# ספר נהר שלום — דף כט עמוד א

[קריאה בקורא](/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/25/)

<div lang="he" dir="rtl">

דף כט עמוד א
דת&quot;י דפרצופי נה&quot;י (דדעת כו&#x27; עד דת&quot;ת דיסוד צ&quot;ל אח&quot;כ כו&#x27; סכ&quot;י) אח&quot;ך יכוין להמשיך 
מיסודות דפרצופי חו&quot;ב וחו&quot;ג דב&quot;ן דמ&quot;ה ודב&quot;ן דב&quot;ן דפרצו&#x27; חכמות דבינות דישסו&quot;ת בלחש 
ובחזרה דפרצו&#x27; חכמות דחכמות דישסו&quot;ת שבדעת דחו&quot;ב וחו&quot;ג דחכמה דכתר דבינה דב&quot;ן דמ&quot;ה 
ודב&quot;ן דב&quot;ן דז&quot;א את העשר גבורות דישסו&quot;ת הנז&quot;ל החדשות עם העשר גבורות הישנות וגם 
העשרה רשמים שלהם והם שלשים גבורות וכללותם וכללות כללותם לפרצוף יסוד דז&quot;א וימשיכם 
מתתא לעילא כו&#x27;. שם אח&quot;ך אחר המשכת הכתר דחו&quot;ב וחו&quot;ג דז&quot;א קודם כונת המשכת הצלם דל&#x27; 
אפשר שחסר זה הלשון ולא כתבו הסופר כי הוא כתוב מבחוץ בגליון וזהו ויכוין לחלק את 
השליש דאור החוזר דחסד הנז&#x27; דת&quot;ת הנז&#x27; דת&quot;ת שע&quot;ג הכתר דנוק&#x27; לארבעה חלקים ולהמשיך 
עתה חלק אחד מהארבעה החלקים הנז&#x27; לכתר דנוק&#x27; ע&quot;כ. שם אחר כונת ההיו&quot;ת דנה&quot;י דצלם 
דמ&#x27; ד&quot;ה ואח&quot;כ יכוין להמשיך הה&#x27; גבורות מדעת דז&quot;א ליסוד שלו והם ה&#x27; הויו&quot;ת ע&quot;כ כל 


זה מיותר. שם ד&quot;ו לפרצוף דעת דרחל ויכוין להמשיך מיסוד דז&quot;א הה&#x27; גבורות כו&#x27; צ&quot;ל 
השנשים גכבורות דאו&quot;א וכללותם וכללות כללותם לדעות דחו&quot;ב וחו&quot;ג דב&quot;ן דמ&quot;ה ודב&quot;ן 
דב&quot;ן דרחל העומד מאחור כנגד פרק אא&#x27; דיסוד דז&quot;א כו&#x27; מכח ריבוי קיבוץ הגבורות: 
וזוכר חסדי אבות ד&quot;ה עתה יכוין שורשי הגבורות צ&quot;ל השלשים גבורות בדעת דנוק&#x27; ולהמשיך 
הארת השלש גבורות העליונות כל אחת כלולה משלש במלבושי יסודות כו&#x27;: 
שם לע&#x27; לפרצוף הת&quot;ת יכוין להוציא ג&#x27; ספירות מאור גבורה דת&quot;ת הכלולה משלש ומאור 
שורשי שתי גבורות דנו&quot;ה שבה הכלולה כל א&#x27; משלש ושבעה ספירות אחרות כו&#x27;: 
ומביא גואל לבני בניהם ד&quot;ה ויכוין להמשיך השתי גבורות התחתונות דנו&quot;ה דנוק&#x27; הכלולות 
כל א&#x27; משלש מיסוד דז&quot;א שבדעת. והארת כללות השלשים גבורות ליסוד שלה. שם מס&#x27; לפרצוף 
נצח יכוין להוציא ג&#x27; ספירות כו&#x27; ומאור גבורה דהוד הכלולה משלש בעוברה דרך הנצח כו&#x27;: 



למען שמו שן&#x27; ת&quot;ם לפרצוף מלכות עתה יכוין להמשיך כללות הכללות השלשים גבורות לפרצוף 
המלכות דרחל הנק&#x27; שם ויכוין כו&#x27; ואח&quot;כ יכוין השני גבורות התחתונות מנו&quot;ה דרחל 
הכלולות כל א&#x27; משלש ליסודה כו&#x27;: 
(ע&quot;ב) שים שלום יכוין להמשיך שפע והארה מפרקין תתאין דמוחין דגדלות שבחח&quot;ן בג&quot;ה 
דת&quot;י דפרצוף נה&quot;י דפנים דחכמה דכתר דבינה דז&quot;א לששים צירופי אלהים שבחח&quot;ן בג&quot;ה דת&quot;י 
דיסוד דפרצוף חג&quot;ת דאחור דחכמה דכתר דבינה דז&quot;א להמתיקם ולבררם ולהשאיר מהם ביסוד 
הנזכר חציים שהם שלשים צירופים ושלשים מהם יכוין לדחותם ולהמשיכם לחח&quot;ן בג&quot;ה דת&quot;י 
דחב&quot;ד ונוק&#x27; והם אלו הצירופים מהך&#x27; צירופי אלהים דיודי&quot;ן שבחח&quot;ן דיסוד דז&quot;א ימשיך 
מהם עשרה צירופים הם אל צירופי הי&quot;ט והכ&#x27; והמ&quot;ג והמ&quot;ד והס&quot;ז והס&quot;ח והצ&quot;א והצ&quot;ב 
והקט&quot;ו והקי&quot;ו לחח&quot;ן דחב&quot;ד דנוק&#x27;. ומעשרים צירופי אלהים דההי&quot;ן שבבג&quot;ה דיסוד דז&quot;א 
ימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ&quot;א והכ&quot;ב והמ&quot;ה והמ&quot;ו והס&quot;ט והע&#x27; והצ&quot;ג 


והצ&quot;ד והקי&quot;ז והקי&quot;ח לבג&quot;ה דחב&quot;ד דנוק&#x27; ומעשרים צירופי אלהים דאלפין שבדת&quot;י דיסוד 
דז&quot;א ימשיך עשרה מהם והם אלו הצירופים צירוף הכ&quot;ג והכ&quot;ד והמ&quot;ז והמ&quot;ח והע&quot;א והע&quot;ב 
והצ&quot;ה והצ&quot;ו והקי&quot;ט והק&quot;ך לדת&quot;י דחב&quot;ד דנוק&#x27;. ולהשאיר שם בחב&quot;ד דנוק&#x27; ט&quot;ו צירופים 
וחציים שהם ט&quot;ו צירופי שלשה שמות אלהים והם אלו הצירופים חמשה צירופים דחמשה אותיות 
אלהים דיודי&quot;ן מעשרה צירופים שבחח&quot;ן דחב&quot;ד והם אלו צירופי הכ&#x27; והמ&quot;ד והס&quot;ח והצ&quot;ב 
והקי&quot;ו לחח&quot;ן דפרצוף הגרון דנוק&#x27;. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דההי&quot;ן מעשרה 
צירופי שבבג&quot;ה דחב&quot;ד ואלו הם צירוף הכ&quot;ב והמ&quot;ו והע&#x27; והצ&quot;ד והקי&quot;ח לבג&quot;ה דפרצוף 
הגרון דנוק&#x27;. וחמשה צירופי חמשה אותיות אלהים דאלפי&quot;ן מעשרה צירופי שבדת&quot;י דחב&quot;ד 
והם אלו צירוף הכ&quot;ד והמ&quot;ח והע&quot;ב והצ&quot;ו והק&quot;ך לדת&quot;י דפרצוף הגרון דנוק&#x27;: 
ומשם יכוין לדחותם לחח&quot;ן בג&quot;ה דת&quot;י דחג&quot;ת ומשם לחח&quot;ן בג&quot;ה דת&quot;י דנה&quot;י ולכלול אותם 


ביסוד דנוק&#x27; ולהשאיר שם ביסוד עשרה צירופים שהם צירופי ב&#x27; שמות אלהים שלישים שבהם 
ושליש מהם והם חמשה צירופי חמשה אותיות אלהים והם אלו צירוף המתחיל באלף מאלהים 
דאלפי&quot;ן והוא צירוף הכ&quot;ד וצירוף המתחיל בלמ&quot;ד מאלהים דההי&quot;ן והוא צירוף המ&quot;ו וצירוף 
המתחיל בה&quot;י מאלהים דיודי&quot;ן והוא צירוף הס&quot;ח וצירוף המתחיל ביו&quot;ד מאלהים דההי&quot;ן 
והוא צירוף הצ&quot;ד וצירוף המתחיל במ&quot;ם מאלהים דאלפי&quot;ן והוא צירוף הק&quot;כ יכוין לדחותם 
לחח&quot;ן בג&quot;ה דת&quot;י דחב&quot;ד דבריאה. ודי בזה לפי פשט הענין כי לא אוכל להרחיב בו הדיבור 
ככל הצורך כי בענין זה הואא סוד הנהו תרי עוזלין דאיילתא הנזכר בתוספתא דפ&#x27; מצורע 
והוא במקום שאמרו לקצר. ובע&quot;ה כשאכתוב סדר כונת הק&quot;ש והעמידה כאשר עם לבבי ממילא 
יתבאר ענין זה עם עניינים רבים גדולים אשר עדיין עין לא ראתה ובחסד עליון בטחתי 
שיעזרני ע&quot;ד כבוד שמו וזכות מורי יעמד לי שיאמר ה&#x27; ית&#x27; די לצרותי ויתנהג עמנו במדת 


החסד אכי&quot;ר: 
(פ&#x27; ע&quot;ב) כתב הרב ז&quot;ל שהג&#x27; פעמים קדוש הם בתלת רישין דא&quot;א וברוך באו&quot;א וימלוך בזו&quot;ן 
ובמ&quot;א נאמר שהג&quot;פ קדוש הם האחד בא&quot;א והב&#x27; באו&quot;א והג&#x27; בזו&quot;ן וזהו ה&#x27; צבאות זו&quot;ן לפי 
כי גם זו&quot;ן נכללים בהני שלשה קדושות איכו השתא הני תרתי לישני סתרי אהדדי ושניהם לא 
יכונו וצ&quot;ל כמ&quot;ש בדרוש הדעת שהם ג&#x27; נר&quot;ן מלבישים זה לזה בעובי וג&#x27; נשמות למעלה וג&#x27; 
רוחות באמצע ושלשה נפשות למטה והם חב&quot;ד חג&quot;ת נהי&quot;ם הנשמה שהיא בחב&quot;ד הם בכתר שהם 
עתיק ונוק&#x27; וא&quot;א ונוקבא הרוח שהוא בחג&quot;ת הם באו&quot;א שהם או&quot;א וישסו&quot;ת הנפש שהיאא 
בנה&quot;י הם זו&quot;ן שהם זו&quot;ן ויעקב ורחל נמצא שהנר&quot;ן דנשמה הכולל של האורך הם נקראים 
בכללות כתר דהיינו עתיק ונוקבא וא&quot;א ונוקבא ובפרטות יש בהם כל פרטות הי&quot;ב פרצופים 
אלא שכולם הם דעתיק ונוק&#x27; ואריך ונוקבא וכן הנר&quot;ן דרוח הכולל של האורך הם בערך 
הכולל נק&#x27; או&quot;א שהם חג&quot;ת דהיינו א&quot;א וישסו&quot;ת ובפרטות יש בהם כל פרטות הי&quot;ב פרצופים 


אלאא שכולם הם דאו&quot;א וישסו&quot;ת וכן הנפש רוח נשמה דנפש הכולל של האורך הם בערך הכולל 
נקראי&#x27; זו&quot;ן שהם נה&quot;י דהיינו זו&quot;ן ויעקב ורחל ובפרטות יש בהם כל פרטות הי&quot;ב פרצופים 
אלאא שכולם דזו&quot;ן ויעקב ורחל והג&quot;פ קדוש הם בג&#x27; נשמות דעובי דכללות שהם כתר דשלשה 
בחינות והם חב&quot;ד דג&#x27; הבחינות והם עתיק ונוק&#x27; ואריך ונוק&#x27; דג&#x27; הבחינות דכללות ולכן 
כתב הרב שהם כולם באאריך דהיינו כתר יען הוא בכתרים דכולם ויען הראשון הוא בנשמה 
דנשמה דכללות שהוא כתר דכתר חב&quot;ד דחב&quot;ד עתיק ונוק&#x27; וא&quot;א ונוקבא דעתיק ונוק&#x27; וא&quot;א 
ונוק&#x27; והב&#x27; הוא בנשמה דרוח דכללות שהוא כתר דחב&quot;ד דחג&quot;ת עתיק ונוקבא וא&quot;א ונוקבא 
דאו&quot;א וישסו&quot;ת הג&#x27; הוא בנשמה דנפש דכללות שהוא כתר דזו&quot;ן חב&quot;ד דנה&quot;י עתיק ונוקבא 
וא&quot;א ונוקבא דזו&quot;ן ויעקב ורחל לכן אמר הרב שהקדוש הא&#x27; באריך והב&#x27; באו&quot;א והג&#x27; בזו&quot;ן 
והני תרי לישני לא פליגי אהדדי ותרוייהו איתנהו וכולם דברי אלהים חיים ובברוך הג&#x27; 


רוחות דעובי שבכללות שהם או&quot;א וישסו&quot;ת דג&#x27; הבחינות ובימלוך הג&#x27; נפשות דעובי דכללות 
שהם זו&quot;ן ויעקב ורחל: 
עוד כתב הרב שצריך להמשיך לנוקבא בשלשה קדושות תלת 
 
דף כט עמוד ב
מוחין דחב&quot;ד ובמקום אחר כתב שהג&#x27; קדושות בחכמה וברוך בבינה ובימלוך דעת ובמ&quot;א כתב 
כי כל כלות הקדושה הוא להמשיך לנוק&#x27; מוח דדעת ממוח הדעת דדכורא ובמ&quot;א כתב להמשיך לה 
תלת מוחין חב&quot;ד מחג&quot;ת דז&quot;א וצ&quot;ל שכל ההמשכה בכללות הקדושה הוא מחב&quot;ד דדעת התחתון 
דז&quot;א שהם תרי עיטרין ודעת והם ג&quot;פ תתאין דחג&quot;ת ונק&#x27; חג&quot;ת בערך חו&quot;ב ודעת העליון שהם 
ג&quot;פ עילאין דחג&quot;ת ונקראים חב&quot;ד ומאלו החב&quot;ד כבר נמשך בב&#x27; הברכות ראשונות אמנם עתה 
בקדושה כוונתינו היא להמשיך לנוק&#x27; ג&#x27; מוחין חב&quot;ד מהדעת התחתון דז&quot;א הנקרא חג&quot;ת והג&#x27; 
מוחין הנזכר כל א&#x27; כלול מג&#x27; דהיינו חב&quot;ד והג&#x27; קדוש הוא להמשיך לנוק&#x27; מחב&quot;ד דחכמה 
דדעת התחתון הנקרא חג&quot;ת דז&quot;א בחג&quot;ת הא&#x27; חכמה דחכמה השני בינה דחכמה השלישי דעת 


דחכמה לחב&quot;ד דחכמה דדעת התחתון הנקרא חג&quot;ת דיעקב ורחל ובברוך מחב&quot;ד דבינה דדעת הנז&#x27; 
דז&quot;א לחב&quot;ד דבינה דדעת הנזכר דיעקב ורחל וזה בלשה תיבות ברוך כבוד ה&#x27; ברוך דעת 
דבינה כבוד בינה (פ&quot;א ע&quot;א) דבינה ה&#x27; חכמה דבינה ובימלוך מחב&quot;ד דדעת דדעת הנז&#x27; לחב&quot;ד 
דדעת דדעת דיעקב ורחל באופן זה בימלוך מוח בינה וחצי השמאלי דדעת ובה&#x27; מוח חכמה 
וחצי הימני דדעת: 
אלו השאלות מצאתי בע&quot;ת תונס יע&quot;א. שנשאלו להרב שמ&quot;ש נר&quot;ו מהכא להתם ממני יצאו 
הדברים אני הצעיר יוסף הכהן נר&quot;ו: 
שאלה (א) בענין מצב העולמות ואופן הלבשתם בש&#x27; הקדמות ענף ה&#x27; שחוט הא&quot;ס המתלבש בתוך 
א&quot;ק ע&quot;ס רגליו והם מגיעים עד תחתית עיגולי ע&quot;י ובוקעים כל עיגולי אבי&quot;ע ונכנסים 
בתוכם ואם כן איך יצדק (ע&quot;ב) היות עולם העשיה נאחז בעקב א&quot;ק כמ&quot;ש במ&quot;א והובא בס&#x27; 
ע&quot;ח מצורף לזה הבנת לשון הזהב האמור שם בחוטר ב&#x27; המתחיל נבאר אצי&#x27; עליון כו&#x27; וז&quot;ל 
בצמצום הב&#x27; ירדו החיצוניות של צד פו&quot;א דנה&quot;י דא&quot;ק כו&#x27; שהוא קיצור ממ&quot;ש בס&#x27; מ&quot;ש ש&quot;ב 


ח&quot;אא פ&quot;ג ומקשה אחת הם. גם מ&quot;ש שם במ&quot;ש שנלע&quot;ד ששמעתי כי מקום בי&quot;ע הוא אחורי אלו 
העיגולים הניקודים שהוא ממש בחי&#x27; החיצוניות הזה שעלה וכאן נראה להיפך כי מקום בי&quot;ע 
הוא למטה בחלל הנז&#x27; הניח בצ&quot;ע אינו מובן לפע&quot;ד כי כפי מ&quot;ש בסדר הלבשת העולמות זב&quot;ז 
כנזכר: 
(ב) מדוע לא נזכר דעת בעולם העקודים עם היות שלא נמצא בו הכתר שנשאר בשורשו בפה א&quot;ק 
כמבואר בשער הקדמות בענין מי ולא מטי: 
(ג) דעת הנקודים ג&quot;כ תמוה בענין הכלי שלו כי לפי יציאת המלכים נראה שיש לו כלי בפ&quot;ע 
ונשבר ולא נמצא לו נצוצות כפי מ&quot;ש בדרוש רפ&quot;ח ניצוצין וגם אח&quot;כ בתי&#x27; ז&quot;א נעשי&#x27; חב&quot;ד 
מחג&quot;ת כו&#x27; ואלו דעת ליתא בהאי מניינא ובמ&quot;א נאמר שבא בתוספת ולא מעיקרא וכיוצא בזה 
לאין מספר: 
ד בסדר אח&quot;פ דאא&quot;ק נראה להדיא שהעין שלו גרוע מהם שהם טעמים דס&quot;ג והיא נקודה דס&quot;ג 
ושם נאמר שהעינים בחכמה עיני העדה ובמ&quot;א בענין ד&#x27; יסודות ראיה שמיעה כו&#x27; נאמר 


שהראיה בחינת נשמה לנשמה יו&quot;ד שבשם ולמטה ממנה אח&quot;פ בחינת נר&quot;ן: 
ה למה לא נמנית מדרגה הב&#x27; דב&quot;ן שהיא עליונה ממה שתחתיה בכלל הרפ&quot;ח ניצוצין: 
ו מיתת המלכים אם היו ביושר או בעגולים נראים דרושים חלוקים ממ&quot;אא נראה שהיו ביושר 
ובמ&quot;א יראה שלא היו אלא בעיגולים כי היושר אחר התיקון נעשה ולא היו קודם לכן ובספר 
מ&quot;ד נז&#x27; בש&quot;ב ח&quot;א ספ&quot;ג כי אם יצאו מתחילה ביושר סוד הרח לא היו נשברים והדברים 
ארוכים: 
ז פעמים אומר דג&#x27; כלילן בג&#x27; דעיבור ז&quot;א הם נה&quot;י בתוך חג&quot;ת ועל הרוב נאמר בהפך דחג&quot;ת 
בתוך נה&quot;י: 
ח במ&quot;א איתא שבעת תיקון ז&quot;א נעשים הו&quot;ק שלו ט&quot;ס עד&quot;ז שחג&quot;ת נעשים חב&quot;ד ונה&quot;י חג&quot;ת 
ונה&quot;י באים בתוספת מאימא ובמ&quot;א אומר שהם מתחלקים לט&#x27; פרקים וב&quot;פ נעשים ספי&#x27; א&#x27; 
ונעשים בשוה כולם מג&quot;פ ע&quot;י ט&quot;ס דנה&quot;י דאימא המשלימים אותם ע&quot;ד הנז&#x27;: 
ט איך יצוייר זווג עו&quot;נ וכן א&quot;א ונוקבא שבהם כיון שמ&quot;ה וב&quot;ן שבהם זה מ&quot;ה וב&quot;ן שלו 


אב&quot;א והפנים נראים לחוץ וזה מימין ומשמאל ואין מציאת זווג רק פב&quot;פ כנודע: 
י פעם נאמר כי זווגי אבא ואמא לא פסיק ושל ישסו&quot;ת פסיק ופעם נאמר להיפך וזה של חיות 
העולמות וזה של נשמות והענין של פרט זה ארוך ומסתעף ממנו פארות יצ&quot;ו תשובה ותשועות 
אדם באמרות טהורות: 
יא איך יתיישב מ&quot;ש שבני אדם ה&quot;ס פנימיות העולמות והמלאכים מחיצוניות וגדולים הם 
הצדיקים מהמלאכים עמ&quot;ש במ&quot;א כי מי שהוא מנפש דאצי&#x27; נקרא מלאך דעדיף טפי כמ&quot;ש בשער 
הגלגולים כו&#x27;: 
יב בשער התפילות דרוש ד&#x27; מסדר הלילה אמר שאחר ערבית חוזרת לאה באחורי (כ&quot;ה ע&quot;א) ז&quot;א 
ואינה חוזרת להיות פב&quot;פ עם יעקב בכל אורך ז&quot;א עד אחר חצות לילה ובשער הגלגולים פ&quot;ה 
מוכח כי לא חזרה באחור וקודם חצות היתה עם יעקב פב&quot;ב למעלה מהחזה דז&quot;א ואחר חצות 
לילה נתארכה עד למטה כנזכר: 
יג אורח נשים לבתולה ואיש לא ידעה איך היה מקודם כניסה כמבואר בדרושי מ&quot;ן: 
יד בספר התיקונים והובא בתחילת שער הקדמות דלבושין דלביש ביומא חדא לא לביש ביומא 


תניינא כו&#x27; ומפורש התם שהם העולמות שבהם מתלבש הא&quot;ס והמכוון הואא בעליתג העולמות 
למעלה בזמניהם בכל עת וזמן כפי בחי&#x27; וא&quot;כ יש לדעת אמאי צריך לכבד את השבת ויו&quot;ט 
בלבוש האדם יקר ואדרבא נראה להיפך: 
טו מפני מה אין נמשך מפנימיות או&quot;א אפילו לימות המשיח והרי אז נמשך מפנימיות ע&quot;י 
שלא נמשך בזמן הזה כמבואר בדרוש ב&#x27; מדרושי ק&quot;ש דיוצר וגם שם יש גמגום צריך למודעי: 
טז עוד שם נאמר שזווג שלאחר חצות לילה הוא גרוע משל ערבית כי זה ממשיך מחיצוניות 
א&quot;א וזה מחיצוניות או&quot;א ובשער הגלגולים פ&quot;ב אמר בהיפך ע&quot;פ סדר המדריגות יע&quot;ש: 
יז בענין זווג אב&quot;א יש בו כמה חילוקים ונראים הפכים הנה במ&quot;א אמר כי זווג אב&quot;א אינו 
כפשוטו וקתני עלה כי הכוונה היא כי הוא נוטל ה&quot;ח והיא ה&quot;ג להשלים אחוריהם ואז 
חוזרים פב&quot;פ להזדווג ונמצא כי חו&quot;ג אלו בבחינת א&#x27; יקראו פב&quot;פ כי הם הגורמים להיות 
פב&quot;ב ובבחי&#x27; א&#x27; נקרא אב&quot;א כי עי&quot;ז נגדל ונשלם אחוריהם ובמ&quot;א אומר שכשהם אב&quot;א 


וצריכים אז להזדווג עולין בהיכלין דאו&quot;א ומזדווגים שם ובערך שאם היו אז במקומן 
נשארים אב&quot;א נקרא הזווג ההוא אב&quot;א אע&quot;פ שעלו אז ונזדוגו פב&quot;פ בהיכלות או&quot;א דא&quot;א 
להיות הזווג אב&quot;א כנזכר שם ובשער הקדמות בדרוש המתחיל ונחזור שנית לבאר היטב ההפרש 
שיש בין ד&#x27; עולמות אלו כו&#x27; כתוב שזווג זו&quot;ן בהיות הנוק&#x27; קצרת הקומה מהחזה ולמטה 
אפילו פב&quot;פ נקרא זווג אב&quot;א ובשער התפלות נאמר בכמה מקומות זווג דאב&quot;א ולא שייך בהו 
הני מילי אלא כפשוטו ממש: 
חי באיזה עת וזמ ישנו לזווג נשיקת הידים האמור 
 


דף ל עמוד א
בשער התפלה דליל שבת שהוא נושק ידי המלכות כדי להמתיק את ה&quot;ג שה&quot;ס ה&#x27; אצבעות היד 
ע&quot;י ה&#x27; מוצאות שיש בפה דז&quot;א וקאמר שזהו הזווג של זמן הגלות בעו&quot;ה שאינו יכול 
להזדווג עמה בבחי&#x27; היסוד שלה ומהו ענין ההיפוך הנז&#x27; שם כשהיא למעלה בבינה אז היא 
יורדת ונושקת ידו ע&quot;ד הנזכר והרי לכל זמן ועת בפרט הזווגים הנעשים בכל הימים 
כדאיתניהו במקומם: 
יט בשער הקדמות דרוש פרצוף לאה כתוב שנעשה מידי ז&quot;א עז&quot;ה כי האור שהיה נמשך בפ&quot;א 
דזרוע ימין חזר ועלה במקום חיבורו אל הכתף וממנו נעשה חסד שלה והאור שהיה יורד בפ&quot;ב 
עד כף היד חזר ועלה על ראש הפ&#x27; כו&#x27; ונעשה נצח שלה ועד&quot;ז היה בקו שמאל ואמצעי שלה 
האמנם חו&quot;ב שלה נעשים מפרקי הידים. והדבר קשה כיון שהידים הם עליונים אע&quot;פ שנראים 
למטה כנזכר במ&quot;א א&quot;כ יהיו פרקי הזרוע הסמוכים להם שנים להם ולמעלה מהכתפים ואיך 
(ע&quot;ב) נשתנה הסדר שהכתפים נעשים מהם חו&quot;ג והזרועות נ&quot;ה דלאה לא כן הסדר האמור גבי 


או&quot;א בחג&quot;ת דא&quot;א כמבואר בהקדמה א&quot;ז בשער מאמרי הזוהר ובספר מ&quot;ח הובאו הב&#x27; סדרים 
בלאה האמורים בשער הנזכר במ&quot;א ואחת הנה במס&#x27; לאה ואחת הנה במס&#x27; ערבית: 
כ אגב גררא לדעת ולהבין כי לפ&quot;ז צריכים הכהנים בברכתן להגביה כפות ידיהם למעלה ראש 
כדי להשלים פרצוף לאה בחו&quot;ב הנעשית מהם כנז&quot;ל סימן י&quot;ט וכמ&quot;ש בשער תפלות וזה הפך 
הפוסקים כסברת חכמים דמסכת סוטה פ&quot;ז שאין נושאים כפיהם אלא כנגד כתפותיהם ולא למעלה 
ראש: 
אך ואגב מאי דאמור התם בכניסה ל&quot;ם דאבא בז&quot;א י&#x27; חסדים וי&#x27; גבורות שבדעת והלא ידוע 
כי אינם רק ה&quot;ח וה&quot;ג בדעת וכן כמה דקדוקים בענין קדימה ואיחור שלא כסדרן דל&quot;ם הנז&#x27; 
לאין מספר: 
בך בענין זווג הנעשה בתפלת שחרית שהוא של יעקב ורחל פעם א&#x27; אומר שהוא בשים שלום 
ופ&quot;א שנעשה ע&quot;י נפילת אפים ומזה היכא דליכא נפ&quot;א איך לא יהיה אז הזווג ההוא וזה אי 
אפשר להיות: 
כג בענין הדורמיטא איכא לעיוני כי הלא הוא אמר כי אז מסתלקין המוחין דז&quot;א בלבושי 


נה&quot;י דאימא ונתנים לנוקבא לבנותה משלם ויביאה אל האדם ונזדווגו יחד פב&quot;פ וקפריך עלה 
כיון שנסתלקו המוחין ממנו במה יזדוג עמה ומהדר כי אז עלה הוא יותר ולוקח מוחין יותר 
מעולין מנה&quot;י דאו&quot;א עילאין זהו תורף מסוף דרוש ב&#x27; בענין הלילה ומשער התפילה נראה 
בזה כי אותם המוחין שבנה&quot;י דתבונה שנסתלקו ממנו אינם חוזרים עוד לביתם ופנים חדשות 
באו כאן במקומם. ובדרוש השופר של ר&quot;ה נראה להדיא שהם עצמן חוזרים להכנס בו כבתחילה 
ע&quot;י השופר והיא גופא קשיא דאם לא ישארו בה יחזור הדבר לכמות שהיה וכי ח&quot;ו קצרה ידו 
דלא סגי בלא&quot;ה ושבדרוש הלילה הנז&#x27; עדיף טפי ובזה נתמלא כל הבית אורה ונשאר אותו 
דרוש של השופר וכל הנמשך אחריו באותו ענין כמעייל פילא בקופא דמחטא מעומק המושג 
כו&#x27;: 
כד גם אינו מבורר איך נבנית לאה ע&quot;י הנסירה ונשלמת מיום הא&#x27; של ר&quot;ה מאחורי הז&quot;א 
כמבואר שם והרי כל אותם האחוריים והדינים נמנים כלם לרחל מאז ועד יוה&quot;כ ולא הניחה 


ללאה כלום מהם וא&quot;כ איך ובמה נשלמה ונבנית וכל הזווגים הנעשית אז הם עמה כל אותם 
הימים שבין הכסא לעצרת כנז&#x27; שם ואדרבא אנו רואים שבעת הנסירה נכללים שתי אחיות לאה 
ורחל שתיהם גם יחד והיו אז בחי&#x27; אחת או לאה נכללת ברחל או להפך כמבואר בכמה מקומות 
ובכלל זה יש לדעת מה שלא נזכר בדברי הרב ז&quot;ל חזרת לאה עם ז&quot;א אב&quot;א בשעת הנסירה 
שנראה ממ&quot;א שהיא תמיד עו פו&quot;א ונבנית מחג&quot;ת שלו המכוונים יחד ימין בימין כו&#x27; כאשר 
נזכר מזה לעיל בסימן י&quot;ט: 
כה ואגב לדעת כי לפעמים אומר מרן ז&quot;ל כי אי המלכות נוק&#x27; דז&quot;א חוזרת עמו פב&quot;פ עד 
שנגדלת מאחוריו בכל קומתו מראשו ועד רגליו כנזכר בכמה מקומות ובמ&quot;א אומר כי גם 
בהיותה עדיין אב&quot;א מן החזה ולמטה חוזרת להיות פב&quot;פ הגם שלא נגדלה בכל שיעור קומתו 
אב&quot;א כמבואר במלך עוזר כו&#x27;: 
כו (כ&quot;ו ע&quot;א) בענין המשך מקיפים דמוחין דז&quot;א בברכת אבות ע&quot;י זווג או&quot;א כפי מ&quot;ש בס&#x27; 
מ&quot;ח תפילת שחרית נראה שהם המקיפים שהם מעולים מהפנימים ולז&quot;א באבות דחול שגם הם 


אינם נמשכים אלא ע&quot;י זווג בחי&#x27; אאו&quot;פ דכלי אמצעי שלהם כי באו&quot;מ שלהם אין נמשך לעולם 
אפי&#x27; לבחי&#x27; מקיף למקיף דז&quot;א. אמנם מדרושי ר&quot;ה נאמר להדיא שגם אז היה הזיווג או&quot;א 
בבחינת או&quot;מ שלהם ואמר שצריך לכוין בזה וגם מקיף הוחין הנמשכין אז ממה שבתוך הפנימי 
יצא לחוץ ע&quot;י הקוצא דשערי וגרוע מהמקיף כנראה שהם שתי בחי&#x27; שנעשית בתפילת י&quot;ח 
וכולהו איתנהו אלא שהלשון לאו רישיה סיפיה כו&#x27; וצריכין למודעי ונגר בר נגר: 
זך בענין קוצא דשערי דא&quot;א דבמקום א&#x27; אומר כי אינה מגעת רק עד רישי כתפוי אלא שע&quot;י 
זווג או&quot;א להשיך מוחין מקיפין דז&quot;א מהפנימית שלו בהתפשט נה&quot;י שלהם למטה נמשכת הנימא 
עד ערפו דז&quot;א להכות ולהוציא תפילין במצחו ובמ&quot;א אומר דאו&quot;א מכוסים משני צדדים מפנים 
ע&quot;י הדיקנא דא&quot;א המגעת עד הטיבור ומאחור ע&quot;י הקוצא כנז&#x27; ומשם מתחיל רישא דז&quot;א 
כנזכר: 
כח בענין המקיפין הנכנסין באבות לא נתברר אמיתות הדבר על מכונו כי כפי מ&quot;ש שם שאין 


לכוין אז אלא במקיפין דמצד אמא ולא דאאבא עד ברכת כהנים נראה מזה כי בר&quot;ה נכנסים 
אלו גם דאאבא באבות והם ל&quot;ם דצלם ואמר שם כי אע&quot;פ שברכת אבות דר&quot;ה ביאר כונת מקיפים 
דמצד או&quot;א כו&#x27; ושם לא נתבאר אלא בחינת המקיפים הנ&quot;ל סימן כ&quot;ו שישנם אפילו בימי החול 
וכמ&quot;ש בדרוש ד&#x27; מדרושי תפילת י&quot;ח דשחרית והדברים צריכין תלמוד: 
כט בענין כונת הרי&quot;ו שאמר בר&quot;ה שאין לכוין בהם אלא ביום הדין וא&quot;כ גם רי&quot;ו שהביא 
משם הליקוט הזולת בפ&#x27; אדני שפתי כו&#x27; אע&quot;פ שנכתב שם אין לכוין מהם רק בר&quot;ה וכן עשה 
הרמ&quot;ח שלא סידר כונת הרי&quot;ו גם שלא פי&#x27; הנז&#x27; אלא בתפילת ר&quot;ה בלבד אאו אינו אלא של 
הברכה ראשונה דאבות בר&quot;ה אבל של פסוק הנזכר יש לכוין בו אף בשאר ימים ויש רמז לזה 
עפ&quot;י שארז&quot;ל מלך נידון בכל יום ודינא דמלכותא ודבר הלמד מעניינו. ואגב אם יש לכוין 
ברי&quot;ו של ברכת אבות גם בערבית של ר&quot;ה או אינו אלא בשחרית כפי עליות ההם שישנם אז 


ולא מקודם: 
ל מה הם ה&#x27; אלפין דאהי&quot;ה מכוונים נגד ה&#x27; פעמים די&quot;ן של אדנ&quot;י הנזכר בכל מקום שהם 
מה&#x27; שמות אהי&quot;ה שבבינה ואם יראה להגיה במקום ה&#x27; צ&quot;ל ג&#x27; שמות אהי&quot;ה כו&#x27; שבהם ה&#x27; 
אלפין כנז&#x27; בשער רוח הקדש יחוד כ&quot;ח אחרון: 
לא בענין ברכות אמצעיות די&quot;ח שבתפלה כמה שינויים שאינם מובנים אצלינו כי הוא אמר 
שהג&#x27; ברכות ראשונות שהם אתה חונן השיבנו וסלח לנו ה&quot;ס נה&quot;י האחרונים שניתוספו לו 
אחר התיקון ומהם נעשים חב&quot;ד דנוק&#x27; וכל פרצופה משלם ע&quot;י ז&quot;א וענין הארה זו שמאירים 
הנה&quot;י שלו בט&quot;ס שלה נק&#x27; נשיקין וא&quot;כ צריך שיצאו הארות הללו מפיו לפיה וכנזכר בסוף 
הדרוש ההוא הכולל ענין הי&quot;ח 
 


</div>
