{"bookId": "kabala-72f6d8494dd9", "part": "1", "torah": "37", "title": "ספר נהר שלום — דרוש קטן בענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול:", "hebrewTitle": "דרוש קטן בענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-72f6d8494dd9/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש קטן בענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול: \nענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול הנה בדרושים הראאשונים נתבארו באורך ענייני הדעת \nהנוק' בחול ובשבת ונוסיף ביאור דע כי יש ג' כלים בכל ספי' והנה הדעת החיצון שבשלשתם \nאשר בנוק' בימי החול הוא הוי\"ה דמלוי אלפין בבחי' אחוריים הפשוטים והמלאים העולים \nבגימטריא ע\"ב ק\"ל והדעת הפנימי שבה אז הוא אחוריים פשוטים והמלאים דהוי\"ה דב\"ן \nדמילוי ההי\"ן העולים בגימטריא ע\"ב קד\"ם (ק\"ך ע\"א) ואם תחבר ע\"ב ק\"ל וע\"ב קד\"ם יהיו \nבג' תי\"ת וז\"ס פ' תחי נפשי ותהללך ונודע כי הנוק' נק' נפש וזה הדעת הוא נפש שלה \nוז\"ס פ' ולכל חית הארץ ואמנם אם תחבר עמהם \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דף מג עמוד ב\nהוי\"ה דב\"ן דההי\"ן יהיו הכל בגימטריא ע\"ת וז\"ס פסוק ואל יבא בכל עת גם נרמזה ההוי\"ה \nדב\"ן זו במלת בכל בגימטריא ב\"ן וז\"ס פסוק וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם \nובכל שמה וז\"ס פ' ומלכותו בכל משלה ואם תחבר עוד ד' אותיות הוי\"ה פשוטה העשירית אשר \nבמלכות שהיא בלתי נקוד כנזכר בספר התיקונים תיקון ע' אשר היא הנשמה של כל המל' \nכמבואר לעיל בדרושים הקודמים יהיה הכל בגימטריא דעת שהוא הדעת שלה בימי החול: \nא\"ש אפשר לומר שגם הנוק' נקרא בשם ארץ כנודע ולכן מספר חי\"ת הוא הדעת שלה והחיים \nשלה כנעל\"ד: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דרוש הדעת: \nענין הדעת של ז\"א דע כי יש בו תרין עיטרין ה' חסדים וה' גבורות שהם עשר הויות מצד \nמוחין דאבא ועוד יש עשר שמות אהי\"ה שהם ה' חסדים וה' גבורות מצד אימאא והנה עשר \nהויו\"ת בגימטריא ס\"ר ועשר אהי\"ה בגימטריא ר\"י ושניהם יחד בגי' ע\"ת של דעת ולפי שהם \nנחלקים לד' חלקים ה' חסדים וה' גבורות וה' חסדים וה' גבורות לכן נרמזו בדל\"ת וזו \nהיא אות ד' של דעת. עוד דע כי הדעת של ז\"א הוא כלול משני דעות אחד מצד אבא וא' מצד \nאימא והם מלובשים כל אחד בתוך היסוד שלו ודע כי החו\"ג שבתוך היסוד דאבא הם בוקעים \nהיסוד דאימא מכנגד העורף של ראשו של זעיר ויוצא דרך שם ללאה העומדת באחורי ראש זעיר \nוהנה מורח הואא שבעוברם מתוך היסוד דאימא שהם מניחים שם השורש שלהם כנודע כי כל דבר \nשבקדושה מניח הרושם שלו בכל מקום שעמד פעם אחת ולכן אלו האורות הם מניחים שרשם בכל \nמקום שיוצאים וכמו שביארנו בי\"ח נשים שהמלך יכול לישא אותם והנה אלו האורות הנזכר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שיוצאים מיסוד דאבא דרך יסוד דאימא הם סוד בלעם כמבואר במקומו: \nדרוש גדול בענין עץ הדעת טו\"ר ואגב יתבאר ענין אב\"א מה עניינו וסוד המזוזה כבר \nהודעתיך כי התחלת קומת פרצוף רחל נוק' דז\"א היא באחורי החזה דז\"א אשר עד שם הוא \nסיום היסוד דאמא שבתוך ז\"א והנה מן החסד המגולה בת\"ת דזעיר כי שם התחילו החסדים \nלהתגלות ומשליש החסד אשר שם ממנו נעשה הכתר של נוק' ומב' החסדים המגולים שבנו\"ה \nדזעיר נעשו חו\"ב שלה ומן הה' גבורות המקובצות ביסוד דזעיר נעשה הדעת שלה ואחר התקבץ \nהה' גבורות בדעת שבה אז יורדות ומתפשטות בגופא מחסד שבה עד הוד שבה כדמיון הה' \nחסדים המתפשטות בגופא דזעיר והנה עה\"ד טו\"ר הוא בזו\"ן ואמנם בז\"א הוא ממקום סיום \nהיסוד דאמא שהוא מן החזה ולמטה כי משם ולמטה (ע\"ב) מתגלים החסדים בגילוי גדול ולכן \nאפשר אל החיצונים לינק ולהתאחז בחסדים ההם המגולים ולכן משם ולמטה בז\"א נק' רע של \nעץ הדעת כי החסדים הם בחי' הדעת דזעיר כנודע ואמנם בחי' החסדים שבז\"א מן החזה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ולמעלה אשר הם מכוסים ביסוד דאימא נק' טוב כי אין הקליפות הרעות יונקים מהם וסיבת \nיניקת הקלי' משם הוא לפי שהחסדים שהם האורות שבז\"א הם שם מתגלים בגילוי ומשם כיון \nשנפתחו הם בולטים ויוצאים אאל אחוריים שבו וכיון שיוצאים אל האחוריים יש כח אל \nהחיצונים לינק משם משא\"כ בהיותם מכוסים תוך הסוד דאימא שאינם יכולים לעבור ולצאת אל \nהאחוריים ואמנם אף במקום הגלוי אינם יכולים לינק מצד פנים דזעיר כלל אלא מצד \nהאחוריים מן אורות של החסדים הבולטים ויוצאים לצד האחוריים וזכור זה היטב כי אין אל \nהחיצוניים אחיזה אלא באורות החסדים אשר נהפכים ויוצאים אל האחוריים ולא במאירים אל \nהפנים וכל זה אינו אלא במקום גילוי של החסדים שהוא מן החזה ולמטה וצריך שנקדים לך \nהקדמה א' והוא כי נודע כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים וכמו שיש זעיר ונוקביה \nדקדושה כך יש זו\"ן דקלי' והזכר יונק מן הזכר והנקבה מן הנקבה לפי שהזכר של הקלי' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הוא יותר רך וזך ועליון מן הנקבה שלו ולכן הוא יונק מזעיר עצמו דקדושה מן האחוריים \nשבו כנזכר ונוק' דקלי' יונק מן האחוריים של נוק' דקדושה ואמנם לא יעלה בדעתך שח\"ו \nהקליפות של עולם האצי' שולטים ועולים עד המקומות הנזכר אך כוונתינו לומר שהשפע שלהם \nנמשך להם מן המקומות הנזכר עד למטה במקום של הקלי' עצמם עוד צריך שתדע כי אין \nהמקומות הנזכר שוים כי הנה הזעיר של הקלי' יונק מן מקום הרע של זעיר כנזכר מן החזה \nשבו ולמטה אך הנקבה של הקלי' יונק מן מקום הרע של הקדושה של הנוק' ממקום הטיבור שלה \nולמטה שהוא שליש האחרון של הת\"ת שבה ולא עוד וטעם זה הוא במה שנבאר לך תחילה ענין \nמקום הטוב ומקום הרע של זעיר ומקום הטוב ומקום הרע של נוקבא ונתחיל בזעיר דע כי \nאחיזת הקלי' בזעיר הוא בשני שלישי הת\"ת התחתונים שהוא המקום המגולה כנז\"ל אך לא \nבכלו רק במה שהוא כנגד הראש של הנקבה כי הנה אחורי הראש אאינם שטוחים אלא עגלים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואינם מתדבקים לגמרי באחורי הת\"ת דזעיר להיותם עגולים ובאותם שתי צדדי הראש מימין \nומשמאל שהם נפרדים ואינם נדבקים היטב בת\"ת דזעיר ונשארים בחי' ההם שבת\"ת מגולים \nבלתי מכוסין בראש הנקבה ושם אחיזת הקלי'. גם נודע כי שארית גופא דנוק' אין כלו \nמתדבק באחורי גופא דזעיר רק הגוף שלה בלבד אמנם זרועותיה וידיה ושוקיה ורגליה אינם \nמכוונות עם הזרועות והשוקיים שלו להיות שיעור קומתו וקומתה בלתי שוים וכיון שאינם \nמכוונות אי אפשר להם להדבק ולכן הם נשארים בלתי חיבור ודבוק כלל עם אחורי זעיר וז\"ס \nמה שביארו בס\"ה ובספר התיקונים על פסוק וכנפיהם פרודות מלמעלה כו' הנאמר ביחזקאל \nואמרו שם דדכו\"ן אינון מתפרשאן בדרועין ובידין ובשוקין וברגלין דא מן דא והנה \nבאחורי זעיר באותם המקומות שכנגד התפשטות זרועות ושוקין הנקבה שאינם מתדבקות עמו שם \nג\"כ נאחזים החיצונים וכל אלו הבחי' הם נק' עץ הדעת רע בז\"א ע\"ש שהקלי' הנק' רע \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נאחזת שם כו': \nונבאר (קכ\"א ע\"א) עתה מילת טוב ורע שבזעיר מה עניינם הנה נת' כי הוי\"ה דמ\"ה דאלפין \nהיא בז\"א העולה בגימטריא אדם ואם תכה יו\"ד פעמים ה\"א יעלו בגימטריא ק\"ך ואח\"כ תכה \nג\"כ ה\"א פעם וא\"ו יעלה בגי' ע\"ח אח\"כ תכה ג\"כ וא\"ו פ' ה\"א אחרונה יעלו בגי' ע\"ח סך \nהכל בי' רע\"ו אותיות ורע וזהו עץ הדעת טוב ורע. והענין הוא כי במה שהודעתיך כי כל \nבחי' הכאת האורות זה בזה הוא בבחינת האחוריים כי כל האורות מכים זה בזה וע\"י הכאתם \nופגישתם זה בזה מתנוצצים ויוצאים מהם ניצוצות אל צד האחוריים ושם נעשים כמנין ורע \nלהורות אחיזת הקלי' בהם ומילת טוב הוא כך כבר הודעתיך כי המילוי לבדו של הוי\"ה \nדאלפין דמ\"ה בגימטריא י\"ט כמנין חוה שהיא נוק' דאדם שיוצאה ממילוי הוי\"ה דמ\"ה גם ב' \nאותיות האחרונות שהם וא\"ו ה\"א עולים בגימטריא י\"ט והטעם הוא לרמוז על חוה נוקביה \nששעור קומתה הוא מן הת\"ת דזעיר ולמטה אשר שם בחי' ב' אותיות הנז' כי שתים הראשונות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הם בראשו דזעיר והנה אם תסיר ב' אלפין שבמילוי ב' אותות האחרונות הנזכר אשר כנגדם \nעומדת רחל שהיא חוה באחוריהם וכאשר אין ב' אלפין אלו שהם סוד ב' אורות אינם יוצאים \nלצד האחור אז נשאר בגימטריא טו\"ב כיון שאינם יוצאים לצד האחור ואין הקלי' יונקים \nמהם והרי נתבאר מילת עץ הדעת טוב ורע בז\"א עצמו וגם בשם \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דף מד עמוד א\nההוי\"ה אשר בו ונבאר עתה בחי' טו\"ר שבנוק' דז\"א דקדושה אשר ממנה יונקת נוק' דקלי' \nכנז\"ל הנה הה\"ג המתפשטות בחסד שבה עד הוד שבה הם עה\"ד טו\"ר אשר בנוק' כדוגמת הה\"ח \nשבזכר שהם עץ הדעת שבו כנז\"ל כי הדעת של הזכר עיקרם חסדים ושל הנקבה גבורות והנה \nכמו שהחסדים של הזכר היו קצתם מכוסים תוך היסוד דאימא ושם נקרא טוב וקצתם מגולים \nונקרא רע כן הדבר בגבורות הנקבה כי הנה תחילה היו מקובצות תוך היסוד של הזכר \nובאחוריים של היסוד דזעיר שם הוא ממש קו אמצעי דת\"י דנוק' כנודע והנה בהתנוצץ \nהאורות ההם מן היסוד דדכורא אל הנוק' יש בו ב' בחינות ג\"כ כי הנה נתבאר שהיסוד \nדזעיר מסתיים עד כנגד מקום הטיבור של הנקבה העומדת עמו אב\"א לפי שהיסוד הזכר הוא \nיותר ארוך ומתפשט מן היסוד של אימא כנודע ולכן הגבורות שבנקבה המתפשטות עד הטבור \nשבה הם עוברים דרך מסך כלי היסוד דזעיר ומאירים בה ונקרא אורות סתומים ומקום ההוא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נק' טוב ומשם ולמטה שהוא שליש תחתון דת\"ת שבה וגם הנו\"ה שבה הם אורות מגולים ונק' \nרע כו'. ונבאר עתה ג\"כ מילת טוב ורע שבנקבה כדרך שנתבאר בזכר כו'. הנה נודע כי ג' \nהגבורות המתפשטות בחג\"ת של הנקבה כבר באו ממותקות מכאשר היו בתחילה עומדות תוך \nהיסוד דזעיר ע\"י ג' החסדים המגולים דת\"ת נו\"ה דזעיר וב' גבורות תחתונות דנו\"ה דנוק' \nלא נתמתקו ביסוד דזעיר דרך ירידת אור ישר של החסדים אכן עכ\"ז ע\"י חזרת עליית ב' \nהחסדים באור חוזר ממטה למעלה בהיותם בתוך היסוד דזעיר קיבלו אלו שתי הגבורות קצת \nמיתוק ולא לגמרי ונמצא כי בהתנוצץ הגבורות בגופא דנוקבא ג\"כ אותו הכח של המיתוק של \nהחסדים שמתקו את הגבורות כנזכר נתערבו יחד ונתפשטו בנקבה ונמצא עתה היות גבורות \nוקצת אור החסדים מעורבים בגופא דנוק' והנה המתוק של ג' החסדים הם ג' הויו\"ת שבהם \nי\"ב אותיות ואמנם הגבורות המתמתקות בבחי' אור ישר או אור חוזר הם חמשה כנז\"ל והנה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "י\"ב וה' הם בגי' טו\"ב. וא\"ת מפני מה הגבורות נרמזו (ע\"ב) בדרך כלל והחסדים נרמזו \nבדרך פרט בבחי' האותיות שבכל הוי\"ה שבהם והתשובה היא לפי שעיקר הטוב הוא מן החסדים \nהנקרא טוב כנודע והם הממתקים את הגבורות ולכן נרמזו דרך פרט כי הם הממתקים ומטיבים \nאת הגברות אמנם בגבורות שהם מקבלות מתוק והטבת החסדים די לנו כשנמנה אותם דרך כלל. \nהכלל העולה הוא כי בחי' החסדים והגבורות שבנקבה שהם מבחי' הוחין דגדלות שהם בחי' \nשמות של הוי\"ה כנודע כל אלו נק' טוב ואין אחיזה בהם אל הקלי' ואמנ יש בחי' ג' מוחין \nדזעיר דקטנות שבבוא המוחין דגדלות בראש זעיר ירדו הם ירידה אחר ירידה עד שירדו \nביסוד שבו כנודע והנה אלו המוחין הם ג' שמות של אלהים ואין מי שימתקם כמו שנמתקו \nהגבורות של הגדלות כנזכר ולכן הם דינים קשים ולכן יונקים החיצונים מהם ונק' רע והוא \nבאופן זה כי הנה ג' אלהי\"ם הם בגי' רנ\"ח ובכל א' מהג' יש בו בפשוטו ובמילואו י\"ח \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אותיות שהם ה' וי\"ג כנודע ואם תצרף רנ\"ח עם ח\"י יעלו בגי' רע\"ו שהם אותיות ורע: \nסוד אב\"א ונחזור לבאר ענין אב\"א הנה נתבאר מקום אחיזת הקלי' בזו\"ן והכל באחוריים \nשלהם והנה קודם שנברא אדם לא היה מי שיעבוד את האדמה העליונה והיה אפר שהקלי' ינקו \nמשם להיותם האחוריים מגולים באותם המקומות הנק' רע בזו\"ן כנז\"ל ולתועלת תקון גדול \nבראם המאציל אב\"א מדובקים יחד ועי\"כ נתכסו האחוריים של שניהם ואין החיצונים יונקים \nמשם ואם בבחי' פנים כבר נתבאר שאין שם אחיזה כלל אל החיצונים אף אם הם מגולים וכבר \nנתבאר למעלה כי אין החיצונים נאחזים ממש במקומות ההם ועכ\"ז נבאר קצת ענין אחיזת \nהקלי' במקומות הנזכר מה עניינם דע כל בחי' האחוריים הם שמות של אלהי\"ם שהם דינים \nואמנם הם סוד ק\"כ צרופים של שם אלהים שהם דינים אשר התחלתם מן זעיר דאצילות עד סוף \nהעשיה כמבואר אצלינו ושם אחר סיום אלו הק\"ך צרופים שם עומדים הקלי' הנק' אלהי\"ם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אחרים ונמשכים משם בסוף כל העשיה והם נק' אלהים אחרים בערך אלו הק\"ך צירופים \nדאלהי\"ם שבקדושה שהם נק' אלהי\"ם חיים וגם להיותם באחוריים כי אחרים לשון אחוריים \nוהנה קודם בריאת אדם היו זו\"ן דבוקים אב\"א ולא היו שם נאחזים הקלי' וכאשר נברא אדם \nאם עושים התחתונים מצות ומ\"ט עובדים האדמה העליונה ומסירים הקוצים הם הקלי' מן הכרם \nהעליון אבל אם יחטאו התחתונים אז אותם הקלי' הנק' אלהים אחרים נכללים בשרשם שהם \nהק\"ך צירופי אלהים שבקדושה כנזכר העומדים באחוריי' ויונקים מן הקדושה ע\"י היותם \nנכללים בשרשם הנזכר ולא שח\"ו הם עצמם נכנסים לתוך הקדש וז\"ס הפ' ערו ערו עד היסוד \nבה כי הנה אלו הק\"ך צירופי אלהי\"ם שרשם מן הה\"ג שהם המ\"ן שביסוד הנקבה והם סוד ה' \nאותיות אלהי\"ם וכאשר הנקבה העליונה רוצה להעלות מ\"ן לגבי דכורא אז כל האלהי\"ם \nהקדושים נכללים יחד זה בזה ביסוד שבה ואם ח\"ו יש פגם במעשה התחתונים גורמים שגם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הקלי' הנק' אלהי\"ם אחרים נאחזים בק\"ך צירופים הנזכר שהם שרשם ונכללים עמהם ואע\"פ \nשאלו הקלי' אינם נכנסים גם הם ביסוד הנקבה עכ\"ז ממקומם יונקים דרך האלהי\"ם הקדושים \nשרשם (קכ\"ב ע\"א) בהיותם נכללים בהם וזה אומרו ערו ערו עד היסוד בה כי כביכול עד שם \nמגיע פגם התחתונים גם ז\"ס ושפחה כי תירש גבירתה אשר לסיבה הנזכר כביכול הוא כאלו \nהיסוד עליון דדכורא מזדווג עם השפחה שהיא קליפה בבחי' הנזכר גם ז\"ס פ' אלהים באו \nגויים בנחלתיך וגו' כי האלהי\"ם אחרים נאחזים באלה\"ם קדושים ונכללים בהם ועי\"כ \nנכנסים בהיכל הקודש העליון ולכן הזכיר שם אלהי\"ם ולא שם הוי\"ה וזכור זה כי כל מקום \nשנזכיר אחיזת הקלי' בקדושה אינם אלא ע\"ד הנזכר בלבד לא שח\"ו נכנסים לתוך הקדש ואמנם \nכאשר התחתונים מעשיהם טובים וגורמים התעוררות זווג עליון של זו\"ן אז חוזרים זו\"ן \nפב\"פ ואין אז פחד מהקלי' אפי' אם האחוריים ישארו מגולים כיון שמעשה התחתונים נאים. \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ועדיין צריך שנבאר איך הם נדבקים ממש אב\"א בכותל אחד לשניהן והענין הוא כי האחוריים \nהם דינים ויוצאים ממנו ונעתקים בה ועי\"כ נמצאים דבוקים יחד כדמיון הענף הנשאר דבוק \nבאילן אשר ממני נמשך ויצא ואמנם כפי זה כאשר חזרו להיות פב\"פ היה ראוי שיחזרו להדבק \nגם אז יחד מחמת החסדי' הנמשכים ממנו ונתני' בה אבל העניןהוא כי כיון שהזו\"ן אין \nקומתם שוה אינם יכולים להתדבק יחד בהיותם פב\"פ כי אין איבריהם מכוונים זה ע\"ז והרי \nנתבאר טעם למה בראו דבוקי' אב\"א לכשיצטרך אח\"כ ענין הנסיר' להפרידה וגם למה היו \nאב\"א ולא פב\"פ: \nועוד מצאתי כתוב בקונטריסי דרוש אחד קטן בענין זווג אב\"א וז\"ל ענין זווג אב\"א הכתוב \nאצלינו במקומות רבים ובודאי כי אין עניינו מתיישב על הדעת מה עניינו והנה בדרושי' \nהראשונים ביארתי עניינו וע\"ש והענין בקיצור כבר נודע כי בעת הזווג כמו שהאדם הזריע \nטיפת מ\"ד כן הנקבה מזרעת מ\"ן ומעלה אותם לגבי מ\"ד והנה אלו המ\"ן הם עולים ע\"י נשמות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "התחתונים ולכן כל זמן שישראל עושים ממעשים טובים הראויים שבסיבתם יחזרו זו\"ן \n \n", "en": ""}]}
