הקדמת רחובות הנהר - דף ג עמוד ב ס"ג דב"ן הנמנים בכלל רפ"ח הם מכלל אורות דמלכים שנפלו לבי"ע ואינם א"א ואו"א שנפלו אחוריהם באצילות עצמו כי אם היו הם איך אנו מכוונים בק"ש להעלותם מבי"ע. באופן כי כל הנאצלים מראש א"ק עד סוף העשיה כולם בחי' ו"ק שהם זו"ן מ"ה וב"ן אלא שנפרטים לי"ס שהם עסמ"ב אותם המ"ה וב"ן הפרטים שהם הזו"ן הפרטיים חוזרים ונפרטים לי"ס וכעד"ז עד סוף העשיה. הרי נתבאר היטב מ"ש כי כל פרצופי כל העולמות הם נק' זו"ן שהם ו"ק כל פרצוף נקרא בן שהוא זו"ן בערך הפרצוף העליון שעליו שנקרא או"א בערכו וגם אותו הפרצוף העליון גם הוא נקרא זו"ן בערך הפרצוף שלמעלה ממנו וכן כולם. ואע"פ שהג"ר שלימים וכלולים מי"ס הנה אותו הכלות אינו אלא בערך הפרצופים התחתונים מהם אמנם בערך הפרצופים העליונים מהם כל אותו הכללות אינ רק פרטי הי"ס דו"ק. נחזור לענין כי כל פרצוף תחתון נקרא בן לפרצוף שעליו והוא מברר בירורי הפרצוף העליון ההוא
ומעלה אותם לפרצוף שעל גבי פרצוף שעליו לתקנם. המשל בזה הנה ידוע כי ישראל נקראו בנים לזו"ן דאצילות וע"י התורה והתפלות והמצות שעושים ישראל מתבררים מבחינת בירורי המלכים דזו"ן ומבחי' הנשמות ומעלים אותם למ"ן לישסו"ת לתקנם וכפי ריבוי או מיעוט אותם הבירורים שמעלים ישראל מבחי' הזו"ן כך כפי אותו השיעור ניתן כח בזו"ן ומבררים גם הם מבירורי ישסו"ת ומעלים אותם לאו"א עילאין לתקנם כי הזו"ן נק' בנים לישסו"ת. וכן ישסו"ת שנק' בנים לאו"א עילאין מבררים גם הם מבירורי או"א עילאין כפי ערך אותו השיעור שנברר מהם ומעלים אותם הבירורים לא"א לתקנם וכעד"ז או"א שנק' בנים לא"א מבררים מבירורי א"א ומעלים אותם לעתיק לתקנם וכעד"ז א"א שנקרא בן לעתיק גם הוא מברר מבירורי עתיק ומעלה אותם לפרצוף הקודם אליו לתקנם וכל זה הוא בערך מה שנתברר ועלה מן הזו"ן כמבואר בע"ח ובס' מבו"ש ש"ב ח"ב פ"ו עם מ"ש בש"ב ח"ג פ"ח ופ"ט ע"ש היטב.
אמנם תיקון כולם עליונים ותחתונים תלוי בתיקון זו"ן דאצי' ותיקון זו"ן דאצי' תלוי ביד ישראל הנק' בנים לזו"ן דאצי' (ע"ב) וע"י התפלות של ישראל מתבררים מבירורי המלכים דזו"ן מבחי' העולמות ומבחינת הנשמות שיעור קצוב בכל תפלה ותפלה ומעלים אותם למ"ן וכפי גודל כונתם וזכותם ומעשיהם וזכות הזמן שבו נאמרה התפלה ההיא כך גודל תיקונם להעלות ניצוצות רבים דמ"ן אם בכמות אם באיכות ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחדש ואין יום דומה לחבירו ואין בריה דומה לחבירתה ואין צדיק דומה לחבירו. וזהו גודל חיוב מצות התפלות והמצות וכל אחד מתקן ומעלה כפי בחי' הראויה אליו ותתקן החלבנה מה שלא תתקן הלבונה ולכן הכל צריכים זו לזה ולא יוכל שום אחד מיראל לעשות מה שיעשה חבירו וכפי גודל הבירור שמתברר ועולה ניתוסף כח למעלה ויורד שפע מלמעלה ע"י זווג העליונים להשפיע בתחתונים וע"י השפע היורד מוסיף כח בתחתונים ללקט ולברר
ולהעלות מ"ן כנזכר כל זה בפרקים הנ"ל: והנה נודע כי בכל עת וזמן שמתבררים ועולים האורות דרפ"ח והכלים דמלכים דב"ן מבי"ע למ"ן הם מתבררים ועולים ונתקנים קצת בכל מדריגה ומדרגה ובכל פרצוף ופרצוף אבל אינם נגמרים להתברר לגמרי כי אין הסיגים שבהם נפרדים מהם לגמרי עד עלותם אל האצילות העליון שהוא בחי' חכמה הכללית הנקרא נקדות שהוא שורשם ולא עוד אלא שאפילו באצילות עצמו אינם נגמרים להתברר ולהתתקן לגמרי עד עלותם אל האצילות דכל פרצוף שהוא החיה והוא פרצוף הרביעי דכל פרצוף שהוא אבא דכל פרצוף הנקרא מחשבה כי במחשבה אתבריר כולא והוא זריק פסולת מגו מחשבה ובעלותם עד ששם אז אין יכולת בסיגים ההם (שנשארו בה סכ"י) לישאר שם והם נפרדים מהם על סדר הנז"ל כי בפרצוף מחשבה דעתיק נבררו ונתקנו בירורי א"א ונוק' ובפרצוף מחשבת א"א נבררו ונתקנו בירורי או"א עילאין ובפרצוף מחשבת או"א עילאין נבררו ונתקנו בירורי ישסו"ת ובפרצוף מחשבת ישסו"ת נבררו ונתקנו בירורי
זו"ן ובפרצוף מחשבת זו"ן (דאצי') נבררו ונתקנו בירורי עתיק דבריאה וכן עד"ז מפרצוף לפרצוף וכן הוא בפרטי פרטים מספי' לספי' וכמבואר כל זה במבו"ש ש"ה ח"א פ"ב ישאי אפשר לסיגים להפרד מן הבירורים לגמרי אם לא על ידי מחשבה דאבא דכל פרצוף המברר ומתקן בירורי הפרצוף שתחתיו וכן נתבאר בש"ב ח"ג פ"ג פ"ח כי סדר הבירור הוא כי הבירורים דפרצוף תחתון עולים להתברר ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון שעל גביו הסמוך לו כגון מנפש לרוח או מרוח לנשמה וכיוצא ואי אפשר לשום בירור לעלות ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון שעל גבי פרצוף שעליו כגון מנפש לנשמה או מרוח לחיה וכיוצא רק ע"י הפרצוף שעליו והוא על סדר הנז"ל. אמנם צריך להבין עם זה מה שנתבאר בש"ב ח"ג פ"א כי כל הבירורים דכל הי' נקודות צריכים לעלות ולהתברר ולהתתקן ע"י שורשם העליון מהם שהם הטעמים דע"ב וס"ג דפנימיות דא"ק אשר מזיווגם יצאו כל העשר נקודות ולא יצאו זה מזה
ומה שנתבאר במ"א כי מזווג דא"א יצאו או"א ומזווג דאו"א יצאו הז' מלכים הוא בפרט האחרון שאיפשר לפרט כנודע וכנזכר לעיל וכל העשר נקודות יצאו חסרים ובלתי מתוקנים ולפיכך צריך להעלות כל הבירורים דכל העשר נקודות למ"ן לשורשם העליון דע"ב וס"ג הנזכר דא"ק כדי שיזדווגו ע"ב וס"ג הנזכר להוציא את הט"ס דב"ן החסרים לאותם הבירורים וגם להוציא ע"י הזיווג הנזכר את הי"ס דמ"ה החדש המתיחסים לאותם הבירורים וכ"ז אי אפשר אם לא ע"י זיווג הטעמים דע"ב וס"ג (צ"ט ע"א) דפנימיות דא"ק כנודע. ונודע כי כפי הסדר שנברר ונתקן ונעשה בששת ימי בראשית וגם מה שנתקן ביום הששי דמעשה בראשית ע"י אדה"ר כדוגמתו ממש נתקן ונעשה בכל יום כנודע וכנזכר בכמה מקומות ובספר הכנות בדרוש המפיל וכמו שיתבאר לקמן בע"ה באריכות באופן שכל הבירורים צריכים לעלות למ"ן לשורשם העליון דא"ק כנז"ל: אמנם לפי מה שנבאר עתה בע"ה בקיצור יתבאר הענין כי שתי הבחינות הנזכרים אמת ושניהם
מוכרחים ושתיהם כאחת טובים. והענין הוא כי לפי מה שיתבאר לקמן בע"ה כי בתיקון העולמות נתקנו ונכללו ונתקשרו פרצופי כל העולמות זה בזה וכל פרצוף נכלל מכל העולמות כולם ואין בו מחלקי בחי' עצמותו רק ספי' אחת לבד ושאר הספי' שבו הם מקובצלות מכל העולמות אמנם הם מבחינות המתייחסות לאותו הפרצוף בדקדוק ע"ש היטב. המשל בזה כי כל פרצופי אבי"ע דא"א דאצי' נתקנו ונעשו מן הכתרי' דכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצילות דכל העולמות וכל פרטי ספירות שהיו בו מתחילה נתקנו ונעשו פרצופי כתרים
הקדמת רחובות הנהר - דף ד עמוד א שהם א"א לכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצילות וכעד"ז פרצופי אבי"ע דאו"א עילאין דאצילות נעשו מחכמות דפרצופי אבי"ע דאצילות וספירות שהיו להם נעשו חכמות (שהם או"א וכו') לכל פרצופי אבי"ע דאצילות וכן פרצוף ישסו"ת דאצילות נעשו מבינות דכל פרצופי אבי"ע דאצילות וספירות שהיו בהם נעשו בינות (שהם ישסו"ת וכו') לכל פרצופי אבי"ע דאצילות וכן הזו"ן דאצילות נעשו מו"ק דפרצו' אבי"ע דאצילות והספירות שהיו להם נעשו ו"ק שהם זו"ן לכל פרטי פרצו' אבי"ע דאצי': גם נתבאר שם כי כשנתקנו כ"ה פרצופי כתר דא"ק נתקנו כ"ה פרצופי הכתרים דכל פרטי פרצופי כל העולמות עד סוף העשיה והלבישו זה לזה ע"ד הסדר הנז' שם קודם שיתוקנו כ"ה פרצו' חכמה דא"ק ואח"כ נתקנו פרצו' החכמות דא"ק ואב"ע ע"ד הנז' והלבישו לפרצו' הכתרי' הנ"ל שוה בשוה כנז' שם ואח"כ נתקנו פרצו' הבינות דא"ק ואבי"ע ע"ד הנז' ואח"כ
פרצופי זו"ן דא"ק ואבי"ע ע"ד הנז' וזה בכללות אמנם הענין בפרטי פרטות בפרט האחרון שאפשר לפרט. גם נתבאר שם כי כל פרצופי' כל עולם נקרא זו"ן לפרצופי העולם שלמעלה מהם ע"ש היטב. ונמצא כי פרצופי האצי' הם כל אחד נק' זו"ן לפרצו' שכנגדו בפרצופי א"ק. והנה זו"ן דא"ק שהם מ"ה וב"ן שבו המתגלים מטבורא דיליה ולתתא הם מלובשים תוך א"א דאצילות המלביש לא"ק מטיבורא דיליה ולתתא ונתלבשו חמשה פרצופי זו"ן דא"ק תוך ה' פרצו' א"א דאצילות באופן זה. כי בתחילה כשנתקנו פרצו' הכתרים דפ' א"ק ואבי"ע נתלבשו ה' פרצו' כתר דזו"ן דא"ק תוך ה' פרצופי כתר דא"א דאצילו' המתפשט עד סוף עולם האצילות. והנה פרצוף הכתר דכתר דא"א ובתוכו פרצוף כתר דכתר דזו"ן דא"ק הוא מגולה למעלה מלביש מן הטבור דפרצוף הכתר [דכתר] דא"ק עד סוף התפארת ההוא. ופרצוף חכמה דכתר דא"א ובתוכו פרצוף חכמה דכתר דזו"ן דא"ק מלביש מטבור החכמה דכתר דא"ק ולתתא
מתפשט מן הגרון ועד החזה דכתר דא"א תוך פרצוף כתר דאו"א עילאין המלביש לא"א מן הגרון ועד החזה. ופרצוף בינה דכתר דא"א ובתוכו פרצוף בינה דכתר דזו"ן דא"ק מלביש מטבור דכתר דבינה דכתר דא"ק ולתתא [מתפשט] מן החזה ועד הטבור תוך כתר דישסו"ת המלביש לא"א מן החזה (ע"ב) ועד הטבור. ופרצופי זו"ן דכתר דא"א ובתוכם פרצופי זו"ן דכתר דזו"ן דא"ק [מלביש מטבור דזו"ן דכתר דא"ק. ולתתא] מתפשטים מן הטבור עד סוף האצילות מלובשים תוך פרצופי כתרים דזו"ן דאצילות המלבשי' לא"א כשיעור הנזכר: וכשנתקנו פרצו' החכמות דפרצו' א"ק ואבי"ע נתלבשו ה' פרצו' חכמה דזו"ן דא"ק תוך ה' פרצו' חכמה דא"א דאצי' המלביש מטיבור דפרצופי דחכמה דא"ק עד סוף האצילות והוא ע"ד הסדר הנז"ל בפרצו' הכתר. כי פרצוף כתר דחכמה הנז' דא"א ובתוכו פרצוף כתר דחכמה דזו"ן דא"ק הוא מגולה למעלה מלביש מן הטבור דפרצוף חכמה דא"ק עד סוף הת"ת ההוא מלביש לפרצוף כתר דכתר דא"א. ופרצוף חכמה דחכמה דא"א ובתוכו פרצוף חכמה דחכמה דזו"ן
דא"ק מתפשט מן הגרון עד החזה דא"א תוך פרצוף חכמה דאו"א ובינה מהחזה עד הטיבור וזו"ן מהטיבור ועד סוף האצילות ע"ד הנז"ל בכתר ממש: וכן כשנתקנו פרצופי הבינות דפרצופי א"ק ואבי"ע נתלבשו ה' פרצופי בינה דזו"ן דא"ק תוך ה' פרצופי בינה דא"א דאצילות המלביש מטיבור דפרצופי בינה דא"ק עד סוף האצילות ע"ד הסדר הנז"ל בפרצוף הכתר כי פרצוף כתר דבינה הנז' דא"א ובתוכו פרצוף כתר דבינה דזו"ן דא"ק הוא מגולה למעלה מלביש מהטבור דפרצוף בינה דא"ק עד סוף הת"ת ההוא מלביש לפרצוף כתר דחכמה דא"א. ופרצוף חכמה דבינה דא"א ובתוכו פרצוף חכמה דבינה דזו"ן דאדם קדמון מתפשט מהגרון עד החזה דא"א תוך פרצוף בינה דאו"א ובינה (מהחזה סכ"י) עד הטיבור וזו"ן מהטיבור עד סוף האצי' ע"ד סדר הנזכר בכתר ממש: וכן כשנתקנו פרצוף ז"א דפרצופי א"ק ואבי"ע נתלבשו חמשה פרצופי ז"א דזו"ן דא"ק תוך ה' פרצופי ז"א דא"א דאצילות והוא מלביש מטבור דפרצופי ז"א דא"ק עד סוף האצילות ע"ד
סדר הנז"ל בפרצוף הכתר. כי פרצוף כתר דז"ר הנזכר דא"א ובתוכו פרצוף כתר דז"א דזו"ן דא"ק הוא מגולה למעלה בראש האצי' מלביש מהטיבור דפרצוף ז"א דא"ק עד סוף הת"ת ההוא מלביש לפרצוף הכתר דבינה דא"א. ופרצוף חכמה דז"א דא"א ודז"א דזו"ן דא"ק מתפשט מהגרון ועד החזה תוך פרצוף ז"א דאבא ואמא ובינה עד הטיבור וזו"ן מהטבור עד סוף האצילות ע"ד הנז"ל בכתר ממש: וכן כשנתקנו פרצופי המלכיות נוקבא דז"א דפרצופי א"ק ואבי"ע נתלבשו ה' פרצופי מל' נוק' דז"א דזו"ן דא"ק תוך ה' פרצופי מלכות נוקבא דז"א דא"א דאצילות והוא מלביש מטיבור דפרצופי מלכות נוקבא דז"א דא"ק עד סוף האצילות ע"ד הנז"ל בפרצוף הכתר. כי פרצוף כתר דמלכות נוקבא דז"א הנז' דא"א ובתוכו פרצוף כתר דמלכות נוקבא דז"א דזו"ן דא"ק הוא מגולה למעלה בראש האצילות מלביש מהטיבור דפרצופי מלכות נוקבא דז"א דא"ק עד סוף הת"ת ההוא מלביש לפרצוף כתר דז"א דא"א. ופרצוף חכמה מהגרון עד החזה פרצוף בינה
מהחזה עד הטבור ופרצופי זו"ן מהטבור עד סוף האצילות הכל ע"ד הנז"ל בפרצוף הכתר ממש וזה בכללות. אמנם הענין היה בפרטי פרטות שאפשר לפרט באופן כי כלים ואורות דזו"ן דא"ק מתפשטים ומתלבשים תוך כל (ק' ע"א) פרטי ספי' פרצופי דעתיק ואריך דאצי' והם מתלבשי' תוך כל פרטי ספירות פרצופי האצילות אין לך ספירה בכל פרטי החצי' שאין מלובש בה מבחינת כלים ואורות דעתיק ואריך אנפין ומבחי' זעיר ונוקביה דאדם קדמון כפי' הבחי' המתייחס אליהם וד"ל. והנה ע"י התפילות ומצות שעושים ישראל בימי החול מתבררים מבירורי אורות דרפ"ח וכלים דבינה דזו"ן דאצילות דא"ק ואבי"ע דכל העולמות המתפשטים מטבור דא"א דאצי' דכל פרט עד סוף האצי' דכל פרט ועולים להתתקן ע"י ישסו"ת דאצי' דא"ק ואבי"ע דכל העולמות המתפשטים מחזה דא"א עד הטבו' דכל פרט ואז מזדווגי' ישסו"ת וגם מזדווגים פרצוף בינה דזו"ן דא"ק המלובשים בתוכם ומתקנים הברורים ההם וחוזרים
וממשיכים אותם בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דישסו"ת עם נרנח"י דנשמה הנמשכים מאור הא"ס המלובש בפרצוף בינה דזו"ן דא"ק לה' פרצופי בינה דזו"ן דאצילות דא"ק ואבי"ע דכל העולמות כל פרט לפרט המתייחס אליו. ועי"כ נגדל שיעור קומת הזו"ן דאצי' דכל העולמות כשיעור קומת ישסו"ת שהוא עד החזה דא"א כמ"ש לקמן באורך בע"ה ענין זה וענין המוחין והצלם הזה מה עניינו. וכן ע"י התפלות של ישראל כגון בשחרית ומוסף דשבת נבררים מבירורי אורות וכלים דחכמה דזו"ן דאצילות דא"ק ואבי"ע דכל העולמות ועולים להתתקן ע"י או"א
הקדמת רחובות הנהר - דף ד עמוד ב עילאין דכל פרט ואז מזדווגים או"א עלאין וגם מזדווגים פרצוף חכמה דזו"ן דא"ק המלובשים בתוכם ומתקנים הבירורים הנז' וחוזרים וממשיכים אותם בבחי' מוחין מלובשין בצלם הנמשך ממוחין דאו"א עם נרנח"י דחיה הנמשכים מאור א"ס המלובש בחכמה דזו"ן דא"ק לה' פרצופי חכמה דזו"ן דאצילות דא"ק ואבי"ע דכל העולמות כנז"ל בנשמה. ועי"כ נגדל שיעור קומת זו"ן דאצילות דכל העולמות עד כל שיעור קומת או"א עילאין שהוא עד הגרון דא"א וכמ"ש לקמן ענין הגדלה זו מה עניינה ובאיזה אופן ע"ש. וכן עד"ז בתפלת מנחה דשבת מתבררים מבירורי אורות וכלים דכתר דזו"ן דאצילות דא"ק ואבי"ע דכל העולמות ועולים להתתק ע"י א"א דכל פרט ואז מזדווגים דכר ונוקבא דא"א שהם מ"ה וב"ן שבו וגם מזדווגים פרצופי הכתרים דזו"ן דא"ק המלובשים בתוכם ומתקנים הבירורים הנז' וחוזרים וממשיכים אותם בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דא"א עם נרנח"י דיחידה
הנמשכים מאור א"ס המלובש בכתר דזו"ן דא"ק לפרצוף כתר דזו"ן דאצילו' דא"ק ואבי"ע דכל העולמות כל פרט לפרט המתייחס אליו. ועי"כ נגדל שיעור קומת הזו"ן דאצילות דכל העולמות עד כל שיעור קומת א"א דכל פרט שהוא עד הטבור דא"ק וכמ"ש לקמן באורך ענין זה ע"ש: והנה כבר נתבאר לעיל כי כל פרצוף תחתון מחבירו נקרא בן אליו והוא מברר בירורי פרצוף העליון ההוא ומעלה אותם לפרצו' שעל גבי פרצו' ההוא שעליו לתקנם כנז"ל וכך היא המדה לכל הפרצופים. וגם נתבאר כי כל ה' פרצופי דכל עולם הם זו"ן לחמשה פרצופי דעולם שלמעלה מהם ונמצא כי חמשה פרצופי האצילות הם זו"ן לחמשה פרצופי א"ק וכבר נתבאר ענין זו"ן דאצילות שהם זו"ן לזו"ן דזו"ן דא"ק ושבירור ותיקון והמשכת מוחין לג"ר דזו"ן הוא ע"י ג"ר דזו"ן דאדם קדמון המלובשים בא"א ואו"א ויש"ס ותבונה דאצי' כנז"ל (ע"ב). והנה כמו כן הוא בחי' ישסו"ת שהם נק' זו"ן לפרצוף בינה דס"ג דאזן דא"ק כי זו"ן
דבינה דס"ג דא"ק מלובש תוך בינה דזו"ן דא"ק המלובש תוך בינה דא"א דאצי' המלובש תוך בינה דאצי' שהם ישסו"ת. ופרצו' בינה דבינה דס"ג דא"ק תוך חכמה דזו"ן דא"ק תוך חכמה דא"א תוך או"א עילאין דאצי'. ופרצו' חכמה דבינה דס"ג דא"ק תוך כתר דזו"ן דא"ק תוך כתר דא"א דאצילות ופרצוף כתר דבינה דס"ג דא"ק הוא מן האוזן דא"ק ועד הטבור שבו שהם אורות אח"פ: וכמו כן או"א עלאין דאצילות שהם זו"ן לפרצוף חכמה דע"ב דא"ק שהפרצוף דזו"ן דחכמה הנז' מלובש תוך פרצו' בינה דבינה דס"ג דא"ק תוך חכמה דזו"ן דאדם קדמון תוך חכמה דא"א דאצילות תוך חכמה דאצי' שהם או"א עילאין. ופרצו' בינה דחכמה דע"ב דא"ק תוך חכמה דבינה דס"ג דא"ק תוך כתר דזו"ן דא"ק תוך כתר דא"א דאצילות ופרצוף חכמה דחכמה דע"ב דא"ק תוך כתר דבינה דס"ג שהם אורות אח"פ ופרצוף כתר דחכמה דע"ב הנז' הוא מן האוזן ולמעלה עד הגולגלתא דא"ק: וכמו כן א"א דאצילות שהוא זו"ן לפרצו' כתר דא"ק שהפרצו' דזעיר ונוקבא דכתר דאדם
קדמון מלובש תוך בינה דחכמה דע"ב תוך חכמה דבינה דס"ג תוך כתר דזו"ן דא"ק תוך כתר דאריך אנפין המלביש לטבורא דא"ק אשר בעת התיקון נתפשט ע"ס האצי'. ופרצו' בינה דכתר דא"ק תוך חכמה דחכמה דע"ב תוך כתר דבינה דס"ג שהם אח"פ ופרצוף חכמה דכתר דא"ק תוך כתר דחכמה דע"ב ופרצוף כתר דכתר דא"ק הוא הגולגלתא דיליה מגולה למעלה. והנה כמו שתנבאר לעיל שע"י התפלות שעושים ישראל בימי החול נבררים בירורי אורות וכלים דנשמה דזו"ן ועולים להתתקן ע"י ישסו"ת וע"י כן נגדלים פרצו' זו"ן עד שיעור קומת ישסו"ת. כמו כן בעת ההיא ממש שנבררים ונתקנים בירורי זו"ן ע"י ישראל כנז"ל נבררים גם כן בירורי אורות וכלים דנשמה דישסו"ת ע"י זו"ן ועולים להתתקן ע"י או"א וע"י פרצוף בינה דבינה דס"ג דאדם קדמון המלובש בתוכם ע"ד הנז"ל בז"א ועי"כ נגדלים ישסו"ת כשיעור קומת או"א. וכן בעת ההיא ממש שנבררים בירורי אורות וכלים דנשמה דישסו"ת נבררי' ג"כ
בירורי אורות וכלים דנשמה דאו"א עילאין ע"י ישסו"ת ועולים להתתקן ע"י א"א וע"י בינה דחכמה דע"ב דאדם קדמון המלובש בתוכו כנז"ל ועי"כ נגדלים או"א עד שיעור קומת א"א. וכן בעת ההיא שנבררים בירורי אורות וכלים דנשמה דאו"א נבררים ג"כ אורות וכלים דנשמה דא"א ע"י או"א עילאין ועולים להתתקן ע"י אח"פ וע"י בינה דכתר דאדם קדמון המלובש בתוכם כנז"ל ועי"כ נגדל פרצוף א"א עד שיעור קומת אח"פ. וכן עד"ז ממש נתקנים ונגדלי' פרצופי א"ק וכן פרצופי יעקב ורחל ופרצופי בי"ע שתחת הזו"ן נתקנים ונגדלין ע"ד הנז' בזו"ן כי כפי שיעור תיקון ועליית הזו"ן כך הוא שיעור תיקון ועליית כל הפרצופים עליונים ותחתונים כמבואר בע"ח וכמ"ש בכמה מקומות ובפרט בשער הכוונות בדרוש סעודת שחרית דשבת והובא לשונו לקמן באורך וע"ש וזה פשוט. וכן בשבת שמתבררים בירורי אורות וכלים דחיה דזו"ן ע"י התפילות שחרית ומוסף ועולים להתתקן ע"י (ק"א ע"א) או"א וע"י
חכמה דזו"ן דא"ק המלובש בתוכם כנז"ל ועי"כ נגדלים כשיעור קומת או"א הנה עד"ז נבררים בירורי חיה דכל פרצופי כל העולמות ועולים להתתקן על ידי מדריגה יותר עליונה כי ע"י זו"ן נבררים בירורי חיה דישסו"ת ועולים להתתקן ע"י א"א וחכמה דבינה דס"ג דאדם קדמון ועי"כ נגדלים כשיעור א"א ובירורי חיה דאו"א על ידי ישסו"ת ונתקני' על ידי אח"פ וחכמה דחכמה דע"ב דאדם קדמון ונדלים כשיעור אח"פ ובירורי חיה דא"א ע"י או"א ונתקני' ע"י חכמה דכתר ונגדל כשיעור חכמה דכתר דאדם קדמון. וכן בתפילת מנחה דשבת שמתבררים בירורי אורות וכלים דיחידה דזו"ן ועולים להתתקן ע"י כתר דא"א וכתר דזו"ן דאדם קדמון ונגדלים כשיעור א"א כן ע"י זו"ן מתבררים בירורי יחידה דישסו"ת ועולים להתתקן ע"י אח"פ ונגדלים כשיעור אח"פ ובירורי יחידה דאו"א על ידי ישסו"ת ועולים להתתקן ע"י כתר דע"ב דא"ק ונגדלים כשיעור כתר דע"ב דא"ק ובירורי יחידה דא"א על ידי או"א ועולי'
להתתקן ע"י כתר דכתר דאדם קדמון ונגדל כשיעור כתר דכתר דאדם קדמון. וכן עד"ז נתקנים ועולים כל פרצופי