{"bookId": "kabala-75888480a004", "part": "1", "torah": "34", "title": "ספר קלח פתחי חכמה — פתח קלז", "hebrewTitle": "פתח קלז", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-75888480a004/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-75888480a004/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "פתח קלז\nהתכללות השכינה בענפיה לצורך הזיווג: \nהשכינה - ממנה מתפשטים כל העולמות התחתונים, עם כל עניני העבודה הנמצאת בהם, דהיינו \nהמלאכים והנשמות. המלאכים - להוציא מצות השכינה לפועל, והנשמות - לעבוד את הקב\"ה \nבבחירתם. ועל כן נקרא שאינה שלמה, שתוכל להזדווג, אלא כהיות נכללים בה כל ענפיה אלה \nלפי ענינם. ואז מכח שניהם נעשה הזיווג מכל העולמות מתוקנים: \nאחר שבארנו שהשכינה צריכה להיות נתקנה בענפיה, עתה נבאר בפרט תיקון זה: \nחלקי המאמר הזה ב'. ח\"א, השכינה ממנה וכו', הוא מה שמתפשט ממנה בסוד הענפים. ח\"ב, \nועל כן נקרא וכו', הוא איך שלמותה תלוי בענפיה אלה: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "חלק א: \nא. השכינה - ממנה מתפשטים כל העולמות התחתונים, זה פשוט כמ\"ש כבר, שהיא שורש כל \nהתחתונים, שהם המקבלים: \nב. עם כל עניני העבודה הנמצאת בהם, כי היא שורש לתחתונים עם כל מה שיש להבחין בהם. \nוהעיקר הוא המעשה המסור בידם, שהרי כיון שמסור בידם התיקון, צריך שיעשו את שלהם: \nג. דהיינו המלאכים והנשמות, הם שני הסוגים של הענפים, כל אחד יש לו מעשה בידו, מסור \nבפני עצמו: \nד. המלאכים - להוציא מצות השכינה לפועל, שהמלאכים אינם אלא מוציאים פעולות הספירות \nלפועל. כי רצה המחשבה העליונה גם בהדרגה הזאת, שלא יצאו הפעולות והבריות מן השכינה \nמיד, אלא על ידי שלוחים האלה אשר לה. ואלה אין להם עבודת בחירה, אלא עבודה ממש: \nה. והנשמות - לעבוד את הקב\"ה בבחירתם, זה מבואר בעצמו - ענין עבודת בני האדם הוא \nעבודת הבחירה, לתקן כללות כל הנמצאים: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חלק ב: \nא. ועל כן נקרא שאינה שלמה, שתוכל להזדווג, זה פשוט לפי מ\"ש כבר: \nב. אלא בהיות נכללים בה כל ענפיה אלה: \nג. לפי ענינם, דרכי היותם נכללים הם דרכים שונים, פרטיים לכל אחד משני הסוגים האלה \nלפי ענינם, ולפי ענין מעשיהם, ולפי ענין הנולד ממעשיהם, וכדלקמן במאמר שאחר זה: \nד. ואז מכח שניהם נעשה הזיווג מכל העולמות מתוקנים, שהרי כשכל זה נשלם, מתחברים \nביחד כל העולמות עליונים ותחתונים בתיקון אחד, דהיינו ז\"א - נכלל בו כל העליונים \nבסוד ההשפעה, ונוק' כוללת כל התחתונים בסוד הקבלה. כשמתחברים ביחד בזיווגם, הרי \nנמצאו כל הנמצאים העליונים והתחתונים מחוברים בחיבור אחד, ונמצא היחוד מתגבר ושולט \nכראוי. ואמנם עכשיו כל זיווג הוא גילוי אחד מן היחוד העליון, אך לא גילוי גמור \nושלם. אלא כשיהיו כל הזיווגים הצריכים להעשות בכל שית אלפי שנין - נשלמים, אז יהיה \nיחוד העליון ב\"ה מתגלה על כל הנמצאים בכל חלקיהם כראוי, וזה יהיה התיקון השלם לעולם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ועד: \n \nפתח קלח\nסדר הזיווג: \nסדר הזיווג הוא - שבהיות הנוק', שהיא השכינה, נכללת מכל העולמות התחתונים, מתוקנים \nכראוי בכל מה שצריך להם, בהפרדת הס\"א, והתקנם זה בזה בכל סדריהם הטובים - אז תזדמן \nהנוקבא לז\"א, והוא יתחבר עמה. ואז יתן לה כח אחד שנקרא רוח דשבק בה בעלה. ובכחו \nתעלה מיין נוקבין, שהוא מה שהיא ממשכת, יהיה גילוי אור חדש, או יהיה החזרת מה \nשנתעלם או נתקלקל. וזה תעלה בכח נשמות הצדיקים. ואז הז\"א מגכיר לה כנגד מה שהיא \nמעלה ממש - שפע חדש, שהוא מיין דכורין. וזה מה שיורד אחר כך לעולם, מתפשט למשרתים, \nומשם למטה עד עולם העשייה, ומשם יוצא לפועל: \nהזיווג הוא תכלית כל העבודה כמ\"ש, על כן זה יהיה גמר כל הדרוש הזה - בסדר עניני \nהזיווגים על סדרם כראוי: \nא. סדר הזיווג הוא, והיינו כשנתחיל מן ההכנה הראשונה לזה, עד גמר כל המעשה: \nב. שבהיות הנוק', שהיא השכינה, נכללת מכל העולמות התחתונים, כבר שמעת שנוק' היא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שורש לכל התחתונים, שיהיו כולם נקשרים בה בכל הדרכים המזומנים ומוכנים לקשריהם \nהאלה. וכאן הוא ענין ההיכלות, שעולים ונקשרים זה בזה, עד שנכלל הכל בהיכל ק\"ק \nדבריאה, ושם נקשרים כולם בשכינה, להיות בסוד ענפים הנכללים בשרשם: \nג. מתוקנים כראוי בכל מה שצריך להם, כאן נכללים כל עניני התיקונים הצריכים לימצא \nבענפים, שיוכלו להתדבק אל שרשם. ושני ענינים צריכים להם: \nד. בהפרדת הס\"א, זהו תיקון א'. ותיקון ב' הוא: \nה. והתקנם זה בזה בכל סדריהם הטובים - לפי הסדרים של הטוב. כי באלה העולמות יש טוב \nורע ממש, כיון שיש נפרדים, מה שאין כן באצילות, שהרי הכל אלקות, ואין שייך שם רע \nכלל, והנה הרע גורם שלא יהיה קריבות לענפים אצל שרשם, וזהו הפירוד באמת שיכול הרע \nלגרום, וזהו מה שצריך להעביר. וכנגד זה צריך לכלול העליונים זה בזה, בכל סדרי \nהאורות העומדים בסוד המרכבה לענין כללותם זה. והנה כשנתקנה השכינה בכל זה - נקרא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שהמקבל מוכן לקבל. וכל זה הוא תיקון מצד העולמות במלאכים שלהם, שהם המרכבות שרוכבות \nעליהם: \nו. אז תזדמן הנוקבא לז\"א, ז\"ס, \"ואל אישך תשוקתך\", שאז מעוררת היא באורות העליונים \nשמחה ורצון - גילוי כחות בפתיחה, ולא נסיתום, כי המשפיע חפץ להשפיע: \nז. והוא יתחבר עמה, ליעשות אחד בנשיקין, ליעשות אחד ממש, היינו הרוח. ובכלים - \nלהתחבר החיבור היותר גדול שאפשר: \nח. ואז יתן לה כח אחד שנקרא רוח דשבק בה בעלה, עתה מתחלת ההשפעה, והיינו כי בתחלה \nצריך שהמאורות עצמם יתוקנו, שיוכלו לפעול פעולותיהם, אחר כך יפעלו אותם. והפעולה \nהיא ההשפעה החדשה המתחדשת תמיד, כי המאורות הם הם תמיד, אך ההשפעה היא המתחדשת ממש. \nאך כדי להמשיך ההשפעה הזאת - יצטרך עוד תיקון אחר, שהוא התעוררות הנשמות, כדלקמן. \nאך קודם לזה, צריך הכנה לתיקון זה, והוא שינתן כח אחד בשכינה עצמה שתאסוף אליה \nהנשמות, לעשות הדבר הזה, וזה נקרא עשיית כלי: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ט. ובכחו תעלה מיין נוקבין, זה אינו אלא כח אחד שבו תוכל השכינה לעשות מעשה זה של \nהעלאת מ\"ן, כדלקמן: \nי. שהוא מה שהיא ממשכת, השפע שהיא ממשכת להשפיע בעולם מצדה. ושורש זה הענין הוא \nגבוה מאוד, והיינו כי חומר הנבראים הנפרדים יוצא מן הגבורות שביסוד נוק', והוא עצמו \nסוד שורש הדין שנתגלה ברשימו. כי כבר שמעת שהמקום שנשאר אחר הצמצום ה\"ס מלכות, \nוהדין שנתגלה בו ה\"ס הגבורות שביסוד נוק', והוא שורש חומא הנבראים, בסוד, \"הכל היה \nמן העפר\". ובחינת הקו הוא המ\"ד של הזכר. ועל דרך הזה אמרו, משל לקדירה של חלב, כיון \nשנופל לתוכו טפה של מסו - מיד הוא מקריש. שלפי זה עיקר הולד הוא מן החלב, כי המסו \nאינו אלא מעמיד. וכך הוא הענין, כי שורש החומר עצמו של הנפרדים הוא הגבורות. והיינו \nשהדין עצמו יש לו פעולותיו מה שהוא פועל, אך אין אנחנו מדברים עתה מפעולותיו, אלא \nמה שנולד תולדה מן אורות הדין, הפועלים מה שפועלים - הוא חומר הנפרדים. אחר כך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הפעולות הם מה שהם. והנה זהו מה שאנו אומרים שמן הדין יוצא האש, ויוצא הזהב, זה ר\"ל \nמן האורות עצמם. וכן מים או כסף מן החסד - מן האורות עצמם, והפעולות הוא ענין אחר, \nוזהו המסו כמ\"ש. ואמנם הנפרדים עצמם הם בנויים מב' חלקים - מ\"ה וב\"ן. ובב\"ן נכלל כל \nזה הענין,דהיינו החומר שקבלו הנפרדים בתחלה, וכל התלוי בזה, ובמ\"ה נכלל כל ענין הקו \nוהתלוי בו. אבל במציאות גוף הנפרד - החלקים שוים למ\"ה וב\"ן, כי חצים הוא למ\"ה, \nוחצים הוא לב\"ן. והנה הנוק' לפי זה כל ענינה - גבורות, והיינו חידוש חצי כל \nהנמצאים, פירוש - ב\"ן שבהם. אך מ\"ה עושה ענין אחר שהוא עיקרי מאד, שהוא חידוש החומר \nעצמו של כל הנמצאים. והנה זה החומר הוא חומר חשוך, אמנם בו תלוים ב' דברים - או \nשמחה או עוצב, או בתיקון או בקלקול. והיינו כי החומר הזה עומד ליתקן בתיקונים \nוהארות עליונים. אם הוא מתוקן - גורם כל שמחה ואהבה, ואם לאו ח\"ו - גורם כל עוצב \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וקלקול. ונחזור לענין, כי נוקבא צריך שיהיו הה\"ג ביסודה, שהם שרשי כל הנמצאים מצד \nזה של החומר שזכרנו. וכשתוכל לעורר שורש זה כראוי, הנה נמצא המקבל עומד ושואל חסד \nמן המשפיע לו, ואז ירדו המ\"ד. אך כדי שתוכל לעוררו, צריך כח מן הזכר שנותן לה שלמות \nזה, והיינו הרוח שזכרנו למעלה, והכל בסוד הגבורות, כי כל הפעולה הזאת היא בסוד \nהדין. כללו של דבר - היא מעוררת רק חידוש בחינת מחצית כל נמצא שיש, דהיינו ב\"ן שבכל \nנמצא, אבל זה עצמו ר\"ל - התעוררות כל המקבלים למשפיעם, שלהורות זה - ניתן הב\"ן בכל \nנמצא. נמצאת הפעולה פרטית, ועם כל זה מגעת אל כל הכלל. והנה בבחינה זאת היא ממשכת \nשפע חדש, פירוש - מה שהולך להיות מקיים בכל נמצא מחציתם זה. אך כפי החלקים המתחדשים \nבנמצאים - כך מתחדשים דברים בהנהגה הכללית של העולמות כולם. יא. יהיה גילוי אור \nחדש, או יהיה החזרת מה שנתעלם או נתקלקל, כי אם היו הדברים בתיקון - היה תמיד \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הזיווג, לחדש חשיבות כל הבריאה, מעלה אחר מעלה, חידוש ממש. ואז היתה הנוקבא ממשכת \nמיד אור אחד, מחדש מחצית הנמצאים כנ\"ל,בבחינת חשיבות, ומעלה אחת נוספת מחדש בזיווג \nההוא. אך מפני שהדברים מקולקלים, שכבר נאבדו מעלות הרבה שכבר היו לעולמות, וצריך \nעתה להחזירם, הנה הזיווגים של עתה אינם אלא להחזיר המעלות ההם. ואמנם כל המעלות הם \nאורות מן השכינה, שרשי הדברים בעולמות, והם הם דברים שהיו צריכים להיות בעולמות, \nוהיה להם השורש בגבורות שלה, שהם שרשי התחתונים כנ\"ל. וכשנסתלקו מעלות אלה מן \nהעולמות, השרשים האלה - או נתעלמו, או נתקלקלו, שירדו לקליפות, והיו הקליפות נהנים \nמשם, ולא העולם וישראל. ואלה צריך להחזירם, ובכל יום חוזרים אורות אחרים מאלה, \nלהתעלות ולהתגלות לתיקון העולם. יב. וזה תעלה בכח נשמות הצדיקים, זה תיקון המגיע \nלנשמות, להיות ההנהגה הפנימית עיקרית בהם. והיינו שבהתעלות הנשמות, והתקשרם למעלה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ביסוד שלה, ומתנוצצות שם, אז ימשך משך זה של המ\"ן שזכרנו. יג. ואז הז\"א מגביר לה, \nוהיינו החלק המגיע לו להמשיך, שהוא שפע בחינת מ\"ה למחצית הנשאר בכל הנמצאים, בכל מה \nשתלוי בו בהנהגה כללית. יד. כנגד מה שהיא מעלה ממש - שפע חדש, שהוא מיין דכורין, כי \nלפי אותו האור שנתגלה מצד הגבורות כנ\"ל, כך הוא שיורד להשלימו מן החסדים דז\"א. טז. \nוזה מה שיורד אחר כך לעולם, אלה שני מיני המשכות שזכרנו, הם הם השפע שיורד לעולם. \nוזה סדר רדתו להתפשט למשרתים, וזהו, טז. מתפשטת למשרתים, וגם לזה יש סדר פרטי \nבבריאה - מקום ששם הכבוד עומד בהיכלו לרכוב על המשרתים. הוא סוד כל עניני היכלות, \nוכל עניני המרכבה, המפורשים בספר ברית מנוחה. יז. ומשם למטה עד עולם העשייה, כי גם \nבמשרתים יש הדרגות הצריכות להנהגה, והשפע היורד - משתלשל ויורד ביניהם עד למטה \nבעולם העשייה. יח. ושם יוצא לפועל, כי סוף כל ההמשך הוא לעשות המעשים בעשייה, או \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בגופים או בהנהגה. ולפי טבע השפע ההוא לפי מקורו, וכל הנעשה בו בכל תנאיו, כך הוא \nהיוצא ממנו לפעול\nלמטה, או בגופים כנ\"ל, פירוש - שמתחדש ממנו גוף מן הגופים, או בהנהגה, שיתחדש פועל \nאחד בהנהגה: \nברוך ה' לעולם אמן ואמן. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. חלקי ה' אמרה נפשי על כן \nאוחיל לו. חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך: ", "en": ""}]}
