{"bookId": "kabala-72f6d8494dd9", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר נהר שלום — דף לג עמוד א", "hebrewTitle": "דף לג עמוד א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-72f6d8494dd9/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף לג עמוד א\nשנשלם ביטול אחיזתם לגמרי ואז ביום שבועות נמשך הכתר וכנז' כ\"ז בספר הכוונות והנה \nאם היינו מכונים במנחה דיום א' דפסח שחל בשבת להמשיך המוחין דכתר היה מתבטל אחיזת \nהחצונים ביום ההוא לגמרי ואין כן רצון המאציל כי כל זה הוא לתקן חטא אדה\"ר שהיה \nבנשמות שבניסן נבראאו שהם פנימיות העולמות הנקרא בכללות חסד שהוא קו ימין דכללות כל \nהעולמות בערך חיצוניות העולמות הנקרא בכללות גבורה שבר\"ה נבראו שהוא שמאל דכללות כל \nהעולמות ולפיכך היה המשכת המוחין באותן המ\"ט ימים לאט לאט ולפיכך היה המשכת המוחין \nבאותן המ\"ט ימים לאט לאט ולפיכך אין לכוין באותה המנה כנלע\"ד ואעפ\"כ עדיין לא נפשט \nלי הדבר לגמרי. וגם לפי זה אין לכוין במצות ובתפלות של כל אותם המ\"ט ימים בשום כונה \nכלל לא בחול ולא בשבת מלבד כונת העומר בלבד ואין עוד כי כל מדריגה שנשלם בירורה \nותיקונה אז מתפשטים בה המוחין ואין לומר כי כל התפלות והמצות של כל יום הוא בפרטות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אותה מדריגה של אותו יום כי אין כל מדריגה נשלם עד תשלום כל המ\"ט ימים כמ\"ש בדרוש \nז' שהוא דרוש א' של העומר דיבור המתחיל עוד יש כונה אחרת וגם היא אמיתית כו' וגם \nאין לומר כי מצות העומר בפני עצמה והתפלות ושאר המצות כל א' בפ\"ע אמת ונכון הדבר \nבשאר ימות השנה אבל בימים אלו שבאו לתקן חטא אדה\"ר אינו כן וכ\"כ בדרוש י\"ב ד\"ה ענין \nכל המ\"ט ימים וכן בדרוש ז' כתב לפי שא\"א שיזדווגו זו\"ן עד היות ז' ספירות אלו \nבנויים ומתוקנים ואח\"כ בליל שבועות אין נמשכין המוחין דכתר מא\"א עד אחר הטבילה שבה \nנמשכין שרשי ד' מוחין שבכתר דישסו\"ת ודאו\"א ודא\"א וכל אל המוחין שנמשכו בעומר ובליל \nשבועות הם המוחין דאחור ואח\"כ בתפלת של יום שבועות צריך לכוין במלת באהבה של העמידה \nואילך להמשיך הוחין דפנים מישסו\"ת ומאו\"א ומא\"א עד סוף המוסף ואז מזדווגים זו\"ן \nזווג דגדלות: \nובענין הגלוח בימי העומר צריך להזהר לשמור מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ\"ט \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכמנהג האר\"י זלה\"ה ולא כמ\"ש קצת מקובלים אחרים לגלח (ע\"ב) במ\"ח כי ענין המוחין של \nהעומר בפני עצמם וענין השערות בפני עצמן ואינם דומין זל\"ז ובחי' יום דמ\"ט דשערות לא \nנמשכה כלל עד יום המ\"ט ונסתפקתי ספק גדול אם חל יום מ\"ט בשבת אם מותר לגלח במ\"ח ולא \nאפשיטא לי ולולי שהכרחוני לגלח כמעט לא היתי מגלח גם לא התרתי לחתן לגלחן קודם \nשבועות בכמה ימים: \nונחזור לענין הראשון כי כמו כן הוא מר\"ה ועד שמיני עצרת שאין לכוין בתפלות הימים \nההם רק בשני ימים דר\"ה זה בפנימיות וזה בחיצוניות ואח\"כ משם ואילך עד ערב יוה\"כ אין \nלכוין רק ממילת באהבה ואילך לנסור שני פרצופים המתייחסים לאותו יום ואח\"כ במלך עוזר \nכו' להמשיך המוחין דפנים לפרצוף הפנים דאותו יום דרחל וזה סדרן ואע\"פ שלגבי מורי \nורבותי כ\"ז הם דברים פשוטים אע\"פ שיש להם סודות נעלמים הנה כוונתי להשוות הדעות \nולדעת אם הסכימה דעתי לדעת גדולים והוא כי כוונת העמידה של ר\"ה הוא כמו בחול ואין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שינוי כלל ביניהם אלאא בענין הרי\"ו והנסירה כן נראה מפשט שער הכנות כנודע ושאין \nשינוי אלא בענין הנסירה שאין ננסר ביום אא' אלא פרצוף הכתר דנוקבא וביום ב' פרצוף \nהחכמה וכעד\"ז בשאר הימים ונמצא שצריך לכוין לבנות כל פרצופי הנוקבא מאל עליון ואילך \nביום א' כמו בחול ועי\"ז הבנין די\"ס דנוקבא נתוסף בכל ספי' ט' ספירות החסרים לה \nונעשית פרצוף גמור כי הכתר דנוק' הננסר ביום א' הוא שהיה עומד אחורי חצי התחתון \nדת\"ת דז\"א ועתה נעשה פרצוף ונתפשט עד למטה וכעד\"ז כל הי\"ס ע\"ד כללות כל האצילות \nובכל יום ננסר ספי' א' והיא פרצוף א': \nואח\"כ ביום א' במלת באהבה מסתלקים צלמי המוחין דאו\"א מתוך עשרה פרצופי דז\"א והחכמות \nוהחסדים שבהם עומדים ע\"ג רישא דז\"א והבינות וגבורות שבהם מתפשטים בעשרה פרצופי לאה \nורחל כי כחב\"ד וחג\"ת דצלמי המוחין הם מתלבשים בלאה והם רנח\"י ונה\"י שהם הנפש דצלמי \nהמוחין הם מתלבשים ברחל ובמלת זכרנו יכוין לנסור לאה מן כחב\"ד חג\"ת ולפי שאי אפשר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לנסור את רחל לבא לפנים אם לא תקבל הארת ה' ראשונות דז\"א שהוא תשלום הנרנח\"י כי לא \nהיה בה רק נפש נה\"י דצלמי כל המוחין וצריך שתקבל כל המוחין דאחור לכן יכוין להמשיך \nהבינות וגבורות דכחב\"ד חג\"ת דצלמי כל המוחין דעשרה פרצופי ז\"א דב\"ן לספי' כתר \nדפרצוף הכתר דרחל ולנסור אותו ולהשאיר שם המוחין הראוים אליו יחידה דיחידה ולהמשיך \nהשאר לחכמה דכתר במלת לחיים ולנסור אותו ובמלת מלך בינה וכן עד\"ז כל הי\"ס לפרצוף \nהכתר דרחל בעשר תיבות זכרינו: \nוע\"י השופר מסתלקים המוחין מהנוק' ועולים למ\"ן עם חכמות וחסדים כנזכר בכונות השופר \nונמשכין מוחין דפנים ומתפשטים המוחין דאו\"א דאחור בפרצופי אחור דז\"א במקום שהיו \nומוחין החדשי' דפנים דפרצוף דפני' דז\"א ונבנה ונגדל פרצוף כתר דפנים דרחל ונמשכים \nבו הגבורות דכחב\"ד חג\"ת דפנים דז\"א וננסר ונמצאו פרצוף כתר דרחל אחר השופר י\"ד \nגבורות ז' גבורות קשות באחורי הכתר וז' מתוקות בפנים דכתר. וביום ב' חוץ מכוונת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "החיצוניות (ס' ע\"א) יכוין בפנימיות במלת באהבה לסלק הגבורות דכחב\"ד חג\"ת מפרצוף כתר \nדאחור דרחל ולהעלותם עם המוחין דאחור דז\"א למ\"ד ומ\"ן לאו\"א ולזווגם ולהמשיך מוחין \nחדשים מתוקים מזווגם ולהמשיכם עם המוחין הישנים שעלו למ\"ד ומ\"ן לפנים ואחור דעשרה \nפרצופי אחור דז\"א ולהמשיך ע\"י ז\"א י\"ד גבורות דכחב\"ד חג\"ת דהמוחין חדשים גם ישנים \nלפנים ואחור דפרצופי כתר דאחור דרחל ממנו ימשיך שש גבורות קשות ושש מתוקות דחב\"ד \nחג\"ת והם י\"ב גבורות לפנים ואחור דפרצוף חכמה דאחור דרחל: \nואח\"כ ע\"י השופר דיום ב' מלבד כוונת החיצוניות יכוין בפנימיות בתקיעה ראשונה לסלק \nהמוחין דפנים שנמשכו בז\"א בתקיעות ביום א' ולהעלותם עם הגבורות דכחב\"ד חג\"ת שלהם \nשבפרצוף כתר דפנים דרחל ובירורי דפנים דפנים למ\"ד ומ\"ן לאו\"א ולזווגם ולהמשיך מוחין \nחדשים מתוקים מזווגם ולחזור להמשיך ב' בחי' המוחין הנזכר לאחור ופנים דעשרה פרצופי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דפנים דז\"א ולהמשיך ע\"י ז\"א י\"ד גבורות דכחב\"ד חג\"ת שלהם לפנים ואחור דפרצוף כתר \nדפנים דרחל ומן הכתר הנזכר ימשיך שש גבורות קשות ושש מתוקות דחב\"ד חג\"ת והם י\"ב \nגבורות לאאחור ופנים הפרצוף חכמה דפנים דרחל: \nונמצא כי בשני ימים נמשכו בז\"א ארבע בחי' מוחין ולרחל נמשכו הגבורות דכחב\"ד וחג\"ת \nשלהם והם גברות ומיתוק ביום א' וגבורות ומתוק ביום ב' כי המיתוק הנמשך במלת באהבה \nביום ב' אינו נמנה בשם מיתוק אלא גבורות בערך היום ב' והרי עתה ביום ב' אחר התקיעות \nיש בפנים ואחור דפרצוף חכמה דאחור דפנימיות דרחל י\"ב גבורות וכן בפנים ואחור דפרצוף \nחכמה דפנים דפנימיות י\"ב גבורות והם כ\"ד וכן עד\"ז בחיצוניות. אלא שבמקום עשרה \nגבורות הם ה' גבורות באור וה' בפנים וביום ד' הם ד' וביום ה' ג' ביום ג' במלת באהבה \nיכוין להמשיך עשרה גבורות דבינה ודעת וחג\"ת והם כפולות מן אחור ופנים דפרצוף חכמה \nדאחור דרחל לאחור ופנים דפרצוף בינה דאחור דרחל ולנסור אותו בי\"א תיבות דזכרנו כו': \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "\n \nדף לג עמוד ב\nובמלות מלך עוזר כו' יכוין להמשיך עשר גבורות דבינה ודעת וחג\"ת כפולות מאחור ופנים \nדפרצוף חכמה דפנים דרחל לאחור ופנים דפרצוף בינה דפנים דרחל וכעד\"ז בכל הימים עד \nערב יוה\"כ ואח\"כ יוה\"כ הוא נדרש לעצמו כי הוא פנימיות דכל מה שנעשה מר\"ה עד עתה \nוהוא בבחינת חוש השמע דאוזן העליונה דא\"ק וכדמשמע מפ\"ה משער אח\"פ ובכמה מקומות \nואח\"כ בז' ימי החג הוא המשכת החסדים ובשמיני עצרת הוא הזווג והוא זוג דזו\"ן הכוללים \nדכללות דכל הי\"ב חדשי השנה ואין הפנאי מסכים להאריך מעט בפרטי העניינים כי השליח \nנחוץ לילך ובעה\"י באחרת נאריך בס\"ד. אמנם בשנת השמיטה אע\"פ שכבר הזו\"ן עומדים אחור \nבאחור ולא נשאר כי אם להמשיך בחי' הפנים עכ\"ז צריך לכוין בכל סדר כוונת התפלה כאשר \nימי שנות השבוע לבנות ולתקן אחור ופנים דזו\"ן אלא שהוא דבחי' פנים דומיא דשבת שהוא \nבחינת בנין ותיקון פרצופי פב\"פ דזו\"ן בערך תפלות דחול שהם בחי' בנין ותיקון פרצופי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אחור באחור דזו\"ן וכ\"כ הרב ז\"ל בדרוש שמיטה ויובל כי לפי מ\"ש שם א\"כ למה אנו \nמחוייבים להתפלל ולעשות (ע\"ב) מצוה בשבת ובשביעית והשיב שכל התפילות והמצות שאנו \nעושים בהם הוא לתקן בחי' פרצופי פנים בפנים דזו\"ן אלא שכל הבירורים והתיקונים \nהנעשים בהם הם למעלה מבחי' אחור וכבר נתבאר זה היטב באורך בהקדמה בביאור ענין \nחיצוניות ופנימיות באר היטב ע\"ש: \nכשחל י\"ט בשבת עיקר הכונה היא די\"ט אבל עליית העולמות הוא דשבת. בענין התגין חלילה \nלהוסיף על ג' בשעטנ\"ז ג\"ץ ואחד בבד\"ק חי\"ה ואין עוד מלבדם וכל המוסיף גורע ומגרעות \nחס ושלום: \nאם ניעור בלילה ודאי שצריך לומר ק\"ש שעל המטה ברגע חצות קודם תיקון חצות: \nואיני כמזהיר אלא כמזכיר להשתדל מאד לכוין בכל פרטי כונת שמות הספי' ומקיפיהם \nהמבוארים בשער השמות ושמות הנרנח\"י שהם ההיו\"ת המנוקדות ומקיפיהם להמשיכם מלובשים \nתוך שמות המוחין שהם שמות בלתי ניקוד והם מלובשים תוך הצלם ולהמשיך הצלם לתוך אותם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "השמות די\"ס דאותו הפרצוף המתייחס לאותם המוחין והנרנח\"י וזאת היא הכוונה השלימה \nובלתי כוונת השמות המנוקדות שהם הנרנח\"י כי אין אור א\"ס מתפשט אלא תוך התפשטות אור \nהחכמה שהם הנקודות ובלעדם הם כל אותם הכוונות כגוף בלא נשמה ויש עליהם פחד כי ימותו \nולא בחכמה וגם כי עיקר כוונת הבירור הוא בכלים עם הרפ\"ח אשר ע\"כ צריך לשמור לעשות \nככל הנזכר וימחלו רבותי שדברתי עד כה אעפ\"י שידעתי שכ\"ז ידוע וברור ומפורסם להם \nויותר מזה הם עושים כו' גם תמיה לי טובא איך לפעמים מקשים רבותי על דברי הרב מדברי \nהזוהר והתיקונים אחר דברי הרב ז\"ל בענף ה' דשער עיגולים ויושר: \nגם בעיני יפלא איך כת\"ר משגיחים על דברי ספרי שאר המקובלים כגון ח\"י ומ\"ח וכיוצא \nשדבריהם מעורבים ומיוסדים על שאר תלמידי הרב ז\"ל אשר לא סמך ידו עליהם ואין ראוי \nלסמוך כי אם על דברי האר\"י ז\"ל ותלמידו מהרח\"ו זלה\"ה: \nגם על מ\"ש כת\"ר בענין התפילין והרצועות ראוי היה לי להאריך מעט בתשובת ענין זה יען \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הוא שורש גדול עמוק מאד וענפיו מתפשטים לכל עיבר ובו יובנו כמה הקדמות מכונות הק\"ש \nוהתפלות וכוונות שאר המצות אמנם לא אוכל עתה להרחיב בו הדיבור ואל יאשימני ע\"ז כי \nגלוי וידוע לפניו ית\"ש כי אין לי זמן מכמה צרות דעדו עלי ה' יתברך יאמר לצרותינו די \nויסיענו ללמוד תורה לשמה כי\"ר ובע\"ה באחרת אכתוב מעט ממה שחנני הי\"ת ואעתיק להם ממה \nשכתוב אצלי בס\"ד: \nאמנם מ\"ש כת\"ר כי מ\"ש הזוהר בבחינת המניח הוא על האדם התחתון ועליו קאמר כי רצועת \nהימין קצרה עד החזה כו' ושהאדם תחתון למזרח כו' יפה אמרו ודכוותה אמרז\"ל גבי ג' \nפסיעות שאחר העמידה שצריך תחילה להשתחוות ולכרוע לימינו של הקב\"ה שהוא לצד שמאל \nדידיה כו' כעבד הנפטר מרבו העומד כנגדו להשתחוות ולכרוע: \nאמנם נודע כי האדם הוא מרכבה לאדם העליון ובו מתלבשים כל הבחינות (ס\"א ע\"א) שלמעלה \nממנו עד כתר דא\"ק עם כל אורות והנרנח\"י דכל שלמעלה ממנו והוא סולם מוצב ארצה וראשו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מגיע השמימה וכמ\"ש חז\"ל האבות הם הם המרכבה כו' ונודע ג\"כ כי התפילין הם בבי\"ע \nאפילו תפילין של הראש שהם באצי' הוא באצילות דבי\"ע דאבי\"ע דחיצוניות דאצילות כנודע \nונודע כי באבי\"ע דאצילות המחשבה והפעולה והמעשה באים כאחת כי הוא לגרמוי חד בהון \nכנודע אבל מן האצילות לבריאה הוא כמלך עם עבדו שצריך להוציא הדיבור מהפה וה\"ס הכאת \nאור האצילות בכלים דבריאה להחתים חותמם בבריאה כנודע וזו אחד מכוונת קיל ודיבור: \nגם נודע כי התפילין הם מאור המקיף היוצא מהתנוצצות ריבוי אור הצלם דמוחין הפנימים \nע\"י הכאת קוצא דשערי ומוציא לחוץ דמות אור צלמי המוחין הפנימיים כנגד הפנים והם \nהבחי' הששית הנזכר בפ\"ז משער הנסירה וכ\"כ בשער הכוונות ובוודאי כי התלבשות המוחין \nהפנימיים באצילות דאבי\"ע דחיצוניות הם כסדרן ימין בימין ושמאל בשמאל אבל התלבשות \nאור המקיף היוצא מהפנימי כנגדו כנז\"ל המתלבש בכלים דמקיף דבי\"ע דאבי\"ע דחיצוניות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הנז' הוא מתלבש בהם שלא כסדרן כי הם פנים כנגד פנים כנודע וכנזכר בכונת קבלת שבת \nבפסוק השתחוו כו' כי כל העולמות הם לבושים זה לזה מתלבשים זה בתוך זה כי הא\"ס תוך \nאבי\"ע דאצי' דא\"ק שהם דוגמת המוח שבתוך העצמות והם תוך אבי\"ע דאצי' שהם דוגמת \nהעצמות שבגוף ועד שם הוא התפשטות והתלבשות עצמות האורות והנרנח\"י עצמם וע\"כ איהו \nוגרמי חד בהון באצילות ומשם ואילך אור העצמות מכה בכלים דאצילות ומתנוצץ אורם \nוחותמם ומתלבשים בכלים דבי\"ע דבריאה המלבישים לאבי\"ע האצילות שהם דוגמת הגידים \nשבגוף במעשה מצות התפילין וכעד\"ז מבראיה לאבי\"ע דיצירה המלבישים לאבי\"ע דבריאה שהם \nדוגמת הבשר שבגוף ועד\"ז מיצירה לאבי\"ע דעשיה המלבישים לאבי\"ע דיצירה שהם דוגמת העור \nשבגוף וה' בחי' שבאדם מרכבה לכולם כל בחי' לבחינת שכנגדו בעליון וכנודע ומה אעשה כי \nבזה יש עניינים רבים להבין ואיני יכול להאריך: \nאמנם להבין הענין בשורשו על מתכונתו צריך להבין התחברות המ\"ה והב\"ן דכל הפרצופים כי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בהם תלוי הכל להבין מה הוא פנים ואחור ומהו ימין ושמאל והדכורא הנקרא קדם והנוקבא \nהנקרא אחור והפנימי והמקיף ותורה שבכתב ושבע\"פ וקול ודבור וכל פרטי הזווגים הכוללים \nוהפרטים הנעשים ע\"י מנות מעשיות ומצות בדבור ובקול ודבור וע\"י מחשבה הכל כנז\"ל: \nאמנם הכלל הוא כי התחברות המ\"ה והב\"ן הנזכר בכל פרצוף הוא בפרטות (ולא בכללות המשל \nבזה כי המ\"ה והב\"ן דעתיק העומדים בבחי' אחור ופנים הענין הוא בפרטות האחרון סכ\"י) \nדכל פרטי כל ספי' דכל פרצוף דאחור ופנים ודימין ודשמאל דכל פרטיו סדר התחברות \n \n", "en": ""}]}
