דמצוה והרמ&quot;ח מ&quot;ע הם בו&quot;ק 
דז&quot;א שהם ו&quot;ה דהוי&quot;ה ודמצוה. וכפי פי&#x27; השני השס&quot;ה מל&quot;ת הם באו&quot;א שהם י&quot;ה והם הם 
הרמוזי&#x27; במ&quot;צ דמצוה והרמ&quot;ח מ&quot;ע הם בזו&quot;ן שהם ו&quot;ה והם הם הרמוזי&#x27; בו&quot;ה דמצוה: 
והענין כי שם מצוה הרומז לד&#x27; אותיות הוי&quot;ה שהם הג&quot;ר והו&quot;ק דכל בחינות הוא שם כולל 
בין למצות עשה בין למצות ל&quot;ת ולכן בכל מצוה גורם יחוד וזווג לג&quot;ר ולו&quot;ק אמנם הו&quot;ק 
דאו&quot;א שהם ו&quot;ה דהוי&quot;ה הפרטית דאו&quot;א הרמוזים בו&quot;ה דמצות הם בערך י&quot;ה לגבי ו&quot;ה דזו&quot;ן 
כי כל כללות או&quot;א בכל פרטיהם נק&#x27; י&quot;ה דכללות בערך הזו&quot;ן הנקרא ו&quot;ה דכללות בערך או&quot;א 
וכן הג&quot;ר דזו&quot;ן שהם י&quot;ה דהוי&quot;ה הפרטים דזו&quot;ן הם בערך ו&quot;ה לגבי כחב&quot;ד דאו&quot;א כי כל 
כללות הזו&quot;ן בכל פרטיהם נק&#x27; ו&quot;ה דכללות האצילות בערך או&quot;א הנק&#x27; י&quot;ה דכללות האצילות: 



ובזה יובנו הב&#x27; פירושים כי שניהם כאחד טובים והענין כי ע&quot;י קיום ושמירת מל&quot;ת גורם 
יחוד וזווג באו&quot;א שהם י&quot;ה דכללות והם מ&quot;צ דמצוה כפי&#x27; הב&#x27;. אמנם היחוד והזווג הנז&#x27; 
אינו כי אם בכחב&quot;ד שלהם שם י&quot;ה דהוי&quot;ה הפרטית שלהם והם מ&quot;צ דמצוה ומהם נמשכים מוחין 
לכחב&quot;ד דז&quot;א שהם י&quot;ה דהוי&quot;ה הפרטית שלו והם מ&quot;צ דמצוה כפירוש הא&#x27; אמנם הם בערך ו&quot;ה 
לגבי י&quot;ה דאו&quot;א ומיחדם ומזווגם. וע&quot;י קיום מ&quot;ע גורם יחוד וזווג בו&quot;ק דאו&quot;א שהם ו&quot;ה 
דהוי&quot;ה הפרטית שלהם אמנם הם נק&#x27; י&quot;ה בערך הזו&quot;ן כי או&quot;א בכל פרטיהם נק&#x27; י&quot;ה דכלות 
והם רמוזים במ&quot;צ דמצוה ומהו&quot;ק הנז&#x27; דאו&quot;א נמשכים מוחין לו&quot;ק דזו&quot;ן שהם ו&quot;ה דהוי&quot;ה 
הפרטמת שלו והם ו&quot;ה דמצוה (ע&quot;ב) כפי&#x27; הא&#x27; וגם הם נקרא בערך ו&quot;ק דאו&quot;א הנקרא בערכם 
י&quot;ה והזו&quot;ן בכל פרטיהם נקרא ו&quot;ה כפי&#x27; הב&#x27; ובזה יבא הכל על נכון: 
גם כתב הרב בע&quot;ח פ&quot;ד משער קליפת נוגה על מ&quot;ש רז&quot;ל כי הרמ&quot;ח מ&quot;ע הם כנגד רמ&quot;ח איברים 


ושס&quot;ה מל&quot;ת כנגד שס&quot;ה גידים כי רמ&quot;ח מ&quot;ע אינם כנגד רמ&quot;ח איברים ממש אלא כנגד החסדים 
המתפשטים ברמ&quot;ח איברים ואין סדר התפשטותם באיברים כסדר חילוק האיברים הנז&#x27; בפ&#x27; 
ראשון דמס&#x27; אהלות אלא כסדר התפשטות החסדים ברמ&quot;ח תיבות דק&quot;ש שהם מ&quot;ב ברישא ע&quot;ב 
בגופא נ&#x27; בבטן מטבורא ולתתא ע&quot;ב בירכין ושס&quot;ה מל&quot;ת הם כנגד הדם המתפשט בשס&quot;ה גידים: 



כתב עוד כי אותם המ&quot;ע שהזמן גרמא הם כנגד החסדים המתפשטים בחג&quot;ת ונשים פטורות כי 
אין חלק ללאה ורחל באותם החסדים אבל המ&quot;ע שאין הזמן גרמא הם כנגד החסדים המתפשטים 
בנה&quot;י ונשים חייבות כי יש לרחל חלק בהם: 
נמצא כי ע&quot;י שמירת מצות ל&quot;ת שחייבים עליהם מיתה מד&#x27; מיתות ב&quot;ד או כרת או מיתה בידי 
שמים יכוין להעלות מ&quot;ן מחקי כלים ואורות דרפ&quot;ח דכתר דחב&quot;ד דב&quot;ן דז&quot;אא לכתר דחב&quot;ד 
דישסו&quot;ת ומאחוריים דכתר דחב&quot;ד דב&quot;ן דישסו&quot;ת לכתר דחב&quot;ד דאו&quot;א ומאחוריים דכתר דחב&quot;ד 
דב&quot;ן דאו&quot;א לכתר דחב&quot;ד דא&quot;א ועתיק ואז מזדווגים המ&quot;ה וב&quot;ן דכתר דעתיק וגם המה וב&quot;ן 
דכתר דא&quot;א וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י דיחידה דמ&quot;ה וב&quot;ן עם תשלום י&quot;ס דב&quot;ן וגם י&quot;ס דמ&quot;ה 
לכתר דחב&quot;ד דאו&quot;א וגם הם מזדוגים וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י דיחידה דמ&quot;ה וב&quot;ן לכתר 
דחב&quot;ד דישראל סבא ותבונה וגם הם מזדווגים וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י דיחידה דמ&quot;ה וב&quot;ן 
לכתר דחב&quot;ד דמ&quot;ה וב&quot;ן דז&quot;א ואז מתייחדים ומזדווגים וע&quot;י שמירת מצות ל&quot;ת שאין חיובם 


במיתה יכוין לעלות מ&quot;ן מחלקי אורות וכלים דחב&quot;ד דב&quot;ן דז&quot;א לחב&quot;ד דישסו&quot;ת ולהעלות 
מ&quot;ן מאחוריי&#x27; דחב&quot;ד דב&quot;ן הנז&#x27; דישסו&quot;ת לחב&quot;ד דאו&quot;א ולעלות מ&quot;ן מאחוריים דחב&quot;ד דב&quot;ן 
הנז&#x27; דאו&quot;א לחב&quot;ד דא&quot;א ועתיק ואז מזדווגים חב&quot;ד דעתיק וא&quot;א וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י 
דנח&quot;י דמ&quot;ה וב&quot;ן לחב&quot;ד דאו&quot;א והם מזדווגים וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י דנח&quot;י דמ&quot;ה וב&quot;ן 
לחב&quot;ד דישסו&quot;ת והם מזדווגים וממשיכים מוחין ונרנח&quot;י דנח&quot;י דמ&quot;ה וב&quot;ן לחב&quot;ד דז&quot;א 
ומתייחדים ומזדווגים: 
וע&quot;י קיום מ&quot;ע יכוין להעלות מ&quot;ן מחלקי אורות וכלים דב&quot;ן דו&quot;ק דז&quot;א לו&quot;ק דב&quot;ן 
דישסו&quot;ת ולהעלות מ&quot;ן מאחוריים דו&quot;ק הנז&#x27; דישסו&quot;ת לו&quot;ק דב&quot;ן דאו&quot;א ולהעלות מ&quot;ן 
מאחוריים דו&quot;ק הנז&#x27; דאו&quot;א לו&quot;ק דא&quot;א ועתיק ואז מזדווגים הו&quot;ק דעתיק וא&quot;א וממשיכים 
מוחין ונרנח&quot;י דג&quot;ר דמ&quot;ה וב&quot;ן לו&quot;ק דמ&quot;ה וב&quot;ן דאו&quot;א והם מזדווגים וממשיכים מוחין 
ונרנח&quot;י דג&quot;ר דמ&quot;ה וב&quot;ן לו&quot;ק דמ&quot;ה וב&quot;ן דישסו&quot;ת והם מזדווגים וממשיכים מוחין 


ונרנח&quot;י דג&quot;ר דמ&quot;ה וב&quot;ן לו&quot;ק דמ&quot;ה וב&quot;ן דז&quot;א ומתייחדים ומזדווגים: 
(ט&quot;ל ע&quot;א) וכעד&quot;ז במ&quot;ע ובמל&quot;ת שהנשים מקיימות אלא שהם במל&#x27; הכוללת דאצי&#x27; שהיא כלולה 
מכל פרצופי האצי&#x27;. וכן עד&quot;ז במצות דרבנן אלא שהם ביעקב ורחל דכל פרצופי האצי&#x27;. 
וכמ&quot;ש כל מצוה ומצוה במקומה בע&quot;ה והרי נתבאר קצת מכללות כוונת מ&quot;ע ומל&quot;ת ובע&quot;ה כ&quot;א 
במקומו יתבאר בפרטות בס&quot;ד: 
והנה נודע כי שני מיני זווגים יש באו&quot;א וכן בכל הפרצופים והם זיווג דחיצוניותם 
וזווג דפנימיותם וזיווג דחיצוניותם להמשיך שפע ומזון וחיות לכל העולמות וממנו 
נמשכים מוחין דעיבור ויניקה לזו&quot;ן בערך הכולל וזווג דפנימיותם הוא להוציא נשמות 
חדשות ולחדש הנשמות הישנות וכללת שניהם נקרא זיווגא שלים וזיווגא דלא שלים כי זווג 
דפנים נקרא 
 


</div>
